חשיבות החינוך וההשכלה הגבוהה למחקר בישראל

חשיבות החינוך וההשכלה הגבוהה למחקר בישראל

גורי זילכההמועצה הלאומית למחקר ופיתוח

2009ינואר

גורי זילכה - מולמו"פ 2

מערך החינוך הפורמאלי

-שנות 12 מקבוצת הגיל מסיימת 90%כ לימוד

רק כמחציתם זוכים לתעודת בגרות רק כשליש זכאים להתקבל לאוניברסיטאותעלות לתלמיד –גבוההיחס מורה תלמיד - גבוה


Population that has attained at least upper secondary education (2006)

Percentage, by age group

01020

3040506070

8090

100

25-to-34-year-olds 55-to-64-year-olds

Countries are ranked in descending order of the percentage of the 25-to-34-year-olds who have attained at least upper secondary education.1. Year of reference 20022. Year of reference 2004Source: OECD. Table A1.2a. See Annex 3 for notes (www.oecd.org/edu/eag2008).


Population that has attained at least tertiary education (2006)Percentage, by age group

0102030405060708090

100

25-to-34-year-olds 55-to-64-year-olds

Countries are ranked in descending order of the percentage of the 25-to-34-year-olds who have attained tertiary education.1. Year of reference 20022. Year of reference 2004Source: OECD. Table A1.3a. See Annex 3 for notes (www.oecd.org/edu/eag2008).


דילמת נגישות ומצוינות

האם הרחבת הנגישות באה על חשבוןטיפוח המצוינות?

כיצד ניתן לקבוע את ההשקעה האופטימליתבקידום ההשכלה הגבוהה?

מהם המאפיינים העיקריים למערכתאיכותית ?


ריבוד ובידול

פיתוח מערכת הבנויה מנדבכיםלכל נדבך ישנן מטרות ברורות מעבר משיטה דואלית לנדבכים בחינוך העל

תיכוני נדבכים4הקמת מערך שלישוני עם


הנדבך האקדמי השלישי

הקמת מערך מכללות קהילתיות דו-שנתיותאפשרות להעברת קרדיט בין הנדבכיםשדרוג מערך לימודי ההנדסאים גישה כוללת להגדרת תשומות נורמטיביות

ותפוקות לכל נדבך

8גורי זילכה - מולמו"פ

Source: OECD Statistics, Education at a Glance 2008


סוגית שכר הלימוד

שכר הלימוד צריך לשקף את התמורה לפרט המדינה צריכה להעמיד מערך הלוואות לכל

דורש עיקר המערכת צריך להתבסס על מוסדות

ציבוריים תמיכה במחקר הבסיסי על בסיס תחרותי

10גורי זילכה - מולמו"פ Source: OECD Statistics, Education at a Glance 2008


אינדיקטורים ומדידה

מדידת איכות ההוראהמדדים לתפוקות במחקרהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייהרלוונטיות ושוק העבודה


2020החינוך השלישוני בישראל-

אוניברסיטאות מחקר

מכללות אקדמיות

מכללות קהילתיות

חינוך על תיכוני

חינוך פורמאלי


0

100,000

200,000

300,000

400,000

500,000

600,000

700,000

סטודנטים

2005 2006 2010 2015 2020 2025 2028

שנים

לפי קטגוריות ומוסדות 2028 התפתחות גידול הסטודנטים לשנת

שדרוג מוסדות

"פ או

מכללות חוץ תקציביות

תואר שלישי

תואר שני

תואר ראשון במכללות

תואר ראשון באוניברסיטאות


השכלה גבוהה ומחקר ופיתוח

רוב המחקר הבסיסי מבוצע באוניברסיטאות המחקר הבסיסי מהווה את מנוע הצמיחה

העיקרי למו"פ היישומי קבוע הזמן לקבלת תוצאות מסחריות ארוך

ביותר חברות המו"פ האוניברסיטאיות אינן הגורם

המוביל בהעברת הידע מהאקדמיה לתעשייה


2028אוניברסיטאות עילית-

שנה ניתן לפתח מסגרת 20בישראל בעוד אחת או שתיים של אוניברסיטאות מחקר

המובילות בעולם20שתהיינה בין יש צורך בקביעת יעדים להשכלה הגבוהה

לטווח הארוךתקצוב רב שנתי


הקשר בין האקדמיה והתעשייה

מחקר יישומי

חברות מו"פ אוניברסיטאיות

מחקר בסיסי

מקורות מימון


0.0

20.0

40.0

60.0

80.0

100.0

120.0

אחוזים

בריטניה גרמניה צרפת הולנד שוויץ שבדיה אירלנד ישראל

מדינות

ההוצאה למו"פ לפי סקטור מבצע

ממשלה

השכלה גבוהה

תעשיה


אינדיקטורים למצוינות

פרסומיםזכייה בקרנות תחרותיותוועדות סוקרות ניהולIPתמלוגיםחממות


מו"פ בעידן הגלובליזציה

התמקדות בתחומים בעלי יתרונות יחסייםBENCHMARKINGטיפוח מצוינותקביעת סדרי עדיפויות טיפוח המו"פ היישומי


תעשיית היי טק

תעשיה מסורתית

תעשיות ביטחוניות

תשתיות

מחקרופיתוח

סקטור ציבורי

המודל המשולב

אוניברסיטאות מחקר

מכללות אקדמיות

מכללות קהילתיות

חינוך על תיכוני

חינוך פורמאלי


היזון חוזר

חינוך והכשרהמקצועית

מו"פמשק וכלכלה

24גורי זילכה - מולמו"פ Source: OECD Statistics, Education at a Glance 2008


מסקנות לעתיד

פיתוח ההשכלה הגבוהה כמנוע לצמיחהריבוד ונגישותהשקעה במו"פ =חוסן לאומיתכנון אסטרטגי רב-שנתי העברת ידע מהאקדמיה לתעשייהסדרי עדיפויותאבחון וטיפוח היתרונות היחסיים


תודה רבה

חשיבות החינוך וההשכלה הגבוהה למחקר בישראל

Documents