הערכה ואבחוןהשימושים העיקריים בכלי ההערכה הפסיכולוגיים

, , עבורם – ביותר הטובים האנשים את לקלוט המעוניינים שונים במוסדות מיון . את לבחור מעוניינים הם מיון לצורכי פסיכולוגיים הערכה בכלי משתמשים

שהציבו במשימות או בתפקידים להצליח המרביים הסיכויים להם אשר האנשים , ליחידות. חיילים מיון לצורך שונים במבחנים משתמש הצבא למשל לעצמם

, שבין הטובים בחירת לצורך במבחנים משתמש מפעל בעל שונים ולתפקידים . ועוד למשרה המועמדים

, והטיפול – ההכוונה הייעוץ בתחום בעיקר משמים אבחון לצורכי מבחנים אבחון , בעת. אישיות בעיות בפתרון לו לסייע מקצוע בבחירת לאדם לעזור כדי בפרט

. , מידה עליו ומקיף מגוון מידע לקבל יש החריג ילדו בחינוך להדריכו או נפשי משבר . , יוכל זה מקיף מידע סמך על וקשייו תפקודו אופני כישוריו הערכת יאפשר זה

. טיפול תוכנית לבנות הפסיכולוגי היועץ

. משתנים – בין והקשרים התופעות הסבר מחקר

הפסיכולוגיים המבחנים סוגי

מבחני הישג – נועדו למדוד ידע או מיומנויות קיימים, במיוחד כאלה שנרכשותוך למידה או אימון. דוגמה מובהקת למבחני הישג הם המבחנים המלווים

אותנו לאורך לימודינו, מבית הספר היסודי, והמאפשרים למורינו לקבוע את רמת הישגינו במקצועות הלימוד השונים.

,מבחני יכולת – נועד למדוד פוטנציאל: מה יכול אדם לעשות או מה ידעלאחר שיקבל הכשרה או אימון מתאימים. מבחנים אלה אמורים לנבא את

ההישגים הנמדדים במבחני ההישג.

מבחני אישיות – בודקים היבטים רגשיים והנעתיים של התנהגות כגוןהסתגלות, יחסים בינאישיים, עמדות. במבחנים אלה לא נבדקת הצלחתו של אדם, אלא אופן התייחסותו לשאלות ודרכי התמודדות עמן, ולכן אין לפריטים

במבחני האישיות תשובות "נכונות" או "לא נכונות".

דיווח עצמי

שיטות הדיווח העצמי מבוססות על ההנחה שהנבדק עצמו משמש מקור המידע הטוב ביותר על אישיותו. בשיטות אלה מתבקש הנבדק לענות על

שאלון ודרכו לדווח על תכונותיו, נטיותיו, עמדותיו ורגשותיו.

שאלוני דיווח עצמי הם שאלונים מובנים, שבהם הנבדק מוגבל בתגובותיו. או שהוא מתבקש לציין אם המשפט נכון לגביו/לדעתו, או שעליו להעריך את מידת התאמתו של משפט מסוים באמצעות סולם, למשל מאחד עד שבע.

לדוגמא: נבדק מתבקש לדרג את מידת התאמתו של המשפט "אני אדם שמח" לאופיו שלו, או "אני נהנה ממוסיקה או מריקודים", אני מרבה

לדאוג", "אני פוחד ממקומות גבוהים" וכו'.

ולמדידתה האישיות להערכת שיטות

: ופתרונות בעיות עצמי בדיווח עיוותים

הנבחן מעמדות הנובעים רבים ועיוותים סילופים להיות עשויים העצמי בדיווח . לו אופייניים תגובה ומסגנונות הבחינה מצב כלפי

: , אלה והם המבחן בתוצאות לעיוות לגרום שעלולים תגובה סגנונות כמה זוהו– הבודק בעיני חן שימצא באופן שאלון על לענות התגובה הניסיון סגנון

. רוצה שהוא מה עצמו על לדווח נוטה האדם קרובות לעיתים ביותר השכיח , , . למשרה מתאים הוא כי יועץ לשכנע למשל מעדיף האדם עליו ידעו שאחרים . יכול הוא כך לשם משרה לאותה התאמתו על האמת את להציג ולא מסוימת

. אישיותו של מסולפת תמונה להציגחיובי - באור עצמו להציג הפרט של המקובל נטייתו את לתפיסתו בהתאם

. לא – באופן קרובות לעיתים פועלת זו נטייה חברתית רצייה נקראת בחברהמועבר, המבחן כאשר גם רבים נבדקים של תגובותיהם על משפיעה והיא מודע , . , למשל חייהם על מעשית השפעה שום ללא מחקריים לצרכים אנונימי באופן

לבחור עשוי חברתיים בכינוסים להשתתף מאשר לבדו להיות המעדיף נבדק ," " " היכולת " כי סבור שהוא משום מסיבות אוהב אני הפריט לגבי נכון בתשובה

. בחברה מקובלת תכונה היא במסיבות ליהנות , . אנשים בהם הפוכים מקרים גם יש חיובי באור עצמו להציג מנסה נבדק כל לא

, . הרוצה צעיר בחור למשל האפשר ככל שלילי רושם לעורר משתדלים , נפשיות תופעות של מגוון על אישיות במבחן לדווח עשוי מהצבא להשתחרר

. לשחרורו יביא זה שדיווח בתקווה

: פריטים רשימת לפנייך

מדעתי( 1 שאצא פוחד אניביותר( 2 נדירות לעיתים בהקיץ חולם אניביישן( 3 כך כל הייתי שלא הלוואילחלוף( 4 ממהר כעסי אך בקלות מתרגז אניכללית( 5 חולשה מרגיש אני תכופותרבה( 6 בקלות החלטות לקבל ביכולתי חש אני לפעמיםמאחרים( 7 יותר עצבני אני שאין סבור אניחדשים( 8 מכרים עם בשיחה לפתוח מתקשה אני9- מה( דבר לעשות מנסה אני כאשר רועדת ידי כי מרגיש אני תכופות

10 , הכיסא( על רב זמן לשבת מסוגל שאיני עד מנוחה חסר כך כל שאני תקופות יש

הפריטים - על להגיב נסהחולים. בבית אשפוזו את למנוע כדי חיובי רושם לעשות הרוצה כנבדק א

נפשי. בטיפול לזכות כדי שלילי רושם לעשות הרוצה כנבדק בעצמך. את לתאר נתבקשת לו ג

/ / : נכון לא ניטרלי נכון אלה הן התגובה אפשרויות

בשאלוני פנים להעמיד נבחנים של הצלחתם על רבות מחקריות עדויות יש , . החברתית מהבחינה רצויות בתשובות לבחור הנטייה שנאמר כפי עצמי דיווח . העדר על להצביע יכולה זו נטייה הנבחן מצד מכוונת הונאה על מעידה אינה

, מלהכיר התחמקות או עצמית הונאה על תכונותיו לגבי הפרט מצד הבנהבמגבלות.

, רצייה פי על תגובה או זיוף פנים העמדת של הבעיה את לפתור בניסיון

. שונות, שיטות ננקטו חברתית: , למבחן הנבדק של יחסו על לעמוד המסייעים תוקף סולמות ישנם במבחן

השקר – את סולם להציג לנבחן לאפשר נועד שניסוחם פריטים על מבוסס ." " : . מכיר שאני מי כל את אוהב אני לדוגמא מידי ומקובל חיובי באור עצמו

, . לכן , אמיתיות שתשובותיו סביר זה שאין רומזת כאלה לפריטים חיובית תשובה , , מרמזות הן שכן הנבדק בתגובות אמון לתת שאין פירושו זה בסולם גבוה ציון

. בחברה מקובלת בדרך עצמו את לתאר נטייתו על

– מורכב מפריטים שתשובה שלילית לגביהם היתה נדירה מאוד סולם השכיחות בקבוצת הנבדקים הנורמליים, כמו למשל התשובה "לא נכון" לגבי הפריט "לדעתי

אין להפר את החוק". הפריטים הללו מייצגים בדר"כ התנהגויות חריגות כל כך, שאין זה מתקבל על הדעת שנבדק אחד יתאפיין במקבץ כזה של התנהגויות חריגות

אלא אם כן לא היה מרוכז, לא הבין את השאלות או ניסה לזייף את תשובותיו.

– כל פריט מורכב מזוג טענות שיש לבחור ביניהן, כאשר שיטת הבחירה הכפויה הטענות מקבילות מבחינת רצייתן החברתית. הפריטים בכל זוג שווים בדרגת רצייתם

החברתית אך שונים בתוכנם ומתייחסים לצורך אחר. לפיכך, בחירתו של הנבדק בפריט המייטיב לאפיינו אינה מושפעת מדרגת הרצייה החברתית של הפריט, שהרי

שני הפריטים שווים מבחינה זו, אלא נובעת מתוכנו המסוים של הפריט. נאמר לנבדקים ששני המשפטים יכולים להיות נכונים לגביהם, ובכל זאת הם מתבקשים לבחור את המשפט שהוא נכון יותר. ההנחה היא, שהמשפט המבטא את הצורך

החזק יותר הוא שייבחר.

לדוגמא: בפריט הבא על הנבדק לבחור אחד מבין שני משפטים, כאשר הראשון מתייחס לצורך בראוותנות והשני לצורך בהישג:

א. אני אוהב לספר לאחרים על עצמי ב. אני אוהב לחתור למטרה שהצבתי לעצמי

וטוענים, כי היא עלולה ביקורת על שיטת הבחירה הכפויה - יש המותחים לגרום לקונפליקט ולעורר רוגז אצל נבדק הנאלץ לבחור אחת משתי אפשרויות המאפיינות אותו מאוד, או אחת משתי אפשרויות מרתיעות.

סגנון תגובה של הסכמה אינו מתייחס לתוכן הפריט אלא לאופן ניסוחו – זוהנטייה של הנבחן לענות "נכון" או "כן" מבלי לשים לב לתוכן הפריט. קיימים

בני אדם הנוטים לומר "כן", וקיימים כאלה הנוטים לומר "לא". על סגנון תגובה כזה קל יותר להתגבר בתכנון נכון של השאלות. בבניית השאלות יש

להקפיד על כך שמבין הפריטים הבודקים תכונה מסוימת, תגובה על מחציתם "כן/נכון", ועל מחציתם "לא/לא נכון" תוכיח את קיומה של התכונה.

לדוגמא: פריטים הלקוחים משאלון הבודק נטייה לתוקפנות – - כאשר עוקפים אותי בתור לאוטובוס, אני נלחם על מקומי )נכון/ לא נכון(

- אם מכים אותי ללא סיבה, אני מבליג ומסביר )נכון/ לא נכון(

השלכה מבחני

- מבחני השלכה נגזרים מהגישה הפסיכואנליטית )פרויד( ומגישות דינמיות אחרות

לאישיות האדם. גישות אלה מחפשות את ההסבר להתנהגות ברבדים עמוקים – תת-

הכרתיים.

- במבחני השלכה ניתנת לנבדק חירות מוחלטת בניסוח תשובותיו, שנובעת מהמטרה

לחדור לתת-הכרתו של האדם.

- בעמדו מול חומר מעורפל ולא מוגדר, מארגן הנבדק את החומר ו"מלביש" עליו את

עולמו הפנימי. ככל שהגירוי מעורפל יותר, כך הוא מזמין יותר פירושים.

הדיו – כתמי מבחן רורשך מבחן

.מבחן זה קרוי על שם יוצרו, הפסיכיאטר השוויצרי הרמן רורשך המבחן כולל עשרה כרטיסים שבכל אחד מהם כתם דיו סימטרי, הבודק מראה

לנבדק, לפי סדר קבוע, בכל פעם כרטיס אחד, והנבדק מתבקש לומר "למה זה דומה?", או "מה זה יכול להיות?". לאחר הצגת עשרת הכרטיסים נערכת מעין

"חקירה", שבה מנסה הבודק לברר, מה בדיוק ראה הנבדק, היכן ראה זאת ומדוע.

דורשת מיומנות רבה וידע מקיף בתחום הפסיכולוגיה פרשנות תגובות הנבדקים בכלל ובשימוש במבחן בפרט, אולם מס' ישנם מס' היבטים חשובים בתהליך

פירוש התגובות: - המיקום – היכן בכתם נראתה הצורה? האם הנבדק התייחס לכתם בשלמותו,

לחלק מובחן ממנו אך גדול יחסית או לחלק זעיר בלבד. באופן כללי מצביע המיקום על האופן שבו הוא עושה אינטגרציה של התנסויותיו או מפרידן, האם הוא עוסק בקטגוריות מופשטות או שתפיסתו קונקרטית ביסודה,

האם הוא עסוק בטריוויאלי או בחריג – לדוגמא, בתגובותיו של יוסף )בציור לדוגמא( קיימת התייחסות למשטחים הלבנים. נטייה כזאת, אם היא בולטת

במיוחד מצביעה על מגמה מרדנית, המתגלה לעיתים קרובות אצל אנשים בעלי תוקפנות פסיבית )שאינה באה לידי ביטוי בהתנהגות אקטיבית, לדוגמא שתיקה או

הבעות פנים(. וגם אצל אנשים בעלי מחשבה יצירתית ומקורית.

- התנועה – ובמיוחד תנועת אדם. כתמי הדיו הם סטטיים, ולכן כאשר הנבדק מזהה בכתם תנועה של אדם, יש בזה משום חריגה מהנתון – וחריגה

כזאת, כל עוד היא סבירה, מתפרשת כמעידה על דמיון ויצירתיות. נבדקת גם מידת שכיחותן של תגובות הנבדק: האם נתן תגובה מקובלת

ושכיחה, או תגובה נדירה ומקורית? אם היא נדירה – חשבו כמובן לקבוע אם היא מוזרה או מותאמת לגירוי.

- התוכן – מה ראה הנבדק: בני אדם בשלמותם, איברי אדם כגון יד, כף רגל, בעלי חיים, רהיטים וכו'.

התוכן הינו הגורם הפחות חשוב, הוא משקף גורמי רקע כמו תרבות, מקצוע והשכלה, ובתור שכזה אין הוא מותיר די מרחב לביטוי אישי.

יחד עם זאת, התוכן מספק מידע רב על מבנה האישיות, על קונפליקטים, מניעים וכו'. לדוגמא, תכנים רבים ומגוונים )כמו תגובותיה של מלכה בציור

לדוגמא(. מרמזים על עושר פנימי ועניין רב.

TATמבחן ה-

כרטיסים, אחד מביניהם חלק )ריק(, ובאחרים תמונות 31מבחן זה מכיל רב-משמעיות בשחור לבן. חלק מהכרטיסים מיועדים לגברים וחלק לנשים,

כרטיסים. 20וחלקם לשני המינים. מבחן מלא לנבדק, גבר או אישה, כולל בתמונות נראות דמויות בסיטואציות שונות שלעיתים לא ניתן לזהות את

מינן, את גילן וכו'. הערפול ורב-המשמעות שבכרטיסים )בצורה הקיצונית בא הדבר לידי ביטוי בכרטיס הריק( מותירים לנבדק חופש להקנות להם

משמעות משלו, ובעשותו זאת, הוא חושף את הצרכים, הרגשות הקונפליקטים ואופני ההתמודדות המיוחדים לו.

התמונות אומנם מעורפלות למדי, אך בכל זאת התגובות שעשוי לעורר כל כרטיס מוגבלות לתחום חיים מוגדר: יחסים עם הורים, יחסים עם בני המין

האחר וכו'. הנבדק מתבקש להמציא סיפור לכל אחת מהתמונות, המוצגות בנפרד. עליו

לספר מה קורה עכשיו, מה הביא לכך, מה עתיד לקרות. הוא גם מתבקש לתאר את רגשותיהן ואת מחשבותיהן של הדמויות. לנוכח הכרטיס הריק הוא

אמור לדמיין לעצמו תמונה, ולאחר מכן לספר עליה סיפור.

דורש מיומנות וניסיון פסיכולוגי רב. הפירוש מתבסס בעיקרו פירוש המבחן – על תוכן הסיפורים. תוך כדי קריאה מדוקדקת של כל הסיפורים, מתמקד

הבודק בכמה היבטים מרכזיים כגון בגיבור, בסביבה, בנושא הסיפור, בסיום. הבודק מנסה להשיב לשאלות כמו – מה הם מאפייניו של הגיבור הראשי

)שבדרך כלל נחשב כמייצג את הנבדק עצמו(, מה הם צרכיו, האם הוא פועל על הסביבה או מופעל על ידה, האם הוא מתגבר על מכשולים, רואה

בהם אתגר או נסוג מהם, האם הוא מגיב לתוקפנות בתסכול או בבריחה. האם זוהי סביבה מה הם מאפייני הסביבה והדמויות האחרות בסיפורים?

תובענית, מגבילה או תומכת? האם הדמויות האחרות ידידותיות או עוינות? האם יש הבדל בולט בין התנהגות הנשים והגברים בסיפורים? מהו יחסו של

הגיבור לדמויות האחרות? כל אלה מסייעים לבודק להעלות השערות לגבי ההסבר האפשרי לשאלה

המרכזית המנחה את מלאכת הפירוש – מדוע סופרו דווקא סיפורים מסוימים אלה? איזה אדם עומד מאחורי היצירות הללו?

-מבחן הTAT המקורי נועד להערכת אישיות של אדם מבוגר. בעקבותיו פותחו גרסות שונות נוספות של המבחן לילדים. בהן מופיעות דמויות של חיות

במקום אנשים. ההנחה היא שילדים קל יותר, מסיבות שונות, להזדהות עם חיות מאשר עם אנשים מבוגרים, ויעידו על כך גם סיפורי הילדים. בתמונות

מתוארים מצבים רלבנטיים לחוויותיו של הילד כמו נושאי אכילה, תחרות בין אחרים, תוקפנות ויחסי הורים-ילדים.

משפטים השלמת מבחן

.במבחן זה מוצגת לנבחן סדרה של משפטים חלקיים ועליו להשלימם כרצונועניין המשפטים במגוון של חוויות רגשיות ומערכות יחסים בין-אישיים שנודעת

להם משמעות בחיי כל אדם. ....... לדוגמא: אני מרגיש

מה שמרגיז אותי ......... לו יכולתי לעשות כרצוני ..........

רוב הנערות ........... הנבדק מתבקש להגיב בספונטניות או בכל דרך אחרת שתיטיב להביע את

מחשבותיו ואת רגשותיו. המבחן מבוסס על ההנחה שהשלמת המשפטים משקפת פנטסיות, נטיות, צרכים, קונפליקטים ורגשות של הנבדק.

בעת ניתוח התגובות למשפטים נוטה הבודק ליחד תשומת לב לדבריםהאלה: עמדות הנבדק כלפי דמויות משמעותיות בחייו, כמו: אם, אב, מעביד,

בעל/אישה, עמדות הנבדק כלפי עברו, מקורות קונפליקט, אוצר מילים וסגנון, בעיות אישיות ועמדות הנבדק כלפיהן, מתחים וקונפליקטים לא

מודעים, הדרך שבה הנבדק מביע את רגשותיו ודרגת המגע עם המציאות.

ציורים מבחני

להבדיל ממבחני השלכה מילוליים, שהנבדק מתבקש בהם להגיב במיליםלגירויים המוצגים בפניו באופן מילולי, זהו סוג אחר של מבחני השלכה, בהם

הנבדק מתבקש להגיב בציור דמויות או עצמים שונים.

– אחד ממבחני הציור הנפוץ ביותר. המבחן מבוסס על מבחן ציור איש ההשערה, שהנבדק משליך על הציור את ידיעותיו ואת תחושותיו לגבי גופו

ותפקודי איבריו ואת תכונותיו. כלומר, הנבדק נוטה לצייר את דמותו בעיני עצמו.

הנבדק מקבל גיליון נייר, עפרון ומחק, ונאמר לו בפשטות: "צייר דמות אדם". לילדים אפשר לומר "צייר מישהו" או "צייר ילד או ילדה". בסיימו את הציור,

מתבקש הנבדק לצייר דמות מהמין השני: אם צייר גבר, עליו לצייר עתה אישה, ולהפך. הנבדק מתבקש לצייר את הדמות כולה ולא להסתפק בחלקים ממנה. לאחר שהשלים את הציורים מתבקש הנבדק להמציא סיפור על הדמות שצייר,

כאילו היתה גיבור במחזה או ברומן ספרותי. הוא נשאל על גיל הדמות, השכלתה, מקצועה, מצבה המשפחתי, שאיפותיה, רגשותיה, מחשבותיה

וקשריה החברתיים.

.ניתוח הציורים הוא בדר"כ איכותי, על פי שני קריטריונים: צורני ותוכני

מלמדות על הלך רוחו ועל מצבו הרגשי של הנבדק. אפשר תכונות הקו – למתוח קו בדרכים שונות, וכל אחת מהן מלמדת על אישיות הנבדק. למשל, קו רצוף ומתמשך מעיד על שליטה ועל בטחון עצמי, בתנאי שאינו עבה מדי. קווים קצרים וקטנים, חד-זוויות וחסרי עיקולים מצביעים על תוקפנות, קווים מעוגלים

מבטאים רוך.

מגלים כיצד מתמצא הנבדק בעולם מיקום הדמות בגיליון ואופן הצבתה – הסובב אותו וכיצד הוא תופס את מקומו בעולם זה. למשל, נבדק הממקם את

הדמות במרכז הגיליון נוטה לראות את עצמו כמי שנמצא במרכז, ואילו זה ממקם אותה בצד חש עצמו בדרך כלל כמי שנמצא בשוליים, כאדם חסר ערך בהשוואה

לאחרים. עניינה בגודל היחסי של דמות ורקע, של פרטים או של הפרופורציה בציור –

פרטי פרטים. קיים קשר ישר בין גודל הדמות לבין הרגשתו העצמית של הנבדק: דמות קטנה מלמדת על רגשי נחיתות ועל דיכאון, ואילו דמות מוגזמת בגודלה

מצביעה על שאיפה להתבלטות, לפיצוי עצמי על תחושת נחיתות, או על נטייה להשתלטות ועל אגוצנטריות.

יש בה כדי להעיד על אישיות סימטריה קפדנית או סטייה בולטת ממנה –

הנבדק. לדוגמא, נבדקים המקפידים לצייר דמויות סימטריות מתגלים תכופות כבעלי אישיות כפייתית וכחסרי בטחון עצמי.

אם רמתו הכללית של הציור טובה, אך פרט או פרטים בה עיוותים – הוזנחו, מדובר על עיוותים. למשל, מחיקות שנועדו לשכלל את הציור

אופייניות לנבדקים רגישים, ומבטאות את הפער בין רמת השאיפה לבין היכולת. הצללה או כיסוי השטח המצויר בקווים או בשרבוטים מביעים פורקן

של מתיחות נפשית.

עניינו בדמות המצוירת עצמה. על הבודק לשים לב הקריטריון התוכני - להדגשות יתר של איברי גוף שונים. השמטות או עיוותים עשויים להופיע גם

בציור בגדיה של הדמות, בתנוחתה או בפעולה שהיא מבצעת. השמטת פרטים עשויה להעיד על חוויות לא נעימות הקשורות בפרט החסר. השמטת

הפה אופיינית, למשל, למתקשים בדיבור. החסרת ידיים או זרועות, או הסתרתן מאחורי הגב, מרמזת על רגשות אשם.

משמעות מיוחדת נודעת גם להדגשת איברים מסוימים בהשוואה לאחרים. למשל, הדגשת הראש לעומת שאר האיברים אופיינית לנבדקים הנוטים

להדחיק יצרים ודחפים ולפעול על פי צו השכל. לכל אחד מאיברי הגוף נודעת משמעות אבחונית משלו. למשל, העיניים הן

"צוהר" לעולם החיצוני והפנימי: עיניים מופנות לצדדים מצביעות על חשדנות, על רגישות ועל חרדה עמוקה. פה חושף שיניים מסמל תוקפנות

אורלית. רגליים מביעות שיווי משקל וביטחון.

אישיות להערכת כאמצעי משחק

המשחק כולל עזרים שונים, כמו בובות וצעצועים אחרים, ששימשו במקורם לטיפולבילדים. בהדרגה פותחו עזרים אלה לפריטים במבחן אישיות, שנועד לילדים

ולמבוגרים כאחד. הפריטים נבחרים בדרך כלל על פי ערכם האסוציאטיבי. הם עשויים לכלול, למשל, בובות המייצגות מבוגרים וילדים משני המינים ובגילאים

שונים, רהיטים וכלי בית וכו'.

שיטה זו יסודה בהנחה, כי דרך משחק בפריטים שונים מתגלות עמדות הילדים כלפימשפחתם, ובאים לידי ביטוי תכנים בעלי מטען רגשי, כמו תחרות בין אחרים, פחדים, תוקפנות, קונפליקטים ועוד. במהלך המשחק על הבוחן לציין באילו פריטים הילד בוחר, מה הוא עושה בהם ומה הוא אומר, ועליו לרשום גם את

הגילויים הרגשיים וההתנהגותיים של הילד.

,לילדים מאפשרים בדרך כלל לנהל משחק חופשי. נבדקים מבוגרים, לעומת זאתמקבלים הוראות לביצוע תפקיד מסוים ובלתי מובנה בעזרת פריטי המשחק.

לעיתים מתבקשים גם ילדים לשחק בהתאם להוראות מפורשות. מטרת המבחן היא לחשוף את עולמו הרגשי והחברתי של הנבדק, כפי שהוא בא לידי ביטוי

במשחקו, ואת הסמלים המצויים בו.

ומדידתו המשכל

מבחן המשכל של בינה - בדיקת משכלם של ילדים

נתקבל בצרפת חוק חינוך חובה, שעורר במלוא חריפותה את בעיית 1881בשנת הטיפול במפגרים. עד אותה עת הושארו ילדים מפגרים בדרך כלל בבית, ואילו עם

אכיפת החוק היה על המורים להתמודד עם ילדים, שביניהם הבדלים אישיים גדולים, ועלה הצורך בטיפול מתאים בחריגים, בבתי ספר או במסגרות מיוחדות. אולם בידי

מוסדות החינוך לא היה כלי שיאפשר להבחין בין מפגרים לבין ילדים שיכולים ליהנות ממסגרת חינוכית רגילה. וכך, הוקמה ועדה ממלכתית לבדיקת הנושא, שבינה עמד

בראשה. כישלון בלימודים לא נראה כקריטריון טוב מספיק לזיהוי מפגרים, שהרי ייתכן שחינוכו

של הילד קודם לכניסתו לבית הספר היה דל, אולי סבל ממחלה כלשהי וכו'.

בינה הניח כי משכל הוא איזו תכונה כללית הבאה לידי ביטוי בתחומים שונים שלהתפקוד, ובמיוחד ביכולת ההבנה והשיפוט. הוא בנה מבחן שהקיף תחומים שונים,

שאינם קשורים ישירות לנלמד בבית הספר, וכלל שאלות שונות הנבדלות זו מזו בתכניהן ובדרגת הקושי שלהן )חזרה על סדרת ספרות, הכרת מטבעות ומתן עודף

וכו'(.

בינה סבר כי תהליך התפתחותו של המשכל דומה אצל כל הילדים. ילד מפגרלדעתו, דומה לילד נורמלי, אלא שהוא איטי יותר בצמיחתו השכלית. על כן,

ילד מפגר ישיב על השאלות במבחן כמו ילד נורמלי, צעיר ממנו. ילד "מבריק", לעומת זאת, יקדים את בני גילו, שכן כשריו האינטלקטואליים

דומים לאלה של ילדים גדולים ממנו, והבדלים אלה יבואו לידי ביטוי בציוני המבחן.

שאלות בדרגת קושי עולה.30במבחן של בינה נכללו

– במקורו נועד מבחן המשכל שפיתחו בינה וממשיכי דרכו להבחין פיגור שכלי במקרים הקיצוניים של ליקוי שכלי – פיגור בלשוננו. לתכלית זו משמשים מבחני

המשכל בהצלחה, באפשרם זיהוי מוקדם של ילדים מפגרים והיענות הולמת לצורכיהם המיוחדים.

המונח "פיגור" מתייחס לילדים שיש להם בעיות למידה חמורות, לילדים שנראה שהם רוכשים מיומנויות וכשרים אינטלקטואליים מאוחר יותר מרוב

הילדים והתפתחות נראית כמתעכבת, כמפגרת. לא פחות חשובה ממנת המשכל בהגדרת הפיגור ובאבחונו היא יכולת

ההסתגלות של האדם, יכולתו לעמוד ברשות עצמו ולהתמודד עם משימות חיי היום-יום.

בילדות המוקדמת מוערכת ההסתגלות ברכישת מיומנויות התפתחותיות כמו הליכה ודיבור.

בשנות הלימוד בבית הספר מוערכת ההסתגלות, בנוסף ליכולת לרכוש מיומנויות לימודיות, גם ביכולת להתמצא בסביבה, להשתמש בכסף, בתחבורה

ציבורית וכו'. בבגרות מוערכת ההסתגלות ביכולתו של האדם להתפרנס ולקבל על עצמו אחריות חברתית.

משכל נמוך אומנם מלווה לעיתים קרובות בחוסר יכולת לנהל חיים עצמאיים ולהתמודד עם הדרישות של חיי היום-יום. אולם יש רבים – בעיקר בקרב אלה

שמנת משכלם היא בקצה הגבוה של הפיגור – המסוגלים לנהל חיים עצמאיים ולתפקד בחברה, ולכן אף לא יוגדרו ולא יטופלו כמפגרים.

באוכלוסייה שונות משכל רמות

– מחוננות , מוסכמת הגדרה אין אך כלשהו בתחום להצטיינות מתייחס המושג

. כמחונן המגדירים מחקר ואנשי חינוך מוסדות יש לתחומים או לתחום באשרמעל הוא שלו המשכל שציון שציון. 125מי למי ההגדרה את מגבילים אחרים

, 140משכלו . בכושר שמצטיין מי הוא מחונן אחרים קריטריונים לפי ויותר , , , , טכני כישרון מוזיקלי כישרון כמו המשכל במנת דווקא לאו כלשהו ייחודי

יצירתיות.

הדעות לחילוקי קשורה מחוננות של מוסכמת שבהגדרה לקושי הסיבות אחת , . משמע אחד גלובלי כושר הוא המשכל אם המשכל של לטבעו באשר

, תחומי בכל ביטוי לידי שתבוא גבוהה כללית מקיפה יכולת היא שמחוננות . להיות רבות דרכים שיש שמאמינה הגישה לפי אך האדם של העיסוק

, " בתחומים, " לחלוטין רגיל אך אחד בתחום מחונן להיות יכול אדם אינטליגנטיאחרים.

מין והבדלי משכל

באופן כללי, נמצא במבחני משכל שונים, כי אין הבדל בין נשים וגברים במנותהמשכל, וזאת בכל הגילאים. עם זאת, אין להסיק מכך שקיים שוויון בתפקוד

האינטלקטואלי של שני המינים בכל התחומים. לדוגמא נמצא, כי ילדות ונשים עולות על ילדים וגברים בתחום המילולי,

בתפיסה מהירה ומדויקת של פרטים ובמטלות ידניות עדינות. ילדים וגברים מצטיינים בהשוואה לנשים בתפיסת המרחב, בחישובים

מתמטיים ובמטלות מכניות. השוויון במבחני המשכל נובע בחלקו מן העובדה, שמחברי מבחני המשכל

נמנעו במכוון מלהכניס למבחנם פריטים, שבהם עדיפות לאחד המינים.

וגיל משכל

חלה ירידה בתפקוד האינטלקטואלי. ציוני המשכל מגיעים 20החל מגיל , לאחר מכן חלה ירידה. 34 ונשארים גבוהים יחסית עד גיל 20לשיאם בגיל

התיאוריה של השתנות איכותית של משכל עם הגיל )ולא כמותית( – ישנההבחנה בין משכל נזיל ומשכל מגובש.

הכושר לטפל בבעיות חדשות במהותן, כולל את היכולת משכל נזיל – לתפיסת יחסים ואת הגמישות בארגון מושגים. המשכל הנזיל מגיעה לשיאו

בתחילת שנות העשרים, ומכאן ואילך מתחיל לרדת. כולל מאגר של מידע, מיומנויות הכרתיות ואסטרטגיות משכל מגובש –

חשיבה, נשמר עם הגיל, ואף עשוי להתפתח לעת זקנה, אם האדם נמצא בסביבה מעודדת מבחינה אינטלקטואלית.

האבדן הקל במשכל הנזיל מפוצה אפוא ע"י המשכל המגובש.