תחקיר : כך נראים שומרי הסף שתפקידם למנוע חדירת זיופי...

4
06.12.2013 ׀ ימים7 8 24 גיא ליברמן משחקי כדור מדינת ישראל היא גן עדן לסוחרים ולזייפנים של תרופות, חלקן מסכנות חיים: מכדורים לדילול הדם ולטיפול בסוכרת ועד סטרואידים, תרופות אונות ולהצמחת ־ לאין שיער. אל מול השוק השחור, שמגלגל לפי ההערכות מיליון שקל150 עד בשנה, ניצבים יחידה דלת תקציבים וסמכויות במשרד הבריאות, משטרה שלא פעם מעדיפה לא לחקור ופרקליטים שממהרים תחקיר| לסגור תיקים צילום: גטי אימג'ס

Upload: guy-liberman

Post on 24-Oct-2015

79 views

Category:

Documents


5 download

DESCRIPTION

יחידה דלת אמצעים וסמכויות במשרד הבריאות, משטרה שממהרת לסגור תיקים ופרקליטות שממהרת לסגור עסקאות. כך מתפקדים שומרי הסף שתפקידם למנוע חדירת תרופות מזויפות לישראל

TRANSCRIPT

25 8 ימים 7 ׀ 0 6 .12 . 2013

־גן ראש אגף אכיפה ופיקוח במבר רוני ד"ר הבריאות, ־שרד

קוביץ', מיהר להגיע אל מעבר ביקר כבר הוא אלנבי. גשר אלא בעבר, במקום פעם לא שנוכחותו היה נדמה שהפעם נחוצה במיוחד. אנשי המכס, שהמתינו לו בקוצר רוח, הכניסו אותו לחדר צדדי שבמרכזו שולחן גדול ועליו כמה קופסאות קרטון. בתוכן נח השלל יוצא הדופן – 20 אלף קפסולות בצבע תכלת מפוזרות כאבני לגו. אנשי

־המכס, שהורגלו למשלוחים משונים, ניסו לפענח בעזרתו מה נפל לידיהם. המסמכים לימדו שהמשלוח יצא מסין, דרך סוריה, ויועד למזרח ירושלים. משם, קרוב

לוודאי, נועד להציף את שוק התרופות בישראל.על הקפסולות היה מוטבע שם של תרופת מרשם לטיפול בעודף משקל בשם "קסניקל", שמייצרת חברת

־התרופות השווייצרית הידועה רוש, אלא שבמשרד הבריאות הגיעו למסקנה שמזמיני המשלוח המזויף ייעדו

את הכדורים דווקא לטיפול בחולי סוכרת.־העלילה הסתעפה כשנתונים הוצלבו ונמצא שקפ

זהות בצבע תכלת הובהלו שנתיים קודם לכן סולות למעבדות משרד הבריאות. זה קרה אחרי שאיש צוות בבית החולים לניאדו היה ערני מספיק לחשוד כי כדורי ההרזיה "קסניקל", שעימם הגיעה אישה שסבלה מלחץ ודפיקות לב מואצות, היו מזויפים. בבדיקה דם גבוה נמצא כי התכשיר נרכש עם מרשם רופא בבית מרקחת מורשה בעיר, אלא שחברת רוש מעולם לא ייצרה אותו

־– זה היה העתק מושלם. לפני שנה וחצי צץ כדור התכלת בשלישית: הפעם בכפר־סבא, בתוך אריזת תכשיר

שמיועד לגברים הסובלים מאין־אונות.כדור אחד מזויף – שלושה שימושים רפואיים שונים. מה עומד מאחורי הברחת כדורי התכלת והפצתם? כמה קפסולות כאלה הצליחו לחדור לשוק? האם נעשה בהן שימוש למטרות נוספות? איזה נזק גרמו? לא בטוח שאי פעם נדע, כיוון שקצות החוטים הללו לא ממש נחקרו לעומק. במשרד הבריאות הציעו שנבדוק מול המכס, ומשם נמסר לנו כי אין בידם מידע נוסף מעבר לתפיסת

הענק ההיא במעבר גשר אלנבי ב־2009, שהושמדה.אלא שגם אם רשויות האכיפה היו מצליחות לפתור את התעלומה הזו, ספק אם רוקמי המזימה היו משלמים

־את המחיר. תחקיר "ידיעות אחרונות" התחקה בשבועות האחרונים אחר עשרות מקרי פשיעה פרמצבטית ומצא מערכת אכיפה מיושנת, דלת תקציבים ולא תמיד

־מתואמת. הגורם שבחזית המאבק הוא אגף קטן במשרד הבריאות — דל בתקציבים ומקוצץ סמכויות – שעל כתפיו הצרות הועמס הטיפול בשלל יצרנים ומשווקים ממנו ועוד. מתחזים מטפלים זייפנים, מורשים, לא

־התיקים עוברים לידיהן הגדושות ממילא של המשטרה והפרקליטות, ושם, פעמים רבות מדי, הם נתקעים או נסגרים. הצליח התיק לצלוח את אלה והגיע לבית המשפט? בחינה של לא מעט הליכים מלמדת, כי לצד חוקים בעלי רף ענישה נמוך קיימת לעיתים רחמנות שיפוטית, שיחד עם שאר הגורמים תרמה להפיכתה של ישראל לגן עדן של פשיעה פרמצבטית, תחום שלפי

הערכות מגלגל עד 150 מיליון שקל בשנה.

הברחות מפקיסטן־אחת לכמה שבועות מתפרסמות תמונות של משלו

חי תרופות מזויפות שנתפסו באחד הנמלים או נרקחו ־במחסן אפלולי אי שם בארץ. הפרסום מלווה באיש מק

צוע חמור סבר, שיודע לספר על הנזק הבריאותי העצום שנחסך מהציבור.

מה לא נתפס כאן: מדללי דם מזויפים לשימוש אחרי ניתוחים מצילי חיים, כדורים טבעיים שמכילים חומרים לאין־אונות, מזויפים תכשירים ואינספור תרופתיים דיאטות, התקרחות, סוכרת וכדורי הרגעה. אלו מגיעים

מכל פינות העולם, ואפילו מאיראן, פקיסטן וסוריה.כר מסתתר פרמצבטית" "פשיעה ההגדרה תחת נרחב של פעילויות עברייניות, שכוללות זיוף ושיווק

־תרופות ותוספי תזונה, מכירת תכשירים ותרו־פות שפג תוקפם, סחר בחומרי גלם לייצור תרו

ב־2013 נתפסו בישראל כ־1.5 מיליון כדורים מזויפים. תקציב פעילות אגף אכיפה

ופיקוח במשרד הבריאות שמטפל בזיופי התרופות עומד על 450 אלף שקל בשנה, רק 0.0019 אחוז מתקציב המשרד. "בשנה הבאה התקציב יוכפל", השיבו לנו

במשרד הבריאות

0 6 .12 . 2013 ׀ ימים 7 8 24

א ליברמן י ג

משחקיכדור

מדינת ישראל היא גן עדן לסוחרים ולזייפנים של תרופות, חלקן מסכנות חיים: מכדורים לדילול

הדם ולטיפול בסוכרת ועד סטרואידים, תרופות

לאין־אונות ולהצמחת שיער. אל מול השוק השחור,

שמגלגל לפי ההערכות עד 150 מיליון שקל

בשנה, ניצבים יחידה דלת תקציבים וסמכויות במשרד

הבריאות, משטרה שלא פעם מעדיפה לא לחקור

ופרקליטים שממהרים ר י ק ח לסגור תיקים | ת

צילום: גטי אימג'ס

25 8 ימים 7 ׀ 0 6 .12 . 2013

־גן ראש אגף אכיפה ופיקוח במבר רוני ד"ר הבריאות, ־שרד

קוביץ', מיהר להגיע אל מעבר ביקר כבר הוא אלנבי. גשר אלא בעבר, במקום פעם לא שנוכחותו היה נדמה שהפעם נחוצה במיוחד. אנשי המכס, שהמתינו לו בקוצר רוח, הכניסו אותו לחדר צדדי שבמרכזו שולחן גדול ועליו כמה קופסאות קרטון. בתוכן נח השלל יוצא הדופן – 20 אלף קפסולות בצבע תכלת מפוזרות כאבני לגו. אנשי

־המכס, שהורגלו למשלוחים משונים, ניסו לפענח בעזרתו מה נפל לידיהם. המסמכים לימדו שהמשלוח יצא מסין, דרך סוריה, ויועד למזרח ירושלים. משם, קרוב

לוודאי, נועד להציף את שוק התרופות בישראל.על הקפסולות היה מוטבע שם של תרופת מרשם לטיפול בעודף משקל בשם "קסניקל", שמייצרת חברת

־התרופות השווייצרית הידועה רוש, אלא שבמשרד הבריאות הגיעו למסקנה שמזמיני המשלוח המזויף ייעדו

את הכדורים דווקא לטיפול בחולי סוכרת.־העלילה הסתעפה כשנתונים הוצלבו ונמצא שקפ

זהות בצבע תכלת הובהלו שנתיים קודם לכן סולות למעבדות משרד הבריאות. זה קרה אחרי שאיש צוות בבית החולים לניאדו היה ערני מספיק לחשוד כי כדורי ההרזיה "קסניקל", שעימם הגיעה אישה שסבלה מלחץ ודפיקות לב מואצות, היו מזויפים. בבדיקה דם גבוה נמצא כי התכשיר נרכש עם מרשם רופא בבית מרקחת מורשה בעיר, אלא שחברת רוש מעולם לא ייצרה אותו

־– זה היה העתק מושלם. לפני שנה וחצי צץ כדור התכלת בשלישית: הפעם בכפר־סבא, בתוך אריזת תכשיר

שמיועד לגברים הסובלים מאין־אונות.כדור אחד מזויף – שלושה שימושים רפואיים שונים. מה עומד מאחורי הברחת כדורי התכלת והפצתם? כמה קפסולות כאלה הצליחו לחדור לשוק? האם נעשה בהן שימוש למטרות נוספות? איזה נזק גרמו? לא בטוח שאי פעם נדע, כיוון שקצות החוטים הללו לא ממש נחקרו לעומק. במשרד הבריאות הציעו שנבדוק מול המכס, ומשם נמסר לנו כי אין בידם מידע נוסף מעבר לתפיסת

הענק ההיא במעבר גשר אלנבי ב־2009, שהושמדה.אלא שגם אם רשויות האכיפה היו מצליחות לפתור את התעלומה הזו, ספק אם רוקמי המזימה היו משלמים

־את המחיר. תחקיר "ידיעות אחרונות" התחקה בשבועות האחרונים אחר עשרות מקרי פשיעה פרמצבטית ומצא מערכת אכיפה מיושנת, דלת תקציבים ולא תמיד

־מתואמת. הגורם שבחזית המאבק הוא אגף קטן במשרד הבריאות — דל בתקציבים ומקוצץ סמכויות – שעל כתפיו הצרות הועמס הטיפול בשלל יצרנים ומשווקים ממנו ועוד. מתחזים מטפלים זייפנים, מורשים, לא

־התיקים עוברים לידיהן הגדושות ממילא של המשטרה והפרקליטות, ושם, פעמים רבות מדי, הם נתקעים או נסגרים. הצליח התיק לצלוח את אלה והגיע לבית המשפט? בחינה של לא מעט הליכים מלמדת, כי לצד חוקים בעלי רף ענישה נמוך קיימת לעיתים רחמנות שיפוטית, שיחד עם שאר הגורמים תרמה להפיכתה של ישראל לגן עדן של פשיעה פרמצבטית, תחום שלפי

הערכות מגלגל עד 150 מיליון שקל בשנה.

הברחות מפקיסטן־אחת לכמה שבועות מתפרסמות תמונות של משלו

חי תרופות מזויפות שנתפסו באחד הנמלים או נרקחו ־במחסן אפלולי אי שם בארץ. הפרסום מלווה באיש מק

צוע חמור סבר, שיודע לספר על הנזק הבריאותי העצום שנחסך מהציבור.

מה לא נתפס כאן: מדללי דם מזויפים לשימוש אחרי ניתוחים מצילי חיים, כדורים טבעיים שמכילים חומרים לאין־אונות, מזויפים תכשירים ואינספור תרופתיים דיאטות, התקרחות, סוכרת וכדורי הרגעה. אלו מגיעים

מכל פינות העולם, ואפילו מאיראן, פקיסטן וסוריה.כר מסתתר פרמצבטית" "פשיעה ההגדרה תחת נרחב של פעילויות עברייניות, שכוללות זיוף ושיווק

־תרופות ותוספי תזונה, מכירת תכשירים ותרו־פות שפג תוקפם, סחר בחומרי גלם לייצור תרו

ב־2013 נתפסו בישראל כ־1.5 מיליון כדורים מזויפים. תקציב פעילות אגף אכיפה

ופיקוח במשרד הבריאות שמטפל בזיופי התרופות עומד על 450 אלף שקל בשנה, רק 0.0019 אחוז מתקציב המשרד. "בשנה הבאה התקציב יוכפל", השיבו לנו

במשרד הבריאות

0 6 .12 . 2013 ׀ ימים 7 8 24

א ליברמן י ג

משחקיכדור

מדינת ישראל היא גן עדן לסוחרים ולזייפנים של תרופות, חלקן מסכנות חיים: מכדורים לדילול

הדם ולטיפול בסוכרת ועד סטרואידים, תרופות

לאין־אונות ולהצמחת שיער. אל מול השוק השחור,

שמגלגל לפי ההערכות עד 150 מיליון שקל

בשנה, ניצבים יחידה דלת תקציבים וסמכויות במשרד

הבריאות, משטרה שלא פעם מעדיפה לא לחקור

ופרקליטים שממהרים ר י ק ח לסגור תיקים | ת

צילום: גטי אימג'ס

0 6 .12 . 2013 ׀ ימים 7 8 26

פות ועוד. לבד מהסכנה לבריאות הציבור, יש לכך מחיר חברתי וכלכלי לא מבוטל.

אפידמיולוגיה לחקר גרטנר מכון לפי ומדיניות בריאות בישראל, רק בשנות ה־90 של המאה שעברה החלו להתמודד בעולם

ברצינות עם גל זיופי התרופות המתפשט.נתוני מרכז המחקר של הכנסת מלמדים כי ב־2007 נתפסו בישראל תרופות מזויפות בהיקף של כ־56 מיליון שקל, נתון שהעמיד את ישראל במקום העשירי בעולם בתחום זה. במשרד הבריאות מתקשים לנקוב מספר מדויק כיום. עם זאת, בכיר במשרד אומר, כי "ב־2013 נתפסו בישראל סדר גודל של 1.3 עד 1.5 מיליון כדורים מזויפים. תוסיף

־על זה סחורה שלא נתפסה ועלויות שהמדינה מפסידה בשל אי־תשלום מסים וטיפול בחולים שעשו שימוש בתכשירים מזויפים — ותגיע לפעילות כלכלית שעשויה להגיע

ל־150 מיליון שקל בשנה".רק השבוע הודיעה חברת פייזר ישראל 60 אחוז במחירי הויאגרה, על הורדה של

בין השאר כדי להילחם בזייפני הכדורים.משרד הקים האיום עם להתמודד כדי הבריאות ב־2007 את היחידה למאבק בפשע

פרמצבטי בראשות מיקי אריאלי. במשרד הסבירו אז, כי היחידה הוקמה "נוכח ריבוי

לפ "מחשש וגם הפרמצבטית" ־הפשיעה גיעה בתדמית ובקשרים הבינלאומיים של על מחו"ל תלונות ריבוי לנוכח ישראל, שונות בפרשות ישראלים של מעורבות

הקשורות לפשיעה פרמצבטית".למרות המטרות כבדות המשקל, ליחידה החדשה נקבע תקציב פעילות שנתי זעום של כחצי מיליון שקל ושלושה תקני כוח אדם, זאת כשגבולות הפעילות הם מדן ועד אילת.

לאחרונה שינתה היחידה את שמה והפכה לאגף אכיפה ופיקוח. מספר העובדים צמח נוספו הפיקוח תחומי שאל אלא לשבעה,

במ עישון מניעת דוגמת שונות, ־מטלות קומות ציבוריים. תקציב פעילות האגף — מעבדה, בדיקות מודיעין, לאיסוף שנועד ועומד ועוד — כמעט לא השתנה נסיעות ב־2013 על 450 אלף שקל בלבד, 0.0019 בעצם זו הבריאות. משרד מתקציב אחוז נקודת הפתיחה למלחמה בפשע הפרמצבטי

בישראל.

תיקים באפלההחרדית בקהילה פשטה 2011 בקיץ

־בירושלים השמועה על אודות "הכדור הברזילאי", קפסולת "פלא" להורדה במשקל.

־הטיפ הגיע היישר מלשכתו של סגן שר הבריאות דאז, ח"כ יעקב ליצמן.

־בדיקה הובילה לאלי קמינר, חרדי משחשש החקירה פרטי שלפי בית־וגן כונת תחילה, אך בסופו של דבר ניאות למכור את מרכולתו לנציג משרד הבריאות שהתחזה ללקוח רגיל. העסקה נקבעה לשעת צהריים בתחנת אוטובוס. האחרון הגיע למקום ברכב מסחרי לבן, ומבלי לצאת ממנו שלף קופסה שהכילה עשרות כדורים. לאחר דברי הסבר משרד נציג לידי הקופסה נמסרה קצרים

הבריאות תמורת 520 שקל.אלא מעבדה, לבדיקת נלקחה הסחורה שאז הופתעו אנשי משרד הבריאות לגלות ש"הכדור הברזילאי" רחוק מלהיות טבעי.

אמפי מסוג סם בכדור התגלה ־בבדיקתם תאמין, חומר תרופתי שמצוי גם בכדורים

־נוגדי דיכאון. "אלה חומרים שיכולים להכ־ניס אנשים לבית חולים", מסביר אחד המ

עורבים במבצע. העסקה הבאה עם קמינר, כך עולה מפרטי החקירה, התקיימה באותו שוטרים. משם עליו זינקו ובסופה המקום

הם המשיכו לביתו ומצאו כדורים נוספים.במשרד הבריאות ובמשטרה היו מרוצים שאנחנו שבדיקה אלא המהירה, מהפעולה עורכים מגלה כי בפרקליטות החליטו לסגור

־את התיק בטיעון של "חוסר הוכחות מספיקות". למשרד הבריאות הדבר נודע באקראי רק כשנה לאחר מכן. "ההודעה", כתבו בזעם "הדהימה חודשים, כמה לפני לפרקליטות

אותנו וגרמה לנו תסכול ואכזבה".פנינו גם אנחנו לפרקליטות, ומשם נמסר לנו כי לאחר שמשרד הבריאות העביר חומר

־חקירה נוסף ולאחר עיון בכלל החומר, הח־ליטו בימים אלה להפוך את החלטתם והגי

שו כתב אישום נגד קמינר.פרקליטו של קמינר, עו"ד ששי גז: "אתה מפתיע אותי עם המידע שהוגש כתב אישום. ככל שאני יודע, התיק נגד הלקוח שלי נסגר.

הוא לא ביצע שום עבירה פלילית".יוצאת אירועים בהשתלשלות מדובר דופן. פרשות רבות אחרות מסתיימות בלא כלום, תוך שהן מעידות לא פעם על שיתוף

פעולה לקוי בין גורמי האכיפה.מידע הוביל שעברה בשנה למשל, כך מודיעיני את אנשי משרד הבריאות לחנות

ירוש במזרח הקצבים בשוק בניין ־חומרי כי לגלות נדהמו פנימה, כשנכנסו לים. זו מתפקדת כמעין בית מרקחת פרטי. על מדפים, לצד ברזים וצבעים, חשופות לעין

קופסאות מקוריות של אופט הוחזקו ־כל, ־לגין ואקמול. לביקור הבא כבר התלוו שו

טרים, שעצרו שניים שהודו מיד במכירה. לכאורה תיק פשוט: תיעוד והודאה בעבירה של מכירת תרופות ללא היתר, והחזקה של תרופות בתנאים לא נאותים. אלא שחודש את לסגור במשטרה החליטו מכן לאחר

התיק בעילה של חוסר עניין לציבור.והנה מקרה מוכר נוסף. בתחילת השנה חשף תחקיר שהתפרסם במוסף זה מה עומד מאחורי "הפורמולה נגד סרטן" ששיווק חנן אלרז תמורת 8,000 שקל לחודש. בתחקיר שעורר הדים רבים נחשף הרקע של אלרז שבו מחקר לשעבר; רגל פושט כמסגר התהדר אלרז למרות העובדה שהפרופסור "לא מצאנו שזה מרפא קבע: אותו שערך ובני מטופלים של עדויות ושלל סרטן"; משפחותיהם שהתלוננו שניצלו את מצבם.

־מנגד, אלרז הכחיש את הטענות וטען שרבים היו שבעי רצון מהפורמולה.

בר מי שבודק היה שיש נראה ־תחילה צינות את הנושא. בעקבות בדיקת מעבדה לציבור אזהרה הבריאות משרד פירסם ,"Elraz Cream" במשחה השימוש מפני לשבש שעלול חומר בה שנמצא אחרי הוגשו בגוף. במקביל מאזן האסטרוגן את באותם ימים כמה תלונות למשטרה, אחת וכולן ידי משרד הבריאות עצמו, מהן על הונאה של מחוז מרכז. אוחדו תחת מחלק אלא שמאז ועד היום המשטרה לא קידמה

־את הבדיקה בעניין. "אנחנו ממתינים להש־למות מידע ממשרד הבריאות", נמסר מה

משטרה. במשרד הבריאות, מנגד, טוענים שאין להם מושג באילו השלמות מדובר.

חוסר טיפולהאכיפה רשויות מתקשות מדוע אז "הבעיה הפרמצבטית? בפשיעה להיאבק

־היא שאין לנו סמכויות חקירה", מודה בת"אנחנו ברקוביץ', רוני ד"ר מופגן סכול

חייבים את המשטרה בכל צעד".מה כן מותר לכם?

"לפי החוק מותר לנו להיכנס למקומות ללא צו וגם לתפוס מוצרים, אלא שמכאן אנחנו זקוקים למשטרה – אם בשביל מעצר זה מצב ואם בשביל להגיש כתבי אישום.

־אבסורדי בהתחשב בעובדה שכל הידע המקצועי בנושא נמצא אצלנו".

למנכ"ל המשנה שלח כחודשיים לפני משרד הבריאות, ד"ר בעז לב, מכתב חריף ובו דרישה לפרקליט המדינה משה לדור,

־להעניק סמכויות חקירה לאנשי האגף במשרדו – זאת תוך שהוא תוקף את המשטרה.

נתקל האגף שבהם המקרים "רבים בהיעדר מענה מספק מאת המשטרה", כותב לב במסמך שנחשף כאן לראשונה, "אם בשל אי־הבנה של חשיבות הפיקוח בתחומים אלו, אם בשל היעדר יכולת מקצועית ספציפית ואם פרמצבטית אכיפה לצורך הנדרשת בשל סדרי עדיפויות שונים ועומסי עבודה. מצב זה מביא לחוסר טיפול מספק בתחום תרופות גנובות או חומרים שעלולים לסכן

את בריאות הציבור".

במכתב חריף לפרקליט המדינה, שנחשף כאן לראשונה, מתריע המשנה למנכ"ל משרד הבריאות על אודות "מקרים רבים שבהם האגף נתקל בהיעדר

מענה מספק מאת המשטרה. מצב זה מביא לחוסר טיפול מספק בתחום תרופות גנובות או חומרים שעלולים לסכן את בריאות הציבור"

20 אלף הכדורים המזויפים לטיפול בסוכרת שנתפסו בגשר אלנבי. עד היום לא ידוע מי עמד

מאחורי ניסיון ההברחה

ד"ר רוני ברקוביץ' ממשרד הבריאות. "הבעיה היא שאין לנו סמכויות חקירה"

0 6 .12 . 2013 ׀ ימים 7 8 28

־כדי לתמוך בדבריו מציג לב מידע מוב־2011 הבריאות למשרד שהגיע דיעיני באזור מזויפות תרופות למכירת בנוגע ק"ג לרבות תפיסה של עשרה בית־שמש, על אסר שהמשרד חומר – סיבוטראמין

־שיווקו ושהביא בעבר למקרי מוות. לטענתו, בתחנת בית־שמש או ביחידת ההונאה

של מחוז ירושלים סירבו לטפל בתיק. לב מציין עוד במכתבו כי בישראל ישנו

האסו אנאבוליים, בסטרואידים גדול ־סחר ־רים לשיווק. למרות שהם מסכני חיים וגר

מו ללא מעט אשפוזים בארץ, רבים נעזרים בהם לפיתוח גוף. רק ב־2012 נתפסו בישראל 200 אלף כדורים וזריקות. "לשם מי־ ־יותר מ

גור תופעה זו", מוסיף לב, "יש צורך בהקדשת משאבי חקירה של משטרת ישראל לנושא זה,

אך על אף פניותינו הם טרם הופנו".סמ לאגף להקנות לב מבקש ־במכתבו

כויות חקירה, כמו ביחידות מקבילות בארה"ב ובאנגליה, ולא פחות חשוב – סמכות להגיש התקבלה לא לעכשיו נכון אישום. כתבי

הב משרד "פניית למכתב. לדור ־תשובת ריאות התקבלה אך לפני כמה ימים, ולפיכך

טרם נבחנה", השיבו ממשרד המשפטים.

גבולות פרוציםכי סבור גדולה תרופות בחברת בכיר השתכללות השוק דורשת היערכות שונה. במשרדים קטנים גופים "במקום לדבריו, אגף פעילות את להעביר עדיף שונים, אכיפה ופיקוח של משרד הבריאות אל אחת למשל המשטרה, של המיוחדות היחידות היאל"כ )היחידה הארצית למאבק בפשיעה

הכלכלית — ג"ל(, שתתמקצע בתחום".־הזירה המקוונת הרותחת הפכה את המא

בק לחסר גבולות. בזה אחר זה צצים עשרות אתרי אינטרנט מעבר לים, שמוכנים לספק

־תרופות ללא צורך במרשם — חלקן מתבררות אחר כך כמזויפות.

־דוח של חברת החקירות "ויצמן יער" שהגיע לידינו חושף טפח מהעולם הזה. החוקרים הצליחו לרכוש באינטרנט, בשתי הזדמנויות ומשני אתרים שונים, זיוף של "פרופסיה" — נגד התקרחות תרופת המרשם הפופולרית MSD. בשני המקרים לא נזקקו של חברת החוקרים להציג מרשם רופא. כשפתחו את

־המשלוח, גילו כדורים דומים למוצר המקו

רי, שהגיעו מנקודות שונות בהודו.יוצרת הפלסטינית לרשות הקרבה גם אתגר מיוחד במאבק מול זייפני התרופות. אנשי הצליחו למשל, שנים, כמה לפני משרד הבריאות להפעיל סייען שרכש ליד רמאללה תרופה בשם "פלויקס", המיועדת ניתוחים אחרי גם ומשמשת דם לדילול מורכבים. בבדיקת מעבדה נמצא שאין בה מסתמך שהיה חולה כלומר, פעיל. חומר

כיוון שהפ בחייו. היה עלול לשלם ־עליה לנציגי הרשות, בשטחי התקיימה עילות

־משרד הבריאות לא נותר הרבה מלבד להזהיר את בתי המרקחת ובתי החולים.

חוק בלי שינייםאנשי בידי הבריאות, למשרד בניגוד מזויפות תרופות עוברות שדרכם – המכס למכביר – עומדת מחלקת תביעות שפעילה

־בהגשת כתבי אישום. אחד הבוהשנה, שהסתיים שבהם, לטים לשוק להחדיר בניסיון עסק אין־אונות כדורי אלף כ־400 23 מיליון שקל וע־ ־בהיקף של כ

בירות נוספות. בעקבות כך גזר רוזנבלט צבי על המשפט בית חמש שנים ועשרה חודשי מאסר, אדז'רסקי לאוניד שותפו ועל אחר, במקרה מאסר. וחצי שנה

־במאי השנה גזר בית משפט השלום באשדוד שמונה חודשי מאסר

־על נחום כהן מקריית־מלאכי, שייבא לישראל 124 אלף כדורי ויאגרה מזויפים.

אלה מקרים חריגים. במרבית הפעמים, אישום, בכתב גם כשהעבירות מסתיימות פוגשים העבריינים מערכת ענישה מקלה לזייפני הרלוונטי הראשון החוק למדי. התרופות הוא פקודת הרוקחים, שמסדירה ומכירת הרוקחות תחום על הפיקוח את

לעבי המקסימלי הענישה רף ־התרופות. זה עומד על חצי שנה בלבד. רות בתחום מעט יותר שיניים תמצאו בסעיף 338 לחוק טיפול שנותן "אדם כי שקובע העונשין, כירורגי לאדם שהתחייב לטפל או רפואי בו; מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן - וזאת בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או

לגרום לו חבלה, דינו מאסר שלוש שנים".

כיום הצעת הבריאות מקדמים במשרד חוק שתגדיר מחדש את העבירות בפקודת הרוקחים, לרבות החמרת רף הענישה. אלא

שזה לא יקרה מחר.בינתיים, גם את רף הענישה הקיים בתי המשפט לא ממהרים למצות. פעם אחר פעם מוטלים עונשים קלים על עבריינים שלא

חושבים יותר מדי על בריאות הציבור.הצ־ 2009 באוקטובר אחת: דוגמה הנה ־פינו אריאלי ונציגים נוספים ממשרד הב

ריאות לכפר־מנדא שבגליל. מחשש שיאבדו רכבם נצמד מוכרות, הלא הסמטאות בין דקות אחרי שלפניהם. המשטרה לניידת ספורות עצרו הרכבים בפתח מחסן מוזנח,

ריק מאדם, ששימש למעשה כנגרייה. היו הקירות שלטה: ההזנחה בפנים גם אל מהתקרה נטפו מים וטיפות חשופים, השולחנות שעליהם מסורים ומלחציים. בין

מכ למצוא החבורה נדהמה העבודה ־כלי רפואיות טבליות לייצור שירים

־– בהם מחוללי אוויר, מכבשי טבליות ותנורים.

מהרצליה יהודי המקום, בעל יוסף בשם לחייו ה־60 בשנות קייזר, נתפס כמה ימים קודם לכן

־על ידי שוטרי תחנת משטרת גלילות כשהוא מוכר 15 אלף כדורי גרא" "הרבה בשם אין־אונות בכפר־ בנגרייה־מעבדה שיוצרו

מנדא. בניגוד לכיתוב "100 אחוז צמחים סיניים טבעיים" שהופיע

־על התכשיר, בדיקת מעבדה לימדה כי בכדורים יש סם בשם סילדנפיל. נטילתו ללא מרשם "יכולה לסכן את בריאות הנוטל ואף לגרום במקרים מסוימים למותו", צוין בכתב האישום שהוגש נגד קייזר שנה לאחר מכן.

־למרות הממצאים החמורים, התיק נסגר בה־סדר טיעון מקל. העובדה שקייזר הודה וש

עברו נקי עמדה לזכותו אצל השופטת רונית שהטילה בעכו, השלום משפט מבית בש עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי בלבד.

"האפשרות שזייפן תרופות ייכנס לכלא ־בישראל קיימת, אבל היא כמעט לא מתרח־שת במציאות", מסכם ד"ר ברקוביץ'. "לצע

רי, בתי המשפט נוטים להקל בתיקים שכבר מגיעים לידיהם. אבל הבעיה היא שתיקים

־רבים אפילו לא מגיעים לבתי המשפט ונתקעים במשטרה או בפרקליטות". †

פרמ־ בפשיעה "הטיפול :המשטר:ה :תגובת צבטית מופקד בידי משרד הבריאות. מתקיימים משטרת של שוטפים מקצועיים עבודה קשרי

־ישראל ומעבדות מז"פ עם משרד הבריאות בנומטפלת המשטרה לגופים. המשותפים שאים בתיקים הנפתחים ביחידותיה במקרים שבהם זוהו סמים, תחליפי סמים, חומרים מסוכנים או חומרים

־האסורים בהפצה. רק לאחרונה קוימו כמה מבצעים בהובלת המשטרה ובשיתוף משרד הבריאות, שבמסגרתם ביקרו כוחות משטרה וגופים נוספים

־במאות בתי עסק ברחבי הארץ, נתפסו עשרות קילוגרמים ואלפי שקיות של חומרים החשודים כסם

חשו עשרות ונחקרו ונעצרו מסוכן, כחומר ־או דים. כתוצאה מהמבצעים ובסמוך להם הוכרזו רק

לאחרונה כמה חומרים חדשים האסורים בהפצה.־"נבהיר כי כל סוגיות האכיפה הנוגעות לסט

רואידים אנאבוליים אינן ולא היו בתחום טיפולה של משטרת ישראל ומעבדות מז"פ, כך שהטענה בדבר היבטים חקירתיים של תיקים כאלה הינה

חסרת בסיס".במזרח בחנות תרופות תפיסת אירוע לגבי

־ירושלים, ממחוז ירושלים במשטרה נמסר: "בחנות נתפסו כמויות קטנות של תרופות משככות כאבים. לאחר חקירה, נעצרו שני חשודים במעשה ללא עבר פלילי. הם נחקרו, הודו והביעו חרטה.

־לאור עובדות אלו הוחלט להתחשב בעברם ובחרטה שהביעו והתיק נסגר.

בעניין המידע על תרופות מזויפות באזור בית־שמש: "מבדיקה שנעשתה עולה כי לא הייתה כל פנייה של משרד הבריאות למאן דהוא במשטרת המחוז בעניין תפיסת הסיברוטאמין, ולפיכך לא

נוכל להתייחס לעניין זה".משרד :המשפטים מסר בתגוב:ה לטענות נגד שבעבירות הכפולה החומרה "בשל :הפרקליטות:

־זיוף תרופות, המתבטאות בהונאה מחד גיסא, ובסיכון בריאותם של הנזקקים לתרופות מאידך גיסא, רשויות האכיפה מייחסות להן חומרה יתרה ולפיכך

אין בסיס לטענה בדבר תת־אכיפה בתחום זה".אגף תקציב לגבי נמסר :הבריאות ממשרד :אכיפ:ה ופיקו:ח "אכן מדובר בתקציב שאינו מס־ויוגדל בכל שנה יוכפל, פיק. בשנה הבאה הוא

לאחר מכן".המ־ המקרים "שלושת נמסר רוש :מ:חברת מה בשניים לנו. ידועים בפנייתכם ־תוארים

מהיחידה אלינו הועבר ראשוני דיווח מקרים, ־לפשיעה פרמצבטית של משרד הבריאות, ובמק

רה השלישי )מכירה של תכשיר מזויף על ידי בית ־מרקחת נתנייתי(, חברתנו יזמה את הפנייה למ־שרד הבריאות לגבי חשד לזיוף. בכל אחד מהמ

קרים בוצעו בדיקות מעבדה על ידי החברה, אשר הוכיחו מעבר לכל ספק שאכן מדובר בזיופים".

תגובות

בנגרייה יוצרו כדורי אין־אונות, בעל המקום נדון למאסר על תנאי בלבד

"הכדור הברזילאי". טיפ מלשכת ליצמן

אף שתועד מוכר לנציגי משרד הבריאות "כדורים ברזילאיים", המכילים חומרים מסוכנים, התיק נגד אלי קמינר נסגר בשל "חוסר הוכחות

מספיקות". לאחר פנייתנו השיבה הפרקליטות כי החליטה לשנות את ההחלטה והגישה כתב אישום