תפיסת הזהות הלאומית ותפיסה עצמית תפיסת הזהות הלאומית ותפיסה עצמית בקרב תלמידים ערבים ויהודים:בקרב תלמידים ערבים ויהודים:

השוואה בין בתי ספר דו-לשוניים ובתי ספר השוואה בין בתי ספר דו-לשוניים ובתי ספר חד-לשוניים בישראלחד-לשוניים בישראל

מונא כרכבי, ג'ני קורמן, פייסל עזאיזה, וסילה חמדאןמונא כרכבי, ג'ני קורמן, פייסל עזאיזה, וסילה חמדאןהחוג לפסיכולוגיה, המרכז היהודי-ערביהחוג לפסיכולוגיה, המרכז היהודי-ערבי

שאלות המחקרהאם התלמידים היהודים והערבים הלומדים במסגרות חינוך •

סטריאוטיפים חברתייםדו-לשוניות, חושבים שיש פחות כלפי קבוצתם לעומת אלה הלומדים במסגרות חד-לשוניות?

שלהם באופן יותר הזהות החברתיתהאם הם תופסים את •חיובי?

יותר חיובית? הערכה עצמיתהאם יש להם •

מטרת המחקרמטרתו של המחקר היא לבחון את השפעתו של קונטקסט •

חינוך דו-לשוני, על הדרך בה תלמידים יהודים וערבים שלהם )מבחינת הזהות החברתית, את תופסים את עצמם

תפיסת החברים מהקבוצה מידת החיוביות שלה( ואת השנייה לגביהם.

מדדים אלה נבחנו בקרב תלמידים יהודים וערבים •לשוניות והושוו לתלמידים יהודים -הלומדים במסגרות דו

וערבים הלומדים במסגרות חד-לשוניות, סגרגטיביות מבחינת נוכחות הלאום השני.

רקע תיאורטי

תיאורית הזהות החברתיתSocial Identity Theory (SIT)

(Tajfel & Turner, 1982) החברה האנושית מורכבת מקבוצות שביניהן תמיד מתקיימים יחסי •

כוח, שבאמצעותם הן מבחינות את עצמן ונאבקות על מקומן במערכת הריבוד החברתי.

זהותו של היחיד מתבססת, בין השאר, על השתייכותו לקבוצות •חברתיות אלו.

הזהות החברתית מקבלת משקל משמעותי במצבים בהם קיימים •קשרים בלתי שוויוניים בין קבוצות שחיות בתוך אותו קונטקסט

חברתי. ההשתייכות לקבוצה ממעמד גבוה היא דבר רצוי, היות ויש לה •

השלכות חיוביות על זהותו החברתית של הפרט. בהתאם, השתייכות לקבוצה ממעמד נמוך עלולה להשפיע לרעה על מידת החיובית של .הזהות החברתית הרלוונטית, ובעקבותיה גם על ההערכה העצמית

השפעת השייכות הקבוצתית על הזהות החברתית והזהות

העצמית

זהות חברתית חיובית

זהות עצמית חיובית

השתייכות לקבוצת רוב

זהות חברתית )סטטוס גבוה(שלילית

זהות עצמית שלילית

השתייכות לקבוצת מיעוט

)סטטוס נמוך(

הפנמת סטריאוטיפים

סטריאוטיפים קבוצתיים שליליים, בעיקר אלה בהם מחזיקים בני •עלולים לפגוע בתפיסה העצמית , קבוצת הרוב כנגד קבוצת המיעוט

של בני קבוצת המיעוט. חברי קבוצות חברתיות חלשות מפנימים את היחס הבלתי אוהד כלפי •

,Verkuyten & Brug)קבוצתם ומקשרים בין זהותם לערך שלילי 2001) .

מכאן, האופן שבו פרט תופס את הסטריאוטיפים של הקבוצה השנייה •

כלפי הקבוצה שלו )בעיקר אם היא קבוצת הרב( מרכזי לתפיסתו העצמית.

נראה כי שיפור היחסים בין הקבוצות עשוי לשפר את התפיסות הבין • קבוצתיות שיביאו אף לתפיסה עצמית יותר חיובית.

השערת המגעContact Hypothesis

: די במפגש בין שתי קבוצות חברתיות שונות כדי לחולל שינוי חיובי הנחת יסוד•בעמדות חברי כל קבוצה כלפי חברי הקבוצה האחרת ולשפר את היחסים בין שתי

הקבוצות.

על מנת שתושגנה תוצאות חיוביות חייבים להתקיים מספר תנאים הכוללים מתן • בין שוויון סטטוס בין חברי שתי קבוצות, למגעים בין אישיים ואינטימייםאפשרות

המשותפות לחברי והצבת מטרות-על למפגשים מתן תמיכה מוסדיתהקבוצות, . (Amir, 1969)שתי הקבוצות

מפגשים קבוצתיים בין יהודים וערבים המבוססים על עקרונות אלה, עשויים לאפשר •(.1999לחברי קבוצת המיעוט לפתח זהות חברתית חיובית יותר )למשל, אשל,

הביקורת העיקרית לגבי סוג כזה של מפגשים טוענת כי מידת •האפקטיביות שלהם על הידוק יחסי יהודים ערבים ועל גיבוש הזהות

החברתית של חברי הקבוצות, הינה מוגבלת, מאחר ומדובר בתהליך .(Abu- Nimer, 2004) אשר לרוב אין לו המשכיות קצר יחסית

לעומת זאת, בתי הספר הדו-לשוניים מאפשרים היכרות ואינטראקציה •מעמיקה ארוכת טווח בתנאים המבוססים על שוויון, שותפות והבנה הדדית. בכך הם מהווים מסגרת המאפשרת חשיפה הדדית ארוכה

ואינהרנטית יותר לחיי התלמידים.

סביר להניח כי להקשר כזה עשויות להיות השלכות חיוביות על מידת •החיוביות הנתפסת של הזהות החברתית-לאומית של התלמידים

הערבים, ובעקבות זאת על תפיסתם העצמית.

לגבי התלמידים היהודים הלומדים במסגרות דו לשוניות, יש לצפות • לשינוי חיובי בעמדות שלהם כלפי הקבוצה השנייה.

עמדות גלויות וסמויותהטענה כי ההתנהגות האנושית מופעלת לא רק מתוך •

המודעות אלא גם בצורה סמויה ולא מודעת, מקובלת כיום על רוב הפסיכולוגים החברתיים.

מחקרים אשר בדקו עמדות גלויות וסמויות כלפי קבוצות •מיעוט, מצאו באופן עקבי פערים בין העמדה הגלויה

והמודעת לעומת העמדה הלא מודעת והסמויה.נראה גם שבתוך תחושת הערך העצמי של כל אדם •

תחושת ערך עצמי גלויהקיימים שני מבנים קוגניטיביים: שמשקפת את העמדות הגלויות והמודעות של הפרט כלפי

שמשקפת את העמדות ותחושת ערך עצמי סמויהעצמו הלא-מודעות והאוטומטיות של תחושת ערך העצמי.

מדידת העמדות הגלויותהעמדות הגלויות של ערך-העצמי או של •

ערך קבוצה נמדדות בד"כ באמצעות מבחני דיווח עצמי כמו שאלונים אשר לרוב

מושפעים מרציה חברתית, הצגה עצמית, ניהול רושם וכו'.

מדידת העמדות הסמויותIATה-

ומודד עמדות Greenwald et al. (1998)פותח על ידי •סמויות על ידי מדידת האסוציאציות האוטומטיות המונחות

ביסודן. מעריך את עוצמת הקשר האסוציאטיבי האוטומטי IATה- •

בין מושגים או קטיגוריות באמצעות זמני תגובה.ההנחה היא שהשימוש באסוציאציות נחשב לדרך יעילה •

לבחינת פעולות אוטומטיות ועמדות סמויות.מחקרים הראו כי כלי זה אינו מושפע מגורמים כמו הצגה •

עצמית, ניהול רושם וכו'.במהלך השנים הוכח כי כלי זה בעל מהימנות מבחן חוזר •

סבירה, אינו רגיש לווריאציות שונות בתהליך ההעברה ורב תכליתי.

משמש למדידת עמדות סמויות מגוונות, ביניהן IATכיום ה •הערכת קבוצות חברתיות שונות ואף הערכה עצמית.

https://implicit.harvard.edu/implicit/demo

באופן ממוחשב בנושאים שונים IATבאתר ניתן לבצע •כמו:

•IATלבנים- שחורים •IATהומוסקסאוליים – •IATמשקל – •IATדת – •IATגזענות -

השערותיהיו הבדלים בין תלמידים ערבים בבתי הספר הדו-לשוניים

החד-לשוניים במשתני המחקר ובפירוט: לעומת בתי הספר

: הערכת הזהות החברתית. 1 תלמידים ערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על זהות חברתית חיובית

יותר לעומת התלמידים הערבים בבתי ספר חד-לשוניים.

השערותהערכה עצמית:. 2

תלמידים ערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על זהות עצמית חיובית יותר לעומת תלמידים ערבים בבתי ספר חד- לשוניים

בקרב היהודים זה לא ישנה.

לגבי תלמידים יהודים צפויים אפקטים עיקריים: הערכת הזהות החברתית וההערכה העצמית של התלמידים היהודים תהינה

.חיוביות יותר מאלה של התלמידים הערבים

השערותתפיסת סטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת . 3

הפנים: בתי הספר הדו-לשוניים ישפרו את התפיסות

הסטריאוטיפיות ההדדיות: תלמידים יהודים וערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על סטריאוטיפים חיוביים יותר של

הקבוצה השנייה כלפיהם, לעומת הלומדים בבתי ספר חד- לשוניים.

שיטה

נבדקים'תלמידי כתות ה'-ו

בתי הספר קבוצהבית ספר בחיפה ובית ספר

בכפר יאסיףתלמידים ערבים מבתי ספר

חד-לשוניים

בית ספר בנהריה ובית ספר בקיבוץ הזורע

תלמידים יהודים מבתי ספר חד-לשוניים

בית הספר הדו-לשוני בגליל ובירושלים

תלמידים ערבים מבתי ספר דו-לשוניים

בית הספר הדו-לשוני בגליל ובירושלים

תלמידים יהודים מבתי ספר דו-לשוניים

נבדקים

תרבות

ס"ה יהודים ערבים

188 82 106 חד-לשונית מסגרת

79 36 43 דו-לשונית

267 118 149 ס"ה

כלים

נעשה שימוש בשאלונים למדידת: תפיסת הזהות החברתית הסמויה1.ההערכה העצמית הסמויה2.ההערכה העצמי הגלויה3. תפיסת הסטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת הפנים4.

כלים סמויים )אימפליציטיים(:IAT (Test Implicit Association)מבחן האסוציאציות המרומזות –

(Greenwald, McGhee & Schwartz, 1998)

הוא פרוצדורה למדידה אימפלציטית )סמויה( של אספקטים שונים IAT ה- •במושג העצמי, המתבססת על אסוציאציות בין מושגים.

מעריך את עוצמת הקשר האסוציאטיבי האוטומטי בין קטיגוריה להערכה IATה- •או בין קטיגוריה לקטיגוריה, באמצעות מדידת זמני תגובה.

, הנבדקים מתבקשים למיין מלים המוצגות לפניהם IATבהליך טיפוסי של ה - •לשני טורים. ההנחה היא שככל ששתי קטגוריות מקושרות אסוציאטיבית חזק

יותר, כך קל יותר להגיב אליהן כאל יחידה אחת.

מכאן שמהירות התגובה נותנת לנו אינדיקציה לעוצמת הקשר בין שתי •הקטגוריות המוצמדות.: ככל שעוצמת הקשר חזקה יותר, התגובה מהירה יותר

הזהות החברתית הסמויה - טבלת תרגול1שלב سلبي إيجابي

___ لطافة ___

___ رعب ___

___ كرامة ___

___ جمال ___

___ اشمئزاز ___

___ مديح ___

___ ألم ___

___ اهانة ___

___ سعادة ___

___ فرح ___

___ بكاء ___

___ مرض ___

___ نجاح ___

___ فشل ___

___ مقرف ___

___ لطافة ___

שלילי חיובי

___ רך ___

___ בהלה ___

___ טוב ___

___ יופי ___

___ גועל ___

___ מחמאה ___

___ כאב ___

___ דחייה ___

___ שמח ___

___ אושר ___

___ מחלה ___

___ הצלחה ___

___ בכי ___

___ כישלון ___

___ חביבות ___

___ בחילה ___

הזהות החברתית הסמויה – טבלת תרגול2שלב

לועזי עברי

___ משה ___

___ ריצ'רד ___

___ סמנתה ___

___ דניאל ___

___ ג'ונת'ן ___

___ עמית ___

___ נורית ___

___ רחל ___

___ מיטשל ___

___ דנה ___

___ קאת'לין ___

___ דומינק ___

___ שמעון ___

___ מירב ___

___ אנדרו ___

___ אדריאנה ___

أجنبي عربي

___ سامر ___

___ ريتشارد ___

___ سمانتا ___

___ عامر ___

___ جونثان ___

___ مروان ___

___ رنا ___

___ رنين ___

___ ميتشل ___

___ لينا ___

___ كاثلين ___

___ دومنيك ___

___ شادي ___

___ ليلى ___

___ أندرو ___

___ أدريانة ___

זהות חברתית סמויהIAT- 3שלב

שליליאו

חיוביאו

לועזי עברי

___ משה ___

___ רך ___

___ סאנדרו ___

___ בהלה ___

___ ג'ניפר ___

___ טוב ___

___ דניאל ___

___ יופי ___

___ גועל ___

___ פרידריק ___

___ מחמאה ___

___ עמית ___

___ כאב ___

___ נורית ___

___ דחייה ___

سلبيأو

إيجابيأو

أجنبي عربي

___ سامر ___

___ ___ لطافة

___ ساندرو ___

___ رعب ___

___ جنيفر ___

___ كرامة ___

___ عامر ___

___ جمال ___

___ اشمئزاز ___

___ فريدريك ___

___ مديح ___

___ مروان ___

___ ألم ___

___ رنا ___

___ اهانة ___

זהות חברתית סמויה- טבלת תרגול4שלב

עברי לועזי

___ אילנה ___

___ סטפני ___

___ דומניק ___

___ עמית ___

___ ג'ונת'ן ___

___ רחל ___

___ דנה ___

___ מיטשל ___

___ חיים ___

___ קאת'לין ___

___ סמנתה ___

___ דניאל ___

___ ג'ניפר ___

___ שמעון ___

___ נורית ___

___ סאנדרו ___

عربي أجنبي

___ أحالم ___

___ ستيفاني ___

___ دومنيك ___

___ مروان ___

___ جونثان ___

___ رنين ___

___ لينا ___

___ ميتشل ___

___ نبيل ___

___ كاثلين ___

___ سمانتا ___

___ عامر ___

___ جنيفر ___

___ شادي ___

___ رنا ___

___ ___ ساندرو

זהות חברתית סמויהIAT- 5שלב

سلبيأو

إيجابيأو

عربي أجنبي

___ لطافة ___

___ نجاح ___

___ ___ نبيل

___ ريتشارد ___

___ مقرف ___

___ سمانتا ___

___ أحالم ___

___ فشل ___

___ مرض ___

___ شادي ___

___ دومنيك ___

___ سعادة ___

___ فرح ___

___ ليلى ___

___ رياض ___

שליליאו

חיוביאו

עברי לועזי

___ חביבות ___

___ הצלחה ___

___ חיים ___

___ ריצ'רד ___

___ בחילה ___

___ סמנתה ___

___ אילנה ___

___ כשלון ___

___ מחלה ___

___ שמעון ___

___ דומינק ___

___ אושר ___

___ שמח ___

___ מירב ___

___ שלמה ___

הערכה עצמית סמויה - טבלת תרגול1שלב سلبي إيجابي

___ لطافة ___

___ رعب ___

___ كرامة ___

___ جمال ___

___ اشمئزاز ___

___ مديح ___

___ ألم ___

___ اهانة ___

___ سعادة ___

___ فرح ___

___ بكاء ___

___ مرض ___

___ نجاح ___

___ فشل ___

___ مقرف ___

___ لطافة ___

שלילי חיובי

___ רך ___

___ בהלה ___

___ טוב ___

___ יופי ___

___ גועל ___

___ מחמאה ___

___ כאב ___

___ דחייה ___

___ שמח ___

___ אושר ___

___ מחלה ___

___ הצלחה ___

___ בכי ___

___ כישלון ___

___ חביבות ___

___ בחילה ___

הערכה עצמית סמויה - תרגול2שלב آخرين أنا

___ أنا ___

___ آخرون ___

___ لهم ___

___ نفسي ___

___ هؤالء ___

___ أنا ___

___ لي ___

___ أنا ها ___

___ هم ___

___ نفسي ___

___ هؤالء ___

___ نفسي ___

___ لهم ___

___ أنا ها ___

אחרים אני

___ אנוכי ___

___ אחרים ___

___ שלהם ___

___ עצמי ___

___ הללו ___

___ אני ___

___ שלי ___

___ הנני ___

___ הם ___

___ אנוכי ___

___ אחרים ___

___ הללו ___

___ עצמי ___

___ הנני ___

הערכה עצמית סמויהIAT- 3שלב

سلبيأو

إيجابيأو

آخرين أنا

___ أنا ___

___ لطيف ___

___ آخرون ___

___ مرعب ___

___ لهم ___

___ كرامة ___

___ نفسي ___

___ جمال ___

___ اشمئزاز ___

___ هؤالء ___

___ مديح ___

___ أنا ___

___ ألم ___

___ لي ___

___ اهانة ___

שליליאו

חיוביאו

אחרים אני

___ אנוכי ___

___ רך ___

___ אחרים ___

___ בהלה ___

___ שלהם ___

___ טוב ___

___ עצמי ___

___ יופי ___

___ גועל ___

___ הללו ___

___ מחמאה ___

___ אני ___

___ כאב ___

___ שלי ___

___ דחייה ___

הערכה עצמית סמויה- טבלת תרגול4שלב

חיובי שלילי

___ בחילה ___

___ חביבות ___

___ יופי ___

___ כשלון ___

___ אושר ___

___ גועל ___

___ מחמאה ___

___ כאב ___

___ בהלה ___

___ הצלחה ___

___ רך ___

___ בכי ___

___ כאב ___

___ שמח ___

___ דחייה ___

___ טוב ___

إيجابي سلبي

___ مقرف ___

___ كرامة ___

___ مديح ___

___ فشل ___

___ سعادة ___

___ اشمئزاز ___

___ لطافة ___

___ ماأل ___

___ مرعب ___

___ نجاح ___

___ كرامة ___

___ فشل ___

___ هانةإ ___

___ فرح ___

___ رفض ___

___ جمال ___

הערכה עצמית סמויהIAT- 5שלב

إيجابيأو

سلبيأو

آخرين أنا

___ لطافة ___

___ نجاح ___

___ أنا ___

___ هم ___

___ مقرف ___

___ لهم ___

___ نفسي ___

___ فشل ___

___ مرض ___

___ نفسي ___

___ هؤالء ___

___ سعادة ___

___ فرح ___

___ هاأنا ___

___ لي ___

חיוביאו

שליליאו

אחרים אני

___ חביבות ___

___ הצלחה ___

___ אני ___

___ הם ___

___ בחילה ___

___ שלהם ___

___ עצמי ___

___ כשלון ___

___ מחלה ___

___ אנוכי ___

___ הללו ___

___ אושר ___

___ שמחה ___

___ הנני ___

___ שלי ___

כלים גלויים.Rosenberg (1965) של שאלון ההערכה העצמית•

. 6- 1 פריטים כאשר ניתן לדרג כל פריט על סולם הנע מ 10 מורכב מ- פריטים לדוגמא: "כללית אני מרוצה מעצמי", "לפעמים אני חושב

שאני לא שווה כלום". שאלון תפיסת סטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת הפנים•

.Eshel (1999)של השאלון מורכב משמונה פריטים והוא בודק את תפיסת עמדות חברי

קבוצת החוץ בעיני חברי קבוצת הפנים.", לא אמין"-"אמין )" בכל פריט מוצגות תכונות מנוגדות

."(גמיש"-"נוקשה"הנבדקים הערבים יציינו בעזרת סולם בן שבע דרגות כיצד תלמיד

יהודי תופס תלמיד ערבי טיפוסי והתלמידים היהודים יציינו כיצד .תלמיד ערבי תופס תלמיד יהודי טיפוסי

ממצאים

ממצאים- הבדלים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים

הקבוצה התרבותיתתלמידים

יהודיםתלמידים ערבים

M = 5.24(Sd=5.95)

< M = 2.95(Sd=7.67)

תפיסת הזהות החברתיתהסמויה

משתני המחקר

M = 4.56(Sd=6.24)

< M = 2.84(Sd=7.78)

תפיסת הערך העצמי הסמוי

M = 3.62(Sd=1.13)

> M = 3.96(Sd=1.47)

תפיסת סטריאוטיפים של

הקבוצה השניהבהתאם להשערת המחקר, נמצא שהתלמידים היהודים תופסים את הזהות •

החברתית ואת הערך העצמי שלהם באופן יותר חיובי מהתלמידים הערבים.

התלמידים הערבים תופסים את היהודים כפחות סטריאוטיפים לגביהם •לעומת התלמידים היהודים.

ממצאים – תפיסת הזהות החברתית

מסגרתדו-לשוני חד-לשוניM=0.67

(Sd=5.67)

< M=3.92(Sd=8.16)

ערביםקבוצה חברתי

תM=5.71(Sd=6.3)

לא נמצאו הבדלים

M=5.07(Sd=5.82)

יהודים

, נמצא שתפיסת הזהות החברתית הסמויה היא בקרב התלמידים הערבים•יותר חיובית בקרב הלומדים במסגרות בחד-לשוניות מאשר במסגרות דו- לשוניות, זאת בניגוד למצופה, אם כי לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות

בכלים הגלויים.

נמצא שאין הבדל בתפיסת הזהות החברתית בקרב התלמידים היהודים,•במסגרות הסמויה בקרב הלומדים במסגרות דו-לשוניות לעומת הלומדים

החד-לשוניות. גם בכלים הגלויים לא נמצאו הבדלים.

ממצאים – תפיסת הערך העצמיקבוצה תרבותית

דו-לשוני חד-לשוניM=1.28

(Sd=7.28)

לא נמצאו הבדלים

M=3.47(Sd=7.89)

ערביםמסגרת

M=3.78(Sd=6.4) > M=6.41

(Sd=5.49)יהודים

בקרב התלמידים הערבים נמצא שאין הבדל בתפיסת הערך העצמי בין •אלה הלומדים במסגרות חד-לשוניות לעומת הלומדים במסגרות

נוגד להשערה.דו-לשוניות. ממצא זה גם הוא מ

בקרב התלמידים היהודים, גם בניגוד למצופה, נמצא שתפיסת הערך •העצמי היא יותר גבוהה בקרב תלמידי המסגרות הדו-לשוניות לעומת

החד-לשוניות אולם בכלים הגלויים נמצאו ממצאים הפוכים.

ממצאים – תפיסת סטריאוטיפיםציון גבוה הוא יותר חיובי

קבוצה תרבותיתדו-לשוני חד-לשוניM=4.18

(Sd=1.43)

לא נמצאו הבדלים

M=3.87(Sd=1.48)

ערביםמסגרת

M=3.76(Sd=1.16

)

לא נמצאו הבדלים

M=3.55(Sd=1.13)

יהודים

בניגוד למצופה, לא נמצא שיפור מובהק בתפיסת הסטריאוטיפים בבתי •הספר הדו-לשונים על פני בתי הספר החד-לשוניים, אולם כיוון

הממצאים כן מצביע על יתרון לבתי הספר הדו-לשוניים.

זהות חברתית סמויה כפונקציה של מסגרת חינוכית ותרבות

0

1

2

3

4

5

6

7

חד-לשוני דו-לשוני

ערביםיהודים

הערכה עצמית סמויה כפונקציה של מסגרת חינוכית ותרבות

0

1

2

3

4

5

6

7

חד-לשוני דו-לשוני

ערביםיהודים

הסברים אפשריים

לשוניות מעצים ומבליט את ההבדלים - המפגש האינטנסיבי במסגרות הדו•האפריוריים הקיימים בין התלמידים היהודים והערבים מעצם השתייכותם

לקבוצות חברתיות בעלות סטטוס שונה.

בקונטקסט כזה המנגנון הדומיננטי המשפיע על גיבוש הזהות החברתית הוא •השוואה חברתית.

אשר תופסים את היהודים כגבוהים מהם בסטטוס התלמידים הערבים•החברתי מבצעים השוואה כלפי מעלה, דבר אשר מחדד את הפערים בין שתי

הקבוצות ומדגיש את הסטטוס הנמוך של החברה הערבית ביחס לחברה היהודית.

מצליחים לשמור על תחושת זהות חברתית חיובית, משום התלמידים היהודים•שהם מבצעים תהליך של השוואה כלפי מטה אשר מדגיש את הסטטוס הגבוה

של החברה היהודית ביחס לחברה הערבית.

מגבלות המחקר איננה מספיק מדויקת וכן IAT ה- גרסת הנייר ועיפרון של•

נעשתה בקבוצות גדולות מדי.לא נמדדה תפיסת הזהות החברתית הגלויה.•ייתכן ומדד "תפיסת הסטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי •

קבוצת הפנים" מורכב מדי לילדים בגילאים האלו.מספר הנבדקים בקבוצות הדו-לשוניות היה קטן יחסית.•לא נערכה התאמת נבדקים לפי משתני רקע.•

מחקר ההמשךמחקר ההמשך יכלול מדגם יותר גדול של ילדים מבתי הספר •

הדו-לשוניים.הכלים הסמויים יועברו באופן פרטני וממוחשב )תלוי במשאבים של •

ביה"ס(.לשם דירוג תלמידים בכמה מדדים: מוטיבציה הערכת מורים תתבקש •

ללימודים, יכולת לימודית, מיומנויות חברתית וכו', על מנת לבדוק את השערת ההשוואה החברתית כלומר את המיקום היחסי של התלמידים

הערבים לעומת התלמידים היהודים )מבחינת שוויון וסטטוס(.: למשל מספר השנים בהם נמצאים הילדים משתני הרקעתורחב בדיקת •

במסגרת דו-לשונית, כמו גם המעמד הסוציו-אקונומי והשכלת ההורים לצורך התאמת קבוצות ביקורת.

: משתנים נוספים שבהם יושוו הערבים בשתי הרחבת המשתנים התלויים•המסגרות:

חרדה חברתית מיהודים.•אסרטיביות.•אוטונומיה.•

מחקר אורך עתידי במחקר הקרוב נשמור אפשרות לאתר •

את התלמידים בשלבים מאוחרים יותר לצורך ביצוע מחקר אורך.

מחקר אורך חשוב שכן ייתכן שלטווח •הקצר התלמידים משלמים מחיר

פסיכולוגי על חשיפה מוקדמת לקבוצת הרוב, אך יכול להיות שההשלכות

החיוביות יבואו לידי ביטוי בשלבים בטווח הארוך.

!תודה