הגירת משפחה ומעמד בישראל

על מי אנחנו מדברים היום

עולים לפי חוק השבות•בני משפחה של עולים )פריפרייה של חוק •

השבות(בני זוג של אזרחים ישראלים•מקרים בהם התפרק הקשר הזוגי•

למה צריך לעסוק בנושא?

אוכלוסיות מוחלשות ומוגבלות בנגישות שלהן •לשירותים משפטיים.

תחום משפטי שהידע לגביו בשוק הוא מועט. •היכולת של הציבור להתמודד עם הרשות ועם •

הביורוקרטיה ללא סיוע משפטי, היא נמוכה. מעט ארגונים שנותנים סיוע פרטני בתחום. •הגנה על הזכות לחיי משפחה. •

מבנה רשות האוכלוסין

ראש רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

ממונה על אשרות וזרים

דסק דרום מרכז דסק צפון

לשכות רשות האוכלוסין ברחבי הארץ

העדר מדיניות הגירה

. מורכבת מ - 50חקיקה מצומצמת וישנה, משנות ה - • חוקים עיקריים:41950 חוק השבות, התש"י – 1.1951חוק האזרחות, התשי"ב - 2.1951חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 3.1965חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה – 4.

כל היתר נקבע בנהלים שפורסמו רק בשנה האחרונה, •)עת"מ המשפט בית האגודה 530/07בהוראת

הפנים שר נ' בישראל האזרח דין לזכויות פסק ,(5.12.2007מיום

סוגים שונים של מעמד בישראל

רשיון לישיבת ביקור )תייר, עובד זר( או היתר •(2מת"ק )ב/

רשיון לישיבה ארעית )תושבות ארעית( )בדרך •(5כלל א/

רשיון לישיבת קבע )תושבות קבע( •אזרחות•

לישראל עליה

חוק השבות הוא חוק ההגירה החוק קובע . המרכזי של ישראל

כי:

"כל יהודי זכאי לעלות ארצה" (.1)סעיף

זכויות של בני משפחה

א מרחיב את הזכויות הללו גם בהתייחס 4סעיף לבני משפחתו: ילדיו, נכדיו ובני זוגם:

והזכויות )א(א.4 זה חוק לפי יהודי של הזכויות תשי"ב- האזרחות, חוק לפי עולה , 1952של

אחר, חיקוק כל לפי עולה של הזכויות וכן זוג של יהודי, לבן מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי; של נכד ושל ילד של זוג ולבן יהודי

להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

כאשר בני הזוג נישאו פחות משנה לפני העליה, הטיפול "נוהל את הפנים משרד עליהם יחיל במתן מעמד לבני זוג, האחד זכאי שבות והשני עלייתם". לפני משנה פחות שנישאו לא, המשמעות היא הליך בדיקה של שנה במהלכו בישראל שבות זכאי שאינו הזוג בן ישהה

במעמד של תושב ארעי.

על להחיל נטיה יש הפנים למשרד - לב שימו להתעקש ויש המדורג ההליך את אלה זוגות מעמד את יקבלו המבחן תקופת לאחר כי

העולה לו הם זכאים.

הזכויות מוענקות לבני המשפחה גם אם היהודי אינו בין החיים:

אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת )ב(זכות לפי סעיף קטן )א( עודו בחיים או לאו

ואם עלה ארצה או לאו.

על פי החוק יהודי הוא: לענין חוק זה, "יהודי" - מי שנולד לאם ב.4"

יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".

מי שזכאי למעמד עולה מכוח חוק השבות יקבל לחוק 2אזרחות ישראלית לפי סעיף

האזרחות: "אזרחות מכוח שבות נקנית...

( למי שעלה לישראל אחרי הקמת המדינה - 2 ) מיום עלייתו";

לחוק השבות(. 2)סעיף

מגבלות על מימוש הזכות

מגבלות הקבועות בחוק - פעולה נגד העם היהודיא-סכנה לבריאות הציבור או לבטחון המדינה ב-עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור )בג"ץ ג-

(, 2 פ"ד כ"ד)לנסקי נ' שר הפנים 442/71337 .)

מי שהמיר את דתו – אינו זכאי למעמד עולה. ד-

איך זה מתבצע בפועל

העליה, • לפני בחו"ל מוגשת לעליה בקשה או ישראל לארץ היהודית הסוכנות באמצעות ברית מדינות )בעיקר ישראל נציגות באמצעות הקשר לשכת פועלת שם לשעבר( המועצות

)נתי"ב(. בקשה לעליה יכולה להיות מוגשת גם מישראל. •המבקש צריך להוכיח במסמכים את זכאותו, ועליו •

בג"ץ הראיה. נ' משרד 394/99נטל מקסימוב 919( 1, מינהל האוכלוסין, פ"ד נח)הפנים

מסמכים צריכים להיות מאומתים. •

סמכות

הסכמות לדון בהחלטות של הרשות לפי חוק השבות •נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק.

בשאלות של הוכחת יהדות ובעיקר כאשר אין ראיות •המשפט לבית לפנות תועלת לפעמים יש בכתב, המחוזי בבקשה לפסק דין הצהרתי המצהיר כי אדם

הוא יהודי. הוא • בנושא עיסוקו הרבני. הדין לבית סמכות אין

בחוסר סמכות. פסק דין של בית הדין הרבני הקובע יהדות של אדם שלא במסגרת ענייני נישואין וגירושין ייחשב כראיה מינהלית נוספת בלבד, במסגרת מכלול

הראיות המונח בפני משרד הפנים.

עולי אתיופיה

בהעדר מסמכים מתבצעת בדיקת הזכאות על •סמך עדויות בעל פה, בעיקר קייסים

ושמאלגוץ. הזכאות נבדקת על ידי פקידים בני העדה. •תרשים עץ משפחה יכול לעזור. •

בני הפלאשמורה

קבלת רשיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל. •אמו • מצד הנשים שאחת להוכיח שיכול מי – זכאי

משך שבעה דורות אחרונים, היתה יהודיה. בחינת • מעבר; למחנות לגונדר הגעה התהליך:

הגעה עליה; לקראת לאדיס-אבבה מעבר זכאות; אורתודוכסי, גיור הליך בישראל; קליטה למרכזי ילדים נדרשים ללמוד במוסדות חינוך דתיים; השלמת

הליך הגיור וקבלת מעמד עולה בעקבותיו. מקבלים זכויות עולה עם הגעתם, לפי הסדר מיוחד. •

נינים של יהודי

נינים של יהודי אינם זכאים למעמד באופן עצמאי. הם • יחד 18יכולים לרכוש מעמד אם הגיעו ארצה לפני גיל

במתן הטיפול )נוהל כעולים( )שהגיעו הוריהם עם : (מעמד לנין של זכאי שבות

המבקש נבדק והנו אכן נין ליהודי אשר הגיע ארצה 3"ג. א/ של מעמד יקבל כעולים, שנרשמו הוריו 5עם

לאחר 3למשך שנים. של 3 מעמד לקבל יוכל שנים תושב קבע, או לבקש הענקת אזרחות ישראלית לפי

.4.5.0001נוהל מרכז 4ג. לבדוק יש הארכה, תאושר בטרם שנה בכל

מביה"ס אישורים ויציאות, )כניסות הקטין. של חייו וכו'(".

ילדים מנישואים קודמים

נוהל הטיפול בהענקת מעמד לבן קטין של בן/ת זוג של זכאי שבות

ילדים מנישואים קודמים של עולה )בדרך כלל •למעמד זכאים נכד בן/ / יהודי של זוג בן/בת

בישראל יחד עם הוריהם. לגיל • מעל היה 15קטין אם מעמד יקבל

בחזקת ההורה שנתיים לפני הגשת הבקשה.

הזכאות: / א רישיון ינפיק הלשכה פרטי 5"עובד ויעדכן

האשרה תוקף . הבקשה טופס גבי על רישיון שנים, 3- שנים , שנה בכל פעם. לאחר 3יינתן ל

בעבורו להגיש הוריו . יכולים קטין ועודו במידה נוהל לפי ישראלית אזרחות להענקת בקשה

בקשה 4.5.0001 להגיש יכול ובגר, במידה לחוק האזרחות )נוהל 5להתאזרחות לפי סעיף

ישראלי, 4.4.0001) לאזרח ונישא במידה או ) או לחלופין, 4.4.0004 לחוק )נוהל 7לפי סעיף

פי על קבע, לישיבת לרישיון בקשה להגיש לנוהל(.10בחירתו" )סעיף ג

הורים קשישים

ובודד קשיש להורה מעמד במתן הטיפול נוהל של אזרח ישראלי

, של אזרח 60הורה קשיש בודד, מעל גיל •ישראלי.

הזכאות: •גיל 1ב/ )מעל שנתיים של לתקופה שנה 70

בלבד(, מתחדשת מדי שנה. של לתקופה ארעית שנים, 3תושבות

מדי שנה. מתחדשת רשיון לישיבת קבע.

הורה קשיש בודד

גיל • מעל קובע: נוספים 60הנוהל ילדים לו שאין בחו"ל.

שעונה • כמי ובודד" קשיש "הורה פרשה הפסיקה של ההסדר. כלומר, היותו של תכליתולכך על פי

מציאות פי על נבחנת "בודד" הקשיש ההורה דווקניות. אם להורה יסוד קביעות ולא על החיים, הקשיש ילדים נוספים בחו"ל, זולת ילדיו שבישראל, ואולם הוא אינו יכול למצוא באותם ילדים משענת, מעמדו את להסדיר ויש בודד, הורה שהוא הרי

בישראל.

מעמד לבני זוג של ישראלים

על-חוקית • חוקתית זכות היא משפחה לחיי הזכות מזכות זו נגזרת הזכות החוקתית להסדרת מעמדו של

עדאלה 7052/03בן זוג של ישראל, בישראל )בג"ץ . (14.5.2006 )פסק דין מיום נ' שר הפנים

לאזרח • הנשוי זר זוג לבן במתן מעמד הטיפול נוהל ישראלי.

המדורג:• ב/ההליך מסוג ברשיון שנה ארבע 1חצי .יוכל שלאחריהן ארעי תושב של במעמד שנים

מצטברים: תנאים שני להתאזרח. . על בני הזוג להוכיח את כנות הקשר1

. על בני הזוג להוכיח כי מרכז חייהם בישראל2לא קיימת מניעה בטחונית או פלילית.

בן • מונעת הסדרת מעמדו של אינה בישראל כדין שהות שלא מהארץ הזוג בן של יציאתו לדרוש אין ישראלי. הלא הזוג

)בג"ץ מעמדו להסדרת שר 2355/98כתנאי נ' סטמקה נג)הפנים פ"ד הוגשה 728(, 2, למעמד שהבקשה ובלבד )

לפני שהוצא לבן הזוג צו מעצר.

דרכים:• בשלוש מוגשת להיות יכולה הבקשה ישראל נציגות באמצעות בחו"ל, הזוג בני שני כאשר א. זוגו. בן את ו"מזמין" ארצה חוזר הישראלי הזוג בן ב.

ג. שני בני הזוג בישראל. נישאו או מבקשים לצאת להינשא

הוא לישראל מחוץ הזוג בני כששני בקשה הגשת של ההליך של ערבות הפקדת גם ומצריך זמן אורך 15,000מסורבל,

יום 30ש"ח. לפי הנוהל הבקשה אמורה להיות מאושרת בתוך המסמכים. כל המצאת ממועד

הזוג • ובני בישראל נמצא הזוג ובן במידה יש להינשא מנת על לחו"ל לצאת מעוניינים

לקבל עבור בן הזוג אינטר-ויזה מראש. בשימוע, • מותנה להיות יכול מעמד מתן

שמטרתו לבחון את כנות הקשר בין בני הזוג. הערה חשובה: לבני זוג של תושבי קבע הליך •

מדורג שונה, אשר הכללים לבחינתו דומים.

רשימת מסמכים: דרכון תקף לשנתיים לפחות•תעודת נישואין מאומתת•תעודות מקוריות המעידות על מצב אישי קודם•תעודת לידה מקורית•תעודת יושר•אישורים על מקום העבודה של המזמין והמוזמן•מכתב הסבר של בני הזוג לגבי היכרותם•חוזה שכירות•חשבונות•אישורים בדבר קבלת שירותים ממוסדות•תעודות של ילדים )אם יש(•אישור על חשבון בנק משותף•הוכחות לחיים משותפים )מכתבים מבני משפחה וחברים, •

תמונות וכו'(

ילדים מנישואים קודמים של בני זוג של ישראלים

מוסדר במסגרת ההליך המדורג )נוהל הטיפול במתן •מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי(.

זכאים למעמד יחד עם ההורה )בן הזוג( 15ילדים עד גיל •ויקבלו את אותו המעמד שיוענק להורה.

יקבלו מעמד אם היו בחזקת ההורה 15ילדים מעל לגיל •שלילית תשובה הבקשה. הגשת לפני שנתיים המוזמן

לבקשה תינתן על ידי ראש הרשות בלבד. ש"ח כזו נדרשת. 5,000בגין קטין יש להפקיד ערבות של •ולקבלת • הילד ליציאת האחר ההורה באישור צורך יש

מעמד

בני זוג ידועים בציבור ובני זוג מאותו מין

של • זוג בן של מעמדו להסדרת החוקתית הזכות ישראלי, בישראל, חלה גם על בני זוג שאינם נשואים.

אזרחים • של זוג לבני מעמד בהסדר הטיפול נוהל ישראלים, לרבות בני אותו מין

שהות שלא כדין בישראל אינה מונעת הסדרת מעמדו •בן של יציאתו לדרוש אין ישראלי. הלא הזוג בן של )עע"מ מעמדו להסדרת כתנאי מהארץ הזוג

אורן 4614/05 נ' ישראל מיום מדינת דין פסק ,לפני 10.3.2006 הוגשה למעמד שהבקשה ובלבד )

.שהוצא לבן הזוג צו מעצר

גם כאן יש להוכיח כנות קשר ומרכז חיים •בישראל.

משרד הפנים נוטה למנוע )שלא בצדק( מבני •הנלוות הזכויות מן חלק בציבור ידועים זוג להסדרת מעמדם, שנתונות ברגיל לבני זוג של נלווים לקטינים מעמד זה בכלל אזרחים.

ולהורים קשישים.

חריגים להליך המדורג

עם הפסקת ההליך המדורג נדרש בן הזוג •לצאת את ישראל, למעט אם מדובר ב -

אלמנות–נשים מוכות–הורים לקטינים ישראלים–

מעמד לפי חוק הכניסה לישראל - "שיקולים •הומניטריים"?

, פ"ד ורה אנקין נ' שר הפנים 3403/97בג"ץ . 522( 4נא)

שיקול • – האמנם הפנים שר דעתו של שיקול דעת מוחלט?

שיקול אמנם הפנים לשר כי קבעה הפסיקה דעת רחב, אך גם שיקול דעת רחב זה, בדומה נתון מינהלית, רשות כל של דעתה לשיקול

לשבט ביקורתו של בית המשפט.

הועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים

העדר נהלים. •שאפשר • יודעים לא אנשים לדיון. מועברות לא בקשות

לבקש להעביר עניינם לועדה. העדר תשתית עובדתית. •העדר זכות טיעון. •מועד כינוס הועדה אינו ידוע. •ההמתנה להחלטה אורכת חודשים ולעתים עולה על שנה. •במהלך ההמתנה עלול המבקש להמתין ללא מעמד וללא •

זכויות.לא נמסר למבקש הפרוטוקול. •לא נקבע מתווה. •

אלמנות

במסגרת שהתאלמנו ישראלים, של זוג בנות של מעמדן הליך בהפסקת הטיפול בנוהל מוסדר המדורג ההליך

להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים. הועדה • בפני לדיון הבקשה להעלאת התנאים

הבין-משרדית:נישואין כנים שנרשמו–5א/–מחצית – עבר או הזוג בן במשמורת משותפים ילדים

מההליך המדורג )שנתיים(. כי – ולוודא המוצא לארץ הזיקה לבחינת שימוע ייערך

הזיקה לישראל חזקה מן הזיקה לארץ המוצא. וזרים – אשרות על ממונה באישור לועדה העלאה אי

בלבד.

נשים מוכות

להסדרת • מדורג הליך בהפסקת הטיפול נוהל מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות

במשפחה. התיק יעלה לועדה כאשר: •

נישואין כנים שנרשמו. –.5א/–אם יש ילדים משותפים נדרשת שנה בהליך המדורג–בהליך – שנתיים נדרשות משותפים ילדים אין אם

המדורג וכן בחינת הזיקה לישראל.

כיצד מוכיחים אלימות?

חודש או יותר במקלט לנשים מוכות•תלונה במשטרה שנמצא שיש בה ממש•אישור שירותי הרווחה או המרכז לטיפול •

באלימות במשפחה. צו הגנה במעמד שני צדדים. •

א/• להאריך רשאית נוספות 5הועדה לשנתיים נוספות שנים לשלוש שיוארך לקבוע או

שלאחריהן יינתן מעמד של קבע. )י-ם( נ' שר הפנים 8634/08)עת"מ טוב שם

((. 12.8.2009)פסק דין מיום הנוהל לא מספק הגנה לנשים מוכות משום ש:•

מחייב התחלת הליך מדורג–דורש פרק זמן מינימלי בהליך המדורג–בחינת הזיקה לארץ המוצא אינה רלוונטית–

)פסק זוולדי נ' שר הפנים 8454/08עת"מ )י-ם( (.9.9.2008דין מיום

מאפשרות • ולא מדי ארוכות בנוהל התקופות הגנה לבנות זוג של תושבי קבע: עת"מ )י-ם(

הפנים 8799/08 שר נ' לאמה )פסק אבו (15.2.2009דין מיום

הורים לקטינים ישראלים

בני הזוג התגרשו ויש להם ילדים משותפים )הילדים •כמובן ישראלים מלידה(.

עניינו של בן הזוג יעלה לדיון בפני הועדה כאשר:•נישואין כנים שנרשמו. –. 5א/–מחצית ההליך המדורג. –"לבני הזוג ילדים משותפים הנמצאים במשמורת בן הזוג הזר –

ודואג ורציף קרוב קשר איתם מקיים הזר הזוג שבן או פקיד מטעם מקצועית דעת וחוות וצרכיהם, למזונותיהם הארץ את הזר הזוג בן עזיבת כי קבעה ציבור עובד סעד

תפגע באופן משמעותי בילדים".

הפניה לפקיד סעד מוטלת על משרד הפנים!•

כאשר מדובר בקטינים יש לשקול את טובתם•