בארץ היהודי בישוב התמורותישראל

- ה המאה של השנייה מחצית19

החברתיים הכלכלים בחיים השינוי תהליכי - ה המאה במחצית היהודי 19בישוב

. והרוחני החברתי אופיו על השפיעו

: בישוב שהתחוללו השנויים להלן

. א. האוכלוסייה:1מספר היהודים בישוב גדל פי ארבעה.

והזמן המקום מספר הספרדים

האשכנזים מספר

נפש 2,000 1800ירושלים בודדות עשרות

1880ירושלים נפש 8,000 נפש 9,000

היהודי הישוב כללבשנת" י 1800בא

נפש 7,000

היהודי הישוב כללבשנת" י 1880בא

נפש 25,000

בהמשך השנים הפער הלך וגדל בשל גלי העליות הגדולות של החסידים והפרושים, שנבעו בעיקר מלחץ השלטון האנטישמי ברוסיה והן בשל האמונה בגאול ישראל

הקרבה.

חדרו מעצמות אירופה לא"י והקימו קונסוליות 19במאה ה- הסכמי הקפיטולציה- ב. אם כן ולהגן על אזרחיהן בתחום המשפטי תפקידן היה לייצג את האינטרס של ארצם

יצא שאזרחי אירופה נהנו מסמכיות משפטיות של הקטנסולים ובכך הוצאו ממסגרת שיפוטה של האימפריה העותומאנית .

. ההתיישבות: 2

- "היציאה מהחומות"

לאור העובדה כי הישוב היהודי הכפיל את מספר תושביו, התפתחה הבעיה של מצוקת דיור חמורה ברובע היהודי בירושלים. על רקע זה

לבנות שכונות חדשות מחוץ לחומות . משה מונטיפיוריהגיעה יוזמתו של בעצם זאת התחלה של תהליך היציאה מן החומות והקמת שכונות

חדשות מחוץ לחומת ירושלים במערב העיר, וזה הנחת אבן היסוד לירושלים החדשה.

מונטיפיורי 1885-1784משהממנהיגי יהדות אנגליה מגדולי הנדבנים והשתדנים שקמו לעם היהודי.•

נולד באיטליה למשפחה מיוחסת שמוצאה מספרד •

היה סוכן בבורסה של לונדון בירת אנגליה,,לאחר נישואיו פעל בשמו וצבר הון עתק • בעסקי הבורסה ,הבנקאות והמסחר.

פרש מעיסוקיו הכלכליים והקדיש את כל מרצו לפעילות הציבורית.1824בשנת •

ביקר שבע פעמים בא"י ופעל רבות למען ביסוס הישוב היהודי בארץ והעסקתו בעבודה יצרנית.•

כמדינאי באנגליה זכה מונטיפיורי ליוקרה רבה ולמעמד בכיר וניצל אותם להגנה על אחיו הנדכאים. • – קיבל תואר כבוד ממלכת 1840מונטיפיורי פעל להשגת שוויוון זכיות גמור ליהודי אנגליה. בשנת

בריטניה – ויקטוריה – כאות הוקרה על פעילותיו למען הנרדפים.

נפגש עם השולטן התורכי בעקבות עלילת דמשק והצליח להוציא מתחת ידו פקודה 1840בשנת •האוסרת ניהול משפטי עלילות דם נגד היהודים

- 1863 ביקר בותיקן שברומא, בשנת 1858 – ביקר אצל שלטונות רוסיה -, בשנת 1876, 1846בשנים •ביקר במרוקו. כל הביקורים נועדו למנוע רדיפות וגזירות נגד היהודים.

– החל להקפיד בשמירת מצוות ומנע את התפשטות התנועה 1834מאז ביקורו הראשון בארץ בשנת •הרפורמית באנגליה.

101כיוניו של משה מונטפיורי – "השר הצדיק" הוא נפטר בגיל •

"משכנות שאננים"הוקמה השכונה הראשונה מחוץ לחומות הרי היא "משכנות שאננים".1860בשנת

יחידות דיור ולצידם טחנת קמח ומשאבת מים. 20 בשכונה נבנו השכונה הוקמה בעזרתו של משה מונטיפיורי ובכספיו של יהודה טורא, יחידות הדיור נמסרו חצי לקהילה הספרדית וחצי

וקהילה האשכנזית.הישוב תושבי ראו ושודדים, אך כאשר זו מפני הפחד לפגיעה מגנבים בשכונה לגור רצו היהודי לא הישוב אנשי בתחילה שמגפת ה"חולירע" פגעה קשות בתוך יושבי החומות ומאידך לא פגעה כלל ביושבי "פורצי החומות" הדבר עודד רבים לצאת

ולהתיישב בשכונות החדשות שמחוץ לחומות .

מסילת • נבנתה כן כמו לירושלים מיפו הראשונה הדרך רכבת נסללה תקופה שבאתה , יפו לרחוב בסמוך נבנו אלו שכונות הברזל הראשונה באותו נתיב. היזומה לדבר הייתה של יוסף נבון שקיבל תואר "ביי" מהשלטון העותומאני אך הנ"ל לא הצליח

לעמוד במשימה והעביר את הזיכיון לחברה צרפתית.

בהמשך הוקמו שכונות נוספות : "מחנה ישראל", "נחלת שבעה" , "מאה שערים",• ועוד...

עד סוף תקופת העותומאנים הוקמו בירושלים יותר ממאה שכונות חדשות של יהודים, מוסלמים ,ונוצרים.• היו יהודיות שהוקמו כשכונות מגורים, לעומת זאת השכונות הנוצריות היו בעיקר מכלול של 80% רוב מוחלט של השכונות כ-

מנזרים ומבנים ציבוריים

: לחומות מחוץ השכונות

שאננים - 1855משכנותישראל מחנה

משה ימיןשערים מאה

יהודה מחנהועוד...

שאננים משכנות

ימין משה

נחלת שבעה

ישראל מחנה

שערים מאה

. ב – הרחבת הישוב העירוני אל מחוץ לארבע ערי הקודש.2

הערים המרכזיות של א"י היו קטנות 19בראשית המאה ה- •ובלתי מפותחות, הערים הקדושות ליהדות ולנצרות היו עיירות

ואילו בערי הנמל – עכו יפו ועזה – הייתה פעילות מצומצמת . לאחר עקירתה של עכו התיישבו התושבים בחיפה והם פיתחו הדבר ומסחר, נמל לעיר חיפה הפכה ,ובהדרגה נמל מחדש עודד יהודים מצפון אפריקה ומתורכיה לבוא ולהתיישב בחיפה.

1891הם הקימו שכונה יהודית בצד המזרחי של העיר בשנת חיפה העיר לתחומי מחוץ ראשונה שכונה הספרדים הקימו

מוסדות 1895בשנת והקימו בחיפה האשכנזים גם התיישבו חינוך וקהילתיים משלהם.

. ג. ההתיישבות החקלאית.2הצעירים • המתיישבים של מאמצם גברו תקופה באותה

להגשמת החלום להתיישבות חקלאית יהודית, הם האמינו ושהדבר החלוקה בכספי התלות לשחרור הפתרון שזה

יביא לשיפור בחייהם.

נתינים • בידי קרקעות קניית על התיר שהשלטון לאחר ישוב הקמת לצורך קרקעות וקנו יהודים ,קמו זרים

חקלאי.

העיר • –)בפאתי במוצא הייתה זו התיישבות ראשית ירושלים (

" תקווה" פתח , עכור" עמק ואת משם כרמיה את לה תקווה ונתתי " לפתח

)' , ' יז) ב הושע

התארגנה קבוצה מירושלים בראשותו של 1878בשנת משה סלומון כדי להקים התיישבות חקלאית.

הערבי הכפר ליד חקלאות שטחי רכשה הקבוצה "מלבס" מדרום לירקון והקימה את המושבה בשם –

"פתח תקווה" עד אך הצלחה, הייתה להתיישבות הראשונה השנה ניסיון, חוסר שיטפונות, קדחת, הצרות נחתו מהרה שנים שלוש לאחר הישוב, את התקיפו בדווים העליה לאחר מחדש והוקמה התפרקה המושבה

הראשונה.

3. העיתונות.

על 1841בשנת בירושלים הראשון הדפוס בית הוקם , הביאה העברי הדפוס התפתחות בק ישראל ידי

. חדשים עבריים עיתונים לייסוד , " בידי " נתמך אשר הלבנון עיתון הופיע לראשונה

," החבצלת, " הופיע חודשים מספר לאחר הפרושים. " החסידים י ע נתמך אשר

שעודדו הייתה העיתונים של החשיבות. היהודי בישוב התמורות את

. חינוך4

- ה המאה של השנייה תפנית 19במחצית חלה , לימוד שילבו שבהם ספר בתי קמו החינוך במערכת

. מקצועית והכשרה חול לימודי עם תורה " " - , " עם: " ציון דורש מדרש בית למל ספר בית כגון

בתי והתבססו הלכו מהחומות היציאה ולאחר השנים . קמו אלה ספר בתי יהודיים חוץ לתרומות שזכו אלו ספר

האמיתי ולצורך הקשה הכלכלי למצב כפתרון רק לאבפעולות מהמלחמה כחלק גם אלא מקצוע ברכישת

. בארץ המיסיון" למל" ספר בית

5: תעסוקה.

שעבדו • היהודים מספר גדל זו בתקופהמדובר כלל בדרך שונות במלאכות לפרנסתם

בעיקר מקצועם את שרכשו מלאכה בבעליהיהודי שעל המגמה בחלטה בישוב בגולה

: . המקצעות כפיו מיגיע להתפרנס' , , , , וכו , סנדלרים שענים בנאים אופים צבעים

. מפעלי בריאות.6גם בתחום הבריאות בקרב הישוב היהודי היו תמורות,

בתקופה זו ביקשו יהודים נדבנים להקים מערכת בריאות יהודית בכדי לא להיזקק לבתי חולים של הנוצרים:

שלח משה מונטיפיורי אל בין החומות את 1839בשנת •ד"ר שמעון פרנקל אשר הקים מרפאה ובית מרקחת.

העדה הספרדית הקימה בית חולים אך לא 1844בשנת •הצליחו להחזיקו.

.1859בית חולים רוטשילד הוקם בשנת •.1859בית חולים ביקור חולים הוקם בשנת •

" חולים" ביקור חולים בית