החצנות סביבתיות של כרייה וחציבה והשימוש בכלים פיסקאליים להפנמתן

ולהשגת התייעלותהוועדה לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע

לאומיים

6/10/2013

מתווה ההצגהכשלי שוק בהפקת משאבי טבע•

(Scarcity Rentרנטת הנדירות )–

עלויות חיצוניות–

היבטים סביבתיים של כרייה וחציבה•

משאבי ים המלח–

פוספטים–

חומרי חציבה לבנייה וסלילה–

כלים פיסקאליים כמנגנונים להפנמת החצנות סביבתיות ועידוד •

התייעלות

מיסוי על האגרגט כמקרה מבחן בינלאומי•

מנגנוני הפנמת החצנות/שיקום קיימים בישראל •

המלצות•

כשלי שוק בהפקת משאבי טבע

רנטת נדירות

רווחים עודפים הנוצרים למפיק המשאב

כתוצאה ממחסור במשאב בשוק העולמי

או המקומי

עלויות חיצוניות

מבנה השוק

עלויות הנופלות על הציבור כתוצאה מתהליכי הפקת

המשאב מבלי שהיצרן יישא בהן

ריכוזיות שוק )מונופול / אוליגופול(, בעלויות

צולבות וכו'

רנטת הנדירות של משאבי טבע במחסור

– הזכיין שווי השוק של המשאב מגלם את נדירותו •נהנה מרנטה כלכלית שאינה משקפת בהכרח את עלויות

ההפקה.

יש להבחין בין שני מקרים:•

)פוספט, אשלג(: עלות משאב הנסחר בשוק העולמי–הנדירות מגולמת לרוב במחיר השוק העולמי.

)אגרגט, חול(: עלות משאב הנסחר בשוק מקומי בלבד–הנדירות לא בהכרח מגולמת.

בנוסף, ניצול משאבים מתכלים גורם עם הזמן •במשאבים חיוניים חסרי תחליף להתדלדלותם ולכן

)פוספט, אשלג( יש להבטיח זמינות המשאב לדורות הבאים

The Vicious Circle of Natural Resources Depletion

ככל שהמשאב ככלל, •

מתדלדל העלות

הסביבתית השולית

ליחידת תפוקה שלו גדלה

בשל הצורך זאת, •

הטכנולוגי והתמריץ

הכלכלי להשתמש

בטכניקות הפקה

)שטחים אגרסיביות יותר

גדולים/רגישים יותר, טפל

רב יותר, השקעת אנרגיה

יותר וכו' (

צפי למחסור וקושי גובר בהפקההערכות היקפי כרייה, ביקושים ועתודות עבור משאבי טבע )אלפי טון(

מאזן בין צפי לחוסרביקוש להיצע

עתודות בתוכניות

לא מאושרות

היצע עתודות

בתוכניות מאושרות

ביקוש מצטבר

2040לשנת

היקף כרייה שנתי

המשאב

צפוי מחסור בהיקף של 2025החל משנת מיליון טון במצטבר 400למעלה מ-

צפוי 2030באזור המרכז החל משנת מיליון טון 100מחסור מצטבר של כ-

נוספים באזור הצפון.

300,000-1,232,0001,200,000בהכרח) לא

באזורי הביקוש(

אגרגט 1,500,00036,000לחצץ ולמצע

פוטנציאל ייצור חול ממחצבה נע בין מיליון טון. ללא מימוש 200-300

פוטנציאל זה ובהנחה כי יאושרו שנה ייאזל החול.15-20העתודות, תוך כ

חול 183,500-75,000122,500306,0007,000

העתודות בתוכניות המאושרות מסתיימות באתר צין במחצית השנייה

של העשור הנוכחי, ובאורון ורותם במהלך העשור הבא.

פוספט284,700-1,430,000145,000429,7006,900

ביקוש מצטבר בהנחת גידול ממוצע של 2045 עד שנת 3%

אשלג231,3274,200לא מוגדר0-

ג' וד'14מקור: תמ"א

גרעון הידרולוגי באגן הצפוני - תרחישים

מקור: נתוני הבנק העולמי

השפעות שליליות ועלויות חיצוניות של כרייה

הן עלויות הנגרמות לציבור כתוצאה עלויות חיצוניות •מפעילות הכרייה ושהיזם אינו נושא בהן:

זיהום ויצירת תחלואה;–

פגיעה בערכי טבע;–

פגיעה באתרי מורשת ונוף;–

ירידה בערך נדל"ן;–

פגיעה בתיירות;–

ועוד...–

.כשל שוק הגורם לחוסר יעילות במשקמבחינה כלכלית זהו •

ביטוי לחוסר הוגנות בשימוש במשאב מבחינה חברתית זהו • .הציבורי

השפעות חיצוניות סביבתיות מכרייה וחציבה של משאבי טבע

ניתן להבחין בין שלושה סוגי מפגעים עיקרים בעת הפקת משאבי טבע:

מפגעים נופיים ופגיעה באתרי מורשת

פגיעה במערכת האקולוגית

מפגעים הקשורים בפליטות לסביבה

ובריאות האדם

היבטים סביבתיים מכרייה וחציבה

השפעה סביבתית מכריית משאבים תלויה בהיבטים רבים, עיקריהם:

80מרבית השטח של האגן הדרומי משמש כמאגר תמיסות, שטחו כ-• מלמ"ק.160 מ' ונפח של כ- 2ועומקו הממוצע כ- קמ"ר

- באמצעות מערך משאבות מלמ"ק בשנה265מי ים המלח נגרעים - • שהינה הראשונה בסדרת בריכות האידוי והשיקוע 5דרך תעלה לבריכה

של מי"ה.

ממאגרים מליחים פוסיליים מלמ"ק30מדי שנה בנוסף, נשאבים •מתכלים.

עקב שקיעת מלח בקרקעית בריכת האידוי מועלה מפלס המים באופן •)תהליך אשר צפוי לעצור לאחר ס"מ בממוצע בשנה 20בכ- מבוקר

תחילת קציר המלח שמיושם כבר בצד הירדני(.

נחצבים אגרגטים באזורים רגישים סמוכים בשל עליית המפלס •תוך הפרה משמעותית של שטחים אלו.לשם הגבהת הסוללות

מפעלי ים המלח הם מהמתקנים התעשייתיים הגדולים בישראל •מזהמים שונים בשנה. מיליון טון 6כ-ואחראים לפליטות לאוויר של

מטר 1.2של ים המלח ) מירידת מפלס האגן הצפוני 40%-30%•בשנה( נגרמים כתוצאה משאיבת המים לבריכות האידוי.

לשקיעות קרקע והיווצרות הבולענים, חתירה גורמת ירידת המפלס •והעמקה מואצת של הנחלים, ערעור יציבותם של מקווי מים ואובדן מי

תהום.

תשלום תמלוגים/היטלים על חציבת האגרגטים או שאיבת איןכיום •המים כמו גם פיצוי על הנזקים הנגרמים כתוצאה מירידת המפלס באגן

הצפוני.

השפעות סביבתיות מהפקת משאבים מים המלח

מלש"ח מתקציב המדינה בין השנים 122 יוקצו 4254החלטת ממשלה מס' על פי •באזורים שנפגעו כתוצאה מבעיות שנגרמו מאי לשיקום וטיפול סביבתי 2016 – 2012

יציבות הקרקע וירידת מפלס המים באגן הצפוני.

: כתוצאה מהתחתרות נחלים )גשרים, מיגונים למניעת התחתרות( 90פגיעה בכביש •ומיגון מפני היפערות פתאומית של בולענים באמצעות פריסת יריעות גיאו-טכניות מתחת

לאספלט.

: נבחנות חלופות שונות למיגון אזור המעיינות ולשימור בתי פגיעה במעיינות החוף•הגידול והמינים הנדירים, במגוון שיטות אמצעים הנדסיים והידרולוגיים שנבדקים.

התמודדות עם התרחקות קו החוף פגיעה בתפעול חופי רחצה ואתרי נופש בחוף:•ועם הסיכון להיווצרות בולענים- סלילת דרכי גישה לקו החוף, מיגון דרכים אזורי חנייה

ומבנים, הזזת מתקני החוף מעת לעת וכדומה.

: עקב הימצאותם בשדות בולענים. ננטשו שטחי מטעי תמרים של קיבוץ נטישת שטחים• דונם(, ושטחים לאכסון תיירותי בחניון עין גדי. המדינה נאלצה לפצות את 64עין גדי )כ-

הקיבוץ על נטישה זו.

השפעה מצטברת על הדמות והדימוי של ים המלח השפעה שלילית על דמוי האזור: •ומדבר יהודה. עלות הפגיעה היא גבוהה ביותר מכיוון שים המלח מייצג תופעת טבע ונוף

ייחודית ואתר בעל חשיבות למורשת התרבותית והדתית העולמית.

השפעות נסיגת המפלס באגן הצפוניהנגרמות מנסיגת מפלס הים עלויות ישירות

של קרקע והופרו שטחים היקפיים בהיקף של דונם 50,000עד היום נכרו כ-•)כבישים, מפעלים, בריכות אידוי, אתרי קידוח, ...(, כולל דונם נוספים 10,000כ-

באתרי מורשת ושמורות טבע.

מהשטחים שנכרו עברו שיקום או הסדרה עד היום. 30%כ-רק •

והשיקום מנוהל על ידי רתם אין מעמד סטטוטורי לקרן שיקום מכרות הפוספט •אמפרט.

מגרשי כדורגל(.160-320נוספים ) דונמים 1,000-2,000מדי שנה נגרעים כ-•

. חומר טפל3-4ופי בשנה מיליון טון סלע פוספט 7.5כרייה של •

(.PM טון 4,000, וכ-CO2e אלף טון 400פליטות אבק, מזהמים וגזי חממה )כ-•

עשירה במתכות כבדות מדי שנה. מיליון טון פסולת פוספוגבס 3יצירת •

)נאת צין זיהום מי תהום ומעיינות שיבוש מערכות אקולוגיות ואפיקי זרימה ו•עקרבים(

PRTR ג', נתוני 14מקורות: תמ"א

השפעות סביבתיות מהפקת פוספט

תוצר לוואי של ייצור חומצה זרחתית באתר רותם. הואפוספוגבס •

מיליון טון פוספוגבס3.0מדי שנה נוצרים כ- •

המתפרסים על שטח עד היום נערמו בשולי המפעלים ברותם הררי גבס בגובה רב, • . מיליון טון50 דונם בהיקף של כ-3,000של כ-

הימצאותם של שאריות מזהמות או עד היום לא נמצא שימוש לחומר, בשל •)פוספט, פלואור, ראדיום ועוד(, העולים על התקן המותר.רדיואקטיביות

בורות כרייה שיועדו לסילוק עודפי הפוספוגבס יכולים לתת מענה לטווח הקרוב בלבד.•

מדובר בהיקפים אדירים של פסולת תעשייתית שנדרש בטווח הבינוני והארוך •סביבתי אחר מאשר סילוק והטמנה, וצורך בשטחי קרקע גדולים )כ- למצוא לה פתרון

השנים הבאות(.20 מיליון טון ב- 60

השקעה בניקוי וטיהור המרכיבים המזהמים והפיכת הפתרונות יכולים לכלול- •למגוון שימושים רחב.הגבס לבר ניצול

השפעות סביבתיות מהפקת פוספט - פוספוגבס

בבקעת צין, אורון ורותם קיימים אזורי כרייה •)בורות כרייה פתוחים, נרחבים שלא שוקמו

ערמות חומר טפל, דרכים, שאריות מתקנים ותשתיות(.

אלף דונם של שטחי כרייה שלא 35בכ-מדובר •.עברו כול פעולת שיקום

אין מקור תקציבי ומנגנון לשיקום כלל כיום •.נזקי העבר מסגרת תקופת הזיכיון הנוכחי

השפעות סביבתיות מהפקת פוספט – שיקום נזקי עבר

שהוגדרה כאחת במצוקי נחל חימר התקיימה מושבה של נשרים •. 70מהמושבות הגדולות ביותר בישראל עד שנות ה-

מתצפיות בנחל חימר לאחר תחילת הכרייה בשדה חתרורים )בשנים •( נמצא כי חלה ירידה דרסטית בפעילות הנשרים במקום 2004-2005

(. 2005והימנעות שלהם מלקנן שם )ספריאל, ועד היום 2004 מ-כתוצאה מהכרייה והרס המערכת האקולוגית באזור•

לא נצפו קינוני נשרים באזור

השפעות סביבתיות בהפקת פוספט על המגוון הביולוגי

הפרעה לקינון נשרים כדוגמא

היבטים סביבתיים מהפקת חומרי חציבה למשק הבנייה והסלילה

. אלף דונם100כ- מחצבות נטושות ועזובות בשטח כולל של 1,123ישנן •

29 דונם( ו-100 עד 10 בינוניות )248 דונם(, 10 מהן מחצבות קטנות )עד 846 • מהמחצבות הנטושות מרוכזות בצפון הארץ, 498 דונם(. 100מהן גדולות )מעל

בדרומה.170 במרכזה ו-455

ללא פוטנציאל לייעוד משטח זה נמצא באזורים 67%על פי הערכות כ-•.מסחרי

מחצבות שוקמו או נמצאות בשלבי שיקום.200רק כ-•

לפליטות חלקיקי אבק נשימים ומפגעי רעש – חציבה פתוחה אחראית • נוצרו ע"י 42%, כ-2010 בשנת PM.10מתוך סך כול התפלגות פליטות חלקיקי

מבשרת עלייה בחלקן היחסי של המחצבות 2020מחצבות והתחזית לשנת . 48%לכדי

מסך תנועת המטענים בכבישים.25%הובלת חומרי גלם ממחצבות מהווה כ-•

אינו מתמרץ מעבר במחצבות הפטורות ממכרז התמלוג הנמוך כיום •סביבתית )מיחזור פסולת בנייה, חציבה בתת-הקרקע, לחלופות עדיפות

חציבה באזורים בעלי רגישות סביבתית נמוכה וכו'(.

מסך 30%-20%ניצול יעיל של פסולת בניין ממחוזרת ועודפי עפר יחסוך •צריכת האגרגטים בארץ.

2006 ב' ד', הקרן לשיקום מחצבות, רן חקלאי 14מקורות: תמ"א

עלויות אלטרנטיבית - ייצור ואספקת אגרגטים )דולר לטון(

מחצבה תת קרקעית

קרובה

מחצבה פתוחה 120רחוקה )

ק"מ(

מחצבה פתוחה קרובה

עלויות הקמה 11.54.54.5ותפעול

עלויות שינוע3.510.53.5

סה"כ15158

ומדד תפוקות התעשייה.2013; מותאם שינויים במחירי דלק 2007מקור: כרייה תת קרקעית של אגרגטים למשק הבנייה והסלילה,

נקודת האיזון בין חציבה פתוחה רחוקה לחציבה בתת הקרקע היא ק"מ100-120במרחקי שינוע של מעל ל-

לצורך הפנמת עלויות חיצוניות ניתן לעשות שימוש •משולב בכלי מדיניות משני סוגים המשלימים זה את זה:

(Command & Controlרגולציה ישירה )– קביעת תקני סף אשר אסור לחרוג מהם. למשל: בקרה תוצאתית -

ערכי סף פליטות לאוויר, סף רעש וכו'

קביעת שיטות מחייבות לעבודה. למשל: תקני בקרה תהליכית -(BATבטיחות במעליות, הגדרת טכנולוגיות מיטביות )

– מנגנונים מבוססי שוק )תמריצים כלכליים( –מיסוי של ההחצנות )מס פיגוביאני(, סחר במכסות

זיהום“In general, environmental policies are more efficient when they work through market-based instruments or mechanisms, such as pollution taxes”

Alan Carter, Head of International Tax Dialogue Secretariat, OECD

הפנמת החצנות שליליות

המנגנוןיתרונות חסרונות

לא מתמרץ לחדשנות או •התייעלות מעבר להשגת

הרףלא מפנים עלויות שנגרמות •

מתחת לסף

בקרה פשוטה יחסית•ודאות לגבי התוצאה•

בקרה תוצאתית )ערכי סף(

בקרה פשוטה יחסית•ודאות לגבי התהליך•

(BATבקרה תהליכית )

קושי בכימות החצנות •מסוימות

מתמרץ לחדשנות •והתייעלות

פוטנציאל להפנמה •מלאה של העלויות

תמריצים כלכליים )מס פיגוביאני(

חשיבות לשימוש בתמהיל של כלים להפנמת מלוא השפעות החיצוניות

יתרונות וחסרונות של המנגנונים השונים

Why use environmental taxes?

•Taxes can directly address the failure of markets to take environmental impacts into account by incorporating these impacts into prices.

•Environmental pricing through taxation leaves consumers and businesses the flexibility to determine how best to reduce their environmental “footprint”.

•This enables lowest-cost solutions, provides an incentive for innovation and minimizes the need for government to attempt to “pick winners”.

OECD’s Guidelines

פיצוי לציבור הרחב על נזקים •נדרש להעריך באופן מהימן את גובה הנזקים )עלייה בתחלואה, ירידת ערכי נדל"ן, –

וכו'(גובה המס כגובה הנזקים–

תמרוץ להתייעלות בשימוש במשאב•באם קיימות חלופות לשימוש במשאב )אלסטיות של הביקוש( או לאופן הפקתו–גובה המס כהפרש מול העלות האלטרנטיבית –למשל: תמרוץ השימוש באגרגט ממוחזר ע"י מיסוי אגרגט בתולי, תמרוץ מעבר –

לכרייה תת-קרקעית ע"י מיסוי מחצבות פתוחות וכו'

שיקום ההון הטבעי•שיקום של הנזקים הישירים הנגרמים מכרייה ומחציבה או פעילות המשמרת/משקמת –

הון טבעי אחר בהיקף דומה באמצעים ישירים או עקיפיםגובה המס כגובה עלויות השיקום–מנגנונים לדוגמה: הקרן לשיקום מחצבות, קרן לשיקום מכרות פוספט, קרן שטחים –

פתוחים

כיסוי עלויות לרגולטור•כיסוי עלויות הנוצרות לממשלה באופן ישיר כתוצאה מהפקת המשאב )עלויות פיקוח, –

עליות תכנון, עלויות אבטחה וכו'(גובה המס שווה לגובה העלויות הנוצרות לרגולטור–

מטרות ואופן הטלת מס/היטל על החצנות סביבתיות

שנת התחלה

מטרות המיסוי )פיצוי, התייעלות, שיקום, כיסוי

הוצאות(

מדינהמנגנון המיסוי

פיצוי הציבור, שיקום, תמרוץ לשימוש 2002בחומר ממוחזר והפחתת שימוש, מימון

פעילות מחקר בתחום

תמלוג קבוע לטון אגרגט בתולי לפי הערכת עלויות חיצוניות

ממוצעות

בריטניה

דנמרקתמלוג ליח' נפח של אגרגטתמרוץ להתייעלות1990

19921996

כיסוי הוצאות;תמרוץ להתייעלות;

היטל על הפעלת מחצבות;תמלוג קבוע לטון חצץ טבעי

בהתאם לעלות אלטרנטיבית של גריסת סלע

שוודיה

כיסוי הוצאות, שיקום מחצבות, מימון -מחקרים בתחום

קנדה תמלוג לטון)אונטריו(

תשלום דיפרנציאלי על פי תמרוץ להתייעלות, שיקום1993מיקום, סוג ורגישות אקולוגית

של כל מחצבה לפי שטח ונפח חציבה

צכיה

איטליה תמלוג לפי יח' נפח ומחצבהפיצוי הרשות המקומית על נזק סביבתי-)מקומי(

מטרות מיסוי על אגרגט במדינות נבחרות

25% פאונד לטון )2.1נקבעו תמלוגים בסך של •ממחיר שוק ממוצע( על פי הערכת עלויות סביבתיות

ישירות המטרות המוגדרות של מנגנון התמלוגים:•

הפחתת העלויות החיצוניות של התעשייההפנמת העלויות הסביבתיות של האגרגטים לאורך מחזור –

רעש, אבק, החיים של המשאב )כרייה, תחבורה, הטמנה(:רעידות, אובדן שטחים פתוחים, פגיעה במגוון הביולוגי.

שיקום הנזקים הסביבתיים שנגרמו על ידי התעשייה–פיצוי האזורים שנפגעו–

הפחתת הביקוש לאגרגטיםתמרוץ השימוש בחומרי גלם פחות פוגעניים כגון פסולת בניין –

וחרס ממוחזרתייעול תהליכי הייצור בתעשיית הבנייה –

הגדלת ההיצע של אלטרנטיבות לאגרגטים חלק ניכר מהתמלוג הושקע באופן ייעודי במו"פ וסבסוד –

חלופות בתחום

מנגנונים לפיצוי ולשיקום הון טבעי - בריטניה

הישגי המנגנון:

25%אחוז החומרים הממוחזרים עומד על כ-•מסה"כ שוק האגרגטים )היווה את נתח השוק

הממוחזר הגדול ביותר באיחוד הארופי (. 2005ב-

הקמת מפעלי מחזור חדשים לצורך מתן •מענה לביקוש.

שיפורים טכניים שהתאפשרו בזכות המחקר •והפיתוח בתחום, וירידה בביקוש לאגרגטים

לבניית כבישים.

מנגנונים לפיצוי ולשיקום הון טבעי - בריטניה

מנגנוני הפנמת החצנות/שיקום קיימים

כיום קיימים בישראל מספר כלים מוגבלים •וממוקדים להפנמת עלויות חיצוניות:

הקרן לשיקום מחצבות –הקרן לשיקום מכרות פוספט–הקרן לשיקום אתרים של מפעלי ים המלח והסדר –

קציר ים המלח

הקרן לשיקום מחצבות – מצב קיים

על פי תיקון פקודת המכרות.1978הוקמה בשנת •פועלת לשיקום מחצבות נטושות - בעדיפות למחצבות •

אלף דונם(.67בעלות יעוד ציבורי שאינו מסחרי )כ- מלש"ח בשנה.15לקרן הכנסות של כ-•הטיפול ברוב המחצבות הנטושות טרם הוסדר בשל •

חסמים תכנוניים ואדמיניסטרטיביים. שיקום דונם מחצבה לשימוש 2006על פי הערכות מ-•

אלף ₪ 40כ-שאינו מסחרי עולה בממוצע )תכנון+ביצוע( .לדונם

ע"פ חו"ד של רן חקלאי קיים גרעון אקטוארי של הקרן בסך •של קרוב למיליארד ₪, )בהנחת היעדר הסדרת שטחים

לייעוד מסחרי(.

שיקום מכרות פוספטים – מצב קיים

בניהול של רותם אמפרט ע"פ הסדר עם רט"ג.•

מעמד סטטוטורי כלשהו.איןלקרן •

בקצב הנוכחי שיקום מכרות פוספט מהעבר • אלף 35 יושלם בתקופת הזיכיון הנוכחי )לא

דונם(.

מכרות חדשים משוקמים או מוסדרים תוך כדי •כרייה.

הפנמת החצנות בים המלח – מצב קיים

קרן שיקום אתרי ים המלח

ומאז 94-96הוקמה על פי הוראת שעה לחוק זיכיון ים המלח בשנים •חדלה לפעול.

מיליון שקלים, כיום אין הפרשות נוספות לקרן.1.9סה"כ הופרשו לקרן •

אין גם הפרשות לקרן לשיקום מחצבות.•

מי"ה מפרישים לתקציב פנימי המנוהל על ידם.•

קציר המלח

מעלויות קציר המלח העתידי 90%על פי הסכם של כי"ל עם המדינה •ימומנו על ידי החברה על פי עקרון המזהם משלם.

הקציר צפוי לחסוך בעלויות הגבהת הסוללות ותפעול למי"ה )מיושם •כבר בצד הירדני משיקולים כלכליים(.

המלצות

המלצות – אגרגטים

במטרה להפנים החצנות סביבתיות ועידוד הגדלת גובה התמלוג על אגרגטים •

.התייעלות

– מיחזור, על התמלוג לתמרץ מעבר לחלופות סביבתיות יותר ]תמלוג דיפרנציאלי[ •

חציבה הרחק ממוקדי יישוב, חציבה בתת הקרקע וכד'.

₪ לטון )לא כולל עלויות שינוע(15פער המחיר בין אגרגט בתולי לממוחזר עשוי להגיע ל-–

1%השפעת המהלך על תשומות ענף הבניין היא זניחה וקטנה מ-–

(, אך בגדר "העברה מכיס לכיס" של 30%-20%השפעת המהלך על משק הסלילה משמעותית )–

הממשלה

.העיקרון של פיצוי הציבור על הפגיעה בהון הטבעיאימוץ •

יש להפריש באופן ייעודי כספים המשקפים את Government takeמתוך ה-לצורך כך, •

)מבוסס על עלויות שיקום אקולוגי ממוצעות(.כלל הגריעה בהון הטבעי

)מימון מחקר שיקום במידת האפשר או לצורך פעילות מקבילה לשימור הון טבעי למטרות–

ופיתוח בתחום, עבודות לשימור אתרי טבע חלופיים וכו'( ולכיסוי הוצאות נלוות של הממשלה.

המלצות - פוספט יש להפריש באופן ייעודי כספים Government takeמתוך ה-•

המשקפים את כלל הגריעה בהון הטבעי אשר יופנו ל:.המשך ההסדר הקיים לשיקום מכרות פוספט פעילים–

הסדר חדש בניהול המדינה לגביית תשלום לשיקום נזקי העבריצירת –בלוחות זמנים ותקציב החופפים את תקופת הזיכיון הנוכחי.

בלוחות זמנים ותקציב יצירת הסדר לטיפול בפסולת הפוספוגבס –החופפים את תקופת הזיכיון הנוכחי.

)מימון מחקר ופיתוח בתחום, ייעוד כספים לשימור הון טבעי באזור –עבודות לשימור אתרי טבע חלופיים וכו'( ולכיסוי הוצאות נלוות של

הממשלה.

תמריצים מיסויים להתייעלות בכריית בנוסף, יש לקבוע •הפוספט )מיסוי דיפרנציאלי(, בדגש על כרייה רב שכבתית וצמצום

הטפל.

המלצות – משאבי ים המלח

גביית היטלי הפקה ושימוש על שאיבת המים • מלמ"ק בשנה(. 30ממקורות פוסיליים )

גביית היטלי הפקה ושימוש על שאיבת המים • מלמ"ק בשנה(.265מהאגן הצפוני )

מעלויות הגריעה בהון 35%השתתפות מי"ה ב-• כתוצאה מירידת הטבעי והפגיעה בתשתיות

מפלס האגן הצפוני של ים המלח.

בהם גביית תמלוג על שימוש בחומרי חציבה •נעשה שימוש לצורך הקמת הסוללות ודיפון

הבריכות.

יצירת הסדר חדש לשיקום אתרי הכרייה •.והחציבה בים המלח

תודה!