י. פלמנבאום - המח' לבקר, שה"מ

א. עזרא – המ"ב

עשר שנות צינון בעדר החלב הישראלי, מה השגנו ולאן אנו

? הולכים

הגורמים לבעיה

שני הגורמים העיקריים המשפעים באופן שלילי עלהיצור הקיצי של חלב וגורמים להגדלת העונתיות

הם:

א. העלייה המתמדת בתנובת הפרות )הגברת יצור החום(.

ב. ההתחממות באזורי ריכוז הבקר בישראל )צמצום יכולת הפסד החום(.

העליה ב "טמפרטורת הלילה הקיצית" במישור החוף

בארבעים השנים האחרונות

y = 0.0743x - 127.09

R2 = 0.5477

10

15

20

25

30

1963 1968 1973 1978 1983 1988 1993 1998

"נזקי הקיץ" ברמת הרפת והתעשייה?

ברמת הרפת פגיעה ביעילות היצור עקב הפגיעה בכושר ההנבה, -

הרכב ואיכות החלב, בריאות ופוריות הפרות.

ברמת התעשייה- ייקור עלויות עיבוד, ייבוש ושחזור חלב ל "איזון

עונתי". פגיעה באיכות ובטעם של חלק מהמוצרים.-

התוצאה - ייקור עלות יצור החלב.

התוצאה – ייקור מוצרי החלב והחלשת כושר התחרות מול מוצרי מזון חליפים וייבוא מתחרה.

מדניות מועצת החלב בנוגע לקידום העברת חלב מהחורף לקיץ

-החריפה בעיית העונתית ביצור 90באמצע שנות ה ועוררה דאגה אצל הגופים המובילים בענף.

נתקבלה במועצת החלב החלטה לבחון 1997בשנת ולהציע דרכים לעידוד העברת חלב מהחורף לקיץ.

כדי להוביל את הנושא החליטה המועצה על הקמתועדה מיוחדת )"ועדה לעידוד יצור חלב קיץ"(.

:בשנות עבודתה יזמה הועדה את המהלכים הבאים . עידוד ותקצוב פעולות מו"פ והדרכה.1 . הפעלת קרן תלת שנתית לסיוע בהתקנת מערכות צינון.2 . גיבוש המלצות לשיטת תשלום המעודדת העברת חלב.3

הרצאה זו סוקרת את :

הידע שנוצר בשנים האחרונות בנוגע להפעלתאמצעי הקלת החום ושיפור ביצועי הפרות

בקיץ. ההיקף והתרומה של הפעלת של אמצעים

אלה על "יישור העקומה". יחסי עלות/תועלת מהפעלת אמצעים אלה

לשם העברת חלב מהחורף אל הקיץ – כמה זה עולה ומי משלם ?

פערי הידע וכווני העבודה של מערכות המחקרוההדרכה בנושא זה לשנים הבאות.

האמצעים שננקטו במהלך השנים האחרונות במטרה להגביר יצור החלב בקיץ.

– )שיפור מבני הרפת )הרבה בזכות הרפורמההגבהת גגות, הלבנתם והגדלת שטח המחייה לפרה.

– שיפור ממשק ההזנהשיפורים בהרכב המנה, בתדירות ובמועדי הגשתה

לפרות. – הגדלת תדירות החליבות

שלוש חליבות במשק המשפחתי וארבע בשיתופי. – התקנה והפעלה של אמצעים להפגת חום

שיפור האוורור המאולץ באזורי הרביצה והתקנת מערכות צינון המשלבות הרטבה ואוורור מאולץ

בחצרות ההמתנה והאבוסים.

ערכי THI שעתיים בקיץ בשלושה סוגי סככות של רפתות בכפר ויתקין

1920212223242526

00:0

0

01:0

0

02:0

0

03:0

0

04:0

0

05:0

0

06:0

0

07:0

0

08:0

0

09:0

0

10:0

0

11:0

0

12:0

0

13:0

0

14:0

0

15:0

0

16:0

0

17:0

0

18:0

0

19:0

0

20:0

0

21:0

0

22:0

0

שעה

THI

רפת עם גג גבוה רפת עם גג נמוך רפת עם גג נפתח

סף עומס החום

צינון פרות באמצעות שילוב הרטבה ואוורור מאולץ

מה אנו יודעים על השפעת

הצינון המשלב הרטבה ואוורור ?

צינון חצר ואבוס

צינון חצר בלבד

ללא צינון

ב'34(572)

ב'34(172)

ג'17(222)

קיץ

א'47( 684)

א'46(267)

א' 43 (618)

חורף

סקר ארבע שנתי לבחינת השפעת צינון אינטנסיבי המשלב המטרה ואוורור מאולץ

)% התעברות הז' ראשונה / בוגרות(

)סוגריים – מספר ההזרעות(

סקר ארבע שנתי לבחינת השפעת הפעלת צינון אינטנסיבי המשלב המטרה ואוורור מאולץ

)תנובה ממוצעת ק"ג /פרה /יום ויחס יצור קיץ/חורף(

צינון חצר ואבוס

צינון חצר בלבד

ללא צינון העונה

40.0הטיפול 39.8 35.0 קיץ

40.6 41.4 38.6 חורף

ב 1.6 א0.6 ג 3.6 הפרש חורף - קיץ

98.5% 96.1% 90.7% יחס קיץ/חורף

האם ניתן לצנן טוב בלי לבזבז כסף

ובלי לזהם הסביבה ?

השוואת ביצועי הנבה ורבייה מהפעלת צינון בשיטות ה"המטרה" ו"הערפול" במשקים

שיתופיים

בוגרות מבכירות  

"המטרה"

"ערפול" "המטרה"

"ערפול" הטיפול

תנובת חלב )ק"ג(41.9 40.5 33.4 34.1 קיץ

43.0 42.3 33.7 35.3 חורף

1.1 1.8 0.3 1.2 הפרש חורף-קיץ

%97 %96 %99 %97 יחס קיץ : חורף )%(

)בסוגריים מס' הזרעות(% התעברות 36 (366) 36 (206) 46 (294) 40 (173) קיץ

46 (479) 43 (361) 45 (154) 55 (148) חורף

מסקנות

- ניתן בשתי שיטות ההרטבה )"ערפול" ו"המטרה"( לקבל ביצועי הנבה ורבייה טובים

בקיץ.: "להרטבה בשיטת ה"ערפול

- בכך שהיא מצמצמת הרטבה וזיהום יתרון סביבה.

– "רגישות" להשפעת "רוחות צד". חיסרון

אם כך, מה הבעיה ?

השונות בין המשקים בתגובה לצינון )יחס יצור קיץ/חורף(

"ערפול"

חלב

90% - 100%

חמ"מ

88% - 98%

"המטרה"

חלב 92% - 104%

חמ"מ

88% - 98%

מהו היקף השימוש במערכות צינון ברמה הארצית ?

שיעור השימוש באמצעים להקלת חום ברפתות מהמגזר השיתופי ומושבי

(2000)סקר שנערך בשנת

קיבוץמושב

ללא צינון60%5%

צינון חלקי30%30%

צינון מלא10%65%

שיעור השימוש באמצעים להקלת חום ברפתות מהמגזר השיתופי ומושבי

(2005)הערכה לשנת

קיבוץמושב

ללא צינון20%0%

צינון חלקי40%30%

צינון מלא40%70%

כיצד השפיע הצינון על יצור החלב

בעשר השנים האחרונות?

2004 ו- 1994 נתוני ספר העדר לשנים

תנובת חלב ממוצעת לפרה נחלבת בשנים בשני הסקטורים בענף2004 ו- 1994

)מחושב כ - % מתנובת ינואר(

הסקטורמושביםקיבוצים

החודש2004199420041994

ינואר100100100100

פברואר100100100100

מרץ100100100100

אפריל100100100100

מאי1009810098

יוני100959897

יולי97919494

אוגוסט94879190

ספטמבר93829286

אוקטובר94839486

נובמבר97909893

דצמבר1009610097

אחוז המלטת מבכירות חורף )ספטמבר - דצמבר( וקיץ )מרץ-יוני(

30

35

40

45

50

55

60

65

70

1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003

המלטות קיץ המלטות חורף

אחוז

יחסים "מתוקננים" של יצור קיץ/חורף בעדר הישראלי 2004- 1994נתוני ספר העדר לשנים

מושב עדרים(488)

קיבוץ עדרים(184)

מגזר

גיל

שנה

מבכירופרותת

מבכירופרותת

86%94%82%90%1994

90%98%92%98%2004

2004 – 1994שיעורי ההתעברות בעדר הישראלי )פרות בוגרות(

מגזרקבוץמושב

שנה קיץחורףקיץחורף

45%(5365)

18%(2403)

42%(14257)

18%(5435)

1994

41%(7541)

21%(3410)

42%(12595)

28%(7552)

2004

2 + 1בסוגריים מספר הזרעות

יחס יצור חלב קיץ/חורף במשקי ספר העדר הישראלי 2003

קבוץמושב

מספר רפתות 488184

יחס יצור קיץ/חורף )%(

100%מעל 13%15%

25%27%96 -100

37%42%91 - 95

21%15%86 – 90

86%מתחת ל- 4%1%

2003יחס יצור חלב קיץ/חורף בשנת כלל המשקים השיתופיים , משקי ההר ועמקים

החמים

משקי

הר

עמקים חמים

כלל משקים

יחס קיץ/חורף

ס"ה משקים2824184

96%גבוה מ- 70%30%42%

90%נמוך מ- 5%30%16%

- כלל המשקים 2003יחס יצור חלב קיץ/חורף בשנת השיתופיים ומשקים עם תנובת חורף גבוהה ונמוכה

תנובת חורף נמוכה

ק"ג31מתחת

תנובת חורף גבוהה

ק"ג 37מעל

כלל יחס משקים

קיץ/חורף

ס"ה משקים100100694

96%גבוה מ- 57%19%32%

90%נמוך מ- 4%27%17%

כמה זה עולה ?

האם זה כדאי ? מי משלם?

בחינת יחסי עלות/תועלת מהפעלת הצינון מבוססת על נתוני רפת גן שמואל

המשק השקיע בהתקנה והפעלה של מערכת הצינון בהתאםלהמלצות מדריכי שה"מ.

אלף ליטר.126 מהחורף לקיץ 2003המשק העביר בשנת

המשק ריכז וסיפק את כל הנתונים הקשורים להשקעותבציוד, לצריכת חשמל ומים ולהשקעת עבודה.

ההוצאות המשתנות לצינון הפרות חושבו מהפרש צריכתהחשמל והמים בין החורף לקיץ.

עקומת היצור השנתית ברפת גן שמואל1999 - 2004

חלב לנחלבת

28

30

32

34

36

38

40

42

ארינו

ארברו

פרץ

מריל

אפ אימ וני

יולי

י

וגוסטא

ברספטמ

ברטו

אוק

ברנובמ

ברדצמ

מי יו

"גק

1999

2004

עלות הפעלת הצינון בקיץ )בתנאי רפת גן שמואל(

עלות שנתית לפרה של התקנה והפעלת שלהצינון -

210₪ - חשמל -

10₪ - מים -

20₪ - החזר הון למערכת -

20₪ - עבודה -

₪ לפרה 260ס"ה - אלף ₪/שנה לכל העדר 65

חלופות העומדות בפני המשק:

חלופה א' – המשק אינו מפעיל כלל אמצעי צינון ולא מעביר חלב מהחורף לקיץ.

חלופה ב' - המשק מפעיל אמצעי צינון ומעביר חלב מהחורף אל הקיץ.

חלופה א'. המשק אינו מפעיל אמצעי צינון

ואינו מעביר חלב מהחורף לקיץ.

חלופה א' – כיצד נראית עקומת היצור השנתית (2003 ו- 1995כיום עם וללא צינון )גן שמואל

60%

70%

80%

90%

100%

110%

120%

130%

ארינו

ארברו

פרץ

מריל

אפ מאי וניי

וליי

סטוגו

א

ברספטמ

ברטו

אוק

ברנובמ

ברדצמ

יישור עקומה

עקומה "טבעית"

אמיתי 2003

1995 בעונתיות 2003

המשמעות לענף כיום מ"אי צינון" כולל של הפרות

-מליון ליטר )כיום 60הפער בין חורף לקיץ יעמוד על כ מליון ליטר(.30הפער העונתי עומד על כ-

אג' 55עלות הטיפול בליטר חלב שבפער עומדת על כ- • קבועות(.0.15 משתנות ו- 0.4)

17תוספת העלות לטיפול בפער החלב תעמוד על כ- •מליון ₪ מעבר לעלות הנוכחית.

קיימת מכך סכנה להגברת הצורך בשמוש באבקת •חלב בתהליכי היצור, העמסת העלויות על האבקה

והחמאה , חשיפתן לתחרות רבה יותר מול ייבוא ובסופו של יום איבוד "נתח מכסה" מחקלאי ישראל.

חלופה ב'.

המשק מפעיל אמצעי צינון ומעביר חלב מהחורף אל הקיץ.

מאזן "רווח/הפסד" בהעברת חלב מהחורף לקיץ )נתוני גן שמואל(

- אלף 65עלות התקנה והפעלת צינון ₪/שנה .

- אלף 20התייעלות בגין עליה בתנובה ₪/שנה.

אלף 57 אג'/ל' בהעברת חלב - 45תוספת ₪/שנה.

אלף ₪ לעדר 12"תוספת הרווח" - אג' לליטר מועבר(.10- ₪ לפרה, כ 50 )כ-

מטרת התגמול להעברת החלב לקיץ :"לעודד משקים להשקיע ולקדם הנושא"

מה הלאה ?

היעדים לשנים הקרובות

כללית - חתירה ל" יישור העקומה" תוך כדי:

.שיפור איכות הצינון.צמצום עלויות הצינון.מניעת נזקים לסביבה בעת הפעלת הצינון .מציאת פתרונות למשק המשפחתי הקטן

שיפור איכות הצינון

.שיפור האוורור."צמצום ההשפעות השליליות של "רוח - צד.שיפור וייעול ההרטבה - פיתוח אמצעי מעקב אחר יעילות הצינון

)שימוש במדדי קצב נשימה, טמפרטורת גוף וחלב(.

צמצום עלויות הצינון

.שימוש בבקרי רוח להפעלת האוורור המאולץ

"שימוש ב"מאווררים מתנייעים" ו"בכונסיםלשם צמצום מספר המאווררים.

אופטימיזציה של משך צינון )התייחסותלתנאי הסביבה, סוג המבנה וגובה התנובה(.

מה שחשוב זו השורה התחתונה

יצור ארצי ביחס למכסה בשנת 2004

75,000

80,000

85,000

90,000

95,000

100,000

105,000

מכסות 99,721 94,020 107,936 105,177 107,193 97,385 95,169 86,000 80,355 86,836 90,018 99,768

2004 95,887 94,259 101,497 101,406 103,203 97,674 93,809 91,410 85,075 91,773 91,550 98,834

ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר

מליוני ליטר

לסיכום

ענף החלב בישראל יכול להיות גאה בהישגיו בתחוםההתמודדות עם חום הקיץ.

הישגים אלה הם תודות למאמץ משותף של מערכות המחקרוההדרכה ובעיקר של רפתני ישראל.

יישור העקומה" הוא יעד חשוב ביכולת השמירה על המשך"אספקת החלב בישראל מיצור מקומי.

הידע והאמצעים להשגת יעד זה קיימים ועומדים לרשותהרפתנים.

את תוספת העלות בגין הגברת היצור בקיץ משלם הצרכן)לרפתנים חשוב שעלויות אלה יהיו נמוכות ככל האפשר(.

חשוב לכן, להמשיך במו"פ והדרכה במטרה לשפר, לייעלולהוזיל את עלויות היצור בקיץ, במטרה להמשיך לשמור על

חוסנו של הענף.

ההקשבה על תודה

לכולנו ובהצלחה