27.1.05 תעסוקות במגזר הכפרי 1

פני התעסוקות במגזר הכפרי / פני התעסוקות במגזר הכפרי / חקלאי לאןחקלאי לאן

כנס שנתי של איגוד המתכננים 2005בישראל

תעסוקות במגזר הכפרי 2

רקע - שינויים במרחב הכפרי רקע - שינויים במרחב הכפרי ברמת המאקרוברמת המאקרו

הנסיבות לפיחות במעמדה של החקלאות

צמצום בתמיכות הממשלתיות הייחודיות וביטולהדרגתי של מרבית מכסות הייצור.

המסגרות השיתופיות בישובים החקלאיים הולכותונחלשות.

כרסום מסיבי בקרקעות חקלאיות, שיעודן שונהמשימוש חקלאי למגורים, תעשיה ותשתיות.

תעסוקות במגזר הכפרי 3

שינויים אסטרטגייםשינויים אסטרטגיים

מעבר מחקלאות שוויונית לחקלאות מתמחה עםיתרונות לגודל.

מספרם של החקלאים בתוך כלל המועסקים בכפרהולך ומצטמצם.

הארגונים האזוריים נסגרו או צמצמו את תחומיפעולתם.

:שינוי במדיניות הקרקעיתתעסוקה - מתן אפשרות לתעסוקה לא חקלאית 1.

, אימוץ דוח קדמון ועוד.653ולתיירות – החלטות ממ"י אוכלוסייה - מתן אפשרות לקליטת אוכלוסייה לא 2.

.חקלאית

תעסוקות במגזר הכפרי 4

הכפרי במרחב הכפרי תעסוקה במרחב תעסוקהמקורות:

סקר פל"ח שערך משרד החקלאות •דו"ח למ"ס •

2002לשנת

תעסוקות במגזר הכפרי 5

עבודתם של בעלי נחלות חקלאיות עבודתם של בעלי נחלות חקלאיות 20022002במגזר המושבי במגזר המושבי

בחוץ בלבד29%

עובדים במשק ובחוץ

30%

עוסקים בחקלאות )במשק בלבד(27%

לא עובדים14%

תעסוקות במגזר הכפרי 6

ניתוח תעסוקה לפי מגזרים ניתוח תעסוקה לפי מגזרים              ((20032003)מקור: הלמ"ס, שנתון )מקור: הלמ"ס, שנתון

% בלתי מועסקים מועסקים

% כוח *עבודה

כוח עבודה אזרחי

אוכלוסייה 15+ מועסקים )אלפים(

8% 90.4 63% 97.8 156.4 מושבים

4% 67.1 79% 69.8 88.4 קיבוצים

7% 58.1 48% 62.7 130.6

יישובים כפריים אחרים

54.1%* ממוצע ארצי לאחוז כוח עבודה אזרחי :

תעסוקות במגזר הכפרי 7

הכפרי ) במגזר לפי( 2002תעסוקהעבודה ומקום מגורים

90.4

67.1

58.164.5

89.7

47.9

0102030405060708090100

יישוביםקיבוציםמושביםכפריים אחרים

צורתיישובמגורים

צורתיישובעבודה

תעסוקות במגזר הכפרי 8

הכפרי ) במגזר לפי( 2002תעסוקהעבודה ומקום מגורים

:יש "מחסור" בתעסוקה, כאשר עודף היוצאים במגזר המושבי אלף על היצע 25.9לתעסוקה מחוץ לגבולות היישוב, עולה ב –

התעסוקה במושבים.:יש "עודף" בתעסוקה, כאשר עודף הנכנסים במגזר הקיבוצי

אלף על 22.6לתעסוקה, הבאים מחוץ לגבולות היישוב, עולה ב – היצע המועסקים מהקיבוצים. כלומר, הקיבוצים מייצרים תעסוקה

.לאנשים המגיעים מחוץ לגבולות הקיבוץכח עבודה אזרחי - שיעור גבוה של יציאה לעבודה

63%במושבים 79%בקיבוצים 54%ממוצע ארצי

תעסוקות במגזר הכפרי 9

בלתי מועסקים : בכפר מועסקים הבלתי שיעור

8%במושבים 4%בקיבוצים ארצי 11%ממוצע

תעסוקות במגזר הכפרי 10

מגמות בתעסוקת פל"ח ממוצע גידול קצב

17% 99-2000בשנים5% 2001-2002בשנים.

50: במושבים מועסקים אלף15 בחקלאות אלף. חקלאית לא בתעסוקה השאר

9,000. המושבי במגזר חקלאיים לא עסקים

תעסוקות במגזר הכפרי 11

9,9729,045

8,136

5,982

-

2,000

4,000

6,000

8,000

10,000

12,000

200220001998חיזוי 2004

שנים

17%

5%

20022002 - - 20002000 – – 19981998סה"כ עסקי פל"ח בשנים סה"כ עסקי פל"ח בשנים

תעסוקות במגזר הכפרי 12

20022002פעילות לא חקלאית במגזר המושבי פעילות לא חקלאית במגזר המושבי עסקי פל"ח במושבים

2002

3,512

1,524

1,240

1,079

848

466

250

126

39%

17%

14%

12%

9%

5%

3%

1%

- 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000

שירותים עסקיים

עיסוק נלווה לחקלאות

מלאכה ובנין

הארחה ותיירות

שירותים אישיים

תעשיה זעירה

בע"ח מיוחדים

תעשיות מזון

עסקים

תעסוקות במגזר הכפרי 13

(לא כולל בע"ח מיוחדים - 2002)שנת עסקים בנחלות – פל"ח לפי המחוזות

יחס לא עובדים /

נחלות לא

עובדים

יחס נחלות עסקים )פל"ח( לכלל הנחלות

מספר נחלות כולל

יחס עסקים לנחלות

נחלות של

עסקים מספר מחוז עסקים

4% 179 50%

4,326 1.00

2,180

2,180

גולן-גליל וגליל מערבי

12% 389 19%

3,173 1.01

609

עמקים 614

12% 744 34%

6,407 1.16

2,208

מרכז 2,554

19%

1,577 29%

8,303 1.00

2,434

שפלה וההר 2,446

19%

1,247 15%

6,717 1.00 999

דרום-ב"ש 1,001

14%

4,136 29%

28,926 1.04 8,428

כל הארץ8,795

תעסוקות במגזר הכפרי 14

הסקר תוצאות הסקר ניתוח תוצאות ניתוחגידול שנתי ממוצע בארבע 10.9% מגזר צומח!1.

לכל התקופה. 50%שנים ובסה"כ – 2002 – 2000בהתאם לקצב הגידול בשנים 2.

צפויים לפעול כ 2004בסוף לשנה(, 5%) אלף עסקים.10–

: 2002ענפים בולטים ב – 3. עסקים( 3,559 - 39%ענף השירותים העסקיים )• עסקים( 1,557 - 17%עיסוק נלווה לחקלאות )• עסקים( 1,240 - 14%מלאכה ובנין )• עסקים(. 1,079 - 12%הארחה ותיירות )•

תעסוקות במגזר הכפרי 15

החקלאות משרד החקלאות מדיניות משרד מדיניות הפל"ח – המצב הרצוי – כאשר הוא מהווה

אלמנט משלים בהכנסת המשק המשפחתי. הבטחת הזכויות בקרקע – תהווה מנוף להשקעה

בפיתוח התעסוקות והיזמויות. עידוד השקעות במיזמי תעסוקה בכפר ע"י

הכנסת שותפים "הפרדה מוקפדת בין עסקים בסיווג "פל"ח כפרי

ופל"ח שאין מקומו בישוב הכפרי. סיוע לפיתוח התיירות הכפרית והחקלאית

כתעסוקה משלימה ברמת המשק המשפחתי.

תעסוקות במגזר הכפרי 16

בנושא תכנוניות בנושא סוגיות תכנוניות סוגיותהכפרי בישוב הכפרי התעסוקה בישוב התעסוקה

.תכנון ובניה – מדיניות אזורית, מחוזית וארצית מיקום המבנים ופעילות התעסוקה בנחלה:סיווג התעסוקות

עסקים חקלאיים – בתי אריזה, בתי קירור, עיבודתוצרת חקלאית )יקב בוטיק, מחלבה...(

פל"ח "כפרי" – אירוח ותיירות, סדנאות, שירותיםאישיים, מסחר זעיר, גלריות, משרדים לבעלי מקצועות

חופשיים וכד'. פל"ח עסקי – מסחר, אחסנהפל"ח אחר – מלאכה, תעשיה קלה

תעסוקות במגזר הכפרי 17

מיקוםמיקוםהערותהערות קיים במבנה השימוש עידוד לעסק החקלאי בין ישיר קשר פגיעה פתוח מונע בשטח העסקי המיזם וסוג גודל של מרסן אלמנט מהווה המיקום

חלקת חלקת המגורים המגורים צמוד צמוד או או

לה לה דופן דופן

נפרד תנועה בציר נגישות מאפשר החלקה לאורך הבינוי את מפזר העסק בסוג גמישות מאפשר אזורית ובראייה הכפרית התיירות לתחום רק לבחינה מוצע

בקצה בקצה ' א 'חלקה א חלקה

פתוחים בשטחים פגיעה ראשיים תנועה לצירי קירבה ניצול ייעוד שינוי לאחר רק ולאפשר להגביל מוצע

' ב 'בחלקה ב בחלקה

ייעוד שינוי מחייב הקנייני בהיבט בעייתי למיזם החקלאי בין הקשר את מנתק

במתחם במתחם יישובייישובי

תעסוקות במגזר הכפרי 18

מסקנות מסקנות 23%בעבר מסגרת של תעסוקה ופרנסה, מספק היום המושב אשר סיפק

בלבד תעסוקה בחקלאות.

15%.בלבד מהמועסקים המתגוררים במושבים, עובדים בחקלאות

הפעילות הלא חקלאית, תפסה תאוצה בתוך עשור שנים עם שונות רבה ביןאזורים.

לערך, יותר מועסקים מאשר 2כבר היום מועסקים בפל"ח במושבים, פי בחקלאות.

,התעסוקה הלא חקלאית מספקת על פי הנתונים שנאספו, באופן ממוצע נפשות לערך לעסק.3תעסוקה לכ –

תעסוקה הלא חקלאית היא המקור המרכזי וכמעט הבלעדי להעצמת ההצמיחה הכלכלית והתעסוקה במגזר המושבי.

תעסוקות במגזר הכפרי 19

)המשך()המשך(מסקנות מסקנות

:פיתוח התעסוקה בנחלות במושבים, מתבסס על

)'מינימום השקעה בתשתיות יסוד )כבישים, מערכות ביוב ומים וכו

הסבת מבנים חקלאיים קיימים בנחלה

.זמינות גבוהה לעסקים בראשית דרכם

הסיוע הניתן ליזמים צריך להתבסס על קריטריונים לסיוע לעסקיםקטנים, בהתאמה לענף כלכלי ולאזורי עדיפות לאומית.

האירוח הכפרי, בולט כיזמות משפחתית, פנימית בנחלה, הנרחבתביותר בין היזמויות הפנימיות, באזורי ביקוש ייעודיים )כדוגמת הפיתוח

בצפון והמתפתח בנגב(.

תעסוקות במגזר הכפרי 20

:מפתח להבנת התפתחות התפתחות ענף האירוח הכפרי בצפוןעסקים קטנים במושבים – זאת על בסיס יתרונות יחסיים,יזמות

.ממשלתיים, כמודל להתפתחות אזורים אחרים סיוע משפחתית ואמצעי:במחוז גליל גולן ובגליל מערבי,עוסקים העיסוק המקביל בחקלאות

, ביתר חלקי 62% , בעמקים: 83%בחקלאות באופן מלא וחלקי . 50%הארץ:

:במקביל לפעילות החקלאות בערבה, שהיא התפתחות בערבהבהיקף כמעט מלא, קיימת התפתחות מואצת, בפיתוח עסקים ובפרט

בתיירות, תוך ניצול אמצעי סיוע ממשלתיים.:אזורים מסוימים מגיעים שונות גבוהה בנתוני היסוד בין אזורים

( ומנגד אזורים עם רמת 73%לרמת פעילות פל"ח גבוהה )הגולן – (. 10%פעילות נמוכה של פל"ח )לכיש –

מסקנות ברמה המרחביתמסקנות ברמה המרחבית

תעסוקות במגזר הכפרי 21

וסיוע תמיכה וסיוע מדיניות תמיכה מדיניות העצמה והשקעות בפעילות הכלכלית במושבים, על בסיס התשתית

והמשאבים הקיימים והזמינים, במגבלות ובתנאים ידועים של שמירה על ערכי סביבה, נוף ואיכות חיים פנים מושבית.

דגש על התאמת הענפים למרקם היישובי / כפרי. סיוע לפיתוח תיירותבמרחב הכפרי, כענף בעל תאימות גבוהה לפיתוח במסגרת של יזמות

משפחתית, פנימית בנחלה.

שימוש בכלי סיוע הניתנים מטעם המדינה לעסקים קטנים, על פי קריטריוניםשל ענף כלכלי ופיתוח כלים חדשים לאזורים מועדפים.

.הימנעות מתחרות עם אזורי תעסוקה עירוניים סמוכים

,עידוד מקורות השקעה חיצוניים, על בסיס שותפות בעסקים קטנים בנחלותתוך קביעת כללים להגנה על בעל הנחלה מפני השתלטות על הקרקע של

גורם חיצוני.

השאיפה: יצירת תנאי הזנק מיוחדים לאזורים פריפריילים עם רמת פעילותפל"ח נמוכה: לכיש, בקעת בית שאן, הנגב.

תעסוקות במגזר הכפרי 22

תודות למסייעים באיסוף הנתונים וגיבוש ההמלצות :

יוסי ישי – מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפררענן אמויאל – הרשות לתכנוןאילנה הורנשטיין – הרשות לתכנון – רשות לתכנוןהעומר בן-אשראבנר ורד – תנועת המושביםאילנה דרור – הלמ"סדודי בריל – משרד הפניםולה בן צבי – ממ"י שאיריס האן – החברה להגנת הטבעובי בירנהק – יועץ ק

רכה: רותי פרום-אריכאעהרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר