1

במצגת זו נדון בנושאים הבאים:

הפריחה.1.

יצירת הפרי מהפרח 2.והבשלתו.

2

מה גורם לצמח לפרוח?

3

בחיי כל צמח יש שני שלבים עיקריים :

- שלב הצמיחה .שלב וגטטיביא.

– שלב ההתרבות או השלב המיני בו הוא יכול לייצר שלב רפרןדןקטיביב. פרחים פירות וזרעים .

שני השלבים הללו קיימים גם בחד וגם ברב מחזוריים.

בפרק זה נבדוק את תהליך השינוי שעובר הצמח ממצב וגטטיבי לפרודוקטיבי.

4

מצמיחה לפריחה – מווגטטיבי לפרודוקטיבי.? השינוי היכן מתרחש תהליך

בראש הגבעול.בקודקוד הצמיחהתהליך השינוי מתרחש

קודקוד הצמיחה

5

תאים לא ממוינים .בקודקוד הצמיחה נוצרים

כלומר תאים שעוד לא "החליטו" איזה סוג של תאים הם יהיו , תאי עצה שיפה שורש או אפידרמיס.

6

לסוגי תאים ויוצרים אברים שלמים.התמיינותאחר כך התאים עוברים

למשל נוצרים עלים.

7

הקודקוד גם ממשיך להתפתח ולייצר את הגזע או הגבעול.

וכמובן מממשיך לפתח עלים כל האברים הללו הם איברים וגטטיבים.

8

9

קודקוד הצמיחה של הגפן יכול לייצר רק עלים בשנה הראשונהאם ניקח למשל את הגפן: וענפים.

לשלב הזה בחיי הצמח שבו הוא יכול ייצר רק עלים וענפים ולא פרחים השלב היווינילי )השלב הצעיר(.קוראים )כפי שציינו(

( השלב הווגטטיבי )השלב התפתחותיאו בשם אחר

שלב יווינילי = שלב וגטטיבי

10

בסוף החורף הגפן מתחיל בגדילה חדשה )שנה שנייה(

11

12

הפעם קודקוד הצמיחה יפתח גם פרחים ופרות .

המיני או השלב לשלב הזה שבו הצמח כבר יכול לפתח פרחים קוראים השלב הפרודוקטיבי.

13

, לפרודוקטיביותמיווניליותבמקרה ספציפי זה, השלב של מעבר ספר- שנה. זמן הייה מותנה בשעון ביולוגי שספר

מרס 2002

פרודוקטיביות

אפריל

2001

יוביניליות

מרס 2001

14

מי הם הצמחים שסופרים זמן?

צמחים נשירים כאלה שנכנסים לשלכת )אגס , תפוח, דובדבן, וכו'.(

צמחים באזורים טרופיים ששם אין שינויים בטמפ' ולא באורך יום ולילה.

15

שימו לב !!!!!

מספר הערות חשובות.

אחר.באורך זמן הוא השלב הווגטטיביאצל כל צמח 1.

בצמח אחד זה שנה ובצמח אחר זה שבוע, או אפילו ימים.

בכלנית למשל ממש קשה להבדיל בין השלבים כי הם קצרים מאוד אבל מניסיוננו אנו

יודעים, שהכלנית קודם מגדלת גבעול ועלים ורק אחר כך מתחיל להתפתח הפרח.

כי קודם היה שלב וגטטיבי , ורק אחר כך השלב הפרודוקטיבי.

16

האם רק הזמן הוא המדד לעבור ממצב למצב?

17

מספר מנתור- נספרים עלים, הצמח הופך לפרודוקטיבי לאחר שגידל מסוים של עלים.

, רק לאחר שהבצל הגיע לגודל מסוים הוא גודל הבצל איריס- נימדד הופך לפרודוקטיבי.

ישנם עוד מספר מדידות שצמח עושה לעצמו.

18

מה ההבדל בין השלב היוונלי לשלב הפרודוקטיבי?

בצמחים מסוייימים:

יש הבדל אפילו בצורה.

דוגמא: בקיסוס , העלים שונים, הגבעולים שונים.

בכללללללללללללל הצמחים יש משותף מבחינת השלב הפרודוקטיבי.

לכולם יש את היכולת לפרוח.

הגירוי עכשיו את לקלוטשל הצמח ,יכולים הפרודוקטיבי החלק המסויים ולהגיב לו בפריחה.

היוונילי.דבר זה לא קיים בשלב

19

מהם הגירויים הללו שהצמח מקבל על מנת לפרוח מהיכןו הם מגיעים?

הפרודוקטיבי.יש שני סוגים של גרוים שהצמח קולט בשלב

גירוי פנימי

.גירוי חיצוני

20

גירוי פנימי מהו? הם היוונילי לפרודוקטיביגורמים שהביאו מהשלב אותם המקור הפנימי-

המשפיעם וגורמים לפריחה.

מרס 2002

פרודוקטיביות

אפריל

2001

יוביניליות

מרס 2001

הצמח סופר: שנים, ימים, או חודשים זמן- ופורח.

21

וקבוע ואחר כך פורח.מגדל מספר עלים מסויםהצמח

22

לגודל בצלים או פקעות פורחים אחרי שהגיעו מסוים.

23

מקור חיצוני מהו?גירויים חיצוניים שהצמח מסוגל לקלוט רקקקק

בשלב הפרודוקטיבי.במטען התורשתי של הצמח יש מנגנון תיזמון .

( תלוי ב צמח.מספר עלים או מודד ))זמן(מנגנון זה סופר מיובינילי שהופך את הצמח הורמונליבסוף הספירה מתרחש בצמח שינוי

לפרודוקטיבי.דוגמאות:

הצמח הופך נספר זמן.בנשירים- )אגס, תפוח, דובדבן, והגפן שבמצגת( לפרודוקטיבי לאחר שנתיים או שלוש .

24

טמפ' נמוכה.גורם חיצוני אחד יכול להיות למשל

כלומר צריך לצמח "יהיה חורף קר" . הקור עצמו לא גורם למשהוא באופן ישיר אלא הוא רק "מכין".

למשל: התפוח פורח באביב כשהטמפ' עולות. אבל , הוא לא יפרח בצורה לפני האביב לא היה חורף קר.טובה אם

. היה חורף קר לפני הקיץגם הגפן ייתן פריחה טובה בקיץ רק אם

לשלב המכין הזה הצורך מנות קור כתנאי לפריחה )כשהטמפ' עולות,( קוראים קיוט.

קיוט או וורנליזציה.

דוגמאות לקיוט.

תבואות חורף )חיטה , שעורה , דורה.( פורחות בקייץ.

אחרי חורף קר לוקח להם שבועיים לפרוח.

אחרי חורף חם חמישה חודשים

במקרה זה האיבר שקיבל את מנות הק'ור היה הזרע שהוטמן בקרקע לפני החורף.

25

צומחים צמיחה וגטטיבית בשנה הראשונה כלומר הם דו שנתייםצמחים עדיין לא יכולים לקלוט את האותות לפריחה..

26

בשנה השנייה כלומר לאחר שהצמח "ספר" זמן של שנתיים , הם הופכים , וקולטים גירויים של קור.. הם קולטים את הקור של החורף .לפרודוקטיביים

הקיוט כלומר קולטים את

1

13

27

20

ורק אז יוכלו לפרוח

28

קיוט.לדרישה של תקופת קור קוראים

הורמונליים בתוךהיא אם כך בחורף וגורמת כניראה לשינויים הקיוט תקופת הצמח.

הקליטה של הקיוט נעשית אם כך בכל צמח במקום אחר.

ישנם צמחים שקולטים אותו בנבט , בזרע, בקודקוד הצמיחה או בעלים.

אם בחורף לאחר תקופת קור ארוכה פתאום יבואו מספר ימים מאוד חמים בהפתעה

השפעת הקיוט תבוטל.

לכן בצמחים רבים לא חשוב רק שיהיה גשם אלא גם שהחורף יהיה קר מאוד.

29

כפי שראינו בדוגמאות , הקיוט הוא לא תנאי מספיק לפריחה.

צמחים שונים יכולים לעבור חורף קר אבל ללא קיץ חם לאחר החורף הם לא יפרחו.

תרמופריודה.לכל הדרישות של חום וקור או הבדלי טמפ' אנו קוראים

.בתרמו פריודההקיוט אם כך הוא שלב אחד

30

שלם של בצל של לפוטו פריודיזםדוגמא צבעוני.

כדי לזרז את הפריחה קייטו אותו קיררו אותו באוגוסט החם ואז הוא פרח מוקדם בחורף.

31

כיצד מנצלים את התופעות הללו בחקלאות.

דוגמאות:

מחזיקים בקרור ואז כשזורעים אותם הם כבר עברו קיוט )הם זרעי חיטה -מוכמנים – ככה קוראים לזה( ונובטים מהר. ככה אפשר באירופה לזרוע פעמיים

חיטה במקום פעם אחת.

– מחזיקים בקרור ואז אפשר להבטיח פריחה אופטימלית ואפילו בצלי שושןמוקדמת יותר.

לפי חקר דרישות הקור יודעים איפה לשתול אותם, דובדבן רק במקומות עצים-הכי קרים,

תפוח בהר הפחות גבוהה, שקדיה אפשר גם במקומות פחות קרים.

32

למשל .עגבניות כמו חום רק של תרמו פריודיזםצמחים אחרים דורשים

חום מעורר פריחה, לכן בערבה, הם פורחים ומבשילים ראשונים באזור ומקדימים את אירופה.

33

נסדר את הקשר שבין חמשת המושגים :

יוויניליות

שלב וגטטיבי

שלב פרודוקטיבי

קיוט

תרמופריודיזם.

לא לא בשל. הוא שלב בחיי הצמח שבו הוא צעיר ,- פרוש מילולי יווניליותיכול לפרוח.

היווניליות. אם כך הוא שלב הווגטטיביהשלב

יוביניליות = גטטיביותו

למה שמות שונים ?

34

כלומר רק חלקים לא מיניים מדגיש את העובדה שהצמח מפתח וגטטיביותכי מדגיש מה הצמח כן עושה.

לא הגיע יכול לפרוחאינו מדגיש את העובדה שהצמח צעיר והוא יוביניליותלבשלות מינית.

שניהם הבטים קצת שונים של אותה התקופה.

– פרוש מילולי , פרודקט –מוצר, השלב הייצרני- זה השלב שבאפרודקוטיביות היווביניליות .אחרי

המתאימים.התנאים יהיו לו אם מסוגל לפרוחבשלב זה הצמח

צמחים קור בשביל לפרוח. ללא כמות מסויימת של לקור - זה הדרישהקיוטמסויימים לא יפרח.

היוביניליניקלטו בשלב ולא הפרודוקטיבי הקיוט ניקלט רק בשלב

שצמח צריך בשביל בטמפ'והשינויים ההבדלים כלל - תרמופריודיזםלפרוח.

– תקופת הקור.מהתרמו פריודיזם חלקיכול להיות קיוט

35

פרודוקטיביות. יייקלט רק בתקופה של תרמופריודיזם

36

אורך היום כגורם לפריחה .

37

38

הפריחה. יש השפעה על מועד לאורך היוםגם

את הצחים המושפעים מאורך היום מחלקים לשניים:

יום ארוךצמחי

יום קצרצמחי

אורך אלא אורך היוםלא למעשה , מה שמשפיע הוא ,לכן אנו נכנה אותם: הלילה

צמחי לילה קצר צמחי יום ארוך-

צמחי לילה ארוך. – צמחי יום קצר

39

אנחנו מכירים את החצב.

החצב פורח בסתיו לפני הגשם.

ונותנים לו את האות לפריחה.ארוכיםנעשים הלילות בסתיו

לילה ארוך., או צמח יום קצרהחצב הוא צמח

מהו המנגנון שבעזרתו הצמח קולט את שינויי יום והלילה?

40

. הפיגמנט הוא כחול, ומכאן שהוא קולט פיטוכרום התגלה פיגמנט שניקרא אור אדום.

שלהם לכל החדירות הוא נימצא קרוב לקרומי התא ומכאן שהוא משפיע על מיני חומרים.

הפיגמנט יכול להיות בשני מצבים: פעולתו מיוחדת מאוד.

)_אנחנו לא אור אדום רחוק שהוא חלק מהחושךבמצב זה: הוא מסוגל לקלוט קולטים אדום רחוק.(

Pr לא פעיל

41

Pr לא פעיל

כל עוד האור הזה מאיר עליו הוא משתנה והופך להיות במצב אחר.

Pfr מצב פעיל

42

Pfr מצב פעיל

איך שהוא מגיע למצב הזה הוא משתנים שני דברים.

חומרים.לחדירת ובעקיפין בקרום התאהוא מסוגל לגרום לשינויים 1.

אם יאירו עליו באור אדום רגיל שהוא חלק מאור היום הוא יחזור למצב 2.הקודם.

Pr לא פעיל

43

Pr לא פעיל

Pfr מצב פעיל

rאור frאור

אור אדום רחוק או לילה משנים את מצב הפיטוכרום למצב פעיל

אור אדום או אור יום מחזירים אותו למצב לא פעיל

44

והוא משנה את קרום pfr לפעיל prאור אדום רחוק הופך את המצב הלא פעיל התא.

45

אור אדום רגיל מחזיר אותו למצב הלא פעיל וקרום התא משתנה חזרה.

46

47

מבחינת הצמח מה זה אומר :

– הם יפתחו עלים בקיץ. בקיץ היום ארוך.צמחי יום קצרלדוגמא

אבל כשהיום יתקצר בסתיו העלים יקלטו את הגירוי והצמח יפרח.

48

דוגמא – גיבסנית

בקיץ מספיק חם ויש יום ()צמח לילה קצרצמח יום ארוך גיבסנית צמח קייץ ארוך שני תנאים הדרושים לפריחה.

באירופה בחורף גם קר וגם יום קצר אי אפשר לגדל.

כשבאירופה חורף גם אצלנו חורף.

חם. כך שיש טמפ' מתאימה לגידול.אבל בערבה שלנו החורף הוא

אבל היום הוא יום קצר ולא מספיק לגידול גיבסנית כי בורפים היום קצר..

. ובכך "שוברים את האדום הרגיל ,המכיל את באור לבןמאירים בלילה את הצמחים ,הלילה הארוך".

פריחה. ויש קצרהלילה נהייה

"השבירה " לא חייבת להיות בסוף אלא לאורך הלילה.

49

1

13

לילה ארוך טמפ' גבוהות אין פריחה.

50

1

13

את הלילה- יש פריחה.מקצרים "שוברים את הלילה בתאורה " –

51

כך מנצלים את החום בערבה לשלוח פרחים לאירופה בחורף כשאצלם אין פריחה.

52

בצמחי לילה ארוך עושים להפך.

בחרציות שהם צמחי לילה ארוך – יום קצר ,מכסים ברשת צל את הצמחים חלק מהיום בכדי לזרז פריחה בקיץ.

בארץ אם כך ,מנצלים את העובדה שיש תמיד מספיק , ואפשר בהוצאה כספית נמוכה לכוון את חום לפריחה

אורך היום והלילה.

53

התפתחות - הפרי.

54

הפירות מתפתחים מהפרח.

פרי אמיתי מתפתח מהשחלה של הפרח.

פרי מדומה מחלקי פרח אחרים בנוסף לשחלה.

תיזכורת:

55

עלי הכותרת נושרים

56

57

האבקנים ועמווד העלי מתנוונים

58

והשחלה מתנפחת עד חנט.שמקבלים

59

לראשית התהוות הפרי מהפרח קוראים חנטה.

בשלב זה הפרח שואב חומרי מזון מהצמח הוא הופך להיות מבלע ולכן גדל.

לאחר החנטה בא שלב הגדילה.

שלב הגדילה מסתיים בשלב ההבשלה.

60

מה גורם לתחילת שלב החנטה?

61

בצמחים מסויימים שלב ההפריה עצמו. )גרגרי אבקה נוחתים על הצלקת.(

בצמחים אחרים שלב ההפריה אבל לא נוצרים בו זרעים ממש.

בצמחים אחרים הפרי מתפתח ללא הפריה כלל ואין בו זרעים.

62

פירות המתפתחים ללא הפריה כלומר אין בהם זרעים כלל נקראים פרות פרתנוקרפיים.

פירות ללא זרעים.הם חשובים בחקלאות משום שהם מאפשרים לפתח

כמעט ואין בטבע פירות ללא זרעים ,מכיוון שהפרי מתפתח כתוצאה מהורמונים שמופרשים מהעובר שבזרע..

הורמונים אלו : אוקסין, ג'יברלין, מכוונים את זרימת המוטמעים מהעלים לפרי . ובעקבות כך גם את המים והפרי גדל.

ללא זרעים, אין עוברים, אין הפרשת הורמונים , ואין זרימתץ מוטמעים לפרי.

צמחיים באופן מלאכותי ריסוס הורמוניםמגדלים ע"י פרתנוקרפיים פירות על הפרי עצמו.

63

ככל שמספר הזרעים בפרי רב יותר , כך הפרי גדול יותר , כי יש יותר הורמונים מושכי מוטמעים בפרי.

64

את הפרי בכדי מגדילים איך שיימכר "טוב יותר" ?

65

מבלע . קודקודי הצמיחה הם הפרחיםהצמיחה לבין קודקודי בין תחרותקיימת אחר.מבלעאחד והפרחים הם

גם בקודקודים וגם בפרחים החונטים יש אותם הורמונים.

66

בכדי להגדיל את הפרי אפשר .....

ליקטום את קודקוד הצמיחה.

או לרסס אותו במונע צימוח שמונע מקודקוד הצמיחה להיות מבלע.

67

מתחת לחנטים.חיגור אפשרות אחרת היא

68

מתחת לפרי מהשיפה כלומר מהקליפה חותכים טבעת בחגורואז המוטמעים לא מתקדמים בשיפה ומצטברים מתחת לפרי.

כנ"ל לגבי ההורמונים.

69

כשיש הרבה פרי – מדללים את הפרי בכדי להקטין את תהחרות בין הפריורת.

70

איך אפשר להגדיל את הפרי באופן מלאכותי.

יצירת זנים חדשים עם פרי גדול

הקטנת התחרות על המזון עם מבלעים מתחרים

הקטנת התחרות מול קודקודי הצימוח

קיטום קודקודי הצימוח

ריסוס במונעי

צימוח

חיגור

הקטנת התחרות בין הפירות

דילול פירות

ריסוס הפרי במווסתי

צמיחה

71

72

73

הבשלת פירות !!!!!!

74

הוא השלב שהפרי הגיע לממדים הסופיים שלו הבשלת הפרי שינויים של הרכב החמוריםמבחינת גודל והוא מתחיל לעבור

שהוא מכיל.

השינוים המתרחשים הם :

והפרי הופך מתוק סוכרהופכים לעמילן בלתי מסיסים, כמו תשמורת חומרי1.יותר.

, מה שמראה על פרוק החומצה.החומציותרמת יורדת 2.

חומרים שגורמים לטעם בוסר או לעפיצות הפירות נהרסים .הטנינים- 3.

מהחלבונים , נוצרים יותר אנזימים ופחות חלבוני "מבנה" שונים את הגוף.4.

תאי הפרי מגבירים את עוצמת הנשימה שבהם.5.

יש פירוק של חומרים שהגנו על הפרי מפני מזיקים ומחלות והפרי נעשה 6.רגיש יותר.

75

קצב ההבשלה.

קצב ההבשלה מושפע באופן ישיר מגז מסויים שמפרישים הצמחים בעת ההבשלה.

אתילן.לגז קוראים

ההבשלה.הגז אתילן וגז זה מזרז את קצב מפריש הוא להבשיל כשפרי מתחיל

הגז מופרש גם כשפרי "ניפצע".

מבדילים בין שני סוגים של פירות מבחינת השפעת האתילן.

בעודם בוסר. כלומר ניקטפו לאחר שניקטפופירות שממשיכים להפריש אתילן גם לפני הבשלה,

אבל מפרישים אתילן בכל זאת וממשיכים להבשיל.

דוגמא: אבוקדו, בננות, פירות טרופיים.

אם הם ניקטפו במצב של בוסר. כמו תפוזים.שלא מפרישים אתילןפירות

76

מופרש מהבננה לסביבתה. גם לאחר אתילן גזשנקטפה בוסר והיא ממשיכה להבשיל.

והבננה מבשילה

הבחלה.להבשלה שלאחר הקטיף אנו קוראים

ההבשלה שלאחר הקטיף כשהפרי לא מחובר לעץ.הבחלה-

בננות הן מהפרות המבחילות

איך בננה ממשיכה להבשיל אחרי שנקטפה?

אתילן

77

בתפוז למשל אם הוא ניקטף בוסר הוא לא יפריש אתילן ולא יבשיל אין לו תהליך של הבחלה..

כלומר הוא ישאר חמוץ לא ייהפך למתוק וירקב בסופו של דבר.התפוז הוא לא מבחיל.

78

איך מנצלים את הידע הזה בחקלאות.

בננות קוטפים למשל גם כשהן ירוקות ולא בשלות. כי יודעים שהם יבשילו אחר כך בבית האריזה ואפילו בשוק.ואפשר להתארגן יותר טוב על הקטיפים.

את קצב ההבשלה מווסתים ע"י זה ששמים אותם בחדרים מיוחדים שם אפשר להוציא החוצה את האתילן ע"י מאווררים ולהאט את ההבשלה, או להוסיף

אתילן ולהגביר את ההבשלה.

התפוז לא ממשיך להבחיל אבל אם קוטפים אותו כמעט בשל ובבית האריזה מוסיפים לו אתילן הוא הופך לצהוב.

כלומר הוא לא ממשיך להבשיל אבל הופך לצהוב ונישאר די עמיד בפני מחלות ומזיקים.

79

מתי יש לקטוף את הפרי המבחיל? מדובר אך ורק לגבי הפרי אשר ממשיך להבשיל = להבחיל , גם לאחר

הקטיף.

להבשיל.יש סימן מיוחד אשר מסמן שהפרי עומד

נושם בעוצמה, מבחילפרי שממשיך להבשיל לאחר הקטיף , כלומר פרי גדלה והולכת ככל שהוא מתקרב להבשלה.

80

המדד לנשימה הוא כמות הפחמן הדו חמצני CO2.שניפלטת

לעומת מספר ימים שלאחר הקטיף.

81

באבוקדו למשל:

היא ההבשלה ימים לאחר הקטיף 4בערך עד ל- הנשימה.איטית וכך גם

בעוצמת עלייה חדהאחר כך "פתאום" יש הנשימה.

בשלב זה הפרי מבשיל מייד עד ל"התמוטטות" עד לריקבון.

82

ואחר כך יש בשיא הנשימהההתמוטטות היא ירידה.

או "שיא"לכן קוראים לפירות אלו פירות של קלימאקס.באנגלית

פירות קלימקטרים.

הם פירות שממשיכים להבשיל לאחר הקטיף ויש קלימקטרייםפירות לקטוף אותם כשהנשימה שלהם היא עדיין איטית

83

גם התפוח והמשמש הם פירות קלימקטריים

יש להם שיא ואחר כך נפילה

84

לא כל הפירות הם קלימקטריים.

פירות שאינם מבשילים לאחר הקטיף הם לא קלימקטריים וגרף הנשימה שהלם הוא קו ישר. אין להם שיא .

85

ההבשלה :בשלב

העמילן יורדת רמת חומרי התשמורת יורדת - רמת

עולה הסוכר מתפרק לסוכר רמת והעמילן מאחר

86

מאוד.משתנה מעט הפרי בזמן ההבשלה גודל

87

הקלימקטריתעלייה בנשימה מתחילה ההבשלה עם

בנשימה ואז הפרי מתמוטט .תלולה היא ממש העלייה לאחר ההבשלה

פתאום הפרי מתמוטט.קטן מתכלה וגודל הפרי הסוכר

88

89

90

91

92

93

94

95

96

97

98