עיקרי הממצאים – עיקרי הממצאים –

הפעילות בבתי הספר במסגרת הפעילות בבתי הספר במסגרת שבוע מערכת החינוך נגד שבוע מערכת החינוך נגד

אלימות מיניתאלימות מינית

תמצית

הפעילות בבתי הספר במסגרת הפעילות בבתי הספר במסגרת שבוע מערכת החינוך נגד שבוע מערכת החינוך נגד

אלימות מיניתאלימות מינית

ליווי המחקר

ד"ר רחל ארהרדד"ר רחל ארהרד

שוש צימרמןשוש צימרמן

אב התשס"זבטי ריטבובטי ריטבו

אוגוסט 2007

צוות המחקרדר' יעקב אזרחי

אילן רוזינרנטע עובדיהברקת הנלה

מטרות המחקר

מיפוי הפעילויות שבוצעו במסגרת התוכנית •

בחינת התארגנות בית הספר לקראת הפעילויות •

מתן אומדן לשיעור בתיה"ס, שלא הפעילו את התוכנית ואפיון •הסיבות לכך

בדיקת הגורמים התורמים והגורמים המקשים על הפעלת התוכנית•

בחינת תרומתה הנתפסת של התוכנית בהיבטים שונים, על ידי • תלמידים ובעלי תפקידים.

שיטת ביצוע המחקר

מחקר אכותני

בתי"ס שקיימו פעילויות 10ביקור ב-

ראיונות עם יועצות, מחנכות, מנחות עמיתות 21עריכת •ומנחה חיצונית

פעילויות ושיחות עם תלמידים לאחר 17תצפיות ב- •הפעילות

שיטת ביצוע המחקר

מחקר כמותיבתי"ס מחינוך רגיל ומחינוך אוכלוסיית המחקר:•

מיוחד במגזר היהודי והלא יהודי )ערבי בלבד(.בתי ספר מפיקוח ממ"ד – יסודיים בלבד.

ביצוע סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של: •

- בעלי תפקידים )מנהל/ת, סגנ/ית, יועצ/ת( ב- בתי ספר503

מנחי פעילויות )מחנכים, מורים, יועצות(104-

מאפייני המדגמים במחקר הכמותי

עיקרי הממצאים

עיקרי הממצאים על פעילות מערכת החינוך בנושא משוב חיוביהמחקר נתן •התנאים האופטימליים לעריכת דיון המחקר הצביע על •

בכיתהמשמעותי בין מפגשים לא נצפו הבדליםבמסגרת המחקר האכותני •

שהונחו על ידי יועצות לבין מפגשים שהונחו על ידי מוריםעבודה מערכתית היא המחקר אישש את התפיסה כי •

: ככל שביה"ס אופיין בעבודה מערכתית טובה משמעותיתיותר, כן נערכה הכנה מקיפה יותר ובוצעה עבודה רבה יותר

מול המורים. עליהם יש לתת את סימן כיווני פיתוח עתידייםהמחקר •

הדעת

משוב חיובי

עמדות ביחס לעיסוק בנושא:• מהנשאלים )בעלי תפקידים 90%למעלה מ-

ומחנכים( טוענים שתפקידו של בית הספר לעסוק בנושא.

משוב חיובי

אחוז בתי העוסקים בנושא במהלך השנה •ובשבוע מערכת החינוך:

מבתי הספר עסקו בנושא הן בשבוע 70%מערכת החינוך והן מעבר לאותו שבוע )לעומת

בשנה הקודמת לעריכת הסקר(.22%

סוגי הפעילויות שהתקיימו בבתי הספר

הכמותי המחקר

סוגי הפעילויות אשר היו מוצלחים (במיוחד המשך ) הכמותי המחקר

משוב חיובימקור חומרי הלמידה והערכתם:•

50% של הסדנאות התבססו על חומרים ששפ"י פיתח )77% חומרים אחרים שפותחו על ידי שפ"י(. 27%מתוך האתר ו-

המנחים העריכו את חומרי הלמידה כתורמים מאוד וכמתאימים לאוכלוסיית היעד במידה רבה ובמידה רבה מאוד.

•

בבתי ספר של החינוך המיוחד, הסדנאות נתפסות •-(. 0.28כפחות מתאימות )מתאם:

משוב חיובידפי המידע לתלמיד:•

מבתי הספר 80%דפי המידע לתלמיד חולקו בלמעלה מ- כחלק מהפעילות בשבוע זה , כאשר אחוז דומה של משיבים

תיארו את דפי המידע כעונים במידה רבה ובמידה רבה מאוד על צורכי התלמידים.

תחושת המסוגלות של המנחים:• מהמנחים ומבעלי התפקידים שנשאלו תיארו את 50%

תחושת המסוגלות שלהם להעביר תוכניות בנושא כגבוהה נוספים של 35%במידה רבה או במידה רבה מאוד. כ-

מנחים תיארו את תחושת המסוגלות שלהם כגבוהה במידה בינונית.

מסוגלות צוות

כי מחנכות ומורות התרשמו החוקרים, במחקר האכותניגם •הצליחו לא פחות מיועצות או מנחות חיצוניות.

הקשר החם והממושך של הסגל עם התלמידים מעניק להם •יתרון על פני מנחה חיצוני.

הנחיית עמיתים בעייתית בתחום הדיון לדעת החוקריים, •. גם התלמידים עצמם מעוניינים בדמות בוגרת, המדובר

המהווה מקור סמכות.

הכמותי המחקר

משוב חיוביעמדות התלמידים:•

המחקר הכמותי והמחקר האכותני העלו כי התלמידים הגיבו בעניין ומתוך שיתוף פעולה לפעולות המוצעות. כמו מרואיינים אחרים, גם התלמידים

תופסים את העבודה החינוכית בנושא כחשובה, נחוצה ותורמת. התרומה נתפסת בשלושה תחומים: מתן ידע קונקרטי, מתן אפשרות לשוחח על

הנושא ועידוד התלמידים להיפתח בפני מבוגר.מרבית התלמידים חשו פתיחות והביעו את עמדותיהם בחופשיות. היבט •

זה, עם זאת, היה מותנה ביחס סובלני ואוהד מצד המנחה

משוב חיובי - ההנחיה

המחקר האכותני העלה כי המנחות התאמצו •להתאים את עצמן ואת הפעילות אל קהל היעד

והפגינו רגישות ראויה לציון.

ככל שהקשר בין המנחה לתלמידים היה חם, •אימהי ומבוסס על היכרות ארוכה, כן נרשמה

פתיחות רבה יותר מצד התלמידים.

לא נצפה הבדל בין הנחיית המורים לבין •הנחיית היועצים

מאפייני המנחים – הנחיה

גם במחקר האכותני, הונחו רוב הפעילויות ע"י הסגל. רק בבי"ס •אחד הונחתה הפעילות ע"י מנחה חיצונית או ע"י עמיתים.

(אכותניאלמנטים חיוניים להצלחה ) – הנחיה

מרבית המנחות התמודדו יפה עם קשיי משמעת או אי שת"פ.•

בחט"ב ובתיכונים חלק מהמנחות התקשו להתמודד עם •התנגדויות לגופם של מסרי הפעילות.

לדעת החוקרים, הדבר נובע בעיקר ממחסור בתשובות מספקות, •עקב היות הנושא מעורפל ובלתי ברור.

גם לדברי חלק מהמרואיינות, חסר להן גב רעיוני, אשר יספק •תשובות מקיפות, בפרט בסוגיות שנויות במחלוקת

התמודדות עם מעקשים והתנגדויות

היעד לקהל והתאמה רגישות

בתצפית נראה היה כי המנחות התאמצו להתאים את עצמן •ואת הפעילות אל קהל היעד והפגינו רגישות ראויה לציון

היבטים מערכתיים-ארגוניים

ככלל בכל בתי הספר נערכה הכנה לקראת הפעילות, •אך מידת האינטנסיביות השתנתה משמעותית מבי"ס

לבי"ס.יועצות ששיתפו את המורים בפעילויות, לרוב דאגו •

להדרכה והכשרה יסודית.ככל שביה"ס אופיין בעבודה מערכתית טובה יותר, כן •

נערכה הכנה מקיפה יותר ובוצעה עבודה רבה יותר מול המורים.

בתי"ס שאופיינו בעבודה מערכתית לרוב הפעילו •תוכנית שיטתית ומקיפה יותר.

גורמים תורמים להצלחת הפעילות הכמותי המחקר

התנאים האופטימליים לעריכת דיון משמעותי בכיתה

התצפיות שבכיתות חידדו מספר מרכיבים של עבודה משמעותית עם התלמידים:

הגדרה ברורה של מטרות המפגש•הגדרה ברורה של המסר ועבודה שיטתית ממוקדת מסר •ניסוח שאינו עושה שימוש במילות סלנג או במילים לועזיות•הקפדה על סיכום ועל סיכום ביניים הממשיג את ההתנסות •

ומתווך אותה. חיוני ליצירת קונצנזוס, והוא הרושם העיקרי שנותר הסיכום•

מהדיון.דיון בקבוצות קטנות בכיתה גם ללא מנחה בכל קבוצה•שילוב בין דיון לבין אמצעי המחשה אחר.•

כיווני פעולה עתידייםפיתוח מענים מותאמים לבתי ספר קטנים, בתי •

ספר בחינוך המיוחד וכיתות היסוד בבית הספר היסודי.

הכרח לעבוד עם המורים על ברור העמדות שלהם •בנושאים הקשורים ל"תחום האפור" של הטרדה

מינית ופיתוח מסרים בהירים יותר שיכולים לשרת אותם בהתמודדות עם הנושא )מעין "גב רעיוני"(.

פיתוח סדנאות עבור תלמידי החטיבה העליונה •בנושא ההטרדה המינית.

– פילוח לפי תחומים תרומה נתפסת מעלה, כי הפעילות תורמת בעיקר ב:המחקר האכותני•

- מתן )הבנת מושגים, הקניית כללי זהירות( הקניית ידע קונקרטי- לשוחח על הנושאאפשרות

בפני מבוגר. להיפתח - עידוד התלמידים

נראה, כי התרומה פחותה בתחומים הדורשים ליבון ממושך של •עמדות. עם זאת, בסקר הכמותי נתפסה הפעילות כתורמת גם

בתחום זה.

תרומת הפעילות בנושא הגבולות הורגשה בכיתות הנמוכות, אולם •בכיתות הגבוהות היא שנויה במחלוקת.

נראה, כי קיים קושי אמיתי בהצבת גבולות בגילאים אלו.

עם זאת, מספר מרואיינות טענו, כי הן מסתפקות בהצפת הנושא "אם תלמיד יצא משיעור מתלבט – דיינו!"בלבד:

– פילוח לפי בתי תרומה נתפסת ספר

תרומת הפעילות הייתה גבוהה משמעותית, •בבתי ספר אשר התאפיינו בעבודה מתוך שיתוף פעולה ומעורבות של כלל הצוות.

בכיתות הנמוכות, קשר חם עם היועצת עשוי •אולם לחפות על העדר התייחסות מערכתית,

בכיתות הגבוהות אין לכך תחליף.

גורמים תורמים להצלחת הפעילות

היות הנושא אקטואלי ומעורר עניין •

העבודה המערכתית ושיתוף הפעולה עם •גורמים בבית הספר ומחוצה לו

אתר שפ"י הנתפס כאיכותי ועשיר•

האפשרות לשלב סגנונות שונים בהעברת •הפעילות.

המחקר האכותני

גורמים המעכבים את הצלחת הפעילות

מחסור בשעות•

ליקויים בעבודה מערכתית•

חוסר שיתוף פעולה מצד ההורים •

העדר ידע ותשובות מספקות בנושאים •מעורפלים או שנויים במחלוקת.

מגבלות התקציב, המקשות על קיום פעילויות •שהן מעבר לדיון או סרט, כגון הזמנת מרצים מן

החוץ.

המחקר האכותני

מפי מרואייניםהמלצות - בעלי תפקידיםהמחקר האכותני

הרחבת הפעילות מעבר לשבוע בודד, כולל ניצול כל •הזדמנות אקטואלית ע"מ להעלות את הנושא לדיון.

הרחבת טווח הפעילות הקיים למגוון הפעלות חווייתיות•יצירת חוברת הכוללת מידע והפעלות לשכבות השונות.•קיום הפעילות בקבוצות קטנות או חד מיניות•אחת המרואיינות המליצה לעודד את התלמידים •

להפחית בגילויי קרבה שנהוגים כיום, אפילו כאמצעי זהירות.

המלצות מפי מרואיינים)המשך( - תלמידיםהמחקר האכותני

תוספת פעילויות חווייתיות: הרצאות מפי מומחים, סדנאות, •הצגות, סרטים והצגת סיפורים אמיתיים

עבודה בקבוצות קטנות או חד מיניות•

הקצאת זמן רב יותר לפעילות, הן ברמת כלל התוכנית והן •ברמת הפעילות הבודדת.

מתן דרכים נוספות להתמודדות עם אלימות מינית בעת •התרחשותה, ולא רק לאחריה.

שיתוף ההורים ועידודם לשוחח בנושא עם ילדיהם. •

בבי"ס בו התקיימה הנחיית עמיתים, נטען כי הדבר אינו רצוי •וכי ישנה עדיפות למנחה מבוגר.

הפרדת חדרי הנוחיות בין בנים ובנות.•

המלצות מפי מרואיינים)המשך( המחקר הכמותי

בבתי ספר בהם לא התקיימה פעילות בשבוע מערכת •החינוך, שאלנו, מה צריכים להיות התנאים לעריכת

הפעילות בשנה הבאה.

המלצות מפי מרואיינים)המשך( כמו כן, נתבקשו המרואיינים להמליץ על המחקר הכמותי

דרכים לשיפור מסוגלות הצוות להנחות פעילויות בנושא

!תודה