מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

18
תתתתתתת תתתתתתתתתתת "ההההה הההההה" הה הההההה הההההה הההה ה16 . הההה ההה "הההה ההההה" ההההה הההההההה ההההההההההה?1 . הה ההה"ה הההההה הההה הההה – ההה הה ההההההה הה ההההההה?.)הההההה הההההההה הה הה ההה הה ההההה( 2 . הה ההה"ה הההההה הההה הההה – ההה הה ההההההה הה ההההההה?3 . ההה ההה ההההה ההההההה ההה ההה"ה ההההההה הה הההההה ההההההההההההההה ההההה ההה ההההה ההההה – ההה "ההההה"( ? הההה הההה.) ההההה הההההה הההה הההה הההה, ההההה הההההה הההההה4 . ההה ההה הההה ההה ההההה הה ההההה הה ההה ההההה הההההה הההההה ההההה ההההה? 3 הההההה הההההההה:1 . הההההההה ההההה הההה הה ה"ה הההההההה הההההה, ההההההההה הה ההה הה ההההה ההההה. ההההההה ההה הההה הה הההההההה הההה.2 . ההההה ההההה הההה ההה ההההההההה הההה הההה הההה הה ההההה ההה הההההההה. הההההההה ההה ההההה הההה ההההה ההההההההה ההה הההההה ההההה, הההה ההההה הההה הההה הה ההה ההההה ההה.3 . הההההה ההההההה הה הההההה ההה ההההה הההה הההה הההההה ההה, ההה הה הההה, ההה ההההההה הה הההה. הה ההההה הה הההההה הה ההה. תתתתת תתתתתתתתתת תת תתתת1 . תתתתתתת תתת תתתתתתתתת תתתתתתתתתתת תתתתתתתתתתת תת תתתתתתת תתתתת הה הה הההה – הההההה הה ההההה ההההה הההההההה ההההה הההההההההה. הההה: הה ההההההה הההה ההההההה הה ההההה הההההההההה הההה ה17 . הה הההה ההה ההההההההה הההההה הה ההההההה1820 , ההOken ההה ההההה הה הההההה ההההההההה הה ההה. ההה ההההה ההה הההההה הה הההההההה. ההה ההההההה הההה ההההההההה – ההה ההה הה ההה ההההה הה"ה הההה ההההה, הה ההההה?2 . תתתת תתתתתת תת תתתתת תתתתת תתתתתתתתתתת תתתתתתתת תתתתת תתתתתת. הההה:- ההההה הההההה הההה הההההה, הההה ההה הה הההה, ההההה ההההה ההההה ההההה ההההההה.- ההההה הההההה ההההה הה ההההה הההההההה. הההההה הההה הה הההההה הההההה הההה הה הההה ההה הההההה.1 ההההה1 ההההה2

Upload: keshete

Post on 05-Jan-2016

25 views

Category:

Documents


8 download

DESCRIPTION

אוניברסיטת תל אביב

TRANSCRIPT

Page 1: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

המהפיכה הקופרניקאית

16"בעיטת הפתיחה" של הפריחה המדעית במאה ה.?מדוע היה "בלתי אפשרי" להגיע לתיאוריה הקופרניקאית

אם כדה"א מסתובב סביב עצמו – איך לא מרגישים את המהירות? )החוקים שמסבירים.1את זה עוד לא נוסחו(.

אם כדה"א מסתובב סביב השמש – איך לא מרגישים את המהירות?.2 איך אין שינוי בזוויות בין כדה"א לכוכבים עם התנועה במסלול סביב השמש? )קופרניקוס.3

מסביר זאת במרחק הגדול – אבל "ניפוח" היקום לגדלים כאלה בלתי נתפש, סתירהלרעיון הבריאה(.

איך אין הבדל בין הגודל בו רואים את נגה למרות שהמרחק בינינו לבינה משתנה? .43:עובדות הסטוריות

התיאוריה הוצעה לפני כן ע"י אריסטכוס מסאמוס, קופרניקוס רק נתן לה עיבוד מתמטי..1ארכימדס שלל אותה עם הטיעונים הללו.

לקראת פרסום הספר היה קופרניקוס חולה ולכן סייע לו העוזר שלו אוסיינדר. אוסיינדר.2 חשש לגורל הספר וגורל קופרניקוס מצד גורמים דתיים, ולכן הקדים מבוא לספר בו הוא

מסייג הכל. התגלית המרעישה של גלילאו היא שכוכב הלכת אינם מקורות אור, אלא רק השמש, והם.3

מחזירים את אורה. זה מסביר את הסיפור עם נגה.

סוגות בפילוסופיה של המדע

זו או אחרת –להתחקות אחר המשמעויות וההשתמעויות הפילוסופיות של תיאוריה מדעית.1ברגעים של תמורה מדעית מתעוררות שאלות פילוסופיות. למשל:

. אך תורת התא בביולוגיה17תא ביולוגי נצפה לראשונה עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה אמר הפעיל את העקרון האטומיסטי על החי. הוא העניקOken, כש1820התפתחה רק בסביבות

פשר ואיפשר את התיאוריה. ואז מתעוררת שאלה פילוסופית – מהו אדם אם הוא מורכב מכ"כהרבה חלקים, מה מהותו?

. למשל:לנתח ולחקור את הנחות המוצא הפילוסופיות המובלעות בעשיה המדעית.2ההנחה שהעולם אינו קפריזי, שלכל דבר יש סיבה, עומדת באופן מובלע בבסיס הפיזיקה.- ההנחה שהעולם הדומם סר לחוקי המתמטיקה. בלעדיה המדע כפ שאנחנו מכירים אותו לא-

יכול היה להתנהל. , רואה עצמה כאמונה על טיעונים תקפים ועל ניקיון המושגים. הסוגהלהיות "השוטר" של המדע.3

הזו בעיקר מקוממת את המדענים ואין לה הרבה ערך. )שכן כיום המדע אינו חוקר את המציאות אלא ממדל* תת סוגה – לחבר את המדע למציאות

אותה(. זוהי סוגה של אדם אחד – ווייטהד )מתמטיקאי אנגלי(. בתקופה בה היה באוני' לונדון, כותב שני ספרים חשובים, הראשון שבהם הוא "מדע בעולם מודרני". שתי אמירות פילוסופיות

שלו: היתה חשובה ופוריה, אבל17לפי וויטהד, אמנם המהפיכה המדעית של המאה הא.

, ומאז תמונת העולם מבוססת על החלקיקים ונעשיתראייה הסבריתקיבלה על עצמה רדוקציה על החי – "דומם מסובך". הוא מזכיר כי בפיזיקה היוונית זה היה הפוך – הדומם

היה "חי מנוון", ואומר כי ההחלטה לתת קדימות הסברית ומטאפיזית לדומם פירושה שיחסי היסוד בטבע הם יחסים סיבתיים ויחסי כוח – ומכאן שהיענות לנורמה היא אינה

1

19.10 – 1שיעור

26.10 – 2שיעור

Page 2: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

אלא דחף, ולזה יש מחיר – והוא שהמדע בעצם נכנע מראש מלהסביר את מה שאנו מכירים הכי טוב – את עצמנו, כיצורים רציונליים, רגשיים. מעשינו שנובעים מאי נחת

נפשית, תהליך הבירור העצמי – אם הפתרון הוא בדרכי הסבר דוממות, מה מותר האדם מהחפץ? זה מתכחש )ומוקיע כאשליה( את החופש ושיקול הדעת שהופכים אותנו לבני

אדם. האבחנה החשובה של וויטהד – המדע לא חוקר את המציאות אלא מודלים שלב.

המציאות, ולעתים מדען "מתאהב" במודל שלו, והוא מפתח אותו כך שהוא הולך ומתרחק מהמציאות. תפקיד הפילוסוף, הוא לעזור למדענים לשוב לחיק המציאות. אז הוא מנסח מתמטיקה שרואה בתהליך את אבן היסוד, ולא בחלקיק. השלם הוא לא סכום חלקיו –

. צלע במשולש היא לאnestedחלק של משהו משקף בתוכו את כל המשהו, תכונות שהן קטע, היא קטע ממשולש! הוא אף העמיד גרסה של תיאוריית היחסות הכללית בהתבסס

על המתמטיקה הזאת מוטיבציות:3 )"מדע של מדע"( – זהו עניינו של הקורס. תהליך המונע מ-לבאר ולהבין את המדע.4

במציאות הסובבת אותנו, המדע המערבי הוא אבן פינה בתרבותנו. הבנתו פירושו לתתא.דין וחשבון עמוק וחשוב על עצמנו, ועל מרכיב מרכזי וחשוב בחיינו.

ההיפך, באיזשהו מובן. תלינו תקוות גדולות במדע ובכך שישפר את חיינו ויגאל אותנוב. היתה רוויית דם(. כדי20מהתגוששויות אידאולוגיות – אבל זה לא קרה )המאה ה

להתפכח מהאשליה ששום השכל המדעי והרציונליות המדעית יכולות לגאול אותנו מכך,עלינו לתת דין וחשבון פילוסופי על המדע.

: בתחילת המהפיכה המדעית היה הספר "אטלנטיס החדשה"דוגמה ל"התעוררות" הזאת נכתב ספר20של בייקון, שעסק בקהילה מדעית אוטופית. לעומת זאת, בסוף המאה ה

"איך להציל את החברה מהמדע" – מתעוררים לדוגמטיות המדעית ומתברר שיש היבטיםבעייתיים בהסתמכות עיוורת על המדע.

ההצלחה המדעית היא תעלומה, חידה. לפענח את היומרה, ההיבריס המדעי ]שאנוג. בוטחים באמינותו באופן יסודי[ – ההרפתקה עצמה מסקרנת ולא הסוגיות המדעיות

הספציפיות.

סוגי מאמצים מדעיים )וכך גם סוגי מאמצים פילוסופיים ב"מדע של מדע"(

מאמץ תיאורי – איפיון מדוייק של המציאות..1מאמץ הסברי – מדוע מתרחשים הדברים. ישנם שני סוגים של הסברים:.2

הסבר אקטואליסטי )א-היסטורי( – ההווה מוסבר באמצעות נוכחות בהווה של גורםא.כלשהו.

למשל: התנועות במערכת השמש – הסברם הוא קיומו של כוח גרוויטציוני.הסבר התהוותי )היסטורי( – ההווה מוסבר בעבר ש"הוליד" אותו. ב.

למשל: תופעות במערכת השמש שלא מוסברות ע"י ניוטון - כמו העובדה שכל הגרמים השמימיים הם כדוריים, העובדה שהם מסתובבים סביב צירם וכו'. לפלס וגם קאנט הציעו

( – השערת הערפילית.18הסבר לכך )בסוף המאה ה-

בקורס נעסוק במאמץ הסברי-היסטורי של פילוסופיית המדע.

הולדת פילוסופיית המדע

הפרוייקט המודרני של פילוסופיית המדע החל עם הולדת המדע המודרני – במהפיכה המדעית )תחילת(.16המאה ה

2

02.11 – 3שיעור

Page 3: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

?מדוע פרצה המהפיכה המדעית מתי שפרצההיסטוריוני מדע רבים תוהים

רבים סבורים כי הדבר נעוץ ברפורמציה )מרידת העומק בתוך הכנסיה שפיצלה את הנצרות( שאירעהמספר עשרות שנים קודם לכן:

"(1905 – בחיבור של וובר "האתוס הפרוטסטנטי מרוח הקפיטליזם" )"הפרטת כלכלת החיים הוא קושר את המהפכה הפרוטסטנטית שהתנערה מהסמכותיות התיווכית של הכנסיה הקתולית עם לידת הקפיטליזם )יזמות אישית ולקיחת אחריות על החיים(, משום שאפשר לראות במהפיכה

, העברת האחריות על החיים לכל אדם ואדם – בדומה לקפיטליזם. הדרךהפרטההפרוטסטנטית מכאן למדע היתה ישירה אצל סוציולוגים והסטוריונים של המדע )למשל אצל מרטון( - בשביל

להצליח ולהתקדם הידע חשוב, ולכן המהפיכה המדעית. הבעייתיות: ראשית, הפרוייקט המדע הרבה יותר רנסנסי וחגיגי מכפי שחומרת סבר קלוויניסטית

יכולה לשאת. שנית, היינו מצפים שהמדע יפרח במרכזים פרוטסטנטיים ולא בקתוליים – אבל לאזה המקרה.

"שאכן המקור הוא במהפיכה1980 – פיטר הריסון טען ב"ההפרטה של ההתגלות הפרוטסטנטית, אך מסיבות אחרות. לא הפרטת כלכלת החיים היא שחשובה – אלא המהפיכה

הלותרנית של הקריאה בכתבי הקודש, "הפרטה של התגלות". לותר מתנגד לגישה הקתולית לפיה דבר האל מתווך לאדם הפשוט ע"י מתווכים )הכנסייה(, וטוען כי כל אדם המגיע את הטקסט

הנוצרי כשהוא נקי מדעה קדומה, יכול לקרוא בו ולהיוודע לדבר האל – משמעות דבר האלוהים ולאReading Outטמונה בשפה המילולית של הטקסט וכל קורא תם מסוגל להבינו, באקט של

העמקת פשר. ומכאן – ספרים – ספר2"לידת העובדתיות של הטבע". בנצרות נהוגה מטאפורה של האל כמחברם של

(, והסוד להבנת ספר אחד עשויה להימצא בספרgod’s words( וספר הספרים )god’s workהטבע ) השני. הריסון אומר – המציאות, בדיוק כמו הטקסט המקראי, מתרוקנת ממשמעות סימבולית

)אנלוגית, מטאפורית וכו'( ומה שנהיה חשוב להבנה הוא מה שנמצא על פני השטח – מה שפוגשאת העין. הטבע הופך לעובדתי.

כדי להבין את התשתית הפילוסופית שמלווה את לידת המדעים, צריך להבין שישנן שתי פילוסופיות קונסטיטוציוניות )קוראות למדע להתחיל מבראשית באופן בו "ראוי שיתנהל"( שונות לגמרי: פילוסופיית

המדע הפרוטסטנטית של בייקון והריאקציה – פילוסופיית המדע של דקארט, לפיה עלינו להגיע לקריאה ב"ספר הטבע" עם אמיתות קודמות. שתי פילוסופיות המדע הללו אנלוגיות לחלוטין למתרחש בזירה

הדתית – הפרוטסטנטיות והקאונטר-רפורמציה הקתולית, שקראה לרציונליזם תיאולוגי )לפיה התיווך הואהכרחי – הכהן מציל את הקורא מעצמו ומההתפתות למשמעות המילולית(.

אמפריציזם – סר פרנסיס בייקון

( – ביוגרפיה קצרה: בן לאם מלומדת. בגיל צעיר נסע ללמוד בקיימברידג'1561-1626סר פרנסיס בייקון ) וסבל מאוד מצרות האופקים. הגיע לתפקיד התובע הכללי של אנגליה ואיבד את משרתו לאחר שהואשם

theבלקיחת שוחד ובילה את שארית חייו במעצר בית בה כתב פילוסופיה. התפתחה סביבו קהילה invisible college.

אינדוקציה )מן הפרטבספרו נובום אורגנום )"הכלי החדש"( הוא מתייחס לספר הלוגיקה של אריסטו – האריסטוטלית שהיא בראייתו הכשל המדעי.אל הכלל( במקום הדדוקציה

3

09.11 – 4שיעור

Page 4: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

מטרת המדע היא להתחקות אחר "טבע התופעות", אחר מה שאחראי למה שמופיע לנגד עינינו. גם אם איננו יודעים בוודאות שמה שאנחנו רואים הוא מה שיש – העולם בחוץ אחראי באופן סיבתי לתמונה

בראשנו.

חומר הגלם האמפירי שלנו – הוא עולם התופעות. ואם מחולל התופעות ניתן לגילוי – הרי שהוא חייבלהיות תופעה בעצמו. התופעות הן היוצרים והנוצרים, זה כל מה שיש.

כמו כן, בייקון ראה את מטרת הפרוייקט המדעי לא השבעת סקרנות – אלא ניסיון "לאלף" את הטבעלתועלת האדם, לרתום אותו לטכנולוגיה – מטריאליזם.

בנובום אורגנום שני ספרים – הראשון עוסק בתרומה הקונסטרוקטיבית של בייקון להבנת התופעות, ובשני הוא מבקר את העבודה המדעית, וטוען שהבעיה היא שאנחנו באים אליה עם מטען שמעוות את

ההסתכלות שלנו. אנחנו חייבים להיוודע לעומק התעתוע כדי לבנות פילוסופיית מדע מהימנה.

: ארבעה אלילים של דעה קדומה בספר הראשון בייקון מפרט

– דעות קדומות מעצם היותנו בני אדם, מעצם אנושיותנו.אלילי השבט.1אנחנו מתקשים לעכל שמה שאנחנו רואים מול עינינו הוא לא כל מה שיש.א. התנסות מחייבת שפה, המשגה. אבל המשגה היא בעצם פעולת הכללה – לשפוט פירושוב.

להכליל ולדמות לדברים אחרים. – אנחנו מוטים על ידי תהליכים תרבותיים וחברתיים. כמה שננסה לנתק אתאלילי המערה.2

עצמנו מזה, לא נוכל. – הכשלים הספציפיים של כל שפה בה אנו עושים שימוש )בניגוד לקונספט הבעייתיאלילי השוק.3

של שפה ככלל, שאליה התייחס באלילי השבט(, בשני מובנים: בשל היות המדע פרוייקט שיתופי, היינו רוצים שפה חד משמעית וברורה בשיח המדעי.א.

אבל כל מילה שאנחנו אומרים גוררת משמעויות שאין אנו רוצים בהן, הן בשל העמימותשל השפה והן בשל השומע עצמו.

"תיאוריית בית הקברות" – השפה המדוברת היא פח זבל לרעיונות שעוברים מן העולם,ב. ונותרים חיים ובועטים בתוך הלשון המדוברת )למשל – נשמת אפו(. אנחנו עושים בהם

שימוש ועושים פורמציה לדרך בה אנחנו מעניקים פשר.

הקושי הזה הביא לשני מאמצים:

החייאת שפות מתות כשפה מדעית )כמו לטינית( כדי שתהיה נקייה מסלנג ומדעותא.קדומות. יצירת טרמינולוגיה ייחודית למדע.

ניסיונות של ממש לרפורמה של שפה )למשל: אספרנטו(.ב. – הגרועים מכל, לפי בייקון. אלו הם ספרי הלימוד האריסטוטליים – שמשחיתיםאלילי התיאטרון.4

את הראייה שלך את הטבע. לשם הכרעתם, בייקון סבר כי אפשר לעשות רפורמה של ההכשרההמדעית, בשני שלבים:

צריך "לשרוף את ספרי הלימוד הקיימים". לצאת אל הטבע ולהתחיל לבצע ניסויים –א.לבנות את התמונה המדעית מראשיתה בלי לפתוח ספר

אם תצליח המהפיכה האמפריציסטית, את הגילויים המדעיים שייעשו במסגרתה ישב.ללמד משום שהיא האמת ועליה יצטרכו להתבסס מחקרים עתידיים.

:המתודולוגיה של העשייה המדעיתבספר השני הוא מדבר על

4

16.11 – 5שיעור

Page 5: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

כדי להבין את העולם כיאות, בלי דעה קדומה, עלינו להתחיל את הפרוייקט מבראשית, באמצעות מתודולוגיה נקייה ונייטרלית ככל האפשר, כדי להתגבר על האלילים. לכן צריך לעסוק בתופעות יסוד.

למשל, אם עוסקים בחום, ננהל את החקירה המדעית בהתבסס על שתי הנחות חשובות:

מה שאנחנו חוקרים הוא מה שאנו חשים כחום, לא יותר ולא פחות..1 מטרת הפרוייקט היא לחשוף לא את תחושת החום עצמה, אלא את מה שמחולל את החום..2

המטרה היא קילוף הדברים הסובייקטיבים והגעה לגרעין האובייקטיבי. דוגמה טובה לזה: קול.אנחנו חשים משהו אחד )קול, דיבור( אבל טבעה של התופעה הוא גלי קול.

)מודגמת ע"י תופעת החום( שלבי החקירה המדעית

ראשית, עלינו לבחור תופעה בסיסית ככל האפשר. נבחן אותה באופן הבא:

– שלב הכנה. למנות רשימת תיאורים ממצים של כל מצבי העניינים הידועיםטבלת המצאי.1 לאדם שיש בהם תופעת חום, בפרוייקט יסודי ומקיף. תכליתה של הרשימה הוא להגיע להיפותזה.

טבעו של החום עובר כחוט השני בין כל המופעים הללו של חום. , להמריץ את העד לומר את דברו(induce – השלב הניסויי )אינדוקציה, מהמילה טבלת החלופות.2

– בניסיון למצוא מה עובר כחוט השני בכל הרשימה. אם לא יימצא דבר כזה, נקבור את כל . אם יש חום, הגוף1הפרוייקט, וכאשר יש יותר מתכונה אחת שעוברת כחוט השני )במקרה הזה –

הואA. אם יש חום – חלקי הגוף החם נמצאים בתנועה( – נקרא להן היפותזות )2החם מתפשט, הוא אולי טבע החום..(. הוא קורא להן כך, אך הן השערות העבודה, אך הן אינןBאולי טבע החום,

בדויות מלב )כמשמעותו המקורית של המושג היפותזה(, אלא נובעות מהטבע. את אלה צריךלבדוק.

– בטבלה זו נערוך את כל מצבי העניינים שהם חפים מחום, נעדרי התופעהטבלת ההיעדר.3 הנחקרת. מול כל "אובייקט" בטבלת המצאי, ניצור מצב עניינים דומה ככל האפשר אך שבו נעדרת

מופיע בכלA הוא הטבע האמיתי של התופעה, אז Aהתופעה )מול הגוף החי, גוף מת וכו'(. אם אחד מהמקרים בטבלת המצאי, ועליו להיעדר מכל מקרי טבלת ההיעדר. כלומר – הופעה שלו

באחד מהמקרים בטבלת ההיעדר פוסלת אותו מלהיות הטבע האמיתי של התופעה. באמצעותהטבלה הזו אפשר לפסול היפותזות שמצאנו בטבלת החלופות.

– אם נותרנו עם כמה אפשרויות לטבע האמיתי של התופעה, נשתמש בטבלהטבלת ההשוואה.4 גורם לחום, הרבהXזו. בייקון יוצא מנקודת הנחה שסיבה ומסובב יימצאו בסוג של יחס ישר – אם

X.יגרום להרבה חום. כך נבחן את המועמדים שלנו במבחן זה

במקביל למחאה הקתולית האנטי-פרוטסטנטית, היתה התנגדות עזה גם לגישה הפילוסופית של בייקון.הוביל זאת הפילוסוף הקתולי המובהק – דקארט.

רציונליזם – רנה דקארט

( – ביוגרפיה קצרה: למד בקולג' בפריז מתמטיקה. התגייס לצבא, חזר לפריז ב1596-1650רנה דקארט ) . נסע לשוודיה כדי להיות מורה פרטי לנסיכה. תוך שבועות אחדים הוא מת מדלקת ריאות. השיג1625

הישגים חשובים בפיזיקה ומתמטיקה )כמו הגאומטריה האנליטית – רדוקציה של הגאומטריה לאלגברה(.

גם נקודת המוצא שלו טהרנית וחמורה, אך הפוכה לשל בייקון. לפי דקארט – נבנה את תמונת העולם המדעית אך ורק מאמיתות שאי אפשר לפקפק בהן. בתחילה הוא חושב שהמתמטיקה עומדת בתנאי הזה

– אך אז הוא מפקפק באמות המידה שלו לפיהן הוא קובע "ראויות" – מה עם קיים "שד" המתעתע בנוומעוות את אמות המידה שלנו?

5

23.11 – 6שיעור

Page 6: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

דקארט לא מטיל ספק בעולם הפנימי שלנו ובקיומו של ה"חוץ", הוא מטיל ספק בהיות העולם הפנימי שלנו תואם את המציאות – וכך הוא "מעיף" הכל. הוא משאיר רק את הדבר היחיד שדווקא מתחזק בעצם

הטלת הספק – וזוהי פעולת הטלת הספק עצמה ולפיכך גם קיומו שלו עצמו כישות חושבת, ביקורתית,מטילה ספק.

הצעד החשוב הבא הוא הרהורו של דקארט באידאת האל. אמנם באידאות אחרות הוא מטיל ספק, אך באלוהים לא וזאת מהטיעונים הבאים. הוא מניח הנחות יסוד שאפילו האתאיסט יסכים עמן, ומסיק מכך

את קיומו של האל:

]הגדרה טרמינולוגית לצורך הדיון[ "אלוהים" הוא דבר מה שאין להעלות על הדעת "גדול" ממנו..1דבר מה הקיים בממש ]במציאות, מרהט את העולם[ "גדול" מאותו דבר מה הקיים רק במחשבה..2לכן - אלוהים לא יכול להיות קיים רק במחשבה! ]אלא גם במציאות[.3

דקארט מראה כי עצם קיומה של אידאת האל במחשבתו מוכיחה את קיומו במציאות. כעת תוהה דקארטמנין באה לו האידאה של האל, מתוך מקורות האידאות הללו –

.)מן החושים, בניגוד לרצוני )אין זה בשליטתי.דמיונות וכו' – רוחי ודמיוני שולטים בהם.אידאות שהן מולדות

כיוון שהאידאה של אלוהים לא יכולה להיות מהמקור הראשון או השני, דקארט אומר שעליה להיות מבחוץ, לא ע"י רישום חושי, אלא סוג של "חותם היוצר" שהותיר בנו האל. החותם הזה מעיד על עניינו של

האל בנו – ולכן לא ייתכן כי קיים יצור המתעתע בנו ואמות המידה שלנו של ראויות מדעית נכונות.

לפי דקארט, הרשמים מהחושים מראים לנו כי קיים עולם חיצוני ויש בו תופעות המשפיעות עלינו. אבל רשמי החוש לא אמינים. הוא מצליב זאת עם המתמטיקה – ישנם שני כלים שעומדים לרשותנו כשאנו

עוסקים במתמטיקה:

התבונה ויכולת ההמשגה.1הדמיון.2

מימדים אי אפשר לדמיין(, המתמטיקה היתה יציבה גם100והם לא הולכים יד ביד )למשל מצולע בעל אם היינו חסרי דמיון לחלוטין. באופן דומה הוא מסיק כי התכונות המתמטיות הן היחידות שמותר למדע

לייחס לגופים בחוץ.

אינהכלומר – העולם החיצוני הוא מתמטי. מתמטיקה הופכת להיות מדע היסוד ממש, המציאות בחוץ החלל המתמטי! פיזיקה אינה אלא גאומטריה. לכן בפיזיקה שלהיא עצמה בחלל מתמטי, אלא נתונה

דקארט ישנם גופים שהן צורות גאומטריות שהולכות וקטנות לאינסוף, ולכן תנועה יחידה שמתאפשרת, היא כזו שגוף אחד נע ואחרים מפנים לו. התכונות היחידות שהוא מייחס לגופים הפיזיקליים הם

התפשטות ותנועה

אייזק ניוטון, חדו"א והאתגר שהעמידו לאמפריציזם ולרציונליזם

( – ביוגרפיה קצרה: אביו היה איכר שמת טרם שאייזק נולד, ועם נישואיה1643-1727סר אייזק ניוטון ) השניים של אמו הוא נמסר לאמה. אמו רצתה שייעשה איכר אך מנהל בית הספר הפציר בה שתאפשר לו

ללמוד. ניוטון הצטיין בלימודיו והגיע לטריניטי-קולג' במלגה. לא התבלט בלימודיו שם, אך כשפרצה מגיפה

6

30.11 – 7שיעור

07.12 – 8שיעור

Page 7: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

ושב לביתו למשך שנתיים – הוכיח את הבינום ועיבד את החדו"א, גרוויטציה ואופטיקה. כששב לקולג' כברמשך תשומת לב, ונעשה מורה.

הפרינקיפיה שכתב מאוד בעייתית כמסתכלים עליה בפריזמה של האמפריציזם והרציונליזם. כאן מפסיקה הפילוסופיה להיות מפעל קונסטיטוציוני עבור המדע, אלא פותחת בפרוייקט מבאר, פרשני, בניסיון

להתמודד עם הקריאה של ניוטון בספר הטבע.

הפרינקיפיה

נפתחת בהגדרות, ובהמשך אקסיומות, משפטים וחוקים שונים.

שני הספרים הראשונים עוסקים בפיזיקה של גופים בריק ובתווך מחכך, ואין בהם פניה לניסיון בשום צורה– לכן קרטזיאני יהיה מרוצה ואילו בייקוני יהיה מזועזע.

. ניוטון נפנה לתת לקורא ארבעה כלליםrules of reasoning and philosophyובתחילתו של הספר השלישי - לעשיית מדע ול"שכילה" מדעית:

– עלינו להניח את המינימום האפשרי לגבי הסיבות לתופעות, ולהתמקד במהפשטות הטבע.1שאנחנו בטוחים לגביו ושהכרחי להסברת האפקט שאנחנו בוחנים.

– כחלק מהפשטות, נייחס סיבה אחת לאירועים דומים.אחדות הטבע.2 – העולם עקבי, ולכן את מה שאנחנו מזהים באמצעות החוש נחיל גם על דבריםעקביות הטבע.3

שאיננו תופשים בחושינו. ואת זה נגלה אך ורק באמצעות ניסויים )אנטי-קרטזיאני!(, ולא נזנח אתשגילינו בניסוי גם אם לא מתיישב אם תקוותינו.

למשל – הגופים שסביבנו קשים, נסיק מכך לגבי הגופים מהם הם מורכבים. זוהי אינדוקציה. אבל לפי בינתנו אנחנו מבינים כי איננו יודעים אם ניתן לחלק כל גוף עד אינסוף )כפי שאפשר לאובייקט

מתמטי( – משום שלא התנסינו במשהו דומה. כלומר – נחיל אמיתות מתמטיות על הטבע רקלאחר בדיקה ניסיונית.

, ולא השערות או "קולרק ראייה ניסיונית חדשה יכולה להביא לדחיקתה של הראייה הקודמת.4ההגיון".

משפטים והוכחהבספרו הבא, "אופטיקה", הוא שוב פותח במערכת הנחות, אקסיומות, ובהמשך , וזה הופך את היוצרות.באמצעות ניסוי

השילוב שעושה ניוטון בין תיאוריות וניסיון מעמיד את הפילוסופיה הבייקונית והקרטזיאנית בבעיה. אם מסתכלים רק על הספרים הללו, נראה כי הם יותר קרטזיאנים מבייקונים, אבל הפן המתמטי של

הפרוייקט הוא זה שהביא "מכת מוות" לרציונליזם: הפיזיקה שלו חייבה מתמטיקה חדשה שעניינה קצבישינוי רגעיים, וכך התפתח החשבון האינפיניטיסימלי )לייבניץ וניוטון במקביל(.

החדו"א

ראשון המקטרגים על החדו"א היה ג'ורג' ברקלי )פילוסוף, כומר בכיר ומשכיל(. הוא כותב חיבור ביקורת על החדו"א, בניסיון לערער את הענף הזה במתמטיקה וכך גם את הפרוייקט הניוטונו כולו. בחיבורו הוא

כי זה פשוט "לקחת את הסתירה ולתת לה שם", עצם המושג דיפרנציאל לא קוהרנטי. לפיdxאומר על ברקלי, מושג הדיאלוג הרציונלי מתבסס על כך שיש לנו אמות מידה משותפות לרציונליות, וכאן, הוא אומר, אין – בחדו"א אנחנו נאחזים במשהו שנבע מהנחה שחזרנו בנו ממנה. לטענתו, הצלחתה של

החדו"א היא מקרית ונובעת מכך ששתי טעויות מפצות זו על זו.

7

14.12 – 9שיעור

Page 8: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

מתמטיקאים שונים יוצאים להגנתו של ברקלי בחוסר הצלחה. אבל החדו"א מתפצלת לכמה נתיביםבניסיון להתמודד עם הביקורת.

שלושת הזרמים בחדו"א:

המאמץ הגדול מושקע בהעמדת מושג הגבול עלהגרסה הידועה )זו ששרדה עד היום( – .1 . גבולות התכנסות של סדרות ומושג הגבול באופן כללי מאוד מרכזי בחדו"איסודות איתנים

)המושג לא היה קיים בגאומטריה ואלגברה. נעשה ניסיון לנסח אקסיומות של הגבול ]דה אלמברט, לופיטל[ – "מה שנכון עד הגבול, נכון

בגבול". ומה שקורה בצרפת בעיקר, הוא ניסיון להעמיד את הגבול בצורה ריגורוזית ]לא בירורמושגי, כפי שנעשה באותן שנים באנגליה[ – קושי עם האפסילון ודלתא.

ויירשטראס לוקח את זה הלאה – במקום ציר מספרים זה ציר חרוזים דיסקרטיים ולכן אפשר לקבל תוצאה חד משמעית – וזה גורם בעיה בהתאמה בין המתמטיקה לפיזיקה ולכן בעייה

לקרטזיאני. fluctions]מאמץ לא חשוב אבל טיפוסי[ מקלורן – מאמץ לגמרי את התיאוריה הניוטונית של .2

לא צריך את החדו"א)פונקציה היא משהו שנמצא בתנועה(, ואומר – אתם הופכים את היוצרות: כדי להסביר את המושג של מהירות רגעית, אלא להיפך – המהירות הרגעית הוא המושג

ולאנליזה הפונקציונלית הזאת – המושג הזההראשוני והוא זה שמעניק את המובן לחדו"אשאוב בעצם מהטבע.

הזרם של לגראנז' – לגראנז' לוקח את הנושא של טורי טיילור שהתפתח מהנגזרות, ויוצר אותו.3 נגזרת ראשונה, שנייה וכו'. וזה וקורא להםבכיוון ההפוך – הוא מפתח טור ומוצא את המקדמים

התאים למציאות – באמת המקדמים הם מהירות, תאוצה וכו'. זה שינוי מהפכני – עד עכשיו שעומדת במבחן המציאות.הגדרההמתמטיקה התפתחה מאמיתות, ועכשיו היה זה מעשה של

מערכת של כללים במקוםעד עכשיו התיימר החדו"א להיות אמיתי ונכון, ואילו עכשיו בנה לגרנז' מערכת של אמיתות.

על מה הוא מוותר? בדיוק על האמיתות והברורות והמובחנות והוודאות שעד כה העניקההמתמטיקה לחקר הטבע.

שני זרמים בפיזיקה

ישנן גם שתי פיזיקות פוסט-ניוטוניות במקביל:

הפיזיקה של לפלאס – היא זו שאנחנו עובדים איתה היום – חלקיקים, מסה, מהירות, כוח התמדה.1 וכו'. זוהי פיזיקה ריאליסטית ]יומרה להיות תמונה של המציאות[, פיזיקה שבאמצעות חוקי היסוד

ואבני הבניין של תורתה מסבירה את ההתרחשויות של האובייקטים שהיא חוקרת. הפיזיקה של לגראנז' – היא מה שקרוי "מכניקה אנליטית". מטוטלות, וגופים וכו'. פותרת את אותן.2

בעיות, עוסקת באותן קונפיגורציות כמו אצל לפלאס. אלא שאבני הבניין של המכניקה האנליטית אין להם שום יומרה ריאליסטית, זהו התקן פורמלי לגמרי של משוואות שאין לה שום יומרה לתאר את המציאות. אין אונטולוגיה, אין סיבתיות – אלא חישוב יעיל ויכולת חיזוי מדוקדקת של מערכת

על בסיס מערכת מתמטית.

– "שם המשחק" הוא חיזוי מדויק ולאו דווקא תיאור המציאות.19 ובתחילת המאה ה18וכך בסוף המאה ה גישה זו נקראת "אינסטרומנטליזם" והיא נוסחה ע"י פייר בוהם. לטענת בוהם על הפיזיקאים לוותר על

היומרה לתאר את המציאות, אלא רק ללמוד מכך שהתחזיות עובדות על יעילות האלגוריתם.

8

21.12 – 10שיעור

Page 9: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

הרציונליזם התפתח למעשה אל האינסטרומנטליזם. אין צורך להעניק פשר למושג מסה או כוח – זהותפקידם של הפילוסופים ולא של הפיזיקאים.

עוד דוגמה לאינסטרומנטליזם – ייחוס לאור תכונות של פונקציה גלית )בלי להאמין שגל הוא אור!(.

מסעי גוליבר וניסויי מחשבה – ג'ונתן סוויפט

ראשית, במסע השלישי של גוליבר ללפוטה ולגוטה הוא מבקר את הרציונליזם ואת האמפריציזם, אך הואלא רק מבקר אותן אלא גם מציע דרך שלישית – של ניסויי מחשבה.

גודלם שלבליליפוטבמסעות הראשון, השני והרביעי סוויפט מתאר את לונדון אבל משנה מימד אחד – הוא זה שמזלזלים בו, וגם הוא מוצאבארץ הענקיםהאנשים גורם לגוליבר לחשוב שהכל שטותי ומטופש;

החברה היא רגילה, אבל קיימת אחת מעט יותר טובה –בארץ הסוסיםאת עצמו נגעל מהנסיכה הגדולה; שמלמדים אותנו על עצמנו.ניסויי מחשבהופתאום אנחנו ברברים. אלו

המסעות הללו נוצרו כדי ליצור פרספקטיבה חשובה על הפוליטיקה, האתיקה והאסתטיקה )למשל( – ולכן יש לספר הזה משהו קונסטרוקטיבי להציע. המסעות מציגים לנו דגם של הפקת דעת אודות עולמנו שלא

ע"י נסיונות בפועל.

באופן דומה ניסח ניוטון את העקרון הראשון שלו – חוק ההתמדה. אפשר לומר גם, שינוי מקום על ידי גוף לא זקוק לסיבה )כי תנועה בקו ישר היא מצב טבעי של גוף שלא מופעל עליו כח(. הבעיה היא שאפשר לומר זאת, אבל אין גופים כאלה בעולם הריאלו שבו אנחנו חיים – אין גופים שלא נתונים להשפעה של

כוחות. הסיטואציה של התמדה היא סיטואציה קאונטר-פאקטואלית )נגד-עובדתית(. אבל לחוק ההתמדה אי אפשר להתכחש, כלומר, בסדרה של ניסויי חשיבה אתה משתכנע באמת אודות העולם. אפשר לומר שהפיזיקה של ניוטון מיוסדת לא על מהלך קרטזיאני ולא על מהלך בייקוני, אלא על מהלך בנוסח גלילאו

שכרוך בלמידה מניסוי מחשבה.

זה לא מסתדר עם הלך הרוח הבייקוני משום שלא מדובר בעשייה אלא בחשיבה, ולא עם הלך הרוחהקרטזיאני כי לא מדובר בהשערות מלומדות, אלא בדמיון ובדיה.

(18אתגרים נוספים לאמפריציזם )סוף המאה ה

לידת מדעי ההתהוות

הראשונה בתיאוריות ההתהוותיות היא השערת הערפילית )של קאנט ולפלס(. זה מהלך מדעי שהוא הכרחי מאין כמותו, אך לעולם לא יוכל המאמץ הזה לעמוד בחתירה לוודאות ובניסיון לעמוד איתן על

נתונים שאי אפשר לערער עליהם. בהמשך ראו בטלסקופים ערפיליות, מה שתמך בתיאוריה.

תיאוריות התהוותיות נוספות – גאולוגיה ואבולוציה

התובנה שהלכה והתעמקה כי המדע כרוך בעבודה פרשנית

שנה לאחר המצאת המיקרוסקופ. אוקן עשה זאת200אירוע פרדיגמטי בולט בה הוא "המצאת" התא, כבניסיון להחיל על מדעי החי מערכת מושגית דומה לזו של עולם הדומם. אי אפשר להתייחס לגילוי הזה כ

reading out .של הטבע, זוהי פעולה פרשנית

9

28.12 – 11שיעור

04.01 – 12שיעור

Page 10: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

עוד דוגמה – פענוח הכתב המצרי. הדרך היחידה לפצח אותו הוא בתהליך אקטיבי מאוד של ניסוי וטעיה,של השערה בדויה מלב.

– דיוויד יוםביקורת מושג הסיבתיות

יום היה אמפריציסט נלהב, לפיו כל תוכן הכרתי )טענתי, מושגי(, מקורו באופן אקסקלוסיבי ברשמי חושים)רשמי חושים – מילת המפתח של יום(. כלומר, החלונות היחידים לעולם הם חמשת ארובות החוש.

יום עירער לחלוטין על אידאה שעומדת בבסיס המדע של ניוטון – על אידאת הסיבתיות, והוקיע אותהכסוג של אשליה.

יום לא אומר שיש לו בעיה עם האבחון שלנו מה הסיבה למה – אלא יש לו בעיה עם עצם מושג הסיבתיות., אנחנו מתכוונים:B כסיבה של Aלפי יום, כשאנחנו מכריזים על

1.A-ו B.מתארעים בסמיכות בזמן

2.A-ו B.)מתארעים בסמיכות במקום )זה לא כוח שפועל למרחוק

מתארע בהכרח.A, Bאבל למעשה חשוב לנו לומר – משאירע .3

הסעיף הראשון והשני מתבססים על רשמי החושים. אבל הסעיף השלישי לא יכול להתקבל על ידי רישום חושים. עצם המושג "התרחשות הכרחית" הוא חסר תוכן. זה מושג שלא יכול להיות אידאה מבחינתו של

האמפריציסט, כי אין אף רישום חושים שיכול להיתרגם לזה – אלא בסוג של אשליה.

יום חשוב משתי סיבות:

אפשר לומר שהפילוסופיה שלו היא עוד אחת מהסיבות להופעת האינסטרומנטליזם..1ביקורת מושג הסיבתיות שלו היא זו שקאנט אמר עליה שהיתה אחראית להעיר אותו מתרדמתו. .2

אידיאליזם – עמנואל קאנט

ביקורת מושג הסיבתיות לפי יום ערערה את קאנט, שראה בה רדוקציה עד אבסורד. אם לכאן הגענו עם האמפריציזם – משהו בהנחות היסוד שלו שגויות, הן כי זה סותר את הפיזיקה של ניוטון והן כי זה לא

מסתדר עם אינטואיציות היסוד שלנו. לפיכך הקדיש את חייו להעמדת תמונה נגדית ליום.

כיצד אנחנו יודעים דבר לאשורו?השאלה היא –

אפלטון עסק בשאלה, והגיע למסקנה שאנחנו מגיעים לעולם מצויידים בתוכן מושגי כלשהו, ומה שמאפשר שידיעתנו עצם כלשהו בעולם הזה תהיה ידיעה לאשורה, הוא טריאנגולציה – באמצעות האל שאחראי לטביעת הצורות בחומר ויצירת הישנו בחוץ, ואת הנשמה שיושבת כלואה בתוך הגוף יוצר עם

inside informationלגבי צורתם של הדברים )בניגוד לאמפריציסטים – שאומרים – אנחנו רואים עץ ואז יוצרים את המושג(. הנשמה "נזכרת" ולכן ידיעה היא אקט של היזכרות.

קאנט עושה את אותו הדבר אבל בלי התיווך האלוהי. לשם כך הוא מוותר על ה"חוץ". אולי יש את העולם, . הוא מוקרן לנו בתוך ראשנו וכוח השיפוט שלנוהדרך בה אנחנו חווים את העולםאבל לנו יש רק את

ביחס אליו הוא בתוך ראשנו. הקודקוד העליון במשולש של אפלטון הוא תודעתי והכרתי אצל קאנט. העולם שאנחנו מוצאים את עצמנו חיים בתוכו, ושהמדע האנושי חוקר אותו, הוא העולם כפי שתודעתנו מעצבת

אותו באופן אינסטינקטיבי מתוך החומרים שאנחנו מוצאים בחוץ. על הקשר בין החוויה שלנו לבין

10

11.01 – 13שיעור

Page 11: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

המתרחש באמת בחוץ אנחנו לא יכולים לומר דבר – שכן אין לנו מקום להיות בו שנוכל להשוות את הפניםעם החוץ.

בהיותנו בני אדם, בהיותנו בעלי תודעה אנושית, אנחנו חולקים את התמונה הזאת )כי אותו סוג מנגנון פנימי יוצר את התמונה הזאת באותה צורה(, אבל העולם שאנחנו חווים אותו – אנחנו בראנו אותו. אבל

באופן פסיבי לגמרי – על ידי פעילות מוחית שאין לנו שום שליטה עליה.

מה פירוש "עשיית מדע"?אם כן,

להתחקות אחר התופעות שאנחנו חווים אותם, מתוך הבנה שהבנת התמונה הזו היטב פירושה להיוודע שאחראי ליצירת התמונה הזאת. וזה לא מערך שאנחנו יכולים לשנותו, אבל אנחנוהמערך התודעתיאל

יכולים להבין אותו. תפקידו של המדע בראש ובראשונה להכיר את המערך הזה.

קאנט עושה שתי הבחנות:

ראשית, מבחין בין שיפוט לבין משפט. שיפוט הוא משפט עם נושא ונשוא )עץ ירוק(.

. שיפוט אנליטילעומתשיפוט סינתטי .1

שיפוט אנליטי – שיפוט בו הנושא נמצא בתוך הנשוא )"רווקים אינם נשואים"(. שיפוטים סינתטיים – למשל"כל הרווקים מאושרים".

, וסינתטיים לא שואבים את אמיתותם מזה.משפטים אנליטיים אמיתיים מעצם המבנה שלהםכלומר –

. משפטים אפסוטריורייםלעומתמשפטים אפריוריים .2

(. לעומת זאת משפטים12=7+5משפטים אפריוריים, נכונים טרם התנסות )"רווקים אינם נשואים", אפוסטריוריים )"כל הרווקים מאושרים"( יכולים להיות נכונים, אבל יש צורך לבדוק אותם.

לכאורה מדובר בהבחנות זהות. אבל קאנט אומר – יש כמה קבוצות:

משפטים אנליטייים אפריוריים – ברור..1משפטים סינתטיים אפריוריים.2משפטים אנליטיים אפוסטריוריים – לסברת קאנט זוהי קבוצה ריקה..3משפטים סינתטיים אפוסטריוריים. – ברור..4

החידוש הגדול של קאנט, הוא הסוג השני. לפי קאנט, סוג המשפטים הזה הוא הבסיס של המדע – הוא האמת המדעית – למשל המתמטיקה. האמיתות איננה טאוטולוגית, אינה נובעת מההגדרה, אבל

האמיתות המתמטיות הללו אינן נבדקות בניסיון אלא קודמות לו. עשיית מדע, בראייתו – היא חילוץהאמיתות הסינתטיות אפריוריות.

בידע הסינתטי האפריורי, שמאפשר את ההתנסות ]כלומר, אותו מערך שמעניק במונחים של אפלטון, את התוכן המושגי למה שאנחנו חווים[ זיהה קאנט שתי צורות של אינטואיציה – חלל וזמן, לא כי העולם נתון

.העולם הנחווה נעוץ בחלל ובזמןבחלל וזמן, אלא כי

קטגוריות מושגיות בעזרתן אנחנו מתנסים בעולם:12כמו כן, חילץ

כמות - אחד, מכלול, ריבוי.1איכות - ממשות, שלילה, הגבלה )גדול/קטן(.2

11

Page 12: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

דברים. מהותי/מקרי, סיבתי, מוכלל2יחס - בין .3מודאליות - אפשרי, הכרחי, קיים. .4

ועשיית מדע – היא הבנת החלל והזמן, שהם המנגנון הסינתטי האפריורי שמאפשר את ההתנסות שלנו בעולם. יש כאן עמדה רדיקלית בכך שהיא מוותרת על העולם החיצוני – המדע אינו חוקר את העולם כפי שהוא, אלא כפי שהוא משתקף בתודעתנו. התודעה האנושית היא שמציבה מול החלק הער של השיפוט,

של המצב האינטלקטואלי השיפוטי, חומר הגלם שמעובד ע"י החלק השקט, האינטואיטיבי ואינסטינקטיבישל התודעה.

במובן אחד, קאנט מצליח לשמר עושר בלתי רגיל, אבל הוא נאלץ לוותר על אשליית הידיעה של העולם בחוץ. בכל מקרה, הוא פותר את הבעיה של יום ושל שאר הבעיות שמציב האמפריציזם הטהור. הסיבתיות

מובנית פנימה משום שאנחנו לא מגלים דבר מה כחללי, אלא הוא כבר מכונן בחלל וזמן

וויליאם היול

שנים, עלה מעוני לגדולה.25וויליאם היול – ביוגרפיה קצרה: בן לנגר. היה במאסטר של טריניטי קולג'

צעירים אחרים בטריניטי שעסקו בנלהבות בחדו"א, ויחד עמם משיב את המוסד3היול מצטרף ל-לגדולתו.

היול מבין שבמה שקשור לפיזיקה מתמטית, הם בלי משים מקדמים תכנית שמשלבת באופן בלתי אפשרי בין פורמליזם אינסטרומנטלי לגרנז'י בכל הקשור למתמטיקה, שמולבש על גישה של חקר הטבע )ברוח

בייקונית, לפלסיאנית(. זה שילוב מלא מתיחות, כי המתמטיקה האינסטרומנטליסטית לא מנהירה את המציאות, את הטבע. הוא מבין שהפרויקט של ביאור המדע במיטבו ומתן דין וחשבון של האופן שבו

פרויקט מדעי כזה מתפתח הוא חשוב, ולאט לאט הוא נעשה לפילוסוף מדע.

גולת הכותרת של יצירתו היא:

כרכים גדולים( – 3 )1837ב The history of the inductive sciences from the Greek to the present timeוזו עשייה ראשונה בהסטוריה של מדע. זה לא סתם היסטוריה של הישגים, אלא יש גם .

תבנית של התפתחות הסטורית. עבודת הענק הזאת יוצאת בשנה שבה דרווין חוזר עם פנקסיו,והיוול מייצר בעצם תורת התהוות של המדע עצמו. דין וחשבון הסטורי של ההתהוות המדעית.

כרכים גדולים( – 2 )1840ב The philosophy of the inductive sciences, Founded on their history. הוא מייסד בעצם את ההסטוריה והפילוסופיה של המדע.

קווים לתורת המדע של היול:

1.FA – Fundamental Antithesis.האנטיתזה היסודית של הידיעה( – זוהי תורת ההכרה של היוול( מרכיבים: מרכיב חומרי ומרכיב מושגי. לדעת, פירושו2כל פיסת ידע אודות העולם יש בה

"לחשוב על הדבר" – ידע כעיגול חצוי )חציו חומר וחציו מושג(.2.“Induction”שלישי כרונולוגית( – להעניק באמצעות המצאה של מושג חדש תוכן חדש לאוסף(

הידע. עבודה מלמטה למעלה במעלה הקונוס. זה בניגוד גמור לפעולה האמפריציסטית.3.Excellent science ,ראשון כרונולוגית( – משרטט קווים לדמותו של האידאל המדעי. מדע מושלם(

אומר היוול, הוא מבנה דדוקטיבי )כמו קונוס( שמכיל שני קונוסים –מבנה מושגי )לא-לגרנז'יאני( שחופף באופן מושלם לקונוס אחר של ידיעה אמפירית. בקונוס המושגי, "משפט מוביל למשפט"

12

18.01 – 14שיעור

Page 13: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

הוא המקבילה לקשר סיבתי בקונוס האמפירי – יש בכך ויתור על תפישת המתמטיקה של לגרנז',המתמטיקה איננה פורמליזם.

4.Truth x2 שני כרונולוגית( – בראש כל פירמידה( fundamental idea– אידאת יסוד. למשל( בגאומטריה – חלל, באלגברה – זמן, בפיזיקה של ניוטון - הכוח(. שלוש האקסיומות של המערכת

. האקסיומות הן תכונות יסודfundamental ideaהניוטונות, הן עבורו אמיתות שאמיתיות אודות ה של האידאה, לא הגדרות. מה שנובע מהן הוא אמיתי באותה מידה )קרטזיאני(. אנחנו משכללים

את הקשרים במערכת המושגית כדי להגיע להתאמה מול האידאה המושגית, אבל לדעת כמה זה נכון לגבי המציאות, אפשר רק באמצעים אמפיריים )למשל את "אם כוח אז שינוי במהירות"

(. בראייתו, כל אחד מהמדעים פועל להיבנות לכדי קונוס כזה.F=maמתרגמים ל –

קווים למתודולוגיית המדע של היול:

ראשית – להיוודע למרכיבים הקונספטואלים של העובדות, לנתח אותן, לפורר אותן. זה ימקד.1אותנו בהשערה )למשל עבור קפלר – נדע שסוג ההשערה הוא גאומטרי(.

. פעולה של דמיון והמצאה.Happy Guessהגילוי המדעי – .2בחינה וללא היסוס נטישת ההשערה אם היא מופרכת.3

אבל אנגליה שהיתה מאוד אמפריציסטית בתקופה ההיא, לא היתה בשלה להיול.. והגישההאמפריציסטית-אינדוקטיבית )שהוביל בין היתר מיל( תפסה.

. השערה נבחנת באופן שבולהקשר הצידוק הקשר הגילוי הבחנה בין 20הנס רייכנבאך – עשה בשנות ה היא מוצדקת ולא באופן בו היא משוערת. יש לברר מהן ההשתמעויות האמפיריות של ההשערה. לאחר שביררנו )וכאן המתמטיקה חשובה – כי ככל שהשערה עוברת עיבוד מתמטי, יותר קל לגזור משמעויות

אמפיריות מדויקות(, נכנסים למעבדה, ואז או שאכן מתאשרת התחזית, או שלא כך קורה.

20קארל פופר ותומס קון – תגובות למהפיכה בפיזיקה בתחילת המאה ה

קרל פופר

טען כי הדבר היחיד שאפשר להוכיח במעבדה הוא שטעינו, ניסוי מוצלח לא יכול ללמדנו דבר על העולם.

ואז כדי לתמוך בזה הגיע איינשטיין עם התיאוריות שלו שהחליפו את הפיזיקה הניוטונית. כך שהסתבר שמהפיכה מדעית יכולה להתרחש גם כשהקתדרלה המדעית מאוד יציבה. וזה שינה את הפילוסופיה של

קטגוריה מדעית חדשה - ידע מדעי משובח שאיננו אמת.המדע – כי כעת יש לנו

פופר אומר שעלינו להתנער מהניסיון שלנו ליצור מדע נכון ומהימן, עלינו להפסיק ולנסות לתמוך בתיאוריות שלנו – אלא לעמול על להפריכן. אלו ששורדות כל מבחן שאנחנו יכולים להעלות בדעתנו –

יהיה זה רציונלי להחזיק בהן. הרציונליות – מודעות עמוקה לאפשרות שלנו לטעות.

תומס קון

אומר – אם ברצוננו לדעת מהי רציונליות מדעית, צריך להסתכל על האופן בו מכשירים מדענים. להיות מדען פירושו לעבור הכשרה, ולהפנים בתהליך מופנם מאין כמותו מערך נורמטיבי שלם של דרכי

התבוננות, התנסחות, שיפוט.

מדע מתנהל במערכת שלמה של "מובן מאליו" – הפרדיגמה המדעית – הדוגמה והמופת המדעית. להבין מדע הוא להביןההפנמה הזו של המושגים והראויות המדעיים, ההתקדמות במסגרת הזאת –

13

Page 14: מבוא לפילוסופיה של המדע - סיכום החומר

– לכן איכיצד הוא נעשה במסגרת פרדיגמה, ובמקרים בהם הפרדיגמה נשברת זוהי אי רציונליות .1905אפשר לעסוק במסגרת הביאור המדעי ברגעים כמו שנת

14