ארון הספרים היהודי

משנה ברייתותתוספתאמדרשי הלכה

תלמוד ירושלמימדרשי אגדה תלמוד בבלי

ספרות השו"ת ספרות הפוסקים

ספרות בית שני

תורה

ש"י עגנון

הכההל נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכתהלכההמילה

. כלתורה, מצוות, חוק ומשפטבדרכי החיים. במשמעותה היא נרדפת למילים המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם, עניינים

המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה", או ב"מותר" ו"אסור". כל המדרשים האלה.מדרשי הלכההם

מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד, לספר. לכן, המדרשיםאגדההמילה . למדרשי האגדהמדרשי אגדההעוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים

יש משמעות מוסרית מחנכת, אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו של האדם ואל רגשותיו.

על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק

ספרות מדרשי ההלכה

ספר שמות: מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי

ספר ויקרא: ספרא לויקרא )תורת כהנים(

ספר במדבר: ספרי זוטא.)מפרשת ראה(ספר דברים: ספרי דברים

ספר שמות: מכילתא דרבי ישמעאל

ספר ויקרא: לא נמצא.

ספר במדבר: ספרי במדבר.)עד פרשת ספר דברים: ספרי דברים

ראה(

כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל, בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו. מידות.13 המידות של הלל, שכלל אותן והעמידן על 7 הרחיב את ר' ישמעאל

לשיטתו: 'דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון, סגנון והמידות ההגיוניות. פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה: לשיטתו, התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלטרבי עקיבאלעומתו,

ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד. לכל אות, ולכל קוצה של אות ישנה משמעותמיוחדת וקל וחומר שלכל מילה, אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.

ולכן, על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין', ואף את מילות הקישור: את, גם.. .ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים, דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות

וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה, ואלו הם:

(16 "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו יומתו" )דברים כד • על פסוק זה אומר המדרש: 'לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומתו אבות על ידי בנים ]בגלל חטאי הבנים[ ןלא בנים על ידי אבות. והלא כבר נאמר "איש בחטאו

יומתו". אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' )ספרי דברים ר"פ( א. הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש. ב. בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו. הסבר את נימוקו.

הסבר את המידות הבאות: קל וחומר, גזרה שווה, פרט וכלל.•

מנוסחים כ"פרט וכלל": "כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או9-10 הפסוקים בספר שמות כב • שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה ]עד[ שבעת ה' תהיה בין שניהם.."

א. מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק? ב. מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?

( תקנות.3( גזרות. 2( הלכה למשה מסיני. 1 לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה: • באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.

בוחן

המשנה והתוספתא

מבנה ותוכן של המשנה•ההבדל בין המשנה למדרשי •

ההלכה.המשניות החיצוניות )הברייתות(•מה היא התוספתא•ההבדל בין התוספתא למשנה•לסיכום הספרות התנאית•

מה היא המשנה?

המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.המשנה כתובה בשפה העברית, ורבי יהודה הנשיא ערך

לספירה.220אותה בארץ ישראל סביב שנת

מקורו בשורש ש.נ.ה )בארמית: ת.נ.א(משנההשם ]חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים[

ומשמעותו: לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד. כיוון שבמסורתמשנהניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא

הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינוןהחומר פעמים רבות, למען הזכרון.

'אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים, לשונהאף אמרו חכמים: )חגיגה ט ע"ב(פרקו מאה ואחד'

המבנה והתוכן של המשנה

הסדרהתוכן

)ארץ עבודת האדמה, והמצוות התלויות בארץ ישראל(

רעיםז

ועדמדיני הימים המיוחדים בשנה, שבת ומועדים

שיםנדיני המשפחה – נישואין גרושין

זיקיןנסדרי בית המשפט, החוק הפלילי והאזרחי

דשיםקדיני עבודת המקדש, דיני שחיטה וקרבנות

הרותטדיני טהרת הגוף והבית

סדרהמשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים. כל ספר נקרא [זמננק"ט. ]ששת הסדרים בר"ת: ש"סששת הסדרים נקראים בראשי תיבות

זרעים

פאה

טהרות נזיקין נשים מועד

ברכות

ערובין

שבת

נדרים

כתובות

יבמות

עדויות

שבועות

מכות

סנהדרין

בבאבתרא

בבאמציעא

בבאקמא

פסחים

קדשים

נגעים

אהלות

כלים

חולין

זבחים

פרה

מנחות

ערכין

בכורות

סוטה

נזיר

טהרות

מקואות תרומות

דמאי

כלאים

שביעיתסוכה

יומא

שקלים

םרי

סדה

שש

–ה

שנמ

ה

מעשרות

מעשר שני

חלה

ערלה

בכורים

ביצהראשהשנה

תענית

מגילה

מועד קטן

חגיגה

גיטין

קדושין

עבודהזרה

אבות

הוריות

תמורה

כריתות

מעילה

קינים

מדות

תמיד

נדה

מכשירין

עקצין

ידים

טבול יום

זבים

הסבר למבנה ותוכן.] יוצאת דופן: מסכת ברכות בסדר זרעים [ על פי נושאי המשנה מסכתות מחולק לסדרכל

נקבעו על פי תוכנן. בסדר מועד, למשל, יש מסכתותמסכתותשמות ההנקראות "שבת", "ראש השנה", "סוכה", ו"פסחים".

. החלוקה לפרקים אינה עניינית. היא נעשתה,פרקיםכל מסכת מחולקת לכנראה, ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.

שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.

. המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת,משניותבכל פרק יש כמה או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.

כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?']מ"ג[ ג משנה ]פ"א[ א פרק סוכה, מסכת'ראה:

ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה

נקודת המוצא הוא •הפסוק בתורה.

אין עריכה •מסודרת. הסדר

נובע על פי ספרי התורה ועל פי סדר

הפרשיות.

אין קשר לפסוקים •בתורה.

ערוכה לפי נושאים •מרכזיים ותתי

נושאים.

)הברייתות(המשניות החיצוניותכאשר גמר רבי את מלאכת העריכה, התקבלה משנתו

כספר הלכה מחייב. – בארמית(, מתניתין )משנתינו או המשנהספר זה נקרא

להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות שלא נכנסו למשנתו של רבי. הקבצים האחרים נקראו משניות

ברא )ברייתותחיצוניות )חיצוניות למשנה(, ובארמית בארמית = חוץ(

. הברייתות ברייתאהמשנה החיצונית הבודדת, נקראת נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו, וידוע עליהם

רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים )הבבלי והירושלמי(.

.התוספתאקובץ אחד נשאר עד היום בשלמותו והוא

התוספתא

השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה

הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורבאושעיא, תלמידיו של רבי.

התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה: סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה.(הלכה בתוספתא היא נקראת משנה )בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת

מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה, ואילו התוספתא מרחיבה

ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.משום כך, משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה, והיא מסייעת בהבנתה.

ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:. להוסיף פרטים להלכה במשנה. 3. להבין את הטעם להלכה. 2. לפרש את המשנה. 1. לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במשנה, 5. להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה. 4

. למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.6ומצויינים בתוספתא.

פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.•

ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות: סנהדרין, גיטין, שבת, מעשר-שני, בבא •מציעא.

לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית, ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:• תלמוד בבלי, משנה, מכילתא, תלמוד ירושלמי, תוספתא, בראשית רבה.

ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.•

את המשנה ומתי?, ערך מי •

כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.•

מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.•

בוחן

התלמוד הבבלי

*מה הוא תלמוד? *מהותו של התלמוד הבבלי

*התפתחותו של התלמוד הבבלי *עריכתו והסבוראים

*פרשנות לתלמוד

*למבנה והסבר הדף התלמודי

מה הוא התלמוד?לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי

התורה, היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות ;לאחר חתימתה

המשתנה,היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה, והדבר נעשה על ידי

פירושים,על ידי צמצומים והרחבות.

מהשורש אמורא )אמוראיםתהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו א.מ.ר

ובארמית פירושו: מפרש ומתרגם(.פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות, בבבל ובארץ

ישראל.דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי, נאספו בשני תלמודים –

.התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי

היא: דיון בהלכה מסויימת, ובהקשר לכך תלמודמשמעות המילה התקבלה

מלה זו כשם כולל למשנה ולדיונים עליה. – לימוד ובקיאות בטקסט.גמראדיוני האמוראים נקראים

מהותו של התלמוד הבבלי

בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו

של רבי ולעסוק במלאכת המשנה. רב]שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג, אך הוא נקרא בכינוי הכבוד

[רבי כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם

כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שםשתי ישיבות: רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".

הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנה

כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.הם היו מבררים סתירות במשנה, סתירות בין משנה לברייתא, מתרצים

ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים, אובדרכי ההיגיון והסברא.

התפתחותו של התלמוד הבבלי

בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל)לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא ב"סורא" וב"נהרדעא",

לפומבדיתא(.

תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.

ר' יוחנן וריש לקיש, וחכמים;בארץ ישראל היו שני אמוראים גדוליםמבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.

)בבל וארץ ישראל(בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים

ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.

מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות, בין תלמידים לתלמידים הוסיפודעות, נוסחים ואף שיבושים וטעויות.

עיקר הדף תלמודי)מתניתיןמתני'

)

המשנה של )גמרא( גמ'רבי

דיון תלמודי ארוךשאלות ותשובות

ביאור ופרשנות

פירושו של רש"יהפירוש הגדול והמקיף.בזכות פירוש זה ניתןלהבין את התלמוד.כתוב בקצרה וברור

ולעיתים מביא תרגוםלמילים ומושגיםשאינם ברורים.

בחלקו הפנימיתמיד יהיה של הדף התלמודי.

פירוש שלבעלי התוספות

כתבו תלמידיו של רש"יחתניו,נכדיו וניניו.

מקשים על דברי הגמראומתרצים וכן שואלים

על רש"י.בחלקו החיצוניתמיד יהיה

של הדף התלמודי.

.Xעיין ברש"י/תוספות ד"ה ]=דיבור המתחיל[ הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו: [ הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות, ולאחר הציטוט מובאים דברי דיבור המתחילד"ה ]

רש"י או תוס'. בסוף פירוש.:בסוף ציטוט ו - · )שים לב: :לקמן מפרש לה ·מאימתי קורין את שמע בערבית ברש"י:

קורין .. .מאימתי( המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות. תוס'בתוספות )

)מדברי השופט אלון(לסיכום –

'התלמוד הבבלי כולל )מלבד חלק של דברי אגדה, מוסר והגות( חומר פירושים וביאורים למשנה;משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית

ולהלכה של התנאים, מימרות )אמירות( שהן חידושים של האמוראים,תקנות, מנהגים, מעשים, שאלות ותשובות, כללי פסיקה, כללי פרשנות

ועקרונות הלכתיים משפטיים ...נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות,

ברייתות, מאמרים, תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה, והיא היתה

ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.

מבנה הדף התלמודי-מהדורת וילנא

עין משפט נר מצווההפנייה לפוסקים

פירוש התוספות

-המשנהמתני'

הדיון התלמודיגמ'

תקופת הגאוניםרבינו חננאל

גליון הש"סר' עקיבא איגר

רש"י

תורה אורהפנייה למקרא

מסורת הש"סהפנייה למקבילות

בתלמוד

שם הפרקשםמס' הפרק

מס'המסכתהדף

)וילנא( הסבר לדף התלמודי

כותרת הדף

התלמודי

עין משפט

ונר מצווה

רבינו חננאל

גליון הש"ס

מסורת תורה אורהש"ס

בראש העמוד

מופיע לפי הסדר: שם

הפרק, מספר הפרק, שם

המסכת ומספר הדף.]לכל דף שני עמודים: כד

עמוד א)ע"א( וכד עמוד ב

)ע"ב(.

ר' יהושע בועז

(16)איטליה מאה

מציין מראה מקמות לספרי

ההלכה: =הרמבלמימוני

ולשולחן "םערוך.

)א,סימן: אותב(

פירושו על התלמוד של רבינו חננאל,

מקירואן, צפון

)מאה אפריקה

סוף (11תקופת

הגאונים.

חידודים של ר' עקיבא

מאה איגר )

( על 18-19הש"ס. לרוב

מרמז לשאלות

קשות ומאתגרות.

ר' יהושע בועז

(16)איטליה מאה

מציין היכן מופיע

הפסוק במקרא המופיע בטקסט

התלמודי.

סימן:

ר' יהושע בועז

(16)איטליה מאה

מצביע על סוגיות

מקבילות בתלמוד שבהם

מופיע אותו עניין.

סימן: *אצל שטינזלץ

ישנן הפניות לספרות רבה

יותר!

עיין בסיפור הקצר שלפניך:בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת

ביכורים. הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים )בסדר נזיקין(. החכמים לא הצליחו להגיעלהכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא, שעמד בראש הישיבה

הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.

העובדות השגויות בסיפור.ארבעציין •

לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית: רבי עקיבא, רבי מאיר,• רב אשי, ריש לקיש.

א. מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא? ב. מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?

פירושים לתלמוד הבבלי.שניציין שמות של •

בוחן

שאלות לתרגול על הדף התלמודי

השלם את הפרטים: •דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______, •

סדר _______ ושם הפרק הוא ________.פירוש רש"י בצד ________, ופירושהתוספות )התוס'( בצד ________ .

אחפש מקבילות בתלמוד ב - ________.אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב - _____.אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב - _______ .

הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה - _______,והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא: ______ .

" נמצאX “)דיבור המתחיל(תוספות ד"ה )ציין בשורות(ב - _________ .

"Xרש"י ד"ה “)ציין בשורות(נמצא ב - ________ .

התלמוד הירושלמי

* תלמודא דמערבא

*הירושלמי לעומת הבבלי

*הירושלמי לא נערך!

*פרשנות לתלמוד

*מבנה הדף התלמודי

תלמודא דמערבא

במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה, וכך נוצרהתלמוד הירושלמי. התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך

בירושלים אלא בטבריה ובקסריה. )לכבודה של ירושלים(

שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:תלמוד דארץ ישראל

תלמודא דבני מערבא

החכם היושב בבבל )במזרח( ומדבר על חכמיארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:

'במערבא אמרי'

הירושלמי לעומת הבבלי

התלמוד הירושלמי מיעוט בדברי אגדה•שליש מהבבלי•שפתו: ארמית גלילית•לא נערך באופן מסודר•לא הופץ בגלל שהיה קשה •

להבנה.נשאר כחומר גלם -קשה •

להבנה מסכתות39•

התלמוד הבבלי הרבה דברי אגדה•

ארוך יחסית•

שפתו: ארמית בבלית•

נעשתה פעולת עריכה •מסודרת.

הופץ בכל קהילות ישראל•

קל להבנה•

מסכתות38•

הירושלמי לא נערך!הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ

בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.

לספירה429התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,

אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרתוסופית של התלמוד הישראלי.

בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם, קשה מאוד להבנה ולכןלא הופץ בין כל קהילות ישראל. בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות

מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.למעט, סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב

להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.

הפירושים לתלמוד הירושלמיבמשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו

כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.

.16הרדב"ז )ר' דוד בן שלמה אבן זמרה( כתב את פירושו במאה ה – 18פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה –

על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".

פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים". נכתב על ידי החכם ר'18פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה –

דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.

בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.

ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.•

ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.•

מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים )למעט מסכת ברכות( ואילו• בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?

מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.•

פירושים לתלמוד הירושלמי. שניציין שמות של •

בוחן

ספרות האגדההאגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה

בתוספתא, במדרשי ההלכה ובתלמודים.אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.

לספירה(4)מאה איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים

ונמשכו כאלף שנה.נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:

מדרש רבההספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי

)בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים, רות, שיר השירים, קהלת, איכה, אסתר(תורה ולחמש מגילות.

אין זה חיבור אחיד, אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.מדרש רבה.רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא:

מדרש תנחומאמדרש רבה.המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי

הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו", או במילים

, ומכאן שמו. לספירה(4)שחי במאה ה – "כך דרש ר' תנחומא"

הילקוטיםאוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.

שליקט ר' שמעון הדרשןילקוט שמעוני.הילקוט הנפוץ ביותר הוא .13שחי באשכנז במאה ה –

הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי על יד כל אגדה ציין את המקור)תורה נביאים כתובים(.התנ"ך

שממנו נלקחה האגדה.

, שאסף ר' דודהמדרש הגדולילקוט חשוב אחר הוא בן ר' עמרם מן העיר עדן.

זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.

שנערךספר האגדהתנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.

הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.האגדות מתורגמות מארמית, מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור

קצר לביטויים בלתי שכיחים.

רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה!!: חשוב לדעת

ספרות הפוסקים

הרי"ף•

הרמב"ם •

הטור•

השו"ע•

)ר' יצחק אלפסי(הרי"ף

, פאס - צפון אפריקה )מרוקו(.1103 – 1013חיבר את "ספר ההלכות". ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את

הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין

מסויים מבוקש. ואולם, כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר מקורותיה.

ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורותהיה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.

בתלמוד הבבלי )מהדורת וילנא( ניתן למצוא את ספרו המובא בסופהשל כל מסכת ומסכת.

)ר' משה בן מיימון(הרמב"ם

., ספרד – מצרים1204 – 1135חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",

( חלקיו.14על שם י"ד )מבלי להקדיםבספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה

.דיון ומבלי להצביע על מקורותיוכשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפיהספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים )

(סדר הפרשיות בתורה, כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"סהספר כתוב בעברית, בלשון המשנה, בתמציתיות ובניסוח משפטי

ברור, מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה."הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק", ספר הפסקים הכולל והמשוכלל

)מדברי השופט מנחם אלון(ביותר שקם להלכה העברית"

עוד על הרמב"ם

ועוד על הרמב"ם

גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.מחיבוריו: פירוש למשנה, ספר המצוות, ספרו הפילוסופי מורה נבוכים

איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.

:על הרמב"ם אמרו( לא קם כמשה'הרמב"ם( עד משה )רבינו'ממשה )

:י"ד הספריםספר המדע, אהבה, זמנים, נשים, קדושה, הפלאה, זרעים

ספר העבודה, הקרבנות, טהרה, נזיקין, קניין, משפטים, שופטים.

)ר' יעקב בן ארבעה טורים ]הטור[אשר(

אשכנז, ספרד.1343 – 1270בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו. )לעומת

הרמב"םשכלל את כל ההלכות, אף הלכות קרבנות שלא נהגו

בתקופתו(הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.

הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.

ואלה שמות הטורים:אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של

האדם בחיי יום יום, כגון, תפילה, ברכות, שבת חג

ומועד.יורה דעה – כולל דיני איסור והיתר, כגון: כשרות, גמילות

חסדים.אבן העזר – דיני משפחה.

חושן משפט – דיני המשפט האזרחי והפלילי.

)ר' יוסף קארו(השולחן ערוך ]שו"ע[

, ספרד – צפת.1575 – 1488בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".

לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף", נטל על עצמולחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות

את האדם לאורך ימי חייו.הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל

העולם היהודי חי ונוהג על פיו.הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.

ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור נמרץ, בלי ציוני מקורות, מבואר היטב וקל למצוא כל

דין ודין במקומו המתאים.בשונה מהרמב"ם, השולחן ערוך מביא לעיתים דעות

מנוגדות ומכריע ביניהם.

דעה אחת: דעות ובאיזה רק מספר באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו • משנה, מכילתא דרבי ישמעאל, תוספתא, משנה תורה לרמב"ם.

הרמב"ם כתב עוד חיבורים, ציין שנים מהם.•

מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.•

במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.•

כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי, לפי סדר זמנם:•( ר' יצחק אלפסי.4( ר' יוסף קארו. 3( ר' יעקב בן אשר. 2( ר' משה בן מיימון. 1

בוחן

)ר' שלמה יצחקי(רש"י

, צרפת1105 – 1040

רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשיםבכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.

פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות. הפירושיםקצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים, מושגים וביטויים

שאינם ברורים.

רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד, עסק בפרשנות התורה

והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם, היה עסוק בבצירה בדריכת גתות

ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את

ההלכהוהמנהג ליהדות צרפת ואשכנז.

(13, 12 )מאות בעלי התוספות

רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.

שנה אחרי רש"י, מלאו ישיבות אשכנז וצרפת 200במשך בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי בשקדנות רבה.בעלי התוספות הם: חתניו, נכדיו, ניניו ותלמידיו של רש"י

.13, 12אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל

מהדורהשל התלמוד הבבלי.

המפורסמים מבין בעלי התוספות הם: ר' יעקב המכונה רבינו המכונה ר"י הזקן.)בן אחותו של רבינו תם( ור' יצחק )נכדו של רש"י(תם