אלמוג קונטנט

אוכלוסיה•

ערים רבות בישראל תחילתן במושבות חקלאיות יהודיות אשר הוקמו בין שנות השמונים של המאה הי"ט לשנות השלושים של המאה העשרים. מאז הקמתן עברו רבות מן המושבות תהליך של עיור בהיקף זה או

אחר. המושבות במישור החוף הן שהצטיינו במיוחד במעבר מיישוב כפרי ליישוב עירוני גדול למדי. במאמר זה אציג ניתוח כוללני של תהליך העיור במושבות מישור החוף, כחלק מתולדותיה של ההתפתחות היישובית החדשה בארץ. הניתוח מצביע על הגורמים אשר חוללו את עיור המושבות במישור החוף, ואשר השפיעו על

. עיצובו, ועל השלבים השונים בתהליך זה

שלא כדרך העיור בארצות רבות בעולם, שבהן קשור התהליך בעיקרו בהגירתם של אוכלוסין מן הכפר אל ובכלל זה עיורן של המושבות, בהגירה של יהודים , העיר, כרוכה ראשית העיור בישראל בעת החדשה

מארצות חוץ ובעלייתם לישראל. חלק מיהודים אלה, שבאו בדרך כלל מערים גדולות או בינוניות בארצות מוצאם, השתקעו מיד עם בואם ארצה ביישובים הכפריים היהודיים שנוסדו בארץ, ובכללם המושבות שקמו

במישור החוף. חלק אחר של עולים עירוניים אלה הגיעו בראשית דרכם בארץ אל הערים שבה, אך בשל משברים שפקדו את הערים הגדולות מצאו את דרכם אל מושבות אלה. גם המעטים מן התושבים היהודים

הוותיקים בארץ שהשתתפו בייסוד המושבות ובהמשך אכלוסן בשנים שלאחר מכן, באו מן הערים, בהיעדרם של יהודים רבים ביישובים הכפריים בארץ-ישראל. כך או כך היו אלה עירוניים שהניעו את גלגלי

תהליך העיור של מושבות מישור החוף, שבמרוצת הזמן הפכו ברובן לערים לכל דבר. דרך זו של אכלוס יישובים כפריים ביוצאי ערים אפיינה את התפתחות המושבות החל מראשית דרכן, גם לפני קום מדינת

ישראל וגם מיד לאחר מכן בעת גל העלייה הגדול שהגיע לישראל בראשית שנות החמישים. יוצאי הערים תפסו מקום מרכזי עוד יותר במושבות ובתהליך עיורן בשנות השבעים, כאשר המושבות הסמוכות לערים

הגדולות שבמישור החוף החלו לשמש מקום השתקעות לתושבים שיצאו מערים אלה בבקשם אחר דירות במחיר נמוך יחסית. היו ביניהם מי שתרו במושבות מישור החוף אחר האפשרות להתגורר בבתים צמודי

קרקע עטורים גינה וחצר, כדרך תושבי הפרברים בהרבה מארצות המערב. כך הצטרף תהליך הפרבור אל . המקורות אשר הזינו את העיור במושבות מישור החוף בתושבים עירוניים חדשים

אוכלוסיה המשךמאז ראשיתן כיישובים כפריים. הגורם , עיור המושבות במישור החוף התחולל כתוצאה מגורמים שונים•

הראשון קשור דווקא בהתעצמות הפעילות החקלאית במושבות אלה, בעיקר בענף הפרדסנות, התעצמות אשר הביאה בעקבותיה לנהירת תושבים חדשים שביקשו ליטול בה חלק. במקביל צמחו במושבות מישור

ככל שנעשתה ההתיישבות הכפרית היהודית במישור החוף בתקופת . החוף עיסוקים בעלי אופי עירוניהמנדט צפופה יותר, כן עלה הביקוש לשירותי סחר מקומיים בחבל ארץ זה, ובעקבותיו גדל במושבות רבות מספר בתי-העסק ונתרבו המועסקים במסחר ובשירותים. גידול זה הוא אחד הסימנים המובהקים לראשית תהליך העיור של יישובים כפריים. אל בתי-המסחר נוספה במשך הזמן פעילות תעשייתית שהייתה קשורה

בעבודה החקלאית במושבות ובאזורים שסביבן. לאחר מכן, בעת גל העלייה הגדול בראשית שנות החמישים, הופנו תושבים חדשים רבים אל המושבות ברחבי הארץ אך במיוחד אל אלה שבמישור החוף.

תוך זמן קצר גדלה האוכלוסייה ביישובים אלה באופן ניכר מאוד. לאחר שנות העלייה ההמונית נתרכז תהליך העיור במושבות הסמוכות לתל-אביב, שהיו לפרברים קרובים או רחוקים של העיר הגדולה. כמה מהן הפכו

.לחלק אינטגרלי של המטרופולין הגדולה ביותר בישראל  

התנאים לעיור המושבות•מבין צורות ההתיישבות הכפרית היהודית בישראל המושבה הייתה הפתוחה ביותר לגידול משמעותי של

אוכלוסייתה. כלכלתה של צורת התיישבות זו יכולה הייתה למצוא לה דרכים חדשות להתפתחות ולהסתעפות עד כדי ממדים עירוניים מובהקים. היו לכך מספר גורמים, הקשורים בהיעדר הגבלות מבניות

ואידאולוגיות על דרכי התפתחותן ובקיומו של עקרון הקניין הפרטי על הקרקעות ועל הפעילות הכלכלית בהן. בניגוד למושב או לקיבוץ לא הייתה במושבה שום הגבלה מבנית על אפשרויות הפיתוח העירוני, להוציא

צורת המושב וצורת הקיבוץ נוסדו . התכנון הפיסי שאף הוא ניתן היה לשינוי כאשר נוצרו נסיבות חדשותבמחשבה תחילה לצקת דפוסי התיישבות חדשים בארץ-ישראל על בסיס עקרונות של עבודה עצמית,

אשר הקדימה מבחינת סדר הזמנים את השתיים , שיתופיות וקרקע בבעלות הלאום, ואילו צורת המושבההאחרות, המשיכה את צורת היישוב הכפרי השכיחה ברבות מארצות העולם, ובמיוחד באלה שמהן הגיעו

(1).ראשוני המתיישבים במושבות

אוכלוסיה המשךבראשיתם היו המושב והקיבוץ בנויים על החקלאות כבסיס כלכלי עיקרי, והיו לכך נימוקים אידאולוגיים, •

חברתיים ולאומיים. עם גידול האוכלוסייה והתפתחות הכלכלה בארץ נמצא כי המושב והקיבוץ מוגבלים ביכולתם להתפתח ולהפוך ליישובים גדולים. המושבים התקשו בפיתוח מקורות פרנסה חדשים ליושביהם

שלהם, לא כל שכן לתושבים נוספים. כך היה גם בתחום המגורים. במשך שנים רבות הקשה המבנה של מספר נחלות חקלאיות המוגדר מראש על הקמת מגורים נוספים במושבים אף לבני הדור השני ולא כל שכן לתושבים חדשים. המסגרת החברתית והכלכלית של צורת המושבה הייתה שונה. היא הייתה גמישה למדי, ובבוא העת פתחה את הדרך בפני חלק ניכר מן המושבות להיעשות לערים בישראל. צורת המושבה הייתה מושתתת על יוזמה אינדיווידואלית המאפשרת ליחיד להתאים את פעילותו לנסיבות משתנות מבלי להיות

. כפוף לכללים של מסגרת שיתופית המטילה את מרותה על הפרט

במושבות לא התקיימו הגבלות פורמליות נוקשות על גודל יחידת הקרקע שעליה ניתן לבנות יחידת מגורים אחת, ואף לא הוגבל מן הבחינה המבנית מספר יחידות המגורים על אותה יחידת קרקע. כך יכלו המושבות

להגדיל את היצע המגורים בהן בהתאם לנסיבות המשתנות של הביקוש ולאפשר למספר גדל והולך של תושבים חדשים להשתקע בהן.

אקלים וטמפרטורההמונח "מישור החוף" משלב שני מושגים •

גיאוגרפיים נפרדים: מישור וחוף. מישור החוף של ארץ ישראל מהווה יחידת נוף המשלבת

טופוגרפיה מישורית וחוף ים. ייחודו של מישור .החוף הארצישראלי בשילוב שני המרכיבים

מישור החוף, יחידת הנוף המערבית של ארץ •ישראל מוגבלת, ממזרחה בגבעות השפלה

ובשדרת ההר ובמערבה בים התיכון ומשתרעת .מגבול הלבנון בצפון ועד לחופי סיני שבדרום

:לקו החוף של ארץ ישראל שני מאפיינים בולטים•.א. קו חוף קשתי•

.ב. קו חוף חלק, מועט במפרציםא. קו חוף קשתי•

קו החוף הארצישראלי מתמשך בצורה קשתית מצפון-מזרח לדרום-מערב. הסיבה לכך נעוצה

במבנה הגיאולוגי של פני הארץ. קיימת התאמה בין צורתו וכיוונו של קו החוף לבין כיוונה של רצועת ההרים שממזרחו. התאמה זו גדולה

במיוחד במרכז הארץ, בהרי יהודה ובשומרון וקיימת במידה פחותה גם בהרי הגליל ובצפון

הנגב. בכרמל, בו חודרים ההרים לים, יש התעגלות קו . אי-התאמה בין קו החוף לאזור ההר

החוף בדרום הארץ קשורה להצטברות של .חולות

צורת קו החוף ביחס לכיוון ההר המרכזי

אקלים וטמפרטורה המשךב. קו חוף חלק, מועט במפרצים•

למעט מפרץ חיפה ובליטות קטנות ביפו ובעתלית, הינו חלק וחסר מפרצים. החוף , קו החוף של ארץ ישראלשל ישראל מהווה אזור מעבר בין החופים החלקים של דרום הים התיכון וצפון אפריקה לבין החופים

רכס ראש הנקרה (. המפורצים האופייניים לצפון הים התיכון )מלבנון וצפונה דרך טורקיה ועד לחופי ספרדשלושת המפרצים בחופה של . נחשב לגבול בין החופים המפורצים בצפון לבין החופים החלקים בדרום

באזור יפו קיימת בליטה . טקטוניותופעולות הרבדההארץ, בחיפה, בעתלית וביפו, נוצרו משילוב של תהליכי שגרם להעתקה אופקית של החוף. במפרץ עתלית, נסיגת , קו סיסמיבקו החוף, שנוצרה מהימצאותו של

של נחל מערות, שכיוונו דרום-מזרח צפון-מערב ומגיע אל צפונו העתקהחוף נגרמה כפי הנראה כתוצאה מהכך שחלקו נמצא היום מתחת , כורכרשל מפרץ עתלית העתק זה גרם כפי הנראה להטבעת חלק מרכס ה

המפורץ. גם את מפרץ חיפה יצר תהליך טקטוני ברור. המצוק החופילמפלס פני הים וחלקו יוצר את המפרץ נוצר מהזווית שבין קו ההעתק התוחם את הכרמל מצפון לבין קו החוף. גם בחלקו הצפוני נתחם

מפרץ חיפה על ידי קו שבר גיאולוגי, המפריד בין הגליל התחתון לגליל העליון ומגיע לחוף מדרום לעכו. לקו .זה יש המשך גם במפתן היבשת מתחת לפני הים

.במפרץ חיפה ישנם גם משקעים חוליים עמוקים, שהורבדו בתוך המפרץ ויצרו את חופיו החוליים•.למישור החוף שני מאפיינים בולטיםמאפייני מישור החוף•.א. רוחב משתנה - צר בצפון הולך ומתרחב כלפי דרום•

.ב. טופוגרפיה מישוריתא. רוחבו של מישור החוף•

ק"מ באזור שמדרום 4רוחב המישור אינו אחיד והוא הולך ומתרחב כלפי דרום. רוחבו של המישור נע בין כ - ק"מ באזור רצועת עזה. התרחבותו של המישור בחלק הדרומי נובעת מאספקה 40לראש הנקרה ועד לכ -

שהנילוס הביא אל הים. תוספת החולות היא גם שגרמה לנטיית קו סחףשל חולות שהגיעה מכיוון דרום, מה.החוף לכיוון דרום-מערב בדרום הארץ ולכך שבצפון הארץ רצועת החולות צרה יותר

אתרי תיירות נפוציםנמל קיסריה

ר•אשי

תה של קיסריה בתקופ

ה ההלניסטי

ת ,במא

ה השלישי

ת לפ

ני סה

"נ ע

ת נוסד במקום יי

שוב פיניקי בשם סטרטנוס פירגוס

(מגדל סטרטון( ,

שתיפקד כעיר נמל קטנה.

בשנ

ת 90 לפ

ני סה

"נ כב

ש אלכסנדר ינאי א

ת היי

שוב ,כחלק ממדיניו

תו לפת

ח א

ת ענ

ף הספנות בממלכ

ה החשמונאי

ת ולהרח

יב א

ת ג

בולה.

מגדל סטרטון נותר

ה י

הוד

ית במשך שני דורות ,עד שהרומאי

ם כבשו א

ת הארץ בשנ

ת 63 לפ

ני סה

"נ –ה

ם העניקו ליי

שוב מעמד של עיר חופשי

ת.

המלך הורדוס הביא למפנ

ה בתולדותי

ה של קיסריה ,כשבשנ

ת 22 לפ

ני סה

"נ החל להקים ב

ה נמל משוכלל.הורדוס בנ

ה עיר מחסנים ,

שווקים ,רחוב

ות

גדולים ,מרחצאו

ת ,מקדשי

ם ו

מבנים ציבוריי

ם מפוארים .בעיר נער

כו מ

די חמ

ש שנים תחרויו

ת ספור

ט ג

דולות ,משח

קי גלדיאטור

ים

ומחזות.

קיסריה שג

שג

ה ג

ם בתקופ

ה הביזנטי

ת .מדרום לעיר השתר

עו אז

שטחי

ם חקלאיי

ם נרחבים ,

שנוד

עו בשם

גני קיסרי .האזור החקלאי המשיך לתפקד ג

ם בתקופ

ה הערבית הקדומה ,כנרא

ה עד הכיבוש הצלב

ני במא

ה ה -11 .ג

ני קיס

רי נקב

רו במשך הזמן מתח

ת לחול

ות נודדים.

לפני סה"נ – הם העניקו ליישוב מעמד של עיר חופשית.63כבשו את הארץ בשנת

לפני סה"נ החל להקים 22המלך הורדוס הביא למפנה בתולדותיה של קיסריה, כשבשנת בה נמל משוכלל.

הורדוס בנה עיר מחסנים, שווקים, רחובות גדולים, מרחצאות, מקדשים ומבנים ציבוריים מפוארים. בעיר נערכו מדי חמש שנים תחרויות ספורט גדולות, משחקי גלדיאטורים

ומחזות.

קיסריה שגשגה גם בתקופה הביזנטית. מדרום לעיר השתרעו אז שטחים חקלאיים נרחבים, שנודעו בשם גני קיסרי. האזור החקלאי המשיך לתפקד גם בתקופה הערבית

. גני קיסרי נקברו במשך הזמן מתחת 11הקדומה, כנראה עד הכיבוש הצלבני במאה ה- לחולות נודדים.

ראשיתה של קיסריה בתקופה ההלניסטית, במאה השלישית לפני סה"נ עת נוסד במקום יישוב פיניקי בשם סטרטנוס פירגוס )מגדל סטרטון(, שתיפקד כעיר נמל קטנה.

לפני סה"נ כבש אלכסנדר ינאי את היישוב, כחלק ממדיניותו לפתח את ענף 90בשנת הספנות בממלכה החשמונאית ולהרחיב את גבולה.

מגדל סטרטון נותרה יהודית במשך שני דורות, עד שהרומאים

חי וצומחחבצלת החוף

חבצלת החוף• נושבות רוחות חזקות, הנושאות עימן רסס מלוח של מי ים. כמות הרסס והשפעתו יםבקרבת ה•

על הצמחים רבה בקרבת הים, ואילו במרחק של כמה עשרות מטרים מן החוף פוחתת ב"חגורות" המקבילות לחוף. צומחהשפעתו. בהתאם לשינוי בעוצמת הרוחות וברסס גדל ה

לחגורות הקדמיות אופייני צומח חופי מיוחד, העמיד בפני רוחות ורסס מי הים. רצועת החוף של אזור ההצפה של הים היא מלוחה, וכמעט לא גודל בה דבר. לעתים מצויים ברצועה זאת

.חוף הכרמל, חדר בשנים האחרונות והגיע עד לסיני זה, הנפוץ בחופי צמח. זוגן לבןצמחי החוף. בעורפה לפופית והאשלגנית מילחית היא חברת היםחגורת הצומח הראשונה הקרובה ל•

, מכסיף לוטוס דוקרני ומד חולשל חברת צמחים זו, ברצועה קצרה, שולטת בדרך כלל חברת אם כי הגבולות בין שתי החגורות לא תמיד ברורים.

. חוליות כורכרחגורת הצמחים השלישית מאכלסת את החוליות הקדמיות שלמרגלות מצוק ה• כורכרי. לחגורת הצמחים הזאת אופייניים לוטוס מכסיף, חצץ גס ומחולאלו בנויות לרוב מ

המצוי, ועוד. בפסגת המצוק עוצמת ידיד החולות החוף, גלעניון החוף, צלבית החוף, חבצלת שרועים.שיחהרוח חזקה ביותר, התשתית נעדרת כיסוי חולי והצומח מורכב מבני

, אופייניות שתי חברות מוצק, כלומר אותן חוליות המצויות מעבר למסחה העורפיותלחוליות ה•של צומח החולות. החוליות הנעות מאוכלסות בחברת ידיד החולות המצוי. החוליות שנעצרו

, רותם המדבר, המלווה גם בצמחי זירעית לענה חדבידי רכס הכורכר מכוסות בחברת ה, ועוד.ארץ ישראלית ארכובית החולות, דנתיות

חי וצומחצומח החולות

הכדורים, אגמוניתבשקעים בין החוליות מופיעים צמחי • וארכובית ארץ ישראלית. מציאותם של מצרי סוכרקנה-

צמחים אלו מעידה על מי תהום גבוהים ועל תשתיות של הנודדים, חולות. בתי גידול אחרים הם החריסיתקרקע

החולות המיוצבים למחצה והחולות המיוצבים, רכסי , ובתי גרומוסוליםהכורכר, קרקעות החמרה, קרקעות

ובריכות. כל אחד מבתי ביצות, נחלים, כגון לחיםגידול גידול אלה מאוכלס על ידי חברות מצחים המיוחדות לו.

היא מישור החוףהמשותף למרבית בתי הגידול של בקרקעות אלה מיםמציאותן של קרקעות חוליות. כמות ה

(, והמים מחלחלים בהם לעומק 10%-3%היא מועטת )רב. גם כושר ההזנה של קרקעות אלה הוא דל, והן עניות

. יוצאי דופן הם בתי הגידול שבהם מצויה מתחת חנקותבלחול שכבה חריסית עוצרת-מים. התנאים בבתי הגידול

החוליים, ובמיוחד בחוליות, דומים מאוד לתנאים . ואמנם, כתוצאה ממחסור מדברייםהשוררים בבתי גידול

במים וממיעוט החנקות בקרקע, צמחי החולות הם בעלי .קסרומורפיותתכונות

במישור החוף מעובדים ברובם, אלוביאלייםהמישורים ה•והצומח הראשוני בהם הושמד כנראה בזמנים

ההיסטוריים, וכיום לא נשאר מהם שריד. הקרקע כאן היא חרסיתית, פורייה ובעלת כושר נשיאת מים רב. לעתים גרוע הניקוז בקרקעות אלה, ואז לקוי גם האוורור. בשל

הגבוהה תופחת הקרקע לאחר הרטבתה חרסיתתכולת ה. בסדקים סדקיםומתכווצת עם התייבשותה, נוצרים בה

אלה נשפכת קרקע מן האופק העליון אל האופק התחתון, ולפיכך מתערבבת הקרקע והיא חסרת פרופיל ברור.

)צמחי סגטליהצומח של קרקעות אלו כיום הוא צמח ( והחברה השולטת בו היא חברת באשהשדות וצמחי [ עקוד.חוח וינבוט השדה

חי וצומחדו-חיים, מכרסמים וזוחלים

במישור החוף הדרומי אפשר להבחין בשני •אזורים השונים זה מזה. האזור שבצפונו הוא

המיושב ביותר בארץ, ואילו האזור שבדרומו דליל קשורה בעלי החייםוהיישוב בו מפוזר. תפוצת

קשר הדוק במידת איכלוסו של השטח. במישור החוף הדרומי יהודיתההתיישבות ה•

שהיו בו ביצותשינתה את פניו לחלוטין. ייבוש החיסל מקום חיות זה לחלוטין, ויחד עימו נעלמו

הצמחים שאפיינו אותו ובעלי חיים רבים, בעיקר , שחיו בו.דו-חיים

פעולות האדם גרמו שינויים מרובים נוספים, •שעיקרם הרס מקומות חיות רבים והצטמצמות החי בהם או אף הכחדתם. מצד שני האדם יצר

, צמחי נוימקומות חיות חדשים )אזורי מגורים עם ומזבלות( אשפה, ואף ערמות מטעים ופרדסים

שאליהם חדרו בעלי חיים אחרים, המאכלסים אותם כיום בצפיפות.

בדרום מישור החוף חיים נציגים של אזורים • הן מקום חולות הנודדים שונים. הזואוגרפיים

חיות מדברי מתון )גם אלו הנמצאים ליד תל אביב(, ורוב החי בו הוא ממוצא מדברי. לצד אלה

וגם נציגים של ערבתייםמצויים שם גם נציגים אפריקה )שמוצאם מסודנים, הטרופיעולם החי ה

(, אך אלה אסיה(, והאוריינטלי )שמוצאם ממעטים יחסית.

חי וצומחדו-חיים, מכרסמים וזוחלים המשך

רוב בעלי החיים שמוצאם מדברי חיים בחולות בדרום מישור החוף הדרומי. כאלה הם ה•, גרביל החולות. וזוחלים מן השנונית החולות, ונחש החולות, הכוח האפור, המצויה ישימונית

המצוי מן המכרסמים.ירבוע החולות, והמריון, חוףגרביל הלכמה מבעלי החיים של החולות יש מינים ויקאריים )מחליפים( במקומות חיות אחרים, כגון •

, במישורי קרקעות הסחף ובאזורי הגבעות. צמד אחד כזה הן שנונית אבוסיםגבעות הכורכר, ב. בחולות מצויה שנונית החולות, לטאה שמקור שמה הוא אצבעות שנונית השפלההחולות ו

רגליה, המצוידות בקשקשים משוננים )שתפקידם להרחיב את משטח הדריכה של השנונית ולמנוע את שקיעת בחול(. במקומות החיות האחרים מחליפה אותה שנונית השפלה, הגדולה

ממנה במקצת ואצבעותיה משוננות פחות משלה. החולות והקיפוד המצוי. בחולות חי קיפוד החולות, הבהיר ובעל האוזניים קיפודצמד אחר הוא •

הארוכות, שהוא בעל חיים מדברי טיפוסי. במקומות החיות האחרים מחליף אותו הקיפוד .אירופההמצוי, שמוצאו צפוני והוא שוכן בכל

הבתים הוורודה, מופיעה על הקירות בבתי האדם שממית רבים. זוחליםבאזורי מגורים מצויים • המצוי, ששוכן על מבנים חרדון ליד נורות החשמל. לא פחות ממנה בולט העשוטורפת מיני

הרוסים, על קירות בתים ואף על גבעות כורכר והגיר בכל האזור. הזכר הכהה, העומד במקום שלו ומבצע קידות עמוקות שמטרתן להרתיע חרדונים אחרים טריטוריהבולט במרכז ה

רואים בקידות החרדון ערביםמלפלוש לתחומו הוא מחזה שכיח בנוף. יש חוקרים שסבורים שהחיקוי לתנועות התפילה שלהם, ומכאן האיבה שרוחשים הערבים לחרדון.

צפע, הוא הכפריהזוחל השלישי שהתרבה בשנים האחרונות בישובי האדם, ובעיקר ביישוב ה• באזור, רוב תניםהמצוי. נחש זה, שהוא הגדול והמסוכן בארץ, התרבה כנראה עקב הרעלת ה

מקרי ההכשה בארץ הם הכשות של צפע.

חי וצומחעופות

בישראל מצויים באזור זה, ולא ניתן למנות את עופותרוב ה•, בעיקר שחפיםכולן. התופעה הבולטת ביותר בנוף היא ריבוי ה

שחפי האגמים, בעונת החורף. שחפים אלה מוצאים חלק ניכר ממזונם במזבלות הגלויות הפזורות באזור. הם בולטים מאוד ב

(. שם נתב"ג הסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון )החיריה מזבלתהם מהווים סכנה מתמדת למטוסים ממריאים. חלק גדול

באזור. כגון באגם של מקווי מיםמזמנם מבלים השחפים ב. ראשון לציון ליד גוש דן של חימצון אגני וברמת גן בהספארי

והטיילת בתל נמל יפובלילה השחפים לנים על פני הים, באזור אביב.

, ובמקומות אחרים באזור אגם השקמה, בשידפןאגני החמצון ב• רבים, עופות מים( הם אתרי מנוחה לאשדוד)אגני רחובות ו

, ברווזיםהנחים בביצות האזור. בחורף מצויים שם שחפים, סיקסקים מקננים שם האביב ועוד. בחופיות, חופמים, בצניות

. לפעמים מגיעים לאגני החימצון גם עופות נדירים תמירוניםוה.שקנאים ופלמינגו, אוזיםכמו

מינים רבים של ציפורים פשטו והתרבו באזור עקב היישוב •המובגר, ותפסו את מקומם של מינים שנדחקו בשל הרס

העיר הוא דוגמה בולטת תורמקומות החיות הטיבעיים שלהם. למינים אלו. התור נפוץ כיום בכל מקומות היישוב בארץ ומקנן

, הבולבולאף במרפסות הבתים בערי האזור. כך בולטים גם ה שהתרבו באזור עם התרבות המטעים וגינות שחרור והצופית

הנוי, המספקים להם את מזונם.עופות אלה מרחיבים את גבולות תפוצתם וקינונם בהתמדה,

וכבר הפכו בני בית אף בישובי מערב הנגב. מענינת בעיקר לאזור החוף בעקבות בקעת הירדן מצופיתהתפשטותה של ה

, היביסקוס ובגנוניה החוף, טקומית, כגון צוף עשירי צמחי נויהמספקים לה שפע צוף גם בעונות של היעדר פריחה בצמחי

נחליאלים, זרזירים, הבקר אנפיותהבר. עופות נוספים, כגון לבנים ועוד נוהגים ללון במושבות לינה מיוחדות, שאליהן

מתכנסים לעתים אלפי פריטים ללינה משותפת. לעיתי מצויות מושבות הלינה בליבה ההומה של העיר, אך נראה שהרעש לא

מפריע לעופות אלה.

חי וצומחיונקים

יונקיםנוסף למכרסמים שחיים באזור, מצויים באזור גם אחרים, אך בשל היישוב הצפוף ופעולות האדם

נעלמו מן הנוף רוב היונקים הבינונים והגדולים. עד היו התנים חלק ניכר מן השנות השישיםלראשית

בישובי האזור, לילה, ויללותיהם נשמעו מידי נוף להרעיל משרד החקלאות החל 1963אך בשנת

את התנים, ורובם נעלמו מן השטח, אחת המושבות הקטנות והמעניינות של תנים שנותרו

, ובה נערכו פלמ"חיםבאזור מצויה ליד היישוב רבים. הדברת התנים זואולוגיםתצפיות ומחקרים

גררה בעקבותיה התרבות של מזיקים, ובכללם הם שני יונקים ארנבת והדרבןהצפע המצוי. ה

בינוניים שהתרבו גם הם בעקבות השמדת התנום. ולשאר ירקהנזקים הכבדים שהם גורמים לגני ה

גידולים חקלאיים מוכיחים עד כמה חפוזה הייתה החלה שנות ה-70ההחלטה על הדברת התנים. ב

אוכלוסיית התנים להתאושש בהדרגה, ואולי בעתיד עוד תישמע יללותיהם בלילות.

חדףמן היונקים הקטנים המצויים באזור, מצויים שלושה מיני , שהוא קטן היונקים בעולם, החדף הזעיר, וביניהם גרם. החדפים 2 ס"מ ומשקלו כ5אורך גופו

, ולמרות שהם נראים כמו תולעים וחרקיםאוכלים חדי אף )ומכאן שמם(, הם אינם עכברים

משתייכים למשפחת המכרסמים אלא לסדרת .קיפודים, שעמה נמנים גם ההחרקים אוכלי

שכנו באזור. העטלפים עטלפאיםמינים רבים מסדרת האוכלי החרקים נפגעו קשות בגלל הרעלת החרקים

אדם, אף כי הם מועילים ליבוליםהמזיקים ל, עטלף הפירות המצויבהשמדת חרקים אלה, ואיל

שהוא הגדול בעטלפי ישראל, משגשג באזור ומוצא את מזונו בשפע המטעים ובחצרות הבתים. מן

העצים הגדולים בחצרות הוא להוט בעיקר אחרי והפיקוס. את שעות היום אזדרכת, השסקפירות ה

הוא מבלה במערות ובבורות מים עזובים, ובלילות הוא יוצא לאכול פירות.

בשנים האחרונות התרבו בשוליו הדרומיים של האזור ובשטחים שאינם מיושבים בצפיפות מספר יונקים מרשימים. ביניהם בולטים עדרים קטנים של הצבי

ארצישראלי, בעל חיים מוגן ואסור לציד. השועל המצוי, החי בעיקר בחולות ופעיל בלילות, והקרקל,

חתול ממוצא טרופי-סודני, ובאוזנייו השחורות נמצאות ציציות שיער שחורות. אלה היקנו לו את

שמו, שפירושו בטורקית "שחור אוזניים".