אהבו והשֹלום אהבווהאמת והשֹלום אהבווהאמת והשֹלום אהבווהאמת והשֹלום אהבווהאמת והשֹלום והאמת

מאמר

י"ט) ח', (זכריה

/

אהבו והשלום עניינים|והאמת ג מפתח

עניינים מפתח

ח הקדמה עמ'

בקונטרס האמור תמצית

דמצי א. נש בר ולית וברור פשוט הוא בר"ה רבה "ק אצל להיות החיוב גוף

דבר חצי ולא דבר לא בזה למימר

ובין ב. באומן בין שורה רבה"ק דנשמת בידם מקובל היה עליון חסידי הרבה

בא "י

להוכיח ג. יש תלמידיו ותלמידי רבה"ק ותלמידי מוהרנ"ת ומעשי דברי מתוך

קיבוץ לו שיהיה רצונו גילה בעצמו רבה "ק ואף בא"י, גם מתקיים הקיבוץ דענין

בא "י

זוכהד. בא"י רבינו לנשמת ההתקשרות ע "י - יוסף עצמות את משה ויקח

לכאן נשמתו להמשיך

סוףה. עד תלמידיו ותלמידי הצדיק בתלמידי האמונה היא האמונה חיוב מכלל

הדורות כל

בא"י,ו. סגי ולא דייקא לאומן לר"ה ליסע החיוב מן דיש סברו קדישי חסידי כמה

דא "ח ואלו אלו זה ובכגון

ממש ז. בדבריהם שאין לומר קדישי חסידי על עתק לדבר חמור איסור

או ח. לפניו, דרכים ב' - בר"ה אצלו להיות דרבינו קדשו רצון לקיים החפץ

מא "י לנשמתו להתקשר או לאומן ליסע

אדם ט. נשמת אלא לרבים וכ "ש ליחיד הלכה להורות אין זה כגון נשגב בדבר

תלמדנו

נשכחות י. להזכיר אם כי חדשות להגיד בא אינו זה מאמר

נשמת יא. השראת כי יען בא "י הקיבוץ מענין דיבר לא שמוהרנ"ת הטעם

באתכסיא הוא בא "י רבה"ק

בא "י יב. רבה "ק נשמת השראת ענין לפרסם גרמא הזמן השנה בזאת

שלום יג. נא אדברה ורעי אחי למען

א יח ענף עמ'

בא"י הקיבוץ קדושת תוקף בדבר ותלמידיו ומוהרנ"ת רבה "ק מדברי

בא "י א. שלו קיבוץ לו שיהיה רצונו גילה ז "ל רבה "ק

יוכלב. שלא בודאי שידע עם תק"פ אלול בימי לא "י לעלות ביקש מוהרנ"ת

בר"ה בקיבוץ להשתתף

ועם ג. תקפ"ג בקיץ בא"י ביקר שמוהרנ"ת ממה ראיה הביא וועקסלער הגר"ש

בקיבוץ באומן להיות יוכל אם בבירור ידע שלא

בא "י ד. משפחתו בני כל עם דירתו לקבוע ונשתוקק ביקש מוהרנ"ת

עניינים אהבו |מפתח והשלום והאמת ד

שידעה. עם בא"י דירתו יקבע ס' לשנת שבהגיעו יצחק ר' לבנו ציוה מוהרנ"ת

לר"ה לאומן ליסע יוכל שלא

שלנו ו. הקדוש להקיבוץ מפה עצמי נתקשרתי 'ואנכי במוהרנ"ת: יצחק מוה "ר

ונשמתי' רוחי בנפשי

להשתתףז. נסע לא שוב בא"י דירתו שקבע מיום רבה "ק משמש שמעון ר'

באומן הק ' בקיבוץ

לבאח. יוכל דלא שידע הגם בא"י נפתלי מוה"ר דירת לקבוע עסק מוהרנ"ת

הקיבוץ אל

באומן ט. הקיבוץ אל נסע ולא בא "י דירתו קבע טעפליקער הר"מ

עלי. שיתאספו הקיבוץ עם אחד קיבוץ כולנו אנו מטבריה יהודה ב"ר נתן ר'

רביז "ל של ציוה"ק

ז "להרה "יא. מטולטשין נחמן מוה"ר ק

באומן יב. הציוה "ק אל מהכא ההשתוקקות ענין

ובחו"ל,יג. בא "י נמצא משיח משה נשמת - במוהר"ן אברהם מוה"ר הרה "ק

ר'ב'י אותיות ובא "י הקודש במקום מקומו ועיקר

א "צ יד. שמא "י העלה ימיו בסוף האמנם בזה למוהראבר"ן לו היו חלוקים זמנים

ליסע

מירושלים טו. לאומאן השנה ראש על עוד לנסוע שלא בדעתו אז נסכם 'כי

ת"ו'

לאומן 'טז. נוסע היה לא לירושלים הפעם עוד לבוא זוכה היה 'אם

רבי'ן"יז. ביים הערשט מען איז ישראל ארץ "אין

אומן יח. או ישראל ארץ

במקום יט. היה כאילו ממש ה "ז רבה"ק לנשמת ומתקשר בא "י בר"ה הנשאר

הק' גניזתו

תובב"א' המערבי כותל אצל דר 'הצדיק כ .

וכאן כא. באתגליא שם רבה "ק של 'ההתגלות קארדונער: הר"י הרה"ק

באתכסיא'

גם כב. להמשיך יכולים וקדושתו ר"ה של 'התיקון ז "ל מתתיהו מוה"ר הגה "ק

ישראל' בארץ

קדושת כג. עליו וממשיך בא"י 'כשהוא - ז"ל וועקסלער שלמה מוה"ר הגה"צ

קברו' על בא כאילו עי"ז הקדושה תורתו לימוד ע "י הצדיק

לאומן כד. ליסע חיוב אין מא"י - האחרון בדור אנ"ש גדולי

מא "י כה. גם ליסע הוא שחיוב דס"ל קדישי חסידי כמה

דא "ח כו. ואלו ואלו בזה חלוקות הדעות היו מעולם

העולהכז. המסקנא

ב מט ענף עמ '

שבכל תלמידיו ותלמידי ותלמידיו ברבה "ק חכמים אמונת מצות חיוב

ודור דור

כו'א. בתלמידיו חכמים אמונת ענין על מיוסד דרבה "ק אורו השארת נצחיות

אהבו והשלום עניינים|והאמת המפתח

בהב. ילכו הדרך מהם לשאול הצדיק לתלמידי הלכו שלא - העגל חטא

נשאר ג. ידם ועל לוי בבחינת הם האמת בהצדיק דבוקים הנשארים 'התלמידים

לדורות' קדושתו השארת

לאחרים ד. ומלמדה משמו תורתו ואומר קיים הצדיק של שתלמידו ידי 'על

מצדנו' גם מת לא בודאי

האמתיים ה. תלמידיו שהם רבים או אחד נמצא שבודאי להאמין 'צריכין

הכל' את להחיות שיכולים וכו' ודרכיו תורתו שקבלו

בעולם'ו. השארתו שהמשיכו תלמידיו ידי על נפשי שאהבה את 'מצאתי

שאתם ז. כמו במקומכם ישראל את להנהיג אחריכם שהשארתם 'ההשארה

באמת' רוצים

אומרים ח. אפי' בקולם לשמוע שהחיוב שבימיך הכהן בחי' הם הצדיק תלמידי

שמאל' שהוא ימין על לך

והממאן ט. שמאל שהוא ימין על אומרים אפי' הצדיק בתלמידי להאמין החיוב

ותועה טועה הוא בהם להאמין

תחילהי. שתיקן לא אם הצדיק של בדיבורו ולתפוס להשיג אדם לשום א"א

כראוי אוב"ק

העולהיא. המסקנא

בקדשי יב. מום מטילים - גשמית סיבה באיזה הנ"ל הקדושים דברי התולים

שמים

רבה"קיג. בדברי האמונה פשיטות - ותמימות הפשיטות ענין אמיתות

כו' תלמידיו ותלמידי ותלמידיו

דחו"ל,יד. מרירות ידי על כ"א התורה ביאורי להמשיך שא "א סברו המרגלים

גם התורה ביאורי להמשיך ויכול למרירות א "צ האמת שהצדיק האמינו ולא

ודבש חלב זבת שהיא בא"י

ורב טו. כחו שגדול דרבה "ק הגדול בכחו ממעט א"י חסידי דברי המבטל

להושיע

ג סה ענף עמ '

חיים אלהים דברי ואלו אלו

לקא. ביכולת להיות ז"ל אדמו"ר ודעת מאור וניתן נשפע לבד מאתו בא "י בל

לארץ ב. ישראל בני מכל הנסיעה על ח"ו כלל לחלוק שלא הוא לכל 'הנסיון

ישראל'

אלהיך'ג. ה ' בית תביא אדמתך ביכורי 'ראשית

לדבריהן 'ד. שמאי בית דברי שמקדימין אלא עוד 'ולא

וצדק,ה. אמת דבריהם וכל דא"ח, ואלו אלו באמת כי ולהאמין לידע 'ואזכה

מהם' אחד שום ח"ו אבזה ולא

דא "ח ו. ואלו אלו - שלום של דעת

הבריות ז. את המכבד - מכובד איזהו

אחדח. בקנה עולים השיטות כל הפנימיות ע "ד

והשכליים ט. המדות כל וליחד להכריע כשיודעין אם כי השגה לשום לבוא 'א "א

עניינים אהבו |מפתח והשלום והאמת ו

יחד' ולכללם ביניהם להכריע כהפכיים שנראים

מאורות י. יראה אלוף המייחד

ד עגענף עמ '

יוסף עצמות את משה ויקח

הקדמה

ממש א. ישראל ארץ בקדושת קדוש האמיתיים הצדיקים גניזת מקום

ישראלב. ארץ קדושת שורש הוא הצדיק גניזת מקום

ליהג. הגון דלאו בצולמא משה קבורת

לא "י ד. עצמותיו להעלות זוכה הצדיק לנשמת ההתקשרות ע "י

כו'ה. משה ויקח בסוד תלויה הגאולה הראבר"ן :

סגי ו. לא דבלא"ה לא"י עצמותיו עולים הצדיק לנשמת התקשרותו שע "י יכוין

כנ"לז. שכתבו ישראל ארץ חסידי לשונות

ישראלח. דארץ זכותא לסיוע בהכרח

גורם ט. שהמקום מלמד - ועלית וקמת

במירון י. רבה"ק נשמת השראת

המערבי יא. בכותל רבה "ק נשמת השראת

ציון יב. בהר רבה "ק נשמת השראת

שמו יג. על הנקרא המדרש בבית רבה "ק נשמת השראת

האחור יד. במקום רשימו נשאר פב"פ זו"ן חזרת אחר גם

ומשלימים טו. לזה זה צריכין ותרוייהו וחכמה בינה בחינות בב' תלי' הגאולה

קיימא לא דא בלא ודא זה את זה

בחו"לטז. ול"ו בא"י צדיקים ל"ו

הבינהיז. על החכמה ומעלת החכמה על הבינה מעלת

להיפךיח. ויש החכמה מן שלמעלה בינה יש

הבתים יט. ריבוי מקבץ הוא הצדיק

רבה"קכ. עם רשב"י דהתנ"א הקודש שיחת

אורחים כא. הכנסת סוד

גדולכב. בשופ"ר תק"ע

דבר כג. סוף

אהבו והשלום ז הקדמה |והאמת

אהבו והשלום והאמת

הקדמה

בקונטרס האמור תמצית והיא

א

בר ולית וברור פשוט הוא בר"ה רבה "ק אצל להיות החיוב גוף

דבר חצי ולא דבר לא בזה למימר דמצי נש

ה'מטרם את לבקש כחנו בכל רצוננו כי ולהגלות להתוודע אמרנו שיח כל

ואת אלהיהם הוי"ה את ובקשו הכתוב וכמאמר מלכנו, דוד ואת אלהינו

מקור נובע נחל והנורא הקדוש רבינו ה"ה הצדיק גדולת ולפרסם מלכם, דוד

השנה הראש ענין והדר פאר גדולת ולהודיע זיע"א, מברסלב מוהר"ן חכמה

עד דמטי נורא סוד ושהוא מזה גדול דבר אין כי עליו העיד אשר שלו הקדוש

בהשי"ת אמונה לו שיש מי שכל כרוז לעשות שלומו לאנשי וציוה שמיא, צית

מאוד . עד הזה הדבר והגדיל השנה, בראש אצלו להיות יראה ובו

אינובאופן זה דבר השנה, בראש אצלו להיות החיוב עצם כי פשוט שמעתה

וכידוע בכותחא, מכביעותא טפי דפשיטא מילתא להיותו לפנים, צריך

זה דבר אשר זיע"א, דרבינו הקדוש בהיכלו המבקר יומא דחד רב בי בר לכל

ואחריו עולם, לדורות מורשה הקדוש רבינו לנו שהנחיל היסודות מעיקרי הוא

מוהרנ"ת עוזנו גאון הגדול תלמידו צבאם ועל הקדושים, תלמידיו מזה האריכו

ותלמידי תלמידיהם כל הזה הגדול הדבר על נפשם מסרו ואחריהם זיע"א,

וטמירא, עמיקא נחלא מהאי וחלבא דובשא לינק שזכו עליון, חסידי תלמידיהם

לעד . עומדת צדקתם

שיאוופשיטא שמים עד יעלה אם אף - ביבשתא דדר נש בר דלית טובא

בהם לומר אלו , כגון דעילאין עילאין גניזין ברזין למיעל דמצי -

גבוה מעל גבוה כי המלך , מפי הדבר יצא שכבר אחר דבר , חצי ולא דבר לא

ולהדר לפאר אלא לנו אין ואנו שתיקה, לחכמה וסייג עליהם, וגבוהים שומר

גד לעילא ולרומם בזה הנעשים הנוראים והתיקונים שלו השנה ראש יקרת ולת

ולעילא.

אהבו |הקדמה והשלום והאמת ח

ב

בין שורה רבה "ק דנשמת בידם מקובל היה עליון חסידי הרבה

בא "י ובין באומן

בחידות,אכן ולא במראה ולהוכיח לבאר המאמר , בזה לדבר הואלנו אשר זאת

הברורים ודבריהם מעשיהם מתוך ואחריו בעצמו , הק' רבינו דברי מתוך

המה, בארץ אשר קדושים עליון, מלאכי קמאי חסידי ורבנן דמרנן והמפורשים

אדמות עלי ימיהם כל נפשייהו ומשכני דמסרי אילין ובחילה, במורא ה' עובדי

וכמעט ז"ל, הקדוש דרבינו קדישא מפומא דנפיק קל רמז וכל תג וכל קוץ כל על

בנרנח"י הק' לרבינו האמיתית ההתקשרות מן חייהם ימי כל דעתם הסיחו שלא

היותה דרך על הקדוש רבינו דנשמת בפשיטות, בידם מקובל היה והמה דילהון ,

וגילה ימיו בסוף לו למושב איוה בה אשר - אומן בעיר קדשו גניזת במקום שורה

שנטמנו הי "ד באש מושלכים קדושים רבבן רבוא הנך בין שם להטמן קדשו רצון

דאיתא וע"ד בכלל, דישראל קדישא בארעא נשמתו שורה זה דרך על כן שם,

ט"ז)בספרי פ' משה (ברכה של מקבורתו יוצאה היתה מחילה וכו ' אמר "סמליון

את קברו שמה להלן ונאמר משה שם וימת כאן נאמר אבות, של לקבורתו

מירון הקודש בערי קדושתו שורה ויותר וביותר אשתו ". שרה ואת אברהם

בעיקו"ת אשר הק ' שמו על הנקראים המדרשות בבתי ובפרט תובב"א, וירושלם

וכן הקדושים, המלכים גניזת מקום אצל דוד חנה קרית ציון בעיר וכן ירושלם,

להלן בע"ה יתבאר וכאשר המערבי, בכותל אשר השכינה השראת במקום

ד' .בענף

ג

תלמידיו ותלמידי רבה"ק ותלמידי מוהרנ "ת ומעשי דברי מתוך

בעצמו רבה"ק ואף בא"י, גם מתקיים הקיבוץ דענין להוכיח יש

בא "י קיבוץ לו שיהיה רצונו גילה

שיתקיים וכדבר ורצונו דעתו שגילה בעצמו, הק' רבינו ברצון עלה כבר הזה

יד מכתיבת ההוספות בקונטרס כדאיתא ישראל, בארץ שלו הקיבוץ

הורוו מוהר"ן הגר"ש חיי ספר בסוף הנדפס ט"ז)יץ "רציתי(אות בפ"ק שאמר

'קיבוץ' תיבת משמעות כי נודע וזאת ישראל", בארץ שלי קיבוץ לי שיהיה

דלא דייקא, השנה בראש הנעשה הק ' הקיבוץ היינו ותלמידיו , רבה"ק בספרי

שיתקיים וביקש נתאוה עצמו דרבה"ק ומכאן השנה, ימות בשאר 'קיבוץ' מצינו

המלך . אחר יבוא ומי קדישא, בארעא שלו הקיבוץ

שמעון וכן ודמוה"ר מוהרנ"ת , דהגה"ק ומעשיהם דבריהם מתוך להוכיח יש

ודתלמידי דאתי , ובעלמא הדין בעלמא דרבינו בקודש משמשו - ז "ל

הקיבוץ דענין בפירוש , דעתם גילו מהם שרבים תלמידיו, ותלמידי מוהרנ"ת ,

אהבו והשלום ט הקדמה |והאמת

בעיר אשר גניזתו במקום בין עולם לדורות מתקיים השנה, בראש דרבינו הק'

ומעשיהם מדבריהם בס"ד נחקוק וכאשר השנים, טובים הק ' בארצנו ובין אומן

א'להלן וכן בענף שרבים בכלל, ועד זה דורנו עד הדורות בכל הרואות ועינינו ,

ולעומתם באומן, דרבינו קדשו לציון ליסע מדקדקים אנ"ש צדיקי מגדולי שלמים

והיינו ושנה, שנה בכל קדישא בארעא הנשארים אנ"ש צדיקי מגדולי ישנם

בארעא ובין באומן גניזתו במקום בין שורה הקדושה דנשמתו יען טעמא

וכנזכר . קדישא,

ד

רבינו לנשמת ההתקשרות ע "י - יוסף עצמות את משה ויקח

לכאן נשמתו להמשיך זוכה בא "י

ישראל והגם ארץ קדושת עיקר כל מארצנו, גלינו בעון הן אשר הזה שבזמן

להלן יובא וכאשר הצדיק , מכח אלא נמשך ד'אינו הארכנובענף כבר ,

עצמות את משה ויקח בסוד שעברו, בשנים החכמה ים לספרי בהקדמות בס"ד

וההתקשרות הדעת ידי דעל משה )יוסף, נשמת(הנקרא ולהעלות להמשיך זוכים

יוסף )הצדיק בארץ (עצמות בהיותו כי האמיתי , מקומו ששם קדישא לארעא

הוא לארץ בחוץ בהיותו ואילו להו, דהגון בצולמא עצמותיו מתלבשים ישראל

המתקש ולכן ליה. הגון דלאו בצולמא פשוטה מלובש באמונה הצדיק לנשמת ר

להשראת המסוגל במקום הצדיק אנשי עם ומתקבץ פנימי, ובביטול וגמורה

או המלך, דוד קבורת במקום או רשב"י , התנ"א מנוחת במקום כגון נשמתו ,

באמת זוכה בפעיה"ק , שמו על הנקראים המדרשות בבתי או המערבי, בכותל

רבינו לנשמת מקושר להיות קדישא ארעא ובזכות וההתקשרות האמונה בזכות

בהיותו הלא כי קדשו , גניזת מקום על משתטח היותו דרך על ממש והוא בכאן ,

ויקח בסוד ישראל בארץ שורה בעצמו הצדיק נשמת זה באופן אליו מתקשר

מתוך זה דבר להוכיח שכתבנו בפנים בדברינו וכדיעויין יוסף, עצמות את משה

הגה"ק לאדמו"ר ההשתטחות ממאמר נמי משמע וכן קדישי, חסידי דברי

בהקדמות מזה הארכנו וכאשר מהרי"ד, בסידור הנדפס ז"ל מליאדי מהרי"ד

להלן בע"ה בקצרה ויבואר החכמה ים ד'לספר .בענף

מוה"ר הגע הגה"ק דאביו משמיה ז "ל הראבר "ן הגה"ק העיד כבר הלא עצמך,

ל'בירור ז"ל הוא זכה זה דבדבר ממוהרנ"ת שקיבל ז"ל מטולטשין נחמן

הקדושה", גניזתו "במקום השנה בראש להיות הוא החיוב דמן - ומשפט' הלכה

ישראל מארץ ליסע החיוב מן דאין בהסכמה בנו עלה האיך תימה הוא כן ואם

ומתקשר ישראל בארץ השוהה דאף לדידיה ליה סבירא כרחך על אלא לאומן .

והרי ממש , הקדושה" גניזתו "במקום שמשתטח כמי הוא הרי רבה"ק לנשמת

ההכתרה אבל המלך אומרים העולם "בכל כי מוהרנ"ת דברי בכלל נכלל הוא

אהבו |הקדמה והשלום והאמת י

לכאן , כנזכר ההתקשרות ידי על רבה"ק נשמת ממשיך דבהיותו באומן ", היא

אומן . הוא ממש בכאן הרי

"כיובהאמור דרבה"ק קדשו ציון על מוהרנ"ת כתב שכבר דהגם עוד , יובן

בתיקון שם לעסוק בראשית ימי מששת לו המוכן המקום הוא

ישראל מארץ רבה"ק לנשמת ההתקשרות ידי על מקום מכל לדורות", העולם

ימי מששת לו המוכן המקום להמשיך זוכה כנ"ל, בארץ אשר הקדושים בסיוע

בראשית. ימי מששת לו המוכן במקום עומד ונמצא לכאן , בראשית

לדבריוהבן ח"ו סותרים דברינו שאין עוד , ממילא יובן בהאמור כי היטב

אנ"ש קיבוץ אודות באגרותיו שכתב בארסקי שמשון מוה"ר הגה"צ

ס"ב)בפולין ההתקבצות(סימן אשר הדבר ונתברר סופר , אברהם ר ' עם "דיברתי

בפול אנ"ש במתינותשל שיתפללו גדולה טובה רק הוא השנה בראש ין

כל צריכים רבינו , שתיקן השנה ראש של התיקון לענין אולם ובהתעוררות ,

אמר כן מקום, בשום ולא שם השנה ראש כי באומן , רק להתאסף לכסוף אנ"ש

ליושבי ולא דייקא לארץ חוץ ליושבי מכוונים דבריו שעיקר על דנוסף מוהרנ"ת ".

מהכא ההתקשרות ידי דעל יובן בדברינו להאמור זאת עוד הנה ישראל, ארץ

הקדושה' גניזתו 'במקום ממש ישראל שבארץ הקיבוץ נעשה רבה"ק , לנשמת

באומן . מתקבצים ישראל בארץ שהמתקבצים דנמצא עד כלל הפרש מבלי

במוה"ר והוא אברהם מוה"ר הגה"ק לדברי ח"ו סותרים דברינו שאין הדין

גדולת לענין אומר שהיה המצויינת לציון בהקדמה שהובאו ז"ל נחמן

נמצא לא ז "ל רבינו ציון של אמות הד' אבל וכו ' הקדשים וקודש ישראל ארץ

הדעת, תנוח דלהאמור ו '. תפלה למוהראבר"ן בתפלות עוד ועיין מקום, בשום

הק ', רבינו דציון הנוראה הקדושה זאת מקום שמכל אלא הוא, כן אמנם דהן

לנשמת מהכא ההתקשרות ידי על ישראל לארץ ועולה נמשכת עצמה היא היא

וכאמור . רבינו ,

ה

ותלמידי הצדיק בתלמידי האמונה היא האמונה חיוב מכלל

הדורות כל סוף עד תלמידיו

למדים,והואיל אנו הלכות ליקוטי בספרו מוהרנ"ת בדברי המבואר ומן

הוא עולם, לדורות רבה"ק ענין והנחלת השארת נצחיות דמתוקף

הק ', בתלמידיו בין ברבה"ק, בין הדורות , חכמי בכל להאמין המחוייב התנאי

מוחלט הוא בהם האמונה וחיוב הדורות , כל סוף עד תלמידיו בתלמידי ובין

זה להוכיח הארכנו וכאשר כו ', שמאל שהוא ימין על לך שאומרים באופן אפילו

ב' האמונה בענף היא בה שנצטוינו האמונה חיוב דמכלל פשוט לכן בע"ה,

אהבו והשלום יא הקדמה |והאמת

א', בענף בפנים דבריהם שיובאו קדישי חסידי הנך כל בדברי המוחלטת

באומן , אשר הק ' בציונו להתקבץ ישראל מארץ ליסע החיוב מן שאינו הסוברים

ידי על ישראל בארץ הנעשה הקיבוץ בקדושת להתכלל שפיר יכולים אלא

ישראל. בארץ השורה הק ' לנשמתו ההתקשרות

ו

דייקא לאומן לר"ה ליסע החיוב מן דיש סברו קדישי חסידי כמה

דא"ח ואלו אלו זה ובכגון בא "י , סגי ולא

סגיוהגם דלא שהורו נבג"ם, קדישי מצדיקי עליון חסידי לכמה שמצינו

להתכלל להתם מהכא ליסע בהכרח אלא ישראל, בארץ להתקבץ

להרבה וכדמצינו באומן , אשר גניזתו במקום הנעשה הק' הקיבוץ בקדושת

קדשו לציון ליסע נפשם שמסרו שעברו, בדורות מעשה ואנשי החסידים מגדולי

וקושי הדרכים לטלטולי וממונם וגופם עצמם והפקירו ושנה, שנה בכל דרבינו

השנה, בראש אצלו להיות דרבינו קדשו רצון לקיים שיזכו ובלבד כו ' הנסיעות

לעד . עומדת וצדקתם כו ' לדבר יכול הפה שאין מה שזכו למה בזה זכו ובודאי

איפכא,מכל בתר דקאמרי קדישי חסידי לאינך שמענא גיסא לאידך הלא מקום

להתקשר שפיר יכולים אלא לאומן , ישראל מארץ ליסע החיוב מן דאין

הק '. הקיבוץ בכלל בזה ולהתכלל מהכא רבה"ק לנשמת

גדול ולפיכך כלל גוונא כהאי דבכל הוא לעיל הנזכרת האמונה חיוב מכלל

כמר ודעביד עביד כמר ודעביד חיים, אלהים דברי ואלו דאלו בידינו

וחלילה דרבה"ק, האמת הדעת שלימות שהוא שלום של הדעת סוד שזה עביד ,

מפני האחד דברי ח"ו לדחות או נאה, אינה זו ושמועה נאה זו שמועה לומר

ונפקין ועומדים סמוכים ושניהם בראש מקום להם יש שניהם באשר חברו,

ותרוייהו הק', רבינו ענין על ימייהו כל נפשייהו דמסרי קדישי דרבנן מפומא

להלן בע"ה מזה כתבנו וכאשר מתכוונים, שמים ג'לשם .בענף

ז

בדבריהם שאין לומר קדישי חסידי על עתק לדבר חמור איסור

ממש

לויוזאת מוה"ר מופלא ה' ועובד חו "פ הגה"צ של ביתו באי לכל וידוע גלוי

האלקי הגה"ק דרביה משמיה ובא מורה היה שכן ז"ל, בענדער יצחק

לראש ליסע החיוב מן שאין זיע"א, מטולטשין נחמן במוה"ר אברהם מוה"ר

יש מארץ שציוה השנה דרבינו קדשו רצון לקיים יכולים שפיר אלא לאומן , ראל

הנעשה הקיבוץ מן לנשמתו ההתקשרות ידי על השנה בראש אצלו להיות

אהבו |הקדמה והשלום והאמת יב

שהעיד הנזכר הגה"צ דברי הם הם הקונטרס , שבזה אלו שדברינו באופן בכאן ,

דרביה. משמיה

ולומר ואך בקדשים מום להטיל - תורה אסרה שכבר את לאסור הוא למותר

לאומן ליסע בלבו טמון שהיה פחד איזה מחמת היו הנ"ל הגה"צ שדברי

חמורים איסורים כמה זה דדבר הענין, מן שאינה אחרת סיבה איזה מחמת או

חיותו בחיים זכה אשר עדן , בגן עליון צדיק על רע שם מוציא בגדר והוא בו, יש

האחרון . בדור רבינו של אורו השארת נצחיות להנחיל

יותר ונודע וידע האחרונות, בשנותיו הקדוש לרבו שימש ז"ל הנ"ל הגה"צ כי

ז"ל הוא והנה ימיו, בסוף הסכים אשר ומסקנתו דעתו אמיתות מכולם

בדור מופלגים צדיקים איזה עוד הסכימו וכן דרביה. משמיה בפירוש כן העיד

הגה"צ וכן ז"ל, קארדונער ישראל מוה"ר ח"ק המופלא הגה"צ ומהם שלפנינו,

המופלא הגה"צ האחרון בדור וכן ז"ל, וועקסלער שלמה מוה"ר ח"ק המופלא

כן , הסכים ימיו שבסוף ז"ל אודסער בער ישראל מוה"ר נפש במסירות ה' עובד

לקמן מדבריהם א'וכמובא בתורתבענף בקיאים היו קדישי חסידי אילין וכל ,

במעלות מופלגים והיו נעדרה, לא מהם אחת רבינו דברי ובכל והנסתר הנגלה

להשוות היכול בדורנו מי יש שלא עד והבדלה, קדושה ובסדר וטהורים קדושים

המאמר , בזה קעבדינן דידהו שליחותייהו ואנן ומעלתם, קדושתם לתוקף עצמו

בכתביהם, שהעלו וממה לתלמידיהם שדרשו ממה דעתם אמיתות לגלות

מעלה שרפי וקדושים חכמים דברי על חולק הוא הרי בדבריהם להאמין והממאן

הגה"ק דברי על חולק שנמצא ובפרט קטירא, בחד רבה"ק לנשמת קטירא דהוי

השארת להמשיך השמים מן שנבחר מוהרלו"י תלמידו ודברי מוהראבר"ן

בדורנו. רבה"ק ענין נצחיות

ליסע ועם החפץ כל שהרי דבריהם, לקבל ההכרח מן אינו ולמעשה שלהלכה

ושפיר לסמוך, מי על פארות ורב גדול אילן לו יש הוא אף להתם מהכא

מוכרח זה בדבר הפחות לכל מקום מכל ובבא, בזה ואשריו עביד , וכדין עביד

מזה הארכנו וכאשר לעיל, וכנזכר חיים, אלקים דברי ואלו דאלו להאמין , הוא

ג'בס "ד .בענף

ח

דרכים ב ' - בר"ה אצלו להיות דרבינו קדשו רצון לקיים החפץ

מא "י לנשמתו להתקשר או לאומן ליסע או לפניו,

רצון ומכל לקיים וחפצים קדישא בארעא הדרים דאותם ברור, עולה הנ"ל

לפניהם דרכים שני השנה, בראש אצלו להתקבץ הקדוש דרבינו קדשו

ראש בימי ידו על הנעשים והנוראים הקדושים התיקונים בכל ידם על לזכות

אהבו והשלום יג הקדמה |והאמת

בעיר גניזתו במקום אשר הק ' נשמתו השראת למקום ליסע הוא האחד השנה,

מנין רוב ידי על הזה בזמן שם המתקיים הק' הקיבוץ בקדושת ולהתכלל אומן

והשני הק ', עצתו אחר ההולכים תבל קצוות בכל ברסלב חסידי בנין ורוב

המדרשות בבתי קדישא בארעא המתקיים הק ' הקיבוץ בקדושת להתכלל

באלו השוה דהצד ת "ו. מירון בעיה"ק או ירושת "ו בעיה"ק הק' שמו על הנקראים

הק' רבינו ידי על הנעשים והקדושים העליונים התיקונים דכל הוא, דרכים השני

שכל אלא התם, ובין הכא בין ונעשים נזכרים השנה, ראש בימי הקיבוץ בסוד

בחברתה, דליתא יתירה מעלה תוספת איזה בה יש הדרכים מאלו אחת

היה שרצונו להוכיח יש רבה"ק דברי ומתוך ד ', בענף בפנים בדברינו וכמבואר

נעדר . לא מהם אחד התם, ובין הכא בין הק ' הקיבוץ שיתקיים

ט

אלא לרבים וכ"ש ליחיד הלכה להורות אין זה כגון נשגב בדבר

תלמדנו אדם נשמת

לדון ואכן רשות ניתן שלא כמעט זה, כגון מאוד וגבה ונשא רם נשגב בדבר

שירבה אחר אלא לרבים, שכן וכל ליחיד לא מדעתנו עצה וליתן ולהורות

אזי הוי"ה, אל לבם צעק בבחינת ובעותא בצלותא להשי "ת וצעקה בתפלה

התיקונים כפי יעשה, אשר והמעשה בה ילך הדרך תלמדנו אדם נשמת בודאי

למקום ליסע אם - כו' נשמתו שורש אחיזת וכפי ולדורות , לשעה לו הנצרכים

בעיר אשר קדשו פעיה"ק ,גניזת הנעשה הקיבוץ בקדושת להתכלל ואם אומן,

צדקו ושניהם בזולתו , דליתא יתירה מעלה תוספת בו יש מאלו אחד כל אשר

האריז"ל רבינו שכתב דרך על זה והרי ספה "ג יחדיו , ועיין מ "ה, פ"ג ת"ת הלכות (מ"ח

ד') כיהקדמה יותר , חפץ שלבו במקום לעולם לימודו "ירבה התורה עסק בענין

הן מדרש הן משנה הן מקרא הן שחושק, ההוא הלמוד לתיקון נתגלגל שמא

שבט בספר בזה שהאריך מה ועיין אחר ", למוד לתקון ולא קבלה, הן תלמוד

נעלה דבדבר בעניננו הוא וכן כ"ג. פרק סוף שם עוד ועיין י"ג, אות פ"א מוסר

אין סוד , שהוא בעצמו עליו שהעיד - רבה"ק של השנה ראש ענין כגון ונשגב

כל ורק ולכאן, לכאן דעה איזה לומר או מדעתו להורות בעולם אדם לשום רשות

אותו שמסבב והסיבות הענינים וכפי וכיסופיו תשוקתו כפי תלמדנו נשמתו אחד

לעולם הוי "ה עצת ותבונה, דעת מפיו חכמה יתן וה' נשמתו . תיקון פי על השי"ת

באהבה. שמו למען צדק במעגלי להנחותנו ודור לדור לבו מחשבות תעמוד

י

נשכחות להזכיר אם כי חדשות להגיד בא אינו זה מאמר

ח"ו,ומעתה חדשות איזה להגיד המאמר בזה באנו לא כי צריכים, אנו למודעי

כלל, חדשות אתנו אין הענין בעצם באשר נשכחות , להזכיר אם כי

אהבו |הקדמה והשלום והאמת יד

מוכח וכן ישראל, בארץ קיבוץ לו שיהיה רצונו גילה בעצמו רבה"ק דכבר

מוהרנ"ת תלמידי ומדברי מוהר "ש, ומשמשו מוהרנ"ת דתלמידו רב ממעשה

דבר עמא מאי חזי ופוק בע"ה, בפנים דברינו יבאו וכאשר כו ', תלמידיו ותלמידי

אנשי כל ולהתקבץ הק', רצונו לקיים רבות שנים מזה המנהג נקבע שכבר -

בין רבה"ק לנשמת אמת ובהתקשרות וריעות באהבה השנה בראש שלומנו

בעיניו הישר איש וכל הק ', גופו גניזת במקום התם ובין ישראל בארץ הכא

נשמתו. תשוקת כפי יעשה

כמעט ואמנם ידיעה וחסרון מצויה שכחה שמתוך הרואות עינינו יען

נמצאת כך ומתוך ישראל, בארץ הק ' הקיבוץ ענין גוף שנשכח

שאי כמי העולם מן ונדחית הולכת זו מעל סברא גבוה ושורש מקור לה ן

ואינם רבה"ק לענין ח"ו עורף פונים כן שהנוהגים לדמות שניתן עד גבוה,

השנה בראש אצלו להתקבץ לנו הורה אשר הנצחית הוראתו בקיום חפצים

הנוהגים כי לדמות עלולים ובטעות צדקנו, משיח ביאת עד עולם ימות כל

דרבה"ק הקיבוץ בענין חדשות דעות לומר וחכמתם שכלם פי על ילכו כן

דעתא מהאי רח"ל אנוש, מבינת למעלה למעלה ונשגב נעלם דבר שהוא

משבשתא.

בספר אכן יקראו למען נשכחות, להזכירם המאמר , בזה מילתנו תיטוף עלימו

זה ומנהג השמש , תחת חדש כל אין כי במקרא ויבינו שכל ושום מפורש

והוא הימים, מכבר וענף שורש הכה וכבר קמאי, חסידי מתקיפי ועומד מוסמך

עמיקא מנחלא דנפקין האהבה את לכבות יוכלו לא רבים מים פלגי על שתול

ושכנו אדיר, לארז והיה פרי ועשה ענף ונשא חכמה, מקור נובע נחל וטמירא

ברצון כן עלה כבר דנא דמקדמת תשכונה, דליותיו בצל כנף כל צפור כל תחתיו

בציון הנשאר כל והיה ישראל, בארץ שלו הקיבוץ שיתקיים בעצמו דרבינו קדשו

בדרך הוא גם יזכה הקדושה לנשמתו אמת בהתקשרות בירושלם והנותר

הנוראים התיקונים לכל יזכה כך ידי ועל השנה בראש אצלו להיות ממילא

ראינו וכאשר הק ', הקיבוץ בסוד רבה"ק דעביד ראתה לא עין אשר והנפלאים

איש וכמקובל כן, והורו שנהגו תלמידיו ותלמידי רבה"ק דתלמידי רב במעשה כן

ח"ו עצמי שכל ושום חדשות דעות שום זה בדבר ואין רבה"ק, עד איש מפי

אמיתי וביקוש קמאי חסידי גדולי בעקבות הליכה אם כי הזה, והנשא הרם בדבר

דרבינו. קדשו רצון לקיים

לה ואדרבה, מניחים שאינם עד לגמרי אותה ודוחים זו , סברא על החולקים

שכלם עפ"י דעות לומר גבוהה גבוהה המדברים הם הם מקום, שום

לרצון פנים ולא עורף הפונים הם והם יומין, עתיק שכיסה בדברים וחכמתם

דברי דוחים ובדבריהם ישראל, בארץ קיבוץ לקבוע רצונו שגילה דרבינו קדשו

אהבו והשלום טו הקדמה |והאמת

דעתם שגילו תלמידיו, תלמידי ודברי ז"ל מוהרנ"ת צבאם ועל רבה"ק תלמידי

זה. למנהג מקום שיש עליון דעת

יא

השראת כי יען בא "י הקיבוץ מענין דיבר לא שמוהרנ"ת הטעם

באתכסיא הוא בא"י רבה"ק נשמת

שמ ואמנם בארץ הטעם הקיבוץ מענין להדיא בספריו הזכיר לא ז"ל והרנ"ת

וכדלהלן בעצמם, מעשה שעשו עם אחריו הבאים תלמידיו ואף ישראל,

באגרת המבואר פי על לומר יש זה, מענין דיברו שלא כמעט אעפי"כ א', בענף

ז "ל קארדונער ישראל מוה"ר ה"ה מדבר, קדוש לאחד להלן הקודש דבריו (הובאו

א') נסתרותבענף סתרי בזה ויש כן , גם בכאן זורח הקדוש רבינו שאור תדעו "כי

אמנם ואם וכו ', ישראל לארץ הסתלקותו אחר תיכף באה הצדיק שנשמת איך

ביותר, רבה"ק של ההתגלות [באומן ] [בארץ ששם וכאן באתגליא שם כי

באתכסיא רבה"ק ישראל] נשמת השראת לעומת כי הרי צריכין ". לזה גם אבל ,

נשמתו השראת ענין אתגליא, בבחינת לכל וידוע גלוי ענין שהוא באומן

זה ולטעם אתכסיא, בבחינת והוא סוד , בגדר הוא ישראל בארץ הקדושה

באתגליא. ממנו לדבר ומיעטו זה, דבר עליון חסידי העלימו

קיבוץ ולא לו שיהיה ברצונו עלה דרבה"ק לעיל דאמרן הך אף אלא לבד, זו

מכבש על זה דבר מלהעלות דנמנעו בקודש חזיתיה הנה ישראל, בארץ

זה, דבר נמצא לא מוהר "ן חיי ספר דפוסי בכל כי הרואות עינינו וכאשר הדפוס ,

טעמא היינו כרחך ובעל להדפיסו , אבו ולא וההשמטות יד כתבי תוך והניחוהו

קא שאעפי"כ אלא סוד . בגדר ובכיסוי בהעלם זה דבר על לשמור שיש דידעו יען

השנה בראש להיות מעשה מלעשות קדישי חסידי נמנעו כך מפני שלא חזינן

יראה וכאשר בכאן, השורה רבה"ק לנשמת מהכא ולהתקשר קדישא בארעא

א'. בענף להלן רב מעשה הרואה

יב

רבה "ק נשמת השראת ענין לפרסם גרמא הזמן השנה בזאת

בא "י

גרמא ומה הזמן זו שבשנה מחמת הוא המאמר , זה עתה לפרסם שראינו

בהקדמה ואמת שלום בדברי בס "ד הארכנו וכאשר קדומים , אהבת לעורר

זאת שנה האמיתיים המקובלים דברי פי על שתא, דהאי החכמה ים לספר

לפיכך הגילוי , אל ההעלם מן ולהוציאו היחוד לגלות מאוד מסוגלת הבעל"ט

הנזכר הסוד ולהוציא מעשה, לעשות גרמא הזמן כי אל אמרנו ההעלם מן

גםהגילוי. אחרת, לשנה מעשה קביעות משום זו בשנה במעשנו אין ואמנם

אהבו |הקדמה והשלום והאמת טז

לעיל דברינו באו כבר כי לאחרים, ולא לנו לא קבועה הוראה משום בזה אין

תלמדנו אדם נשמת אלא ליחיד, ולא לרבים לא הלכה להורות אין זה שבכגון

נשמתו. תיקון שרשי פי על

מלבותוהן - קודש בהררי שיסודתו - זה מנהג נשתכח שכמעט בראותנו עתה

לבם לעורר אמרנו צופים, ונופת מפז המסולאים ה' עובדי וחסידים, ידידים

פירכוס , וללא שרק וללא כחל ללא כהוייתם דברים לפניהם ולחקוק אמת, דבר על

מסכמת כן כי יחדיו וישכילו וישימו וידעו יראו למען עדיהן, יתנו בעצם והדברים

מה' נקיים והייתם מצות חובת ידי יצאנו ובזה ומקדם, מאז וקדושים חכמים דעת

ל "ב)ומישראל .(במדבר

יג

שלום נא אדברה ורעי אחי למען

אלקים,ומעתה אליכם וישמע אלינו שמעו שלום, נא אדברה ורעי אחי למען

וברה, זכה חכמים באמונת וחסידים צדיקים דברי כל עליכם קבלו

כל קטירי דהוי בארץ אשר וקדושים דחכמים עליון דעת מפני דעתכם ובטלו

מטעם למעלה רצונו על ונפשם גופם ומסרו רבה"ק, לנשמת קטירא בחד ימייהו

כולם ברורים כולם אהובים כולם חיים, אלהים דברי ואלו אלו כי וראו ודעו ודעת ,

כמר ודעביד עביד כמר דעביד קונם, רצון וביראה באימה עושים וכולם גבורים

כבר כי ובחיבה, באהבה לקונם כתרים לקשור אחד בקנה עולים ושניהם עביד ,

אכי "ר . שמו, כבוד דבר על יעזרנו וה' תליא, בחביבותא דאנן רבה"ק הגיד

זכריהויהי הנביא חזון בנו שיקויים וגו',(ח')רצון צבאות הוי "ה אמר כה כי ,

שלום ומשפט אמת רעהו, את איש אמת דברו תעשו, אשר הדברים אלה

אלה כל את כי וגו', בלבבכם תחשבו אל רעהו רעת את ואיש בשעריכם, שפטו

וגוים רבים עמים ובאו וגו ', אהבו והשלום והאמת וגו', הוי"ה נאום שנאתי אשר

וכו'. בירושלם צבאות הוי"ה את לבקש עצומים

אהבו והשלום א|והאמת יז ענף

א ענף

קדושת תוקף בדבר ותלמידיו ומוהרנ"ת רבה"ק מדברי

בא"י הקיבוץ

א

בא "י שלו קיבוץ לו שיהיה רצונו גילה ז"ל רבה "ק

וגילה כבר הק ', רבינו בנו העיד מקדם דמראש בהקדמה, לעיל דברינו באו

ובזה ישראל", בארץ שלי קיבוץ לי שיהיה "רציתי בפ "ק ואמר רצונו

ארץ אין קיבוץ א מיינס האבין גיוואלט וואלט איך הכי ובלאו אמר, ©הלשון

מוהר"ן חיי לספר בהשמטות וכדאיתא הגר"ש ישראל, יד מכתיבת ההוספות (קונטרס

ט"ז) אות ותלמידיו,הורוויץ רבה"ק בספרי 'קיבוץ' תיבת משמעות כי נודע וזאת .

ימות בשאר 'קיבוץ' מצינו דלא דייקא, השנה בראש הנעשה הק' הקיבוץ היינו

בארעא אהשנה שלו הקיבוץ שיתקיים וביקש נתאוה עצמו דרבה"ק ומכאן ,

המלך . אחר יבוא ומי קדישא,

ב

בודאי שידע עם תק "פ אלול בימי לא "י לעלות ביקש מוהרנ "ת

בר"ה בקיבוץ להשתתף יוכל שלא

עוזנוואחריו גאון ה"ה ישראל, חמדת כל לו אשר הגדול לתלמידו מצינו

דמשתעי ליה שמענא והנה ז"ל, ל"ט )מהורנ"ת סימן ח"ב מוהרנ"ת (ימי

בענין פעם בכל ומבולבל נבוך דעתי היה האלה הימים בכל והנה לשונו, וזה

שהיו המח, מניעות מעצם כלל דעתי להכריע יכולתי ולא ישראל, לארץ הנסיעה

מחמת הן ושלום, חס לשם לבוא לי אפשר אי כאילו בלבולים כמה בדעתי

הגרעקין מלחמות כובד מחמת הדרך וסכנות הממון אז ,(היונים)מניעות שנשמע

לי אפשר שאי פעם בכל דעתי את שהחלישו שבדעתי מניעות שארי מחמת הן

ושלום, חס לשם שנהלבוא זה תק"פ שנת אלול בימי לנסוע מוכן הייתי וכבר

בילעט על באדעס קדימה) (דמי אדרוף ונתתי באדעס, הייתי וכבר ומחצה,

כאלה מניעות מחמת אחור ונסוגתי את(כרטיס), להניח לבלי דרכנו אבל .

ו הקדוש מפיו קיבלנו אשר כפי לעולם מה הרצון כל כן על הקדושים, ספריו מפי

מה כל המניעה, עיקר שזה המח מניעות ובפרט יותר, עלי נתגברה שהמניעה

דעתי היה לא עדיין אבל ויותר . יותר חזק ברצון נתגברתי ביותר שהתגבר__________

ידים `. נטילת הל' הלכות ליקוטי עיין

ברכת צ"ו, אות ו' הלכה הפת ובציעת לסעודה

תמצא וכן ד', הלכה ריש אחרונים ומים המזון

הוא הקיבוץ שעיקר טובא בדוכתי עוד לו

דייקא. השנה בראש

א אהבו |ענף והשלום והאמת יח

לנסוע בדעתי נגמר לפעמים דעתי , להכריע בעצמי ידעתי ולא זה בענין צלולה

בכל נתיישבתי אך הכרעה, בלי מסופק הייתי ולפעמים להפוך , ולפעמים בודאי ,

מעיר לנסוע צריך ואני כאן אני עתה לעת הזאת, לעת דעתי לבלבל לי מה פעם

כשיגיע מחר , יום על ולחשוב לדאוג לי ומה לי, הצריכה הסמוכה לעיר הזאת

גדול, ישוב צריכין אין אז וגם בדעתי , אתיישב אז לאדעס ליסע שאצטרך העת

אי "ה כשאהיה רק לשם אסע לא ושלום חס אם אפילו לנסוע אוכל לאדעס כי

עכ "ל. הספינה, על לנסוע או לביתי לחזור או אתיישב שם באדעס

לבד הרי רצון ולא הקדושים, אלול בימי ישראל לארץ ליסע ברצונו דעלה לן

דמי נתן ואף הספינות, יוצאים שמשם לאדעס נסע כבר אלא לו, היה

לכאורה והנה עליו, שנתגברו מניעות איזה מחמת נמנע שלבסוף אלא קדימה,

ועוד ובאים, קרבים השנה ראש שימי ממנו נעלם לא בודאי הא עובר , כל יתמה

ואיך מזה, גדול דבר לך שאין באומן הק ' בהקיבוץ להשתתף אנו ומחוייבים מעט

שעל מרגיש ולא חלי ולא ישראל לארץ וליסע כזה מעשה לעשות בדעתו עלה

ליה דהוי מניעות בענין אף אלא לבד , זו ולא הקיבוץ. יפסיד הנסיעה זאת ידי

הא באומן, הק' הקיבוץ אצל השנה בראש להיות החיוב מענין כלל זכר לא

אלא דרשני . ואומר צווח נשגבה כפליאה לכאורה דמחזי הזה הדבר הלא כיצד,

דאיהו יען הק', הקיבוץ סותר אינו ישראל ארץ דענין מהכא שמעינן כרחך על

כמו ישראל בארץ שורה רבה"ק דנשמת והבין דרביה, אדעתיה למיקם זכי ז"ל

שידע בזמן זו כגון ארוכה לנסיעה לצאת דעתו הסכימה מעיקרא כן ועל באומן ,

היותו מצד הכי שבלאו לפי והוא לאומן , השנה לראש לחזור יוכל שלא בודאי

כאן . הנעשה הקדוש בקיבוץ ממילא בדרך נכלל הוא הרי ישראל בארץ חונה

או ישראל בארץ השנה בראש להיות יזכה אם אצלו ספק דהיה שאפשר והגם

הוי לא בזה גם ישראל ארץ קדושת יקרת לגודל הים, על או הדרך על שיהיה

האדם כשנכנס דתיכף שלו הלכות בליקוטי ז "ל הוא כתב כבר כי ליה, איכפת

כבר בדרך בהיותו גם ולכן קדושה, אותה עליו להאיר מתחיל מיד קדושה, לאיזה

רבה"ק . נשמת זורח שואף שבה ישראל ארץ קדושת עליו מאיר

לווהנה שאצה לומר דאין פירכא, עליה ואין היא ברורה הנזכרת זו ראיה

אפילו להיות יזכה לא ושוב ההזדמנות יפסיד ושמא פן ליסע למהר הדרך

הא זה, כדבר נאמר למה חדא, קאמרינן , ועוד חדא ישראל. בארץ אחת פעם

ולא זקן לא מוהרנ"ת היה לא עדיין תק"פ ובשנת לצאת , הרבה מצויות ספינות

לעלות בידו סיפק שיהיה עד ימים יאריך לא שמא ביה למיחש דאיכא תשוש

בענין הלא העיקר , והוא ועוד שכיח. שאינו זה לכגון יחוש ולמה ישראל, לארץ

אין לכם אומר 'מה קדשו בפה רבינו הגיד השנה בראש ז"ל רבינו אצל להיות

על נעלה הוא השנה בראש רבינו אצל להיות כי בודאי ומעתה מזה', גדול דבר

אהבו והשלום א|והאמת יט ענף

ובאם מזה, גדול דבר אין שהלא בעולם, שישנם המעלות וכל הקדושות כל

ישראל בארץ להיות לבין השנה בראש רבינו אצל להיות בין לבחור הוא מחוייב

השנה בראש אצלו מלהיות גדול דבר דאין רבינו שהודיענו כיון אחת, פעם

בשאינו לבחור וביקש העיקר הניח ואיך טפי, עדיף רבינו אצל להיות בודאי

גם שפיר מתקיים רבינו ' אצל 'להיות דענין כדאמרן, כרחך על אלא עיקר,

פשוטים. והדברים רבינו, לנשמת ההתקשרות ידי על ישראל בארץ בהיותו

ג

בקיץ בא "י ביקר שמוהרנ"ת ממה ראיה הביא וועקסלער הגר"ש

בקיבוץ באומן להיות יוכל אם בבירור ידע שלא ועם תקפ "ג

שלמה אף מוה"ר ופרישא קדישא חסידא להגה"ק בקודש חזיתיה זאת גם

הקיץ שבימי ממה והוא ז"ל, ממהורנ"ת ראיה עוד דמייתי ז "ל, וועקסלער

להיות עלול זה שבאופן שידע ועם ישראל, לארץ מוהרנ"ת עלה תקפ "ב דבשנת

בעת ליסע בדעתו גמר אעפי"כ באומן, הנעשה הק ' בקיבוץ להתכלל יוכל שלא

הק' בהקיבוץ ההיא בשנה נשתתף שלא היה, כן ואכן ישראל, לארץ ההיא

באורך . שם עיין קס"ב, אות מוהר"ן בחיי ומסופר הדרך, על היה אלא באומן

הבין ז "ל דמוהרנ"ת ראיה נמי דמכאן הנזכר , שלמה למוה"ר ליה סבירא והנה

מעיקרא כן ועל באומן , כמו ישראל בארץ שורה רבה"ק דנשמת קדשו , בדעת

ראש עד לחזור יוכל אם ליה ברירא הוי דלא בזמן זו כגון ארוכה לנסיעה יצא

הוא הרי ישראל בארץ חונה היותו מצד הכי שבלאו לפי והוא לאומן , השנה

לנשמת ההתקשרות ידי על כאן הנעשה הקדוש בקיבוץ ממילא בדרך נכלל

מהכא. רבינו

מוהר "ן,וזה חיי לספר בהגהותיו הנזכר הגה"צ גםלשון כי מצינו כן ועל

לחזור, מנת על ישראל לארץ נסע בקיץ תקפ "ב בשנת ז"ל מוהרנ"ת

באומן תקפ"ג השנה בראש היה לא זה ידי שעל היה אעפ "י ז"ל רבה"ק וגם .

כמובא השנה, ראש בערב לשם שבא ישראל, בארץ תקנ"ט השנה בראש

בזו לפלפל שיש והגם עכ"ל. לשם, הקדוש רבינו נסיעת בסידור הר "ן בשיחות

לעיל. האמור ככל להוכיח הראשונה בהראיה לנו די מקום מכל הראיה,

ד

משפחתו בני כל עם דירתו לקבוע ונשתוקק ביקש מוהרנ "ת

בא "י

ז"ל ואם מוהרנ"ת דאסהיד ומפורשת ברורה עדות לנו הנה באלה, לנו די לא

לעלות מאוד מאוד נשתוקק ימיו שכל דירתואנפשיה, בארץ ולקבוע

מחמת מזה שנמנע זולת רצונו קיים שכבר וכמעט משפחתו, בני כל עם ישראל

א אהבו |ענף והשלום והאמת כ

ימנע בכאן בהיותו ושמא פן החשש בלבו שעלה רבה"ק , ספרי להדפיס חפצו

קובע היה המניעה זאת זולת אך העיקרית, תכליתו היא אשר זה דבר מאתו

יוכל לא בודאי זה שבאופן ידע גם שידע והגם ושנים. ימים לאורך בכאן דירתו

בראש המתקיים הק ' בקיבוץ להשתתף בשנה שנה מדי ליסע ואופן פנים בשום

בימים היה אשר הנסיעות וקושי הדרכים סכנת גודל וכנודע אומן, בעיר השנה

לא ואעפי"כ להכא, ומהתם להתם מהכא מצויות שיירות היו שלא בעת ההם

טעמא היינו כרחך ובעל ישראל, בארץ דירתו לקבוע ממנו נמנע כך מפני

ויותר , באומן כמו ישראל בארץ שורה הק' רבינו דנשמת בנפשיה דידע מחמת

הק' בקיבוץ ממילא נכלל הוא ישראל בארץ השנה בראש בהיותו וממילא

דרבינו.

מוהרנ"ת ונחקוק ימי בספרו דמוהרנ"ת קדשו לשון אריכות ב')בזה אות ,(ח"ב

לארץ והשתוקקות וגעגועים כיסופים לי שיש רבים ימים זה לשונו , וזה

המד התורות ז"ל מרבינו שמעתי אשר היום ולמן קדושתישראל, מעצם ברים

ישראל, בארץ תלוי הישראלי איש קדושת שכל מובן ומכולם ישראל, מאז ארץ

לארץ לבוא לזכות שלהבתיה אש כרשפי בוער בקרבי תוקד אש הנה עתה ועד

ז"ל ישראל רבינו אז שהזכיר תקונין ט' הנוראה התורה ששמעתי מעת ובפרט .

שילך דהיינו ישראלי , איש להיות שרוצה מי 'וכל הנ"ל התורה שאמר בעת

אז ואמר ישראל'. ארץ ידי על אם כי לזה לזכות אפשר אי לדרגא, מדרגא

שבאין קודם כי מלחמה, איש נקרא אז ישראל לארץ ובאין המלחמה 'כשמנצחין

איש נקרא אז כשמנצחין אבל כמפתח, חוגר יתהלל אל אז ישראל לארץ

ישראל, לארץ לבוא זוכין איך לעיל הנזכרת התורה כל אמר כך ואחר מלחמה'.

שאלתי לעיל, הנזכרת התורה שאמר אחר סמוך כך , ואחר השומעה. אזן אשרי

וענה עלי וגער ישראל, ארץ הוא שעיקר שאמרתם בזה כוונתכם מה ז"ל אותו

הבתים אלו עם הזאת ישראל ארץ את כפשוטו, כוונתי אשכנז ואמר, בלשון (ואמר

הייזער) די מיט שטיבער די מיט ישראל ארץ דאס טאקי מיין איך הלשון , שכל בזו היינו

- כפשוטו הזהכוונתי הגשמי ישראל לארץ לבוא ישראל איש כל ,שצריך

מקומות ושארי וטבריה בצפת שם העומדים והחצרות הבתים באלו שמיושב

אל לזכות אפשר ואי דייקא, כפשוטו לעשות צריכין המצוות כל כי ישראל, ארץ

לשם. נוסעים שישראל לנו הידועה הזה ישראל ארץ ידי על אם כי הקדושה

הבנתי "והנה ישראלמאז לארץ כולנו שנבוא בפשיטות אז שרצונו ומן ,

ישראלוהלאה בארץ להיות מאד מאד נכספתי רבונכסוף אך ,

דירתי לקבוע ישראל לארץ לנסוע יכלתי לא ז"ל חיותו בחיים כי מאד, המניעות

שום לי אין ובלעדו ימי, ואורך חיי הוא אשר כלל, ממנו ליפרד יכלתי לא כי שם,

טעמים, כמה מחמת עלי קשה היה כן גם לחזור, מנת על לבדי ולנסוע כלל. חיות

אהבו והשלום א|והאמת כא ענף

ו בידי , היה שלא ההוצאה מרבינוומגודל כך כל רב זמן ליפרד אפשר איך גם

אלקים דברי פעם בכל ושמעתי פעם בכל לפניו להיות רגיל הייתי אשר ז"ל,

אבל אז, לנסוע יכלתי לא אלה כל על הן דורות , לדורי הרבים את המזכין חיים

ישראל ארץ מחיבת שנזכרתי פעם בכל ישראל לארץ לנסוע חזק היה .רצוני

ישראל, לארץ חשק לנו ועשה הקדושות בשיחותיו עמנו דיבר פעמים כמה גם

כמו רבה הוצאה צריכין ואין ישראל, לארץ לבוא קל דבר שהוא לנו והודיע

הבנתי דבריו ומכתלי העולם, שסוברין כמו מסוכן ושאינו העולם, שסוברין

ישראל בארץ שנהיה הנה,שרצונו ועד מאז בלבי תחובים הדיבורים ואלו וכו ',

ישראל. לארץ לנסוע חשקי לחזק בעזרי היו והמה

ז"ל והנה ורבינו מורנו אדוננו ונסתלק בצהרים, השמש בא הרבים בעוונותינו

הסתלקותו אחר וסמוך כיתומים. ונשארנו שנים, עשר לשנים סמוך זה

דירתי לקבוע שיחיו חלצי ויוצאי אשתי עם ישראל לארץ לנסוע דעתי על עלה

ידישם על פרנסה מעמד לי לעשות אוכל שבקל וראיתי בדעתי חשבתי וכבר ,

ועל וכו ', אז לי היה ממון מעט וגם שלומנו , אנשי ידי ועל שלנו, עשירים קרובים

ובהוצאה בצמצום להתפרנס מעמד איזה לי לעשות אוכל שבקל ראיתי זה כל ידי

דירתי לקבוע ישראל לארץ לנסוע רשאי שאיני ראיתי אבל ישראל. בארץ קטנה

בחוץ כאן לעשות צריך שאני מאד גדול הרבים זכות של עסקים כמה מחמת שם

לכתוב צריך ושאני לכתבה, שזכיתי ז "ל רבינו של תורתו בענין דהיינו לארץ,

בשנה זכיתי באמת כאשר וכו', וכו ' ולהדפיס להעתיק עדיין זוכר שאני מה עוד

בית, האלף וספר תנינא, לקוטי ספרו להדפיס הסתלקותו אחר הראשונה

שם דירתי לקבוע לנסוע לי אפשר שאי ראיתי כן על ההוא, בשנה והקיצור,

ושארי ההוצאה ריבוי מחמת וגם אז , פנאי לי היה לא כן גם לבדי ולנסוע לגמרי,

רבינו של שבתורתו מחמת אבל וכו'. לנסוע יכלתי לא אלה כל על הן מניעות ,

מהשם לבקש אחד כל שצריך שם ומבואר פעמים, כמה ישראל ארץ נזכר ז"ל

פעם, בכל נתגברתי כן על וכו ', ישראל לארץ וחשק כסופין לו שיהיו יתברך

פעמים, כמה היה וכן ישראל, לארץ ונכספתי וחזרתי ז"ל, רבינו בדברי ונזכרתי

פעם בכל ורצוניאבל חשקי הפעל אל מכח להוציא עכשיו לי אפשר שאי ראיתי

עכ "ל. וכו', אז לי שהיו המניעות מעוצם ישראל לארץ לנסוע

ויותר הרי ישראל, בארץ דירתם משפחתו וכל הוא לקבוע רצה ז"ל דמוהרנ"ת

לארץ כולנו שנבוא בפשיטות "שרצונו דרבינו קדשו מדברות הבין מזה

להלן שם עוד כתב וכן ט"ז)ישראל", וכו',(אות לפ"ק תקפ "א בשבט ט"ו "ביום

בן נ"י דוד הרב מורנו וכו' הרבני כבוד קדש שבת על שבא יתברך השם הזמין

שלוחא והיה ישראל, מארץ אז בא הנ"ל דוד ורבי וכו', מחמלניק הגאון הרב

רמז לי נשלח שזה והבנתי זאת, מה דעתי על עלה ותיכף וכו', מהכולל דרבנן

א אהבו |ענף והשלום והאמת כב

בענין מחשבות לחשוב התחלתי ותיכף ישראל, בארץ עצמי להזכיר

שיש המניעות רבוי עוצם שאחר אז והבנתי ישראל, לארץ לבוא ההשתוקקות

אחר הדפוס להעמיד שזכיתי אחר כן פי על אף ישראל, לארץ נסיעתי על לי

לסבול אפים אריכת בחינת לי נתן יתברך והשם כאלה, ועצומות רבות מניעות

מה כפי אלו דרכים פי על וכו ', נפלאות עצות בדרכי אותי והוליך המניעות כל

שיש פי על אף כן גם ישראל לארץ לבוא שאזכה להיות יכול בנפשי , יודע שאני

הייתי כך ואחר הרבה. בלבי נתחזקה זו וידיעה כאלו, ברזל וחומות מניעות לי

כך אחר וכו ', חשק כן גם לי ועשה ישראל מארץ עמי ודיבר הנ"ל דוד רבי אצל

קדושת נוראות מגודל הרבה שלומנו אנשי עם בביתי דיברתי בבקר שבת ביום

מקום שום לישראל ושאין ישראל, מארץ מלאה התורה ושכל ישראל, ארץ

הדיבור והרביתי וכו ', וכו ' וארצנו אדמתנו שהיא ישראל, בארץ אם כי בעולם

באמת , הוא כאשר אמתיים בדבורים תיקונוהרבה עיקר מישראל אחד שכל

ישראל". בארץ שיהיה

ה

דירתו יקבע ס' לשנת שבהגיעו יצחק ר' לבנו ציוה מוהרנ "ת

לר"ה לאומן ליסע יוכל שלא שידע עם בא "י

ז"ל עוד יצחק ר' מוה"ר הגדול החסיד לבנו ציוה ז"ל מוהרנ"ת כי ידוע זאת

מאז כי שידע ועם ישראל, בארץ דירתו ויקבע יעלה ס' לשנת שבהגיעו

משכנ שנה יקבע בכל לעלות בידו יעלה שלא כמעט שוב ישראל בארץ ו

לדור עלותו שמיום היה, כן אכן וכאשר באומן. הנעשה הק' בקיבוץ להשתתף

כלל. לארץ לחוץ יצא לא שוב צפת בעיה"ק

דאפשר והנה סבר ז"ל דמוהרנ"ת הסובר'ת הנח'ה להניח מקום היה אם אפילו

אשר באומן , הק' בהקיבוץ להשתתף שנה בכל ליסע יצחק דר ' בידו יעלה

בודאי דהא יצאנו, לא ספק מידי בודאי הא אעפי "כ השכל, מנגד עצמו זה דבר

דילמא בזה וכיוצא כך , כל ארוכה דרך ליסע בנו יוכל לא דילמא למיחש איכא

ז"ל למוהרנ"ת דחזינן ומתוך החששות , באלו כיוצא וכל דרכים סכנת תהיה

ספק איכא הפחות דלכל שידע הגם ישראל, בארץ ולדור לעלות אותו ציוה שעכ "ז

דאין שהגיד רבה"ק לדברי חשש לא והאיך הקיבוץ, אל שנה מדי לבוא יוכל אם

עדיף הוא בודאי מזה גדול דבר שאין ומצד השנה, בראש אצלו מלהיות גדול דבר

הקיבוץ דענין ליה פשיטא דהוי מהכא חזינן כרחך בעל ישראל, ארץ ישיבת על

מכאן רבה"ק לנשמת ההתקשרות ידי על ישראל מארץ גם לקיימו .באפשר __________

.a שנת עד יעלה שלא אותו שציוה ומה

אם אנפין, בכמה בפשיטות לבאר יש ששים,

הבנים גידול מחמת או הפרנסה חסרון מחמת

לומר יש תדרוש סודו אל אם ברם וכו',

אהבו והשלום א|והאמת כג ענף

ו

להקיבוץ מפה עצמי נתקשרתי 'ואנכי במוהרנ "ת: יצחק מוה "ר

ונשמתי ' רוחי בנפשי שלנו הקדוש

הנזכר ויותר יצחק דר' דרכו היה זה הנה כי ברורה, ראיה להביא לנו יש מזה

חיזק ובהם שם, שנשארו לבניו שלומים אגרות להתם מהכא לשגר

ראש בימי באומן הק ' בקיבוץ ההשתתפות אודות על ותעצומות בעוז אותם

ליסע ישראל מארץ לצאת וכלל כלל אדעתיה אסיק שלא לבד זו ולא השנה,

שמחתו גודל הביע זאת גם אף אלא שם, הנעשה הק ' בקיבוץ בעצמו ולהשתתף

מפה. רבה"ק לנשמת להתקשר שזוכה עצמו על

הלשון וכגון בזה להם שכתב ח')מה מכתב בסופו לתרופה תזכו(עלים "אתם

אהיה ואנכי בשם, השנה ראש על הקדוש הקיבוץ בין ימיכם כל להיות

וכן המה". בארץ אשר הקדושים בזכות מפה שלי ונשמה רוח בנפש ביניכם

שם עוד ז ')כתב שלנו(מכתב הקדוש להקיבוץ מפה עצמי נתקשרתי "ואנכי

ראש בערב האריז "ל של הקדוש ציון על שהייתי ובפרט ונשמתי , רוחי בנפשי

ע קשרתי שלנו".השנה להקיבוץ הקדוש בזכותו צמי

אפשר והן הק' רבינו אצל הקיבוץ דענין דלעיל, בהקדמה שדיברנו הדברים הן

במקום הק ' בהקיבוץ ההשתתפות ידי על אם פנים, בשני שיתקיים לו

קדישא מארעא הק' רבינו לנשמת ההתקשרות ידי על ואם באומן , אשר גניזתו

__________

דעד תולדות פרשת בזוהר דאיתא מה בהקדים

ואילך שנין ומס ' הבינה, בבחינת הוא שנין ס '

האריז"ל בכתבי ואמנם החכמה. לבחינת זוכה

זמנים דכמה אחר, באופן מקומות בכמה איתא

כבר והנה החכמה. לביאת בכתבים מצינו

זו דשנה החכמה לים בהקדמה בס "ד הארכנו

בענף להלן בס"ד בקצרה ויתבאר ודאשתקד

הוא לארץ דחוץ בכתבים דאיתא ממה ד',

וכן חכמה, בחינת ישראל וארץ בינה בחינת

הוא לארץ בחוץ הצדיק לנשמת ההתקשרות

וההתקשרות הבינה דבחינת ההתקשרות

ההתקשרות הוא ישראל בארץ הצדיק לנשמת

לומר יש זה פי ועל החכמה. דבחינת

שלא בבריה ידע הוי מידע ז"ל דמוהרנ"ת

מארעא רבה"ק לנשמת כראוי להתקשר יוכל

שלא מחמת ששים לשנת הגיעו עדי קדישא

בעדו מנע ולפיכך החכמה, להשגת עדיין בא

יען ששים, שנת עד ישראל לארץ מלעלות

דבחינת היא ישראל שמארץ דההתקשרות

כיון הששים משנת כן לא דייקא, החכמה

להתקשר עליו יקל החכמה להשגת בא שכבר

אשר הקדושים בזכות רבינו לנשמת מהכא

יצחק במוה"ר אלא אינו זה כל איברא, בארץ.

דכבר יען לאחריני, מזה ללמוד ואין הנ "ל,

זמנים כמה מצינו הרז"ל דבדברי הזכרנו

ואין כדיניה, חד וכל החכמה, השגת לבוא

הזמנים, שנשתנו גם ומה לזה. מזה להקיש

בארץ אנ "ש קיבוץ עדיין היה לא ההיא דבעת

כאיש השנה בראש יחד שיתקבצו ישראל

שרירה אמיתית בהתקשרות אחד בלב אחד

הזה, בזמן כן לא רבה"ק , לנשמת וקיימת

והבן.

א אהבו |ענף והשלום והאמת כד

ויקח בסוד המה בארץ אשר הקדושים הצדיקים ובזכות הארץ קדושת בזכות

הצדיקים בזכות רבינו לנשמת ההתקשרות ידי על כי יוסף, עצמות את משה

שנמצא כמי דחשיב עד לכאן הק' הקיבוץ להמשיך זוכים בארץ אשר הקדושים

קדשו רצון לקיים יזכו דהמה להו דאמר והיינו דרבינו . קדשו גניזת במקום ממש

לקיים יזכה והוא גניזתו , במקום הנעשה בהקיבוץ ההשתתפות ידי על דרבינו

אשר הקדושים בזכות מכאן לנשמתו ההתקשרות ידי על דרבינו הק ' רצונו

היטב ודו "ק האריז "ל, רבינו ובזכות .גבארץ

ז

נסע לא שוב בא"י דירתו שקבע מיום רבה"ק משמש שמעון ר'

באומן הק' בקיבוץ להשתתף

מוה"ר וכזאת חסיד איש ה"ה דרבה"ק הנאמן ומשמשו מתלמידו גם ידענו

שיזכה רבה"ק להבטחת וזכה צפת "ו, בעיה"ק שמנו "כ ז"ל שמעון

וקבע שעלה מיום כי נודע והנה מעלה, של בישיבה הסתלקותו לאחר גם לשמשו

בימי באומן הנעשה הק ' בקיבוץ להשתתף נסע לא שוב ישראל, בארץ דירתו

בנו. שידוכי לצורך אחת פעם זולת ישראל מארץ כלל יצא לא ואף השנה ראש

__________

.b כי כתב תל"ג סימן ח"ד בשש"ק והנה

ר' את ז"ל שטערנהארץ ר"א שאל "פעם

לארץ יסע אם במוהרנ"ת יצחק ב"ר מיכל

ידי על כי וכו' שלא מיכל ר' לו ואמר ישראל,

השנה, ראש בכל לאומן לבוא יוכל לא זה

דואג אתה לו אמר ראבר"ן מזה וכששמע

ולמד צא שנה, בכל לאומן לבוא תוכל שלא

ואעפי"כ כמוך , יכולת בעל איני שאני ממני

וכל השנה, ראש על לקיבוץ שנה בכל אני בא

ופשוט לזה'. יכולת בעל שהנך אתה, שכן

ד'כנראה' ראיה להביא מיכל שאין ר' קיבל כך

דראש ממוהרנ"ת שקיבל יצחק ר' מאביו

כן וכמו ישראל. מארץ עדיף באומן השנה

מבורר דהרי ראיה, עוד בזה להביא רצה

אלא בזה, עמו הסכים ראבר"ן שגם מכאן

לאומן לבוא יוכל ישראל מארץ שגם לו שטען

השנה. לראש שנה בכל

לדחות להאריך הוא שלמותר הגם והנה

על בנינם יסוד שעיקר אלו כגון דברים

רעוע יסוד שעל - הכותב סברת של 'כנראה'

עד איש מפי איש וקבלה בנין העמיד כזה

כן פי על אף יותר, ולא פחות לא מוהרנ"ת

בפנים לעיל שדיברנו דלמה נאמר לעניננו

בהם לזכות הארץ ליושבי יש דרכים דשני

הנסיעה ידי על אם השנה, ראש בתיקוני

ידי על ואם באומן דרבינו קדשו לציון

ישראל, מארץ רבה"ק לנשמת ההתתקשרות

אין הנשמות בתיקוני תלוי זה שדבר וכיון

אדם כל אלא לאחריני הלכה בזה להורות

על הנה יעשה, אשר המעשה תלמדנו נשמתו

הרגיש ז"ל מיכל דר' היטב יובן זה פי

הקיבוץ ידי על תיקונו שעיקר בנפשו

אבה לא ולפיכך דרבינו, קדשו בציון הנעשה

התיקון זה יפסיד פן ישראל בארץ לדור

לא כן ראבר"ן וכראות ממנו, למעלה שאין

לו אמר זאת ורק בדרכו, להפריעו אבה

ישראל בארץ לדור יכול כן פי על שאף

שנה. בכל וליסע

אהבו והשלום א|והאמת כהענף

בצל ולא לחסות וזכה ההיא, האחת בפעם הארץ מן בצאתו גם אלא לבד , זו

למעלה למעלה עבודתו גודל ובראותו הגדול, בשבועות מוהרנ"ת כנפי

זעה איצטער רבי'ן, פון תלמיד א איז נתן ר' אז געמיינט האב 'איך ואמר ענה

עכשיו דרבה"ק , תלמיד הוא שמוהרנ"ת [חשבתי אליין' רבי דער איז ער אז איך

לימי הקרוב דעצרתא ביומא זה שהיה הגם והנה בעצמו ], רבינו שהוא אני רואה

הק ', הקיבוץ ענין על מוהרנ"ת של נפשו מסירות גודל מאוד וידע השנה, ראש

הימ עבור אחר תיכף שבארץ אעפי"כ למקומו ושב שמעון ר' חזר האלה ים

מוה"ר והנה השנה. בראש הק' בקיבוץ להשתתף באומן נשאר ולא ישראל

וימים היה, המלך פני מרואי שהרי בא, הוא ולפנים המערכה מן הלא ז"ל שמעון

אשר הוי רבה גברא ובודאי פנימה, בקודש ולשרת לעמוד זכה רבים ושנים

מעלת גודל נפשו נקודת בעומק והבין ידע ובודאי מלך, בהיכל לעמוד בכחו

יזכה למען באומן חנותו להאריך חש לא ואעפי "כ רבינו, של השנה הראש יקרת

הקדושים והגאונים ישראל. לארץ חזר אלא שם, המתקיים בקיבוץ להשתתף

אליו להצטרף חפצו אלא בידו מיחו שלא לבד זו לא ז"ל נפתלי ומוה"ר מוהרנ"ת

י"ד )בנסיעתם - י"ג סימן ח"א מוהרנ"ת בימי זה כל להטעם (עיין בודאי הוא זה וכל .

מן דאין גופא העובדא מזאת מוהראבר "ן הרה"ק הוכיח וכאשר לעיל, הנזכר

לאומן . ישראל מארץ ליסע החיוב

הקדוש וחלילה דהוא לומר ז "ל שמעון כמוה"ר קדוש חסיד איש על לעז להוציא

אחר גם ממשיך רבינו של השנה ראש דענין להשיג זכה לא ז "ל

דשתי בקיבוץ. להשתתף טרח ולא ישראל לארץ עלה ולפיכך הסתלקותו

במה להתבונן לנו ודי היה, קדוש איש שמעון מוה"ר הלא חדא, בדבר , תשובות

עומד להיות והוא אדם, בה זכה שלא למה רבה"ק שזיכהו הרואות שעינינו

אשר כבוד אומר בהיכלו מהיכל לפנים בהיכל ולפנים לפני לפניו ומשמש

הזאת והנשגבת הנוראה הזכות גודל על המחשבה עצם אשר ממעל, בשמים

ויותר יותר ולהשתומם הרעיון להבהיל כדי והותר די בה יש ראתה לא עין

ובודאי כנודע, ז "ל, למוהרנ"ת אף ביטול לו היה הלא ז "ל והוא חדא, משעתא

כן שהאומר באופן רבינו , הסתלקות אחר אף הק' הקיבוץ מקדושת ידע גם ידע

דר' מעובדא זו ראיה הלא העיקר , והוא ועוד קדוש. איש על לעז מוציא נמצא

מוהראבר "ן הגה"ק דרביה ומשמיה אמרה, יצחק לוי מוה"ר הגה"צ שמעון,

דבריו, היפך ומשונות שונות סברות נאמר ואיך ממנו , יותר ידע ומי אמרה,

אתמהה.

הוא ומן שנה בכל מליסע שנמנע שהסיבה דאפשר לומר אין נמי הזה הטעם

או שבועות , שלשה למשך שנה בכל ביתו את לעזוב לו קשה שהיה מחמת

כיוצא וכל הדרכים, סכנת גודל מצד או ליסע, מאתו נמנע דממונא דררא שמצד

א אהבו |ענף והשלום והאמת כו

קרוב אין אשר מוהראבר "ן הגה"ק הביאה זו שראיה דאחר התירוצים, באלו

כלום. דבריו אחר אין שוב ממנו יותר המלך לבית

ח

דלא שידע הגם בא"י נפתלי מוה "ר דירת לקבוע עסק מוהרנ "ת

הקיבוץ אל לבא יוכל

וידידואף רעו שהיה ז "ל הקדוש דרבינו תלמידיו מגדולי ז "ל נפתלי מוה"ר גם

בארץ דירתו ויקבע שיעלה למענו ז"ל מוהרנ"ת עסק דמוהרנ"ת , הקרוב

באם ז"ל, נפתלי דמוה"ר מזגו ורכות טבעו לדקות כי מוהרנ"ת ידע וזאת ישראל,

וטלטולי הנסיעות בקשרי לעמוד יוכל לא שוב ישראל, בארץ דירתו יקבע

באומן , השנה ראש בימי הק ' בקיבוץ ולהשתתף ליסע מאתו וימנע וכו' הדרכים

הנזכר . להטעם נמי היינו כרחך ובעל למענו, מוהרנ"ת טרח ואעפי"כ

ט

באומן הקיבוץ אל נסע ולא בא"י דירתו קבע טעפליקער הר"מ

מוהרנ"ת,וכזאת תלמיד ז "ל טעפליקער מאיר מוה"ר בהגה"ק עוד מצינו

הק' בקיבוץ להשתתף נסע לא שוב ומאז ישראל, בארץ דירתו שקבע

הלהיב ז"ל מטשערין אבא מוה"ר אשר בעת אחת פעם זולת באומן, המתקיים

להיותו ז"ל והוא שלומנו. מאנשי הנאמנים בידידיו ולפגוש לאומן ליסע לבבו

לא ואעפי "כ הקיבוץ, קדושת יקרת גודל קדשו מפי שמע ודאי מוהרנ"ת תלמיד

הנזכר . להטעם היינו כרחך ובעל להתם, מהכא נסע

בשש "קואפילו שכתב תי"ב)למה לאומן (ח"ג ישראל מארץ ליסע דרכו שהיה

ברורה ראיה מזה להביא לנו דיש ודאי זה עכ"פ שנים, לעשר אחת

יותר שם מעליותא איכא אחד מצד אכן כי 'ענין', אם כי ליסע 'חיוב' דאין

מעליותא נמי איכא גיסא שלאידך אלא החכמה, על הבינה וכמעלת מבכאן ,

בע"ה. ד ' בענף וכדלהלן הבינה, על החכמה וכמעלת משם, יותר בכאן

י

הקיבוץ עם אחד קיבוץ כולנו אנו מטבריה יהודה ב"ר נתן ר'

רביז"ל של ציוה "ק על שיתאספו

מטבריה ועל יהודה בר נתן מוה"ר הגה"ק מדברי ראיה להביא יש זה דרך

באגרת לשונו וזה מוהרנ"ת, תלמיד ה')שהיה צדיק בחביבותא (נתיבות אנן ,

רבינו של הקדוש ציון על שיתאספו הקיבוץ עם אחד קיבוץ כולנו אנו כי תליא,

ישראל מארץ רבה"ק לנשמת ההתקשרות ידי דעל הרי השנה". ראש על ז"ל

מקום על המתקיים הקדוש הקיבוץ עם אחד ובקיבוץ אחת באגודה נעשים

ממש . כאחדים שנעשים עד הקדושה גניזתו

אהבו והשלום א|והאמת כז ענף

ראש והנה לימי ישראל בארץ נשאר שפעמים היות דעם לו הרואות עינינו

שם וכדיעויין השנה, ראש ימי על שם להיות לאומן נסע ופעמים השנה,

נסיעתי עיקר זה "כי צ"ח במכתב שם וכן לאומן, ליסע שנשתוקק י"ג מכתב

דאיכא כדאמרן, היינו כרחך ובעל השדה". בעל אצל השנה ראש על שאהיה

לכל זוכה בזה ובין בזה בין ועכ "פ באומן , מעלה ואיכא ישראל בארץ מעלה

נעשים ודהתם דהכא דהקיבוץ רבינו, ידי על הנעשים הקדושים התיקונים

הנשארים לידידיו באומן בהיותו שכתב עוד לו וכדמצינו אחד , קיבוץ שניהם

ישראל ק"ז)בארץ אני(מכתב יודע כי הקדוש , הקיבוץ בתוך אתכם "קשרתי

השנה". ראש על תבקשו מעתה ואי"ה שם, להיות כן גם רצונכם

יא

ז"ל מטולטשין נחמן מוה"ר הרה "ק

עברה והנה מעלה, של לישיבה ונתבקש עלה ז"ל שמוהרנ"ת אחר כי נודע

הגה"ק ונורא קדוש הנעלה החסיד ביתו ונאמן לתלמידו העדה הנהגת

הק' רבו באשר ונוכחת , כל את ידע ז"ל והוא זיע"א, מטולטש 'ין נחמן מוה"ר

מפתחות האר 'ש, טוב וכל הזה, בבית מאומה מאתו מנע לא ז"ל מוהרנ"ת

הק' רבו דעת אמיתות ידע והוא בידו , מסר הכל חיצוניות, ומפתחות פנימיות

דבר על נפשו ומסר נאמן היה דרכיו בכל באשר לאחת עד רבה"ק עניני בכל

ספר בסוף הנדפס ישראל ארץ ליושבי במכתבו רואה עין כל והנה ז"ל. רבינו

אשריכם לשונו, וזה שם ובתו"ד הארץ, בישיבת ומעודדם מחזקם לתרופה עלים

ומתגעגעים משתוקקים ומסתמא קדישא, ארעא בצל יושבים אתם אשר

ישראל, ארץ קדושת שורש ומצא חפר אשר והנורא הקדוש ציון בעפר להתאבק

חפר אשר והנורא הקדוש ציון בעפר בפה להתאבק זוכים שאנחנו ואשרינו

להתאבק ומתגעגעים ומשתוקקים ישראל, ארץ קדושת שורש בעפר ומצא

הקודש ". ארץ קודש אדמת

חיוב והנה אודות מידי ולא להם להעיר כתב דלא יראה, בלשונו המעיין

וגדולה יקר שבח דברי אם כי באומן, המתקיים הק ' בקיבוץ ההשתתפות

דרבינו קדשו לציון להון דאית ההשתוקקות ועל ישראל בארץ לדור הזכות על

האמור . הטעם מן והוא באומן,

יב

באומן הציוה "ק אל מהכא ההשתוקקות ענין

באגרותואל בסמוך לעיל ובין הכא, בין הנזכרת ההשתוקקות עצם על תתמה

סגי לא וכי מקומן , באיזהו עוד וכן מטבריה, יהודה ב"ר נתן מוה"ר החסיד

ההתקשרות ידי על בכאן הנעשה הק ' בהקיבוץ להתכלל המה שזוכים במה להו

א אהבו |ענף והשלום והאמת כח

ומה דרבינו, קדשו גניזת במקום ממש הם הרי כך ידי על אשר רבינו לנשמת

דרבינו. קדשו ציון את מהכא ההשתוקקות בזו יש שבח

דאיתנהויש יתירה המעליותא מצד להם באה ההשתוקקות דזו בתרתי , לומר

גיסא )התם ישנם (מחד מעלות דאיזה ד' בענף וכלהלן דהכא, הקיבוץ על יתר

בכאן . דליתנהו שם

ימיואמנם שבכל מוהרבר"ן הקדוש להחסיד וכדמצינו גיסא, לאידך גם הוא כן

הק' הקיבוץ אל מאוד נשתוקק השנה ימות בכל ישראל בארץ היותו

למעשה )באומן שנה בכל עשה כן ארץ (וכאשר לקדושת מאוד נשתוקק שם ובהיותו ,

בשש"ק עוד ועיין תע "ז)ישראל. כך (ח"ג כל בוער לב לו היה ז "ל "ראבר "ן כי

שני אצלו ומחוברים משולבים שהיו עד רבינו ציון ולענין ישראל ארץ לענין

היו וגעגועיו דבוריו רוב לארץ בחוץ שוהה שכשהיה ממש, כאחד אלו ענינים

מגודל לדבר מרבה היה ישראל בארץ ששהה בשנים כן וכמו ישראל, לארץ

שם עוד ועיין ז"ל". רבינו לציון והעליה ההשתטחות ס"ו)מעלת סימן זה (ח"ו וכל .

ובזה. בזה דאיתנהו המעלות מצד הוא

יג

נמצא משיח משה נשמת - במוהר"ן אברהם מוה "ר הרה"ק

ר'ב'י אותיות ובא "י הקודש במקום מקומו ועיקר ובחו"ל, בא"י

האיוהנה לבנו הק ' העדה הנהגת עברה הנזכר , נחמן מוה"ר הסתלקות אחר

הוא ואף נחמן , ב"ר במוה"ר אברהם מוה"ר קדישא חסידא ונעלם טמיר

ספריו יוכיחו כאשר מאוד, עד בהם והעמיק מאביו , בידו נמסרו המלך גנזי כל ז"ל

לו מצינו והנה רבה"ק , תורת עומק ברזי וטמירי עמיקי אתנו הנמצאים הק'

במראה מפורש והודיענו ישראל, ארץ בשבח שדיבר קדשו בכתבי טובא

רבי, בבחינת הוא דבכאן דייקא, ישראל בארץ ומשכנו דירתו עיקר הק' שרבינו

קדשו לשון בזה נחקוק וכאשר רי"ב, בבחינת אלא רבי בבחינת אינו התם ואילו

נחזור שלם המשכן יהיה ולמען זו, דשנה החכמה ים לספר בהקדמה דבריו הדפסנו (וכבר

המאמר) בזה כאן גם דבריו .לקבוע

דהגה"ק וזה קדשו מלשון הוא ריבוע בחצאי המוסגר [כל קדשו באגרת לשונו

אין אצלו , בהיותי שדברנו ישראל לארץ הנסיעה אודות על הנזכר]:

בבוא נעשה מה כי כמותו, ההלכה גם ולקבוע לברר דעתי ועניות ביכלתי

לנפרדים ושלום חס זה ידי על נחשב האם ישראל, לארץ לנסוע הכלליות הגאולה

אמר אשר על ז"ל מאדמו"ר י"ב ונרחקים אות באומן וישיבתו נסיעתו מוהר"ן (חיי

לובסופו) שאין כזה דבר ולאמר מלהזכיר הס - וכו ' ביניכם להשאר רוצה אני

הקדושים דבריו המה גם וכן אדם, בני כלשון תורה שדיברה נודע הלא כי שחר ,

אהבו והשלום א|והאמת כט ענף

רובם מאוד אז שנסתכנו הסכנה שמעוצם מחמת ואמר דיבר זה כל כי האלה,

מעיר אחד גם יתעורר שלא כיום ברור ידע ישראל, לארץ הנוסעים של ככולם

מאוד נתפרדו הזאת במדינה כשנשאר גם כי הקדוש, קברו על לשם לנסוע

הקדושים חייו בימי השנה בהראש כי הקדושה, הסתלקותו אחר מאנשיו הרבה

אנשים מאות שש או חמש לערך האחרון השנה ראש על לאומן אליו באו

אז אליו שבאו לומר בפומייהו מרגלא היה אומדנא בדרך אדם בני [ובלשון

בראש כך ואחר ז"ל], מוהרנ"ת בשם ז"ל מאבי שמעתי כן אנשים, אלף בערך

ששים ערך רק היו ולא למספר באו הקדושה הסתלקותו שאחר הראשון השנה

להסתלק ישראל לארץ נוסע היה שאם וחומר קל אלפים ואלפי יותר , ולא אנשים

נוסעים שהיו אנשיו מגדולי מיחידים יחידים רק נמצאים היו לא שבודאי שם,

נש היה הזמן וברבות לגמרי.לשם, הדבר כח

פנו"אבל במדבר הקורא קול לשמוע זכינו שכבר הימים ובאלה דידן , בנידון

לנו נתן עזים ובמים וכו', ישפלו וגבעה הר וכל ינשא גיא כל ה' דרך

לבעל הנסיעה מחיר וכל מעולם, היו שלא בנפלאות ונתיבה הדרך את השי"ת

לנסוע ביכלתו שיש עד ותמידי, כבוש והדרך כסף, רובל בכ "ה הוא הספינה

נכנה ואיך הקדושים, השנה ראש לימי לאומאן משם גם ושוב ברצוא ולבוא

אלקינו, עיר בארץ להיושב ז "ל הקדוש מאדמו "ר והרחקה פירוד בשם ונקרא

בארץ להיושב ז"ל לאדמו"ר ודביקות קירוב בשם ונקרא נכנה ההיפך ובתכלית

כמארצנו הדבר עליו וכבד רחוק רוסיה במדינת ממקומו שגם ויש העממים,

כנודע... ממש

אחר"וכמבואר במקום גם הקדושים אות מדבריו ח' סימן ח"א מוהר"ן ליקוטי (עיין

מכל ז ') ונזכרתי וכו'. ראתה לא עין העליון העדן הוא ה' שבית ,

הלילה כל חשב האחרונה בלילה אדמו "ר שבפטירת מוהרנ"ת, במאמר זה

בחידושיו אז עמדו [כפי וכו' אלהיך ה' בית תביא אדמתך ביכורי ראשית הכתוב

בכתבי שמבואר בדעתו עלה כך ושאחר ב'], הלכה בחלב בשר בהלכות

המקום נורא מה כי וכו '... הנשמות גדולי והתעלות הסתלקות סוד שזה האריז"ל

באותיות הנמצא מ'ש'ה' בשם [הרשום ומשיחו ה' בית אם כי זה אין הזה

שגם מבואר שמזה ה', לך יעשה בית כי הכתוב יסובב שעליו דוד , בן ש'למ'ה']

זה לפי [ומיושב יתברך וחכמתו אלהותו בית בעיקר הוא בעצמו ז "ל אדמו"ר

חז"ל המאמר עי"ש)פליאות י"ב, פרשה וחמתי(ויק "ר אפי על כי הכתוב אודות על

הקלקול ויצא נתעורר פרעה בבת שחטא בפרטיות קלקולו שבסיבת וכו ',

משה] [כנבואת וחכמתו נשמתו כי יען ישראל, נפשות לכל בכלליות והחורבן

אשר מה כל כי בנה]. אשר הכללי ובנין בבית העיקר היתה האדם מכל שלמעלה

על כבודו, וכסא ומנוחתו שכינתו וזאת יתברך, הבורא כבוד למשכן ציון תהיה

א אהבו |ענף והשלום והאמת ל

ישראל בנשמות שכינתו להיות כביכול ותאותו רצונו בסיבת רק הוא הכל

שהוא לכולם, והראש בהמובחר והעיקר אלקינו, בית מעדן הגדלים שלמטה

ז "ל אדמו "ר דברי מצירופי זה כל כמבואר בית , לי ראש סימן (עיין ח"א מוהר"ן קוטי

ס"ז) סימן ח"ב ז ', אות עתח' בכל ולמצוא לחפש מוכרח בעצמו הצדיק גם ולאשר .

בהם], שמבאר ז"ל מוהרנ"ת ודברי מדבריו זה כל [כמבואר ונשמתו רוחו חלקי

מקומו שם ולקבוע ולבוא לנסוע נפשו את למסור בעצמו ז"ל אדמו"ר גם הוכרח

כללנצח, עם לשם ולבוא לחזור דעת על זולת היתה לא משם יצא אשר זה וכל

בתמידות לארץ בחוץ להשתקע ולא זה, לכל המוכרחים ישראל מבואר נפשות ,

ו', אות ד ' הלכה לסעודה ידים נטילת הלכות הלכות [ליקוטי הקדושים מדבריו

נסיעתו בסיפור מוהר "ן ובחיי ו'] אות ד' הלכה בסעודה הנוהגים דברים ובהלכות

מקומולנאווריטש, אבל מקומות , ושאר בברסלב רועה הוא לבד שעה שלפי

לבד ועירו בארצו הוא והנצחי ז"ל האמיתי מוהרנ"ת מפי נשמע וכן וכו'. וכו '

וכו'. וכו ' השעה מפני הדחיה בסיבת זולת היה לא פטירתו כל שגם

מ'ש'ה',"קדש' תיבות סופי תהיה' בארץ קדשים' נמצא משיח משה נשמת כי

ישראל ובארץ הקודש במקום מקומו ועיקר לארץ, ובחוץ ישראל

ר'ב'י ר'י'ב'אותיות לארץ ובחוץ מ "ח), סימן ח"א מוהר"ן ליקוטי העיקר (עיין אבל ,

הזאת. האגרת עכ"ל רבי , לאותיות ריב מאותיות לבוא הוא

יד

העלה ימיו בסוף האמנם בזה למוהראבר"ן לו היו חלוקים זמנים

ליסע א"צ שמא "י

במה והנה ישראל בארץ הישיבה היתר שתלה משמע האגרת דמלשון הגם

ברצוא ולבוא לנסוע ביכלתו שיש עד ותמידי כבוש "הדרך הזה שבזמן

תלמידו עליו העיד כבר הנה הקדושים", השנה ראש לימי לאומאן משם גם ושוב

בשנותיו ידיו על מים ליצוק שזכה ז "ל בענדער יצחק לוי מוה"ר הגה"צ

ישראל מארץ ליסע הצורך מן אין דמעיקרא העלה ימיו בסוף כי האחרונים

השנה. ראש על לאומן

סבר וכבר דתחילה בזה, אצלו היו חלוקים זמנים דשלשה שכתב למי ראינו

יש הארץ יושבי אור דאף כוכבי בספרו וכדאיתא לאומן , ליסע (עיין להם

א') אות ממוהרנ"ת שיחות מוהר"ן .אנשי

לוושוב שאין וועקסלער הר "ש להגה"צ הגיד שכן וכנודע בדבר, ונסתפק עלה

בשש "ק וכדיעויין הלכה, בירור תקל"ה )בזה פרוש (ח"ג שאדם דסבר

הדרך יסורי לסבול יוכל לא הנ"ל וועקסלער כר"ש עלמא דהאי מחיזו ומופשט

מא"י ליסע 'חיוב' שאין ודאי דהא מוהראבר "ן סבר ההיא דבעת ור "ל, כו',

אהבו והשלום א|והאמת לא ענף

דידן נידון כגון במקום להכי ואמטו בזה, יש 'ענין' מקום שמכל אלא לאומן ,

שם עוד ועיין אמרו. לא וועקסלער , תקס"ג)דהגר "ש דאילו(ח"ג ראבר"ן דאמר

לא לבוא יכולת מבלי סגורה היתה לאומן והדרך ישראל בארץ נמצא היה

ליסע. 'חיוב' דאין כנ"ל, נמי והיינו בזה, הפסיד

מארץ האמנם ליסע הצורך מן דאין בפשיטות הסכמתו עלתה ימיו בסוף

ששמע ז"ל יצחק לוי מוה"ר הגה"ח תלמידו העיד וכאשר ישראל,

הורה וכן אומן, קיין פארן נישט מען דארף ישראל ארץ פון אז מפ"ק

מוה"ר הרה"ח דוגמת נפש מסירות בעלי שהיו ישראל שבארץ לתלמידיו

להתם מהכא ליסע הצורך מן שאין אנשין מאיר מוה"ר והרה"ח פילמער יעקב

הקיבוץ. אל

ישראל,ואלו בארץ הקיבוץ קדושת בהשגת אינון דרגין תלת זמנים השלשה

ושוב באומן, אלא אינו הקיבוץ דענין וסבר זה ענין השיג לא דמעיקרא

עדיף באומן דהקיבוץ סבר מקום שמכל אלא ישראל בארץ הקיבוץ קדושת השיג

מכלהו. ומעלי גבוה ישראל שבארץ דהקיבוץ השיג ולבסוף ממנו , יותר ומקודש

כתבה אלא האגרת דזאת יען הנזכרת , האגרת מלשון להקשות אין דין מן דבר

שמא ישראל לארץ לעלות אבה לא הלא מיכל ור ' ז"ל, מיכל לר ' ראבר"ן

לארץ ליסע ראוי לדבריו דגם השיבו ולשיטתו לאומן, השנה לראש ליסע יוכל לא

בקל. ליסע אפשר הזה בזמן באשר ישראל

טו

ע עוד לנסוע שלא בדעתו אז נסכם לאומאן'כי השנה ראש ל

ת"ו' מירושלים

שנה עוד בכל ליסע דרכו צדיק אחז גופיה איהו הנזכר שהרה"ק דעם נודע זאת

שדעתו מפני לא אעפי"כ זה, דבר על נפשו ומסר לאומן , השנה ראש לימי

טעמו הודיע אלא להתם, מהכא ליסע חיוב להם יש ישראל ארץ שבני היתה

לחזק אם כי דשם, הקיבוץ אל ליסע החיוב מחמת אינה נסיעתו דסיבת ונימוקו

דרבים. תורה תלמוד ומשום שבעיירות אנ"ש את

שמואלובספר ק "ס)תולדות דר (עמוד שהיה פרידמן העשיל שמואל למוה"ר

כי משתעי - לארץ לחוץ לצאת מפליגות האניות היו שמשם - ביפו

לנסוע ימים כמה פה היה אברהם ר' במדבר, פרשת שלישי "יום תרע"א בשנת

לאומאן ]. ונסע חזר לבסוף [ואמנם ירושלימה" וחזר השנה, ראש על לאומאן

שם דבריו קס"ו)ובהמשך ר'(עמוד "ידידנו תרע"ב שנת אב - תמוז דבחודשי

כתב ושוב וכו'. מאוד " אותי והחיה שבועות כמה אצלנו היה קס"ז)אברהם (עמוד

השנה ראש על לנסוע אברהם ר ' ידידנו בא ערב לעת אלול ה' ראשון "יום

א אהבו |ענף והשלום והאמת לב

על לנסוע לכאן שבא שבועות כמה שזה הגם לילות , שתי אצלי ולן לאומאן ,

ירושלימה, אז חזר אבל השנה, עלראש עוד לנסוע שלא בדעתו אז נסכם כי

ת "ו מירושלים לאומאן השנה הוא ראש ועתה שנתחרט, ימים כמה זה אבל ,

נוסע".

להלן וכן שם עוד קע "ח)מספר ידידנו(עמוד בא קרח, "פרשת תער "ג בשנת כי ,

בכל נוהג שהוא כמו לאומאן השנה לראש לנסוע כדי ליפו נ"י אברהם ר'

חזר נ"י אברהם ר ' "ידידנו בלק פרשת ראשון ביום כי כתב ושוב ושנה". שנה

לארץ ירושלימה, לחוץ עוד לנסוע שלא בדעתו עוד והיה חזר פנחס פרשת .

לי ואמר ליפו , ראשהפעם על לנסוע מבלתי בדעתו לגמור מאוד לו שקשה

לאומאן לארץ".השנה לחוץ נסע תמוז ט"ו ראשון יום וכו '.

למוהרא הרי ליה סבירא דהוי העדויות מאלו מארץ לן ליסע חיוב דאין בר"ן

ארץ אי ליה, עדיפא מאי פעם בכל ונסתפק עלה ולכן לאומן, ישראל

אנ"ש וחיזוק דרבים תורה תלמוד מחמת עדיף אומאן שמא או עדיפא, ישראל

היה כי לאומן , ליסע השנים באותם הכריע למעשה ואמנם וכנ"ל, שבעיירות

ואולם לאומאן". השנה ראש על לנסוע מבלתי בדעתו לגמור מאוד לו "קשה

על מאוד ונתחרט ביה הדר ימיו שבסוף יצחק לוי מוה"ר תלמידו העיד כבר

מארץ ליסע החיוב מן שאין לבד זו דלא למעשה והעלה האחרונה, זו נסיעה

להלן עוד וכמובא לעיל, וכנזכר ליסע, הצורך מן אין אף אלא לאומאן, ישראל

בסמוך .

טז

לאומן ' נוסע היה לא לירושלים הפעם עוד לבוא זוכה היה 'אם

יסע גם לבל השנה ראש אחר נדר לידור דרכו היה שנה בכל אשר נודע זאת

בנסיעתו ואמנם נדרו , ומתיר חוזר היה השנה ובסוף לאומן, הארץ מן יותר

המלחמה מחמת ישראל לארץ משם לחזור מאתו שנמנע לאומן האחרונה

לו שאין רבים דעת על נדר ידור לארה"ק לחזור יזכה שאם הכריז אז , שפרצה

על מאוד ונצטער השנה, לראש לאומן הארץ מן יותר יסע שלא כנודע, הפרה

בעון הן ואמנם הקודש, לארץ לשוב עת בכל ונשתוקק האחרונה זאת נסיעתו

לכל כנודע משמו יצחק לוי מוה"ר הגה"צ העיד כן - שם ונסתלק זכינו לא

ביתו. ובאי תלמידיו

וזה וכן 237 עמוד ופרח כפתור בספר הלוי דב יעקב מוה"ר הרה"ח עוד כתב

כאשר אמר זצ"ל נחמן ב"ר אברהם ר' הרה"ק חבורתנו ראש אשר לשונו,

נ"י רוזין חיים אלי ' ר' החסיד מידידנו ובפרט זצ"ל, ראבר"ן מתלמידי שמעתי

אחרי כמובן לאומן , נוסע היה לא לירושלים הפעם עוד לבוא זוכה היה שאם [ז"ל]

אהבו והשלום א|והאמת לג ענף

אצל שורה רבינו אור נשמת כי בזה, וטעמו ז "ל. ציונו על להיות זכה שכבר

זי "ע" הצדיקים נשמות שאר עם המערבי .ד הכותל

יז

רבי 'ן" ביים הערשט מען איז ישראל ארץ "אין

רס"ח)עובדאעוד ח"ה שש"ק מאוד (עיין שנתעורר נחמן ב"ר נתן במוה"ר הוה

זקן היה כבר ז "ל והוא הקדושים, אלול בימי זה והיה ישראל, לארץ ליסע

בימי ותיכף השנה, לראש קודם לארה"ק ועלה מעשה, עשה וכן שנה, שבעים בן

למעלה, של לישיבה ועלה נסתלק לארה"ק עלותו לעת סמוך סוכות המועד חול

השנה לראש קודם מאומן שנסע במה הדבר תלו באומן שלומנו מאנשי ומקצת

לוי מוה"ר הגה"צ כשסיפר ואמנם הקיבוץ. בעת רבה"ק אצל להשאר דקדק ולא

דבריהם דחה דבריהם, מוהראבר"ן הגה"ק דכשמוע הוסיף, זה מעשה יצחק

אצל ויותר יותר להיות זוכה ישראל בארץ דייקא דאדרבה ואמר בשחוק,

והפליג רבי'ן". ביים הערשט מען איז ישראל ארץ "אין בפ "ק ואמר רבה"ק ,

שם. ולהסתלק ישראל לארץ וליסע הזמן לכוין סייעוהו השמים שמן במה בזכותו

דעתו היתה שכן מכאן לנו והנה משמו . ז "ל יצחק לוי מוה "ר הגה"צ סיפר כן

הערשט ער 'איז רבה"ק לנשמת ישראל מארץ דהמתקשר בפשיטות מסכמת

רבי 'ן ". ביים

יח

אומן או ישראל ארץ

נודעוכיוצא תפ"ה )בזה ג' שש"ק מוה"ר (עיין הגה"צ שאל דפעם עובדא, עוד

על למוהראבר"ן ז"ל מוהרנ"ת בהגה"ק ז"ל יצחק במוה"ר ז"ל מיכל

עמו והסכים אומן', או ישראל 'ארץ פעם שאמר דרבינו קדשו שיחת אודות

רבינו הגיד כן כי שאמת לאנ"ש אמר דשוב אלא רבינו, הגיד שכן מוהראב"ן

אמרם רבה"ק ואילו אומן ' 'או תיבות מדי יותר הדגיש מיכל ר ' מקום שמכל אלא

בראש רבה"ק אצל להיות דהענין דעתו שהסכימה מהכא נמי לן והרי בניחותא.

__________

.c שכתב למי שראינו במה המעשה עלינו ורע

כו' רבים דעת על שידור ראבר"ן שאמר דמה

לארץ וגעגועיו כיסופיו גודל מחמת הוא

בארץ לקבורה לזכות רצונו ומחמת ישראל

שלא מי יבא איך אקרא, תמה דתמה ישראל.

בתוקפה השמש על ויעיד השמש את ראה

שזכו המובהקים תלמידיו והלא וגבורתה,

יצחק לוי מוה"ר ה"ה השנים, באותן לשמשו

עובדא דאישתעי אינהו ז "ל, חיים אלי' ומוה"ר

הוא כן שאמר דמה אמרו האמת והמה זו,

ליסע הצורך מן דאין הסכמתו שעלתה מחמת

בארץ שורה רבה"ק ונשמת הואיל לאומן

ויפרש שמע שלא מי יבא איך כן ואם ישראל,

אתמהה. דבריהם, היפך כרצונו הסיפור

א אהבו |ענף והשלום והאמת לד

גניזתו, במקום הק ' הקיבוץ אל ליסע או פנים, בשני שיתקיים לו אפשר השנה

ישראל. מארץ קדשו לנשמתו להתקשר או

יט

כאילו ממש ה "ז רבה"ק לנשמת ומתקשר בא "י בר"ה הנשאר

הק' גניזתו במקום היה

הלקוטיםומאחר ביאור בספרו כתב גופיה ז "ל מוהראב"ן ס"אשהגה"ק (סימן

ס"א ) בשם אות ז "ל מאבי ששמעתי מה להציג הנני לשונו , וזה

דברים, בשלשה זולת הנ"ל והמשפט הלכה בירור לו נמצא שלא ז "ל מוהרנ"ת

ו ויום, יום בכל הפוסקים ללמוד יום חיוב בכל בה לחדש והבקשה התפלה חיוב

גניזתו למקום השנה בראש הנפשות אסיפת וחיוב עליו , שעובר מה כפי

משמיה הגיד שעכ"פ מאחר והנה בזה. שכתב מה שם ועיין עכ "ל. הקדושה,

השנה בראש להיות החיוב דבר על ומשפט הלכה בירור ליה דאית דמוהרנ"ת

ליסע החיוב מן שאין הורה גופיה איהו גיסא ולאידך הקדושה", גניזתו "במקום

ומתקשר ישראל בארץ דהנשאר ליה פשיטא הוי דמיפשט מכלל ישראל, מארץ

במקום על שהיה כמי ממש הקדושים התיקונים לכל מכאן זוכה רבה"ק, לנשמת

זה סותרים דבריו נמצא כן לא שאם כלל, הפרש מבלי באומן הקדושה גניזתו

וכנ"ל. ממש, הך היינו כרחך על אלא זה, את

כ

תובב "א ' המערבי כותל אצל דר 'הצדיק

ובתוך וכבר זו , דשנה החכמה ים ספר בהקדמת מדבריו עוד להביא הארכנו

ותבונה חכמה מספרו הבאנו מעשיות הדברים ספורי ספר בסוף (בהנדפס

עקב) פרשת הברכה היכל בספרו מקאמרנא הגה "ק כתב וכן ת"ק, רבה"ק עמוד דנשמת

באגרת כתב וכן מש "ה, ר"ת ה'כרובים ש 'ני מ'בין בסוד הקדשים בקודש שורה

סופי תהיה' קדשים' "קדש' קנ"ה סימן הלקוטים ביאור לעיל הנזכרת הקודש

שורה הזה ובזמן ישראל". בארץ נמצא משיח משה נשמת כי מ'ש'ה', תיבות

ותבונה חכמה בספרו עוד כמבואר המערבי בכותל ג')נשמתו "הנה (סימן כי

דבר כן ועל חיים. נקראים ובמיתתם מבחייהם, יותר במיתתם צדיקים גדולים

וכביכול וכו', צדיקים קברי על להשתטח הוא מכותלגדול זזה לא השכינה כן

לנצח לעדיהמערבי עומדים הם בקדושתם שוממים, מקדש כשה[בתי ] גם כי ,

לעדי וקיימים חיים שהם צדיקים כמו וכביכול זה, בענין עד עדי בנין היה כי עד,

שם שהשכינה המערבי לכותל הזה בזמן גם לילך מאד גדול דבר כן ועל עד.

בספריםהוא. כמובא קיים היה שביהמ "ק מזמן חשוב יותר והנכנס ואדרבה .

רז"ל ואמרו כרת , חייב הזה בזמן ע "ב)למקדש ס"ב הבית(ברכות בהר הרוקק וכו'

אהבו והשלום א|והאמת להענף

שם בז ע"כ הימים. כל שם ולבי עיני והיו שנאמר עינו, בבת רוקק כאילו הזמן ה

בלב והרוח במוח הנשמה כמשכן לנצח השכינה והשראת החיות עיקר היום גם

מוהר "ן בליקוטי כמובא הברית לפגם גדול תיקון ישראל וארץ ק"ט )וכו', ,(סימן

שהוא הכיפורים, ביום הגדול הכהן נכנס ששם קדשים בקודש היה והעיקר

וגם הלכות, בליקוטי כמובא הברית תיקון בחינת שהוא ימים השס "ה כל המתקן

המערבי מכותל זזה לא והשכינה הימים, כל שם ולבו ה' עיני עדיין הזה בזמן

כמאחז "ל. לנצח לשםהקדוש לילך הזה בזמן גם גדול תיקון פגם והוא ותיקון ,

ב', חלק הקדוש בזוהר כמובא המערבי הברית כותל אצל דר הצדיק כי

עכל"ק .תובב"א .

קודשוכן שרפי שיח בספר משמו תפ"ה )מובא "בארץ (ג' שאמר משמו איתא

הם והצדיקים השכינה, שורה ששם המערבי הכותל נמצא הרי ישראל

בזוה"ק כמובא שכינתא ר"כ )אנפי ח"ג קס"ג, שם".(ח"ב נמצא ז "ל רבינו כן ואם ,

ובסוד ציון הר בענין שהארכנו מה החכמה ים בהקדמת בדברינו עוד ועיין

ליה. דהגון מצולמא משה נשמת העלאת סוד שזה יוסף עצמות העלאת

כא

באתגליא שם רבה"ק של 'ההתגלות קארדונער: הר"י הרה"ק

באתכסיא ' וכאן

המכונה וכזאת היילפערין ישראל מוה"ר הגה"ק קדוש אחד שהעלה מצינו

הגה"ק תלמיד שהיה ברסלבר משה מוה"ר הגה"ק תלמיד קארדונער

תרס"ט אב מנחם ד ' מיום דיליה הקודש באגרת לשונו וזה ז"ל, (מכתבי מוהרנ"ת

ב') מכתב קארדונר אך ר"י לאומן, השנה ראש זה על לנסוע מוכן הייתי כבר והנה

ראש על לנסוע יכולתי שלא מניעות שאר עוד גרם וזה וכו ', מניעה לי נסתבב

בין כלל למניעות נחשבים אינם כאלו המניעות שכל אמנם ואם הזה, השנה

אך כאלה, ממניעות יותר גדולות מניעות עוד שברתי בעצמי אני וגם אנ"ש,

כי לארץ, חוץ לישיבת ישראל ארץ ישיבת להשוות יכולים שאין לידע צריכין

כן תדעו גם בכאן זורח רבה "ק איך שאור נסתרות סתרי בזה ויש שנשמת ,

ישראל לארץ הסתלקותו אחר תיכף באה מקומותהצדיק בכמה כמבואר ,

אחר שאמר וכמו מזה, רמזים איזה כן גם נראה רבה"ק ומדברי חז "ל, ממדרשי

ממנו, להעלים אנ"ש שרצו זיע"א, מבארדיטשוב הקדוש הרב של הסתלקותו

ישראל, בארץ מזה יודעים שכבר ממני להעלים רוצים אתם איך ז"ל הוא ואמר

עיין בירושלים שיש הכנסת מהבית מוהר "ן בחיי הנדפס המעשה שסיפר וכמו

ובכתב. פה בעל דיבורים ועוד ועוד שם ,

אור "ובפרט טמון שפה ישראל, ארץ מכל יתירה מעלה יש ת "ו בצפת שפה

לרבה"ק גדול שייכות שיש רשב"י , האלקי התנא הוא והנעלם הגנוז

א אהבו |ענף והשלום והאמת לו

אליכם לבוא אפשר אי כאלו בדברים אשר אנ"ש, שבין חקלא למחצדי כידוע

השנה ראש על ליסע כביר זמן זה מפה החשובים אנ"ש קבעו זה שעבור בכתב,

רשב"י , האלקי התנא הציון על להשתטח לרבה"ק למירון גם ידו על .ולהתקשר

אמנם וכאן ואם באתגליא שם כי ביותר, רבה"ק של ההתגלות [באומן] ששם

באתכסיא ישראל] וכו '[בארץ צריכין לזה גם אבל המניעותה , גם גרם זה עבור .

היתר ממני ללמוד ושלום חס אבל הלזה, השנה לראש לנסוע לבלי שלי החזקים

המניעה אם אפילו מניעה, איזה מחמת לאומן לנסוע לבלי לארץ חוץ ליושבי

לילה בכל לקום שלנו בהמדרש למניעה לי היתה זאת גם ועוד מאוד . גדולה היא

לא אחת שנה עכ "פ עוד יהיה לא אני שבאם אומרים והכל וכו' בחצות ולילה

האלקי שהתנא וסמכתי שלי להמניעה הדבורים אלו גם וצירפתי הדבר, יתקיים

לעניננו. הנוגע עכ "ל העליון , בעולם רבה"ק לפני בעדי ימליץ

תע"רובאגרת וישב א' מיום ג')אחרת אגרת ובכן (שם לשונו , וזה עוד כתב

הקדושה לארצנו לבוא פעמיך שתשים יקירי, אחי נוטה דעתי

לפעמים, לנסוע כן גם תוכל השנה ראש ועל וכו ', ת"ו צפת בשנהולעיה"ק

התנא ידי על הקדוש לרבינו עצמך תקשר לאומן, לנסוע תוכל לא אשר הזאת

רשב"י מזה".האלקי חן ליודעי כידוע לנשמתם, יש גדול שייכות אשר ,

תע"רובאגרת קורח עש "ק ו' מיום ד')נוספת אגרת לשונו,(שם וזה עוד, כתב

אך לאומן, השנה ראש זה על לנסוע מוכן הייתי שכבר ידידי, תדע

שרצונו יתברך בהשגחתו שהיתה טובה הסיבה השי "ת סיבב הנסיעה קודם

לעורר מירון , בפה שלנו החברה ולייסד להשתדל מירון, בפה דירתי שאקבע

אמנם אם וכו ', רשב"י האלקי התנא הציון על בציבור לילה בחצות השי"ת רחמי

חיותנו מקום על להשתטח ותשוקתי געגועי גודל הכתב על להעלות אפשר שאי

אעשה מה אבל אומן, בעיר והנורא הקדוש רבנו גניזת קדושת ומקום וקדושתנו

אמיתית לעצה שלזכות ז "ל, ברסלבר משה המוה"ר המובהק מרבי קיבלתי שכך

וכו', ליבם צעק בבחינת דליבא, מעומקא הרבה הרבה לצעוק מקודם צריכין

ויש ההשגחה, על להביט צריכין העצה ואחר מלפניך , טובה בעצה ותקננו

ריבוי ידי שעל לה' ותהלות בזה. להאריך כעת אפשר ואי ולספר לכתוב הרבה

ה' האיר זיע"א, רשב"י האלקי התנא ציון על הקדשים קודש במקום הצעקה

נחית בדעתי שמיא מן וקדיש העיר ידי על מכאן לרבה"ק שיש שאתקשר ,

__________

.d לומר דרצונו ונראה תיבות, איזה חסר כאן

שיתקשרו באר"י אנשים שיהיו דצריכים

שצריך דרך על אתכסיא בסוד רבינו לנשמת

בסוד לנשמתו שיתקשרו באומן אנשים שיהיו

להלן המבואר דרך על כוונתו נמי אי אתגליא.

אם האמיתי תיקונו מהו לידע דכדי ד' באגרת

ה' על וצעקה תפלות צריכים בשם או בכאן

ההשגחה. היא האיך כך אחר ולעיין

אהבו והשלום א|והאמת לז ענף

ואי אנ"ש, זקני בין חקלא מחצדי בין חן ליודעי כידוע להננמ"ח, גדול שייכות

כך" כל גלוי במכתב מזה לכתוב .ו אפשר

__________

.e,כסתראי קצת דבריו נראים לכאורה והנה

ריבוי ידי על אמר כאן הנדפסת זו דבאגרת

שיתקשר בדעתו ה' האיר להשי"ת הצעקה

וכו' וקדיש העיר ידי על מכאן לרבה"ק

וכן חקלא, מחצדי בין חן ליודעי כידוע

בפשיטות לתלמידו הורה דלעיל באגרת

לא עצמו דבאם יתקשר לאומן ליסע יוכל

כידוע רשב"י התנ "א ידי על מכאן לרבינו

רואה באם לכתחילה דאף ומשמע חן, ליודעי

שאינם מניעות אפילו מניעות , איזה לו שיש

כיון אמיתיים, כמניעות אנ"ש אצל נחשבים

עמו ומסבב משגיח שהקב"ה רואה שעכ"פ

אל ויצעק יתפלל בכאן, להיות סיבות איזה

ושוב מלפניך , טובה בעצה ותקננו השי"ת

הראשונה באגרת ואילו ההשגחה. על יביט

ליה ניחא הוי דלא משמע לעיל, הנדפסת

הדוחק אחר ואפילו גדול, בדוחק אם כי בהכי

הוא מקוה אלא לגמרי, דעתו נחה לא עדיין

רבה"ק לפני בעדו ימליץ רשב"י שהתנ "א

קצת מחזי ולכאורה עליו, יתרעם לבל

כסתראי.

באגרת שגילה מה פי על בזה והנראה

באתגליא באומן הוא רבה"ק דענין הראשונה

באגרת ולכן באתכסיא, ישראל ובארץ

דכיון - הפשט דרך על דבריו באו הראשונה

ביתר באתגליא שם מאיר רבה"ק ענין שעכ"פ

אלא להתיר אבה לא לכן מבכאן, שאת

שמונע דמה במכתבו וכמבואר גדול, בדיעבד

עצומה מניעה איזה מחמת הוא מליסע עצמו

שנכתבו האגרות בשאר ואמנם לו. שהיתה

פי על הענין אמיתות כתב האחרת , בשנה

ובין הכא בין רבה"ק נשמת שבאמת הסוד,

השתוקקות בנפשו מרגיש אם אכן התם,

ודאי רבה"ק , גניזת למקום ליסע וכיסופין

נשמתו, תיקון הוא שכן אחר ליסע לו ראוי

רואה באם או המניעות , עליו רבו באם ואמנם

בכאן, להיות סיבות עמו מסבבים השמים שמן

כל אשר שיסד, חצות הכולל בענין הכא וכגון

דענינים ועד יודע ברסלב בחסידות רב בי בר

עם בזה, וכיוצא חצות כולל דוגמת כאלו

אינם מאוד, עד ונעלים נכבדים היותם

ענין גודל לעומת כמניעה וכלל כלל נחשבים

הק' הקיבוץ אל השנה ראש על הנסיעה

כהאי דבכל בזה כוונתו כרחך ובעל דרבינו,

עמו מסבבים השמים שמן שמרגיש גוונא

בתפלה להקדים לו יש בכאן, להיות סיבות

נשמתו, תיקון אמיתות שידע להשי"ת וצעקה

מהכא ולהתקשר בכאן להשאר לו ראוי אם

עוד, ולא ליסע . לו שראוי או רבה"ק לנשמת

השמים שמן מרגיש אינו אם אפילו אלא

כיון לכאן, או לכאן סיבות איזה עמו מסבבים

בארץ בין שורה רבה"ק שנשמת ודאי דהא

הוא ישראל דבארץ אלא באומן, ובין ישראל

ולעולם באתגליא, הוא ובאומן באתכסיא

מניעות מבלי אפילו לכן צריכים, אנו לשניהם

אותו שיכוין להשי"ת ולזעוק לבקש ראוי כלל

נראה כן נשמתו, תיקון פי על לו הראוי כפי

בדעתו. לפרש

אפילו מדבריו, שמעינן ודאי הא ואמנם

חיו אינו דעכ"פ הראשונה, באגרת ב מדבריו

שהאריך אחר שהרי להתם, מהכא ליסע

הגדולה המניעה בדבר הראשנה באגרת

לידע צריכין "אך מסיק מליסע, בעדו המונעת

ישראל ארץ ישיבת להשוות יכולים שאין

רבה"ק שאור תדעו כי לארץ, חוץ לישיבת

ללמוד ושלום חס אבל וכו', כן גם בכאן זורח

לנסוע לבלי לארץ חוץ ליושבי היתר ממני

המניעה אם אפילו מניעה, איזה מחמת לאומן

א אהבו |ענף והשלום והאמת לח

לזכותהרי יכול שפיר אלא לאומן, ישראל מארץ ליסע חיוב אין לדעתו כי

מארץ גם השנה בראש רבה"ק ידי על הנעשה הקדוש הקיבוץ לתיקוני

להיות להתם מהכא נסע שנים דאיזה מנהגו , היה כך עצמו הוא ואף ישראל.

שמואל למוה"ר שמואל תולדות בספר עליו וכמסופר השנה, ראש ימי על באומן

רבה"ק לנשמת ונתקשר קדישא בארעא נשאר שנים ואיזה פרידמן , העשיל

ג', חלק שמואל ימי בספר עוד עליו וכמסופר הנ"ל, באגרות כנזכר ת "ו , ממירון

כב

יכולים וקדושתו ר"ה של 'התיקון ז "ל מתתיהו מוה"ר הגה "ק

ישראל' בארץ גם להמשיך

מופתוכן איש שהיה באומן אנ"ש מגדולי ז "ל מתתיהו מוה"ר להגה"ק מצינו

מפניו קם היה מוהראבר"ן והגה"ק פלאות , והראה מאוד מופלא ה' ועובד

באגרת כתב ז "ל הוא והנה כבודו , קי"ד )מחמת סימן ישראל גם (שארית לשונו , וזה

כמבואר ישראל, בארץ גם להמשיך יכולים וקדושתו השנה ראש של התיקון

ח"ב. מ' בתורה

כג

וממשיך בא"י 'כשהוא - ז "ל וועקסלער שלמה מוה "ר הגה "צ

בא כאילו עי "ז הקדושה תורתו לימוד ע"י הצדיק קדושת עליו

קברו' על

וועקסלער וכן שלמה כמוה"ר קמאי חסידי משרידי המופלא הגה"צ דעת היתה

וישיבתו נסיעתו חלק מוהר "ן חיי בגליון ידו כתיבת בעצם רשם וכאשר ז "ל,

דיבר השנה ראש בערב הלשון , בזה התם דאיתא אהך ל"ו אות ר "כ סימן באומן

אומר מה לנו ואמר באומין, אז ראש-השנה על היה שלא מברסלב מהרב עמנו

עסקו שכל ואמר וכו ', השנה ראש על אצלי להיות היינו מזה, גדול דבר אין לכם

ואמר השנה, בראש אצלו להיות מאד מאד אז והפליג השנה, ראש רק הוא

איז פון דער גרעסערס קיין זאגין אייך איך זאל וואס הלשון, בזו אשכנז בלשון

איז זאך מיין גאר אקשיא, נאך איז נא אזוי, ניט זאגין אנדערי אי פארהנדן , ניט

אומרים אינם אחרים [מדוע] אי מזה גדול דבר אין לכם אומר [מה ראש -השנה

השנה ראש אויף אמר כבר גם השנה] ראש הוא עניני כל קושיא עוד זו הרי כך ,

בראש באומין היה זה וכל להיות ]. צריכים כלם השנה ראש [על זיין אלע דארפן

__________

ישראל ארץ דשאני הרי מאוד", גדולה היא

גמור חיוב שיש לארץ דבחוץ לארץ, מחוץ

מניעה במקום אפילו היתר אין לאומן, ליסע

אין דמעיקרא ישראל בארץ כן לא גדולה,

להבין לו יש גדולה מניעה במקום ליסע , חיוב

ודו"ק . בכאן, מקומו קבעו דמשמיא

אהבו והשלום א|והאמת לט ענף

מזהיר שהוא הרבה עמנו דיבר מכבר וגם זאת. עמנו דיבר שאז האחרון השנה

ואמר השנה. ראש על אצלו שיהיה אותו ולציית לשמוע שרוצה מי לכל ומצוה

ע"כ . פעמים, כמה הרבה מזה ודיבר וכו', כרוז לעשות צריכין שהיו

שהצדיקים וכתב מה לומר יש לשונו , וזה הספר בגליון הנזכר הגה"צ עלה

חיוב כך כל לא אכן השנה, ראש על העולם אצלם להיות רוצים האחרים

להיות ישראל ארץ יושבי להוציא רוצים אינם הצדיקים אכן ז "ל, אצלו כמו גדול

הש ראש על כרחך אצלם על כלל, לקשר נה ויכולים מחוייב, אינו ז"ל אצלו גם

ז"ל אצלו שיש הקיבוץ עם במחשבה עצמו אתאת מקשרים שהחסידים כמו ,

ע"כ . לשם, יוצאים ואינם שבחו"ל לרבותיהם במחשבה עצמם

השנה וכן ראש על כי רבה"ק דאמר אהך הנזכר הספר גליון על בשנית רשם

כוונתו כי לענ"ד "נראה הנ"ל הגה"ח עלה וכתב להיות, צריכים כולם

למקומו, סמוכים שהיו אנ"ש חו"ל יושבי כל על היתה יושבי הקדושה משא"כ

הקדושה כל ארצנו כנגד ששקולה ישראל ארץ ישוב במצות עוסקים הם כי ,

חז "ל כמאמר שבתורה ראה )המצות פרשת וגדולה (ספרי רמה במצוה והעוסק ,

או "ח בשו "ע להלכה כנפסק אחריה, לטרוח צריך אם אחרת ממצוה פטור כזאת

מהנחת פטורים שמים במלאכת העוסקים וכל ומזוזות תפלין כותבי ס"ח ל"ח

מן פטורין מצוה ששלוחי וס"ז ס "ו תמ"ר בסימן שם ההלכה וכן היום, כל תפלין

המשתה ימי שבעת כל מהסוכה פטורים ושושביניו חתן לשונו , וזה הסוכה,

רק ושושביניו וחתן זה, לטעם בלילה בין ביום בין מסוכה פטורים מצוה ששלוחי

אין טירחא שבלא ידוע וזה חייבים, סוכה מצות לקיים יכולים טירחא בלא אם

החורבן בזמן תנאים כמה שרצו הוא, רב חז"ל מעשה וגם לחו "ל. לצאת יכולים

ולא די"ט, יוחסין בספר כמובא בתירא בן יהודה ר ' שהיה שבדור לצדיק לילך

כנגד שקולה ישראל ארץ שישיבת כו', להם וחזרו ישראל ארץ שזכרו מפני הלכו

המצות. כל

ורביובהמשך שמוע בן אלעזר ברבי מעשה שם, הספרי ז "ל "א"ה שם דבריו

בתירא בן יהודה רבי אצל לנציבין הולכים שהיו הסנדלר יוחנן

וזלגו עינינם זקפו ישראל, ארץ את וזכרו לצידון והגיעו תורה, הימנו ללמוד

בארצם, וישבת אותם וירשת הזה המקרא וקראו בגדיהם וקרעו דמעותיהם

שבתורה, המצות כל כנגד שקולה ישראל ארץ ישיבת אמרו למקומם, ובאו חזרו

בנציבין מאיר ר ' לפני דן בתירא בן יהודה ר' שהיה כ' דף ושם מהספרי. ע"כ

שופטים חלק ברמב"ם ועיין וכו'. אתה גול חכם שאמר ע"ב מ"ב דף ושם כו',

תורה ללמוד אלא לעולם לחו "ל ישראל מארץ לצאת שאסור ט' פ "ה מלכים הל'

לארץ ויחזור עמהם ולדין הגוים מיד להציל או אשה לישא וכן או ישראל,

שנעשה עד שם הרעב חזק כן אם אלא אסור בחו "ל לשכון אבל ויחזור, לסחורה

א אהבו |ענף והשלום והאמת מ

חסידות מידת אינה לצאת שמותר ואעפ"י וכו ', דינרים בשני חיטים דינר שוה

במקום, כליה ונתחייבו יצאו הרעב ומפני הדור גדולי שני וכליון מחלון שהרי

ארץ ישוב מצות כי וכו ', רחמים לבקש אם כי לחו"ל לצאת שלא להם שהיה

בזמן אפילו דאורייתא עשה מצות והיא כולה התורה כל כנגד שקולה ישראל

וגדולים". הפוסקים רוב כדעת הזה

הבטיח ויותר "כבר רכ"ה אות התם דאיתא אהך להלן , שם עוד כתב מזה

על כשיבואו שכשיסתלק זה, על כשרים עדים שני ויחד בחייו, ז "ל רבינו

הנרשמים תהלים קפיטל העשרה אלו ויאמרו וכו ' לצדקה פרוטה ויתנו קברו

לאורך עצמו רבנו יניח אז לצלן, רחמנא לילה למקרה תיקון בשביל אצלנו

אפילו מהגיהנם אותו יוציא שבהפאות ואמר האדם. לזה יושיע ובודאי ולרוחב,

על יקבל מעתה רק שעבר מה עבר אם אפילו שיהיה, איך האדם אותו יהיה אם

לכם מה אמר הסתלקותו שקודם ובלילה ושלום. חס לאולתו ישוב שלא עצמו

הם כלל אותי הכירו שלא הנשמות אם ומה לפניכם, הולך שאני מאחר לדאוג

וכו '. אתם שכן מכל שלי תקונים על רבנו מצפים את להכיר זכו שלא אלו אפילו (וכן

לילך עצמם וירגילו הקדושים ספריו וילמדו עליו, ויסמכו הקדוש קברו על כשיבואו בחייו, ז"ל

אשרי אשריהם שיסמכו, מה על להם יש בודאי הקדושים, בספריו הנאמרים הקדושים בדרכיו

מה שכל וברמז בפירוש לשונות בכמה דעתו גילה כבר כי בו, החוסים כל יאשמו ולא חלקם,

מזה וכמבואר פה, איננו אשר ואת פה ישנו אשר את אם כי לבד , בשבילנו אינו עמנו שעוסק

עכ "ל. לקמן,

רוצים וכתב שאינם ישראל בני כל גם כי לענ"ד "ונראה הנזכר: הגה"ח עלה

ישראל ארץ ישיבת גדולת גודל מפני לחו"ל ישראל מארץ לצאת

התנאים גם הלכו לא זה שמטעם חז "ל, כמאמר המצות כל כנגד ששקולה

גודל את זכרו שמותר, תורה ללמוד בתחילה אליו לילך שרצו אעפ"י להצדיק,

בליקוטי מובא הלא אכן יצאו , ולא וחזרו המצות כל כנגד ששקולה המצוה

ק "ח תורה להי(ח"ב)מוהר"ן ארץ כי בקדושת קדוש הוא הצדיק קבר על ות

ישראל ארץ נמצא הברית, לפגם גדול תיקון הוא ישראל וארץ ממש , ישראל

בתורה גם כי יותר , קדוש הוא הפסק בלי ב')בעצמו אות שמעון (ס"א רבי חדי

מקדש בחינת הוא בחו"ל אפילו מכבר ישראל שם שיושבים במקום כי מובא

ישראל, ארץ קדושת בחינת קדושהמעט בעצמו ישראל ארץ בודאי ואעפי"כ

לצדיק התקשרות העיקר הוא כן ועל וזה ביותר, קל"ה סימן בתורה שם כמובא ,

כמו שלימה אהבה הצדיק את שיאהב האהבה הוא התקשרות עיקר לשונו ,

מ"ד )שכתוב כמו(בראשית כנפשיה, ליה חביבא ותרגומו בנפשו , קשורה ונפשו

זה ידי שעל קע"ו בתורה ועיין דוד . בנפש נקשרה יהונתן ונפש שכתוב

שזה עכ"ל. הצדיק , בלב לבו נכלל זה ידי על נפש באהבת לצדיק שמתקשר

אהבו והשלום א|והאמת מא ענף

ידי שעל אליו, התקרבות שזהו ויהונתן , דוד אהבת בחינת לצדיק, שלמה אהבה

נמצא, לשונו , וזה י "ב בתורה ושם ה', בתורה שם כמובא הגדלות מתבטל זה

רוח עם התנא רוח נתדבק זה ידי על התנאים, שחידשו הלכה איזה כשלומדין

הלכו שכבר צדיקים ואפילו וכו ', התנא עם עצמו את נושק כאלו ודומה הלומד ,

שאמרו כמו ברוחנו , רוחם נתדבק זה ידי על תורותיהן, לומדין כשאנו לעולמם,

צ"ז)חז"ל עכ "ל.(יבמות נשיקה, בחינת ידי על וזה בקבר , דובבות שפתותיהם

וגורם הצדיק, את נושק והוא נושקו הצדיק תורתו , שלומדים ידי שעל יוצא

בקבר , דובבות ששפתותיו לו גדול קברותענוג [על ] משתטח כמו זהו .נמצא

הלכה הכנסת בית הלכות בלקוטי וכן ב', - ג' הלכה תפלה הלכות בלקוטי וגם

כ' הלכה הונאה הלכות בלקוטי ד', - ב' הלכה סוכה הלכות בלקוטי כ "ג, - ה'

בחברו החובל הלכות בלקוטי מ"א, אות ה' הלכה שלוחין הלכות בלקוטי ה', -

כן ועל אחת , בחינה הם הצדיק וקדושת ישראל ארץ קדושת כי י ', - ג' הלכה

תורתו לימוד ידי על הצדיק קדושת עליו וממשיך ישראל בארץ כשהוא

קברו על בא כאילו הוא זה ידי על הקדושים הקדושה ספריו וילמוד עליו ויסמוך

חלקם ואשרי אשריהם שיסמוכו , מה על להם יש בודאי הקדושים בדרכיו וילך

דעתי לעניות שכתבתי מה גם ועיין רצון. יהי כן אמן בו, החוסים כל יאשמו ולא

בכל נידונים ישראל בארץ כי מזה אלשיך בר"מ וכמובא השנה, ראש יום,בענין

כי כ"ד אות ה' הלכה תפלין הלכות בליקוטי גם ישראלועיין וארץ תפלין

אחת בחינה הם השנה ראש בה וקדושת אלהיך הוי"ה עיני תמיד שכתוב וכמו ,

כן על וגו ', השנה כ"י מראשית ישראל ארץ קדושת בחינת הוא השנה ראש

יום]. לארץ [כל נסע בקיץ תקפ "ב בשנת ז"ל מוהרנ"ת גם כי מצינו כן ועל

באומן . תקפ"ג השנה בראש היה לא זה ידי שעל אעפ"י לחזור מנת על ישראל

ראש בערב לשם שבא ישראל, בארץ תקנ"ט השנה בראש היה ז"ל רבה"ק וגם

לשם". הקדוש רבינו נסיעת בסידור הר"ן בשיחות כמובא השנה,

של "ג)שנודעוהגם סימן ח"ה שש"ק ליסע (עיין לו יש אם למוהראבר"ן דשאל

עלמא דהאי מחיזו ומופשט פרוש דאדם ראבר "ן שראה וכיון לאומן ,

בירור בזה לו דאין השיבו כו ' הדרך יסורי לסבול יוכל לא הנ"ל וועקסלער כר "ש

חיוב הלכה שאין סבר ההיא ובעת בזה למוהראבר"ן לו היה חלוקים דזמנים לעיל (וכנזכר

אמרו) לא זה ובכגון בזה , יש יתירה' ו'מעלה 'ענין ' ורק ואמנם ליסע נסע, ולא ונמנע ,

כי לאומן , יסע אם למוהראבר"ן ששאל על מתחרט דהוא אמר ימיו בסוף

שהיה בזה הכוונה אין דרבינו. קדשו ציון על להיות זכה לא ימיו כל למעשה

הוי ודאי דהא השנה, בראש רבה"ק אצל דלהיות התיקון שהפסיד על מצטער

ולזכות רבה"ק לנשמת להתקשר יכולים שפיר ישראל מארץ דאף ליה פשיטא

גניזתו במקום הק' בהקיבוץ המשתתף דרך על דרבה"ק הקיבוץ תיקוני לכל בזה

א אהבו |ענף והשלום והאמת מב

בהקדמה, לעיל דברינו באו כבר הלא שאעפי"כ אלא כלל, הפרש מבלי באומן

באומן מעלה נמי איכא כן אומן על יתר ישראל בארץ מעלה דאיכא דרך דעל

וכמה כמה בה דאיכא - החכמה על הבינה מעלת דרך ועל ישראל, ארץ על יתר

ציון גניזת מקום בקדושת להפליג לנו ומה בהחכמה, ישנם שלא טובא מעלות

צדיק אותו זכה לא ימיו כל שלמעשה וכיון מזו , נעלית קדושה שאין דרבינו קדשו

מדברי לעיל הבאנו וכבר אחת , פעם אפילו דרבינו קדשו ציון על להשתטח

דהגה"ק משמיה שהגיד ז "ל רוזין חיים אלי ' מוה"ר "שאם הגה"צ מוהראבר"ן

כמובן לאומן , נוסע היה לא לירושלים הפעם עוד לבוא זוכה שכבר היה אחרי

ז"ל ציונו על להיות רבינוזכה לנשמת קדישא מארעא ההתקשרות דענין הרי ,"

באומן דרבינו קדשו בציון אחת פעם היה שכבר אחר להיות טפי (ואולי עדיף

ביותר) רבינו ענין פעם הרגיש שכבר אחר שאת ביתר ההתקשרות באה שאז מפני ,הוא

קדושה חסרון על צער בלבו עלה אחת, פעם אפילו שם היה לא ז"ל שהוא וכיון

לענין כלל נוגע זה כל אין ואמנם החכמה, על הבינה מעלת מצד הנמשכת זו

בו. הנעשים והתיקונים ישראל בארץ הקיבוץ קדושת

כד

לאומן ליסע חיוב אין מא "י - האחרון בדור אנ"ש גדולי

לויובדור ר' מוה"ר מופלא ה' עובד הגה"צ בלב רוח ה' שהערה זכינו האחרון

אברהם מוה"ר הרה"ק לרבו מובהק תלמיד שהיה ז "ל בנדר יצחק

וכל תילה, על ברסלב חסידות ולהעמיד ודור דור מוסדות לקומם וזכה במוהר "ן

לדור יפה בעין ולמסור שלומנו , אנשי בלבות קודש אש להבעיר נפשו מסר ימיו

בהיותו עינו וראתה אזנו שמעה אשר וכל דרבו , קדשו מפי קיבל אשר כל אחרון

אומן . בעיר אשר בפז והמסולאים המופלאים ה' עובדי האריות בצל מסתופף

אל ליסע חיוב אין ישראל שמארץ לשואליו, ובא מורה היה כן ז"ל הוא והנה

על יעידו וכאשר כאן , כן גם ישנה הק' רבינו דנשמת יען באומן , הקדוש הקיבוץ

בפנינו המה העידו וכאשר לאויש "ט, כיום עמנו החיים מתלמידיו רבים זה

כתבם. מפי ולא מפיהם

המתקיים וכן בקיבוץ השנה בראש ושנה שנה בכל להכריז בקודש דרכו היה

משמו ראינו וכזאת דא'. איז רבי 'דער בירושת "ו רבה"ק שם על בביהמ"ד

בביהמ"ד ההיא בעת ז "ל הוא הכריז לאומן קבוצה נסעו כאשר תשל"ג דבשנת

פה". רבינו אבל לאומן נוסעים "הם הנזכר

דבאם והגם אמר דרבינו קדשו גניזת למקום ליסע ציו'ן שערי שנפתחו שמטרם

ובריח מנעול על עיה"ק בירושלם הביהמ"ד לסגור יש השערים יפתחו

כמו המנין והניח כן , הגיד לא השערים שנפתחו אחר הנה לשם, יסעו ושכולם

אהבו והשלום א|והאמת מג ענף

ש הוא גם והתפלל מאחד שהוא ביקש אף ימימה, מימים כדרכו התיבה לפני ם

כדי בירושת "ו השנה בראש שנה בכל להשאר שיראה שליט"א אנ"ש מגדולי

עשרה וישארו כולם יסעו אם דאף אמר מזה ויותר בירושלם. הקיבוץ לחזק

אחד מפי זאת שמעתי כאשר יסע, ולא בכאן עמהם יתפלל בירושת "ו בביהמ"ד

אמרתם מעיקרא הלא זצ"ל להגרלו"י שאל כי והוסיף שליט"א, תלמידיו מגדולי

מצד כן דאמר והשיב ובריח, מנעול על הביהמ"ד לסגור יש כזאת דבעת

והכיסופים. הרצונות

אפרים וכיוצא מוה"ר שהגה"ק דהטעם עוד, שהגיד תלמידיו העידו בזה

לא ז "ל נחמן במוה"ר אברהם מוה"ר הגה"ק ורבו ז "ל נפתלי במוה"ר

השנה, בראש לאומן ליסע ישראל מארץ שנסעו מחמת בארה"ק להטמן זכו

פלאי. והוא מפיו, תלמידיו העידו כך הוא, חמור שדיבור והגם

על ועל חמורה עובדא עוד שליט"א תלמידיו מגדולי מאחד שמעתי זה דרך

לו שמע שלא עבור שנענש יצחק לוי מוה"ר הגה"צ שהגיד קדוש אחד

תלמידיו. בין וידועה ברבים למוסרה ואין זה, בענין

רבוופשיטא מדברי לסור לבל מאוד עד הקפיד ימיו כל אשר הנזכר דהגה"צ

הכי, גמיר הוה הנזכר הגה"ק מרביה בודאי זה, הוא כי יאמר אשר

וכאמור . משמו , בפירוש הגיד וכאשר

בער ויגיד ישראל מוה"ר ה"ה נעלה, ה' עובד המופלא, הגה"צ רעו עליו

בשער שנודע ז"ל, קארדונער ישראל מוה"ר הגה"ק תלמיד ז "ל, אודסער

מזעיר מעט וכמסופר רבה"ק , ענין על ימיו כל נפשו מסר כמה רבים בת

הורוויץ שמואל מוה"ר הגה"צ ומחותנו ידידו שכתב שמואל ימי בספר מגדולתו

קארדונער ישראל למוה"ר הקודש באגרת עליו ועוד שם, עיין ר"י ז"ל, (מכתבי

י"ד ) אגרת נשמתקארדונער היות מענין הרבה דיבר ימיו בסוף ז"ל הוא אף והנה .

בספרי בארוכה וכמובא להתם, מהכא ליסע ושאין בארה"ק, שורה רבה"ק

הקדושים. ושיחותיו תולדותיו

כה

מא "י גם ליסע הוא שחיוב דס"ל קדישי חסידי כמה

עוד איברא, היו למעלה, עליונים רבנן הנך כל דלעומת הוא אמת כי נכחד לא

ענין על נפשייהו מסרי ימייהו כל אינהו דאף וקדושים חסידים הרבה

בקדושת להתכלל להתם מהכא ליסע החיוב ישראל מארץ דגם שסברו רבה"ק ,

להו, שמיעא ולא באומן, אשר הק' גופו גניזת במקום הנעשה הק ' הקיבוץ

אלתר מוה"ר הגה"ק וכגון דלעיל, רבנן הנך כל כדברי להו סבירא לא כלומר,

ישראל בארץ שהיה קארדונער ישראל מוה"ר להגה"ק שבמכתבו ז "ל, מטעפליק

א אהבו |ענף והשלום והאמת מד

ל "ב) מכתב ישראל ציון (שארית על לנסוע שגם מבין אני מכתבו "מכתלי לו כתב

שאעפי"כ לעוררהו באתי אך עצומות, מניעות לו יש הזאת בשנה ז "ל אדמו"ר

של והנורא הקדוש ציון על להשתטח עכ"פ עתה ויבא המניעות כל על יתגבר

ז"ל מוהרנ"ת שאמר מה לכם גם ידוע הלא מזה, גדול דבר שאין זצוק "ל אדמו"ר

עקט האדם יאמר שבאם הגלגול מענין ז "ל רבינו דשאמר ממה שדיבר בעת

ואעפי"כ העולם, בזה עצומה בסכנה להיות יתגלגל שלא לו יועיל דא מיר מיט

אדמו"ר ציון על להשתטח גם יזכה שכשיתגלגל יודע היה שאם מוהרנ"ת סיים

יבין הזה בדיבור כשיעמיק בקדקדו מוח לו שיש ומי להתגלגל, גם מרוצה היה

קטנה היא לארץ בחוץ להיות הסכנה כי ובפרט וד"ל, שלו, הציון גדולת מעט

הגלגול". מסכנת הרבה

בהגה"ק ועל ז"ל יצחק במוה"ר ז"ל מיכל מוה"ר להגה"צ סבירא הוי זה דרך

תל"ג סימן ח"ד בשש "ק דאיתא עובדא וכהך ז "ל, לעילמוהרנ"ת (הובא

בשוה "ג) מתוך בהערה וכמוכח באומן, שדרו מאנ"ש להרבה ליה סבירא הוי וכן .

רס "ח. בח"ה שם הנזכרת העובדא

ז"ל ואף בארסקי שמשון למוה"ר במכתבו ז"ל ליאבאונע געציל אליקים מוה"ר

תרפ"ג צ')בשנת ישראל לר'(שארית בפרט אנ"ש לכל שלום בתו "ד , כתב

דער אז ז"ל הבעש"ט מאמר נא יכור ישראל], בארץ [שהיה וועקסליר נ"י שלמה

בדייקא שיסע לו לרמוז וכיון ע"כ. ברמיזא, לחכימא ודי מעזיבוז , אין איז ארון

כנודע מדבריו נתפעל לא וועקסלער הגר "ש [ואמנם באומן דרבינו קדשו לציון

בספרו כמובא ז "ל שטערנהארץ אברהם מוה"ר דעת היתה וכן במקומו]. ונשאר

טהורות, צדיק אמרות שערי בספר נמי .ז וכמבואר

מהכא ואף ליסע וטרחו רב מעשה דעבדי וטובים גדולים מהם לאיזה מצינו

הק' בהקיבוץ להשתתף לזכות כדי ובנפש בגוף רבות ביגיעות להתם

"שאנ"ש ו ' מכתב צדיק שערי בספר המובא וכגון גניזתו , במקום הנעשה

ארץ ערי ובשאר צפת ובעיה"ק ירושלים בעיה"ק שישבו הותיקים החסידים

עם ביחד שם להיות לאומן מכאן ממש נפש במסירות תמיד נוסעים היו הקודש ,

שהוא שעטרנהארץ אברהם ר' לי וסיפר הקדושים. השנה ראש בימי אנ"ש כל

וכו'". ילדותו מימי עוד זוכר

__________

.f ברייטער יצחק מוה"ר הגה"ק אף ואולי

הכי, ליה סבירא ק"ה) ישראל (שארית

יעקב למוה"ר להזהיר שהוצרך ממה והוא

ישראל מארץ יסע שלא ז "ל ברזעסקי זאב

נפש, מסירות הוא זה דבר לאשר לאומן,

שצריכים דברים השלשה מן אינו וזה

ראיה זו אין מקום [ומכל עליהם. ליהרג

אם דאפילו לחזקו רצה דשמא ברורה,

לא נפש מסירות במקום הא ליסע רצונו

הותר].

אהבו והשלום א|והאמת מהענף

ביפווכן דר שהיה ז "ל פרידמן העשיל שמואל מוה"ר הנעלה החסיד אישתעי

מפליגות היו משם אשר הנמל עיר היה ושם תר "ע, שנות בסביבות

שמואל תולדות הנקרא שרשם תולדותיו ובספר לארץ, לחוץ לצאת האניות

ההם בשנים נוסעים שהיו קדישא מארעא עליון חסידי וכמה כמה על מעיד

ושנה. שנה בכל בשמותיהם אותם שמונה שם עיין השנה, ראש על לאומן

ז "לוכן הורוויץ שמואל מוה"ר הגה"צ מלשון לדקדק ס"ג)יש פרק ח"ג שמואל (ימי

יכלו שלא בצפת שהיו הזקנים מוהרנ"ת תלמידי שלומנו אנשי דמנהג

נוסע. היה ליסע שיכל דמי והרי במירון, להתקבץ לאומן השנה ראש על לנסוע

שמואלועיין ימי בספר פ"ח)עוד פרק שמואל (ח"א מוה"ר השתוקקות מגודל

להיות ישראל מארץ ליסע ז"ל קאוולער שלמה ומוה"ר ז "ל הורוויץ

ליפעל לייב הירש ממוה"ר נודע זה דרך ועל דרבינו. הק' בציונו השנה בראש

רבי) של בצילו לאומן (עיין ונסע בנפשיה, עובדא שפירא שמואל מוה"ר עביד וכן .

ביסורים מדוכא בעודו האחרונה .ח בשנתו

כו

דא"ח ואלו ואלו בזה חלוקות הדעות היו מעולם

רבה"קאכן אמר כבר שהלא בזה, חלוקות הדעות היו דמעולם מוהר"ן נראה (חיי

שי"ט ) ואלואות אלו זה בכגון מיהת הא כיתות", כיתות מכם אעשה "אני

לו אפשר רבינו אצל השנה ראש דענין לעיל וכדאמרינן חיים, אלהים דברי

על ישראל בארץ או גניזתו במקום אשר קדשו בציון או פנים, בשני שיתקיים

__________

.g'ו סימן צדיק שערי בספר עוד ועיין

קודש אגרות והוא לאחרונה, הנדפס

דהגה"ק ז "ל, קעניג גדליה מוה"ר מהגה"צ

נפתלי מוה"ר בהגה"ק ז "ל אפרים מוהר"ר

בירושלים פה זקנותו לעת שנתיישב ז"ל

ליסע מאוד נפשו מסר תובב"א, עיה"ק

דרבינו. קדשו לציון ושנה שנה בכל מהכא

ליה סבירא איהו דאף לומר אפשר היה והנה

הנך וככל ישראל, מארץ ליסע חיוב דיש

אלא להתם. מהכא ליסע דקפדי קמאי חסידי

מחמת היתה נסיעתו דסיבת מסתבר דטפי

דייקא הוא תיקונו דאמיתות בנפשו שהרגיש

הקדוש בהקיבוץ משתתף היותו ידי על

שכן כתבנו וכבר באומן, רבינו גניזת במקום

נפשו בפנימיות דהמרגיש - המדה היא

הק' הקיבוץ אל הנסיעה ידי על דתיקונו

ופעולתו אתו שכרו והנה ליסע לו יש באומן

שם מסופר שהרי לדברינו, וראיה לפניו.

נסע לא האחרונה השנה קודם אחת ששנה

ולא הואיל אלא חולשתו, מפאת לאומן

דענין והרגשה טעם שום בכאן הרגיש

ושוב נפשו על נצטער הק ', דרבינו הקיבוץ

והרי האחרת, בשנה ליסע נפשו מסר

תיקונו, ששם הרגיש נפשו דבפנימיות

נפש במסירות ה' עובד רבא דגברא ופשיטא

כך שתיקונו נפשו בפנימיות החש דכוותיה

הרגשתו, כאמיתות לנהוג לו יש כך או

ד'. בענף כמבואר

א אהבו |ענף והשלום והאמת מו

נמי וכדחזינן נשמתו , הוראת כפי בזה יעשה אחד וכל לנשמת, ההתקשרות ידי

מוה"ר וכגון הכי , ופעמים הכי עבדי דפעמים לעיל הנזכרים הקדושים מן לכמה

ונשגבות רבות מניעות שבר רבות ששנים עצמו על שהעיד קארדונער ישראל

בארץ שנשאר שנים איזה היה כן פי על ואף דרבינו, קדשו לציון מהכא ליסע

תולדות בספרו כמסופר לעיל, הנזכר פרידמן העשיל שמאל מוה"ר וכן ישראל.

ומכל ישראל בארץ דר שהיה טעפליקער מאיר בר ' מצינו דנא ומקדמת שמואל.

מטבריה, יהודה ב"ר נתן מוה"ר וכן שנים, לעשר אחת לאומן נוסע היה מקום

וחסידים קדושים באחריני וכיוצא לאומן. נסע ופעמים ישראל בארץ שהיה

בהם. כיוצא

כז

העולה המסקנא

כלל,אתה חידוש משום בו אין ישראל בארץ הק ' הקיבוץ דקיום לדעת הראת

קדשו רצון שזה רבה"ק הודיענו כזאת ומראשית לעולמים, היה דכבר

ידי על הק ' הקיבוץ ענין הווסד מיום ואכן ישראל, בארץ הקיבוץ שיתקיים

להשתתף להתם מהכא ליסע שנהגו מעשה ואנשי חסידים היו זיע"א, מוהרנ"ת

מכאן ולהתקשר ישראל בארץ לישאר שנהגו והיו באומן, הנעשה הק' בהקיבוץ

שלמים וכן שרבים הזה, היום עד נוהג הוא וכן כאן , השורה רבה"ק לנשמת

ישנם ולעומתם באומן , דרבינו קדשו לציון ליסע מדקדקים אנ"ש צדיקי מגדולי

מינייהו חד ובכל ושנה, שנה בכל קדישא בארעא הנשארים אנ"ש צדיקי מגדולי

נשמתו, אחיזת שורש כפי בזה עביד חד וכל בחבריה, דליתא מעליותא איכא

הזה. היום עד נוהג הוא וכן

זיע"א,ומעתה הק' רבינו הוראת לקיים איותה שנפשו ה' משכן אל הקרב כל

דרכים שתי השנה, בראש אצלו להיות למשמעתו הסרים לכל שציוה

קדשו מנוחת במקום אשר הקדוש הקיבוץ אל ליסע היא האחת הדרך לפניו ,

בארץ כאן המתקיים הקדוש בקיבוץ להתכלל היא השנית והדרך אומן , בעיר

קדישא בארעא המתקבצים אותם עם עצמו וישתף שיקשר באופן והוא הק',

בלב אחד כאן ,כאיש השורה רבה"ק לנשמת אמת ודביקות בהתקשרות אחד

האלהי התנא מנוחת במקום המתקיים הקדוש בקיבוץ יחד עמהם וישתתף

המדרשות בבתי הנעשה הקדוש בקיבוץ או מירון, בעיה"ק אשר רשב"י

ירושלים. בעיה"ק רבה"ק שם על הנקראים

הנעשה והזוכה בהקיבוץ אם הקיבוצים, מאלו באחד ולהשתתף ראשו להכניס

ובבא, בזה חלקו ואשרי אשריו בארה"ק, הנעשה בהקיבוץ ואם באומן

הקדושים התיקונים לכל בזה וזוכה במלואו , רבה"ק ציווי לקיים שזוכה מאחר

אהבו והשלום א|והאמת מז ענף

לשמוח לו וראוי מזה, גדול דבר לך שאין הימים באלו ידו על הנעשים והנוראים

מאה"כ בו ויקויים רבה"ק, כמאמר השנה ח')בכל משמנים (נחמיה אכלו "לכו

כי תעצבו ואל לאדנינו היום קדוש כי לו נכון לאין מנות ושלחו ממתקים ושתו

מעוזכם". היא ה ' חדות

זה,וכבר כגון מאוד וגבה ונשא נעלה דבדבר בהקדמה, לעיל דברינו באו

בדרכי לילך החפץ כל אלא לרבים, שכן וכל ליחיד לא להורות אין

ויבקש בטובו השי"ת אותו שמסובב בסיבות ויתבונן נפשו על יבקש אמת

הדרך תלמדנו שנשמתו עד טובה בעצה שיתקנו שלו שהחכמה ממי רחמים

שורש אחיזת פי על לו הנצרכים התיקונים כפי יעשה אשר והמעשה בה ילך

נשמתו.

מוה"ר ושוב הגה"צ ה"ה בחידות, ולא במראה מפורש זקן הורה שכן ראינו

לשואל תשובה באגרת ז"ל יצחק נ"ה )לוי מכתב דרך לשונו,(תמימי וזה ,

אחד בפה אמרו וכולם שיחיו , אנ"ש זקני עם דיברתי ממני , שואל שאתה מה

כי לחברו, עצה ליתן אפשר אי עיה"ק שבזה בירושלים הק ' השנה ראש להיות

הזה הנורא הענין גודל לשער אפשר אי אוצרותתובב"א לנו שיש כעת בפרט ,

הצדיק , ושמעון רחל, ובקבר בחברון, הק ' השנה ראש ערב נוסעים שאנו כאלה,

בראש יחד ולהתפלל משם, הק ' השכינה זזה לא מעולם אשר המערבי וכותל

והב' הזה. הקדוש הענין גודל לשער אפשר אי הק', הקדושהשנה ציון על להיות

הזהשל הקדוש הענין גודל לשער אפשר אי כן גם זצ"ל אפשר רבינו אי כן על ,

כך, עשה לחברו לומר טובהלנו בעצה ותקננו ותצעק בתפלה תרבה כן על

בלישניה מלפניך היטב דו"ק עכ"ל. באמתך , אהלך האמת בדרך יוליכך והשי"ת ,

בשני שיתקיים לו אפשר רבינו של הק' השנה הראש ענין האיך תראה ובעיניך

וכמבואר תלמדנו, נשמתו אחד כל אלא ליחיד, תשובה בזה להורות ואין דרכים,

בפנים. דברינו באריכות

ולעורר וכבר הנשכחות להזכיר אלא באו לא אלו דברינו דכל לעיל דברינו באו

נשמת השראת ענין לעורר מאוד מסוגלת זו ששנה מאחר הלבבות,

שתא, דהאי החכמה ים לספר בהקדמה דברינו באו כאשר ישראל, בארץ רבה"ק

יתקרבו זה, ענין פרסום ידי על כי בע"ה נקוה ואדרבה, הרואה. יראה כאשר

ויתרבו הק', רבינו של הגדול אורו בצל לחסות מעשה ואנשי חסידים ויותר יותר

מקרבנו, האבן לב ה' יסיר כי ונזכה ערוך , לאין עד עז ויתר שאת ביתר הבתים

שכם לעבדו ה' בשם כולם לקרוא אותו וליראה לאהבה בש'ר ל'ב בלבנו ויטע

אחד .

ב אהבו |ענף והשלום והאמת מח

ב ענף

ותלמידי ותלמידיו ברבה"ק חכמים אמונת מצות חיוב

ודור דור שבכל תלמידיו

א

חכמים אמונת ענין על מיוסד דרבה "ק אורו השארת נצחיות

כו' בתלמידיו

והשארתוהנה רבה"ק, ענין נצחיות כי אורה, בשערי הבאים לכל ידוע זאת

כולו בב"א, צדקנו משיח ביאת עד עולם לדורות הקדושה דרכו והנחלת

האמונה בין כולל חכמים, דאמונת זה וענין דייקא. חכמים אמונת ענין על מיוסד

גאו "ע צבאם ועל הקדושים בתלמידיו האמונה ובין בעצמו , זיע"א ברבה"ק

עד וכו ' תלמידיו ותלמידי מוהרנ"ת בתלמידי האמונה ובין ז"ל, מוהרנ"ת הגה"ק

צדקנו. משיח ביאת

ב

ילכו הדרך מהם לשאול הצדיק לתלמידי הלכו שלא - העגל חטא

בה

בחלב וכן בשר בהלכות ומהם הלכות, ליקוטי בספר טובא בדוכתי מבואר

בכבוד שפגמו ידי על היה העגל חטא עיקר כי בתו "ד , לשונו וזה ה' הלכה

בחינת שהוא משה הסתלקות אחר שגם האמינו שלא ידי על ותלמידיו, משה

תורתו דברי לקיים וצריכין לעד , וקיימים חיים דבריו כך אחר גם האמת, הצדיק

שנאמר כמו לעולם קיימים הם אשר חיים אלקים דברי הם דבריו כי תמיד, לנצח

משה, מת שכבר סבורים שהיו היה העגל פגם עיקר כי לעולם, יקום אלקינו ודבר

אמרו ואז וכו ', משה בשש כי העם וירא פסוק על רש"י בפרוש שמובא כמו

מה ידענו לא האיש משה זה כי לפנינו ילכו אשר אלהים לנו עשה קום לאהרן ,

היינו לו , אומריםהיה הם רק בעצמו, משה על חולקים אינם כאלו עצמם שעשו

הוא מה יודעים אינם משה רק שענין וכו ', ידענו לא האיש משה זה כי בחינת ,

בדעותיהם ונבוכו במקומו , אחר לבקש צריכין לדעתם, מת , שכבר עתה

ולראש לרב עליהם אותם שקיבלו רב הערב ראשי בעצת זה ידי על המשובשות

רז"ל שאמרו כמו הטמאה שמות ידי על מופתים לעשות יכולים שהיו מחמת

ברור אמת , שלפניהם במה האמינו שלא ידי על היה וטעותם חטאם ועיקר וכו '.

הקדושים תלמידיו ועדיין בסמוך , שקבלו אמת משה תורת שהוא ומתוקן, וזך

משה, שמת טעותם לפי ואפילו וכו '. ויהושע וחור אהרן שהם להםקיימים, היה

בה ילכו אשר הדרך מהם ולשאול הקדושים לתלמידיו הערב לילך ראשי אבל ,

אהבו והשלום ב |והאמת מט ענף

לך יהיה לא בפרוש בה שכתוב משה, בתורת שמאסו עד אותם, הטעו רב

העגל, את ועשו רב הערב בעצת לילך ובחרו וכו', אחרים רצואלהים ולא

משה תלמידי את שנתיירא לציית עד חור, את והרגו זה, על בהם שמחו

להם יהיה ולא ושלום חס יהרגוהו שלא חפצם לעשות והוכרח מהם אהרן

עמוק עמוק פרה ענין כי מזה, מטהרת אדומה ופרה רז "ל, שאמרו כמו תקנה,

מעשה ידי על כי היינו ממני, רחוקה והיא אחכמה אמרתי נאמר זה שעל מאד,

במעלה הגדול האמת הצדיק של מאד והגבוה העמוק השכל ממשיכין הפרה

ביותר , והנמוך החולה לרפאות יכולין זה ידי שעל משה, בחינת שהוא הנ"ל,

תאותם שמשברים הצדיקים כי וכו ', דמותא לסטרא שנפלו אותן אפילו

עד הצמצומים, דרכי להשיג זוכין הם מהצמצומים, הקליפות אחיזת ומבטלין

גם אלקות השגות להכניס שזוכין עד אלקות, להשיג דייקא ידם על שזוכין

ואינם תאותם משברים שאינם ידי שעל להיפך, ורשעים כנ"ל. מאד בהפחותים

אחיזת ידי על נכשלים זה ידי על הנ"ל, הצדיקים לגדולי עצמם מכניעים

ועיין עכ "ל, ידם, על אורו מהם ונסתר ונעלם בהצמצומים, שנאחז הקליפות

באורך . שם

ג

לוי בבחינת הם האמת בהצדיק דבוקים הנשארים 'התלמידים

לדורות' קדושתו השארת נשאר ידם ועל

בלילה'וכן נגינתי 'אזכרה בתו "ד , לשונו וזה ה' הלכה שלוחין בהלכות עוד כתב

רוחי', ויחפש אשיחה לבבי 'עם וכו ', המדמה התגברות בעת בלילה היינו

ברוח לו שיש הטוב החלק בחינת הטוב רוחו לחפש לבבו עם לשוח שצריך

ישראל, כל של ונשמות ורוחות נפשות מכל שכלול האמת הצדיק של הקודש

הטוב רוחו למצוא כדי הזה הצדיק אחרי מאד לחפש צריך מישראל אחד וכל

וכו', משה בחינת שהוא האמת הצדיק זה נפשי', שאהבה את 'בקשתי וכו ',

יגיעות צריכין כי אותו , למצוא זוכים במהרה לא כי מצאתיו ', ולא 'בקשתיו

'מצאוני וכו ', שלו הקדש הרוח ואת אותו שמוצאין עד הרבה זמנים וזמן הרבה

בעיר' הסובבים 'השומרים ראיתם', נפשי שאהבה את בעיר הסובבים השומרים

שם במדרש מרומז וכן וכו', האמתיים קרתא נטורי בחינת הםהם שהשומרים

לטעות עצמן מניחים ואינם בו האוחזים הצדיק של התלמידים בחינת

שם במדרש מבואר כי המדמה, מבלבול שכולם העולם של והטעיות בבלבולים

לא לוי שבט כל כי כנ"ל, היינו וכו', לוי של שבטו זה הסובבים השומרים מצאוני

אחר ישראל את טיהרו והם רבם, במשה באמת דבוקים ונשארו העגל אחר טעו

כן וכמו וכו ', העגל מחטא בהצדיק כך דבוקים הנשארים התלמידים דור בכל

לוי בבחינת הם וכו'.האמת וישרתוך עליך וילוו בחינת ,

ב אהבו |ענף והשלום והאמת נ

הצדיק "כי שאין גדול, כלל כמוזה תחתיו , אחר שנולד עד העולם מן מסתלק

הרבה וכן הרמתי, שמואל של שמשו זרחה עלי מת שלא עד רז"ל שאמרו

בדורות בפרט הרבה, הרבה זה אחר ולבקש לחפש צריכין אבל שם, שחשבו

הצדיק מת שכבר לומר זה ידי על להכשל שלא מאד להזהר צריכין וכו' הללו

מאד , עצום פגם זהו כי והשארתו, חליפתו בעולם עוד נשאר ולא ח"ו תקוה ואפס

קדושתו השארת נשאר ובודאי מת, לא הצדיק בודאי ותלמידיוכי בניו ,אצל

ובקשה החיפוש ידי ועל וכנ"ל. מאד מאד זה אחר ולבקש לחפש שצריכין רק

אהרן מת שם בחינת שזהו ותלמידיו , בניו אצל השארתו קדושת בודאי מוצאין

תחתיו". בנו אלעזר ויכהן

ד

ומלמדה משמו תורתו ואומר קיים הצדיק של שתלמידו ידי 'על

מצדנו' גם מת לא בודאי לאחרים

אהרן ושם אל שבאו וזה בקצרה, לשונו וזה טובא מזה האריך מינה לעיל

לו', היה מה ידענו לא האיש משה זה כי אלהים לנו עשה 'קום לו ואמרו

שכל כאן שמפרש האמת , בעין בתורה המסתכל המעיין אתה וראה בוא ועתה

עד כראוי, משה רבם קדושת לחפש השתדלו שלא הנ"ל, בענין היה טעותם

למשה, לו היה מה יודעים שאינם שמאחר רב, הערב ידי על כזה לטעות שנפלו

אמת צדיקי ידי על התיקון ועיקר וכו ', אחרים אלהים להם לעשות רצו כן על

להם שאמר וזה וכו'. עכשיו גם הקדש רוח בחינת איזה להם שיש דור שבכל

ממרים עמכם חי בעודני הן תשחיתון, השחת כי מותי אחרי ידעתי 'כי משה

רש "י והקשה האזינו. שירת שהוא וכו', בם' ואעידה וכו', אלי הקהילו וכו', היתם

כאלו קיים שתלמידו זמן שכל מכאן , אלא וכו ', השחיתו לא יהושע ימי כל והלא

שכן וכל שכן מכל וכו ', לעולם חי נקרא האמת הצדיק הלא וקשה וכו'. מת לא

הכל באמת אך וכו '. רבה במדרש וכמפורש לעולם, וקיים חי בודאי רבנו משה

המדרש בשם שרש "י היינו רש"י, שהביאו המדרש כוונת בעצמו זהו כי ניחא,

הלא כי ישחיתו , הפשוט מותו שאחרי פשוטו כפי שאינו הפסוק כוונת מפרש

ימי כל ה' את ויעבדו שכתוב כמו הפשוט, מותו אחרי השחיתו שלא רואין אנו

מוכח כן על אלא וכו'. יהושע אחרי ימים האריכו אשר הזקנים ימי וכל יהושע

תלמידים לו שיש האמת הרבי הצדיק אצל הנאמר מיתה תיבת שפירוש מזה

בודאי כי אדם, בני שאר כמו ח"ו ממש מיתה כפשוטו אינו משה בחינת שהוא

שהצדיקים מספר אין מקומות בכמה רז "ל שאמרו כמו תמיד, וקיים חי הצדיק

הזהר בספר שאיתא כמו הוא מיתה תבת פירוש רק חיים. קרויים במיתתן

הוא משה וימת אצלו שכתוב מה רק מת לא שמשה לעיל המובא הקדוש

מת, לא כאלו קיים אדם של שתלמידו זמן כל באמת כן ועל וכו '. דילן מסטרא

אהבו והשלום ב |והאמת נא ענף

לא לאמתו באמת כן פי על אף ונקבר, מת שכבר רואין אנו שבאמת פי על אף

אותו , רואין אנו שאין מצדנו , רק כלל, ואומר מת קיים שתלמידו מחמת אבל

מצדנו גם מת לא בודאי לאחרים , ומלמדה משמו הוא תורתו החיות עיקר כי ,

ומגלה קיים הצדיק של שתלמידו זמן כל כן ועל וכו'. הקדושה התורה חכמת

עת שבכל לעולם, לדור מדור נוהג וכן וכו '. מת לא בודאי הקדושה תורתו

לא כאלו נחשב העת באותו משה, בתורת כראוי שעוסקים צדיקים שנמצאים

וכו'. דידן מסטרא גם משה מת

ה

תלמידיו שהם רבים או אחד נמצא שבודאי להאמין 'צריכין

את להחיות שיכולים וכו' ודרכיו תורתו שקבלו האמתיים

הכל'

הנביאובהמשך שצועק מה "וזה שם: נ"ז)דבריו איש (ישעיה ואין אבד 'הצדיק

נאסף הרעה מפני כי מבין באין נאספים חסד ואנשי לב על שם

אליו המקורבין אפילו תמיד האמת הצדיק את לחפש צריכין באמת כי הצדיק',

הרבה מהם ונתרחק קלקולם, מחמת מהעולם פעם בכל מסתתר הצדיק כי וכו ',

וחיפוש ובקשה יגיעות ידי על אם כי הגדול מאורו ולינק לקבל להם שקשה עד

לחפשו צריכין ולעילא, לעילא הסתלקות אחר שכן מכל בחייו , גם וזה הרבה.

ואורחותיו בדרכיו ולילך הקדושה בתורתו ולחפש לסלסל ויותר יותר ולבקשו

עד הרבה, דמעות שיוריד עד יתברך ה' לפני הרבה ולהתחנן ולבקש הקדושים,

תורתו כוונת פנימיות ולהשיג למצוא שיזכה עד ה', לפני כמים לבו שישפוך

ששם הקדושה תורתו הוא הצדיק עיקר כי בעצמו , הצדיק בחינת שזהו הקדושה

שלו. הקדש רוח שב גנוז להאמין שהםוצריכין רבים או אחד נמצא ודאי

שיכולים הקדושים ורמזיו ועצותיו ודרכיו תורתו שקבלו האמתיים תלמידיו

שהשאיר עד הצדיק נסתלק לא ובודאי יתום דור אין כי הכל, את להחיות

שלו החליפות בחינת שהם שלו, האמתיים התלמידים שהם ברכה, כמואחריו ,

היטב, שם עין תנינא, לקוטי ז' בסימן ינהגם מרחמם כי בהתורה שמבואר

וכנ"ל. רז"ל שאמרו כמו מת , לא כאלו נחשב הקדושה תורתו מגלים שכשהם

בדבוריהם מתלבש הוא הקדושה דעתו שכשמגלים הנ"ל, ז' בסימן שם וכמבואר

זה את מאד מאד ולבקש לחפש צריכין אבל וכו ', ממש חי הוא כאלו ונחשב

הקדש , רוח בחינת בדבוריו שיש עד כראוי רבו דעת שקבל האמתי התלמיד

בזה שעוסקין כשרים אנשים שנמצאים זמן וכל וכו', הקדש מן הבא רוח בחינת

אחרי נקרא בזה שמתרשלים ובעת 'חי', משה בחינת שהוא הצדיק נקרא כנ"ל

בכל עת בכל היינו וכו '". מותי אחרי ידעתי "כי נאמר , זה שעל ושלום, חס מותו ,

פי על אף סוף כל שסוף עד ודור דור בכל וכן וכו', כנ"ל בזה שתתרשלו דור

ב אהבו |ענף והשלום והאמת נב

מכבר , זה על ניבאו כאשר ח"ו, מישראל ומשתכחת ומתמעטת הולכת שהתורה

לשוטט הנ"ל בכל שיתחזקו סגולה יחידי וכמה כמה נמצאים יהיו כן פי על אף

האמתיים, הצדיקים של תורה חדושי דברי שהוא ה' דבר את ולבקש ולחפש

יהושע בבחינת שהם אמתיים התלמידים שימצאו עד זה ויבקשו ידי ועל ,

מה כל כן ועל וכו '. העולם חידוש יהיה זה ידי שעל כנ"ל, האמונה תתחזק

כי יותר, הרבה ולבקש לחפש צריכין ח"ו , ביותר העולם מן הצדיקים שמסתלקין

הקדוש מפיו שמעתי כאשר ויהושע, משה בחינת הוא ותלמידו אמתי צדיק כל

הוא והתלמיד ישראל של רבן שהוא משה בחינת הוא האמתי הרבי הצדיק כי

באורך . שם עוד ועיין עכ"ל , וכו ', יהושע בחינת

ו

השארתו שהמשיכו תלמידיו ידי על נפשי שאהבה את 'מצאתי

בעולם '

בחינתועל וזהו לשונו, וזה ט"ו אות ד' הלכה נזיקין בהל' עוד כתב זה דרך

ארפנו ולא אחזתיו נפשי שאהבה את שמצאתי עד מהם שעברתי כמעט

בחינת זה מהם', שעברתי 'כמעט הורתי. חדר ואל אמי בית אל שהבאתיו עד

משה הסתלקות לענין נאמר שזה שם רש "י שפרש כמו הצדיק, הסתלקות

דייקא ואז שהמשיכוואהרן . תלמידיו ידי על נפשי', שאהבה את 'מצאתי

בעולם ואחד השארתו שלשים שכבש יהושע על נאמר שזה שם שפירש "י וכמו ,

בתי בחינת וזהו וכו' אמי ' בית אל שהבאתיו עד ארפנו ולא 'אחזתיו וזהו מלכים,

שקבלו מה מהתלמידים אחד כל של הטוב מתקבץ ששם מדרשות ובתי כנסיות

ולא אחזתיו בבחינת רפיון בלי יתברך בו לאחוז נזכה זה ידי שעל וכנ"ל, מרבן

וכנ"ל". הורתי חדר ואל אמי בית אל שהבאתיו עד ארפנו

ז

במקומכם ישראל את להנהיג אחריכם שהשארתם 'ההשארה

באמת' רוצים שאתם כמו

זה,ועיין דבר על ולהעתיר לבקש הרבה כמה תפלות ליקוטי בספרו עוד לו

והסליחות, הרחמים אדון עולם של רבונו ז', תפלה ב' בחלק לשונו וזה

עליו רבנו משה שהוא האמיתי הראשון המנהיג את וחסדיך ברחמיך נא עוררה

מהרה ויגמרו בעזרתנו שיעמדו בו, הכלולים האמתיים הצדיקים כל עם השלום

לפניך . שלמה בתשובה ולהחזירנו שבשמים, אבינו אליך לקרבנו שהתחילו מה

בעצמכם אתם הלא וכו' ואומר ואען מר בקול אליהם ואקרא קולי ארים ועתה

למעלה רק שתהיה למעלה כשמסתלקת להנשמה שלימות שאין לנו הודעתם

שתהיה למעלה למעלה כשהיא הוא הנשמה שלימות עיקר רק וכו', למטה ולא

אהבו והשלום ב |והאמת נג ענף

אדונינו עתה, ועתה וכו', השפל הזה עולם בבני ותאיר כן, גם למטה למטה

אן פניתם אן ראשנו , עטרת ותפארתנו , זיוינו הודינו אבותינו ורבותינו, מורינו

ואריות דובים בין הזה, הצאן מעט נטשתם מי על אותנו , עזבתם מי על פניתם,

מאד, רבים רעות את וחיות להנהיג אחריכם שהשארתם ההשארה היא והיכן

באמת רוצים שאתם כמו במקומכם ההר ישראל בראש כתורן נשארנו כי ,

ורב מושיע לנו ישלח אשר עד תשקטו, ואל תחרישו אל וכוד' הגבעה על וכנס

ויקרבונו שבעולם, פגמים מיני ומכל ומחטאים, מעוונות להצילנו אמתי, ומנהיג

תגמרו כן עמנו חסדכם החלתם וכאשר מהרה. קל חיש ולעבודתו יתברך אליו

שיהיה,בעד הוא שהיה ומה שיהיהנו , אמתי למנהיג הזה בדור גם שנזכה

שלא הבטחתנו וכבר ודרא, דרא בכל דמשה אתפשטותא כי משה , בבחינת

לעולם אותנו ".תעזבו

דור וכן אין כי הבטחתנו כבר עולם, של "רבונו י "ג תפלה א' בחלק שם הוא

אשר בעולם, אמתיים צדיקים נמצאים הזה בדור עכשיו גם ובודאי יתום,

לנו ולהמשיך ולהוריד לטובה אותנו לחדש נפשותינו את לקבץ הכח זה להם יש

האו "א מלפניך רצון יהי ובכן לפניך . שלמה בתשובה להחזירנו תורה, חדושי

הגדולים בחסדיך אותנו ותזכה ממנו, פניך תסתר ואל רחמים עלינו שתמלא

להתקרב אותנו ותזכה הזה, שבדור אמת הצדיקי את לנו ולהראות לנו לגלות

צדיקיך ועל שבשמים, אבינו עליך אם כי להשען מי על לנו אין כי אליהם,

עוד לו ועיין ברחמים". ישראל לעמך וסומך עוזר אתה ידם על אשר האמתיים

נ"ו, ל"ג, תפלה ח"ב קי "ז . קי"ג, ל', י "ג, ד ', תפלה בח"א ומהם טובא, זה דרך על

ועוד .

ח

בקולם לשמוע שהחיוב שבימיך הכהן בחי ' הם הצדיק תלמידי

שמאל' שהוא ימין על לך אומרים אפי '

רבה"ק וכבר קכ "ג)כתב סימן ח"א מוהר"ן בו,(ליקוטי תלוי שהכל והיסוד "העיקר

זה, הוא כי יאמר אשר כל על דבריו ולקבל שבדור להצדיק עצמו לקשר

רז"ל שאמרו כמו ושמאל, ימין מדבריו ח"ו לנטות ולבלי גדול, ודבר קטן דבר

שופטים) פרשת כל (ספרי מאתו ולהשליך וכו', שמאל ימין על לך אומר אפילו

והרב מהצדיק יקבל אשר בלעדי שכל שום לו אין כאלו דעתו ולסלק החכמות ,

מקושר ואינו בשלימות , אינו עצמו שכל שום אצלו שנשאר זמן וכל שבדור ,

עובדי היו אז כי גדולות , חכמות להם היו התורה קבלת בעת וישראל להצדיק.

ולולי כידוע, גדולות וחקירות חכמות פי על טעותם שהיה שבימיהם, זרה עבודה

יכולים היו כי התורה, מקבלים היו לא החכמות, מעצמן משליכין ישראל שהיו

ואפילו עמהם, רבנו משה שעשה מה כל להם מועיל היה ולא ח"ו , בכל לכפור

ב אהבו |ענף והשלום והאמת נד

האותות גם כל כי להם, מועיל היה לא לעיניהם שעשה הנוראים והמופתים

עם ישראל אך חכמתם, וטעות שטות ידי על הכופרים אפיקורסים נמצאים עתה

זה ידי ועל עבדו, ובמשה בה' והאמינו החכמות, והשליכו האמת , ראו קדוש

אונקלוס שתרגם והיינו התורה. ל "ב)קבלו 'עמא (דברים - חכם' ולא נבל 'עם

היינו חכימו , ולא ידי על היה התורה קבלת עיקר כי חכימו', ולא אוריתא דקבילו

עכ "ל. כנ"ל, החכמות כל מאתם שהשליכו ידי על

מדבריוהנה כמובן דור , שבכל האמיתיים הצדיקים הם הם הצדיק תלמידי

הלכות בליקוטי ומהם טובא, בדוכתי ל')מוהרנ"ת אות ד' הלכה "וכן (נזיקין

אמת צדיק מתחלה ששולח למכה, רפואה מקדים יתברך ה' וכו ', דור בכל הוא

ידי שעל וכו' נפלאה תורה לנו ומגלה נפלאות, רפואות להמשיך שמקדים כזה

פי על וילך כנפיהם בצל עצמו את שיסתיר ומי וכו', כנגדם לעמוד כח יהיה זה

זקנים בחינת הם אמת הצדיקי כי מהם. ניצול יהיה בודאי הקדושה תורתם דרכי

הזקן בחינת שהוא דסבין סבא שבזקנים מהזקן מקבלים וכלם דקדושה,

זכה כי נקרא כן ועל וכו'. לחיות התחיל לא ועדיין וכו' מאד זקן שהוא שהתפאר

הלכה תפלין בהל' עוד לו ועיין קדמוניות". שנים בבחינת הזקנה בתכלית להכלל

ט'. אות ה'

צבי ועוד דוד מוה"ר לבנו שכתב באגרת תס"ו)לו לתרופה "והעיקר (עלים

נגד דעתך והנשגב שתבטל הקדוש רבינו דעת שהוא הוא דעתי כי

הק' לאביו במוהרנ"ת יצחק ר' מוה"ר שכתב תמצא זה לעומת וכן וכו'. חייך"

ב')ז"ל מכתב לתרופה עלים סוף יצחק ר' דבריך (מכתבי כל היטב לקיים "ואזכה

בתמידות, ועבודה התורה על לישב לזכות ורוחניות, בגשמיות ולא הקדושים

ושמאל ימין הקדוש מרצונך תמיד אסור מפיך שאשמע מה כל לקיים רק ,

וטהרה". בקדושה

הנ"לוכן התורה על תפלות בליקוטי מדבריו עוד וזכני(קי"ג)מובן עלי "רחם

ובתמים באמת עצמי את לקשר ואזכה באמת, וכשריםלתמימות לצדיקים

אמתייםותמימים צדיקים לשמש זכו אשר שבדור דרך אמתיים מהם ולקבל

כאילו נגדם ודעתי ושכלי חכמתי כל ולבטל ולבער לסלק ואזכה והישר, האמת

הוא כי יאמרו אשר כל ועל מפיהם, היוצא כל לקיים רק כלל, שכל שום לי אין

הקדושים הצדיקים של פיהם מאמרי אסור ולא וכו', ושמאל ימין אסור לא זה

התורה דרכי פי על ובתמימות, באמת ברחמים אותנו המנהלים אמיתיים

ובלבולי כפירות מיני מכל והצילנו שמרנו השלום, עליו רבנו משה מפי שקבלנו

האלה". מחכמות הבאים אמונה

אלא והרי אינו לנצח, דרבה"ק ענינו קדושת השארת עיקר כי למדנו, לעניננו

לבקש שזכו המה כי הדורות , כל סוף עד תלמידיו ותלמידי תלמידיו ידי על

אהבו והשלום ב |והאמת נהענף

בודאי ועצומה גדולה נפש במסירות לבקרים חדשים ימיהם כל אחריו ולחפש

להנהגת הראוי ערך כפי אדעתיה למיקם וזכו הקדושה רוחו עליהם שנחה זכו

התלמידים באלו האמונה היא חכמים אמונת מצות חיוב ומכלל הדור , אותו

ומתפשט נמשך דייקא ובאמצעותם ידם ועל ודור, דור שבכל הבית ראשי שהמה

לנטות אין ומדבריהם ונפשם, בלבם אחריו המבקשים לכל רבה"ק של אורו

בחינת הם הם כי ימין, שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין על אומרים אפילו

עצתו. אחר ולילך בקולו לשמוע אנו שמחוייבים שבימיך הכהן

ט

שהוא ימין על אומרים אפי' הצדיק בתלמידי להאמין החיוב

ותועה טועה הוא בהם להאמין והממאן שמאל

מוהראבר "ןוכדברים להגה"ק הליקוטים ביאור בספר יפה מבואר (סימן האלה

י') אות שבפגם ס"א הקדושים מדבריו בהמבואר בקצרה, לשונו וזה

משפטי מהלימודים ולהוציא לברר האדם ביכולת אין חכמים אמונת וחסרון

אמונת בענין כוונתו שכל דעתי עניות לפי נראה וכו', ישרות והנהגות אמת

מלשון מבואר זה כי ודור, דור בכל שמוציאים פה בעל תורתם הוא הנ"ל חכמים

הנ"ל הכתוב דור וענין בכל שנמצא העליון והכהן השופט על בכוונתו שסובב

עיק שזה כנ"לדור, לפה מפה יגידו אשר הדבר מן נסור לבל האמונה תיקון ,ר

הלימודים שהם שבכתב התורה ספרי וכו' לעיל הנזכרים הלימודים בדבר כן ולא

עצמו, בפני אחד לכל גם בהם ולהגות ללמוד ונמסרו ילמוד שניתנו אם אבל

בדברי יאמין ולא וכו ' בזה יאמין אם וגם הנ"ל ] שבכתב התורה [בספרי

ומוציאים שמחדשים ספריהם וריבוי ודור דור בכל הנמצאים החכמים

מאתו יותר האמת מדרך ותועה טועה לנו אין הקדושים, וכענין בדבריהם ,

מהחכמים הנכתבים הספרים כל שגם לבאר , יש ועוד וכו '. בפנים המבואר דואג

לכתוב, שניתנה מיום פה בעל תורתם דברי הן שהן אעפ"י הקודמים, שבדורות

והספרים הדיבורים כנגד שבכתב לתורה הם גם נחשבים אחד באופן אבל

ואיש איש לכל ונמצאים ההכרח הנתרבים עיקר זה כי לבד, שבדורו מהחכמים

וחמדתם באמתתם ולהבחין להאמין דור, שבכל חיינווהתיקון הם אשר ,

מכל אמת ומשפטי ישרות הנהגות לבד ידם על ולברר להוציא והצלחתינו,

עכ "ל. להם, הקודמים החכמים בספרי הנמצאים והלימודים התורה

הדור הרי בחכמי להאמין הוא האמונה תיקון שעיקר מללו, ברור קדשו שפתי

אומרים אפילו ישונה לא דבריהם שאחר דור, שבכל הצדיק תלמידי שהם

ועצותיו רבה"ק דברי ולפרש להבין והמתעקש כו ', שמאל שהוא ימין על

ותלמידי תלמידיו ופירשו שכתבו כפי שלא וחכמתו, שכלו פי על והוראותיו

מזה. יותר ותועה טועה לך אין כו ', תלמידיו

ב אהבו |ענף והשלום והאמת נו

היה וכן שהוא ז"ל מטולטשין נחמן מוה"ר הק' אביו אודות ז"ל הוא הגיד

חולה היה מוהראבר"ן של ימיו "בסוף הנה כי ההוא, שבדור התלמיד

ולידע להכיר זוכה היה אם כי עצמו על הגיד ענותנותנו ולרוב ביסורים, מדוכא

הוא יודע האחרונות, בשנותיו שהשיג כפי ז"ל הק ' אביו מעלת חשיבות אמיתות

הקשים והיסורים התלאות אלו עליו עוברים היו שלא אות בבירור וסיפורים (שיחות

קפ"ז) אות ח"ה שש"ק .מ"ז,

בראש ועל הנדפס ז "ל ברייטער יצחק מוה"ר הגה"ק במכתב תמצא זה דרך

ע עצות לקוטי דעוספר לכן לשונו , וזה המבוארות עצות ספר ובתחילת "ט

כי הרחבהאנ"ש דעתו מפני הקלושה דעתנו לבטל אנחנו [דהגה"צ מחוייבים

ז"ל, לרבינו התקבות בענין ברסקי ] שמשון יפלא מוה"ר כי נאמר בודאי זה ועל

דבריו לקיים אנחנו ומחוייבים וכו ', המקום אל ועלית וקמת למשפט דבר ממך

וכו 'בפשיטות יצחק האמת , הצדיק תלמידי רגלי בעפר המתאבק דברי כה וכו '.

ברייטער ".

ר"פ ,וכיוצא אות ח"ג שש "ק בספר ומקצתם אנ"ש, בין רבות שיחות נודע בזה

ועוד . ר"מ, אות שם רכ"ז , אות ח"ז קפ"א, אות ח"ו קצ"ה, אות ח"ה

הצדיק . אור בספר שהאריך מה עוד ועיין

י

לא אם הצדיק של בדיבורו ולתפוס להשיג אדם לשום א "א

כראוי אוב"ק תחילה שתיקן

הק'ואמיתות רבינו ה"ה זקן הורה שכבר מה פי על הוא בזה הביאור

ה') אות ל "ו סימן ח"א לשום (לימוהר"ן אפשר שאי גדול, כלל הוא "דזה

קדש ברית אות תחילה שתיקן לא אם הצדיק, של בדיבורו ולתפוס להשיג אדם

דיסודא 'סלוקא בזהר דאיתא הצדיק, של דבורו ולתפוס להבין יכול ואזי כראוי,

כשיתקן נמצא מוחין , שהם י"ה שהם ובינה חכמה בחינת שהם ואמא' אבא עד

הצדיק , של דבורו להבין ויכול בשלמות , שלו המוחין אזי כראוי, קדש ברית אות

תצא לא עליון מפי כי גדול, כלל הוא וזה השגתו . הוא כך אחד כל של התקון כפי

בתוכו, האור נצטייר כך האור, את המקבל כלי בחינת לפי אך פשוט, אור אם כי

הכלי ח"ו ואם מלא, מאורות בבחינת מקבל הוא אזי בשלמות , הוא הכלי אם

ה' מארת שכתוב כמו ואו, חסר מארת בבחינת מקבל הוא אזי בשלמות , אינו

הוא מלעיל, הבא הפשוט אור כי וכו ', בם ילכו "צדיקים הוא וזה רשע' בבית

שנצטיר צירי, בחינת הוא המקבלים, הכלי בחינת לפי אך וסתים', 'קמיץ בחינת

וכו הכלי בחינת לפי שכתובהאור וזה י"א )', לפניכם (דברים נותן אנכי ראה

נצטייר למטה, לפניכם אבל וסתים, שקמץ קמץ, בבחינת הוא למעלה כי דייקא,

אהבו והשלום ב |והאמת נז ענף

כדי ערוה, בדבר להכשילם לבלק בלעם יעץ זה ובשביל הכלי, בחינת לפי האור

באורך . שם עיין כליהם", לקלקל

כפיהרי אם כי האמיתיים הצדיקים בדברי וכלל כלל אמיתית הבנה שום דאין

שהנחילם התלמידים ותלמידי התלמידים ואותם לקדוה"ב, שזכה שיעור

מה בקדוה"ב מופלגת וקדושה למעלה שזכו כיון ולדרים, לארץ להאיר השי"ת

דעתו לסוף ולירד אמיתותם על רבה"ק דברי להבין זכו אחר , בזה זכה שלא

דורם. בני מכל ויותר יותר עליון דעת הקדושה

יא

העולה המסקנא

למעלה וכדברים עליונים הקדושים הצדיקים כל על להמליץ לנו יש האלה

ותלמידי רבה"ק תלמידי א', בענף לעיל בשמותיהם הנמנים

יהושע כבחינת לרבו לשמש זכה מאלו אחד שכל אחריהם, ותלמידיהם מוהרנ"ת

מה דעילאה עילאה נוראה בקדושה גופם לזכך שזכו שבהם השוה והצד בשעתו ,

להאמין לנו יש כך דמפני הזה, השפל בדורנו נש בר בה שיזכה אפשר שלא

דברי להבין להו זכו קא שמיא ומן וטהורה, זכה אמת לדעת זכו קדושתם שלגודל

ידם שעל שזכו הם והם בדעתנו, העולה מן הרבה יותר אמיתותם על רבה"ק

מדברי לעיל וכמובא למו , חליפות אין הכתוב בסוד 'חי' בבחינת הצדיק נשאר

הבאים לדורות השארתו קדושת נצחיות שהנחילו המה באשר מוהרנ"ת ,

בכלל הנכללים האמת חכמי המה הם כי להאמין לנו בהכרח כך ומפני אחריהם,

חז"ל דרשו בהם וכיוצא ועליהם לעיל, הנזכרת חכמים אמונת מצות חיוב

אפילו ישונה לא דבריהם ואחר כו', שמאל שהוא ימין על לנו יאמרו דאפילו

יו "ד . של כקוצו

להבין ומאחר שזכה מי הזה בדור כלל יש דלא פליגי לא עלמא כולא דבהא

כהצדיקים ז"ל מוהרנ"ת תלמידו ודעת דרבה"ק קדשו דעת אמיתות

לנו מי מעתה וטהורים, קדושים במעלות מופלגים שהיו לעיל המנויים הקדושים

עולים דבריהם אין דעתו שלפי מחמת דבריהם לדחות בנפשו שיעיז זה בדורנו

ותלמידו רבה"ק דברי בהבנת וחכמתו שכלו פי על העולה עם אחד בקנה

כמל הראשונים אם חז"ל אמרו כבר הא וכו',מוהרנ"ת , אדם כבני אנו אכים

שכלו פי על לעיל הנזכרים הקדושים החכמים דברי ושולל שהסותר באופן

מאמונת ח"ו עצמו מסלק גמור , עצמי בביטול בדבריהם מאמין ואינו וחכמתו,

לנו גילו שכבר מאחר אלו, בדורות הק ' רבינו של אורו קדושת נצחיות השארת

ידי על זולת לנצח חי בבחינת נשאר הצדיק דאין מוהרנ"ת ואחריו רבה"ק

הבנה שום ושאין אורו, השארת הממשיכים ודור דור שבכל הק' תלמידיו

היטב. ודו"ק בריתו , לקדש האדם שזוכה שיעור כפי זולת הקדושים בדבריהם

ב אהבו |ענף והשלום והאמת נח

יב

מום מטילים - גשמית סיבה באיזה הנ "ל הקדושים דברי התולים

שמים בקדשי

שהעידוולפיכך הצדיקים בשלום ידיהם ושולחים שמים, בקדשי מום המטילים

דראש הקיבוץ קדושת בענין לעיל עת'ק שיצאו הדברים אלה ככל בנו

מה הגידו שלא כאילו וקדושים חכמים על לעז ומוציאים ישראל, בארץ השנה

אחרת, סיבה איזה מחמת או בלבם טמון שהיה פחד איזה מחמת אלא שהגידו

רבה"ק ענין על ימיהם כל נפשם שמסרו קודש אנשי על רע שם מוציאים הם הרי

כמעט זה דבר אצלם נעשה רבה"ק עניני עבור נפשם למסור הרגילות ושלגודל

אחר בנסיון בחייהם שנתנסו הנסיונות וריבוי גבורתם גודל וכנודע קל, כדבר

לומר ומעתה ושלמים, זכים נמצאו ובכולם צירוף , אחר בצירוף ונצטרפו נסיון ,

נמנעו - קל או חמור - אחר חשש איזה או פחד איזה שמחמת אלו כגון על

הקיבוץ דענין זה כגון ועיקרי יסודי בדבר שכן ומכל דרבה"ק, קדשו רצון מלקיים

בגדר הוי בודאי מזה, גדול דבר אין כי רבינו עליו שהעיד השנה בראש הק'

שהטעם בהם, וכיוצא הצדיקים אלו על לומר הדין והוא רח"ל. רע שם מוציא

או עליהם שקפצה זקנה מחמת או כוחם תשות מחמת היה שאמרו מה שאמרו

באלו כיוצא וכל ישראל, בארץ להטמן יזכו לא שמא הגדול צערם מחמת

השמים מן שנבחרו הצדיקים אותם בגדולת ממעט זה הרי בטלים, הדברים

בתוקף מזלזל כן והאומר רבה"ק, של אורו נצחיות השארת עיקר לדורות להנחיל

אמונת במצות ופוגם רבה"ק עניני כל על נפשם מסירות ובעוצם קדושתם

בשגגה. העם לכל כי עון יכפר רחום והוא חכמים,

ידם אלא על נאמרו לעיל, שהובאו הצדיקים דברי דכל וברור , פשוט כרחך על

קבלת שום וללא המכרחת אחרת סיבה שום ללא ותמימות בפשיטות

שקדמו הצדיקים מרבותיהם מקובלים היו כך ובודאי מאחרים, או מגופם שוחד

שורה רבה"ק דנשמת דמוהרנ"ת, קדשו ודעת דרבינו קדשו דעת באמיתות להם

להיות החיוב הזה הטעם ושמן באומן, אשר גניזתו במקום כמו קדישא בארעא

או באומן קדשו מנוחת מקום על ליסע או פנים, בשני נדרש רבה"ק אצל

לבד הזה הטעם ומן בקודש, למעלה וכנזכר ישראל, בארץ הק ' הקיבוץ להתכלל

א'. בענף לעיל שהובאו הדברים ככל והעידו הגידו

אשר ואחר מאותם איזה על בעיקר מכוונים דברינו מחילות , באלפי המחי"ר

לוי מוה"ר המופלא החסיד הגה"צ רוממות עניניהם ובכל ימיהם בכל

על מים ליצק זכה ז"ל הוא כי רבים בת בשער נודע הנה כי בפיהם, ז "ל יצחק

נאמנה נפש במסירות ז"ל נחמן במוה"ר אברהם מוה"ר הקדוש רבו ידי

אשר הפרץ ולאחר לברכה, הטובות שנים כמה ואמיתית זכה חכמים ובאמונת

אהבו והשלום ב |והאמת נט ענף

הגה"צ זכה תקפ "ץ, לא ואניה תאניה יהודה בבית וירב ישראל בבית ה' פרץ

שנשארו והמעשיות והמנהגים השיחות ככל ורוב דור, מוסדות לקומם הנזכר

ענין כללות ואף מרבו , שקיבל ממה יצאו מפיו - אחרון לדור גדולה לפליטה

הוא שכן וכיון נמשך. ידו על - חרב שרידי לעם רבה"ק ענין והנחלת השארת

ובכל בפיהם, הנזכר הגה"צ רוממות עניניהם בכל אשר אותם על גדולה תימה

בענין ואילו יו"ד, של כקוצו עד ישנו לא דבריו ואחר בו, עצמם תולים מנהגיהם

שמעו כולם שהלא יוסף, את ידעו שלא כמי עצמם עושים השנה בראש הקיבוץ

מארץ ליסע חיוב שאין מכללא ולאו איתמר בפירושא ובא מורה הוא האיך מפיו

קדשו רצון לקיים אפשר שפיר אלא השנה, בראש שם להיות לאומן ישראל

נשמתו לקדושת ההתקשרות ידי על גם השנה בראש אצלו להיות דרבה"ק

דא', איז רבי 'דער השנה בראש ושנה שנה בכל ואומר מכריז היה וכן מכאן ,

מוה"ר הגה"ק המובהק מרביה גמיר הוי הכי אלא כן , מורה היה מדיליה ולאו

היום חיים עמנו אשר ביתו באי כל זה על יעידו וכאשר נחמן, במוה"ר אברהם

הנזכרים אלו כל עתה והן שתים, ולא אחת לא ולפרסם להורות דרכו היה שכן

דבר לא ממנו מזכירים אינם ז"ל, בו עצמם תולים ומעשיהם מנהגיהם בכל אשר

תלמידיו שרוב חוצות כל בראש ומכריזים מתלמידיו, מדברים ורק דבר , חצי לא

שמיט'ה לו קראו גופיה איהו ואילו וכו ', שנה בכל לאומן נוסעים יצחק לוי ר'

דבריו ומסתירים מעלימים הנזכרים שאותם לבד זו ולא דמיא. דליתא וכמאן

אהבתם תחת זאת עוד לצנועים, בקושי אלא מגלים ואינם הסתר אחר בהסתר

טמון שהיה פחד איזה מחמת באו דבריו כי עליו לומר ודופי מום בו יטילו לרבם

כל ז "ל הוא כי הם גם שיודעים ועם אחרת, סיבה לאיזה או פנימה בלבו וגנוז

וענין בכלל היהדות ענין על נפשו מסר - הבכא בעמק בהיותו ואף - ימיו

כו', ומורא חת מבלי בכפו נפשו שם ה' לעבודת הנוגע ענין ובכל בפרט, רבה"ק

כמי בעיניהם הוא חשוד וכי אתמהה, זה, מכל עיניהם יעלימו בכאן אעפי"כ

כן העיד דרביה משמיה הא ח"ו , אמת דובר .טשאינו

__________

.h ירא היה לעצמו ובנוגע אמת דהן והגם

באומאן, הק ' הציון על מליסע נפשו על וחרד

ב כתב ל"א)וכאשר אגרת דרך (תמימי אגרת

מה מקפיד שאתה להיות יכול לשונו, וזה

[אולי לאומאן נסיעה אודות לך שכתבתי

כ"ח, באגרת מינה לעיל שם להנדפס הכוונה

כתבתי שלא היקר ידידי לי תאמין שם], עיין

אף שבלבי, האמת כפי רק שכתבתי מה ח"ו

הקדוש ציונו על פעמים הרבה ב"ה שהייתי

הקדוש ציונו על עוד להיות מאוד מאוד רציתי

כפי רק זצ"ל, אדמו"ר לפני לבי ולשפוך

בהרבה מאוד אותי חיפשו שהם אני שיודע

עד מזה לחשוב אפילו מאוד אני ירא מקומות ,

הטומאה רוח ואת ויקויים השי"ת שיעזור

ח"ו שנופל שמי רוסיא אוי הארץ. מן אעביר

נפשות סכנת בגשמיות הן מסוכן, הוא בידם

שלא שלו היהדות כל ברוחניות והן ממש,

שם אפילו האלו, במקומות ח "ו נבלע יהא

ב אהבו |ענף והשלום והאמת ס

דהאהבהוהגם יען זכות, לכף אותם לדון לנו יש את(לרבה"ק )שבודאי מקלקלת

זאת ורק שמים, בקדשי דופי להטיל הותר כן מפני לא מקום מכל השורה,

וכן מרביה, גמיר הוי הכי יצחק לוי מוה"ר והגה"ח נמי הכי דאין לומר להם היה

ברקיעא, מלאכי איפלגו זה דבדבר נודע כבר מקום מכל לשואליו , ובא מורה היה

ואנן לאו , אם ישראל מארץ ליסע החיוב מן יש אם עליון חסידי נחלקו מאז שהרי

מארץ ליסע החיוב מן דיש להו דסבירא חסידי כהנך פלוגתא בהך נקטינן

חובת ידי יצאו כן באומרם ויהי חיים, אלהים דברי ואלו אלו ואמנם ישראל,

שאלו הדור אשרי אומרים ואלו ואלו שמים, שם מקדשים ונמצא הרב, כיבוד

מילותנו. ויתקבלון לנו שומע יתן מי תליין, דבחביבותא פרנסיו

יג

בדברי האמונה פשיטות - ותמימות הפשיטות ענין אמיתות

כו' תלמידיו ותלמידי ותלמידיו רבה"ק

דבריוהבן בכל להאמין ותמימות, הפשיטות ענין אמיתות דייקא דזהו היטב

העצמי השכל ולבטל כו', ימין על לך אומרים אפילו האמיתיים הצדיקים

הוא ותמימות הפשיטות דענין מדמים שיש כמו ולא דבריהם, כנגד וכל מכל

ב בסבך נאחז העצמילהיות שכלו הבנת כפי מוהרנ"ת בדברי או רבה"ק דברי

ודור דור בכל אשר הקדושים תלמידיו ותלמידי תלמידיו בדברי להאמין מבלי

שכלו אחר הולך לך דאין מוהרנ"ת , ודברי רבה"ק דברי הבנתם ובאמיתות

בעירובין אמרו וכבר מזה, יותר ע "א )וחכמתו [בערך (נ"ג ואנן אביי "אמר

לגמרא בגודא סיכתא כי אלא] איננו בכותלהראשונים אותו שנועצין כיתד (פירש"י

ובקושי) מעט אם כי שומעין שאנו מה להבין אנו יכולין אין כך בדוחק , ונכנס צר אמר בנקב ,

לסברא בקירא אצבעתא כי ואנן האצבערבא שאין קשה, בשעוה בקירא , (פירש"י

מעט ) מדבק אלא בתוכה, ליכנס שום יכול יש שלא להודיענו רבה"ק הקדים כבר דהא ,

ופשוט לה, שזכה הברית קדושת גודל כפי אם כי הצדיק בדברי אמיתית הבנה

__________

כתבתי זה בשביל ממנו, נשכח יהא ישראל

על נוסף מיהו עכ"ל. יעזור, השי"ת דעתי,

זה כל זאת עוד הנה הזמנים, נשתנו שמאז

להוראה בנוגע אבל לעצמו, בנוגע אלא אינו

מה כפי אם כי הורה לא ודאי לאחריני,

הודיע דלהדיא הכא שכן ומכל מרבו, שקיבל

כמה לכל וכנודע הכי, גמיר דרביה דמשמיה

היוצאת הוראה בכל ומדקדק ומסיק מתון היה

לבל דקדוק אחר דקדוק רבה"ק בעניני מפיו

כו', מרבו שקיבל ממה יו"ד של כקוצו לשנות

שהוא כזה, ונורא גדול בדבר שבפרט ובפרט

שלא בודאי רבינו, של השנה הראש ענין

פחדו שמחמת עליו לומר הדעת על יעלה

מלהזכיר הס כרצונו, הקהל דעת הטה הפרטי

בתשובה לשוב צריך לבד המחשבה דעל ח"ו,

במכתב מדבריו שהעתקנו לעיל ועיין סגיא.

מפורש דבריו באו ושם לשואל, תשובה

בחידות. ולא במראה

אהבו והשלום ב |והאמת סא ענף

לא ואף בקירא כאצבעתא לא אף כנגדם אנו דאין מודו עלמא כולי זה דבדבר

ה"י. הרבה, מזה פחות

יד

ידי על כ"א התורה ביאורי להמשיך שא"א סברו המרגלים

ויכול למרירות א"צ האמת שהצדיק האמינו ולא דחו"ל, מרירות

ודבש חלב זבת שהיא בא "י גם התורה ביאורי להמשיך

יקירין והנה תיקונין תשעה המתחיל כ ' סימן מוהר"ן בליקוטי לרבה"ק מצינו

תקס "ה השנה בראש רבה"ק אמרה התורה זאת אשר אות כו ', מוהר"ן (חיי

כאשר י"ב) הנפש , כחות ובמיצוי ובזיע ברתת וביראה באימה אמירתו והיתה ,

מוהרנ"ת עליה שס"א )העיד אות שם עוד ועיין ט"ו, אות מוהר"ן "כשהתחיל (חיי כי

וכבר וכו', תמיד כדרכו השמשות בין השנה בראש הנ"ל תיקונין תשעה התורה

התיבות שאמר וראיתי בו , והסתכלתי אליו , מאד סמוך ישבתי ואני היום, חשך

מיצוי עד מאד מאד גדולות בכחות לדיקנא' אתמסרין יקירין תקונין 'תשעה

כמה זקנו את ותפס לשער , אפשר אי אשר וזיע ורתת ויראה ובאימה הנפש ,

הזאת התורה ואצל וכו ', בכתב זאת לצייר אפשר ואי גדולות , בכחות פעמים

היא התורה וזאת לשער ". אפשר שאי נפשו מסירת עוצם בעיני זאת ראיתי

תקס "ד קיץ בתחילת שסיפר הנורא המראה על פירוש אות כולה מוהר"ן חיי (עיין

צ"ד ) פ"ג, ואכמ"ל.ט', ,

ביאוריוהנה נתגלה ידה שעל בעולם נשמה שיש דע שם, רבה"ק לשון זה

במשורה ומים תאכל במלח פת ביסורים מסובלת והיא התורה, ופירושי

תורהתשת של דרכה כך כי פ"ו)ה, מזאת(אבות מקבלים הן התורה מפרשי וכל ,

ביאורי להמשיך שרוצה ומי וכו ', אש כגחלי דבריה כל הנשמה וזאת הנשמה,

והדיבור כנ"ל, אש כגחלי חמים דיבורים לעצמו להמשיך מתחילה צריך התורה

ידי ועל השי "ת, לפני בתפלה שיחו לשפוך וצריך וכו ', העליון מלב נמשך

בלב, הוא הרחמים עיקר כי העליון , לב ונפתח עליו השי "ת רחמי נכמרו תפלתו

משם כן גם התורה ביאורי ממשיך הדיבור ידי ועל דבורים, העליון מלב ונשפע

איזה לבאר שמתחיל קודם התורה ממפרשי אחד כל צריך זה ובשביל וכו '.

העליון לב לעורר כדי השי"ת לפני תפלתו לשפוך מתחילה לו צריך ביאור

נפתח כך אחר כי לבאר, יתחיל כך ואחר אש, כגחלי דבורים עליו להשפיע

מרים ענין באורך שם ועיין עכ"ל, וכו ', התורה ביאורי היינו מימיו ויזובו הצור

כו'. ומשה

הלכות וכבר ליקוטי בספר ז"ל מוהרנ"ת מזה אות האריך ד' הלכה סעודה (הל'

שאתי"ג) ביתר הענין נתבאר ואחריו ואכמ"ל. בארוכה, שם לו עיין ,

ב אהבו |ענף והשלום והאמת סב

ז "ל נפתלי במוה"ר אפרים מוה"ר תלמידו ב')בדברי הלכה ציצית הל' אבן (לקוטי

זית שמן במנורה להדליק "צריכים התורה ביאורי להמשיך דכדי בקצרה, ותו "ד

מרור בחינת שהוא הנשמה, לסבול שצריכה מרירות בחינת למאור , כתית זך

המרירות ידי שעל וכו', תורה של דרכה כך כי התורה, בשביל מרירות שסובלת

עיקר כי וכו ', ישראל לארץ זוכים התורה ידי ועל וכו ', התורה לביאורי זוכים

שיזכה עד בהשי"ת עצמו לדבק הישראלי איש נברא זה שבשביל התכלית

הצדיק ידי על שבשמים לאביהם ישראל התקרבות ועיקר וכו', אש לדיבורי

לביאורי וזוכה עמהם עצמו ומקשר ישראל לב ומדליק מבעיר שהוא האמת

לה אין התורה שיעבוד על מרירות שסובלת הנשמה אפילו כי וכו ', התורה

מרים זה ובשביל וכו ', דקדושה הזקן האמת הצדיק ידי על אם כי שלימות

הצדיק שהוא משה בכבוד שפגמה וכו', נצטרעה זה ידי על משה בכבוד שפגמה

אינו האמת הצדיק כי התורה, וחידושי ביאורי שממשיך דקדושה הזקן האמת

הטובים מעשיו ידי על זוכה הוא כי התורה, שיעבוד על מרירות עוד לסבול צריך

וכו'.

את"וזה קרבו לא הם כי רעה, הארץ דיבת שהוציאו המרגלים פגם בחינת

ארץ ידי על שדייקא האמינו ולא ע"ה, רבינו משה האמת להצדיק עצמם

ועל וכו', מלחמה ואיש גבור נקרא אז כי לדרגא מדרגא לעלות יכולים ישראל

שסובלת הנשמה ידי על דייקא הוא שעיקר וסברו במשה, האמינו שלא זה ידי

הארץ אל באנו וזה וכו '. התורה ביאורי להמשיך יכולים ידו על דייקא מרירות

ראו כי ישראל, לארץ לעלות רצו לא זה ובשביל פריה, וזה ודבש חלב זבת וגם

נתנה אמרו כן ועל ודבש , חלב זבת היא כי מרירות לסבול צריכים אין ששם

יכולים יהיו זה ידי שעל כדי ושעבוד מרירות לסבול מצרימה ונשובה ראש

האמת הצדיק הוא העיקר כי כן, אינו האמת אבל התורה, ביאורי להמשיך

מלב התורה ביאורי להמשיך יכולים הגדול שבכחו ע"ה רבינו משה שהוא

אל העם את כלב ויהס וזהו ישראל. לארץ דייקא ולבוא מרירות שום בלי העליון

גודל ידי על כי וכו ', מאוד מאוד הארץ טובה בחינת נעלה, עלה ויאמר משה

עוד ועיין עכ "ל. וכו', העליון מלב התורה ביאורי להמשיך יכולים היו קדושתם

גדול. באורך שם

טו

כחו שגדול דרבה"ק הגדול בכחו ממעט א"י חסידי דברי המבטל

להושיע ורב

דהמבטל והנוגע לעיל, הנזכרים הדברים אלה על דנוסף לעניננו, זה מכל

ליסע הצורך מן דאין שסברו קדישי חסידי הנך דכל ומעשיהם דבריהם

חכמים אמונת מצות ביסוד פוגם נמצא לאומן, השנה ראש על ישראל מארץ

אהבו והשלום ב |והאמת סג ענף

ביאת עד לדור מדור דרבינו הק' אורו זריחת נצחיות השארת עיקר כל אשר

ברבה"ק חכמים אמונת מצות על אלא מיוסד אינו בב"א דוד בן משיח

המבטל זאת עוד הנה הדורות , שבכל תלמידיו תלמידי ותלמידי ובתלמידיו

לו אפשר אי רבינו של השנה הראש דענין וסובר הנזכרים החכמים דברי

ממעט הוא הרי באומין , קדשו גניזת במקום אם כי קדישא בארעא שיתקיים

ענין שיבוא אפשר שאי בנפשו דמדמה דקדושה, זקן של הגדול בכחו ח"ו

ומסירות דרכים וטלטולי ומרירות קושי בדרך אם כי רבה"ק של השנה הראש

עד דמטי האמת דהצדיק כחו בגודל להאמין וממאן כנודע, כו' דכא עד נפש

רחמי שהם פשוטים ברחמים התורה ביאורי להמשיך ויכול שיכול שמיא, צית

ארץ מאוד , מאוד הארץ טובה בבחינת ומתיקות , בנעימות הנמשכים עתיק

ודבש , חלב להושיע זבת ורב כחו דגדול והקושי , המרירות אל צורך מבלי

רבים. ברחמים

בארץ והרי במאסם רבינו במשה המרגלים שפגמו הנורא הפגם כעין זה

הזקן הצדיק של כחו ועוצם בגודל להאמין מיאנו המה שגם חמדה,

שום לו שאין עצמו המתפאר לגמרי יניק דעתיקין עתיקא דסבין סבא דקדושה

כן ועל עין כהרף אצלו עולה אינו העולם כל כי העולם, זה על כלל הסתכלות

בלתי ולדעתם דהואיל לומר עליון בצדיק עתק לדבר ויצאו כו', כעיור נדמה הוא

לארץ לעלות הוא הנמנע מן לכן התורה, ביאורי להמשיך אפשר אי המרירות

האמת דהצדיק יבינו ולא ידעו ולא פריה, וזה ודבש חלב זבת ארץ שהיא ישראל

בהם שאין פשוטים רחמים משם ולהמשיך העליון, הפלא לעורר רב כחו

החילו אשר את כילה אם עד הארץ אדוני האיש ישקוט לא כלל, דין תערובת

ואנצח נצחתי קדשו בפה ואמר נצח שמדתו מי בנו העיד כבד וכאשר לעשות ,

אכי "ר . ואגמור , גמרתי

ג אהבו |ענף והשלום והאמת סד

ג ענף

חיים אלהים דברי ואלו אלו

א

ביכולת להיות ז"ל אדמו"ר ודעת מאור וניתן נשפע לבד בא"י

מאתו לקבל

הוא והנה הק' בספרו פונה שאתה פינות שבכל מוהראבר"ן להגה"ק מצינו

אי רבה"ק ענין אמיתות וששלימות ישראל ארץ קדושת בשבח מדבר

הנדפסים בהשמטות לו וכדיעויין הקודש, בארץ אלא בוריו על להשיגו אפשר

הליקוטים ביאור ספרו א "י)בשלהי גדולת ישראל (ד "ה ארץ גדולת לשונו , וזה

ז "ל, מוהרנ"ת באמצעות זולת ז "ל מאדמו"ר לקבל ביכולת שאין כמו ומוהרנ"ת,

מאתו , לקבל ביכולת להיות ז"ל רבינו ודעת מנשמת נשפע לבד בו בענין כי כן

נשפע לבד בה כי ישראל, ביכולתארץ להיות ז "ל אדמו"ר ודעת מאור וניתן

מאתו". לקבל

עוד וכן תפלה )כתב ד"ה השמטות בסופו הלקוטים דרך "שכאשר (ביאור על [ר "ל,

זולת יתברך הבורא בידיעת לבוא ע"ה רבינו למשה אפשר היה ש ]לא

לבוא כן הארץ, אל בעצמובבואו ותורתו משיח במשה והכרה ,להידיעה

בעצמו". הארץ קדושת מוכרח

ב

בני מכל הנסיעה על ח"ו כלל לחלוק שלא הוא לכל 'הנסיון

ישראל' לארץ ישראל

עודועיין ישראל )לו ארץ ד "ה ציון (שם על בברסלב בהיותו במוחו אצלו בא "כי

הנסיון הוא הזמן בזה עתה כי ישראל, ארץ על נורא ענין זיע"א מוהרנ"ת

ישראל, ארץ היא בודאי כראוי , הקדושה מדרכי גדולה היותר והמניעה הגדול

הגדולות המניעות היום כי כ' סימן מוהר "ן בליקוטי ומובא ז "ל רבינו שאמר כמו

שאמר וכמו הים, על] הנסיעה [סכנת ולא הארץ דיבת מוציאי הם ישראל מארץ

שלא בנסיון לעמוד צריך עוד הכל על מדלג כבר כשהאדם עצמו על ז "ל רבינו

הנסיעה על ח"ו כלל לחלוק שלא הוא לכל הנסיון היום וכן ח"ו , כלל עליו לחלוק

לארץ שיחשקו הצדיקים על היום ושיתפללו ישראל, לארץ ישראל בני מכל

היום אנ"ש על להתפלל וכן קנ"ה, סימן מוהר "ן בליקוטי כמובא כראוי ישראל

שהיה וויכוחים שיחות כמה נודע בזה וכיוצא ישראל". לארץ כולם שישתוקקו

באומן . אנ"ש עם בזה לו

אהבו והשלום ג|והאמת סהענף

ג

אלהיך' ה ' בית תביא אדמתך ביכורי 'ראשית

רבה"ק וכבר שהגיד ממה לעיל קנ"ו)הזכרנו אות מוהר"ן הוא (חיי שלי "המקום

שעה ולפי ישראל, לארץ רק נוסע אני נוסע שאני מה ישראל, ארץ רק

אלא אינו התגלותו ועיקר ענינו דתכלית והיינו וכיוצא". בברסלב רועה אני

ישראל. בארץ

הכתוב וענין בסוד רמוז ישראל בארץ רבה"ק השראת דהשגת הנזכר זה

כ "ו) ל "ד, י"ט. כ "ג, לא (שמות אלקיך ה' בית תביא אדמתך בכורי "ראשית

הל' דעה יורה בלקו "ה מוהרנ"ת הגה"ק בדברי כמבואר אמו", בחלב גדי תבשל

נתנוצץ הפסוק שזה ונודע הפסוק, זה על ט"ו אות ה' הלכה בחלב בשר

כ מוהרנ"ת הגה"ק של זיע"א במחשבתו דרבה"ק חיותו לחיים האחרון הלילה ל

יחיד האמת דהצדיק ופירושו, יכבה, טרם אלהים נר אשר בעת הדין בעלמא

אשר בעת יהיה תיקונו עיקר הנה אדמתך ', ביכורי 'ראשית סוד שהוא במעלה

לארעא לארץ בחוץ בגלותא מהיותה נשמתו שתעלה אלהיך', ה' בית 'יבוא

בקצרה זה כל וכמבואר ליה, דהגון בצולמא להתלבש הקודש ולעיר קדישא

ז"ל למוהראבר"ן הקודש חשב באגרת האחרונה בלילה אדמו"ר "שבפטירת

אלהיך ה ' בית תביא אדמתך ביכורי ראשית הכתוב הלילה כל [מוהרנ"ת ]

עלה וכו ' כך ושאחר ב', הלכה בחלב בשר בהלכות בחידושיו אז עמדו כפי

סוד שזה האריז"ל בכתבי שמבואר גדולי בדעתו והתעלות הסתלקות

.הנשמות"

ד

לדבריהן ' שמאי בית דברי שמקדימין אלא עוד 'ולא

לא ואכן הסופר עזרא בימי ואף בדורנו , הגדולים הנסיונות מן הוא זה דבר

ישראל בני מאחינו מקצת אם כי עמו עלו שלא מחמת לגאולה זכו

קמאי מחסידי לכמה שמצינו אמת דהן הוא, בזה הגדול העיקר ברם כדאיתא.

מארץ שגם הסוברים רבה"ק , ענין על נפשייהו מסרי ימייהו דכל עליון, קדושי

במקום הנעשה הק' הקיבוץ בקדושת להתכלל להתם מהכא ליסע החיוב ישראל

כדברי להו סבירא לא כלומר, להו , שמיעא ולא באומן , אשר הק' גופו גניזת

וכמובא ליסע, החיוב מן אין ישראל שמארץ להו דסבירא קדישי רבנן הנך

נקטינן בזה כיוצא שבכל להבין לנו בהכרח מקום מכל א', בענף לעיל מדבריהם

סוד שזה עביד, כמר ודעביד עביד כמר ודעביד חיים, אלהים דברי ואלו דאלו

לומר וחס וחלילה דרבה"ק , האמת הדעת שלימות שהוא שלום של הדעת

חברו, מפני האחד דברי ח"ו לדחות או נאה, אינה זו ושמועה נאה זו שמועה

שמים ולשם ועומדים סמוכים ושניהם בראש , מקום להם יש שניהם באשר

ג אהבו |ענף והשלום והאמת סו

רבינו אענין נפשייהו דמסרי קדישי דרבנן מפומא נפקין ותרוייהו מתכוונים,

לסמוך . מי על יש הדרכים ולשני הק ',

פ"ה )במשנהומצינו להתקיים.(אבות סופה שמים לשם שהיא מחלוקת "כל

לשם שהיא מחלוקת היא איזו להתקיים. סופה אין שמים לשם ושאינה

עדתו. וכל קורח מחלוקת זו שמים, לשם ושאינה ושמאי . הלל מחלוקת זו שמים

במשנה עוד דתנינן מהך שמים, לשם מחלוקתם שהיתה לדבר (יבמות וראיה

שאלופ"א ) פי על אף וכו', אוסרים הלל ובית לאחים, הצרות מתירין שמאי "בית

מלישא שמאי בית נמנעו לא מכשירין , ואלו פוסלין אלו מתירין , ואלו אוסרין

וכן פ "ד. בעדיות איתא ועד "ז שמאי". מבית הלל בית ולא הלל, מבית נשים

בש"ס עוד י"ג)איתא הללו(עירובין הלל, ובית שמאי בית נחלקו שנים "שלש

אלו ואמרה קול בת יצאה כמותנו, הלכה אומרים והללו כמותנו הלכה אומרים

אלהים דברי ואלו שאלו מאחר וכי הלל, כבית והלכה הן חיים אלהים דברי ואלו

היו ועלובין שנוחין מפני כמותן , הלכה לקבוע הלל בית זכו מה מפני חיים

אלא עוד ולא שמאי, בית ודברי דבריהן שמאי ושונין בית דברי שמקדימין

".לדבריהן

זאתוכך גם אף אלא שכנגדו , את יבזה שלא לבד זו דלא תורה, של דרכה היא

גיטין במס ' עוד עיין לדבריו, שכנגדו דברי את ויקדים שכנגדו, דברי יכבד

חז "ל דרשו עוד ו '. ל')דף מאי(קדושין בשער , אויבים את ידברו כי יבושו "לא

ותלמידו הרב ובנו האב אפילו אבא בר חייא רבי אמר בשער, אויבים את

עד משם זזים ואינם זה, את זה אויבים נעשים אחד בשער בתורה שעוסקין

אלא בס ּופה תקרי אל בסופה והב את שנאמר זה, את זה אוהבים שנעשים

להיפך הוא ובהיפך שמים, לשם למחלוקת מובהק סימן הוא זה וענין בסֹופה",

ושלום. חס

ה

דבריהם וכל דא"ח, ואלו אלו באמת כי ולהאמין לידע 'ואזכה

מהם ' אחד שום ח"ו אבזה ולא וצדק, אמת

רבה"קוזה בדברי המבואר שלום של הדעת נ"ו)סוד סימן ח"א מוהר"ן "כי(ליקוטי

מחלוקת יש אך הדעת, היפך הוא ומחלוקת וכנ"ל, בדעת תלוי השלום

כי שלום, של מהדעת יותר מאד, גדול דעת באמת שהוא שמים לשם שהוא

שא כמו גדול, ושלום אהבה היא המחלוקת זה חז "לבאמת ל')מרו 'את(קדושין

רז"ל שאמרו וזה לזה', זה אוהבים שנעשו עד משם זזו 'לא בסופה', (אבות והב

ה') אהבה פרק היא שבאמת היינו להתקיים', סופה שמים לשם שהיא 'מחלוקת

וזה כנ"ל. בסופה והב את שכתוב כמו אהבה, בחינת להתקיים' 'סופה וזה כנ"ל,

אהבו והשלום ג|והאמת סז ענף

שמים, לשם מחלוקת בחינת שהוא הדעת, בחינת הוא משה כי משה, בחינת

לשם מחלוקת בחינת שהם ה'לל, ש'מאי מ'חלוקת תיבות ראשי הוא משה כן ועל

הדעת, ידי על הגאולה עיקר כי משה, ידי על מצרים גאולת היה כן ועל שמים,

למחלוקת ולבוא וכו '. ידעו למען וכו', אתכם הוציא ה' כי וידעתם שכתוב כמו

בבחינת יהיה שלא השמים, את ולטהר לזכך צריך שמים, נ')לשם 'אלביש (ישעיה

שם עיין באמת", אנחה ידי על היא השמים, את ולטהר ולזכך קדרות'. שמים

כ"ד . אות מוהר "ן בחיי מזה ועוד באורך ,

ה'וכה לפני בתפלתו מוהרנ"ת דברי נ"ו)הם תפלה תפלות לאמונת(ליקוטי :"וזכני

בכל באמת ולהאמין לידע שאזכה שלם, דעת עלי ותשפיע באמת , חכמים

שביניהם, הגדול המחלוקת כלל אותי יבלבל ולא אמתיים, והחכמים הצדיקים

אמת דבריהם וכל חיים, אלהים דברי ואלו אלו באמת כי ולהאמין לידע ואזכה

הלכה שאין אמתיים החכמים אפילו מהם, אחד שום ושלום חס אבזה ולא וצדק,

ולא זאת , להשיג לנו אפשר ואי דעים, תמים נפלאות ה' דרכי הם כי כמותם,

לידע ואזכה וכו ', חיים אלהים דברי ואלו אלו כי להאמין רק כלל, בזה אחקור

כלל, מחלוקת זה אין באמת אשר לדעת דקדושה המחלוקת את ולהשיג ולהבין

חיים. אלקים דברי ואלו אלו כי מאד, ועצום גדול ושלום ורעות ואחוה אהבה רק

אמתיים להצדיקים ביותר ולהתדבק להתקרב ותזכני דרכיך, את ותודיעני

מקום". בכל כמותם שהלכה

ו

דא"ח ואלו אלו - שלום של דעת

הלכות וכן ליקוטי בספר באורך ד')מבואר הלכה וזה (תפלין בתו "ד , לשונו וזה

אלקים דברי ואלו אלו בחינת הנ"ל, דקדושה מחלוקת של הדעת בחינת

ש מאיר ר' של תורתו בחינת וזה כמוחיים, באלף אור כתנות בה כתוב היה

רז "ל ט')שאמרו פרק רבא בהלכה,(בראשית חכמים עיני מאיר היה מאיר ר ' כי ,

אומר שהיה דעתו סוף על חבריו עמדו שלא כמות, הלכה קבעו לא מה ומפני

טעמים בק"ן השרץ את מטהר והיה פנים לו ומראה טהור טמא יג)על .(ערובין

בחינת דקדושה, מחלוקת בחינת של והשגה הדעת לו היה מאיר שר' נמצא

באמת כן ועל וכו', מטהר וזה מטמא שזה אע"פ חיים אלקים דברי ואלו אלו

ידי על אבל וכו', כלל הדעת זה להשיג אפשר אי כי דעתו , סוף על עמדו לא

דברי ואלו שאלו ומאמינים שיודעים שבקדושה מחלוקת בחינת של הדעת

באלף , אור כתנות בחינת נעשה ואזי מחלוקת מיני כל נמתק אזי חיים אלקים

ח"ו שרוצה ומי וכו', בראשית ימי מז ' הגנוז אור בחינת הוא הדעת זה כי

נכשל יהיה כי חיים, ארחות ישיג ולא ישוב לא בודאי הדעת, זה להבין ליכנס

זה להשיג אפשר אי כי וכו ', תדרוש אל ממך במופלא נאמר זה על כי מאד,

ג אהבו |ענף והשלום והאמת סח

שיש פי על אף אמת בצדיקי להאמין אמונה על לסמוך וצריך כנ"ל, הדעת

ועל כנ"ל, וכו' חיים אלקים דברי ואלו אלו באמת כי ומחלוקת , מריבה ביניהם

שערומים אדם בני בחינת זה דייקא, בהמה עור גבי על נכתבין תפלין כן

לגמרי דעתו לסלק כבהמה עצמו לשום שצריכין כבהמה, עצמן ומשימין בדעת

על מחו נזדכך ואזי כנ"ל, אמונה על רק ולסמוך כלל דעת שום לו אין כאלו

כי וכו ', זה ח "וידי לו כשיש בפרט שבלבו , עקמימיות לו שיש אדם כשרואה

שום לו אין כאלו לגמרי דעתו לסלק צריך הוא אזי בלבו , הרבה עקמימיות

לבד ופשיטות בתמימות רק וילך כלל , גדול דעת לדעת כך אחר זוכה ואזי ,

עכ "ל. מאד ,

ז

הבריות את המכבד - מכובד איזהו

אעפי"כ ובהכרח לדעתו מנגדת חברו שדעת והגם חברו, דעת לכבד אחד לכל

חברו דברי יקדים ואדרבה הכבוד , ביותרת חברו דעת לכבד לו יש

דהוי מילתא מוכחא דייקא דבזה הלל, בית מדברי לעיל וכנזכר עצמו, לדברי

שמים. לשם מחלוקת

בדבריוזהו וכמבואר הבריות , את המכבד מכובד איזהו במשנה שאמרו מה

ו')מוהרנ"ת הלכה הפת ובציעת לסעודה ידים נטילת בת(הל' לשונו כיוזה ו "ד ,

יתברך , כבודו מלובש מישראל אחד שבכל להאמין מישראלצריך אחד מכל כי

מקבל יתברך ה' הקדושה האמונה בכלל שהוא זמן כל שבגרועים הגרוע אפילו

פרטי והתפארות כבוד כן ממנו ועל כידוע. וגדלו וכבודו גאותו ישראל על כי ,

אחד כל עם לדבר הוא הכבוד ועיקר ואחד, אחד כל את לכבד צריך בודאי

שמים, יראת בו להכניס דין מהתכלית מן דין ומקבלין בבחינת ממנו לקבל וכן

בזה שהתחיל אדם מכל הלומד בחינת אין שזהו בבחינת הכבוד עיקר זה כי ,

אכבד מכבדי כי הזה המקרא כי וכו', ז"ל אדמו "ר שהזהיר וכמו תורה, אלא כבוד

שם שכתוב כמו והקרבנות , ישראל בני את שבזו על עלי בני על נאמר וכו '

ב')בפרשה א' היו(שמואל הם כי לעשות , להם ראוי שהיה ממה ההיפך עשו והם ,

שם שמבואר כמו ותלמיד בן כלליות בחינת הוא הכהן קדושת ועיקר כהנים

כלליות עיקר זה ידי שעל הקרבנות כל מקריבים הכהנים כי הנ"ל, בהתורה

ביזו כי מאד בזה פגמו והם כנ"ל, וכו' מטה דרי עם מעלה דרי של וההתקשרות

שם הוכיחם כן ועל וכו '. בחזקה לקחתי לא ואם ואמרו והקרבנות ישראל את

בתכלית לישראל הנ"ל הדעת המשכת בתיקון עסק הכהן אהרן כי וכו ', הנביא

אהרן של מתלמידיו הוי רז "ל שאמרו כמו וכו ', שלום אוהב היה כי השלמות ,

הדעת המשכת כי לתורה. ומקרבן הבריות את אוהב שלום ורודף שלום אוהב

זה העולמות ונכללין נקשרין זה ידי שעל כבודו הארץ כל מלא כי לגלות הנ"ל

אהבו והשלום ג|והאמת סט ענף

בשלום, תלוי הכל כי כנ"ל, שלום אישבחינת בין שלום שעושין ידי על כי

ותלמידים בנים ונתרבין נולדין זה ידי על לחברו, אדם ובין כמולאשתו ,

עם לדבר אחד כל יכול לחברו אדם שבין השלום ידי שעל אחר במקום שמבואר

וכו ' יתברך לה' ולקרבו שמים ביראת בסימן חברו רציצא בהתורה שמבואר (כמו

ו',כ"ז) הלכה מנחה תפלין בהל' עוד לו ועיין ע"כ . וכו ', אהרן עבודת היה וזה .

יבום הל' ג', הלכה תורה ספר הל' ב', הלכה שבועות הלכות ב', הלכה ר"ח הל'

ועוד . ב', הלכה

ונשמתם,וקל גופם לקדש שזכו עליון חסידי דהנך וחומר, קל של בנו בן וחומר

שאין בודאי אחרון, לדור רבה"ק השארת להמשיך שמיא מן שזכו הם דהם

אשר ודור דור שבכל הצדיקים בכלל המה שגם להאמין ועלינו בדבריהם, להקל

המתגלה העליון הרצון כפי אותם מנהגת והיא עליהם, שורה הקדושה השכינה

דעת היא היא ודעתם בפרטות, ידם על מתגלה יתברך וכבודו ההיא, בעת

דברי ואלו אלו בסוד אמת דבריהם וכל ושכינתיה, דקוב"ה עליון ודעת תורה

חיים. אלהים

ח

אחד בקנה עולים השיטות כל הפנימיות ע "ד

כולם והגם אהובים כולם זה כל עם זה, עם זה דבריהם חלוקים שפעמים

ענף א' שער בע"ח עוד לו ועיין ז"ל, מהרח"ו בהקדמת כמבואר ברורים,

מדות שלש במאמר בס"ד טובא מזה הארכנו וכאשר מקומות, בכמה ועוד ה'

תורה תשע "א )בתלמוד החכמה לייחד (ים החכמה של דרכה דזה היטב שם עיין ,

החכמה, מדת בבחינת ששורשה הקבלה חכמת ולכן הפרצוף, בסוד השיטות

השיטות נראות שבחיצוניות דהגם והמחלוקות , הדעות ריבוי להשוות בכחה

הנה לזו , זו מתנגדות דהשיטות כמאן מחזי דלכאורה עד לזו , זו כסותרות

יתבאר השיטות ריבוי מתוך דייקא אדרבה, החכמה, בחינת מצד דאמת אליבא

- אמצע שמאל ימין קוי משלשה כלול דהפרצוף נודע כבר כי הענין , אמיתות

לכאורה נראים הללו הקוים והנה רחמים, דין חסד שהם דת "י בג"ה חח"ן

שלשתם זה כל שעם אלא וכו ', דין וזה חסד דזה לזה, זה והפכיים כמנגדים

ובאמצעותם ידם על ומתהווה הנוצר הפרצוף בנין ולבנות לתקן יחד מצטרפים

כפי אליו המתייחס בקו מלובש קוים השלשה מן אחד שכל דמתוך דייקא,

הפרצוף מציאות ידם על נוצר היחוד, סוד בגילוי תיקונו תכלית וכפי שורשו

החסד קו שהוא ימין בצד ששורשם המקילים דכאשר קוים, משלשה הכלול

קו שהוא שמאל בצד ששורשם והמחמירים להם, הראוי במקום מלבישים

קו שהוא האמצעי בקו ששורשם והמכריעים להם, הראוי במקום הגבורה

כתיקונו, הפרצוף בנין מלאכת נשלם אז או להם, הראוי במקום הרחמים

ג אהבו |ענף והשלום והאמת ע

יתברך יחודו בגילוי ופעולתו מהם אחד כל מעלת ומתגלה מאיר ומעתה

דירה יתברך לו דלעשות הבריאה במחשבת העליונה כוונתו ובתשלום

בתחתונים.

דכולם כי יען המושג, בעצם מחלוקת כלל יתכן לא הפנימיות מצד באמת

מצד שנראה מה ואמנם קונם, רצון לעשות מתכוונים, אחד לדבר

מצד אלא המושג, עצם מצד אינו הפכיים, וכשיטות כמחלוקת החיצוניות

ביניהם הקיים ההפרש נגזר שמזה האילן , בפרטות החולקים אחיזת שורשי

השלשה מן באחד שורשו כפי המושג ומפרש משיג אחד דכל המושג, בהבנת

הוא גם היה ואלמלי בזה, כיוצא וכל המדות בבחינת או המוחין בבחינת קוים

ומעין חברו, כהבנת המושג ומפרש משיג הוא אף היה שכנגדו , בקו שורשו

רצונם כפי חינם על לא "כי ההקדמות לשער בהקדמה מהרח"ו בדברי המובא

כנודע התורה פנימיות מתוך אלא ופסול, כשר והיתר איסור וטהור טמא פסקו

חן ". ליודעי

ט

כל וליחד להכריע כשיודעין אם כי השגה לשום לבוא 'א "א

ולכללם ביניהם להכריע כהפכיים שנראים והשכליים המדות

יחד'

מוהרנ"תוכן בדברי ל "ב)מבואר אות ד' הלכה נזיקין הלכות זה (חו"מ בחינת "וזה

התנא שתפס בפשתנו וזה בנרו בא זה וכן וכו ', בקורתו בא וזה בחביתו בא

שני בין הוא השלום עיקר כי לזה, זה הפכים שהם אלו ענינים נזיקין בדיני

קר כגון מספר לאין שינויים וכמה בכמה העולם את ברא יתברך ה' כי הפכים,

משונים שהם כמו כי מאד , בדעותיהם משונים האדם בני וכן וכו'. וקשה רך וחם,

וכל פינחס, פרשת במדרש שכתוב כמו בדעותיהם, משונים הם כך בצורותיהם

נמשכין השינויים כל כי דייקא, זה ידי על יתברך אותו ולהכיר להשיג בשביל זה

בכמה אלקותו צמצם שבהם והספירות המדות שהם הנ"ל, הצמצומים מבחינת

וזה חסד שזה מזה זה כהפכים נראים שהם המדות שנתהוו עד נפלאים שכליים

וכל העולמות כל ונתהוו נשתלשלו ומשם וכו', רחמים וזה דין זה וכו ', גבורה

ידי על הבריאה קיום ועיקר בהם, שיש השינויים כל נמשכים ומשם הברואים,

כידוע. המדות בין וההכרעה השלום

עפר ,וכן מים, רוח, אש , יסודות , מארבעה שנבראו שבעולם הדברים בכל

וח קיום ועיקר וכו', חם וזה קר זה מזה, זה כהפכים בטבעם כל שהם יות

בבחינת השוה במזג בו ממוזגים כשהיסודות מדבר חי צומח מדומם דבר

הוא חברו נגד אחד יסוד מתגבר ושלום כשחס כי היסודות , בין ושלום ההכרעה

אהבו והשלום ג|והאמת עא ענף

ידם שעל הצמצומים כל שעיקר ברוחניות, הוא כן כמו והריסתו, הדבר חורבן

אלקות השגות להשיג כדי אם כי היה לא לכל כאשר שהכל הבריאה כל היה

הצמצומים כל לכלול כשזוכים אם כי אלקות להשגת לבוא אפשר שאי כנ"ל,

מפרשים בגמרא הפשוט שבלימוד כמו ביניהם, השלום ולתווך להכריע יחד

להכריע כשיודעין אם כי הדין ולברר דבר שום לחדש אפשר אי תוספות פירוש

דייקא שאז והסתירות , הקושיות כל בין השלום ולתווך ההפוכות הסברות כל בין

על לבוא וזכה וסתירות קשיות כמה קשה שהיה ידי על דייקא החידוש, נולד

החידוש נולד זה ידי על הסתירות כל בין שלום ולעשות הכל ולישב לתרץ סברא

אי התורה פנימיות שהיא אלקות השגות בענין כן כמו לאמתו , הדין ונתברר

והשכליים המדות כל וליחד להכריע כשיודעין אם כי השגה לשום לבוא אפשר

כראוי יחד ולכללם ביניהם להכריע ושלום, חס כהפכיים שנראים והצמצומים

ידי על הוא אלקות השגת שעיקר נמצא, אלקות , להשגת באים דייקא שאז

הוא מישראל אחד כל כי לחברו, אדם בין השלום מעלת גדול כן ועל השלום,

יחד שיכללו צריכין אבל מחברו , משונה דעתו כן ועל מיחד ושכל צמצום

דעות השנויי כל שיכללו ידי על דייקא ואז ושלום הכרעה לידי שיבואו באהבה

בין והשלום ההכרעה ידי על שנמשך אלקות להשגות יזכו דיקא זה ידי על יחד

וכנ"ל". הצמצומים

י

מאורות יראה אלוף המייחד

זה,הכלל את זה מנגדים הצדיקים דברי מצינו שפעמים הגם כי העולה

צדקו שניהם ודברי אלהים, דברי ואלו דאלו ולהאמין לידע בהכרח

שכינתו המשרה והקב"ה למטה, ופרי למעלה שורש להם יש דשניהם יחדיו,

אלוף ומייחד שניהם דברי והמכבד הפשוט, רצונו כפי המנהיגם הוא עליהם

חברו דברי לדחות שדרכו רב הערב בכלל הוא להיפך וח"ו מאורות , יראה

בכל ומריבה מחלוקת ולזרוע נאמנים, אחים בין מדנים ולעורר דבריו , מפני

דברי ובהקדמת ובאחדות ובמתינות בשלום שדרכה הקדושה היפך מקום,

על עולם ושמחת ואמת שלום בדרכי ההולכים מן להיות יעזרנו וה' חברו,

ראשם.

ד אהבו |ענף והשלום והאמת עב

ד ענף

יוסף עצמות את משה ויקח

הקדמה

דרבינואחר הק ' הקיבוץ ענין לבאר בס "ד די הארכנו שבו המאמר חתימת

ההתקשרות ידי על דישראל קדישא בארעא דוכתי , בתרין המתקיים

השתים ואלו אומאן, בעיר אשר דרבינו קדשו גניזת ובמקום הק ', רבינו לנשמת

דברי מתוך הדברים אלה ככל יפה להוכיח הארכנו וכאשר אחת , שהן שתים הם

ממה עוד להוסיף אמרנו רבנן, דעבדי רב מעשה ומתוך קדישי חסידי רבנן

של סודן פי על מזעיר מעט הענין לבאר שליט"א מרן מכ "ק בזה ששמענו

רמז פשט שהם דרכים בארבעה נדרשת התורה כי נודע כבר שהרי דברים,

וחכמתו, שכלו השגת כפי התורה חלקי כל לדרוש מחוייב אחד וכל סוד, דרוש

לקונם. כתרים לקשור ולעילא לעילא רוח לנחת ועולים כאחד נכונים וכולם

כתוספתאכן אם כי בהמאמר, המבואר לגוף נוגע אינו זה דענף בזה, מהודענא

ויבאו ההלכה, קובעת הסברא דאין וכנודע הפנימיות, דרך על ביאור

כו'. ישמע השומע שכר , וקבל דרוש בדרך אלה דברינו

א

ישראל ארץ בקדושת קדוש האמיתיים הצדיקים גניזת מקום

ממש

רבינונודע הגיד וכאשר ישראל, ארץ בחינת הוא האמת הצדיק של דקברו

הק ' הבעש "ט הימים שבעת אור מרן ציון אודות ח"ב הק' מוהר"ן (ליקוטי

ק"ט ) להיותסימן מאד שטוב זצוק"ל, הבעש"ט קבר מענין עמי סיפר לשונו , ¦וזה

ארץ' יירשו 'צדיקים כי ואמר קברו , על ל"ז)שם אמתיים (תהלים שהצדיקים היינו ,

ישראל ארץ בקדושת קדוש הוא גניזתם שמקום שזוכין ישראל, ארץ יורשים

עכ "ל. הברית, לפגם גדול תיקון הוא ישראל וארץ ממש ,

כמובן ולאו האמת, צדיקי שאר בכל אלא כן, הוא טוב שם הבעל בקבר דוקא

ישראל", ארץ יורשים אמתיים "שהצדיקים הנזכרים רבה"ק דברי מתוך

בכלל האמתיים הצדיקים דכל בליקוטיהרי מוהרנ"ת הגה"ק מדברי מובן וכן .

ז ')הלכות אות ג' הלכה ודם והזך (חלב הנח האויר מענין שם דמשתעי דלבתר ,

הצדיקים קברי על השתטחות בחינת "וזה מסיק לבתר ישראל, בארץ הנמצא

על כשמשתטח כי זה, ידי על לתשובה זוכין כי מאד , גדול דבר שהוא האמתיים

ברוחא רוחא אתדבקות בחינת זה האמת הצדיק ז "ל )קבר האר"י בכתבי (כמובא

של הקבר מקום כי כנ"ל, והזך הנח אויר בחינת נעשה זה ידי ועל הצדיק וכו ',

זוכין האמת שהצדיקים ארץ, יירשו צדיקים בבחינת ישראל, ארץ בחינת הוא

אהבו והשלום ד |והאמת עג ענף

ז"ל הבעש"ט בשם העולם שמספרים וכמו קבורתם. במקום ישראל ארץ לירש

כנ"ל". והזך הנח אויר בחינת הוא ישראל וארץ וכו ',

ב

ישראל ארץ קדושת שורש הוא הצדיק גניזת מקום

אלא ויותר נמשך אינו הזה בזמן ישראל ארץ קדושת עיקר דכל איתא, מזה

ח"ב מוהר "ן לקוטי בספר רבה"ק מדברי כמובן האמת , הצדיק מבחינת

ז "ל מוהראבר "ן להגה"ק אור כוכבי בספר יפה וכמבואר שם, עיין מ', (אנשי סימן

א') אות לארץ מוהר"ן יסע שלא מטולטשין ז "ל יצחק ר' לבנו אחת פעם "אמר

מדבריו היה והמובן שנה. ששים בן שיהיה עד בקביעות שם לדור ישראל

בספרי וכמובא מאד , מעלתה גדולה ישראל ארץ שישיבת פי על שאף הקדושים

דבר שאין שלו השנה הראש על זצ"ל אדמו"ר אמר כבר אבל זצ"ל, אדמו"ר

וגם מוהר "ן. בחיי כמובא מזה, ממנוגדול נמשך ישראל ארץ קדושת כמובן כל ,

סימן א' חלק מוהר "ן בליקוטי עוד המבואר מן מוכח וכן מ'". סימן תנינא בלקוטי

הושתת שממנו שתיה אבן בחינת קדשים, קדש בחינת הוא האמת דהצדיק ס"א

ועיין שם. עיין ס"ז , סימן בח"ב שם עוד המבואר מן מוכח וכן שם. עיין העולם,

י "ז . אות ח"ז מוהרנ"ת ימי עוד

לעיל וכן הנדפסת שלו הקודש באגרת מטולטשין נחמן מוה"ר הגה"ק כתב

קדישא, ארעא בצל יושבים אתם אשר אשריכם לשונו , וזה א', בענף

חפר אשר והנורא הקדוש ציון בעפר להתאבק ומתגעגעים משתוקקים ומסתמא

ישראלומצא ארץ קדושת בעפר שורש בפה להתאבק זוכים שאנחנו ואשרינו ,

ומשתוקקים ישראל, ארץ קדושת שורש ומצא חפר אשר והנורא הקדוש ציון

דרבינו קדשו דציון הרי הקודש ". ארץ קודש אדמת בעפר להתאבק ומתגעגעים

ישראל. ארץ קדושת שורש הוא הוא

בתפלותיוואחריו לשונו וזה מוהראבר"ן , הגה"ק בנו קם ו')ל'ו "שבאמת(תפלה

פנים כל ועל לארץ, חוץ ודאי בשם אומן העיר את לקרוא ביכולת אין

אשר הקדוש ולפניםציונו מלפני היא ליכנוס יקרה ביכולת להיות נפלא בצמצום

ז "ל הורוויץ שמואל מוה"ר הגה"ח משמו כתב וכן ציון שם". לספר (בהקדמה

הד'המצויינת) אבל וכו ' הקדשים וקודש ישראל ארץ גדולת לענין אומר שהיה ,

מקום. בשום נמצא לא ז"ל רבינו ציון של אמות

ארץ הרי מעלת על טפי עדיף באומן הק ' רבינו גניזת דמקום זה מכל לנו

ואם משם, אלא נמשך אינו ישראל ארץ קדושת עיקר כל שהרי ישראל,

במקום הקיבוץ טפי עדיף השנה ראש לענין דאף לומר מקום היה לכאורה כן

ישראל. בארץ הקיבוץ על באומן גניזתו

ד אהבו |ענף והשלום והאמת עד

ג

ליה הגון דלאו בצולמא משה קבורת

להבין האמנם לנו יש מקום מכל הדברים, צדקו פשט פי על שאכן היות עם

את משה 'ויקח הכתוב דיבר דמקרא כן, אינו דברים של סודן פי דעל

בשנים החכמה ים לספרי בהקדמות בפירושו בס "ד והארכנו יוסף', עצמות

הזוהר בספר איתא דהנה בקצרה הדברים ועיקרי ר"פ האחרונות , תצא (רע "מ

"רזא ע "א ) הדר, ולא תואר לא ליה הגון דלאו בצולמא איקבר ע"ה רבינו דמשה

מים בלי ועיף ציה ארץ דאיהי ליה, הגונה דלאו בצולמא דיליה קבורה רברבא,

מ "ב) הדר (תהלים ולא לו תואר לא נ"ג)וכו', צולמא,(ישעיה בההוא ליה דחזי ומאן ,

רחמ בעי הוה קבורה, ההוא ובגין וכו', ונחמדהו מראה ולא ימותונראהו דלא י

דאיהי מים, בלי וצמא ועיף רעב ציה בארץ דהוה לפום לארץ, בחוצה תמן

דיליה משפלותא הזה, העברים הר אל עלה עליה, איתמר דא ובגין אורייתא,

גב על אף מעלתיה, ליה בלא אחזי ערום לך, הגון דלאו באתר קבור דאנת

וגלי ומטלטל דילך, מאתר ונד נע תלבישני, ובׂשר עור דאינון דילך, ".לבושין

נ"ד , תיקון לתיקונים בביאורו ז"ל הגר"א רבינו מזה והאריכו באורך . שם עיין

ואחלמה שבו הלשם ואחריו מקומות , בכמה חבר הגרי"א תלמידו תלמיד ואחריו

הדע"ה ב')בספר סימן כ "ב ענף ד ' דרוש מדבריהם (ח"ב והעתקנו להם, עיין ,

הנזכרים. בהקדמות

בגמרא כל ודרשו עמו ', יוסף עצמות את משה 'ויקח הכתוב אמר כבר דנא קבל

ע "ב) ט' זכה (סוטה משה משה, אלא בו נתעסק שלא מיוסף גדול לנו "מי

עמו, יוסף עצמות את משה ויקח שנאמר ממנו גדול בישראל ואין יוסף בעצמות

על לא בגיא, אותו ויקבור שנאמר המקום, אלא בו נתעסק שלא ממשה גדול מי

שנאמר הצדיקים כל על אלא אמרו בלבד נ"ח)משה צדקך (ישעי' לפניך והלך

יאספך ". ה' כבוד

ד

לא "י עצמותיו להעלות זוכה הצדיק לנשמת ההתקשרות ע "י

זיע"אובדרוש מלאדי מהרי"ד אדמו "ר להגה"ק פירוש ההשתטחות עם (סידור

ע "ב) קמ "א דף ח"ב כימהרי"ד בקצרה, לשונו וזה הדרוש, מזה האריך ,

בבשר ולא שלו , בעצמות שורה הוא האדם, מיתת לאחר הנפש והשראת משכן

הזה בעולם האדם עבודת וכפי וכו', דנפש הנפש והארת השארת בהם ויש וכו ',

רבינו משה שהעלה ענין וזה כו '. בעצמותיו להתנהג צריך כן ומצות בתורה

ביותר עולמות עליות שם שגם מזוכך, אויר במקום להקבר דיוסף עצמות ע"ה

עבודה נקרא וזה כו '. ערכו לפי לא שאת ביתר נשמתו גם תתעלה ממילא כו',

מזה עצמותי את והעליתם שכתוב וכמו אלו, נשמות מבחינת למעלה מלמטה

אהבו והשלום ד |והאמת עהענף

וכו', דמשה,אתכם עצמות ונקראים משה , שמבחינת נשמות כן שאין מה

מלמעלה אלהות גילוי להמשיך בגשמיות ומצות תורה ידי על שעבודתם

להעלותם כך כל יצטרכו לא מצ למטה, לא ולכן כו',, דמשה עצמות שהעלו ינו

ויקבור שנאמר כו ', המקום אלא בו נתעסק שלא ממשה גדול לנו מי שאמרו וכמו

ראשי ותלת ספירות עשר בחינת הרחמים, מדות י"ג נתגלו ששם - בגי"א אותו

בחינת בו, נו "ן - נב"ו בהר נקבר גם מצוחצח, אור צח אור קדמון אור ראשין

' שם שאמרו וזהו וכו '. במיתתו שזכה בינה שערי אמרו,נ' בלבד משה על לא

צדקך לפניך והלך שנאמר הצדיקים , כל על שעבודתם אלא נשמות שיש כו', '

צריכים אין המה ועבודתם, תורתם ידי על אלהות גילוי להמשיך למטה מלמעלה

היינו עמו , יוסף עצמות את משה ויקח כתיב והנה ואכמ"ל. כו', להעלותם

מלמטה העלאה בחינת שהוא דיוסף נשמתו עצמות מבחינת גם קיבל שמשה

אלא בו נתעסק לא ולכן למטה, מלמעלה גילוי בחינת עצמו ומשה למעלה,

שער והנה הנו"ן, לשער במותו זכה כי בגי "א, אותו ויקבור שנאמר המקום,

ולא מושג, שאינו אין שהוא וכו' קבורתו את איש ידע לא ולכן אין, בחינת הנו "ן

דרך על וכו', מקומו העולם ואין עולם של מקומו הוא המקום אלא בו נתעסק

ישפה אמר וגבריאל למטה, מלמעלה שוהם אמר מיכאל שמשותיך כדכד ושמתי

כו' וכדין כדין להוי הקב"ה אמר למעלה, ע "א )מלמטה ע "ה הבחינות(ב"ב כל ,

העלה שמשה ומה עצמו , מצד בחייו היה זו המשכה עליון צדיק ויוסף יחד ,

על המקום אלא בו נתעסק ולא למעלה, מלמטה העלאה בחינת זהו עצמותיו

כמו למטה ומלמעלה למעלה מלמטה גילויים בחינות ב' וכדין , כדין שיהיה דרך

עלמא האי דרך על הילוך כו', לפניך והלך שזהו וכדין, כדין לבוא לעתיד שיהיה

הוי "ה וכבוד המדרגה, עליית הילוך בחינת כו ', דמי הלולא כבי מיניה דאזלינן

באורך . שם לו ועיין עכ "ל. למטה, מלמעלה המשכה יאספך

מבחינתולעניננו נמשכת הארץ קדושת עיקר הזה שבזמן אמנם דהן למדנו ,

הרי לארץ, בחוץ יוסף עצמות בהיות מקום מכל דייקא, יוסף עצמות

העלאתם ידי על ואולם הדר , ולא תואר לא להו הגון דלאו בצולמא מלובשים הם

לטיבותא, תרתי הוי ואזי להו , דהגון בצולמא ומתלבשים עולים ישראל, לארץ

יש ארץ קדושת שורש הם הם בזמן אשר יוסף עצמות בחינת מעלת ראל,הן

הרי קדישא בארעא הללו העצמות בהיות באשר להו, דהגון הצולמא מעלת והן

להו. דהגון בצולמא מתלבשים הם

שיתקיים וענין לו אפשר ליה, דהגון בצולמא להתלבש יוסף עצמות העלאת זה

יוסף , עצמות את משה ויקח דרך על כפשוטו , האחד אופנים, בשני

אתר שהוא לארץ מחוץ יוסף עצמות את בפועל העלה מהימנא רעיא דמשה

היותר והוא - והשני להו . דהגון צולמא הוא ששם ישראל לארץ להו הגון דלאו

ד אהבו |ענף והשלום והאמת עו

אלא בו נתעסק שלא ממשה גדול לנו מי דרך על והוא כפשוטו , דלא - נעלה

נעשה הדבר אלא בפועל, הצדיק עצמות להעלות הצורך מן דאין והיינו המקום,

אדם, בני במעשה תלוי ואינו מקום של רצונו פי על ממילא בדרך ברוחניות

נב"ו הר ובסוד רחמים, של מדות י "ג סוד שהוא בגי "א אותו ויקבור בסוד והוא

בינה. שערי חמשים סוד שהוא

דרך וזאת ועל הצדיק , לנשמת ההתקשרות ידי על נעשית השנית ההעלאה

מוהר"ן ליקוטי בספר רבה"ק בדברי רי"א )המבואר סימן לשונו(ח"א וזה

כמו לצדיקים, התקשרות ידי על אלא זכים למוחין לבוא אפשר ואי בתו"ד,

הוא ויוסף מוחין, בחינת הוא משה יוסף , עצמות את משה ויקח בזוהר שכתוב

עכ "ל. לצדיקים, התקשרות ידי על אלא למוחין שלימות שאין הינו צדיק, בחינת

ההתקשרות ידי על מוחין)ור"ל, בחינת שהוא משה הצדיק (הנקראת (הנקראלנשמת

קדישא.יוסף ) לארעא עצמותיו להעלות זוכה

ה

כו' משה ויקח בסוד תלויה הגאולה הראבר"ן:

זה וכבר בסוד מקומות בכמה נחמן במוה"ר אברהם מוה"ר הגה"ק האריך

אלא יצאו לא הראשון שבגלות דרך דעל יוסף, עצמות את משה דויקח

וכו', משה ויקח בסוד תלויה הגאולה האחרון , בגלות כך משה, ויקח בזכות

הלקוטים ביאור בספרו לו י"א )וכדיעויין את(סימן זה מכל ולגאול "ולהוציא

יוסף בבחינת ועומד תלוי לעומקה, התורה לתבונת שישובו עד ישראל נפשות

אותנו לגאול ע"ה רבינו למשה אפשר היה לא מצרים שבגאולת כמו כי ומשה,

דוד בן משיח כח כל עכשיו, גם כן וכו', יוסף עצמות עמו שלקח ידי על רק

ואפר יוסף בן משיח עצמות ידי על יהיה ישראל הנסתלק לגאולת שהוא ים,

כולם כל למלאות אחיו כל שבשאר וכו ' המאירה האל"ף אור בפלא ונסתתר

להם זכה כבר שהוא דרזין, שברזין ית"ש ואלהותו התורה ותבונת בדעת

גם להאיר מוכרח זה שמחמת יתברך, בו והתכללותו וביטולו ענוותו מעוצם

תורתו שבתבונת גבול בלי העומק עכ"פ להם שיתנוצץ העפרוריים, באחרים

מקומות. בכמה עוד האריך וכן שם. לו עיין הקדושה".

הצדיק ועיין גם ולאשר בתו"ד, לשונו וזה מדבריו, שהעתקנו א' בענף לעיל

כל [כמבואר ונשמתו רוחו חלקי עת בכל ולמצוא לחפש מוכרח בעצמו

בעצמו ז"ל אדמו"ר גם הוכרח בהם], שמבאר ז"ל מוהרנ"ת ודברי מדבריו זה

משם יצא אשר זה וכל לנצח, מקומו שם ולקבוע ולבוא לנסוע נפשו את למסור

לכל המוכרחים ישראל נפשות כל עם לשם ולבוא לחזור דעת על זולת היתה לא

רועה הוא לבד שעה שלפי וכו', בתמידות לארץ בחוץ להשתקע ולא זה,

אהבו והשלום ד |והאמת עז ענף

אבל מקומות, ושאר לבד בברסלב ועירו בארצו הוא והנצחי האמיתי מקומו

בסיבת זולת היה לא פטירתו כל שגם ז "ל מוהרנ"ת מפי נשמע וכן וכו'. וכו '

ובחוץ ישראל בארץ נמצא משיח משה נשמת כי וכו', וכו' השעה מפני הדחיה

ר'ב'י לארץ, אותיות ישראל ובארץ הקודש במקום מקומו לארץ ועיקר ובחוץ ,

מ "ח)ר'י'ב' סימן ח"א מוהר"ן ליקוטי ריב (עיין מאותיות לבוא הוא העיקר אבל ,

עצמותיו להעלות הוא דהעיקר הרי עכ "ל. הזאת, האגרת עכ"ל רבי , לאותיות

רב"י. לבחינת רי "ב מבחינת

הנדפסים ועיין בהשמטות מדבריו ג' ענף בריש לעיל משמו שהבאנו מה עוד

הליקוטים ביאור ספרו א "י)בשלהי גדולת לקבל (ד"ה ביכולת "שאין

אדמו"ר ודעת מאור וניתן נשפע לבד בה כי ישראל, ארץ וכו ' זולת ז "ל מאדמו"ר

שם ועוד מאתו ". לקבל ביכולת להיות תפלה )ז "ל והכרה (ד"ה להידיעה "לבוא

בעצמו". הארץ קדושת מוכרח בעצמו , ותורתו משיח במשה

ו

לא "י עצמותיו עולים הצדיק לנשמת התקשרותו שע "י יכוין

סגי לא דבלא "ה

יוסף ,ואמנם עצמות בבחינת הוא ישראל ארץ שורש עיקר הזה שבזמן מאחר

יכוין הצדיק לנשמת קדישא מארעא מתקשר דבהיותו הוא העיקר לכן

שיתקשר די לא כלומר , קדישא, לארעא דייקא יוסף עצמות בחינת להעלות

עולים זו התקשרות ידי שעל שיכוין בהכרח אלא רבה"ק , לנשמת בעלמא

עצמות ומעתה ישראל, לארץ - דייקא הצדיק גניזת מקום שהם - יוסף עצמות

הוא שם הצדיק עצמות במקום ודייקא דהואיל ישראל, בארץ המה גם יוסף

לנשמת ויתקשר ישראל בארץ גופו יעמוד באם הנה ישראל, ארץ קדושת שורש

במקום ולא הענף במקום עומד נמצא לכאן , עצמותיו העלאת בלתי הצדיק

גניזת במקום אם כי בכאן אינו ישראל ארץ קדושת שורש דהרי השורש ,

עומד נמצא זה באופן דדייקא לכאן , העצמות שיעלה הוא מוכרח ולכן עצמותיו,

שהם הצדיק עצמות לגוף בין לתושיה, לכפלים וזוכה העצמות , במקום הוא גם

בהיותם הצדיק לעצמות שזוכה עלה נוסף ועוד ישראל, ארץ קדושת שורש

את משה ויקח סוד וזה להו, דהגון צולמא - והנצחי האמיתי במקומם מלובשים

דייקא. יוסף עצמות את מעלה משה הנקרא וההתקשרות דהדעת יוסף , עצמות

שיצאוולפיכך וכתביהם שבאגרותיהם דישראל, דארעא קדישי לחסידי תמצא

רבה"ק לנשמת ההתקשרות ידי דעל לומר דקדקו א', בענף לעיל עת'ק

גניזת למקום להתקשר זוכים בארץ, אשר הקדושים ובזכות ישראל מארץ

עצמות דבחינת המעלה אל גם לזכות בזה וכיוונו דרבינו . הקדושים עצמותיו

ד אהבו |ענף והשלום והאמת עח

שורש עיקר הזה ובזמן דהואיל ישראל, ארץ קדושת שורש הוא ששם יוסף

בלתי סגי לא הלכך יוסף , עצמות ידי על אלא נמשך אינו ישראל ארץ קדושת

וכאמור . להכא, יוסף עצמות העלאת

ז

כנ "ל שכתבו ישראל ארץ חסידי לשונות

ז "לוכגון במוהרנ"ת יצחק מוה"ר מלשון לעיל מכתב המובא בסופו לתרופה (עלים

ביןח') ימיכם כל להיות תזכו בשם"אתם השנה ראש על הקדוש ,הקיבוץ

ביניכםואנכי בארץ אהיה אשר הקדושים בזכות מפה שלי ונשמה רוח בנפש

שם עוד כתב מזה ויותר ז ')המה". להקיבוץ "ואנכי (מכתב מפה עצמי נתקשרתי

שלנו האריז"ל הקדוש של הקדוש ציון על שהייתי ובפרט ונשמתי , רוחי בנפשי

השנה ראש שלנובערב להקיבוץ הקדוש בזכותו עצמי הויקשרתי דלא הרי ."

הקיבוץ קדושת עם להתקשר ביקש אלא רבינו , נשמת עם להתקשר ליה סגי

העיקר . חסר נמצא כן דלולא דייקא, עצמותיו גניזת במקום הנעשה

מוהרנ"תועל תלמיד מטבריה יהודה בר נתן מוה"ר בלשון תמצא זה דרך

ה') צדיק כולנו (נתיבות אנו ציון "כי על שיתאספו הקיבוץ עם אחד קיבוץ

סגיהקדוש דלא הנזכר , דרך על נמי הרי השנה". ראש על ז "ל רבינו של

אחת באגודה ולהעשות להתקשר בהכרח אלא רבינו , לנשמת בהתקשרות

הקדושים. עצמותיו גניזתו מקום על הנעשה הקדוש הקיבוץ עם אחד ובקיבוץ

ישראל שבארץ לידידיו באומן בהיותו עוד כתב ק"ז)וכן אתכם"(מכתב קשרתי

הקדוש הקיבוץ ".בתוך

בארץ וכן היושבים החסידים אל זי "ע מטולטשין מוהר "ן באגרת גם תמצא

ומסתמא קדישא, ארעא בצל יושבים אתם אשר "אשריכם ישראל

ומצא חפר אשר והנורא הקדוש ציון בעפר להתאבק ומתגעגעים משתוקקים

ישראל ארץ קדושת בטעמא,שורש מילתא להוסיף ודקדק כנ"ל, נמי והיינו ."

ישראל, ארץ קדושת שורש הוא שם עצמותיו גניזת במקום דדייקא יען דהוא

ומה השורש, מן חסרים אתם הרי העצמות מבחינת חסרים דבהיותכם ונמצא

בתקנתם. חכמים הועילו

"וכן וועקסלער שלמה מוה"ר בלשון במחשבהויכולים הוא עצמו את לקשר

ז"ל אצלו שיש הקיבוץ עוד עם כתב וכן וממשיך ". ישראל בארץ "כשהוא

הוא זה ידי על הקדושה תורתו לימוד ידי על הצדיק קדושת עלעליו בא כאילו

".קברו

השנה וכן ראש על "ליסע קארדונער ישראל מוה"ר באגרת זה דרך על משמע

רשב"י , האלקי התנא הציון על להשתטח גםלמירון ידו על ולהתקשר

אהבו והשלום ד |והאמת עט ענף

לאומן,לרבה"ק לנסוע תוכל לא אשר הזאת ובשנה עוד כתב וכן עצמך ". תקשר

הקדוש "לרבינו השלישי הכתוב ויבוא רשב"י ". האלקי התנא ידי שאתקשר על

מכאן נחית".לרבה"ק שמיא מן וקדיש העיר ידי על

שמואל וכיוצא תולדות בספרו פרידמן העשיל שמואל למוה"ר חזיתיה בזה

קנ"ו) וכו',(עמוד תרע"א דשנת השנה ראש ערב ב' יום היום לשונו , וזה

שיהיה רצון ויהי ז"ל, מרבינו תהלים קפיטל ועשרה חצות כאילוואמרתי

רבה"ק ציון על נחשבאמרתי ויהי שלי , והגעגועים והכיסופים ההשתוקקות

שם הייתי כאילו באומאן רבה"ק ציון על על להיות התיקונים לכל פה ושאזכה ,

בארץ פה שאני גורלי נעים ומה חלקי טוב מה ה' וברוך והנורא, הק ' רבינו ידי

זצוק "לישראל, אדמו"ר של הק' מהקיבוץ כן גם נחשב אני עכ "ל.אבל ,

ח

ישראל דארץ זכותא לסיוע בהכרח

תנ עוד שני ההתקשרות זאת דיצריכה דלא הוא והפשוט הראשון התנאי אים,

דישראל, דארעא זכותא נמי בעינן אלא לבד , הצדיק לנשמת בההתקשרות

לנשמת ולהתקשר במקומו לעמוד ליה מהני לא לארץ בחוץ העומד ולפיכך

אצלו להיות הק ' רבינו הוראת לקיים רצונו באם אלא באומן , הגנוז רבה"ק

גניזת במקום הנעשה הקיבוץ אל בפועל לבוא הוא מוכרח השנה, בראש

ישראל ארץ ודייקא השנה, בראש אצלו להיות זוכה אינו הכי ובלאו עצמותיו,

לזאת לבוא יכול ישראל מארץ דייקא לכן ההתקשרות , לזו מסוגלת לבדה היא

דרבינו קדשו רצון לקיים באמת יכול כך ידי ועל רבינו, לנשמת ההתקשרות

הצדיק , סוד עצמה היא ישראל שארץ לפי והוא השנה, בראש אצלו להיות

בארעא בהיותו דייקא ולפיכך מוהרנ"ת, ודברי רבה"ק מדברי טובא כנודע

עצמות ולהעלות הצדיק לנשמת להתקשר בעדו שתסייע היא יכולה דישראל

לכאן . נשמתו

לקדושתוזהו ליסע שלא להתיר עליון חסידי בדעת עלה לא דמעיקרא שתמצא

והוא דישראל, בארעא הדרים לאותם זולת השנה ראש ימי על הק ' הציון

וככל הארץ, קדושת בסיוע אם כי שתיעשה לה אפשר אי ההתקשרות דענין יען

ופשוט. האמור,

ט

גורם שהמקום מלמד - ועלית וקמת

הגם התנאי הנה ישראל, מארץ רבה"ק לנשמת המתקשר דאף הוא, השני

שהוא מקום ובכל ההתקשרות , לזאת מסוגל קדישא ארעא שכללות

ד אהבו |ענף והשלום והאמת פ

המקום, לזכות עוד בעינן אלא בזה, די לא אעפי"כ ההתקשרות , זאת לעורר יכול

התנא גניזת במקום וכגון הצדיק, נשמת שורה שבו במקום דייקא שיעמוד והיינו

קטירא, בחד בדא דא קטירי ונשמתו רבה"ק דנשמת נודע אשר רשב"י , האלקי

בבתי או המערבי, הכותל במקום או משיחא, מלכא דוד קבורת במקום או

ביותר שורה המקומות שבאלו הק ', שמו על הנקראים בעיקו "ת אשר המדרשות

הצדיק . נשמת

י

במירון רבה "ק נשמת השראת

מקודהגם מכל בכלל, הקודש בארץ שורה רבה"ק היא שנשמת בפרטות ם

רבה"ק נשמת השראת ענין הנה כי המקומות , באלו שאת ביתר שורה

תרס "ט משנת קארדונער הר"י באגרת נזכר כבר ב')במירון קבעו(אגרת שכבר

הוא והנעלם הגנוז אור טמון "שפה למירון , השנה לראש ליסע כביר מזמן אנ"ש

שבין חקלא למחצדי כידוע לרבה"ק , גדול שייכות שיש רשב"י, האלקי התנא

וכו', כביראנ"ש זמן זה מפה החשובים אנ"ש קבעו זה ראש שעבור על ליסע

גם ידו על ולהתקשר רשב"י, האלקי התנא הציון על להשתטח למירון השנה

לאומן , לנסוע תוכל לא אשר הזאת "ובשנה ג' באגרת שם הוא וכן לרבה"ק ".

רשב"י, האלקי התנא ידי על הקדוש לרבינו עצמך גדולתקשר שייכות אשר

מזה חן ליודעי כידוע לנשמתם, מכאן יש לרבה"ק "שאתקשר ד' באגרת וכן ."

נחית, שמיא מן וקדיש העיר ידי ליודעי על כידוע להננמ "ח , גדול שייכות שיש

כל גלוי במכתב מזה לכתוב אפשר ואי אנ"ש , זקני בין חקלא מחצדי בין חן

".כך

סיפר וכן [אודעסער] דב ישראל "ר ' ק "א אות ג' חלק שמואל ימי בספר הובא

ראש על לאומן ליסע יכולים שלא כיון ז"ל מקארדאן ישראל מר ' שמע כי

ר'יהשנה "איך שם ועוד במירון". השנה ראש על להיות שצריכים אצלו ברור

וכן במירון ". השנה בראש ואף תמיד ימיו באחרית היה ז"ל מקארדאן ישראל

עוד ועיין זה. דבר על נפשו שמסר שם ועיין ק"ט, ואות ק"ב אות להלן שם הוא

כן . שנהגו אנ"ש מגדולי כמה שם

אברהם ובספר מוה"ר מהגה"צ דשמע כתב ו' מכתב צדיק שערי

הזקנים מענין באומן פעם כשדיברו כי זי"ע, שטערנהארץ

__________

.i דבסוף א ', בענף לעיל הבאנו כבר ואמנם

כשיכולים דאף בער, ישראל ר' העלה ימיו

מארץ ליסע הצורך מן אינו לאומן ליסע

ישראל מוה"ר במכתבי וגם ישראל.

כאן שורה רבה"ק דנשמת מבואר מקארדאן

צריכים. לזה וגם באתכסיא שהוא אלא

אהבו והשלום ד |והאמת פא ענף

הגיד לאומן, השנה לראש לבא ביכלתם היה ולא ישראל בארץ שהשתקעו

ר' דארט האבין זיי וואס חאטש איז "גוט זיע"א מטולטשין נחמן מוה"ר הגה"ק

בגודל באורך שם מזה ועיין שמעון . רבי שם להם שיש מה עכ"פ טוב - שמעון'ן "

השיחה מענין גניזין רזין גילה י' במכתב שם ועוד דייקא. במירון להיות החיוב

הרשב"י במערת ישראל בארץ בהיותו רשב"י התנ"א עם רבה"ק שדיבר

וכמו להלן .במירון, מדבריו מעט בא

השתלשלותועיין סדר אריכות ק"א אות ג' חלק שמואל ימי בספר בזה עוד

לחדש שטערנהארץ אברהם מוה"ר הגה"ק שנתעורר בעת הענינים

בטעמא. מילתא שם עיין במירון , הקיבוץ אל הנסיעה ענין

יא

המערבי בכותל רבה "ק נשמת השראת

הגה"ק וכן בדברי מבואר המערבי, בכותל רבה"ק נשמת השראת ענין

ותבונה חכמה בספרו עמודמוהראבר"ן מעשיות ספורי ספר בסוף (בהנדפס

עקב) פרשת הברכה היכל בספרו מקאמרנא הגה"ק כתב וכן שורה ת"ק , רבה"ק דנשמת

מש "ה. ר "ת ה'כרובים ש'ני מ'בין בסוד הקדשים בקודש

"קדש'וכן קנ"ה סימן הלקוטים ביאור לעיל הנזכרת הקודש באגרת כתב

בארץ נמצא משיח משה נשמת כי מ'ש 'ה', תיבות סופי תהיה' קדשים'

חכמה בספרו עוד כמבואר המערבי בכותל נשמתו שורה הזה ובזמן ישראל".

ג')ותבונה ובמיתתם (סימן מבחייהם, יותר במיתתם צדיקים גדולים "הנה כי

כן וכביכול וכו', צדיקים קברי על להשתטח הוא גדול דבר כן ועל חיים. נקראים

לילך הזה בזמן גם גדול תיקון והוא וכו', לנצח המערבי מכותל זזה לא השכינה

ב', חלק הקדוש בזוהר כמובא הברית פגם ותיקון כותללשם, אצל דר הצדיק כי

תובב"א השראתהמערבי בענין קודש בספרי טובא עוד איתא וכן עכל"ק. .

המערבי. בכותל רבה"ק נשמת

יב

ציון בהר רבה "ק נשמת השראת

מוהרנ"תוכיוצא בדברי הרבה מבואר ציון בהר הק ' נשמתו השראת בזה

דוד בנשמת רבה"ק דנשמת החיבור בסוד הלכות ליקוטי בספרו

מלכא בדוד קטירא נשמתו היות על בעצמו רבה"ק רמז וכבר משיחא, מלכא

מוהר"ן חיי בספר וכדאיתא ד')משיחא, לנאווריטש (אות שנסע בעת "שאמר

ורמז , פירוש זה על אדם שום ידע שלא נסיעתו מענין אז ודיבר קהלות , ושארי

אז ואמר בדרך , מעות שום קיבל ולא העולם, מן בהעלם נסע ד')כי ואני(ברכות

ד אהבו |ענף והשלום והאמת פב

מרמז היה וקצת לבעלה, אשה לטהר כדי ובשליא בשפיר בדם מלכלכות ידי

המלך . דוד דרך על היה עסקו דכל הרי נסיעתו ". ענין שזה

במעלה,והוא יחיד האמת הצדיק נשמת עצמה היא המלך דוד נשמת כי

לנשמת קטירא בחד דקטיר טובא, בדוכתי הלכות ליקוטי בספר וכמובא

עצמו המשליך והוא זה דרך ועל טובא, בדוכתי המלך, דוד נשמת עם רבה"ק

בליקוטי דאיתא דרך ועל שבשמים, אביו רצון לעשות כדי וטיט רפש מיני בכל

צדיק שערי בספר יפה וכמבואר באמת , כי ד"ה ט"ו אות ה' סימן ח"ב מוהר "ן

עייש "ב. כ"ו, מכתב

מ"אובספר מכתב צדיק קכ"ד )שערי ניהו(עמוד הוא דקדושה זקן "מנהג כי

זצ"ל שלמה מוהר"ר כקש"ת לו יאמר קדוש האמיתי החסיד הרה"ג

יום בכל וקיים חי דוד המלך אדוננו קבר על להשתטח מנהגו שהיה וועקסלער

שאמירת מדיליה, קעניג גדליה מוה"ר הגה"צ שכתב מה שם ועיין רביעי ",

בהמעשה הנזכר הקולות השלכת סוד עצמו הוא המלך דוד שחיבר תהלים

הלכות בליקוטי כן מצא ושוב רביעי , יום של בהמעשה בעטלירס ז ' של הנורא

בזוהר עוד ועיין ההלכה. סוף עד י"א מאות ה' הלכה שמע קריאת הל' או"ח חלק

המלך דדוד מארת יהי אלהים ויאמר ד"ה ע"א ז' דף פ "ד סימן בהשמטות ח"א

דשייכא הנצח מדת היא רבינו של דמדתו נודע וזאת עכ "ד. רביעי, יום נקרא

נשמת שבין הקשר נצחיות שלמה מוה"ר הרגיש הנראה וכפי רביעי, ליום

משיחא. מלכא דוד לנשמת רבה"ק

ז"ל וכן ספעקטור אלחנן מוה"ר דהגה"ח משמיה נאמן מאדם עוד שמענו

והיינו השנה, ראש בערב המלך דדוד הק ' לציון לילך דיש אנ"ש מגדולי

הנזכר להטעם .יאנמי

__________

.`i,הוא ליה דהגון צולמא הך סוד ועומק

דעיקר בפנים לעיל הזכרנו כבר דבאמת

בקודש הוא מהימנא רעיא דמשה משכנו

ש'ני דמ 'בין וכנודע ולפנים, לפני פנימה,

הגה"ק בדברי כמבואר מש "ה, ר"ת ה'כרובים

עקב), פרשת הברכה (היכל מקאמרנא

(חכמה מוהראבר"ן הגה"ק בדברי ואחריו

מעשיות סיפורי ספר בסוף בהנדפס ותבונה,

הגה"ק האריך כבר ואמנם ת"ק). עמוד

העג בסוד הנשיאים בפרשת לות מקאמרנא

הגה"ק דברי פי על טובא מקומות ובכמה

(וישב צבי עטרת בספרו מזידטשוב מהרצ"ה

סתירת בדבר שהאריך ע "א) קפ"ו דף

מינייהו הי וירושלם ציון אודות השמועות

שהעלה שם לו ועיין דין, מינייהו והי רחמי

דציון איתנהו, ירושלים ותרין ציון דתרין

הפנימי וירושלם הקדשים, קודש היא הפנימי

הוא החיצון ציון המקדש, ובית הבית הר היא

דוד, בית מלכי קבורת ששם דוד עיר

לו עיין ירושלם, עיר הוא החיצון ירושלים

קדשים וקודש דציון למדנו, ולעניננו באורך.

הפנימיות מצד שזו אלא ממש , כחדא תרוייהו

אהבו והשלום ד |והאמת פג ענף

יג

שמו על הנקרא המדרש בבית רבה"ק נשמת השראת

בירושת "ו,וכן אשר שמו על הנקרא המדרש בבית הק' נשמתו השראת

ב בזה האריך שצידדוכבר אנ"ש גדולי סברת ג' חלק שמואל ימי ספר

שערי בספר עוד ועיין באורך. שם עיין למירון , ליסע שיש המצדדים לעומת כן

ו' מכתב הנ"ל ס"ה )צדיק ירושלים,(עמוד קדושת בענין שם השואל בסברת

מדרשו בבית להתקבץ דיש המצדדים סברת מאליו יובן דבריו ומתוך

המבואר ומן ל"ה סימן מוהר"ן בליקוטי רבה"ק מדברי שמקורם דרבה"ק,

הגה"ק שהאריך מה עלה ונוסף ירושלם, קדושת בענין שם הארץ זמרת בספר

מקומות בכמה ז',מוהרנ"ת הלכה המנחה תפלת ה ', הלכה סעודה בהלכות (ומהם

ועוד ) ה ', הלכה יו"ט ז ', הלכה שם שבת על הנקרא המדרש הבית קדושת במעלת ,

.יבהצדיק

__________

הצדיק נשמת בענין הוא וכן בחיצוניות . וזו

דוד חנה בקרית שורה נשמתו דחיצוניות

מלכי קבורת ששם ציון הר הנקרא שהוא

בקודש שורה נשמתו ופנימיות דוד, בית

ציון נקודת ששם ה'כרובים ש 'ני מ 'בין פנימה

נבואת השגת אמיתות היא ושם הפנימית ,

ומראה בו אדבר פה אל 'פה בסוד רבינו משה

המראה שהוא יביט ', ה' ותמונת בחידות ולא

של הדעת סוד דנהרא, דאספקלריא הנורא

דהצדיק ונעלם נשגב עליון דעת שלום,

ושעשועין ויחוד אהבה כולו אשר האמת

פנימיות לאעלאה בעינן דייקא ולתמן עילאין,

נמצא לשם דבעלותו משה, דא יוסף עצמות

ליה, דהגון קדישא בצולמא כראוי מתלבש

זוגיה בת עם הגדול המאור ומתייחד

שהארכנו מה עוד ועיין משה, כלת האמיתית

דשנה החכמה ים לספר בהקדמה בס"ד מזה

זו.

.ai שכללות דהגם לומר יש הסוד דרך ועל

חוץ לעומת החיה בחינת היא ישראל ארץ

בארץ מקום מכל הבינה, בחינת שהוא לארץ

הוא דמירון יש , בחינות כמה גופא ישראל

סוד הוא דרשב"י וכנודע החיה, בחינת

- דוד חנה קרית הנקראת וירושלם החיה,

שורש הוא דא"א וכנודע יחידה, בחינת

ג' פרק סוף י"א שער בע"ח כמבואר הבינה

בחינת הוא ירושלם והנה ע "ג). נ"א (דף

דוד ובחינת הכותל לעומת הקטן המאור

וכדיעויין הגדול, המאור שהם המלך

מזה ועיין ל"ה, סימן ח"א מוהר"ן בליקוטי

המדרש ובית זו, לשנה החכמה ים בהקדמת

המחבר ו' בחינת הוא הצדיק שם על הנקרא

העליון מי' הכלולה א' אות בסוד שניהם, בין

המאור שהוא תחתון וי' הגדול המאור שהוא

והנה שניהם. בין המחבר באמצע וו' הקטן

ריש בשעה"כ ומהם מקומות, בכמה מבואר

א' בדרוש וכן ע"א) ק"ד (דף סוכות דרושי

היחוד דעיקר ע"א) מ"ח (דף אפים דנפילת

שם סוכות ובדרושי אל"ף, בסוד הוא העליון

שבה יודי"ן "דתרין באופן הוא דהיחוד

ואין שבאל"ף ו' אות תוך ונכללים מתטמרין

דעיקר הרי לבדה", ו' אות רק אז ניכרת

הצדיק שם על המדרש בבית הוא היחוד

המאו דאינון יודי"ן תרין נכללים ר שבו

הקטן. והמאור הגדול

ד אהבו |ענף והשלום והאמת פד

יד

האחור במקום רשימו נשאר פב"פ זו"ן חזרת אחר גם

[באומן]והנה "ששם קארדונער ר "י מוה"ר הגה"צ מדברי לעיל הובא כבר

ישראל] [בארץ וכאן באתגליא שם כי ביותר , רבה"ק של ההתגלות

עלמא ורחל דאתכסיא עלמא נקראת דלאה בכתבים, מבואר וזאת באתכסיא".

אינו חלוקים, כפרצופים חשובים ולאה דרחל דהך נודע כבר ואמנם דאתגליא.

שאז דחיה, המוחין להם בבוא ואולם לבד , דנשמה המוחין להם בהיות אלא

אחד פרצוף שניהם ונעשים לאה, במקום ומלבשת רחל עולה היחוד , עת הוא

ע"ד ז' דף הנהר רחובות בהקדמת כמבואר הגדולה, רחל שם על הנקרא

האריז "ל. דרבינו משמיה

דשנה והנוגע החכמה ים לספר בהקדמה הארכנו כבר דהנה לעניננו, מזה

- תשע"ב שנת שהם שנים, השתי דאלו דהמקובלים, משמיה זו

עולה היחוד שבעת כיון ומהשתא שם, עיין היחוד , ענין על רומזים תשע"ג,

על הנקרא אחד פרצוף נעשים ששתיהן באופן לאה במקום ומלבשת רחל

שבת, דמוסף היחוד בעת כזאת שמצינו דרך ועל וכנ"ל, הגדולה רחל שם

שהרי הגילוי , את ההעלם מן לאה יוצאת שנים השתי שבאלו נמצא הלכך

עלמא הנקראת רחל עם ומתחברת אתכסיא בבחינת מהיותה יוצאת היא

ישראל בארץ הצדיק השראת דענין הוא, בזה המכוון ולעניננו אתגליא.

ל ומתפרסם הגילוי , אל ההעלם מן יוצא דאתכסיא, עלמא סוד עינישהוא

כל.

שניהם אלא מתחברים ולאה רחל היות אחר דגם נודע כבר גיסא, שלאידך

הראשון ומצבם ממעמדם רשימו נשאר עדיין אחד, פרצוף להעשות

כללא מהך חדא, טעמי. מתרי דנא רזא ויציבא נפרדים. בהיותם שהוא

חכם התורת רבינו לן דכייל ע "א,רבתא קנ"ח ע "ב, נ"ח ע "ב, ל "ט ע "א , ל"ח (דף

ע "א ) ור "ל,ק "ס לעולם, מוחין סילוק דאין ז "ל הרש"ש מרן ה"ה דרביה משמיה

ועונה עת בכל אלא נמשכו, שכבר המוחין שיסתלקו יתכן לא דלעולם

תמיד עולת בספר ומקורו מעולם, נמשכו שלא ממש חדשים מוחין נמשכים

דתפלין ה' דרוש הכוונות בשער זה וכעין ע"ב, ה' ע "ב)דף ט ' ומשם (דף ,

המעביר הקדמת שלהי שלום בנהר ע "א )בקצרה כ "ד הדין (דף הוא כן ואם ,

הפרצוף ומצב מעמד מציאות מבטלים אינם דחיה המוחין בבוא בכאן ,

באים דחיה דהמוחין דמרן קדשו בדעת וכנודע דנשמה, המוחין לו כבהיות

רחובות בהקדמת לו וכדיעויין נמשכו , שכבר דנשמה המוחין על כתוספת

החיה לעומת אחור נקראת הנשמה דבחינת ועוד, ע"א. ט' דף הנהר

אמן כוונת בסדר האריז "ל רבינו בדברי מבואר והנה פנים, (שעה"כהנקראת

אהבו והשלום ד |והאמת פהענף

ע "ד ) מ "א נשאר דף דאחור רשימו עדיין בפנים, פנים הזו"ן חזרת אחר דאף

הראשון .יגבמקומו

חזרווכן וכבר כנגלות, הנסתרות נעשים השנים שבאלו היות דעם בכאן , הוא

שם על אחד פרצוף שניהם ונעשו ורחל לאה ונתחברו בפנים, פנים זו"ן

ותפארתה, יפיה בהדר ונתגלתה מתעלומתה, לאה ויצאה הגדולה, רחל

נתבטל. לא דמעיקרא ומצבה מעמדה אעפי"כ

טו

לזה זה צריכין ותרוייהו וחכמה בינה בחינות בב' תלי ' הגאולה

קיימא לא דא בלא ודא זה את זה ומשלימים

שהיא והנה הבינה בחינת היא האחת הבחינה בחינות, בב' תליא הגאולה

ז"ל אמרם דרך ועל ותשובה, טהרה שענינה הנשמה צ"ז מדרגת (סנהדרין

רביע "ב) וכו ', טובים ומעשים בתשובה אלא תלוי הדבר ואין הקיצין כל "כלו

שובבים בנים שובו שנאמר כו' נגאלין תשובה עושין ישראל אם אומר אליעזר

החיה מדרגת שהיא החכמה בחינת היא השנית הבחינה משובותיכם". ארפא

זה, את זה ומשלימים לזה זה משפיעים השתים ואלו ויחוד. קדושה שענינה

האריז "ל רבינו בדברי פרק וכמבואר ל"ח שער ל'(ע "ח לשער השמ"ש הגהות ועיין ז ',

ד') אות ע "א כ "ו דף א' כיפרק "כנודע החיצונים ומגרשת הלוחמת היא דהבינה

ידי על רק בזה כח שאין אלא התכלת , בסוד החיצונים את דוחה בינה בחינת

הרי כך". אינו חכמה בלתי לבדה שהיא עתה אבל החכמה, עם יחד היותה

סיוע ידי על זולת להתקיים לו אפשר אי בבינה דאיתנהו המלחמה כח דעצם

לו אפשר אי בחכמה דאיתנהו היחוד כח דעצם גיסא, לאידך הוא וכן החכמה.

התשוקה כח כפי אשר הבינה מן הנמשך התשוקה סיוע בלתי שיתקיים

שאת ביתר היחוד ויתעלה יגדל כך הבינה מן הנמשכים דרחימותא והשלהובין

ודא זה, את זה ומשלימים לזה זה צריכים בחינות השתי שאלו באופן עוז , ויתר

קיימא. לא דא בלא

__________

.bi,'וכו אמן כוונת לענין ונחזור לשונו, וזה

לפי כך , אינו דש"ץ עמידה דחזרת אמן בכוונת

שם ואין בפנים, פנים חזרו כבר שאז

ולכן באחור, אחור דבחינת הנ"ל החיבורים

בבחינת הנ"ל מקומות בשלשה לחברם צריך

הכוונה עיקר זה כל ועם בפנים, פנים היותם

האחור], [בבחינת לעיל הנזכר דרך על היא

שבקדושה דבר כל כי שהודעתיך במה והוא

מקום מאותו שמסתלק אף שהולך מקום בכל

משם זז ואינו ראשון רושם במקומה שם מנחת

פנים עתה שהוא שאעפ"י ונמצא לעולם,

השלשה אותם להאיר אמן אומרים אנו בפנים,

אחור בהיותם שנתרשמו הראשונים רשומים

עכ"ל. האמן, כוונת היא ושם באחור,

ד אהבו |ענף והשלום והאמת פו

טז

בחו"ל ול"ו בא "י צדיקים ל"ו

בתיקוניםוהנה כ"א )איתא איתנהו(תיקון שכינתא אפי דמקבלי צדיקים דל"ו

סוד על המורה ע"ב עולים כולם ובין בחו "ל, ל"ו וכנגדם ישראל, בארץ

ול"ה ישראל בארץ צדיקים ל "ה המה באמת ואמנם ע"ב, משם כנודע היחוד

יוסף בן משיח משיחין תרין כנגד הם לע"ב המשלימים תרין ואינך לארץ, בחוץ

תיבות ול"ה דויכלו תיבות ל"ה כנגד הם ודהתם דהכא הל"ה ואלו דוד, בן ומשיח

דעשו, ול"ב דישמעאל ל"ה ודשמאלא, דימינא קליפות ב' בקלי' וכנגדם דקידוש ,

ידם ועל יוסף, בן ומשיח דוד בן משיח משיחין תרין כנגד מרנן סברי תיבות וב'

וכדאיתא היחוד, סוד הוא דקידוש וכנודע היחוד, סוד שהוא ע"ב מנין נשלם

אמרו ועליהם לב, במדרגת הם כי נסתרים כולם הם הע"ב אלו וכל בכתבים,

א') צ"ט שהם (סנהדרין צדיקים הע"ב לאותן דהוא גליתי, לא לאבריי גליתי ללב"י

בל"ו כולם נכללים צדיקים ע"ב הנך וכל ע"ב. העולה ללב"י והוא ל"ב במדרגת

בסוכה כדאיתא ע "ב)צדיקים דמקבלי(ל "ה צדיקי ושיתא מתלתין עלמא פחות לא

ושיתא תלתין בגימטריא ל"ו - לו חוכי כל אשרי שנאמר יום בכל שכינה אפי

אלו שיתאחדו הוא התיקון ועיקר דב"ן , דמילוי המילוי אותיות ל"ו כנגד והם הוו,

אלא ח"ו, לב"ם יחלק ולא לארץ, דבחוץ הל"ו עם דישראל דבארעא צדיקי הל"ו

היחוד סוד שהוא ע"ב העולה גליתי ללב"י בסוד אהדדי שלמא כלהו .יד יעבדו

יז

הבינה על החכמה ומעלת החכמה על הבינה מעלת

ז "ל,וזאת יצחק לוי מוה"ר הנעלה החסיד דהגה"צ משמיה ומקובל נודע

יש ולעניננו צדיקים. הל"ו כל יחד מתקבצים רבינו אצל הק' דבהקיבוץ__________

.ci י"א לתיקון בביאורו להגר"א עיין

ר"ת בעין, עין כי "ביה חדשים מתיקונים

ללב"י ר"ל וכו'' גליתי ללבי וכו', ע"ב

שהוא גילה, שלו משה, והוא ע "ב, גימטריא

למרום עלית שכתוב כמו מ"ה, על נתעלה

ע"ב הוא דאמצעיתא דעמודא בדרגא שהוא

דאמצעיתא עמודא ר"ל גליתי, ללב"י כנ "ל.

כמו הקץ, יתגלה שבו ע "ב גימטריא כנ "ל

בכל שתולין הקיצין דכל והולך שמבאר

עושין אינן ואם בתשובה תליא המדות

דאמצעיתא דעמודא קיצא אבל כו', תשובה

לא דלאברי שאמר וזהו בתשובה, תליא אין

בתשובה דתליא הספירות שאר שהן גליתי,

השולטת הספירה לפי קץ יש דור שבכל וכו',

שהראה בזוהר שכתב כמו כו', זכוון בפום אז

שם ופירש ומנהיגיו, דור דור הראשון לאדם

ההוא, בדור השולטת מדה כל לו שהראה

מדת בדור ההיא למדה יזכו זכאין יהיו ואם

לו ועיין בכלם". וכן חסדים גומלי יהיו החסד

תלמידיו, ובכתבי טובא, ובדוכתי שם, עוד

ואחלמה שבו להלשם עוד ועיין ואכמ "ל.

ה', סימן י"ח ענף ד' דרוש ח "ב הדע"ה בספר

פרק ו' שער ושערים הקדמות בספר לו ועוד

ט ').

אהבו והשלום ד |והאמת פז ענף

הל"ו כנגד הם באומן דרבינו קדשו גניזת במקום המתקבצים הל"ו דאותם לומר

בהתקשרות קדישא בארעא המתקבצים הל"ו ואותם לארץ, דחוץ צדיקים

בחינת היא לארץ דחוץ והואיל ישראל, דארץ הל"ו כנגד הם הק ' רבינו לנשמת

החכמה בחינת שהיא ישראל ארץ לעומת טובאהבינה בס"ד מזה שהארכנו מה (עיין

ודאשתקד ) זו דשנה החכמה ים לספרי צריכים,בהקדמות אנו לתרוייהו להכי אמטו ,

לעיל וכדאמרן סגי, לא דא בלא ודא דהתם, לל"ו ובין דהכא ל"ו להנך בין

לזה זה ומסייעים לזה לזה צריכים והמה צריכים, שניהם והחכמה דהבינה

ביה איכא מינייהו חד וכל דייקא, יחד בשניהם ועומדת תלויה והגאולה וכאמור ,

הנהר רחובות בסוד רחב שיסודה דהבינה בחבריה, דליתא יתירה מעלתה

ובדרך נפש ובמסירות בהשתוקקות ודרכה עם, ובהמון בריבוי בא ענינה

ולא ערך לפי עם במיעוט בא ענינה דק ואורה צד שיסודה והחכמה התשובה,

נשלם אחת באחדות בהיותם יחד שניהם ידי על ודייקא היחוד, ובדרך בהמון ,

יותר הכתר אל קרובה להיותה החכמה על מעלה לה אית הבינה גם התיקון.

הארבע הבינה מן עתיק לוקח וב"ן דמ"ה הספירות בחלוקת כי החכמה, מן

לבד ראשונות השלש אלא לוקח אינו החכמה מן ואילו שער ראשונות , ע "ח (עיין

א') פרק .י"ב

המנויים עוד דנוק' מדרגות ז ' דכלהו החכמה, על להבינה לה אית מעלה

א' פרק ל"ו שער ע "ב)בע"ח ע "א נ"ה דף המדרגה (ח"ב ואף בה, איתנהו

אחד , בכתר משתמשים ושניהם אחת בהשוואה זו"ן מלבישים שבה השביעית

חכם התורת רבינו בדברי ע "ב)וכמבואר ק "ל שעה (דף יפה הרב ובדברי

ישנה דלא החכמה בבחינת כן לא ד'. אות ר"ח דרוש לשעה"כ בביאורו

ב' פרק שם בע"ח כמבואר הזה בזמן השביעית ע "ד )להמדרגה נ"ו וכיוצא (דף ,

הבינה מן למעלה עומד להיותו הבינה מן יותר החכמה אל מעלה איכא בזה

יש שלא בזה יש טובא מעלות בזה וכיוצא הכתר, אל יותר ובזה וקרוב בזה

בזה. יש שלא

יח

להיפך ויש החכמה מן שלמעלה בינה יש

כל והיינו אלא לזולת , זה כגון ונשגב נעלה בדבר להורות דאין לעיל דאמרן

כפי יבחר זו דרך שיורנו שלו שהרחמים ממי רחמים לבקש לו יש אחד

הראוי מן והבינה התשובה בסוד ששורשו דמי נשמתו , לשורש וראוי נכון היותר

שבמקום הק ' הקיבוץ אל יסע ולכן הבינה דבחינת הקיבוץ בקדושת להתכלל לו

הראוי מן והחכמה היחוד בסוד ששורשו מי ולעומתו באומן, רבינו עצמות גניזת

דרך הק' רבינו לנשמת ויתקשר החכמה דבחינת הקיבוץ בקדושת להתכלל לו

ראיה להביא ואין נפשו, תיקון כפי אחד כל זה דרך ועל ישראל, שבארץ הקיבוץ

ד אהבו |ענף והשלום והאמת פח

מעולה הוא אם נשמתו שורש על מזה להוכיח אין וגם חברו , על מאחד בזה

שהיא העליון דהעולם הבינה דוגמת מחכמה שלמעלה בינה דיש מחברו,

יש . בחינות הרבה בזה וכיוצא להיפך , ויש התחתון , דהעולם החכמה מן למעלה

נמוכה, היותר הבחינה שהם דגרמי וההבלא הנפש בבחינת ששורשו מי יש גם

משה ויקח בסוד החכמה בבחינת שורשו כך מפני יוסף ,(אבא )ודייקא עצמות את

הנקרא מאבא נמשכים הש"ך בחינת והם דגרמי ההבלא שהם העצמות דבחינת

ע "ב)משה כ "ג דף פ"ה טנת"א שער ע "ח כנודע.(עיין דאבא יסוד הוא דמשה וכנודע

בחינות, ריבוי ישנם בזה וכיוצא הבינה, מן שלמעלה חכמה יש זה דרך ועל

ישראל שבארץ הקיבוץ אל הן צריכים, אנו דייקא שלשניהם הוא והעיקר והכלל

להשלים אלו יוכלו ולא זה, את זה משלימים דשניהם שבאומן, הקיבוץ אל והן

קטירי, בחד קטירי דתרוייהו באופן ואחדות אהבה שיהיה בלתי חבירו את אחד

הלכות ליקוטי בספר מוהרנ"ת בדברי המבואר דרך אות ועל ד ' הלכה סעודה (הל'

ואלוי"ג) ישראל ארץ בחינת וזה לארץ חוץ בחינת דזה והלולב ההדס בענין

ומייקרים מכבדים ושניהם אחת באגודה זה עם זה אגודים שיהיו בהכרח השנים

חבירו את אחד .טו ומחזקים

__________

.eh כפי יעשה אחד דכל שאמרנו זה דבר

אין כו', ה' אל לבו שצעק אחר נפשו הרגשת

אם כי הלב, חיצוניות להרגשת הכוונה

האמונה והרגשת נשמתו פנימיות להרגשת

רק המתגלה הלב עומק הרגשת והוא שבלבו,

ההרגשה דאילו וצעקה, תפלה ידי על

כמה מחמת משקרת שהיא פעמים החיצונית

לב הייטב הגה"ק כתב וכבר סיבות , מיני

ע "א) כ"ט דף יתבאר עוד ד"ה שלח (פרשת

לפי כך הימנו, גדול יצרו מחברו הגדול "כל

עשה זה לעומת זה ישראל ארץ קדושת ערך

מתגבר הסט "א זרים ידי תחת ובעודה אלקים,

צריך שהאדם עד בתחילה, האדם על

דרך על נגדו. לעמוד והתאמצות להתחזקות

יוציאו תחילה מרחצאות , ומי רפואות סמי

הזמן ובמשך לחוץ, שבפנים והזוהמא החולאת

יגמור ולא יעמוד הזמן בתוך ואם יתרפא,

בענין כן וכמו ומכאן, מכאן קרח ישאר הענין,

דכתיב ישראל, ארץ אל בבוא הנפש חולי

תחילה כן על עון, נשוא בה היושב העם

נופל עי"ז לחוץ, הפנימי האדם זוהמת תוציא

אשר עד בעיניו, ונבזה שפל והוא ממדרגתו

בזמן ואם תרופה, למצוא שם ימים יאריך

ומכאן. מכאן קרח ישאר יצא יצוא קצר

תמים צדיק מאיש מכתב העתק תראה ובעיניך

הקודמים, בדורות היה אשר ישראל מארץ

את להודיע לאורייתא רבא מודעה לשונו, וזה

וגלגולים היפוכים כמה הנה הוא, מה הארץ

אחד כל על יחלופו ועידנים עידן ומאורעות

ולא ליה, מתדר כי עד הארץ מבאי ואחד

עד השנים ברבות אם כי המרוץ, לקלים

יולד ואיש איש שכתוב כמו קליטה, ימי יעברו

מחדש צריך הקדושה ארץ אל הבא כל בה,

מאן כן כי הנה כו', וקטנות ויניקה עיבור

הי ואומר עליו, מטורפת דעתו מתחילה דאתי

אשר עד הוי, לא דהוי מה מצוה, והי תורה

לו, ויניח ישקוט אז פנים, לו מראה הארץ

עכ"ל. ומנוסה, בדוק והוא עכ"ד,

אהבו והשלום ד |והאמת פט ענף

יט

הבתים ריבוי מקבץ הוא הצדיק

מוהר"ן והנה חיי בספר מ "ג)איתא תוכחה,(אות תקעו בהתורה לשונו , וזה

כשזוכים המעלה עוצם גודל לענין מובא ח', בסימן תנינא בלקוטי

של הבתים נתרבין זה ידי שעל ישראל של הקדוש להקיבוץ אחד נפש שנתוסף

כי לחשוב והלב לדבר יכול הפה שאין מה רבבות ורבי אלפים אלפי התפלה

בתים ששה בונות אבנים שלש בתים שני בונות אבנים שתי יצירה בספר איתא

וכו', ועשרים מאות שבע שש ועשרים, מאה חמש בתים, וארבעה עשרים ארבע

הבתים ריבוי עוצם חשבון שתדע כדי בזה הכלל לך מבאר והנני שם. עיין

וכמה כמה ישראל, של הקיבוץ ומעלת יתברך הבורא גדולת ותבין בבירור ,

הקדוש להקיבוץ אחד נפש כשנתוסף ונתרבין נתוספין וערך שעור בלי בתים

כמספר הבתים נתרבין אזי אחת, אבן שנתוסף מה שכל והוא ישראל, של

הבתים שהם הצרופים כל של המספר בכל האלו האבנים מספר כל של כפולות

באורך . שם עיין עכ"ל. הקודמים,

הצדיק ,ולעניננו ידי על דייקא נעשה הבתים קיבוץ וענין דהואיל להבין יש

בכמה מוהרנ"ת מדברי כדמוכח הנפשות , ריבוי יחד המקבץ שהוא

להיות המתקבצים הנפשות ריבוי כל יחד לקבץ מצרף וישב ודאי לכן מקומות,

המתקבצים אותם ובין ישראל בארץ המתקבצים אותם בין השנה, בראש אצלו

ופשוט. לה', אשה ניחוח ריח להעלות כאחדים שניהם לעשותם באומן,

כ

רבה "ק עם רשב"י דהתנ "א הקודש שיחת

גדליה עוד מוה"ר להגה"צ י' סימן צדיק שערי בספר דאשכחן במאי נדבר רגע

אברהם מוה"ר הגה"צ רבו מקבלת ששמע ממה דמייתי ז "ל קעניג

רבינו בהיות רשב"י להתנ"א רבה"ק בין דהוי הקודש שיחת ז "ל שטערנהארץ

צית עד דמטי הדברים אלו לחקוק מקום כאן שאין והגם מירון , קדישא באתרא

שיטין איזה ורחימו בדחילו בזה מלחקוק להמנע נוכל לא מקום מכל שמיא,

הקודש . מדברות

וכו 'וזה זיע"א רשב"י עם יחד זיע"א הננמ"ח הקדוש ורבינו בתו "ד , לשונו

אנן ובסוד דכולא כללא אנן בסוד עזיזא וברחימתא חדא בקטירא אתקשרו

מוהר" בליקוטי ומובא קדישא, בהאידרא הנאמר מילתא תליא א'בחביבותא ן

עיין ס"א, סימן שמעון רבי חדי ובהתורה סמ"ך סימן שמעון רבי פתח בהתורה

הוא שם, ברוך סוף באין כחדא האהבה ואתדבקו שהיא שבדעת, האהבה בסוד

מי בהתורה שם כמבואר הבריאה, קודם שבשמים לאביהם ישראל בין שהיה

ד אהבו |ענף והשלום והאמת צ

יתברך בו כשנכללים כי מזה, ויותר שם. עיין ה', אות ל"ג סימן חיים החפץ האיש

כל לון אפתח הוא בריך קודשא וכדין יתיר , שלים הוה הבריאה אחר זו בבחינה

ושרף מלאך שום ולא נש בר חמי ולא וכו ', דחמו מאי וחמו וכו', דמלכא גנזיא

תתגבר כד דמשיחא, בעקבתא די וכו ', בין אסתכם שעתא בההיא וכדין וכו'. וכו '

ותתפשט הסט"א ראשח"ו ימי על באומין ציונו על ולהתקבץ לבוא תת לבלתי

הקדושים צל השנה - בצלו המסתופפים קדשים צאן באסיפת הם ישתדלו וכו',

וכו', אורחים הקודש הכנסת מצות בהם אנפין לקיים בסבר דילהון ברשותא

ובעותהון צלותהון אוף לון , דצריך כל ולמעבד ולמיבת ולמשתי למיכל נהירין ,

דמימוי נחלא האי לגבי להון וימטו אינון יקבלון וכו ', קדישא עמא דכל ודמעיהון

וכו', קדישא דחכמתא מקורא לעלם פסיקו ולא וכימות נבעי ירחמנו ישוב כי עד

ציון ה' בשוב נראה בעין ועין ישמחנו אתקף עניתנו דנגונא וקלא אכי"ר. ,

ועצומה, גדולה וחדוה שמחה נעשה וכדון הקדושואתבסם, רבינו יחד ורקדו

הצדיקים כל ושאר עמהם , וכו ' רועים שבעה וכל המשיח ומלך וכו' והרשב"י

כדתקן אחריהם חיליהון וכל וארעא שמיא אשתכללו וכדין הלילה, אותה כל ,

הוא בריך קודשא קמי חדותא עאל ולא וכו', משיחא מלכא דייתי ביומי למהוי

וכו', אמן בימינו במהרה שיבנה מקדשא בי דאתחרב יומא מן ההיא כחדותא

עכ "ל.

עילאין והנה ורזין בסודות וגדושה מלאה זו ופלאית קדושה שיחה כי ודאי

רגע רק ואמנם כו', קולמוסים האגמים וכל דיו הימים כל אילו אשר וגניזין

"די אמר שברישא במה קצת לתמוה יש דלכאורה לעניננו , שנוגע במה נדבר

ולהתקבץ לבוא תת לבלתי ותתפשט הסט"א ח"ו תתגבר כד דמשיחא בעקבתא

צאן באסיפת הם ישתדלו וכו', הקדושים השנה ראש ימי על באומין ציונו על

הק' הקיבוץ שענין משמע הלשון דמזה הקודש", צל - בצלו המסתופפים קדשים

באומאן . הק' לציון ליסע יוכלו ולא וכו ' תתגבר אשר בעת אלא נוהג אינו במירון

ישוב כי "עד הוא במירון הק ' הקיבוץ דענין בלישניה דנקט לסיפא שפיל ואמנם

דהוא ומשמע ציון ", ה' בשוב נראה בעין ועין ישמחנו עניתנו וכימות ירחמנו

צדקנו. משיח ביאת עד וקיים שריר

עדיין ועינינו באומן , הק' הציון שערי שנפתחו שזכינו אחר הלום דגם הרואות

ענין לקיים ז "ל קעניג גדלי' ר' מוה"ר הגה"צ ונכדי בני מדקדקים

רבה"ק , לנשמת ובהתקשרות והדר בפאר ושנה שנה בכל במירון הק ' הקיבוץ

בתר משמע הנ"ל הקודש דשיחת מרישא הא מקורם, מהיכן תימה הוא ולכאורה

איפכא.

לעיל,ואף שהובאו קרדונער הר "י והגה"ק מוהראבר "ן הגה"ק דברי מתוך

בימים גם נוהג דישראל בארעא הק' הקיבוץ דענין להו קים דהוה נראה

אהבו והשלום ד |והאמת צא ענף

דרבינו, הק ' לציון לעלות ישראל מבני הרשעה מלכות שמנעה מטרם ההם

מי שהרי לעיל, עת'ק שיצאה השיחה מזאת ידעו בודאי הלא הקדושים ואלו

דרבינו הקודש שיחות וכל המלך בבית וגדול שר שהיה מהראבר"ן גדול לנו

ידע ובודאי דבר, ממנו נעלם לא כי עד דע'ה דנה'ר כשבילי ליה נהירין הוו

של השנה הראש דענין הסכמתו עלתה והאיך הנזכרת , השיחה מזאת גם

מארעא רבינו לנשמת ההתקשרות ידי על גם לקיימו שפיר אפשר רבינו

הנזכרת השיחה מתוך הא באומן , הק' הציון אל ליסע הצורך מן ואין קדישא

אל מלבוא מונעת הרשעה מלכות היות בעת אלא זה דבר הותר דלא משמע

לזאת לרמוז דכיון יראה באגרותיו המעיין הנה קארדונער הר "י ואף הציון.

חקלא למחצדי כידוע לרבה"ק גדול שייכות "שיש באומרו הנעלמת השיחה

אנ"ש, בכתב שבין אליכם לבוא אפשר אי כאלו בדברים זה אשר שעבור ,

למירון השנה ראש על ליסע כביר זמן זה מפה החשובים אנ"ש קבעו

ולכא רשב"י ". האלקי התנא הציון על מפורש להשתטח דהלא פלאי , הוא ורה

וכו ' תתגבר כאשר אלא אינו במירון הקיבוץ דענין הנזכרת דהשיחה ברישא

גם נוהג דהוא קדישי רבנן לאילין יצא מהיכן כן ואם וכו', לבוא תת לבלתי

הזמנים. בשאר

הקיבוץ גם ענין יתקיים האיך הנזכרת בהשיחה האמור כפי להבין יש

השמים מן נסתבב דכך מיהת חזינן סוף כל סוף הא עיה"ק, בירושלם

אין וכאשר במירון, ובין בירושת"ו בין השנים בכל יתקיים הקיבוץ שענין

אברהם ר' מוה"ר הגה"צ שאף אלא עוד, ולא החי . את להכחיש יכול החי

שיסד קודם הנה במירון, הק' הקיבוץ יסוד שחידש עצמו ז "ל שטערנהארץ

כמסופר עיה"ק, בירושלם הק' בהקיבוץ שנים איזה השתתף במירון הקיבוץ

אף הנזכרת השיחה כל את ידע הלא והוא ג', חלק שמואל ימי בספר עליו

על ואף כן, קיבל הק' זקניו מקבלת ומסתמא במירון, הקיבוץ חידוש קודם

דענין ידע ז "ל הוא דאף מהכא שמעינן כרחך ובעל בירושלם, נשאר כן פי

ענין יתיישב כיצד ותימה רבה"ק , בתורת מקום לו יש בירושלם הקיבוץ

אלא אינו הקיבוץ שענין דמשמע דלעיל הקודש שיחת ראותנו אחר זה

במירון .

כא

אורחים הכנסת סוד

בהשיחה והנראה האמור בגוף עוד לדקדק שיש מה בהקדים בע"ה בזה

וכו ' דמשיחא בעקבתא די וכו ', בין אסתכם שעתא "בההיא הנזכרת

אורחים הכנסת מצות בהם לקיים וכו ', קדשים צאן באסיפת הם ישתדלו

ד אהבו |ענף והשלום והאמת צב

הכנסת ענין מה מיבעיא ולהבין וכו ', נהירין " אנפין בסבר דילהון ברשותא

לכאן . אורחים

הננמ"ח ואמנם הקדוש "רבינו כי עוד שם שאמר מה פי על יובן זה דכל נראה

וברחימתא חדא בקטירא אתקשרו וכו ' זיע"א רשב"י עם יחד זיע"א

כחדא ואתדבקו וכו ', תליא בחביבותא אנן ובסוד דכולא, כללא אנן בסוד עזיזא

ישראל בין שהיה האהבה שהיא שבדעת, האהבה בסוד הוא ברוך סוף באין

אות ל"ג סימן ח"א מוהר"ן ובליקוטי שם עיין הבריאה", קודם שבשמים לאביהם

רבה"ק נשמת נתאחדו ההיא דבעת בזה, הכוונה לומר ויש התנ"א ה'. נשמת עם

שם וכדאמר הפשוט, האחדות במקום שהוא ממש, אחד שנעשים במקום רשב"י

אורחים הכנסת מצות רשב"י קיים ההיא ובעת סוף", באין כחדא "ואתדבקו

הק ' הבעש"ט מרן בדברי מבואר לקוטים)שענינה אפרים מחנה הוא (דגל אורח "כי

לכן וכו ', הבינה עולם והוא הבא, אורח כמו הבא עולם הוא ח' כי וכו ', ח' אור

הגה"ק האריך כבר וזאת הספירות", בכל הבינה - ח' אור מכניס אברהם היה

דכאשר יובן ומעתה הבינה, משורש הוא דרבה"ק אור כוכבי בספרו מוהראבר"ן

הבינה בחינת עם נתאחד קטירא, בחד רבה"ק נשמת עם רשב"י התנא נתקשר

את משה ויקח ובסוד אורחים הכנסת סוד גופא זהו אשר אחת באחדות דרבה"ק

כאן . הנזכר שבדעת אהבה בחי ' הוא דעת בחי ' שהוא דמה יוסף . עצמות

רבה"ק ,והנה נשמת עם ההיא בעת ונתאחד נתקשר לבדו רשב"י התנ"א לא

הקדושים הצדיקים כל חדא וחיבורא בקישורא נתקשרו עמהם אלא

באידרא, הנאמר תליא בחביבותא ואנן דכולא כללא אנן בסוד באידרא דקיימי

ומלך וכו' והרשב"י הקדוש רבינו יחד "ורקדו להלן שם עוד וכדאמר שם . וכנזכר

באופן אחריהם", הצדיקים כל ושאר עמהם, וכו ' רועים שבעה וכל המשיח

ועמהם רועים השבעה כל נשמת עם רבה"ק נשמת כחדא נתכללו ההיא שבעת

דאיהו הנורא האור'ח אצלם הכניסו וכולם הקדושה, השכינה חדא בצירופא

שיבאו עת שבכל עליהם וקיבלו וקיימו הבינה, בסוד דאחיד רבה"ק נשמת

יפות פנים בסבר יקבלום השנה ראש בימי אצלם להתקבץ ישראל נשמות

עמא דכל ודמעיהון ובעותהון צלותהון "אוף אורחים הכנסת מצות בהם ויקיימו

פסיקו ולא נבעי דמימוי נחלא האי לגבי להון וימטו אינון יקבלון וכו', קדישא

ה' בשוב נראה בעין ועין ישמחנו עניתנו וכימות ירחמנו ישוב כי עד וכו ', לעלם

אכי "ר . ציון ,

ביכוריוהבן ראשית וסוד יוסף, עצמות את משה ויקח סוד גופא דזהו היטב

שנתאחדו דאחר לעיל, בדברינו הנזכר אלהיך , ה' בית תביא אדמתך

עולה ידם על מעתה הנה רבה"ק, נשמת עם חדא ביחודא האמיתיים הצדיקים

אורחים. הכנסת מצות בסוד קדישא לארעא רבה"ק נשמת ונמשכת

אהבו והשלום ד |והאמת צג ענף

כב

גדול בשופ"ר תק"ע

ב האמנם דהקיבוץ זה הנזכרתענין ההתקשרות מכח הנעשה ישראל ארץ

אינו קדישא, אידרא לגו דעיילי הצדיקים שאר עם רבה"ק דנשמת

לבוא תת לבלתי וכו ' תתגבר כד דמשיחא "בעקבתא אלא באתגליא נוהג

ברישא, שם וכדאמר הקדושים", השנה ראש ימי על באומין ציונו על ולהתקבץ

ואף הזמנים, בכל זה ענין נוהג דבאתכסיא קארדונער הר"י כתב כבר ואולם

דבריהם שהובאו בארץ אשר הקדושים ושאר מוהראבר "ן הגה"ק דברי מתוך

ראש על להיות דעתם על עולה היה לא כן שאלמלא הכא, דסברי מוכח לעיל

ההתקשרות דמכח רבנן, להנך להו קים הוי דהכי כרחך ובעל הק ', בארץ השנה

בארץ להתקבץ מצינן שפיר הצדיקים, שאר עם רבה"ק דנשמת הנזכרת

הנזכרים הקדושים הצדיקים ידי על רבה"ק לנשמת מהכא ולהתקשר ישראל,

ישראל בארץ הקיבוץ דענין בסיפא נמי וכדאמר חדא, ביחודא עמיה דאתחדו

מלכות נתגברה אשר בעת בין שהפרש אלא משיחא, מלכא ביאת עד נוהג

נתגברה אשר דבעת הזמנים, לשאר הק ' ציונו על לבוא תת לבלתי הרשעה

ישראל בארץ הנעשה הק' הקיבוץ ידי על תיקונם ישראל כל אזי הרשעה, מלכות

שהותר בעוד כן לא וכנ"ל, אורחים הכנסת בסוד רבה"ק לנשמת בהתקשרות

הנשמות, תיקוני כפי ועומד תלוי הדבר רבה"ק, לציון לבוא המלכות ידי על

בקיבוץ ההשתתפות ידי על שתיקונם בנפשם המרגישים הנשמות דאותם

תיקונם וממילא אתגליא, לבחינת ודאי שייכי באומן , קדשו גניזת במקום הנעשה

בנפשם המרגישים הנשמות ואמנם דרבינו , קדשו בציון אשר הקיבוץ אל ליסע

ההתקשרות ידי על בכאן המתקיים הק ' בהקיבוץ ההשתתפות ידי על שתיקונם

ידי על תיקונם והמה אתכסיא, לבחינת שייכי ודאי אינהו רבה"ק, לנשמת

אורחים, הכנסת בסוד רבה"ק לנשמת בהתקשרות ישראל בארץ ההתקבצות

וכנ"ל.

שורה ובהאמור רבה"ק דנשמת שהגיד מוהראבר "ן הגה"ק דברי היטב יובנו

הגה"צ תלמידו ומעדות משמו לעיל וכמובא המערבי, בכותל

דבעת לדידיה ליה דסבירא יען היטב, יובן דבהאמור ז "ל, רוזין חיים אלי ' מוה"ר

בסוד הק ' השכינה ועמהם קמאי צדיקי אינך עם רבה"ק נשמת שנתקשרה

במקום ויותר ביותר נשמתו נתאחדה כו', משה ויקח ובסוד אורחים הכנסת

דוד נשמת במקום הדין והוא לעולם, משם זזה השכינה שאין המערבי הכותל

והבן . רועים, השבעה מן דאיהו משיחא מלכא

בשופר ויש תקע בברכת קעניג גדלי ' מוה"ר הגה"צ שדרש מה פי על עוד לומר

עולה בשופ"ר ותיבת צפ "ת , בגימ' עולה תק"ע דתיבת וגו', לחרותנו גדול

ד אהבו |ענף והשלום והאמת צד

הנ"ל הקודש בשיחת שנתגלה ידי על דדייקא יתבאר ובהאמור ירושל"ם, בגימט'

ור "ל, בירושלם, הק ' הקיבוץ ענין גם יובן מירון , קדישא באתרא הק ' הקיבוץ סוד

הנה במירון , הק' הקיבוץ בדבר שנתגלה אורחים הכנסת לדין שזכינו אחר

המערבי בכותל בירושלם הק ' הקיבוץ לענין גם זה סוד להקיש לנו יש מעתה

ודו"ק וכנ"ל. בפעיה"ק, רבה"ק שם שעל המדרשות ובבתי דוד קבורת ובמקום

שהעלינו התמיהות כל יתיישבו פיהם על כי אלה בדברינו האמור בכל היטב

ואכמ"ל. לעיל,

כג

דבר סוף

אל ובזה הקרב כל דהנה נשמע, הקו'ל דבר סוף בתחילתו , סופו לנעוץ נחזור

הקדוש רבינו של הגדול לאורו להתקרב אותו לבו נשאו אשר ה' משכן

עצותיו כל גמורה בפשיטות לקיים לו יש זיע"א, ח'כמה מ'קור נ'ובע נ'חל והנורא

לקיים לו שיש שכן ומכל עולם, לדורות למשמרת לנו שהניח דרבינו הקדושים

לו שיש מי שכל כרוז לעשות שציוה דרבינו קדשו רצון ופשיטות בתמימות

יעדר . בל איש השנה בראש אצלו יהיה ובו בהשי "ת אמונה

נודע ולאשר לא ונורא עצום סוד הוא שלו הקדוש השנה הראש ענין יקרת

נשמות שרשי לתיקוני נוגע וענינו אנוש , מהשגת למעלה הגבה לאיש ,

איה, עין שזפתו ולא עיט ידעו דלא אתר עד ומטי כו', הגאולה ולתיקוני ישראל

רצונו מקיום ישתמט לבל בנפשו מאוד יזהר לכן זולתך , אלהים ראתה לא עין

חדשים הרע היצר עליו שיערים ומשונות שונות באמתלאות דרבה"ק הפשוט

הקדוש רצונו לקיים כנשר וקל כנמר עז כארי וגבור כצבי רץ יהיה אלא לבקרים,

בחיים הבטחנו כאשר ידינו , ומעצבון ממעשנו ינ'ח'מ'נ'ו הוא אשר דרבינו,

חיותו.

רצונווכל דקיום ולבאר, להוכיח אלא אינו המאמר , בזה דברינו אריכות

שית לו אפשר דרבינו אל הפשוט הנסיעה ידי על אם פנים, בשני קיים

בו בחר אשר במקום הקדושים עצמותיו גניזת במקום הנעשה הק ' הקיבוץ

ידי על ואם משיחא, מלכא ביאת עד לדורות העולם בתיקון שם לעסוק

בהקיבוץ ההשתתפות בצירוף ישראל מארץ הקדושה לנשמתו ההתקשרות

במקומות ירושלם ובעיה"ק ת"ו מירון בעיה"ק הק ' בארץ הנעשה הקדוש

המשתתפים אלו וכל שמו . על הנקראים המדרשות ובבתי לעיל המצויינים

אותם ובין דהכא בהקיבוץ הנכללים אותם בין רבה"ק, אצל הנעשה בהקיבוץ

אחת, ולחטיבה אחד לקיבוץ רבה"ק מצרפם כולם דהתם, בהקיבוץ הנכללים

ידם על ועושה רבבות, ורבוא אלפים ואלפי לאלפים רבים בתים מהם ובונה

אהבו והשלום ד |והאמת צהענף

הבתים יתרבו כן הנפשות ריבוי וכפי עולם, מימות עלו שלא נוראים תיקונים

מה בזה יש קיבוצים, השני ואלו לשמוע. והאוזן מלספר הפה יכלה וכהנה, כהנה

ובלבד זה, את וישלים זה יבא צריכי , ותרוייהו בזה, שאין מה בזה ויש בזה שאין

אחד וכל אחת. באחדות ושניהם זה עם זה ורעות ואחוה באהבה שניהם שיהיו

השמים, מן לטובה עמו שמסבבים וכפי נשמתו שורשי תיקוני כפי בזה יעשה

טובה. בעצה שיתקנו להשי"ת וצעקה בתפלה שיקדים ובלבד

מארעא ואמנם גם שפיר מתקיים הקיבוץ דענין שאמרנו דהגם שמענו, אזהרה

אעפי "כ הק'קדישא, הקיבוץ אל משתוקקת שנשמתו מי ראשו יקל בל

מניעה איזה או כבדות או ח "ו עצלות איזה מחמת לאומן מליסע להמנע באומן

מעל וקושי גבוה המעלות ברום הוא גם נעוץ לארץ בחוץ הקיבוץ ענין שהלא ,

זה כגון ונשא רם עליון בדבר ח"ו להתעצל וחלילה עליהם, וגבוהים שומר גבוה

מן ולא המניעות מן לא יתפעל ולא ממנו, למעלה אין כי רבינו עליו הגיד אשר

בהתורה ז"ל הק ' רבינו מזה הזהיר כאשר המתלוצצים, הלצים מן ולא המלעיגים

בדעתו שחשב אחד , שהיה ידי על רק השם עבד "שאברהם אברהם היה אחד

ה' מאחרי שסרים העולם בני על כלל הסתכל ולא בעולם, יחידי רק שהוא

וזהו בעולם, אחד הוא כאילו רק המונעים, ושאר אביו על ולא אותו , ומונעים

כי ליכנס לו אפשר אי השם, בעבודת ליכנס הרוצה כל וכן אברהם'. היה 'אחד

בעולם, יחידי לבדו הוא אם כי בעולם שאין שיחשוב זו בחינה ידי על ולא אם

המונעו אדם שום על אויסתכל וכיוצא, ובניו ואשתו חותנו או ואמו אביו כגון ,

מעבודתו ומונעים ומסיתים המלעיגים העולם, בני משאר שיש המניעות

היה 'אחד בבחינת יהיה רק כלל, עליהם ויסתכל יחוש שלא וצריך יתברך .

אל ליסע חושקת שנפשו מי לענין הוא וכן בעולם". יחיד הוא כאילו - אברהם'

נפשו וההתבודדות והצעקה התפלה ריבוי שאחר מי ואמנם באומן . הק' הקיבוץ

הק' בהקיבוץ ההשתתפות ידי על תיקונו בודאי הוא בכאן,, שתיקונו לו מגדת

המניעות מחמת מעשה מלעשות עצמו ימנע לא הוא וגם בכאן , המתקיים

הקודש מאגרת לעיל וכמובא לעשות , לו הראוי כפי יעשה אלא וכו ', והמלעיגים

מקבלת שהגיד ממה בארוכה עוד וכמובא זצוקלל"ה, יצחק לוי מוה"ר הגה"צ

לעיל עוד וכמובא זצוקלל"ה, נחמן במוה"ר אברהם מוה"ר האל' הגה"ק רבו

מוה"ר הגה"ק ודברי זצוקלל"ה קארדונער ישראל מוה"ר האל' הגה"ק מדברי

כלום. דבריהם אחר שאין זצוקלל"ה, וועקסלער שלמה

כאשר והרחמן ישראל, כל ועל עלינו שלום יעשה הוא במרומיו שלום העושה

יחזקאל הנביא לטובה עלינו נתנבא לך (ל"ז)כבר קח אדם בן "ואתה

עליו וכתוב אחד עץ ולקח חבריו , ישראל ולבני ליהודה עליו וכתוב אחד עץ

לעץ לך והיו אחד אל אחד אותם וקרב חבריו , ישראל בית וכל אפרים עץ ליוסף

ד אהבו |ענף והשלום והאמת צו

יוסף עץ את לוקח אני הנה אלהים ה' אמר כה וגו', בידך לאחדים והיו אחד,

יהודה, עץ את עליו אותם ונתתי חבריו , ישראל ושבטי אפרים ביד אשר

מבין ישראל בני את לוקח אני הנה וגו ', בידי אחד והיו אחד, לעץ ועשיתים

ועשיתי אדמתם, אל אותם והבאתי מסביב, אתם וקיבצתי שם, הלכו אשר הגוים

עוד יהיו ולא למלך , לכולם יהיה אחד ומלך ישראל, בהרי בארץ אחד לגוי אותם

לעם לי והיו אותם וטהרתי וגו', עוד ממלכות לשתי עוד יחצו ולא גוים, לשני

וגו', לכולם יהיה אחד ורועה עליהם, מלך דוד ועבדי לאלהים, להם אהיה ואני

לעולם, להם נשיא עבדי ודוד וגו', ליעקב לעבדי נתתי אשר הארץ על וישבו

ונתתי אותם והרביתי ונתתים אותם, יהיה עולם ברית שלום, ברית להם וכרתי

יהיו והמה לאלהים להם והייתי עליהם משכני והיה לעולם, בתוכם מקדשי את

לעם". לי