ת"לקה שייכים צ"והריי ב"הרש ש"המהר מאמרי

פרשת וירא - חסידות

ד"ה כי ידעתיו מאמר

מכ"ק אדמו"ר המהר"ש [טזע' ויראפ' תורת שמואל תרכ"ז ]נדפס ב

, ג[יג ויראפ' ח"א ]נדפס במגן אבות שלמה זלמןמכ"ק אדמו"ר

מכ"ק אדמו"ר הרש"ב [פ' וירא ע' קלב ]נדפס בספר המאמרים פר"ת

יי"צומכ"ק אדמו"ר הר [אע' ק וירא 'פ תרפ"ו]נדפס בספר המאמרים

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה י עקיבא שבריק"נערך ע

aShavrick@gmail.com

1

Sponsored by

Mr. and Mrs. Yochanan Gordon

for the Zechus of

Hafatzas Hama’ayanos Chutzah

To sponsor Maamarei Chassidus,

please contact Akiva Shavrick via email:

aShavrick@gmail.com

2

מכ"ק אדמו"ר המהר"ש מאמר כי ידעתיו

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

ז"כתרפ וירא "שד "סב

ידעתיו, למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך הוי', לעשות צדקה כיומשפט, למען הביא ה' על אברהם, את אשר דיבר עליו. הנה צריך להבין פירוש לשון כי ידעתיו, שאונקלוס תרגם לשון כי ידעתיו, ארי גלי קדמי, ורש"י פירש כי ידעתיו,

נקלוס, אין למען, נופל על הלשון, לכן פירש לשון חיבה, דלפי פירוש התרגום או שהוא לשון חיבה, כמו ואדעך בשם למען אשר יצוה, ע' בפרש"י בחומש.

ויובן זה בהקדם משארז"ל, קיים אברהם כל התורה כולה, עד שלא ניתנה. ולכאורה צ"ל, איך קיים כל המצות, כמו מצות תפילין, שהם ד' פרשיות קדש והי' כי יביאך,

הנה סיפור יצ"מ, ועדיין לא היה שעבוד מצרים, ועד"ז כל המצות כו'. אך שמבוארארז"ל בסוף מס' מכות, דרש ר' שמלאי, שש מאות ושלש עשרה מצות ניתנו למשה מסיני, בא דוד והעמידן על אחת עשרה, בא ישעי' והעמידן על שש, חזר והעמידן על

קרובה ישועתי לבא וצדקתי שתים, שנא' כה אמר ה', שמרו משפט ועשו צדקה, כי להגלות, בא חבקוק והעמידן על אחת, שנא' וצדיק באמונתו יחי'.

צ"ל מה שדוד העמידן על י"א. היתכן שלא יקיימו כל המצות, רק הי"א ולכאורהשחשב דוד. וגם, כי הי"א דברים שחשב דוד, אינם נחשבים בהתרי"ג מצות. רק שדוד

וממילא יבא על ידם לקיום כל התרי"ג מצות. אמר, שכ"א יקיים הי"א מדות אלו,וע"ד שארז"ל, אבוך, במאי הוה זהיר טפי, היתכן לומר שלא קיים רק מצוה זו, רק שהמכוון הוא, שהשיב שהיה זהיר טפי במצות ציצית עד"מ, והיינו שמפני רוב

מידן זהירותו במצוה זו הפרטיות, יבוא לידי קיום כל התרי"ג מצות. ועד"ז בא דוד והעעל י"א, שמצד קיום הי"א מדות אלו, יבוא לידי קיום כל התרי"ג מצות. ובא ישעי' והעמידן על שנים, שהם צדקה ומשפט, לפי שב' מצות אלו הם מקור לכל התרי"ג מצות, וכמשי"ת, וז"ש באברהם, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. ובא חבקוק

, וגם היא היתה באברהם, שאברהם הי' והעמידן על אחת, שנא' וצדיק באמונתו יחי' המאמין הראשון, שנא' והאמין בה'.

יובן ענין מעלת אברהם, שנא' ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך אל ומתחלההארץ אשר אראך. כי הנה כתיב, ארוממך אלקי המלך. ולכאורה צריך להבין, איך היה ביכולת דוד לומר ארוממך אלקי המלך. אך הענין הוא, דהנה דוד היה מרכבה למדת

3

ו, כי להיות בחי' מלכות, זהו המלכות. והנה כתיב, כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברע"י בחי' גבורות וצמצומים, לפי שאין מלך בלא עם, והעם הם נבראים נפרדים בעלי גבול, וכדי שיהיה בחי' נבראים נפרדים, זהו ע"י צמצומים רבים. וזהו בחי' המלכות, כי מלך שמו נקרא עליהם, כמו שהשם הוא רק הארה בעלמא, כמו"כ הארת המלכות

ארה בעלמא. ולזה אמר דהע"ה, שהי' מרכבה לבחי' זו, ארוממך לבחי' היא רק ה אוא"ס, שמובדל ומרומם לגמרי מגדר עולמות.

וגם פי' ארוממך מלמעלמ"ט, הוא להמשיך הרוממות במדת המלכות. וזהו ענין מה שפעם נאמר, יחיד חי העולמים מלך, ופעם נאמר, מלך יחיד חי העולמים. פירוש יחיד

ם מלך, שכדי שיהיה נמשך מבחי' יחיד, שהוא בחי' הרוממות שמובדל חי העולמיומרומם מגדר עולמות, בבחי' מלך, זהו ע"י בחי' חי העולמים. ופירוש מלך יחיד חי העולמים, כנודע שמלכות דאצי' נעשה עתיק לבריאה, בחי' יחיד, כדי להיות חי

"ס מלמטלמ"ע. ובד"כ זהו העולמי', וצריך לרומם המלכות בבחי' יחיד, עד מלכות דאההפרש בין תפלה לתורה. תפלה, הוא בחי' העלאת המלכות, להיות אח"כ המשכת

הרוממות במלכות ע"י התורה. וזהו פי' ארוממך, להמשיך בחי' הרוממות במלכות.

ג"כ ויאמר ה' אל אברם, פי' אב רם, אב הוא מקור כל הבחי', ורם הוא כאשר וזהו, דהיינו בבחי' רוממות. ויאמר ה' אל בחי' אב שבבחי' רם, בחי' האב הוא בבחי' רם

לך לך מארצך, היא בחי' ארץ העליונה )בחי' בינה(, אל הארץ אשר אראך בחי' מלכות. וזהו ע"י הה"א הניתוסף לאברם, כי בהבראם, בה' בראם, שהתהוות העולמות הוא

בחי' המלכות, ויש בחי' ע"י בחי' ה'. אך הנה בשם הוי' יש ב' ההי"ן, ה' אחרונה הוא ה' ראשונה, שזהו הכח שניתן לאברם לילך לבחי' הארץ אשר אראך, דהיינו להמשיך בחי' הרוממות למלכות. וזהו שהה"א הוא בין אותיות רם, בין הרי"ש להמ"ם, דהיינו שהרוממות נמשך למלכות כו', וזהו ענין אברהם, שהמשיך בחי' הרוממות למלכות.

"ל, כתי' השמים שמים להוי' והארץ נתן לבנ"א, וכתי' לה' הארץ ובזה יובן משארזומלואה. משל למלך שגזר שבני רומי לא ירדו לסוריא, ובני סוריא לא יעלו לרומי. פי' סוריא ורומי, רומי הוא בחי' רם, שהוא מ"ש רם על כל גוים הוי' על השמים כבודו.

ומשה עלה אל האלקי'. והיינו שמבחי' לסוף ביטל הגזירה, שנא' וירד הוי' על הר סיני, רומי, שהוא מה שהי' בבחי' רם, ירד לסוריא, הוא בחי' ירידת המדריגות. וזהו כנ"ל,

שאברם ילך מארצך, אל הארץ אשר אראך כו'.

יובן ענין ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט. הנה מצות הצדקה הוא ומעתהיך להבין, למה היה לו ית' לבראות עניים ליתן לעני, שלית ליה מגרמיה. ולכאורה צר

ועשירים, ושהעשיר יתן לעני, עד שע"ז כתי' מלוה הוי' חונן דל. למה היתה כזאת מלפניו ית', דהיה לו לעשות שכאו"א יהי' לו כדי פרנסתו, ולא יצטרכו עמך ישראל

4

המאור זה לזה. אך הענין הוא, דהנה כתיב, ויעש אלקי' את שני המאורות הגדולי', את הגדול ואת המאור הקטן, ואיתא בת"ז, מאור הגדול, דא רזא דעתירין, ומאור הקטן, דא רזא דסיהרין. והיינו שהשמש הוא בחי' עשיר, והלבנה הוא בחי' עני, דלית ליה

.מגרמיה כלום, והשפעת השמש ללבנה, נק' בשם צדקה

הוי', דכמו מה שמשהוא, דהנה כתיב, שמש ומגן ה' אלקי'. שמש, הוא בחי' והעניןשמאיר מן השמש, הוא רק הארה בעלמא, בחי' אור וזיו השמש, כך הנה האור המאיר משם הוי', הוא רק הארה בעלמא. אך הנה כתיב, שמש ומגן, דכמו שהמגן הוא נרתק השמש, מסתיר על השמש לבלתי יאיר אור השמש, כמו"כ בחי' שם אלקי' מסתיר על

ר למטה, ומצד זה נמשך החשך להיות העלם והסתר גמור בחי' שמש הוי', לבלתי יאי למטה כו'.

הצדקה, להיות מאיר שם הוי' בשם אלקים, ושיהי' נמשך האור. ועיקר הגילוי ועניןיהי' לע"ל, ע"ד משארז"ל, לע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתקה, שיהי' גילוי האור. וזהו

דיק הוי' בכל דרכיו, ששם הוי' ענין הצדקה, שיאיר שם הוי' בשם אלקי', וזהו מ"ש צנק' בשם צדיק, על שם הצדקה כו'. אך הנה כ"ז הוא ע"י מה שנותן העשיר צדקה למטה, עי"ז נמשך בחי' הצדקה למעלה כו', והיינו ע"י בחי' הביטול, שמה שמשתכר ביגיע כפו, נותן לחבירו. וזהו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה, שהצדקה היא שורש

י רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברין דמלכא, שהם בחי' המשכות פרטיות, לרמ"ח מ"ע, ככמו שבכל אבר האדם, נמשך חיות פרטי, כך ע"י רמ"ח מ"ע, נמשכים המשכות פרטיות. אבל הנה הצדקה היא שורש הרמ"ח מ"ע, וכמ"ש וצדקה תהי' לנו, כי נשמור

.לעשות את כל המצוה כו'

הנה ענין המשפט הוא בין אדם לחבירו כו'. ולהבין מהו ענין המשפט , ומשפטלמעלה, הנה כתיב ועשית חשן משפט. כי הכהן גדול היה' נושא ב' אבנים, שהיו כתובים ]עליהם[ שמות השבטים, וכמ"ש ששה משמותם על האבן האחת, ואת שמות

שכל שבט הי' על הששה הנותרי' על האבן השנית כו'. והחשן משפט הי' י"ב אבנים,אבן פרטי. וענין המשפט, הוא כמ"ש והקמות את המשכן כמשפטו, אשר הראת בהר. וארז"ל בירושלמי, וכי יש משפט לעצים, אלא קרש שזכה בדרום, ינתן בדרום, והיינו שכל אחד על מקומו יבא בשלום, וכמו המשפט שלמטה, שהוא בין אדם לחבירו,

ו שיהי' כל אחד על מקומו כו'. וזה היה ג"כ ענין חשן להציל הנגזל מיד הגזלן, והיינהמשפט, שהי' נכתב כל שבט על אבן א', כי ענין האבן הוא בחי' גבוה, כמ"ש משם רועה אבן ישראל. וענין מה שנכתב כל שבט על אבן מיוחד, היינו שיהי' נמשך כל

שבט כמו שהוא למעלה כו'.

5

יקים, יצ"ט שופטן. כי הנה כתי', וייצר וגם, הנה המשפט יש בכאו"א, כמארז"ל, צדהוי' אלקי' את האדם, כתי' וייצר בשני יודי"ן, ביצ"ט וביצה"ר. אך הנה נודע ממ"ש

מורגש, והשני אינו מורגש, והיינו שניתן הכח ליצ"ט הראשון בהרמ"ז, שלכן יו"ד ט להגביר על היצה"ר, וזהו צדיקי' יצ"ט שופטן, שהעיקר הוא היצ"ט. וענין המשפ

הוא, דהנה בראשית בריאת העולם, קודם חטא עה"ד, הגם שגם הקליפות נבראו, אמנם הנה אחר כל השתלשלו' בי"ע, נבראו בחי' הקליפות ג"כ, אך לא היו מעורבים עם הקדושה, וידעו מקומם, וגם הנחש הי' שמש כו'. וע"י חטא עה"ד, נתערבו

אותו מן הטוב כו'. וזהו לברור וענין המשפט הוא לבער הרע והקליפות עם הקדושה, ענין כל המצות ל"ת, לבער הרע, וכמ"ש ובערת הרע מקרבך, שיהי' בירור הרע מן הטוב כו'. וכמו שהצדקה היא שרש לרמ"ח מ"ע כנ"ל, כמו"כ המשפט הוא שרש לשס"ה ל"ת כו'. וזהו בא ישעי' והעמידן על שנים, שמרו משפט ועשו צדקה, ועד"ז

רה, כי באברהם כתי' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט, קיים אברהם כל התו שהם מקור לרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו'.

לפ"ז צ"ל מהו ההתחדשות במ"ת, מאחר שאברהם קיים כל התורה, ומהו ענין אמנםההתחדשות מה שניתנה התורה ע"י משה כו'. אך הענין הוא, דהנה אברהם שקיים

למעלה, וגם הי' ע"י עבודתו ברצוא ושוב, כמ"ש התורה, עי"ז המשיך גילוי אלקות ויסע אברם הלוך ונסוע, שהי' תמיד בחי' מרכבה. אך להיות נמשך המשכת אלקותו ית' ע"י המצות גשמי', זהו ענין התחדשות מ"ת, שנמשך שכ"א מישראל יכול להמשיך

השביעין גילוי אלקותו ית' ע"י מצות גשמיות, וזה הי' ע"י משה דוקא, וכמשארז"ל כל חביבין. בימים, השביעי שבת, בחדשים, בחדש השביעי כו', בדורות, הי' משה דור שביעי לאברהם. וא"כ הי' משה נגד אברהם, כמו שבת נגד ששת הימים, והיינו שמשה

.המשיך, שכאו"א מישראל ימשיך כו' ע"י המצות גשמיות

ולם, ואית חסד דאקרי הוא, דהנה אית חסד ואית חסד. אית חסד דאקרי חסד ע והעניןרב חסד, והיינו כי חסד דאברהם, הוא בחי' החסד שמצד הביטול, שמפני כי אברהם הי' נחשב בעצמו כאילו הוא עפר ואפר, ומפני מה מגיע לו רוב הטובה, והלא זולתו הוא טוב ממנו, לכן הוא נותן לו. וגם, כי טבע הטוב להטיב ולהשפיע לזולתו. אכן

גדולה, והוא בחי' רב חסד, והיינו כמו עד"מ המלך, כשעושה אית חסד שנק' בשםעולים לסך עצום, כמ"ש מזה במ"א, והרי חסד הפירוריםאיזה משתה ושמחה, הנה

זה הוא מצד הגדולה, שמצד גדלות החסד, נמשך החסד כ"כ. והוא בחי' חסד שלמעלה יך התורה למטה, מאצי', כמ"ש בכהאריז"ל, שזהו בחי' רב. וזה הי' בחי' משה, שהמש

שכאו"א מישראל ימשיך ע"י עשיית המצות גשמיות. וזהו בחי' ונוצר חסד, ונוצר, בגימ' משה עם הכולל. וגם י"ל פי' ונוצר חסד, היינו כי נוצר הוא מלשון שמירה, והיינו ששמר בחי' חסד זה, כי משה הי' מן המים, כמ"ש מן המים משיתיהו, והיינו

6

היינו בחי' התהו, ושמרו, שתרד נשמתו להמשיך בחי' שהי' משמיטה ראשונה, ד .התורה למטה כנ"ל

מ"ש למען הביא ה' על אברהם, את אשר דיבר עליו. פי' עליו, היינו כי על בחי' וזהוהחסד דאברהם, הביא עליו בחי' חסד דמשה, דאקרי רב חסד. אך הנה מ"מ, האבות

רך הוי', כי התורה נקראת ג"כ עשו הכנה למ"ת, שהמשיכו דרך הוי', כמ"ש ושמרו דדרך, כמ"ש כי ישרים דרכי הוי', ולשון דרכי, לשון רבים, היינו כי תרי"ג מצות הם תרי"ג ארחין, וגם כי בשיתא סדרי משנה יש כמה ארחין ושבילין, והאבות עשו הכנה למ"ת, שהמשיכו דרך הוי'. כי כדי שיהי' הגילוי למטה, צ"ל ע"י צמצום, וזהו ושמרו

ך הוי', שעשו בחי' שם הוי', יו"ד צמצום, ה' התפשטות, וא"ו המשכה כו'. וע"י דרהכנה זו שעשו, המשיך משה אח"כ למטה. ואעפ"כ, נקראת כל ההמשכה על שם משה, שמשה המשיך התורה למטה, אע"פ שהאבות עשו ההכנה והמשיכו בחי' שם

לא תבנה הבית, כ"א בנך הוי' כו'. וכמו שמצינו שדוד רצה לבנות הבית, וא"ל, אתה כו' יבנה הבית לשמי. וכל בנין הבית הי' ע"י שלמה, אע"פ שדוד הכין העצים והכסף והזהב וכל המצטרך להבנין, אעפ"כ נק' על שם שלמה. כמו"כ, הגם שהאבות אברהם יצחק ויעקב, ע"י ששמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט, עשו הכנה למ"ת, אעפ"כ

.נק' על שם משה

יובן לשון כי ידעתיו, שהוא ל' חיבה. כי לשון ידעתיו, לשון ידיעה, אינו תהומעשייך לומר שעכשיו ידע, ומקודם לא ידע, רק שפי' ידעתיו הוא לשון חיבה, כמו רק אתכם ידעתי מכל העמים, שפירושו לשון רצון וחיבה, וכמו וידע אלקי', שאין הפי'

לפדותם. וכמו"כ פי' כי ידעתיו, ודיעהן רצון שמקודם לא ידע, רק פי' וידע אלקי', לשו לשון חיבה.

הוא ע"ד משארז"ל, כתיב, טוב הוי' לכל, וכתיב, טוב הוי' לקויו. משל לאחד והעניןכשהוא משקה, משקה לכל השדה, כשהוא עודר, אינו עודר אלא הטובים. פירוש,

עודר, דהיינו כשהוא משקה, היינו מלאכה כלליות, משקה לכל השדה, אבל כשהוא בחי' מלאכה פרטיות, ויתרון על המלאכה כלליות, אינו עודר אלא הטובים. וכך יובן זה למעלה, פי' כשהוא משקה, היינו מה שאתה מחיה את כולם, אפי' קליפות כו', אבל כשהוא עודר, דהיינו בחי' השפעה פנימיות, בחי' תומ"צ, אינו עודר אלא הטובים,

לקויו, שהוא לבד הטוב שמטיב לכל, בחי' השפעה חיצוני'. וזהו היינו בחי' טוב הוי' כי ידעתיו, שהוא לשון חיבה, למען אשר יצוה כו', ושמרו דרך הוי'. ולפי' התרגום שפי' ארי גלי קדמי, צ"ל לשון למען כנ"ל, ואפ"ל, אף כי גליא קדמי, אעפ"כ, הידיעה

אינה מכרחת הבחירה כו'.

7

מאמר כי ידעתיו

אדמו"ר שלמה זלמן מקאפוסטמכ"ק

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

כמו ,חיבה )ורצון( פירש"י ידעתיו לשון ,ידעתיו למען אשר יצוה את בניו כו' כיאברהם כל התורה כולה עד שלא ניתנה )יומא וצ"ל תחלה ענין קיים .אתכם ידעתי כו'

.האיך קיים מצות תפילין שכתוב בהם יצי"מ כו' ,סוף המס'( כ"ח ב' ובמשנה קדושיןוהעמידן על בא ישעי' כו' ,דארז"ל )מכות כ"ד א'( בא דוד והעמידן על י"א והעניןשמרו משפט ועשו צדקה כי דכתיב )ישעי' נ"ו א'( כה אמר ה' ,משפט וצדקה ,שתים

)חבקוק וצדיק באמונתו יחי' ,והעמידן על אחת בא חבקוק ,קרובה ישועתי לבא כו' .ב' ד'(

,דדוד וגם ענין י"א .יהי' רשע כו' ,דאם לא יקיים שאר מצות ,והעמידן וצ"ל מהו"עשאמר דוד במזמור ה' מי דהפי' שי"א אלו ,והענין .ואינם ממנין המצות ,זהו רק מדותיבא ,דהיינו ע"י שיהי' האדם זהיר בהם ,הם כללות ומקור כל המצות ,יגור באהליךבמאי הוה זהיר ,אבוך ,וכמו שארז"ל )שבת קי"ח ע"ב( ,המצות כדבעי לידי קיום כל

.זהיר יותר מבכל המצות שבמצוה א' היה ,טפי

.וזה יביא אותו לידי קיום כל המצות ,שיהי' זהיר בהם ביותר ,ועד"ז הכוונה גם כאן ,משפט וצדקה הם כללות כל המצות ,וא"כ .וצדקה משפט ,וישעי' העמידן על שתים

וזהו ענין קיים אברהם ,ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט ,והנה בפסוק זה כתיבוהעמידן על אחת שהו"ע בא חבקוק ,וגם דכתיב בו והאמין בה' ,התורה כולה כו' כל .כו'

הנה כתיב ויאמר ה' אל אברם לך לך ,וצ"ל איך משפט וצדקה זהו כללות כל המצות ,דהנה כתיב )תלים קמ"ה א'( ארוממך אלקי המלך ,אראך כו' אל הארץ אשר

.מלכותו ית' וצ"ל איך יכול הנברא לרומם מדת ,מלכותך מלכות כל עולמים בחי'ולכן ,כי אין מלך בלא עם ,דכתיב )שם( כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו ,והענין

ק שם והארה וגם ר ,הוא ע"י ריבוי צמצומים ,כדי שיומשך מדת מלכותו ית' על נפרדיםאבל אור א"ס ב"ה ,להחיות העולמות בבחי' ממכ"ע ובחי' זו מתפשט ,בעלמאמגדר שהוא בבחי' רוממות והתנשאות ,ונק' רם ,הוא בחי' סוכ"ע ,ומהותו עצמותו

לבחי' רוממות ,והארה שהיא בחי' שם ,להעלות בחי' מל' ,וזהו ארוממך .עלמין .דעצמות אוא"ס

8

,אך יש ב' הבחי' ,הוא להמשיך הרוממות במל' ,ארוממך ואף דהפי' הפשוט בפסוקכי ,הענין .מלך יחיד ,ופעם אנו אומרים ,יחיד חי העולמים מלך ,אומרים כי הנה אנו

,וע"י חי העולמים ,היינו שעצמותו ומהותו הוא יחיד ומיוחד ,יחיד חי העולמים מלךהוא נמשך ,עולם(החיות מעולם ועד שעל ידו התקשרות ,)חי העולמים נק' יסוד

וזהו ענין ב' הפירושים בפסוק .עליית המל' בבחי' יחיד הוא ,ומלך יחיד .בבחי' מלך והמשכת הרוממות מלמעלמ"ט ,רוממות שיש העלאה מלמטלמ"ע בבחי' ,ארוממך

.בבחי' מל'

וי"ל .שהוא בחי' רם כו' כנ"ל אב הוא מקור השפעה ,אב רם ,וזהו ויאמר ה' אל אברםלא ,אבל ח"ס דא"א ,אתפתחא בל"ב שבילין וח"ע דאצילות ,ח"ע כנודע ,כי אב

שיומשך ,לך לך כו' אל הארץ .שהוא רוממות עצמותו ית' ,וזהו אב רם .אתפתחאהה' שנתוסף וזהו ,טשהוא בחי' מלכות מלמעלמ" ,רוממות דאברם לבחי' ארץ בחי'

הרוממות דעצמות אוא"ס שכל ענין התורה הוא שיומשך ,בחי' ה' חומשי תורה ,לו)במד"ר שמות פי"ב( דכתיב )תלים קט"ו( וכמשארז"ל ,בבחי' מל' מלמעלמ"ט

,כאן קודם מ"ת ,וכתיב )שם כ"ד( לה' הארץ ,לבני אדם השמים שמים לה' והארץ נתןיעלו ובני סוריא לא ,בני רומי לא ירדו לסוריא ,משל למלך שגזר .מ"ת וכאן לאחר

ומשה עלה ,הר סיני וירד הוי' על ,בשעת מ"ת ,כמו"כ .ירהואח"כ ביטל הגז ,לרומיכי שמים הוא ,הי' חיבור לשמים עם ארץ כי בשעת בריאת העולמות לא .אל האלקיםולא ,כמ"ש רם כו' על השמים כבודו ,רוממות דאור א"ס ב"ה שהוא בחי' ,בחי' מקיף

.כלל ,שהיא בחי' מל' ,שייכות בחי' זו לבחי' ארץ הי'

כי רומי מרמז על בחי' ,בני רומי לא ירדו לסוריא ,המשל שבמד"רוזהו שנעשה ,כו' אבל בשעת מ"ת ביטל הגזירה ,וסוריא זהו למטה במדרגה כו' ,הרוממות

ארץ עם בחי' ,מהשתלשלות קשר וחיבור לבחי' רוממות דעצמות אוא"ס שלמעלהוממות מלמעלמ"ט וגם המשכה מבחי' ר ,ברוממות שיהי' העלאה לבחי' מל' ,מדת מל'

וארז"ל )ירושלמי סוטה פא"נ( ,)דברים כ"ז( וענו הלוים קול רם וז"ש ,לבחי' מל'לך כו' אל ,כו' וזהו ויאמר ה' אל אברם .שהתורה נק' קולו של רם כו' ,של רם בקולוורק שהה"א מפסיק ,רוממות שמ"מ יש בהשם לשון ,ולכן נק' אח"כ אברהם ,הארץ

שע"י יומשך ויתפשט הרוממות דאב רם ,חי' ה' עילאהוהוא ב ,בין אותיות רם ,וזהו ענין קיים אברהם כל התורה ,וכמ"ש בת"א ,מל' מלמעלמ"ט לבחי' הארץ

שהמשיך הרוממות בבחי' מל'. במה

תחלה מה שברא צ"ל .זהו כללות כל התומ"צ ,איך משפש וצדקה ,צ"ל ועתהב ולמה לא ברא ,צריכים ליתן צדקה להעניים והעשירים ,הקב"ה עשירים ועניים

9

דכתיב ויעש אלקים כו' ,ד חמה ולבנה"והענין שהוא ע .שכאו"א יהי' לו פרנסתו ,וסיהרא ,רזא דעתירין ,שמשא ,הגדול כו'. ואיתא בתיקוני זהר )תיקון מ"ד( המאור

ים הם כמו"כ עני ,ומקבלת האור מהשמש ,כמו סיהרא דל"ל מג"כ ,רזא דמסכניןושעי"ז יומשך למעלה ,מעשיר לעני כדי שיהי' צדקה ,שברא אותן הקב"ה ,בריאה כך

.משמשא בסיהרא ,ג"כ הצדקה

אור תשהאר ,דכתיכ )מלאכי ג' כ'( וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה כו' ,והעניןכמו שהשמש מאיר רק זיו ,אלקים' והיינו כי שמש ומגן הוי ,השמש בגילוי זהו צדקה

כמו"כ ההשפעה שמשם הוי' להחיות ,לעצמיות השמש שאין נוגע כלל ,לבד ממנואך השם ,ובטל במציאות לגמרי ,וכולא קמי' כל"ח ,היא רק הארה בעלמא ,העולמות

כדי שיתהוו עולמות הנבראים ,אלקים הוא מגן המעלים ומסתיר על אור שם הוי' .אבל אצילות נק' מדת יום ,יחו"ת ,לילה ' מדתונק ,בבחי' יש ודבר נפרד

זהו ,הצדקה ,כמו"כ למעלה ,היא להחיות רוח שפלים ,הטוהנה כמו הצדקה למדירה שיהי' ,עד עוה"ז הגשמי ,הוי' למטה גם במדת לילה וחשך דבי"ע שיתגלה שם

שיתגלה שמש הוי' בחי' דהיינו ,וזהו וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ,בתחתונים זהע"פ ולכן ארז"ל )ע"ז ד"ג סע"ב( .ולא יסתיר כלל השם אלקים ,יחו"ע ביחו"ת

.מנרתקה שלעתיד הקב"ה מוציא חמה

כי רמ"ח ,צדקה כללות כל המצות והנה .ע"ש שהוא בעל צדקה ,ולכן נק' הקב"ה צדיקשכל מצוה היא כלי בפ"ע להמשכות גילוי אור א"ס ,דמלכא פקודין הם רמ"ח אברים

,אברים דמלכא ממשיכים גילוי אור א"ס ב"ה בבחי' רמ"ח ,וע"י כל הרמ"ח מ"ע ,ב"ה ,הוא מראה דמות כבוד הוי' כו' ,'כו םשיתהווה בחי' כמראה אד ,בחי' כמראה אדם

וזהו ושמרו דרך הוי' ,('כאלו עשאני )זח"ג קי"ג א ,וכמארז"ל ע"פ ועשיתם אתםורחום חנון ,כי הנה כתיב ,דרך הוי'עושים וממשיכים ,שע"י צדקה ,כו' לעשות צדקה

כדי שיהי' יכול להיות ,כי הוי' הוא בחי' צמצום והתפשטות המשכה והתפשטות ,הוי'אוא"ס ב"ה הוא רם ומתנשא למעלה מגדר אבל עצמות ,גילוי אור א"ס ב"ה בעולמות

דרך וזהו ,הוי' ותיותא' שיומשך ויתהווה בחי' ד ,צ"ל חנון ורחום וע"כ ,בחי' שם הוי' .שהוא המשכה מבחי' רוממות דעצמות אוא"ס ב"ה בשם הוי' ,הוי'

וכ"ז הוא ,בבי"ע היינו צנור להמשכת גילוי שם הוי' ממש למטה ,פי' דרך הוי' וגםשתרי"ג מצות הם תרי"ג ארחין ,הוי' דכתיב )הושע י"ב( כי ישרים דרכי ,ע"י צדקה כו'

שיהי' הגילוי למטה ,וזהו כי ישרים ,ממש בגילוי למטה שיומשך שם הוי' ,וצנורות ,תחלה בשם הוי' וא"כ ע"י המצות ממשיכים הרוממות דעצמות אוא"ס ,למעלה כמו

להיות דירה ,ובבי"ע גופא ,מקור בי"ע ,ואח"כ משם הוי' יומשך הגילוי במל'

10

שהוא ,ובזה מתבאר איך שכללות ענין התורה .ולכן נק' המשכה זו צדקה ,בתחתוניםובדרך כלל נק' ,נק' בשם צדקה ,דעצמות אוא"ס בבחי' מל' מותהמשכת הרומ

וזהו שצדקה היא כללות כל רמ"ח מ"ע. ,ארחא כו' חד

כ"ח ט"ו( ועשית הנה כ' )שמות ,שהוא כללות שס"ה ל"ת ,צ"ל ענין משפט ועתה גאבל בחשן הי' ,וששה משמותם על אבן אחת ,היו ב' אבני שהם ,באפוד .חשן משפט

דהנה .ולכן נק' חשן המשפט ,שבט אבן בפ"ע השייך לו כו' לכל ,י"ב מיני אבניםוארז"ל ,כמשפטו אשר הראת בהר )שמות כ"ו למ"ד( והקמות את המשכן כתיב

ינתן ,שזכה להנתן בצפון אלא קרש ,בירושלמי )שבת פי"ב ה"ג( וכי יש משפט לעציםהיינו שכל טנמצא ענין המשפ .כמשפטו וזהו ,'כו בדרום וקרש שזכה להנתן ,בצפון

,וכמו ענין המשפט שבין אדם לחבירו ,ומקומו הראוי לו דבר יהי' מסודר על מכונו ,לחבירו צריך להוציא ממון שגזל ולהשיב ,כי כשגזל א' מחבירו ,מעול הוא ההפך

וגם כל ,גבי דיינים ולכן כתיב בפ' יתרו )י"ח כ"ג( ,שהוא למקום הראוי להיות הממון .העם הזה על מקומו יבוא בשלום

ששייך שהיו שמות השבטים מסודרים כל אחד על אבן ,ענין חשן המשפט כ"וזהו גוכמ"ש גבי ,דז"א בולי אלכסוןכדי להמשיך לכל שבט משרשו שבאצי' בי"ב ג ,לו

שלכל אחד המשיך משרשו ,ברך אותםיעקב )בראשית מ"ט כ"ח( איש אשר כברכתו שלכל שבט נמשך משרשו ,מסודר וישר שהוא ,ולכן נק' חשן המשפט ,למטה כו'

.דוקא

ולא יתעכב ,שיבא ההשפעה במהירות ,בעתה אחישנה ,עתידות גם חשן לשון וחשעבדו ומשפט ח' נ"ט( לעשות משפט אוז"ש )מ" ,עולם מחמת דינים וקטרוגים בשום

זהו ענין ,כמו בשרשם ממש ושיהיו למטה ג"כ ,דהנה שרש נש"י עבמ"ח ,עמו כו' .השרש כו' להיות ישר הענף עם ,משפט עמו

הי' ,חטא עה"ד םהעולמות קוד דהנה בריאת ,ועפי"ז יובן ענין שכל הל"ת נק' משפטשאעפ"י שברא הקב"ה ,שום חיבור עם הטוב כלל שהרע לא הי' לו ,בסידור נכון וישר

,ה מהםטקדושה ולמדדהיינו שאחר אבי"ע ,היו בשפל המדרגה אך ,ותאת הקליפיכולים להגביה דהיינו שלא היו ,והיו נכנעים ובטלים להקדושה ,אבי"ע דקליפה הי'

כ"א שהיו בשפל המדרגה ,שהוא באבי"ע דקדושה ,א"ע לעלות למעלה ממדרגתם ,כו' בתרין יצרין כו'אע"פ דכתיב וייצר ,וכמו"כ גם באדה"ר .ובמקומם שנבראו כו'

,ולכן בקריאה אין מרגישים כ"א רק יו"ד א' כו' ,להיצ"ט אך היצה"ר הי' כפוף ובטלא"ע שהקליפה הגביה ,נעשה תערובות ובלבול הסדר הישר כו' ,חטא עה"ד אך אחר

11

בסוד אם תגביה ,דהיינו שעלתה להיות בבי"ע דקדושה ,ועלתה למעלה ממדרגתה .כו' הטוב ומקבל תוס' חיותוהרע יונק מ ,כנשר כו'

כו' תעשה הלאשכל ,איסורים דאורייתא ואיסורי דרבנן ,והנה ע"ז באו כל המל"תא"כ ניתן להם הכח ,המל"ת וכיון שניתנו לנש"י כל ,הוא להרחיק הרע ולדחותו כו'

,שנברא כו' םושיהי' במקו ,יניקה מהקדושה שלא יקבל ,שירחיקו את הרע גם למעלהלהרחיק את ,ולכן נק' כל הל"ת בשם משפט ,הרע כו' וכמ"ש )דברים י"ג ו'( ובערת

ולכן נק' ,ויהיו העולמות מסודרים ביושר כמו קודם החטא ,הקדושה הרע מגבול ,כו' דהנה כתיב )ישעי' נ"ו( שמרו משפט כו' כי קרובה ישועתי ,נזיקין ישועות סדר

היא שהישועה ,אלא ישועתי ,נאמר וארז"ל )במד"ר משפטים פ"ל( ישועתכם לאומזה ,באדם םהאד הו"ע אשר שלט ,כי הגבהת הרע לקבל יניקה מהקדושה ,למעלה

.ולכן המשפט הוא ישועה למעלה כו' ,נמשך הגלות

ע"י מ"ע ,להמשיך גילוי אא"ס בעולמות ,הם כללות כל התורה טולכן צדקה ומשפ ט,שקיים צדקה ומשפ אברהם ,ולכן .ולהרחיק הרע ע"י ל"ת ,שיהי' דירה בתחתונים

וע"י עשרה ,ומס"נ ,ע"י רו"ש אך אברהם המשיך .זהו קיים כל התורה כולה כו'שהרי הצדקה שלו הוא מ"ש ויאמר ,באצילות וגם ההמשכה הי' רק למעלה ,נסיונות

אבל ,שהוא המשכת הרוממות דאור א"ס בבחי' מל' ,הארץ ה' אל אב רם לך כו' אלאוא"ס ע"י מצוה הוא שכאו"א יהי' יכול להמשיך ,אבל ענין מ"ת ,למטה בבי"ע לא

דירה שיהי' ,בעוה"ז הגשמי עד גם למטה ,וגם שיהי' הגילוי בבי"ע ,גשמיות שעל ידו הי' מ"ת )וכמשנ"ת לעיל ע"פ לך לך(. ,וזה הי' ע"י משה דוקא ,בתחתונים

הנה ארז"ל )וי"ר פכ"ט ילקוט יתרו רמז רע"ו( ,מעלת משה על אברהם ולהבין דולכן ומשה )דוקא( עלה אל ,שביעי לאברהם ומשה הי' דור ,כל השביעין חביבין

חסד עולם הוא למטה .חסד עולם ורב חסד ,ב' בחי' חסד דיש ,והענין ם.האלקי .והחסד שבחי' אב הוא מקור הרחמים ,כמ"ש אב הרחמן ,ונמשך מהחכמה ,מחכמהאבל יש בחי' חסד .יותר הוא בעל חסד ,מי שהוא בעל שכל גדול יותר ,מטהוכמו ל

כ"א מבחי' ,שאינו נמשך מהחכמה ,גדולה ,כי לפעמים נק' החסד ,שלמעלה מהחכמה ,כך יהי' ריבוי החסד ,שלפי עוצם הגדולה ,למטה במלך בו"ד וכמו .ולגדולתו אין חקר

נק' ,והנה החסד שנמשך מהחכמה .שמצד הגדולה הוא בריבוי גדול מאד כו' והחסדנק' ,שלמעלה מהחכ' אבל החסד .וזהו חסד עולם ,שיש לו מדה וגבול ,מדת החסד

.בלי גבול כלל ,ורב חסד

כדי שהאהוי"ר שלו יהי' יכול לעורר ,דבאמת ,חסד עולם והנה אברהם הוא בחי'אך כדי ,כנ"ל אבל ההמשכה הוא רק למעלה ,זהו חסד גדול ,אור א"ס ב"ה ולהמשיך

12

זה ,יומשך גילוי אור א"ס ב"ה ,וגם ע"י מצוה בגשמיות ממש ,שיומשך הגילוי למטהונוצר ,והנה איתא בזהר .דוקא מבחי' ורב חסד כ"א ,א"א להיות מבחי' חסד עולם

,אותיות רצון ,ונצר. גימט' ונצר ,כי משה עם הכולל ,דמשה הוא מזלא ,חסד .ממש כו' למטה ,רעדכ"ר ,בחי' רצון העליוןשהצנור הוא ההמשכה מ ,צנור ואותיות

אדם ששומר דבר טוב ומעולה דהיינו כמו עד"מ ,ששמר את החסד ,גם פי' ונוצר חסדדהיינו מעולם ,הקב"ה נשמת משה משמיטה ראשונה כמו"כ שמר ,על זמן מאוחר כו'

והיינו ,כדי שעל ידו דוקא יהי' יכול להיות מ"ת ,עד זמן מ"ת (התהו )אלף דוריוכל להיות מבחי' זו דוקא ,ורב חסד ,שנשמת משה הוא מבחי' ונוצר חסד דכיון

דוקא כנ"ל. ושיומשך הגילוי למטה ,להמשיך גם ע"י מצוה גשמיות

ולכן כתיב )יהושע א' ,לשונה וז"ש )משלי ל"א( פיה פתחה בחכמה ותורת חסד עלדצ"ט ע"ב( הלומד פרק א' וארז"ל )במנחות ,לא ימוש ספר התורה הזה מפיך (ח'

שענין לא ימוש הוא כמ"ש )ישעי' נ"ד י'( ההרים ,לא ימוש קיים ,שחרית ופ"א ערביתלהיות ויכול ,חג"ת דאצילות ,נק' האבות ,הרים .כו' וחסדי מאתך לא ימוש ימושו

.לא ימוש כו' ,חסד בחי' ורב ,אבל חסדי .ע"ש ,כמ"ש בלקו"ת ע"פ זה ,שימושו .ימוש ספר התורה הזה מפיך כו' ע"כ כתיב לא ,והתורה נמשכת מבחי' ורב חסד

,הוא בחי' מקיף שעליו ,פי' עליו ,את אשר דבר עליו וז"ש למען הביא ה' על אברהםהכנה כי האבות עשו ,)שלמעלה מבחי' חסד עולם דאברהם( ,ורב חסד דהיינו בחי'

אברהם ,ועבודה וגמ"ח שהו"ע תורה ,כי המשיכו ותקנו הג' קוין דאצילות ,למ"תולכן הכין עמוד העבודה ,והקריב עצמו קרבן ,ויצחק קו השמאל ,עמוד הגמ"ח ,חסד

וזהו ,זה הי' ע"י משה ,אבל המשכת התורה למטה ,באצילות אך הכינו התורה .כו'בבחי' ,חסד שיומשך ויתגלה בחי' ורב ,הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו למען

וגם שיהי' ,יכולים להמשיך שע"י מצוה גשמיות יהיו ,כדי שיהי' מ"ת ,חסד עולם ,וכיון שהאבות עשו הכנה למ"ת .חסד כנ"ל שזהו דוקא מצד בחי' ורב ,הגילוי למטה

ודוגמא לזה ממ"ש .וז"ש למען הביא כו' את אשר דבר עליו ,ע"כ נק' מ"ת על שמםעשה אלא כיון שדוד ,אעפ"י ששלמה בנאו ,לדודמזמור שיר חנוכת הבית ()תלים ל'

לדוד כו'. ע"כ נק' חנוכת הבית ,ההכנה שיהי' מוכן בנין ביהמ"ק

,דהנה ר"א רמי )סנהדרין ל"ט ב'( .לשון רצון וחבה ,יובן פי' כי ידעתיו ועתה ה משקה כאן כשהוא ,)איכה ג'( לקויו' ה טוב וכתיב ,(קמ"ה תלים)לכל ה' טוב כתיב

החיות השפעת ,אחד ,השפעות שני כי יש ,והענין .כו' עודר כשהוא וכאן ,כו' ואתה נחמי' ט' ו'() כתיב שע"ז ,מע"ב תמיד יום בכל מחדש ובטובו בחי' ,בעולמות

ימי כל עוד( ח' כ"ב) נח בפ' ,ע"ז כרותה וברית ,לעולם נפסק שאין ,כולם את מחי'

13

' שמחי ,עולם של מנהגו ונק' ,לכל' ה טוב נאמר וע"ז ,ישבותו לא כו' קיץ וחורף הארץ המכסה ,שבאמת אעפ"י ,אלקים שם שמצד ,הטבע הנהגת ונק' ,אחד וסדר במנהג הכל

זה נק' ,אחת והדרגה בסדר רק שמחי' העולם דכיון אלא ,כו' לבהמה נותן כו' שמים .טבע

אלקות התגלות' שיהי ,השתלשלות מסדר מלמעלה ,פנימיות השפעה הוא ,והב' ישעי') וכמ"ש ,דאצילות קוין בג' אותו שממשיכים למי ,לקויו' ה טוב ועז"נ ,בעולמות

.(ז"כ תלים) כו'' ה אל קוה כמ"ש ,לשון תקוה ,לקויו וגם .לו קוינו' הוי זה ט"ו( כ"ה הקב"ה להם השפיע ,שבמדבר .במדבר )דברים ב' ז'( ידע לכתך כמ"ש ,ידעתיו כי וזהו

,כו' לכתך ידע וזהו ,כו' והבאר המן כמו ,עולם של ממנהגו שיוצא ,מיוחדת השפעה הדבר הי' שמתחלה אלא ,ח"ו ידע לא מתחלה וכי .אלקים וידע( ב' שמות) וכמ"ש כי ג"כ וזהו ,כו' הגילוי אל מהעלם נמשך ,הדעת ע"י אבל ,עצמותו רוממות בהעלםבחי' ,ב"ה א"ס אור מפנימיות מיוחדת השפעה לו נמשך ונשפע ,הדעת שע"י ,ידעתיו

בני את צו ,רק ,כתיב ,המצות בכל הנה ,כו' בניו את יצוה אשר .כנ"ל הוי' לקויו טוב התקשרות 'שיהי ,המצות מכל שהמכוון דהיינו ,וחיבור הוא לשון צוותא צו ,ישראל

בממכ"ע. סוכ"ע מבחינת ההמשכה

14

הרש"במכ"ק אדמו"ר מאמר כי ידעתיו

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

ת"פרפ וירא "שד "סב

,צדקה ה' לעשות ושמרו דרך ,למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ,ידעתיוכי ל' ,ארי גלי קדמי ת"א ,למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו. ופי' כי ידעתיו

תי' למען הוא שפת ידיעה והתגלות דבר. ורש"י פי' כי ידעתיו ל' חיבה. דלפי' הת"אושמרו דרך ה' לעשות צדקה "ע החיבה, גם צ"ל מ"שיתר, ע"כ פי' ל' חיבה. וצ"ל מה

ענינים בתורה כו'. גם מ"ש למען הביא הרי יש כמה ,נא' צדקה ומשפט למה ומשפט,מהו או' ,ולכאו' הול"ל אשר דבר לו ,אשר דבר עליו צ"ל מהו ,כו' את אשר דבר עליו

עליו כו'.

.קיים אברהם אע"ה כל התורה כולה עד שלא נתנה כו' ,ילה"ק משארז"ל ולהבין כ"ז ,תפילין וכמו מצות ,והלא כמה מצות תלוים ביצי"מ ,איך קיים כל המצות ,ולכאו' צ"ל

וקודם שעבוד , וכן בסוכות הושבתי כו' ,דבפ' קדש והי' כי יביאך מבו' ספור דיצי"מבגמ' סוף מכות אי' איך הי' אפשר לקיים המצות כו'. אך הענין הוא, דהנה ,מצרים

בא ישעי' והעמידן ,על י"א כו' בא דוד והעמידן ,תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני כו' ,כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה שנא' ,חזר ישעי' והעמידן על שתים ,על שש כו'

וצדיק ,בא חבקוק והעמידן על אחת .כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות באמונתו יחי' כו'.

ולא כל התרי"ג ,הלא אין הכוונה לקיים רק אלו הי"א ,על י"א והנה מה שדוד העמידן ,ובפרט שהי"א דברים אינם נחשבים מכלל התרי"ג ,רש"י שם( )וצ"ע בכוונת ,מצות

,אבוך ,וע"ד שאמרו .יבוא לקיים כל התרי"ג מצות ,י"א מדות אלו כ"א שע"י קיוםרק שבמצוה זו הי' זהיר ,יים ח"ו כל המצותהלא אין זה שלא ק .זהיר טפי במאי הוה

וכמו"כ ע"י .הי' הקיום דכל המצות ,וע"י זהירות היתירה במצות ציצית, טפייבוא עי"ז לקיום כל ,וכמ"ש במ"א ,שהן ענינים כללים ,דהי"א מדות הקיום

דצדקה וגמ"ח הן שרש כל התרי"ג מצות ,כו'. וישעי' העמידן על שתים המצות ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט כו'. וחבקוק ,ו ג"כ שנא' באברהםוזה כמשי"ת,

,הראשון שהי' המאמין ,שזה הי' ג"כ באברהם ,וצדיק באמונתו יחי' ,העמידן על אחת וכמ"ש והאמין בה' כו'.

15

דהנה כתי' ויאמר ה' אל אברם לך לך , צ"ל תחלה מעלת ומדרי' אברהם ,ולהבין זה, הוא המשכה מלמעלמ"ט כו'. והענין הוא ,לך לך .אראךמארצך כו' אל הארץ אשר

ארוממך אלקי ,אמר ,שהי' מרכבה למדת המל' ,דוד .ארוממך אלקי המלך ,דהנה כתיבוכמ"ש מלכותך מכ"ע כו', ,מל' היא מקור העולמות לרומם בחי' המל', כי ,המלך

בראים בבחי' דבכדי שיהיו נ ,הוא שהן נבראי' נפרדים בע"ג והעם ,דאין מלך בלא עם ,וכמ"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו ,הוא ע"י כמה צמצומים ,יש ודבר נפרד

וכמ"ש ,עד שיומשך הארה שיהי' מקור לעולמות ,כמה גבורות וצמצומים שצ"לכמו"כ ,שהוא הארה לבד ,וכמו השם ,דמלך שמו נק' עליהם ,וזהו בחי' המל' .במ"א הוא בחי' הארה לבד כו'. ,המקור לעולמות ,מל' בחי'

ו׳,כשמרומם ומובדל מגדר העולמות ,אוא״סחי' המל׳ בב וע"כ צריכים לרומם בחי' המל' בבחי' פנימיות הכתר כו'. דהנה כתר בכלל הוא בחי'' יחוהיינו להעלות ב

אך חיצוניות הכתר הוא בחי' ריש ומקור ,שלמעלה מהשתל' בחי' אוא"ס ,רוממותונמנה עמהם במנין הספי' כו'. ואמיתית ,שייכות אל הנאצלים שיש לזה ,לנאצלים

שמובדל לגמרי מהעולמות ,בחי' חד ולא בחושבן ,בחי' פנימיות הכתר הרוממות הוא לרומם בחי' המל' בבחי' פנימיות הכתר כו'. ,וזהו ארוממך, כו'

י וזהו שפעם או' יחיד ח ,בחי' רוממות הא"ס במל' כו' וגם ארוממך הוא להמשיך ,הוא מלמעלמ"ט ,יחיד חי העולמים .מלך יחיד חי העולמים ופעם או' ,העולמים מלך

עד שלא נבה"ע הי' הוא ,דהנה ידוע מא' דפרדר"א ,בבחי' מלך כו' המשכת בחי' יחידיו"ד ,וכמ"ש במ"א, וש' הוי' הוא ע"ס ,וידוע דשמו הגדול הוא ש' הוי' ,ושמו בלבד

הוא ע"ס, ,שעד שלא נבה"ע ,דכמו"כ שמו .ה' אחרונה מל' ,מדות ו' ,ה' בינה ,חכ' ,בגחלת כשלהבת הקשורה ,ע"ס בלי מה ,וכמ"ש בס"י ,והיינו ע"ס הגנוזות במאצילן

יוצאה חוץ שאינה במציאות להב, דכאשר ,שהשלהבת קשורה וטמונה בתוך הגחלת ,הגחלת בתוך ויש בה כמה גוונים, אבל כשהיא גנוזה ,ה"ה להב במציאות ,לגחלת

הגנוזות שאינן בבחי' אינה להב במציאות ואין בה גוונים פרטים. וזה דמיון לע"ס והתכללות כו'. מציאות ולא בבחי' התחלקות כ"א הכל בבחי' אחדות

הגנוזות, ויותר מכוון אינו מכוון כ"כ לע"ס ,המשל דשלהבת הקשורה בגחלת ,אמנםולא ,יש בו מציאות האש כלל שלא ,שמוציאין ממנו אש ,הוא המשל דאבן החלמיש

רק ,שלא יש מציאות אש ,החלמיש משא"כ באבן ,שיש בה מציאות אש ,כמו הגחלתלע"ס הגנוזות כמו שכלולים בעצמות כח האש שיוצא ע"י הכאה כו'. וה"ז דוגמא

מציאות לגנוזות כו' וכמ"ש במ"א. וזהו בחי' דאין ,שאינם בבחי' מציאות כלל ,אוא"סרק שהן ,הוא התאחדות שישנם פרטים ,דאחד ,לאחד וכידוע ההפרש בין יחידיחיד,

שאינו שייך גם התאחדות פרטים ,הוא שיחיד בעצם ,ויחיד ,בבחי' אחדות והתכללו'

16

יש ,ההפרש בין בחי' חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר, דבחיצוניות כו'. והוא בד"כ ,כ"פ, ובבחי' פנימיות הכתרשהן שם בבחי' התאחדות הפרטים ע ,הע"ס התכללות

כו'. והוא בחי' חד ולא בחושבן, וזהו בחי' יחיד ,שאינם שם בבחי' מציאות כלל הוא

ה"ז בחי' ,הנה ההשערה ששיער בעצמו בכח כו' ,ובשרשו באוא"ס שלפני הצמצוםבחי' השערה ,התכללות הפרטים, והוא בבחי' אוא"ס דעלות הרצון כו'. ובפרטיות

דבחי' השערה .יחיד אחד וקדמון ,קדמון כו'. וכידוע שיש ג' מדרי' זהו בחי' ,בכחשלמעלה ,הרצון ובחי' עלות .זהו בחי' קדמון ,שזהו מה שקדום אל הגילוי ,בכח

שלמעלה גם ,אוא"ס ובעצמות .הוא בחי' התאחדות הפרטים ,מבחי' השערה בכח)ולפי מ"ש .הפרטים שאינו שייך גם התאחדות ,הוא בחי' יחיד ,מבחי' עלות הרצון

שלמעלה גם מבחי' ,האור היינו העלם ,י"ל דיחיד הוא בחי' עצם האור ,בשעה"יוכמ"ש ,שלמעלה מבחי' שמו כו' ,והיינו בחי' הוא ,אוא"ס שקודם עלות הרצון כו'

.במ"א(

,ע"י בחי' חי העולמים ,מבחי' יחיד בבחי' מל' ההמשכה ,וזהו יחיד חי העולמים מלךדפנימיות הקו הוא ההמשכה דבחי' פנימיות ועצמות א"ס ,א גילוי הקוהו ,דבכללות

בחי' ,וכמ"ש לך ה' הממלכה ,עליית המל' בבחי' עצמות א"ס הוא ,כו'. ומלך יחיד וכמ"ש במ"א. ,ונכללת בבחי' ע"ס הגנוזות כו' המל' כשעולה

,ואני תפלה, והיא העלאה מלמטלמ"ע ,בבחי' מל' היא ,דתפלה .וז"ע תפלה ותורהוכמא' כל ,היא המשכה מלמעלמ"ט ,הא"ס כו'. ותורה עליית המל' בבחי' רוממות

והוא בחי' שמו ,שהן שמות עצמיים ,בשמותיו של הקב"ה כאלו קורא ,הקורא בתורההוא ההמשכה דבחי' רוממות הא"ס ע"י התורה ,ההעלאה דתפלה הגדול כו', שע"י

כו'.

שהוא מקור ,בחי' חכ' ,אב .הוא אב רם ,אברם .מ"ש ויאמר ה' אל אברם "כוזהו גולכן ,וכל הגילוים הן מהחכ' ,הגילוים כו', דחכ' היא ראשית ההשתל' שכולל הכל כל

חכ' שבע"ס היינו בחי' ,הוא בחי' החכ' שברוממות הא"ס ,ואב רם .נק' החכ' אב כו'וגילוי בחי' החכ' הוא בחי' המשכה ,ארצךלך לך מ ,ויאמר ה' אל אב רם .הגנוזות כו'

מל' כו'. וההמשכה היא ע"י שיהי' בגילוי בבחי' ,אל הארץ אשר אראך ,דע"ס הגנוזותדהתהוות העולמות הוא מאות ה' בה"א בראם, ,הה"א שנתוסף באברהם, דבהבראם

עילאה וה"א תתאה, והתהוות העולמות ה"א ,דש' הוי', וש' הוי' יש בו ב' ההי"ןוה"א ראשונה הוא בחי' בינה. וידוע ,היינו ה"א אחרונה בחי' מל' ,שמאות ה"א

כמ"ש במ"א. וזהו הה"א שנתוסף ,דא"ס דהתרחבות דבינה הוא מבחי' מרחב העצמי

17

המשכת בחי' עצמות א"ס בבחי' מל'. וזהו שהאות לאברהם, והוא שניתן לו כח להיות עי"ז הוא המשכת הרוממות כו'. ש ,בין הר' והמ"ם ,רם ה"א נתוסף לו באותיות

שע"י התורה הוא ההמשכה מלמעלמ"ט, ובמ"ת ,במ"ת, וכנ"ל ועיקר המשכה זו הואעצמות א"ס למטה. וכאי' במדרש ע"פ השמים שמים לה' והארץ הוא שנמשך בחי'

ובני סוריא לא יעלו ,משל למלך שגזר שבני רומי לא ירדו לסוריא ,אדם נתן לבני ,רומי הוא בחי' רוממות הא"ס ,טל הגזירה כו', רומי וסוריאולבסוף בי ,לרומיהיינו בחי' חיצוניות האור שנמשך בעולמות כו'. ,הוא בחי' ירידת המדרי' וסורי'

ולבסוף ,השמים שמים לה' והארץ נתן לבנ"א ,שבני רומי לא ירדו כו' וזהו"ת נמשך ומשה עלה אל האלקי', והיינו שבמ ,וירד ה' על ה"ס ,הגזירה ביטול

שהמשיך בחי' ,וזה הי' ג"כ מעלת ומדרי' אברהם ,עצמות א"ס למטה כו' בחי' הא"ס בבחי' מל' כו'. רוממות

הצדקה הוא יובן מ"ש ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. דהנה ענין ומעתה ב(ושהעני ,למה נבראו עניים ועשירים ,דלית לי' מגרמי' כלום. ולכאו' צ"ל ,שנותן לעני

שוין, ועכ"פ שהעני לא יצטרך לקבל למה לא נברא שיהי' כולם .יקבל מהעשירולא יצטרכו עמך ישראל ,לו מידו של הקב"ה ויהי' לו פרנסתו כפי המצטרך ,מהעשיר

,שהחונן דל הוא מלוה ה' ,שעז"נ מלוה ה' חונן דל זל"ז. ובגמ' ב"ב ד' יו"ד ע"א א'לו ההשפעה מהקב"ה, וכשהעשיר נותן לו תמורת להיות מה שנותן לעני שהי' צריך

והקב"ה משלם להעשיר בתוס' כו'. ואין זה ,ה"ה מלוה ה' ,מהקב"ה מה שהי' צ"ל לוומפני מה אינו נמשך לו ההשפעה ,צריכים להלוואה שמלווה ומשלם מה ,מובןישב עולמך ,רבון העולם ,אמר דוד ,של הקב"ה. ובמד"ר משפטים פל"א אי' מידו

אם אעשה ,א"ל הקב"ה ,שנא' ישב עולם לפני אלקים כולם עשירים( )שיהי'ענין חסד ואמת מן ינצרהו, פי' למי יתנו צדקה. שג"ז אינו מובן, מה הכרח ,שוה עולמי

חסד ואמת מן כו'. ,שאם אעשה עולמי שוה ,הצדקה כ"כ

המאור הגדול ואת המאור את ,דהנה כתי' ויעש אלקים את שני המאה"ג, אך הענין הואדשמש הוא בחי' ,רזא דמיסכנין ,ומאה"ק ,רזא דעתירין ,מאה"ג ,ואי' בת"ז .הקטןולבנה בחי' עני דלית לה מגרמא כלום, והשפעת השמש ללבנה הו"ע ,עשיר

הוי'. וכמו שמששהשמש הוא בחי' ,שמש ומגן הוי' אלקים ,דהנה כתי' הצדקה.הוא שמאיר ,לא עצמות השמש, כמו"כ ש' הוי' ,השמש הוא אור וזיו בלבד שאורכמו ,שז"ע שמש ומגן ,הארה לבד, והארה זו היא מתעלמת בש' אלקים בחי'

דש' כמו"כ ש' אלקים מעלים ומסתיר על האור ,מעלים ומסתיר על אור השמש שהמגן

18

בחי' חשך עד שלמטה הוא ,ה"ז מתעלם בש' אלקים ,הוי', דלהיות שהוא הארה לבד כו'. והעלם

השמש כו', ע"ד לעתיד הקב"ה הוא שמאיר עצם גוף ,אך ענין יחוד שמשא וסיהראכ"א ,האור היוצא חוץ לכדור השמש שמאיר לא רק ,שהכוונה ,מוצא חמה מנרתקה

והיינו שיהי' גילוי ש' הוי' עצמו ,פר"ת( ,)עמ"ש בד"ה תקעו ,אור השמש עצמו כו'גילוי בחי' עצמות אוא"ס ב"ה, והוא שנמשך ע"י שיהי' ,כמו שהוא כו'. וז"ע הצדקה

נמשך ,שע"י שיש משפיע ומקבל ,לעני. ובכללות הוא שהעשיר נותן ,הצדקה למטהויברך אותם אלקים כו'. וכמו בעטרה ,וכמ"ש זכר ונקבה בראם ,גילוי אור עליון יותר

ה גילוי נמשך מלמעל ,משפיע ומקבל ,בבחי' יחוד דו"נ ,אמו ביום חתונתו שעטרה לועליון כו', וכמו כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, דמשה הי' אור

שעי"ז נתוסף לו אור כו'. וכ"ה בגמ' תמורה ד' ט"ז ע"א ,דכללות נש"י המשפיעאזי ,נפגשו מאיר עיני שניהם ה', דכאשר העשיר מפרנס את העניתככים רש ואיש ע"פ

מאיר ,להתלמיד שכאשר הרב משפיע ,עהושם גם בענין ההשפ .מאיר עיני שניהם ה' עיני הרב ועיני התלמיד כו'. ,עיני שניהם ה'

זהו ע"י ,יהי' בגילוי ,דהיינו בחי' אור עצמי ,דבכדי שהאור עליון ,הוא אך הענין בזהדוקא, דמשפיע הוא בחי' גילוי בעצם, דענין המשפיע הוא שהוא המשפיע

,הוא שהמשפיע הוא משפיע בעצם ,דאמיתית ענין משפיע ומקבל .בעצם משפיעשאינו מקבל, והלבנה היא ,בעצם, דהשמש הוא משפיע בעצם והמקבל הוא מקבל

ונמצא דמשפיע ,)ומשפעת רק מה שמקבלת כו'( ,לא בחי' משפיע ,בעצם בחי' מקבלוע"כ ע"י יכול להיות גילוי אור העצמי כו'. ולכן צ"ל משפיע ,בעצם הוא בחי' הגילוי

הרי הי' הכל בבחי' מקבל, מאחר שהיו כולם ,לא הי' משפיע ומקבל שאם ,ומקבלובמקבל א"א ,הרי היו כולם בבחי' מקבלים ,שמקבלים ההשפעה מהקב"ה ,שוין

ויש בו כח העצמי )וכידוע שהעצמי הוא בהמקבל דוקא .גילוי אור העצמי להיות ,משפיע דוקאזה ע"י ה ,ובכדי שיהי' בגילוי .לא בגילוי ,אך הוא בהעלם ,כו'(

כאשר המשפיע משפיע ,בחי' גילוי בעצם כו', ולכן דוקא ע"י משפיע שהוא נמשך גילוי אור העצמי כו'. ,המקבל אל

הוא לא רק בשביל האור ,הכוונה בברה"ע מפני שתכלית ,וזהו שנבראו עניים ועשיריםוזה נמשך דוקא ,תוס' אור מבחי' עצמות א"ס כ"א להיות ,והגילוי שמאיר בעולמות

שאם אעשה עולמי ,משפיע לעני כו'. וזהו שא' במד"ר שהעשיר ,כאשר יש משפיעוכענין ,הוא גילוי בחי' עצמות א"ס ,דענין הצדקה למעלה ,חסד ואמת מן יצרהו ,שוה

19

שהוא בחי' יחוד משפיע ,כו' כנ"ל, וזה נמשך ע"י צדקה למטה יחוד שמשא וסיהרא ומקבל כו'.

שנותן מיגיע כפו שהרויח ביגיעת נפש ויגיעת ,הוא ביטול הישדצדקה ,ועודועי"ז ממשיך מבחי' עצמות א"ס ,ה"ז ביטול היש והנחת עצמותו ,נותן לעני ,בשר

שהרי ,שהמשפיע מניח עצמותו בההשפעה ,וכן הוא ג"כ בענין ההשפעה ,כו' וכמ"ש בסי' בכדי להשפיע אל המקבל כו' ,ממהות עצמו ומצמצם א"ע יורד

שאחר עלינו. בדרוש

לאחר שנעשה זהו ,הפרה רוצה להניק ,והגם שארז"ל יותר משהעגל רוצה לינקוצמצום אצל ה"ז ירידה ,ה"ה רוצה להשפיע, אבל להיות נעשה משפיע ,משפיע

שנמשך אליו, כי כל זהו מפני היתרון אור ,מה שרוצה להשפיע ,המשפיע כו'. ובאמת ,בוקע ויוצא לחוץ ,המליאה ה. וכמו עד"מ חביותהוא בבחי' בקיע ,השפעה אמיתית

הוא ע"י ,והתוס' אור .ויוצא כו' שבוקע ,וכמו"כ כל ההשפעה הוא מצד תוס' אור ,שזהו הנחת עצמותו ,הוא בצדקה להיות בבחי' משפיע כו', וכמו"כ ,הנחת עצמותו

שהוא רק ,ולא כמו בכל המצות ,הוא ביטול כל הנה"ב ,דבצדקה ,וכמ"ש בסש"בולכן עי"ז ,ביטול כללות הנה"ב כו' הוא ,ביטול כח פרטי דנה"ב, משא"כ בצדקהדרמ"ח פקודין ,כל המצות נק' בשם צדקה נמשך גילוי בחי' עצמות א"ס כו'. וכמו"כ

שהאברים הן כלים לחיות פרטי מהנפש, כמו"כ המצות הן רמ"ח איברין דמלכא, וכמופרטיות כנודע. ומצות צדקה כפי'וגם יש בכל מצוה, פרטי כו'. הן המשכות אור וחיות

ובחי' ,להיות שבצדקה הוא בחי' יחוד משפיע ומקבל ,כל הרמ"ח מצות היא שרש היש והנחת עצמותו כו'. ביטול

והענין .וכמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ,משפט כתי' בה ,צדקה אמנם ג(ממדת החסד והטוב, דלהיותו דהנה צדקה היא מצד הרחמים, דלכאו' צדקה היא ,הוא

,אין זה מצד הטוב בלבד ,באמת ה"ה משפיע ונותן צדקה כו'. אך ,איש הטוב והחסדהי' לכולם ,לעניים, ואם הי' מצד החסד שהרי צדקה היא רק ,כ"א עיקרו מצד הרחמים

,מאחר שהוא רק לעניים ,והצדקה .שיריםובין לע שהוא בין לעניים ,בשוה, וכמו גמ"ח ה"ז מצד הרחמים כו'.

הרחמים הוא ג"כ בחי' ,דצדקה היא ההמשכה מבחי' עצמות א"ס, וא"כ ונת'מה שייך רחמים ,עליונים דבחי' עצמות אוא"ס כו'. ולכאו' אינו מובן רחמים ,מפני שהוא בערך ,דבסדר השתל' שייך ענין הרחמים .עצמות אוא"ס בבחי'שמובדל ,אבל בעצמות אוא"ס .מפני שהן בערך כו' ,ורחמיו על כל מעשיו וכמו

,מדרי' דברחמים יש ב' ,איך שייך ענין הרחמים כו'. אך הענין הוא כידוע ,העולמות מן

20

,המחסור שלו ומרגיש את ,שמרגיש את הזולת ,הרחמים שמבחי' הדעת וההרגש ,הא'הרחמים, כי דוקא ע"י אין בו מדת ,ומי שאין בו דעת והרגש .ומשו"ז מתרחם עליו

,ורחמים שמצד ההרגש ,ה"ה מתרחם עליו כו' ,שמרגיש את הזולת ,הדעת וההרגש זהו בחי' הרחמים שבסדר השתל'.

אינם מצד הדעת וההרגש ,דרחמים אלו .שמצד הרוממות בחי' הרחמים ,והב'שטבע המרומם להיות ,א ענין טבעישהו ,כ"א מצד הרוממות ,שמרגיש את הזולת

שרחמיו ,ה"ה נמשך יותר אל השפל ,ולכן כל שהוא מרומם ביותר ,נמשך אל השפלכו', וכמו רחמי המלך שמרובים מרחמי השר, כי השר הוא בקירוב אל מרובים ביותר

רחמיו מרובים יותר כו'. וכמו"כ ,שהוא מובדל ומרומם יותר ,משא"כ המלך ,העםוכתי' מרום וקדוש אשכון את דכה ושפל ,וכמ"ש כי רם ה' ושפל יראה ,הוא למעלה

נמשך דוקא אל דכה ושפל רוח כו'. וזהו בחי' הרחמים ,מרום וקדוש דבחי' .רוחוז"ע הצדקה שמצד ,דהיינו בחי' הרחמים שמצד הרוממות כו' ,אוא"ס דעצמות היינו בחי' הרחמים דרוממות הא"ס כו'. ,הרחמים

גם במקום שאינו ראוי ח"ו, ,ההמשכה בכל מקום יכול להיות ,רוממותוהנה מבחי' הגם ,הרי מבחי' רוממות ,בחי' מותרות בלבד ,ראוי ואפי' אם יומשך במקום שאינו

הרי ,עד"מ מלך העושה סעודה לשריו ועבדיו המותרות הוא ריבוי השפע. וכמושגם עבדים ,טשריו ועבדיו החשובים, אך לא ימל פנימיות הכוונה היא בשביל

שגם המותרות מסעודת .מהסעודה מהמותרות ושיריים יהנו ,הקטנים ואנשים פחותיםגם מותרות ,דמבחי' רוממות הא"ס ,וכמו"כ הוא למעלה .ה"ז ריבוי עצום ,המלךיצא ממנו ,וכמ"ש בסי' בד"ה והגדת לבנך. וכמו אברהם ,הוא ריבוי השפע ,השפע

,וכמ"ש במ"א ,שזה ממותרות השפע מהצפרנים ,ממנו עשו יצא ,ויצחק ,ישמעאל ה"ז שפע מרובה כו'. ,שמבחי' הרוממות

,זהו ענין המשפט שיומשך השפע במקום הראוי דוקא, כי ,וע"ז הו"ע המשפטאת המשכן כמשפטו והקמות ,להעמיד הדבר כפי הראוי להיות. והענין הוא כמ"ש

ינתן ,אלא קרש שזכה בדרום ,יםוכי יש משפט לעצ ,אשר הראית בהר, ואי' בירושלמי ,מקומו. וכמו המשפט בין אדם לחבירו בדרום, והיינו דהמשפט הוא שיהי' כל דבר על

שכ"א יבוא על מקומו בשלו'. הוא להציל העשוק מיד עושקו, דהיינו

כי בחשן היו י"ב .בשם חשן משפט ,שנק' החשן ,וזהו ג"כ מ"ש ועשית חשן משפטששה ,היו שתי אבנים ,דבכתפות האפוד .ם שמות השבטיםשבהם היו חקוקי ,אבנים

כל שבט על אבן מיוחד, והיינו ההמשכה לכל ובחשן הי' .משמותם על אבן האחת כו'כמ"ש משם רועה אבן ישראל, אבן ,וז"ע האבן .שבט משרשו ומקורו למעלה כו'

21

אבן די לא בידין הוא בחי' ,במאו"א אות א' ס"ד הוא מקור השבטים, דאי' ,ישראלששרשו בחי' יסוד ,לבד יוסף ,משם שרש השבטים ,וידוע דמל' דא"ק .מל' דא"ק

דואני נתתי לך בהוספות דתו"א, וזהו בחי' אבן ישראל כו'. דא"ק כו', וכמ"ש בהבי'שתהי' ההמשכה כמו שהוא בשרשו ומקורו, ועש"ז ,על אבן מיוחד והי' כ"א חקוק היינו כפי הראוי להיות כו'. ד ,נק' חשן משפט

,יצ"ט שופטן. והענין ,צדיקים ,והוא משארז"ל ,וכמו"כ יש ענין המשפט בכאו"אביצ"ט וביצה"ר, ,תרין יצרין ,וייצר ואמרז"ל ,דהנה כתי' וייצר ה' אלקים את האדם

היינו שניתן כח להיצ"ט ,מורגש והשני אינו ,דיו"ד האחד מורגש ,דאי' ברמ"זולבער חלקי הרע. דהנה בתחלת יצה"ר, והוא לברר את היצה"רלהתגבר על ה

רק שהי' מקומם למטה מכל ,וסט"א נבראו הקלי' ,גם קודם חטא עה"ד ,הבריאהועוד הי' הפסק ,הי' מקום הסט"א ,מדרי' הקדושה, דלאחר כל השתל' דקדושה

.ולא היו מעורבי' בקדושה כלל ,שבת ל בענין מצות תחום"וכמ"ש בכתהאריז ,ביניהם ,לברור חלקי הרע ולבערם ,וע"ז הוא המשפט .נעשה תערובות טו"ר ,וע"י חטא עה"ד

דשם ,וכמ"ש ותשליך במצולות ים כל חטאתם ,להם שיהיו במקומם הראוי ,ולדחותם וכמ"ש ובערת הרע מקרבך כו'. ,לבער את הרע ,מל"ת הוא מקומם. וזהו כל ענין

ויכול ,דלהיות שצדקה הוא המשכה מעצמות אוא"ס ,צ"ל בצדקהוז"ע המשפט ששיומשך למקום הראוי דוקא, ,ע"ז הוא המשפט ,שאינו ראוי להיות המשכה גם במקום

שהו"ע ותשליך במצולות ים כו'. וזהו שישעי' העמידן ,יהי' נדחה ,ומה שאינו ראוי ,התרי"ג מצות דצדקה ומשפט הוא כללות כל ,משפט ועשו צדקה שמרו ,על שתים

דקיים אאע"ה כל ,כו'. וכן באברהם נא' ושמרו כו' לעשות צדקה ומשפט מ"ע ומל"תשזהו ע"י ,דהיינו שהמשיך בחי' רוממות הא"ס במל' ,עד שלא ניתנה התו'

דכללות כולם הוא צדקה ומשפט כו'. ,תומ"צ

התורה מאחר שקיים אברהם כל ,מהו ההתחדשות דמ"ת ,לפי הנ"ל צ"ל אמנם ד(הנה עיקר ,בחי' עצמות א"ס דהגם שאברהם המשיך ,עד שלא ניתנה. אך הענין הוא

שהמשכתו הי' ע"י עבודה ,וגם .כ"כ לא הי' הגילוי ,אבל למטה ,המשכתו הי' למעלהונסוע הנגבה כו', ובכדי שיהי' המשכת עצמות וכמ"ש הלוך ,בבחי' רצו"ש ,רוחניות

בכח בכאו"א מישראל להמשיך בחי' עצמות א"ס שיהי' ,ובמצות מעשיות ,א"ס למטהוכל ,זהו שהמשיך משה. דהנה משה הי' דור שביעי לאברהם ,ע"י מצות גשמיות

,ובחדש השביעי כו' ,ובחדשים ,שבת הוא יום השביעי ,בימים .השביעין חביביןהוא כמו שבת לגבי הששת ,דמשה לגבי אברהם ,נמצא .דור שביעי משה ,ובדורות

.ימים

22

,סגור יהי' ששת ימי המעשה ,שער החצר הפנימית הפונה קדים ,כתי' ובשבת .הוא שמאיר בשבת ,קדמונו ש"ע ,בחי' א"ס ,שער כו' הפונה קדים .השבת יפתח וביום

ש"ע וזהו ג"כ המשכת התורה וכמ"ש כאשר יאמר משל הקדמוני בחי' א"ס קדמונווגם למטה ,עצמות א"ס למעלה כו', והמשכה זו היא ע"י משה. דאברהם המשיך בחי'

ההמשכה כמו התחיל להאיר כו', אבל לא הי' ,וכמא' בא אברהם ,המשיך תוס' אורות ומשה המשיך בחי' עצמות א"ס למטה כו'. .למעלה

ואית חסד ,אית חסד דאיקרי חסד עולם .אית חסד ואית חסד ,בזהר דאי' ,והענין הוא ,בחי' חסד דלגאו ,ורב חסד .הוא בחי' חסד דמ"ה ,חסד עולם .רב חסד דאיקרי

וכמ"ש ,הי' מצד בחי' הביטול והשפלות ,דקשוט כו'. דהנה חסד דאברהם וחסדוע"כ נתן ,וחשיב שכל אדם יותר טוב ממנו ,שהי' שפל בעיני עצמו ,עפר ואפר ואנכיזו בחיהוא בחי' חסד שמצד הגדולה והרוממות כו', ו ,לזולתו כו'. אבל רב חסד הכל

משה ונוצר בגיט' ,וכמ"ש ונוצר חסר לאלפים, אלפים הוא בחי' כתר ,המשיך משהששמר את החסד. וכידוע דמשה הי' ,ע"ה, וגם נוצר הוא ל' שמירה

מי ,וכמ"ש בתו"א בד"ה ויאמר כו' ,וכמ"ש מן המים משתיהו ,הראשונה משמיטה . שע"י יהי' המשכת התורה כו' ,שירדה בשמיטה שני' ,ושמר נשמתו ,פה לאדם שם

,ממנו הוא שלמעלה ,דפי' עליו .וזהו למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליוכלי ,דמ"ה דחסד .הביא בחי' רב חסד ,ושהוא כלי לזה, והיינו שע"י בחי' חסד דמ"ה

שהרי המשיך ,דמ"ת שהרי אברהם עשה הכנה להגילוי ,לגילוי בחי' רב חסד כו'. וגםהיינו גילוי בחי' חסד דמ"ה, ,וגם למטה המשיך תוס' אור ,צמות א"ס למעלהבחי' ע

והוא ,למעלה ממנו ,והוא עליו, דהדבור הוא ההמשכה דתורה ,וזהו אשר דבר עליו שעשה הכנה לזה כו'. ,כלי

וכמ"ש כי ,הוא תורה שנק' דרך ,דרך .לעשות צדקה ומשפט וזהו ושמרו דרך הוי' ,הן תרי"ג ארחין דגולגלתא ,דתרי"ג מצות ,ל' רבים ,ונא' דרכי ,כו' ישרים דרכי הוי'

שהוא ,ונק' דרך הוי' .כמ"ש בזוהר ע"פ זה ,יש כמה אורחין ושבילין וגם בתורהכמו ,שהוא המשכת עצם אור ש' הוי' ,וכנ"ל בענין הצדקה ,עצם ש' הוי' המשכת

הוא ע"י ש' הוי' דוקא כו'. וזהו ושמרו דרך ,שהמשכת העצמות ,וגם .כו' שהוא ,הכנה וזה הי' ,רק שהי' ההמשכה למעלה ,שאברהם המשיך בחי' דרך זה דתורה ,הוי'

מ"מ נק' ,ואע"פ שאברהם עשה הכנה להמשכה זו .שעי"ז המשיך משה למטה כו'ע"י משה כו'. מפני שההמשכה למטה הי' ,כמ"ש זכרו תורת משה עבדי ,ע"ש משה

תבנה כו' כ"א בנך כו' וכתי' אתה לא ,שהי' רוצה לבנות את הבית ,שמצינו בדוד וכמווכמ"ש הכל מיד ה' עלי ,הבית והרי דוד עשה ההכנה לכל בנין .הוא יבנה הבית לשמי

מפני שהוא בנה ,הבנין נק' ע"ש שלמה ומ"מ ,שעשה הכנה לכל ההמשכה כו' ,ליהשכ

23

מ"מ נק' התורה ע"ש ,שהאבות עשו הכנה למ"ת אע"ג ,את הבית בפועל כו'. וכמו"כ המשיך משה כו'. ,מפני שההמשכה למטה ,משה

דמה נתחדש עתה הידיעה, ,ל' חיבה, דא"א ל' ידיעה ,וע"פ הנ"ל יובן מ"ש כי ידעתיול' רצון וחיבה כו', וע"ד ,העמים מל' רק אתכם ידעתי מכל משפחות ,אלא ל' חיבהאלא כמו ,הי' ידוע קודם ח"ו מה שלא ,דע עתהדאין הכוונה שנו ,וידע אלקים

,דכתי' טוב ה' לכל ,והענין הוא. שזהו ג"כ ענין החיבה כו' ,נתן לב עליהם ,שפרש"יאינו ,כשהוא עודר ,את כולם משקה ,כשהוא משקה ,ואמרז"ל ,וכתי' טוב ה' לקויו

, ה"ה משקה כל הפרדס ,כללית שהיא מלאכה ,דהשקאה .עודר אלא הטובים שבהםהוא רק הטובים ,המלאכה כללית יתרון על ,שזהו מלאכה פרטיות ,וכשהוא עודר

שעז"א טוב ,השפעה חיצוניות שנמשך לכל שזהו ,שבהם כו'. כך ואתה מחי' את כולםטוב ה' לקויו ,זהו רק הטובים שבהם ,דהיינו תומ"צ ,אבל השפעה פנימיות .ה' לכל כו'

כו'.

,שזהו שזווגייהו תדיר ,דבחי' יחוד חיצוני דאו"א .דאו"א וכידוע שזהו ב' היחודים .והוא רק המשכת בחי' חיצוניות האור כו' ,הוא שנמשך לכל ,לצורך קיום העולמות

הוא שממשיך מבחי' פנימיות עצמות א"ס, והוא ההמשכה ,ויחוד פנימי דאו"א ,א"ס היינו המשכת בחי' עצמות ,לנש"י דוקא כו'. וז"ע החיבה הוא שנמשך ,דתומ"צ

,משום ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ,וזהו שנמשך לאברהם .לקויו בחי' טוב ה' בחי' הפנימיות כו'. שהמשיך

שזהו ,הענין הוא .יצוה אינו מובן מהו או' למען אשר ,ארי גלי קדמי ,ולפי' הת"אמ"מ ,שידוע למעלה שהגם .)כן פי' הפנ"י( ,שהידיעה אינה מכרחת את הבחירה

,או' כי ידעתיו אשר יצוה שאם הי' .ועז"א למען אשר יצוה ,אברהם עשה זה בבחירתולהודיע ,למען אשר יצוה עז"א .הי' עשי' בדרך ממילא ,שע"י הידיעה ,הי' משמע

דתכלית ,למען אשר יצוה כו' וזהו כי ידעתיו .שאברהם עשה כן בבחירת עצמו כו'בחי' פנימיות ועצמות א"ס ע"י להמשיךהוא ,הכוונה בבריאת והתהוות העולם

,דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט כו' וזהו ושמרו .וכללותם הוא צדקה ומשפט ,תומ"צוהו"ע טוב ה' ,ל' חיבה ,וזהו כי ידעתיו ,כו' עשו הכנה לזה ,והאבות בכלל ,שאברהם לקויו כו'.

24

צ"ייהרמכ"ק אדמו"ר מאמר כי ידעתיו

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

ו"תרפפ וירא "שד "סב

צדקה לעשות ,ושמרו דרך הוי' ,למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ,ידעתיו 1כי ,נתינת טעם הוא ,כי ,את אשר דבר עליו. והנה ,למען הביא ה' על אברהם ,ומשפט

טעם המחייב איזה שזהו נתינת ,הלא ידוע לי ,ובתרגומו ארי, שהוא כמו אם הי' אומר . ועל מה הוא טעם ,דבר. וצ"ל מהו"ע הטעם כי ידעתיו

אני המכסה ,הוא טעם שני על מ"ש תחלה, והוי' אמר ,הענין הוא, דהנה כי ידעתיו ךאהדבר האפשר ,בתמי', כלומר ,מאברהם אשר אני עושה, ופרש"י ז"ל המכסה אני

ברור שא"צ מהו"ע התמי' בדבר, ולמה הוא כ"כ ,דלכאו' א"מ .שיכסה ית' מאברהםשאין ראוי לכסות דזה ,קר התמי' הוא על אברהם, פי'דמשמע דעי .לכסות מאברהם

המכסה אני ,והוי' אמר ,דכן הוא משמעות הכתוב ,הוא לפי שנק' אברהם ,מאברהםהי' עוד מקום לומר שאפשר ,כאשר בתחלה ,מאברהם, דמשמע דאם הי' נקרא אברם

דג"ז אפשר הדבר לכסות ממנו דבר. איך ,לכסות ממנו דבר, אבל מאחר שנק' אברהםאז ברור הדבר שאין צריכים לכסות הנה ,דמאחר שנק' אברהם בתוס' ה' ,אינו מובן

שהוא ית' יכסה מאברהם איזה דבר. האפשר הדבר ,עד כי פרש"י בתמי' ,ממנו

ואם כ"כ ברור הדבר שא"א לכסות .ומה זה שייך לקריאת שם אברהם בתוס' ה'א"צ טעמים כלל, ,דבר הברור בדבר, דהלא מאברהם דבר, א"כ למה צריכים טעמים

דואברהם ,אלא דיש בזה ב' טעמים, הא׳ ,עוד בלא טעמים. ולא ,כי הוא ברור לכלותרגם ארי גלי קדמי, ורש"י ,כי ידעתיו ,הנה עוד טעם ,הי' יהי' לגוי גדול, ולבד זאת

יינו הוא שפת יתר, ולכן פי' ל' חבה, וה ,הנה תי' למען ,התרגום פי' ל' חבה. דהנה לפי'למען אשר יצוה ,ולמה ידעתיו .מקרבו אצלו ויודעו ומכירו ,את האדם שהמחבב

, ע"מ זי"ה נבג"זצוקללהק "ר הרה"ק אאמו"הולדת הוד כ ח, יום"כ' מנאמר .ק"יבגוכ נרשםלמאמר ממעל 1

א."בשנת תרכ

25

כמו ככה יעשה איוב, ע"פ ה' ,פרש"י ל' הוה ,וצ"ל מהו"ע החבה. אשר יצוה .כו' איך הוא מצוה תמיד. ,וצ"ל .יחנו

והזכיר רק ב' מצות אלו דצדקה ,מהו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט ,ועודענינים שהן גופי תורה ועיקרה, ולמה הזכיר הרי כמה ענינים יש בתורה, ויש ,וגמ"ח

ואיך הוא שניהם כאחד, דלכאו' הרי צדקה אינו , רק ב' מצות אלו דצדקה ומשפטומהו כללות ענין הצדקה שהיא עקרית ויסוד דוקא. . אינו צדקה ,ואם משפט ,משפט

רחמנים ביישנים גומלי ,אלשלשה סימנים באומת ישר וכן ארז"ל )יבמות עט א( ,דזהו בירושה לנו לכל ישראל מאברהם אבינו ,גומלי חסדים והעיקר הוא ,חסדים

אחריו, וכאמרם ז"ל )כתובות ד"ח ב'( אחינו גומלי חסדים בני גומלי שהוא צוה לבניוהוא ,המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, הרי בריתו של אברהם אבינו ,חסדים ,ארז״ל )ב"ב ד"י ע"א( גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה דוקא. וכן גמ"חוצדקתי כי קרובה ישועתי לבא ,)ישעי' נ"ז( כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה שנא'

להגלות.

עליו, דהול"ל אשר דבר לו, גם מהו אומרו למען הביא ה' על אברהם את אשר דברכדי ,שמרו דרך הוי' ,לבניומצוה כך הוא ,מהו עליו. אך הענין הוא, דהנה רש"י פי'

כל המעמיד ,למדנו ,אלא על אברהם ,לא נא' על בית אברהם ,שיביא ה' על אברהם וגו' ,המכסה אני מאברהם ,על מ"ש תחלה ,טעם לשבח דכ"ז הוי .כאלו אינו מת ,בן צדיק

,דאברהם היו יהי' לגוי גדול, והב' ,הא' ,ב' טעמים אלו מפני ,דא"א לכסות מאברהם ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט. ,ואת ביתו אחריו אשר יצוה את בניולמען

עד שלא ניתנה. ,משארז"ל קיים אאע"ה כל התורה כולה ילהק"ת ,להבין כ"ז והנהוכמו מצות ,והלא כמה מצות תלויים ביצי"מ ,כל המצות איך קיים ,ולכאו' צ"ל

והי' כי ,ובפ' קדש .והי' כי יביאך ,קדש ,והא"ש ,שמע ,פ"ד דמצותה הוא ,תפילין .כי בסוכות הושבתי כו' ,דכתי' בה ,וכן במצות סוכה .דיצי"מ מבואר ספור ,יביאך

איך הי' אפשר לקיים המצות שנזכר בהם ענין ,וגאולת מצרים וקודם שעבוד מצריםתרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני ,הענין הוא, דהנה בגמ' סוף מכות אי' יצי"מ. אך

בא דוד והעמידן על י"א כו', בא ישעי' והעמידן על שש כו', חזר ישעי' ,כו'כי קרובה ישועתי ,שנא' כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה ,על שתים והעמידן

וצדיק באמונתו יחי'. ,וצדקתי להגלות, בא חבקוק והעמידן על אחת לבא

ולא כל התרי"ג ,הי"א הרי אין הכוונה לקיים רק אלו ,העמידן על י"א מה שדודוהנה י כל ישראל חייבים בקיום כל המצות כולם בשוה. דזהו ההפרש בין תורהכ ח"ו, מצות

26

דכולם כל ישראל שוים, ,אבל במצות ,מעומ"ט ,יש חילוקי מדרי' ,למצות, דבתורה ,צדק וכו' הולך תמים ופועל ,שחושב שם ,חייבים בכל המצות בשוה. ובפרט שהי"א

,נחשבים מכלל המצות הרי אינם נחשבים מכלל התרי"ג מצות, ופרטים אחדים שהםזה אברהם שהו"ע כללי, ,הולך תמים .כ"א בההידור של מצוה ,אינם בעיקרי המצוה

,השאלתות, ואת יראי ה' יכבד כמו שפרש"י בשם ,כגון רב ספרא ,ודובר אמת בלבבו ,הי' עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו ,ת"ח שבשעה שהי' רואה ,זה יהושפט מלך יהודה

כ"א ,שהי"א דברים הם אינם מעיקרי המצות רבי רבי כו'. הרי ,אבי אבי ,וקורא לויבא לקיים כל התרי"ג ,היינו דע"י קיום י"א מדות אלו, מדות טובות והנהגות ישרות

,אמר לי' ,במאי הוה זהיר טפי ,אבוך ,)שבת קי"ח ב'( מצות. והוא ע"ד שאמרוכ"א שבמצוה זו הי' זהיר יותר. ,דלא קיים ח"ו שארי מצות הרי אין הכוונה .בציצית

וכן ,שלא הלך ד' אמות בלא תפילין ,)שם( ד"ה דקיימת מצות תפילין וכמו שפרש"יבמאי הוה ,)וע' בחדא"ג מהרש"א( שהו"ע הזהירות. וזהו אבוך ,ציצית לעניןהאיר באיזה מצוה ,וזהו סגנון השאלה .ר ואורל' זוה ,זהיר ,שפי' רבינו ז"ל ,טפי זהיר

המצות לו יותר אור הנשמה, ואז הוא הוראה דמצוה זו שייכה אליו בפרט, וכל מצוה פרטי'. הרי יש לו ,מאירים לו בהמצוה ההיא. דהנה כאו"א מישראל ,שמקיימן

שהיא מתשת ,ותושי' דענין המצוה הוא כמו תורה, דכשם שבתורה הרי נקראת עוזשיוכל ,כחו של הנה"א ונותנת כח ועוז להנה"א, והיינו שמוספת ,כחו של הנה"ט

,יש בה סגולה פרטי' ,ומצוה להתגבר על הנה"ב, וכמו"כ הוא במצות. דכל מצוהבהנה"א. דכללו' כל המצות הוא לפעול ונותנת כח ועוז ,שהיא מתשת כחו של היצה"ר

הנה כל אדם הרי יש ,היא סגולה פרטי'. ולזאת ,טכפי' בהגוף ונה"ט, וכל מצוה בפרבמאי הוי זהיר טפי, והיינו דבהמצוה ,ביותר. וזהו אבוך השייכה אליו ,לו מצוה פרטי'

בציצית, ,הנשמה, ונותנת לו כח ועוז בקיום כל המצות. ואמר לי' ההיא האירה בו אורהי' הקיום דכל ,וע"י הזהירות היתירה במצות ציצית ,זו הי' זהיר טפי והיינו שבמצות

.המצות

כל המצות. הנה עי"ז יבא לקיום ,שהם ענינים כללי' ,וכמו"כ ע"י הקיום דהי"א מדותלקבל עול מצות הרבה, והיו יכולים ,שבתחלה היו צדיקים ,ובזה יבואר פרש"י )שם(

ה כתיקונה וכהלכתה בכל המצו הנה מלבד עצם גוף קיום ,והיינו דבכל מצוה ומצוה ,לקבל עול המצוה בכל מצוה ומצוה שהיו יכולים ,הנה עוד זאת ,פרטי' ודקדוקי'

ואינם יכולים לעמוד ,שנתמעטו הדורות אבל מכיון ,)וכמבואר בד"ה זה היום(שבהם וע"י יהי' חיזוק ,שהם י"א מדות טובות ,בא דוד והעמידן על י"א ,בעבודה כזו

הן שרש כל ,ישעי' העמידן על שתים, דצדקה וגמ"ח צות. וכןבקיום כל התרי"ג מושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט כו'. ,ג"כ שנא' באברהם התרי"ג מצות. וזהו

27

שהי' ,וצדיק באמונתו יחי', שזה הי' ג"כ באברהם ,על אחת וחבקוק העמידןוהיינו שפתח הצנור דאמונה פשוטה. ולכן ,הראשון, וכמ"ש והאמין בהוי' המאמין

שהי' המאמין הראשון. ,בניו של אאע"ה ,ישראל נק' מאמינים בני מאמינים כל

שעלה ,להבין כל זה, יש להבין תחלה מעלת ומדרי' אאע"ה, וענין עבודתו והנהויאמר ה' אל ,כתי' והגיע לידי מדרי' זו שנק' אברהם בתוס' ה'. והענין הוא, דהנה

,אראך. דענינו אל הארץ אשר ,ומבית אביך לך לך מארצך וממולדתך ,םאברשיהי' התגלות הוא המשכה מלמעלמ"ט, והיינו ,הנה לך לך ,במדריגתו העצמי

ואברכה שמך ,המלך העצמות למטה. וביאור הענין הוא, דהנה כתי' ארוממך אלקיאלקי המלך, והיינו ארוממך ,אמר ,שהי' מרכבה למדת המל' ,לעולם ועד. דהנה דוד

וכמ"ש מלכותך מל' ,כל העולמות שצריכים לרומם את בחי' המל'. כי מל' הוא מקורהוא ,והעם .המל', דאין מלך בלא עם הנה התהוותם הוא מבחי' ,דכל עולמים ,כ"ע כו'

הרי ענין המלוכה הוא על עבדים דוקא ,רדים בע"ג. וכמו בגשמי'פשהן נבראים נגם אם יהי' ,דהאדם .אינו שייך ענין המלוכה כלל ,בנים וקרוביםורחוקים, משא"כ על שייך הענין דמלוכה, שהוא רק על רחוקים. אשר הדוגמא אינו ,לו אלף בנים וקרובים

ונראים ליש ודבר נפרד. ,שהם נבראים בע"ג ,בענין אין מלך בלא עם ,מזה יובן למעלה

וכמ"ש ,הוא ע"י כמה צמצומים ,רדהנה בכדי שיהיו נבראים בבחי' יש ודבר נפ ,אמנםעד שיומשך ,כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו, שצ"ל כמה גבורות וצמצומים

האור דוקא, וזהו בחי' הוא מחסרון ,הארה שיהי' מקור לעולמות. דהתהוות העולמות ,שהוא הארה לבד ,השם המל', דמלך שמו נק' עליהם, דספי' המל' נק׳ שם, וכמו

כו'. וע"כ צריכים לרומם הוא בחי' הארה לבד ,המקור לעולמות ,כמו"כ בחי' המל'העולמות, והיינו להעלות בחי' המל' שמרומם ומובדל מגדר ,בחי' המל' בבחי' אוא"ס

בבחי' פנימי' הכתר.

שהוא בחי' אוא"ס שלמע' מהשתל'. דהנה כתר ,בחי' רוממות דהנה כתר בכלל הואדבזה ,הרי יש בו ב' מדרי' ,המאציל ובין הנאצלים, וכל ממוצע "סהוא ממוצע בין אוא ,דיש בה ב' מדרי', הא' ,הענינים. וכמו"כ הוא בהאמצעות דכתר הוא ממוצע בין ב'

שהיא ראש ומקור לנאצלים, ,אריך ,שהיא בחי' אחרונה שבא"ס, והב' ,בחי' עתיק ,הרי חיצוני' הכתר ,פנימי' הכתר וחיצוני' הכתר. וא"כ ,מדרי' שבכתר שהם ב'

ונמנה ,הרי יש לזה שייכות אל הנאצלים ,בחי' ראש ומקור לנאצלים שהואאין זה עדיין אמיתי' ענין הרוממות. ואמיתי' הרוממות ,במנין הספי', א"כ עמהם

בחי' חד ולא בחושבן, שמובדל לגמרי מהעולמות. ,בחי' פנימי' הכתר הוא ומם בחי' המל' בבחי' פנימי' הכתר. ארוממך אלקי המלך, שצריכים לר וזהו

28

בבחי' עוד פי' בארוממך אלקי המלך, והוא להמשיך בחי' רוממות הא"ס ב"ה והנהוהמשכת ,הא"ס העלאת המל' בבחי' רוממות .שהם ב' הענינים שבבחי' מל' .מלך

,ופעם או' ,העולמים מלך יחיד חי ,בחי' רוממות הא"ס בבחי' מל'. וזהו שפעם או'המשכת בחי' יחיד בבחי' ,הוא מלמעלמ"ט ,יחיד חי העולמים .מלך יחיד חי העולמים

,הי' הוא ושמו בלבד. והנה עולם ,עד שלא נבה"ע ,מלך כו'. דהנה ידוע מאמר דפדר"אוזהו עד שלא .שהו"ע הצמצום ,והסתר הוא ע"י העלם ,דהתהוות העולמו' .הוא העלם

,ושמו לבד. וידוע דשמו הגדול הוא שם הוי' ואהי' ה ,שהוא לפה"צ, ולפה"צ ,נבה"עשהוא שמו ית' המיוחד ,בפרד"ס דשמי הוא שם הוי' וכתיב אני ה' הוא שמי, ואיתא

שהם הכוללים ע"ס, דיו"ד חכ', ה' ראשונה ,אותי' י"ה ו"ה בו ית', ושם הוי' הוא ד' ,כמו"כ שמו ית'הנה ,כשם דשם הוי' כולל ע"ס ,אחרונה מל'. והנה בינה, ו' מדות, ה'

הכוונה ע"ס הגנוזות ,הוא ג"כ ע"ס. אמנם ע"ס אלו ,עד שלא נבה"ע שהוא ,ע"ס בלי מה ,איתא בס"י ,שבכללות ענין הספי' שאינם בבחי' גילוי ממש במאצילן,

השלהבת וישנה ,כשלהבת הקשורה בגחלת. דישנה השלהבת כמו שהיא ע"ג הגחלתיוצאה חוץ שאינה במציאות להב. דכאשר ,שהיא קשורה וטמונה בתוך הגחלת

,בתוך הגחלת ויש בה כמה גוונים, אבל כשהיא גנוזה ,ה"ה להב במציאות ,לגחלתה"ז ,ע"ג הגחלת ואין בה גוונים פרטים. דהשלהבת כמו שהיא ,אינה להב במציאותדחכ' וחסד. אבל ,פרטים ויש בהם גוונים ,שהם ספי' במציאות ,דמיון לע"ס הגלויות

,בלהב במציאות עדיין שאינה ,להבת כמו שהיא טמונה וגנוזה בתוך הגחלתהש ,הגנוזות שאינן בבחי' מציאות הרי לכאו' זהו דמיון לע"ס ,ובמילא הרי אין בה גוונים

כ"א הכל בבחי' אחדות ,ולא בבחי' התחלקות ,המציאות דע"ס הגלויות כמו והתכללות.

,אינו משל מכוון כ"כ ,הקשורה בגחלת הרי המשל דשלהבת ,בעומק הענין אמנםעם היות שאינה משתוית כלל ,בתוך הגחלת לע"ס הגנוזות. דהשלהבת הטמונה וגנוזה

היא שלהבת גלוי' בכל תוארי ,שע"ג הגחלת לשלהבת שע"ג הגחלת, דהשלהבת ,וניםומצויירת בכמה גוונים ש ,הנראה והניכר שלהבת, והיינו שהיא להב במציאו'

מה שאין כן השלהבת שטמונה וגנוזה בתוך ,לפי אופן וערך התלבשותה בהגחלתהרי אין ,הרי השלהבת שע"ג הגחלת ,כלל, ומ"מ שאינה בתוארים הללו ,הגחלת

אשר כאן נמצא וכאן הי', כ"א התהוותה הוא מאשר היתה דנאמר ,מציאותה מעצמותהבהשלהבת הטמונה וגנוזה בתוך ש ,בתוך הגחלת. הרי בהכרח תחלה טמונה וגנוזה

היות שאינה ממהות וערך השלהבת הגלוי' כלל, מ"מ הרי יש בה איזה עם ,הגחלתהנה המשל ,אשר הוא מקור או סבה להשלהבת הגלוי'. ולזאת ,וענין דבר

שמוציאין ממנו ,הוא המשל דאבן החלמיש ,ויותר מכוון .אינו מכוון כ"כ דשלהבת

29

ואינו דומה ,יש בו מציאות האש במציאות כללהרי לא ,דצור החלמיש. אשומ"מ הרי יש בה מציאות אש ,דהגם שאין בה שלהבת גלוי' .הגחלת כמו

דמציאות זו היא עילה וסבה להשלהבת הגלוי' הבאה אח"כ. ולכן הוא משל ,עכ"פמ"מ ה"ה רק ,עם היותם גלויות ממש ,דע"ס הגלויות .לע"ס הגלויות מכווןשהיא מציאות ,ולכן המשל בזה הוא משלהבת שבתוך הגחלת ההעלם בלבד, גילוי

רק כח האש שיוצא ,שלא יש מציאות אש ,עכ"פ. משא"כ באבן החלמיש אשבבחי' שאינם ,הכאה. וה"ז דוגמא לע"ס הגנוזות כמו שכלולים בעצמות אוא"ס ע"י

דאין מציאות לגנוזות כו'. ,מציאות כלל, וכמאמר הידוע

וכידוע ההפרש בין יחיד לאחד, דאחד הוא התאחדות, והיינו שישנם .וזהו בחי' יחידשאינו שייך ,הוא שיחיד בעצם ,שהן בבחי' התאחדות והתכללות. ויחיד רק ,פרטים

התאחדות פרטים כו'. והוא בד"כ ההפרש בין בחי' חיצוני' הכתר ופנימי' גםהתאחדות שהן שם בבחי' ,הרי יש התכללות הע"ס ,דבחיצוני' הכתר .הכתר

חד והוא בחי' ,עכ"פ, ובחי' פנימי' הכתר הוא שאינם שם בבחי' מציאות כלל הפרטיםג"כ. שהוא יחיד בעצם, דאינו שייך התאחדות הפרטים ,ולא בחושבן. וזהו בחי' יחידמל' בבחי' ומלך יחיד חי העולמים, שהוא העלאת בחי' .וזהו יחיד חי העולמים מלך

בארוממך אלקי א"ס בבחי' מלך. דזהו ב' הפירושיםיחיד, וכן המשכת רוממות ה דא"ס בבחי' מל'. והמשכת בחי' הרוממות ,לרומם בחי' המל' בפנימי' הכתר ,המלך

ברוממות שהו"ע העלאת בחי' ספי' מל' ,בעומק הענין דארוממך אלקי המלך והנהשלפה"צ. דהנה הוא בשרשו באוא"ס ,והמשכת רוממות הא"ס בספי' המל' ,הא"ס

והיינו מה דשיער ,בכח הוא דההשערה כבי' ,הנה בכללות המדרי' ,אוא"ס שלפה"צבבחי' התכללות הפרטים, והוא בעצמו בכח כל מה שעתיד להיות בפועל, הנה זהו

הנה בחי' ,בהמדרי' הפרטי' בהאוא"ס שלפה"צ אמנם .בבחי' האוא"ס דעלות הרצוןדהג' .וקדמון ,אחד ,יחיד ,מדרי' קדמון כו'. וכידוע שיש ג' זהו בחי' ,ההשערה בכח

הן בהמדרי' שאחה"צ. ,מדרי' האלו

כמו שהם בשרשם בהאוא"ס ב"ה ישנם ,הרי ג' מדרי' אלו דיחיד אחד וקדמון ,אמנםזהו בחי' קדמון. ועם היות דהשערה ,בכח הנה בחי' ומדרי' השערה .שקודם הצמצום

הנה גם מדרי' אור ,דלפה"צ שקדם אל הצמצום, זו היא בכללות עדיין, שה"ה בהאור ,דאור ענינו גילוי, ומ"מ הנה כמו שהוא לפנה"צ והיינו דהגם ,הוא כלול בעצמותו

דאין ענינו ענין ,ומכש"כ בחי' ומדרי' ההשערה בכח הוא כלול בעצמותו עדיין.הרי ,דכל גילוי ,זהו מה שקדם אל הגילוי ,השערה בכח הגילוי, ומ"מ הנה בחי'

באיזה אופן יהי' הגלוי. והגם דאין ערוך הגילוי ,יהי' ההשערה גילוידקודם ה ,בהכרח

30

וההשערה הוא כללי, ולכן הרי ,שקדם לו, והיינו דהגילוי הוא פרטי אל ההשערהוהיינו דאינו .לא יהי' הכל מה שהי' בההשערה ,שהגילוי שיהי' ,להיות יכול

הרי ,יבא בהתגלות בגילוי. ולכן ,דכל מה שהי' בההשערה ,הדבר מוכרח)והיינו מה שאין צריכים לגלות. דהנה ,הרי מה שיתגלה ומה שיתעלם ,בההשערה

שאפשר כשם שצריכים לגלות מה ,הוא שידע הזולת, ובשביל ענין זה הוא ,הגילוי ענין ,הגילוי הוא קיום ,דהעלם זה .הנה כמו"כ צריכים להעלים מה שא"צ לגלות ,לקבל

הרי מה ,לא יתקיים הגילוי, והיינו שלא יתקבל כו'. הנה בההשערה ,ת זאתאשר זולשאינו מפני ,עומדים בהשוואה גמורה. דטעם הדבר הוא ,שיתגלה ומה שיתעלם(

שיתגלה דמה ,יבא בגילוי. אמנם זה מוכרח ,דכל מה שישנו בההשערה ,מוכרח הדברשיהי' תחלה מוכרח הוא ,לוידמה שבא בגי ,יהי' תחלה בהשערה. ולהיות כן ,בהגילוי

הגילוי. והיינו דהשערה יהי' קדום אל ,דההשערה בכח ,בהשערה, הנה זה גופא מכריחשהי' תחלה ההשערה, אשר בזה הרי מוכרח ,אינו מכריח שיהי' גילוי, אבל גילוי ,בכח הרי ההשערה בכח קדום אל הגילוי. ,גופא

,נק' השערה בכח ,האוא"ס שלפה"צהנה גם במדרי' הפרטיות שבכללות ,ולכןהוא ,ומדרי' קדמון. אמנם בחי' עלות הרצון שלמע' מבחי' השערה בכח בבחי'

הרי מורה על התאחדות ,התאחדות הפרטים, והיינו בחי' אחד. דאחד בחי'הוא בחי' ,כנ"ל. אבל בעצמות אוא"ס שלמעלה גם מבחי' עלות הרצון הפרטים

הפרטים כו'. והנה לפמ"ש בשעה"י )פרק יו"ד( שאינו שייך גם התאחדות ,יחיד ,יחיד אחד וקדמון, הנה יחיד הוא בחי' עצם האור, היינו העלם האור בענין

גם מבחי' אוא"ס שקדם עלות הרצון כו', הנה הכוונה הוא על בחי' שלמעלה שלמע' מבחי' שמו כו'. ,הוא

מו בלבד, הנה הוא וש הי' הוא ,עד שלא נבה"ע ,דהנה מ"ש בפדר"א ,הוא והעניןדבהאוא"ס ,שלפה"צ, וכנ"ל הוא בהאוא"ס ,דכתי' אתה הוא הוי' לבדך, דלבדך

הרי ,הכלול בעצמותו. דבכללות הוא אור ,הרי גם האור דענינו גילוי ,שלפה"צ ,העצמות כבי', וכללות האור יש בזה ג' מדרי', ,בהאוא"ס שקודם הצמצום

הוא התפשטות. ,והוי' .כללות עצם האור והוא הכוונה על ,'דזהו אתה כו .והתפשטותהנה ,הם הוא ושמו. אמנם בפרטי' ,האור עצם האור והתפשטות ,דב' בחי' ומדרי'

,)הגילוי לעצמו והגילוי לזולתו( ,גופא ב' מדרי' יש בזה ,שהוא בחי' מל' דא"ס ,בשמו למע' מבחי' שמו. ש ,הוא בחי' ומדרי' הוא ,ויחיד .שהם ב' מדרי' אחד וקדמון

ע"י חי העולמים. דחי ,ההמשכה מבחי' יחיד בבחי' מל' וזהו יחיד חי העולמים מלך,הוא גילוי הקו, דפנימי' הקו הוא ,של עולמים, דבכללות הוא החיות ,העולמים

31

הוא עליית המל' בבחי' עצמות ,פנימי' ועצמי' א"ס כו'. ומלך יחיד ההמשכה דבחי' .בחי' המל' כשעולה ונכללת בבחי' ע"ס הגנוזות כו' ,לכהלך ה' הממ א"ס, וכמ"ש

הוא ע"י ,והן ההמשכה מלמעלמ"ט ,הן ההעלאה מלמטלמ"ע ,מדרי' אלו דב'דתפלה הוא .והן ב' היחודים העולים ע"י ב' העבודות דתפלה ותורה .העולמים חי

הא"ס המל' בבחי' רוממות עליית ,והיא העלאה מלמטלמ"ע ,ואני תפלה ,בחי' מל'בתורה כאלו קורא בשמותיו וכמא' כל הקורא ,כו'. ותורה היא המשכה מלמעלמ"ט

.שהן שמות עצמי', והוא בחי' שמו הגדול ,של הקב"ה

הוא ע"י העבודה דצדיקים ,עבודה זו דהעלאה והמשכה באופן כזה ,אמנםדזהו .ומסירת נפש הוא מסירת הרצון ,שהיא במס"נ. דנפש הוא רצון ,דוקאמה ,)וכידוע דהמס"נ שבגוף ,שהרי כל רצונם הוא להוי' לבדו ,הצדיקים תעבוד

כי , שצריכים לצמצם א"ע להרגיש ח"ו יסורי הגוף ,הוא ע"י צמצום ,הצדיקים שאצלתומ"צ באמונה המקיימים ,אמיתי' המס"נ הוא מסירת הרצון כו'(. וכן אנשים פשוטים

וכמ"ש ועמך כולם ,הם ג"כ בכלל מדרי' הצדיקים ,בלי שום התבוננות כלל ,פשוטהועצם הנקודה הוא רצון , היא מצד עצם הנקודה שלהם ,צדיקים, לפי דעבודתם זאת

או גט ,דכופין על הצדקה ,הוא טוב באמת. ולכן פסק ההלכה הוא ,העצמי והפנימי ,קהאיך אפשר לכוף על הצד ,מה שכופין אותו להוציא. ולכאו' ,מעושה שהוא בכפי'

או ,התורה הוא מחוייב להוציא דהנה מאחר שע"פ ,ובפרט הגט. ואי' בשם הרמב"םרק שיש ,הוא רוצה באמת ,ע"פ התורה יבוישמחוייב לתת צדקה, הנה זה שהוא מח

מסירים את המניעות ,כופין אותו, דבכפי' זו יעות וענינים המעכבים. לזאתנלו איזה מהנה כל ישראל חפצים בתורה, ,הרצון פנימי דמצד, ומתגלה הרצון פנימי ,ועכובים

הנה ההעלאה וההמשכה הוא ,ה דכל ישראלבודאמנם בהע. וזהו ועמך כולם צדיקיםהוא ,הצדיקים הוא בגילוי, והיינו דע"י ההעלאה דתפלה בהעלם, אבל בעבודת

הא"ס ע"י התורה כו'. ההמשכה דבחי' רוממות

שהוא מקור כל ,אב בחי' חכ'. הוא אב רם ,וזהו ג"כ מ"ש ויאמר ה' אל אברם, אברםוכל הגילוים הן מהחכמה, ולכן ,הכל הגילוים כו', דחכ' היא ראשית ההשתל' שכולל

החכ' שברוממות הא"ס, היינו בחי' חכ' שבע"ס הוא בחי' ,נק' החכ' אב כו'. ואב רםוי בחי' לך לך מארצך, הוא בחי' המשכה וגיל ,אל אב רם הגנוזות כו'. וזהו ויאמר ה'

שיהי' הגילוי בבחי' מל' כו'. וההמשכה ,אל הארץ אשר אראך ,החכ' דע"ס הגנוזות ,אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ,שנתוסף באברהם. דהנה כתיב הוא ע"י הה"א

.דבזכות אברהם נבה"ע ,באברהם ,וכן בהבראם ,בה' בראם ,בהבראם ,במד"ר ואיתאשהוא ,ות העולמות הוא מאות ה' דשם הוי'בה' בראם, היינו דהתהו ,בהבראם ופי'

,דה' עילאה בינה .ה' עילאה וה' תתאה ,תתאה. דהנה שם הוי' יש בו ב' ההי"ן ה'

32

בחי' מל'. אמנם ,היינו ה' אחרונה ,תתאה מל'. והתהוות העולמות שמאות ה' וה' ,דהתרחבות דבינה ,וידוע .שהוא בחי' בינה ,הוא ה' ראשונה ,שנתוסף לאברהם הה"א

בה' בראם. אמנם הה"א הוא ה' ,מבחי' מרחב העצמי דא"ס, וזהו בהבראם הואשהוא מיעוט וצמצום, דהתהוות העולמו' ,לפי שהוא ה' אחרונה בחי' מל' ,זעירא

ע"י הצמצום דוקא כנודע. הוא

היינו ,מה שבזכות אברהם נבה"ע הוא באברהם בה' זעירא, דאז הנה ,בהבראםוהנה הצדיק הראשון שלמד זכות על העולם הוא, דהנה אברם הי' הענין ,בזכות אברם

זכות שמלמדים על העולם בכלל ועל ישראל יקר וחביב במאד הלימוד ,ולמע' .בכללוכדאי' במד"ר )בראשית פל"ט( אם עולם ,גם על סדומים ואברהם בקש רחמים .בפרט

אין עולם כו', ואם לית את מוותר ,ואם דין אתה מבקש ,אין דין ,אתה מבקש, לית עלמא יכול קאים כו'. ואי' במד"ר )בראשית פמ"ט( אברהם אהבת צדק ,ציבחר

שמן ע"כ משחך אלקים אלקיך ,מאנת לחייבן ,אהבת לצדק את בריותי, ותשנא רשעוכמ"ש ,מאד לפי שלימד זכות על הבריות. וזה יקר וחביב למעלה ,ששון מחביריך

אאע"ה רחמים, לא בקש ,על דור הפלגה ,)ומ"מ ,ורחמיו על כל מעשיוטוב ה' לכל צדיקים שזכותם יגן דאפשר הדבר שלא היו ,הרהר אברהם ,משא"כ בדור המבול

דדור ,על דורו כו'( הענין הוא שלא בקש רחמים ,וכמ"ש במ"א בענין חטא נח)בעדם "מ הנה כ"ז הוא רק ענין משחיתי דרך, ומ ,המבול וכן אנשי סדום היו חומסים וגוזלים

לימוד זכות. אבל דור הפלגה היו רשעים של מדות ותאוה, ועל אלו עוד ישלפי שרצו ,שדברו בלה"ק ,בו ית', דזהו שפה א' ומרדו ,שידעו אלקות ,ואפיקורסים

,הנה עם זה דברו דברים אחדים על ה' אחד ,שדברו בלה"ק לקבל מן הקדושה. והגםשהו"ע יחו"ת. והיינו ,' אברהם שפרסם אלקותו ית' בעולםא' הי שהוא יחו"ע, ועל ,על אלו לא בקש רחמים. משא"כ הסדומים ,וכופרים כו', לזאת שהיו אפיקורסים

מדות רעות בקש רחמים עליהם(. שהם רק בעלי

לפי שהוא הי' הצדיק הראשון אשר ,דבזכותו נבה"ע ,שהוא באברם ,בהבראם וזהו ,שהתחלת עבודת אאע"ה הי' בכח עצמו לפי ,והה' זעיראהמליץ זכות על העולם.

דעם היות שהי' לו ידיעה גדולה והשגה רחבה ,דכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבההי' כי הלך ונסע הנגבה, דנגב מורה על החום, עבודתו הנה עבודתו ,בידיעת אלקות

הקרירות דשכל. היפך ענין ,האט גיזוכט געטליכע ווארימקייט איז גיווען וואס ערהוא קר בכל הענינים. ואברהם הי' ,דמי שהוא בעל שכל ,במוחש וכמו שנראה

הלוך ונסוע הנגבה, וכדאי' במד"ר )בראשית ספל"ט( מחקה והולך עבודתווכל כנגד בהמ"ק. דפי' חיקה הו"ע החקיקה והשבירה, והיינו לשבור החומרי', ומכוין

33

,זעירא שזהו"ע המרכבה, וזהו הה' ,דוקאכוונתו הי' בהמשכת אלקות ע"י עבודה שהוא חיות המצומצם שבעולם כנ"ל.

שהוא ה' עילאה דשם הוי', והוא שניתן ,לו אות ה' הנה נתוסף ,ע"י עבודתו ,אמנםבחי' עצמות א"ס בבחי' מל'. וזהו שהאות ה' נתוסף לו באותי' לו כח להיות המשכת

שעי"ז הוא המשכת הרוממות כו'. ובזה יובן מ"ש בלק"ת ,והמ' בין הר' ,רםמתחיל מאאע"ה. דהנה נת"ל שע"י התורה ,ת"דהתחלת יחוד העלון דמ ,מהאריז"ל

ההמשכה מלמעלמ"ט, ובמ"ת הוא שנמשך בחי' עצמות א"ס למטה. הואבמדרש ע"פ השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבנ"א, משל למלך שגזר שבני 'וכדאיולבסוף בטל הגזרה כו'. רומי ,ובני סוריא לא יעלו לרומי ,ו לסוריאלא ירד רומי

היינו בחי' ,וסוריא הוא בחי' ירידת המדרי', רומי הוא בחי' רוממות הא"ס ,וסוריא ,לה' השמים שמים ,האור שנמשך בעולמות כו', וזהו שבני רומי לא ירדו כו' חיצוני'

האלקים. ומשה עלה אל ,וירד ה' על ה"ס ,ולבסוף בטל הגזרה .והארץ נתן לבנ"אזה הי' מאאע"ה, והיינו שבמ"ת נמשך בחי' עצמות א"ס למטה כו'. הנה התחלת יחוד

שהמשיך ,ומדרי' אברהם וזהו מעלת ,לפי שאברהם בעבודתו המשיך בחי' העצמותשהוא העלאה ,אלקי המלך רוממות הא"ס בבחי' מל' כו'. וזהו ארוממך בחי'

כמו שהוא נעשה ע"י ,העולמים ומלך יחיד חי ,יד חי העולמים מלךדיח ,והמשכה העבודה דתפלה ותורה.

עוד שהי' מרכבה לאלקו' ממש, הנה ,מלבד מעלת ומדרי' אאע"ה בעבודתו ,והנהדגם לאחר ,הכוונה .דכתי' ושמת שמו אברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך ,זאת

הוא מרחב עצמי דא"ס, נה, וכנ"ל דבינהשהוא ה' עילאה בחי' בי ,שנתוסף לו אות ה'ומצאת את לבבו נאמן ,הנה גם אז, וכידוע ביתרון מעלת ההשגה על הנקודה דחכ'

גאנצקייט פון ערינשקייט, טיף ערינשט. , הוא תום הלב ,לפניך. דהנה לבבו נאמןהנה ,שהוא בחי' מרחב העצמי, עם כל זה ,ה' עילאה והיינו דגם לאחר שניתן לו אות

בתום לב. אז היתה עבודתו גם

צדקה ומשפט. דהנה ושמרו דרך הוי' לעשות ,למען אשר יצוה כו' ,כי ידעתיו וזהודלית ,הצדקה הוא שנותן לעני תכלית ועיקר העבודה הוא הצדקה דוקא, דהנה ענין

.ושהעני יקבל מהעשיר ,עניים ועשירים למה נבראו ,לי' מגרמי' כלום. ולכאו' צ"לשהוא הזן ,גם פרנסת העני בא מהקב"ה ,למה לא נברא שיהיו כולם שוים. והלא

והי' מהראוי שעכ"פ העני לא יצטרך לקבל , ומפרנס לכל בשר ע"י כמה סבותהמצטרך לו מידו של הקב"ה בעצמו, וכמאמר ולא מהעשיר, ויהי' לו פרנסתו כפי

,מאי דכתיב מלוה ה' חונן דל ,והנה בגמ' ב"ב ד"י ע"א אי' .יצטרכו עמך ישראל זל"ז

34

,כביכול עבד לוה לאיש מלוה. ופרש"י מלוה ה' ,א"א לאומרו ,אלמלא מקרא כתובוהיינו דזה מי שנותן ,וכתי' עבד לוה לאיש מלוה ,נעשה מלוה להקב"ה ,החונן דלים

תמורת דבאמת הי' צריך להיות לו ההשפעה מהקב"ה, וכשהעשיר נותן לו ,לעני צדקהלהעשיר בתוס' הקב"ה משלם ,ה"ה מלוה לה'. ולזאת ,צ"ל לו מהקב"המה שהי'

,שבעה"ב עושה עם העני יותר ממה ,וכדאי' במד"ר )ויקרא פל"ד( ,מרובה על העיקרהוא מחוייב ,עושה עם העני הנה זה מה שהבעה"ב ,העני עושה עם בעה"ב. דבאמת

,והוא רק פקדון אצלו ,םשל העניי הוא שניתן לו חלקם ,ה שהוא בעה"ב ועשירזבזה, ד ,א דעי"ז מקבל תוס' מרובה גם לעצמווה ,אבל זה שהעני עושה עם הבעה"ב והעשיר

לשלם הפקדון בעתו ובזמנו. אמנם אין זה ,עליו בשכר זה שמקיים את אשר מוטלשמלוים ומשלם, ומפני מה אינו נמשך לו ההשפעה להעני מובן למה צריכים להלוואה

ה. וביותר דנת"ל דהרצון שלמעלה הוא רק בטוב וחסד, ואיתא הקב" בעצמו מידו שלאלא שהוא חנון ,אין ברי' שאינה חייבת לאלקים ,)שמות תחלת פל"א( במד"רהנה ,ומוחל על כל הראשונים, והיינו מי שהוא מעביר על מדותיו. ובאמת ,ורחום

, הרי יוצא מזה כמה ענינים ,שההשפעות של העניים נמצאים בידי העשירים מזהגם ,ונדמה להם שהוא שלהם. וכן העניים ,דהעשירים אינם מבינים זאת

,רום זולת לבנ"אכוכדרשת רז"ל ע"פ ,הנה לפעמים הוא בצער ,השפעתם כשמקבליםושהעניים יקבלו ,למה היתה כזאת מלפניו ית' שיהיו עניים ועשירים ,א"כ

ו כולם שוים. ע"י העשירים. ולמה לא יהי השפעתם

ישב עולמך )שיהי' ,רבון העולם ,)שם( אמר דוד הענין הוא. דהנה אי' במד"ר אך ,אם אעשה עולמי שוה ,עולם לפני אלקים, א"ל הקב"ה שנא' ישב ,כולם עשירים(

מהו ,פי' מי יתן צדקה ולמי יתנו צדקה. שג"ז אינו מובן ,חסד ואמת מן ינצרוהושאם אעשה ,דכל כך גדלה מעלתה של צדקה ,ובפרטבכלל ההכרח בענין הצדקה

ואמת מן כו'. אך הענין הוא, דהנה כתיב ויעש אלקים את שני חסד ,עולמי שוהאת המאור הגדול ואת המאור הקטן כו', ואי' בת"ז )תיקון ,הגדולים המאורות

רזא דעתרין, ואת המאור ,את המאור הגדול ,הכא פקודא למעבד צדקה (מ"דדיהב ולא אית לה נהורא אלא ממה ,דמסכנין, וכמה דסהרא לווה מן שמשא רזא ,הקטן

מלוה דהכי צריך ב"נ למהוי ,לוו עלי ואני פורע ,הכי שכינתא אמרת ,לה שמשאכלום, והשפעת ולבנה בחי' עני דלית לה מגרמה ,למסכנא. דשמש הוא בחי' עשיר

שהשמש הוא בחי' ,םשמש ומגן ה' אלקי ,דהנה כתי' .הו"ע הצדקה ,השמש ללבנה ,השמש, כמו"כ שם הוי' ולא עצמות ,וכמו שאור השמש הוא אור זיו בלבד ,שמש הוי'

)וכידוע בענין ,בשם אלקים הוא שמאיר בחי' הארה לבד. והארה זו היא מתעלמתמתעלם תחלה כו', ולזאת מקבלת הוא ,מעביר והתלבשות, דהאור שבא בהתלבשות

35

,כמו שהמגן מעלים ומסתיר על אור השמש, שז"ע שמש ומגן ,על עצמה העלמות כו'(ה"ז ,דלהיות שהוא הארה לבד ,על אור דשם הוי' כמו"כ שם אלקים מעלים ומסתיר

,שלמטה הוא בחי' חשך והעלם. אמנם יחוד דשמשא וסיהרא עד ,מתעלם בשם אלקים ,אור השמש כו'. וע"ד דלעתיד הקב"ה מוציא חמה מנרתקה הוא שמאיר עצם

כ"א אור השמש עצמו, והיינו ,האור היוצא חוץ לכדור השמש לא רק ,שהכוונה שיאיראוא"ס שיהי' גילוי בחי' עצמו' ,גילוי ש' הוי' עצמו כמו שהוא כו'. וז"ע הצדקה שיהי'

לכוף על ב"ה, והוא שנמשך ע"י הצדקה למטה כשהעשיר נותן לעני. ולזאת צריכים כו'. לפי שנוגע בכללות ההמשכה ,הצדקה

נמשך גילוי אור עליון יותר, וכמ"ש זכר ,משפיע ומקבל הוא שע"י שיש ,ובכללו' ,אותם אלקים כו', וכמו בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו ויברך ,ונקבה בראם

נמשך מלמעלה גילוי אור עליון כו'. וכמא' כלום ,משפיע ומקבל ,בבחי' יחוד דו"ןדמשה הי' המשפיע דכללות נש"י, שעי"ז גדולה אלא בשביל ישראל, נתתי לך

לו אור, וכמ"ש שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו, דהגם נתוסףמי ,ישראל הם רק רגלי דמשה, אמנם על ידם דוקא האיר לו בחי' אנכי דכללו'ם שהו"ע המשכת העצמות. וכ"ה בגמ' תמורה דט"ז ע"א ע"פ רש ואיש תככי ,שאנכי

עיני שניהם אזי מאיר ,ם הוי', דכאשר העשיר מפרנס את הענינפגשו מאיר עיני שניהאם ,למדני תורה ,לו ואומר ,ה'. וכן בענין ההשפעה בשעה שתלמיד הולך אצל רבו

ומלמדו הקב"ה. ,עדיין לימוד ךמאיר עיני שניהם ה', ופרש"י שאף הרב צרי ,מלמדו

זהו ,יאיר בגילוי ,בחי' אור עצמי דהיינו ,הוא, דהנה בכדי שהאור העליון והעניןהוא מי שהוא ,דענין המשפיע .גילוי בעצם ע"י המשפיע דוקא, דמשפיע הוא בחי'

,הוא שהמשפיע הוא משפיע בעצם ,משפיע ומקבל משפיע בעצם, דאמיתי' עניןשאינו ,הנה השמש הוא משפיע בעצם ,וכמו שמש ולבנה .והמקבל הוא מקבל בעצם

)ומשפעת רק מה שמקבלת ,ולא בחי' משפיע ,בעצם בחי' מקבל מקבל, ולבנה הואמשפיע הוא בחי' הגילוי בעצם, וע"כ ע"י יוכל להיות גילוי אור כו'(. ונמצא דבחי'

הרי הי' הכל ,ולכן צ"ל משפיע ומקבל. שאם לא הי' משפיע ומקבל, העצמי כו'הרי הי' ,קבלים ההשפעה מהקב"השמ ,מאחר שהיו כולם שוים ,מקבל בבחי' ,ויש בו כח העצמי ,בבחי' מקבלים, ובמקבל א"א להיות גילוי אור העצמי כולם

בהמקבל דוקא כו'( אך הוא בהעלם לא בגילוי. ובכדי שהעצמי הוא )וכידועשהוא בחי' גילוי בעצם כו'. ולכן דוקא ,זה ע"י המשפיע דוקא ,בגילוי שיהי'

נמשך גילוי אור העצמי כו'. ,ע משפיע אל המקבלאשר המשפיכ ,משפיע ע"יהאור הוא לא רק בשביל ,מפני שתכלית הכוונה בברה"ע ,שנבראו עניים ועשירים וזהו

נמשך דוקא כ"א להיות תוס' אור מבחי' עצמות א"ס, וזה ,והגילוי שמאיר בעולמו'

36

,שוה אעשה עולמי שאם ,שהעשיר משפיע לעני. וזהו שא' במד"ר ,כאשר יש משפיעוכענין יחוד ,בחי' עצמו' א"ס הוא גילוי ,חסד ואמת מן ינצרוהו. דענין הצדקה למעלה

שהוא בחי' יחוד משפיע ,למטה שמשא וסהרא כו' כנ"ל, וזהו נמשך ע"י צדקה ומקבל.

,מיגיע כפו שהרויח ביגיעת נפש ויגיעת בשר שנותן ,דצדקה הוא ביטול היש ,ועודוהנחת עצמותו, ועי"ז ממשיך מבחי' עצמות אוא"ס כו'. נותן לעני, ה"ז ביטול היש

שהרי יורד ממהות ,שהמשפיע מניח עצמותו בההשפעה ,ההשפעה וכן הוא ג"כ בעניןיותר משהעגל רוצה ,בכדי להשפיע אל המקבל. והגם שארז"ל ,א"ע שמצמצם ,עצמו ה"ה רוצה להשפיע, אבל ,זהו לאחר שנעשה משפיע ,הפרה רוצה להניק ,לינק

מה שרוצה ,ה"ה ירידה וצמצום אצל המשפיע. ובאמת ,נעשה משפיע להיותזהו מפני היתרון אור שנמשך אליו, כי כל השפעה אמיתי' הוא בבחי' ,להשפיע

מצד הוא ,כל השפעה ,בוקע ויוצא לחוץ, וכמו"כ ,וכמו עד"מ חבית המלאה ,בקיעהבבחי' משפיע להיות ,הוא ע"י הנחת עצמותו ,וס' אור שבוקע ויוצא כו'. והתוס' אורת

הוא ביטול ,דבצדקה ,שזהו הנחת עצמותו, וכמ"ש בסש"ב ,כו'. וכמו"כ הוא בצדקה ,משא"כ בצדקה .דנה"ב שהוא רק ביטול כח פרטי ,כל הנה"ב, ולא כמו בכל המצות

בחי' עצמות א"ס כו'. הוא ביטול כללות הנה"ב כו', ולכן עי"ז נמשך גילוי

אברים דמלכא. וכמו דרמ"ח פקודין הן רמ"ח ,כל המצות נק' בשם צדקה ,"כוכמוהן ההמשכות אור וחיות פרטי ,שהאברים הן כלים לחיות פרטי מהנפש, כמו"כ המצות

ומצות צדקה היא שרש כל הרמ"ח , דבכל מצוה יש כפי' פרטית כנודע ,כו', וכנ"לובחי' ביטול היש והנחת ,משפיע ומקבל להיות שבצדקה הוא בחי' יחוד ,מצות

עצמותו כו'.

,הוי' בעולם ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה כו'. דהדרך ומבוא שיהי' גילוי שם וזהוההשפעה דמשפיע. אמנם שהו"ע ,הוא ע"י הצדקה דוקא ,שהוא ע"י יחוד הוי' ואלקים

משפט כתיב בה, וכמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. והענין הוא, דהנה ,צדקהדלהיותו איש ,ממדת החסד והטוב צדקה הוא ,דלכאורה .צדקה הוא מצד הרחמים

אין זה מצד הטוב בלבד, כ"א ,באמת ה"ה משפיע ונותן צדקה. אך ,הטוב והחסדהי' לכולם ,החסד לעניים, ואם הי' מצד עיקרו מצד הרחמים. שהרי צדקה הוא רק

,מאחר שהיא רק לעניים ,והצדקה .ובין לעשירים שהוא בין לעניים ,כמו גמ"ח ,בשוה ה"ז מצד הרחמים.

הרחמים הוא ג"כ בחי' ,היא ההמשכה מבחי' עצמות א"ס, וא"כ ונת' דצדקהמה שייך רחמים בבחי' ,עליונים דבחי' עצמות אוא"ס כו'. ולכאו' א"מ רחמים

37

על מפני שהוא בערך, וכמו ורחמיו ,שייך ענין הרחמים ,דבס' השתל'אוא"ס. עצמותוכמ"ש זכור ,כל מעשיו, מפני שהן בערך אל ההארה האלקי' שנעשית מקור לעולמות

איך שייך ,מהעולמות שמובדל ,רחמיך וחסדיך כי מעולם המה. אבל בעצמות אוא"סהרחמים שמבחי' ,מדרי', הא' דברחמים יש ב' ,ענין הרחמים. אך הענין הוא כידוע

.ומשו"ז מרחם עליו ,המחסור שלו ומרגיש את ,שמרגיש את הזולת ,הדעת וההרגשכי דוקא ע"י הדעת וההרגש ,מדת הרחמים אין בו ,הנה מי שאין בו דעת והרגש ,ולכן

עליו, ורחמים שמצד ההרגש זהו בחי' הרחמים שבס' ה"ה מרחם ,שמרגיש את הזולתאינם מצד הדעת וההרגש ,דרחמים אלו .הרחמים שמצד הרוממות חי'ב ,השתל'. והב'שטבע המרומם להיות נמשך ,שהו"ע טבעי ,כ"א מצד הרוממות ,הזולת שמרגיש את

שרחמיו מרובים ,ה"ה נמשך יותר אל השפל ,כל שהוא מרומם ביותר ,ולכן .אל השפלשמרובים מרחמי השר, כי השר הוא בקירוב אל העם, ,וכמו רחמי המלך. ביותר

רחמיו מרובים ביותר. ,שהוא מובדל ומרומם ביותר ,המלך משא"כ

את ,וכמ"ש כי רם ה' ושפל יראה, וכתי' מרום וקדוש אשכון ,הוא למעלה וכמו"כרוח, דבחי' מרום וקדוש נמשך דוקא אל דכא ושפל רוח. וזהו בחי' דכא ושפל

דהיינו בחי' הרחמים שמצד הרוממות. וז"ע הצדקה ,אוא"ס דעצמות הרחמים ,מבחי' הרוממות ,היינו בחי' הרחמים דרוממות הא"ס כו'. והנה ,הרחמים שמצד

גם במקום שאינו ראוי ח"ו. והגם דמה ,להיות ההמשכה בכל מקום יכולהנה ,מבחי' הרוממות ,הוא בחי' מותרות בלבד, אמנם ,במקום שאינו ראוי שנמשך

המותרות הוא ריבוי השפע. וכמו עד"מ מלך העושה סעודה לשריו ועבדיו, םגפנימי' הכוונה הוא בשביל שרים ועבדים חשובים, אך לא ימלט שגם הרי

הקטנים ואנשים פחותים יהנו מהסעודה מהמותרות ושיריים, שגם עבדיםדמבחי' רוממות ,מסעודת המלך ה"ז ריבוי עצום. וכמו"כ הוא למעלה המותרות

גם מותרות השפע הוא ריבוי השפע, ושפע מרובה. ,הא"ס

להעמיד ,השפע למקום הראוי דוקא, כי זהו"ע המשפט שיומשך ,וע"ז הו"ע המשפטכמשפטו אשר הראת ,כמ"ש והקמות את המשכן ,והענין הוא .הדבר כפי הראוי להיות

ינתן בדרום, ,כה בדרוםוכי יש משפט לעצים, אלא קרש שז ,בהר, ואי' בירושלמיהוא ,שיהי' כל דבר על מקומו. וכמו המשפט בין אדם לחברו והיינו דהמשפט הוא

דהיינו שכ"א יבא על מקומו בשלום. ,מיד עושקו להציל העשוק

שנק' החשן בשם חשן משפט, כי בחשן היו י"ב ,משפט וזהו ג"כ מ"ש ועשית חשןששה ,היו שני אבנים ,כתפות האפודדב .חקוקים שמות השבטים שבהם היו ,אבנים

והיינו ההמשכה ,הי' כל שבט על אבן מיוחד ,ובחשן .האחת כו' משמותם על האבן

38

כמ"ש משם ,משרשו ומקורו למעלה מעלה עד רום המעלות. וז"ע האבן לכל שבטישראל, אבן ישראל הוא מקור השבטים, והי' כ"א חקוק על אבן אבן רועה

דהיינו ,כמו שהיא בשרשו ומקורו. ועש"ז נק' חשן משפטשתהי' ההמשכה ,מיוחד הראוי להיות. כפי

,יצ"ט שופטן ,צדיקים ,יש ענין המשפט בכאו"א מישראל, והוא משארז"ל וכמו"כוביצה"ר. ואי' ביצ"ט ,תרין יודי"ן ,וכדכתיב וייצר ה"א את האדם, וארז"ל וייצר

כח להיצ"ט להתגבר היינו שניתן והשני אינו מורגש, ,דיו"ד הראשון מורגש ,ברמ"זהיינו ,והנה בתחלת הבריאה. על היצה"ר, והוא לברר את היצה"ר ולבער חלקי הרע

שהי' מקומם למטה מכל מדרי' הי' ג"כ הקלי' וסט"א, רק ,גם קודם חטא עה"דהסט"א, ועוד הי' הפסק ביניהם, הי' מקום ,הקדושה, דלאחר כל השתל' דקדושה

ולא היו מעורבים בקדושה כלל. וע"י ,בענין מצות תחום שבתוכמ"ש בכתהאריז"ל וע"ז הוא המשפט לברר ,ושבתה, רס"ב( )וע' בד"ה ,נעשה תערובות טו"ר ,ד"חטא עה

הראוי להם, וכמ"ש ותשליך במצולות ים כל שיהיו במקומם ,חלקי הרע ולדחותםוכמ"ש ובערת הרע ,לבער את הרע ,ענין מל"ת דשם הוא מקומם. דזהו כל ,חטאתם

מקרבך כו'.

ויכול ,דלהיות שצדקה הוא המשכה מעצמות אוא"ס .בצדקה וז"ע המשפט שצ"לשיומשך למקום הראוי דוקא, ,גם במקום שאינו ראוי, ע"ז הוא המשפט להיות המשכה

על שהו"ע ותשליך במצולות ים כו'. וזהו שישעי' העמידן ,יהי' נדחה ,שאינו ראוי ומהמ"ע ,מצות משפט ועשו צדקה, דצדקה ומשפט הם כללות כל התרי"ג שמרו ,שתים

אאע"ה כל ושמרו כו' לעשות צדקה ומשפט, דקיים ,ומל"ת כו'. וכן באברהם נא' ,שזהו ע"י תומ"צ ,התורה עד שלא ניתנה, דהיינו שהמשיך בחי' רוממות הא"ס במל'

דכללות כולם הוא צדקה ומשפט.

הי' ,עם הב' על והוי' אמר המכסה אני מאברהם. דמאברםט כי ידעתיו כו', דזהו וזהוועי"ז פרסם אלקותו ,דהלך ונסוע הנגבה ,אבל מאברהם ,לכסות מקום לומר שאפשר

ובזכות אברהם, ,בה' בראם ,דבהבראם ,וחזק כללו' כל הבריאה וקיים ,ית' בעולםב העצמי שהו"ע המרח ,נתוסף לו אות ה' עילאה דשם הוי' ,עבודתו והיינו דבשכר

שהו"ע עבודת ,האפשר לכסות. וגם אברהם הרי היו יהי' לגוי גדול, דא"ס ב"הדלבד זאת דעבודת ,כי ידעתיו, והיינו ,וכדרשת רז"ל ע"פ זה. ועוד יותר, הצדיקיםפעל וגרם פתיחת ,בהמס"נ שלו ,הוא במס"נ, הנה עוד זאת דאברהם הצדיקים

כמ"ש ע"פ ה' ,שהו"ע תמידי ,דמס"נ ואמונה פשוטה, דזהו למען אשר יצוה הצנורשנק' ,באמונה פשוטה בקיום התומ"צ ,תמיד בכל עת הם חונים ע"פ ה', יחנו

39

,למען הביא הוי' על אברהם כו'. דהנה משה הוא שביעי לאברהם ,צדקה בשםחסד דמ"ה, וחסד דמשה הוא בחי' השביעין חביבין, דחסד דאברהם הוא וכלומשה נהג בה עין ,נתנה למשה ,שהיא המשכה עצמי' ,חסד', דהתורה רב

דבר שנתנה לישראל, דזהו ורב חסד. וזהו למען הביא ה' על אברהם את אשר ,טובההי' מאברהם ,שלמע' מבחי' חסד דמ"ה. אמנם ההתחלה דתיקון ,עליו, בחי' ורב חסד

וכמו המשכת ,נעלות אפילו המדרי' היותר ,הנמשכים אח"כ דוקא, ולכן כל המדרי'שהוא עשה ,לאברהם הוא הכל שייך ,ורב חסד דמשה רבינו ע"ה ,העצמות דמ"ת

כל ,פשוטה. ולכן למדנו שפתח הצנור דמסירת נפש ואמונה ,הפתיחה ראשונהרות מאיר ויאיר עד סוף כל הדו וזכותו ,דהכל שלו ,כאלו אינו מת ,המעמיד בן צדיק

כו'.