אני הוא האחר המתבגר

של משותפת תערוכהספרות מגמתאמנות ומגמת

רחל/ � �לו ו" ילדים" – אנחנו

– , ��ים ק�ט�נ �ל�ד�ים י ים �ל�ד� �י �לו ו. �ים ה�ש���נ �ע�ק�ת ��יח�נו מ�ש��כ � �ך ב��רו

ל�ה�יו�ת – � ר ך �ה�ד �ינו ל�פ�נ ר�ב עו�ד. �כ�רו�נו�ת ז �זו�כ�ר�י ו �ים �ג �נו ו ג�דו�ל�ים

 , �ש��מ�ה נ י �� �ר"ד ו ים �ל�ד� �י �לו ו

. ב��ק��מ�ה �ר�ח�ים ��פ� כ ש#�ש#ו�נו�ת קו�ט�פ�י , ת�ם ל�א עו�ד או�צ�ר�ם ת�יע�ף ל�א �ד�ם י. ��מ�ע�ת�ם ד יס ב��ר�ס� צו�ח ק ת �ש� מ ש� ו

 " א, תרצ שבט

. , , , , משהו ההתבגרות בתהליך לפנינו עוד הכל ולהצליח להרשים צורך אין לבזבז זמן יש הבגרות התחילה לא עוד געגוע מעוררת ילדות

. , " " הווה ואיננו היה הוא חוזר איננו איבוד וה לאיבוד הולך מהילדות " " . פשוט איננו הבוגרים החיים לקראת האימונים מחנה למרוד גם ואולי ולהתעורר להתנער צריך עכשיו

." " , , , , החברה מאפשרת זה אימונים מחנה בתוך אך השווים קבוצת על החונכים על המבוגרים על נוקבים בירורים לעיתים כולל והוא. , , , ומספקים פוריים עצמאיים לחיים לצאת ויוכלו בריאה שלמה יציבה זהות שיבנו כדי פעולה ומרחב חופש למתבגריה

." " , , אני הוא האחר המתבגר בנושא המוגברת הספרות תלמידי לבין האמנות תלמידי בין לספרות אמנות בין בשילוב נוצרו שלפניכם היצירותעוברים המתבגרים שרוב לעובדה התייחסות כדי תוך לבגרות מילדות מעבר כשלב בהתבגרות הקשורות בתימות התמקדה הנושא הוראת , . " " . האחרות הוא היופי בעירבוביה הפלסטיות וביצירות המילוליים בטקסטים כאן משחקים והשוני הדימיון שונות בעוצמות דומים תהליכים

. , עצמו משל ומגובשת נפרדת זהות בעל אוטונומי לפרט הבשלה בתהליך שלם עולם הוא שלפניכם מהמתבגרים אחד כל כי מעניין השוני! פוריה וצפיה מהנה קריאה

- / - / - קרני ורדה הספרות רכזת גורן אתי לאמנות המורה זוהר גיל האמנות רכז2014ינואר

האבודה השלחופהלפניה עומדת כשאני

מתחקרת והיא. מתרחקת אני

אותה לשתף מפחדת . ההיא ועל ההוא על

לימודים על רק מדברים בבית. לבדי מסתגרת ואני

, שאיתי היחיד הוא השריוןהסיום בקו איטי שהזמן ולמרות

את ואספר מחשבותי את אחשוף אולי . ליבי שעל

  ! החברות אומרות טעות זאת

שטות ! איזו תעשי אלצודקות שהן יודעת אני בליבי

. להתגבר ועוזר שמגן השריון היא אמי הרי. אספיק לא ואולי איטית כך כל אני

. צב עוד רק להיות אמשיך הקו את אפספס אם 

מושלמת . מתבגר , אתה מודע וכשאתה מודע אתה מתבגר כשאתה

, וארוכות דקות הן הנסיכות במעשיות. האגדות מארץ מושלמות ברביות

- , , שלהן והלחיים ביותר הצרות המותניים ביותר הארוכות הרגליים את להן יש . ... שילגיה של התפוח כמו אדומות הלחיים הו

 . , לא היא שלה במציאות . , הייתה שהיא כמובן אך אומרים היו שמנה״ לא ״את

 ... - הייתה היא אך זה״ כל את צריכה לא ״את . - הייתה לא שהיא כמובן אך שאת״ כמו מדהים נראית ״את

. , דרכה נכון יותר או לידה עבר הכל האוכל כמו. שמנה היא

הנסיקהלבדה הנודדת כציפור

, לקבוצה שייכת לעיתים. לבדה לרוב אבל

החופש מתחושת משתכרתהמרחבים בתוך אותה העוטפת

יותר ידועים חלקם, פחות ידועים חלקם

. ריגושים מחפשת, , קבוצה אחרי תרה לפעם מפעם

מהצד עליהם מסתכלת. במעופה וממשיכה

החופש את יותר אף מעריכה , למרות מכל לה היקר

שבירותו. 

  עצמי לבין ביני, למים אש בין

, לשנאה אהבה בין, למציאות חלום בין

, ליכולת רצון בין, ללב הראש בין

, ביניהם גם או כולם לבין ביני  התשובה , שם המראה לבין ביני

לביני , וביני עצמי לבין ביניאני . להיות אמורה שם

 

 

? אני מימבין לא ילד

, אחריות לוקח לא ילד יודע לא ילדילדה לא כבר את

רוצה את ומה את מי לדעת כבר צריכה את , להתבלבל לא לטעות לא

. לתוצאות מודעת להיות. תשובות למצוא רוצה לא עדייו אני אבל

. , לטעות שאלות לשאול רוצה אניבעונג מגרגר חתול להיות

שואג אריה להיותדבש יונק

. , נחליט כך ואחר

שלה המקום, במחשבות מלאה ברחובות מסתובבת

, ומשתגעת עצמה את מוצאת לא, , דיבורים שומעת פנים הרבה רואה

, ויודעת נעלמת לשם ומפהמקום יהיה לה שגם היום שיגיע

ולאהוב . עצמה את להוכיחלה גם קל שיהיה רוצה רק ובינתיים

לחשוב , , . שנייה דקה כל לה נמאסלאור יצאה מזמן שלה האמת

. לבחור מסרבת כולם את מסנוורת , לה שיגידו בשבילה שיבחרו רוצה

, עדיף מה, שווה מה

להגיע לה יעזור מה. להרגיע אותה שיוכל שלה למקום

 

נעצרה הרכבת , . המצויה היד משענת אל נדחקת במושבה הצטנפה היא צורמנית גלגלים בחריקת נעצרה הרכבת

. , ולא כמעט רבות ברגליים המזוהמת הרצפה את ובוחנת אצבעותיה פוכרת הצדדים במושבים , . הקרון לחלל הדבוק הריח מן חוששת מאפה לנשום שלא השתדלה היא מדרך מקום מותירות

- ברנשים, מאותם הסגור. שיכר יין דלוקיי

- , שהוא לאן הממהר אחר או זה של האיתנה מחבטתו במקצת מיטלטלת כורחה בעל נסגרה הדלת , , , . הדלת מן שנבע בלבד שלו במכאובו כנראה שנגמרה חבטה פנימה להידחק מנסה כן ועל

. בפניו הנסגרת האוטומטית . , – . קשר, יצרה שלפתע נשכחת אהובה עם או הבוס עם חשובה לפגישה מאחר אולי חשבה מסכן , , ניידו אל מחייגת להגיע רב כה זמן לו לוקח מדוע בדאגה תוהה לו המחכה לאמו הוא בדרכו אולי

. . , הסוללה– לו נגמרה אולי או שיצא לאחר רק זאת וגילה בביתו הפלאפון את שכח זה אך . פשטה היא קלושה צמרמורת בה העבירה במסלולן במהירות החולפות הקרונות אוושת

. - , הועיל ללא להאריכה כמנסה קצותיה מושכת הקצרה הספר בית חצאית בד על אצבעותיה - ; . סובביה פניי על מבט מישירה עיניה הרימה היא החשופה ברכה על להחליק לידה מותירה

, חיים סיפור למענם לטוות מנסה. מטרה או

, . , של תחושתם זוהי כך אם לחייה את צבע קל וסומק בה ננעץ אשר מצודד מבט על נתפסה היא . . . , המחשבה מן נבוכה עצמה לבין בינה חשבה זהירה כשאינה הבוחן במבטה המבחינים אלה

. . ? הקרבה התחנה אל המרחק את לחשב מנסה תהתה לה נותרו תחנות כמה ; , . ; החוצה דרכם לפלס מוכנים הדלת מול אל התקהלו אנשים תשובה הקמים לה שיוו נגיע תכף

. תפתח שזו בשנייה חפצם מחוז אל למהר

. ; הומה. בכוורת הדבורים כרחש מהדהד באוזניה מתעתע הצורם הזמזום עצירה. ; , בידיו נתמך לאיטו מתרומם הפנים מצודד באדון עינה בקצה הבחינה היא

. , הריונית אישה לתפוש מיהרה מקומו את ביציאתו במבטה ללוותו שתוכל כך פניה הסבה היא , , . האישה- של למילותיה כמשיב בחופזה מהנהן קדימה צעד פסע והוא למראה וכבדה עגלגלה

. אליו פנתה אשר . להסגר החלו הרכבת כשדלתות ממקומו מש לא הוא

? , הנסיעה של לאורכה לעמוד עליה יהיה שמא בלבד למענה קם הוא האם ; . בעולם שיש הטובים האנשים על המחשבה בה הדהדה אולי הנערה שפתי על הצטייר קל חיוך . , דבר בפעולותיהם רואים הם אין אולי פעולות לכדי למצותה היודעים המרחבית התפיסה בעלי

, ; , הוקדשה לא שכלל החפוז המעשה עצם אך להתפעלות כגורם לשמש ביכולתו אשר דופן יוצא, מחשבה לו

. , והוקרה התפעמות רגשות בה הציפה האחר טובת למען הבא מעשה

, , . גופו ייצוב למען במוט נאחזת מעלה נישאת ידו הרכבת של תאוצתה עם במקומו התנודד הוא . , . , . בו היה דיוק ליתר נשים בו נעצו ואנשים עיניים בה נעץ הוא בכיסו כבושה נשארה השנייה וידו

, , . , ונטוע גבוה הוא עסקים איש כי מרמז מראהו לחייו השלושים בשנות גבר מושך מחוספס משהו , , אשר. הגברות כמות היא מעטה אם ספק אשר הקר החיק בעלי המבט מצודדי הגברים מסוג חן

. לפניו ייפלו

? . , ? גם הבחינה במבטו הבחינה היא האם לא עין למראית הלטושות בעיניים הבחין לא האם . . , מש. לא הסומק גופה את הבוחן במבט חשה לאלו אלו בחוזקה רגליה הצמידה היא הבחינה

. - , פניה, שסתרו לשערות מבעד חפוזים מבטים מבזיקה ראשה הרכינה בעוז בער מלחייה , , , נשמט כשראשו הפעורות שפתיו על נחה אצבעו התחתונה לסתו חופנת מכיסו יצאה האחת ידו

. אחורנית קלושות , . , עולמה בתוך מסוגרת ועדינה שברירית נראתה לציין יורשה אם למדיי זוהרת ילדה הייתה היא

. , אחד, זה היה כי נדמה כשלא וגם בכך כשנצרכה כובשת בחיוניות חסכה לא כי אם שלה , , . לעצמה נתנה לא כי אף לכיתה חבריה כל ועל המורים על התחבבה היא המיוחדים ממאפייניה

. לפניהם רגשותיה להפגין החופש את

. הקרונות בחלל נשמעה הקרבה הרכבת עצירת על ההכרזה ; , של מקומותיהם את לתפוס מיהרו אחרים הדלתות לעבר ופסעו ממקומותיהם קמו אנשים

. , גבר הקרון את ישטוף האנשים כשפרץ הדלתות פתיחת לפניי לעמוד היכן חיפשו והשאר הקמים . - , , חולצת עטה הוא הנערה של לצידה ונעמד אחורנית צעדיו עשה מידות גדול חמישים כבן

, . , ונדחפה ממידותיו שתיים או במידה גדולה הייתה כי דומה לגופו שק הייתה שכמו תכולה כפתורים. מכנסיו שוליי אל

, המושאלות ראשו שערות בין להעבירה ידו כשהרים לעין ובלטו שחיו בית את כיתרו זיעה אגלי . העגולה - פדחתו את כנאות שיכסו כך למקום ממקום

. , , משולחת אחת והותירה להמתח מנת ועל כמו קדימה רגליה שילחה היא . , . לימינה הניצב הפנים מצודד של ממראהו הופתעה המשתרכת מרגלה מבטה משהרימה נשימה מרחב על לשמור שתוכל כך

, משתומם מבט בו תולה , , , , העליונות בשיניה מתחפרת לכתפה סנטרה מצמידה במעט ראשה הטתה היא ודיי השפה בשריריי הנוגע הקל החיוך הבזק מול

- , . , במבט נתקלת פניה והסבה עמוקה שאיפה לקחה בחוזקה עיניה עצמה היא תגובתה את מסתיר שיערה כי מקווה חולצתה בבד. . . החנוק התא את מילא אנשים נחיל צורמנית בחריקה הרכבת קרונות של עצירתם לעת בגרונה עלה קל מחנק מלווה רך

. . , בכלל היחידי הקרון זה היה כי ואולי אנשים נכנסו אליו ברכבת היחידי הקרון זה היה כי לדמות היה ניתן האדם כמות פי על

. , , מקום מציאת לכדיי דרכם לפלס לאנשים לאפשר מנת על כמו הנגדית הדלת אל עצמו דוחק אחורנית צעדיו עשה הבשר עב , . , ; , עיניים משלחת אחורנית משכה היא לאנקה נפער ופיה הנערה של רגלה על הומטר כאב להיסגר איימו הדלתות דחפו אנשים

. , ". " , היא- הוטמעו לא מילותיו אך לאוזניה הגיע קולו מתנצל אני הבחור של הסבר חמור אך המתנצל מבטו לעבר מאשימות לחות , . זירוז כמתוך פיוס כמחוות כתפה על בעדינות עברו אשר אצבעותיו קצות מגע האנשים התקבצות בין בקושי דרכו מפלס בו צפתה

. חימה בה העביר , , , ", את" עושה מעיניה כליל נעלם אשר עד ביניהם ונבלע בזרועותיהם מגע ידיי על ליבם תשומת מושך לזוז אנשים הניע הוא סליחה

, . , , . באופק בחפשו להטיב מנת על לא פסים לכדי מצומצמות ועיניה שיניה תחת נשוכות שפתיה ראשה ניערה היא התחנה מן דרכו . - , , . בצעדיו משקלו כובד כל את מטה עוצמתו במלוא במתכוון שלא עליה ודרך כמו זה היה עליה שנחת הכאב מתוך אלא

, מן שהתגבר הגלגלים שקשוק בקול והתנגש בקרון שתפסה האדם המיית את העכיר המסלול של השני צדו מן המגיעה רכבת שאון . , . . מדכאת גולמית בדידות תחושת מין בה תפסה משונה תחושה עצמה היא ישבה בה הרכבת

. , ". דחוי" בקול המילים את מוציאות מעצמן נעו שפתיה אחת תחנה עוד "? אמרת" מה

, . , לחוש מבלי מדומה בנינוחות אליו מחייכת שמשמאלה בדלת שדחוק הכרסתן של לעברו מבטה מסגלת בראשה הנידה היא  . גביניה בהתעקלות

   

  עצמי לבין ביני, למים אש בין

, לשנאה אהבה בין, למציאות חלום בין

, ליכולת רצון בין, ללב הראש בין

, ביניהם גם או כולם לבין ביני  התשובה , שם המראה לבין ביני

לביני , וביני עצמי לבין ביניאני . להיות אמורה שם

  

? אני מימבין לא ילד

, אחריות לוקח לא ילד יודע לא ילדילדה לא כבר את

רוצה את ומה את מי לדעת כבר צריכה את , להתבלבל לא לטעות לא

. לתוצאות מודעת להיות. תשובות למצוא רוצה לא עדייו אני אבל

. , לטעות שאלות לשאול רוצה אניבעונג מגרגר חתול להיות

שואג אריה להיותדבש יונק

. , נחליט כך ואחר

מסכה   מדברים אותם רואה אני

הפנים על מסכות עםהקשבה , של מסכה צחוק של מסכה. נע שלא ופה חלולות עיניים

בפנים , יודעת אני הרי מוזר זה בעיני. השאר ובין האנשים בין עצובים הם

מהפנים : !  להם רדי לה צועקת אני  מסתירה , את מבינה לא את הרי

בפנים . באמת שהם מה את  ועליה , עליו מופיעה היא ושוב

 . האמת , את להראות כהרגלה מסרבתהמרה .

    

שלי האפל הצד 

לבכי צחוק בין מתנדנדתיציבות ללא

אותה מפילה אנילה לוחשת ואני

, , המכשול את אשמה את את זאת. לברוח לאן ואין

מקום בכל נמצאת אנינגמרות שלא שאלות

לשאול מי את ואיןלהיות ומה להיות מי

. לצפות למה יש ואם , אותה עוצרת אני אבל רוצה היא

, הדרך את לה חוסמתשנדם ההואשדעכה וההיא

, לבנה עוד מוסיפיםהסוף איכהישנו והאם

  

שלך המסעחדש לעולם העיניים את פקחת

, הכל מבין אתה פתאוםההצלחות

, אותך מעצבותהכישלונות

. אותך מחשלותוהעולם?

. לך שספרו מה לא הוא העולם, שלך הפנימי האושר אל הדרך את למצוא נסה

, עצמך את תאבד בדרך אולי, בפינה לך שמחכה שלך האמת את תמצא אבל

. בשבילך שם תהיה היא, משוכות מעל לקפוץ תצטרך

, , זקוף לקום הרגליים על לקום. הנכונה הדרך זו האם פעם מדי עצמך את לשאול, , הצלקות את תסתיר ואל לאיבוד ללכת תפחד אל

. עברת מה מראות הן כי. , , , מושג לך אין למעשה אבל הכל יודע שאתה לך נדמה

, קדימה החיילים את הזז לאחור בחרטה תסתכל אל. ובשבילך שלך השביל את לסלול כדי

נסה,. - תצליח גרוע הכי במקרה

הגדולה במיטה , לבדה הגדולה במיטה

. כנחמה נותרה הלבנה רקובודדים קרים בלילות

, קטנה ילדה לבדה בוכהיפיפייה,

, לאגדה מצפה לנסיך מצפה, לילה כל

יפיפייה,בודדה דומעת

בלבנה מתנחמתבפינה מתחממת

קטנה ילדה. גדולה במיטה

, לעמוד אולצה היאלהתחזק אולצה היא

לבכות לאלהתעמק לא

חזק שלא מי, שורד לא

- שבוכה ומיקופא.

בא לא הנסיך כי. נקברה ושלגיה

המכשפה ניצחון. הנסיכה על

היפה לילדה טוב לאבודדה היא

, הגדולה במיטה

. הייתה תמיד כלהקטנה הילדה גדלה וכך

למכשפה והפכה. שלגיה את שקברה

ההתבגרות בגיל התפכחות , , . ואלף נשף שמלת לבן סוס על אביר זכוכית נעל בספרים כמו אגדה סיפור להיות היה יכול זה

. ? . אבל מכושפת וטירה נסיך על מתבגרת נערה חולמת כבר מה על הזה היום עצם עד ילדים . , , הייתה לנסיך חזרה דרך כבר אין גם השיר ובלשון טירה ואין נסיך אין אחרת ניראה הכל במציאות . , ואין חורגות אחיות אין אחרת של ולא שלה שהוא חשבה מתבגרת כל כמו היא שגם נוספת נסיכה

... . בת נערה של האשליות עולם אחח המפוארת המכונית תמיד היא והדלעת 16מכשפות , . ורגע קנאה של לצהוב הפך האפור לאפור הפך הורוד הנשף שמלת כמו ורוד שהכל שחושבת

... . , , : , לא יותר האמינו לא הן סינדרלה יבוא לא הוא יבוא לא הוא הבינו שתיהן הנקמה אדום לפני .. . ה בן והוא המכושפת בטירה ולא .17בנסיך לפינה... מעבר לו מחכה מה ידע לא

הזאבים , בין ביער

, מזאבים או מיער מחושך מפחד לא אני. השעשועים מגן מפחד אני

, ונעולה סגורה בנדנדה אותי הושיבו שנה בן כשהייתי, מלפנים תופס ואבא דוחפת אימא , , ומרגש קצר באוויר לבד שביניהם הזמן

בן, הגדולים, 5ואז של כמו לנדנדה אותי העבירו , מחסומים אין גדרות אין

, , מלפנים לא כבר אבא מאחור אימא. הפנים על נופל ואני מידי חזקה אחת דחיפה

בבטן מכאיב שבאוויר הזמןמגבהים ? מפחד אני אולי

מהאספלט לקום לבד צריך ואז, שיתפוס מי אין השלבים מסולם

, נופל , אתה חזק מחזיק לא אתה אם, נופל , אתה מהר מספיק מתקדם לא אתה

. אספלט , רק תופס ואיןתלוי באוויר למעלה אני

הנעולה בנדנדה ההוא על מסתכל

, השעשועים לגן אקח לא אני שלי הילדים את. , מזאבים או מיער מחושך שיפחדו מעדיף אני

 

לעולם יגמר שלא או סבתא של התפוזים קליפות  שביל . , סבתא, וסבא סבתא של והגדול החמים בבית התנור סביב וכולנו קר בבוקר שבת יום חורף

, המיטבח, את מציף הנסחט המיץ ריח פנים בלי קעורה למסיכה הופך תפוז אחרי תפוז במיטבח . התפוזים לעוגת יהפוך בקערה אוגרת שהיא והמיץ רגע עוד הבית חדרי לכל נרגש וחודר

, , : . בחוץ קר תפוז קחו בואו שלי מתוקים ״ לנו קוראת סבתא בינתיים אבל שלה המפורסמת , , ,  . יכולה - לא הנכדים כל מבין גדולה הכי אבל קטנה ילדה ואני ״ בריא זה ויטמינים צריכים ואתם

. , . זה כישוף כמו אותי מושכים מהריח רק בפה שכבר הטעם התפוזים של הזהב להתאפק כבר  . , , בידיה נפרסות הקליפות תיגמר ולא שהלוואי הקסומה הילדות ריח ותפוזיה סבתא של הקסם . , לריבת שומרת סבתא הקליפות כל את הגירוש לפני העדן בגן כמו מתפתל נחש כמו סבתא של , , . , פה מקבלים נכד אחרי נכד תפוז אחרי תפוז פלח ועוד פלח בעולם מיוחדת הכי שלה התפוזים

 . . העוגה : ריח ״ חזק יהיה ולא יגדל לא יאכל שלא מי פירות לאכול חייבים ״ מיץ נוטף מחייך , כמו נראית שימורים קופסאות על ההפוכה המוכנה והעוגה התפוז ריח את מחליף הנאפית

ועוגה ... ... לתה הזמן זה אנגלי ג׳נטלמן של צילינדר

מושלמת . מתבגר , אתה מודע וכשאתה מודע אתה מתבגר כשאתה

, וארוכות דקות הן הנסיכות במעשיות. האגדות מארץ מושלמות ברביות

- , , שלהן והלחיים ביותר הצרות המותניים ביותר הארוכות הרגליים את להן יש . ... שילגיה של התפוח כמו אדומות הלחיים הו

 . , לא היא שלה במציאות . , הייתה שהיא כמובן אך אומרים היו שמנה״ לא ״את

 ... - הייתה היא אך זה״ כל את צריכה לא ״את . - הייתה לא שהיא כמובן אך שאת״ כמו מדהים נראית ״את

. , דרכה נכון יותר או לידה עבר הכל האוכל כמו. שמנה היא

 

  

ובת אם בין הקשר , ." " , הדעות אך אותי אוהבת שהיא יודעת אני מצוי מתבגר כל כמעט אומר כך אותי מבינה לא אמא , , . לי להכתיב מנסה היא שבו ארוע וכל מנוסה ולא מדי צעירה אני לדעתה עלי מקובלות אינן שלה

"? " , -" " . להיות יכול זה איך בה מטיחה אני ממך יותר יודעת אני ממש של לקרב הופך לעשות מה . אותי שואלת היא

" , ," " . , , את רק אמרתי מותר לכולם אבל חברות עם לאילת לנסוע רציתי כאשר לדוגמא ארע כך . " ," לסמוך יכולה את לדאוג מה לך ואין ועצמאית גדולה אני לי חשוב זה כמה מבינה ולא רעה

" : " פנים!" " בשום ואמרה חזרה אדומה כיפה את שמכירה למי אופיינית בתגובה אמא אבל עלי ? ? "... " " " " " "! כך כל לא נרגעתי הבנתי בעיר ולא ביער לא זאבים לזהות יודעת לא את לא ואופן

. , שנכנעתי! לומר אפשר טוב לא שזה אותי לשכנע מאוד קשה משהו רוצה שכשאני לכם ברור מהר ... , , , אותי מבינה לא אמא כי לי יעזור לא זה שלי אמא עם לריב יכולה לא אני ברירה לי הייתה לא כי

...? אותה מבינה לא אני אולי

השביל דרך. , , , המסע אותו הדרך אותה השביל אותו בוקר כל

. קבועה נוכחותי שבו מקום אל לשערים מבעד יוצא, כילד חוויותיי על חושב אני בדרך הולך שאני פעם כל

. , משמעותי שינוי העובר כאדם עתידי על או, , יום כל והולך דורך אני עליה אשר הדרך אותה

. , , , המדרכות האנשים ולאט קצת משתנה היא גם. , לב שם ואיני כמעט לאט כך כל משתנים כולם

, , כואב, טיפה קצת שזה האמת. , המדרכה על שם מעלה שאני הזיכרונות. המחשבה דרך לי נקטעת ואז נביחה יש

. , מסתכל הדרך על רק הערב עד הבוקר מן. , מגעיל משהו על אדרוך שמא השביל אל למטה מביט

? , להשתנות אני גם אוכל מתי אז משתנה הדרך אם? , , ממהר אני למה לרוץ סיבה אין לאט לאט

. , , תגמר הזו הדרך סוף סוף שאז כיוון

מסע . , מנסה מנסה כולם כמו שאהיה ורוצים הזדמנות לי נותנים לא הם אך מוגזמת אולי היא נפשי משאת

, ? , מיוחדת להשאר רוצה העצב את מאירה לא ההצלחה למה בתמורה דבר שום מקבלת ולא. , לחשוש לא כאחרת בטוחה להרגיש ? שונה קצת ראיה בזווית רע מה הרי

. , . ... , שמוצע ממה יותר מזה יותר צריכה יומרה לא וזו הכל רוצה שאני יודעת אני אך לי ברור הכל לא. , וללהג לשעמום לבנאליות מעבר

. - , נלאית בלתי אהיה ארצה רק אם נזכרת אני מכן לאחר נופלת שאני מרגישה ואני אותי עוטפת לאות . משהו שאקבל עד ולנסות לנסות אמשיך אז לפחד להכנע שאין יודעת ואני יהיה תמיד ברכיים פיק

." " . , , רק. אם מסע לזה קוראים סתם לא חפצי למחוז אגיע אך פעם מדי יאזל כוחי אולי וכן בתמורה! - , ... ויחידה אחת אני ותראו צריכה שאני מה זה זמן זמן לי תתנו

, ," " , וחלומות אמונה אך ביותר הטובה לא אני מנוצחת בלתי לא ואני בפסגה בודדה להיות רוצה לא. להיות צריכים תמיד

, , לי וגורם להמשיך מעודד לא חדגונית כה בצורה ציון שאני למי ונותנים אותי בוחנים שבו הזה והעולם . , , . וטוהר נפשי שקט שלווה זו עתידי על חושבת אני כאשר שלי המטרות אחת לכן בעצמי לפקפק

. אותי שיחזקו ? ? זה אולי בביטחון אותך ותתדלק בכוח אותך שתמלא בעצמך הנקודה את למצוא נפלא יהיה לא זה

.... שלי הבולמוס 

. בסרט כמו לחיות .. מה להבין יכול בכלל מי ברור לא דבר שום הזה בגיל

? , , , בסרט בגוף בראש שם הולך ? . , , - , עתידניות עתידניות ופנטזיות סיטואציות התסריט את כותבים בהקיץ ביום חולמים בלילה

? ? לנו עושה כתבנו אנחנו שלו התסריט שאת בסרט לחיות לא או יקרה לא או מציאותיותטוב.

. . , על נכתבו לא האמיתיים החיים החלום איננה היא המציאות אחרת נראה הכל בבוקר אבל . , , פחות, הטוב במקרה ניצבים או הטוב במקרה שחקנים רק אלא הבמאים לא אנחנו ידינו

..." . . אם- עצמנו עבור שכתבנו מושלם כך הכל בטקסט התערב מישהו שלנו לא הן והשורות"... , חזרה דרך כבר אין רע זה ואם טוב זה

  

פתורה הבלתי המשוואההפנים מול והמשוואה

. פתיר בלתי פשוט וזהנעלמים הרבה כך כל אין אחרת משוואה באף

... , , ובטוח חזק היה האגפים אחד לפחות עכשיו ועד, והחסירו חילקו אותו גם ועכשיו

, העיניים , מול ממש הנתונים כי לחשב מנסה ואניYנשאר Yן, Xעדין Xאבל

. , שמתפרק האגף את מחדש ולארגן לסדר כל קודם ככה עדיף ואוליהביתה המשוואה את לוקחים

תשובות בדרך מחפשים.Yנשאר Yו , Xעדין Xאבל

 

 

ברגע להתבגר. , בשנייה ונשמטים מופיעים ושמחה עצב ילדות של אושר

. , רע להיות הפך טוב היה. לתמיד והשתנה נעלם שהכול הרגע את זוכרת אני

. - , אין- משפחה יש משפחהמבינה, לא ימים ימים מתחלקים

. קטנה ילדה רק אני. שלי לא והוא בכי שומעת שקטה יושבת, , פה אני אמר אבא פה אני אמרה אמא. , פה אבא רק פה אמא רק לאט ולאט

. שלמה לא כבר אני . למכנה המונה בין השבר קו

 

גדולה להיות רוצה אניגדולה להיות כבר רוצה אני

, ארצה, אם לברוח להחליט לבחורכולם את לרצות רוצה לא

, לעולם לציית , בוגרת להיות רוצה החופש את רוצה

אחרת, קצת שונהבשמיים וראש שניים או קעקוע

מכשול משום מפחדת לא אני , גדול לא קטן לא

בובה לא אהיה שכבר רק. מגונדרת גברת אלא

 

לאחור להסתכל לא. , אחד לאף שאין כזה ומיוחד יפה פרח היה זה

. , אהב באמת שאותי שלי רק שהוא פרח. , לעולם ירד לא שהחיוך לשלומי ולדאוג בי לטפל נוהג היה הוא

. שלי האהוב הפרח היה זה. , לעולם יחזור ולא נעלם הפרח אחד יום

. , משתק בלעדיו לחיות והפחד עצום שמת הפרח על והעצב הכאב, , להתבגר הזמן הגיע מתחילים החיים עכשיו

, בזכרון אותו להשאיר בחיי ולהמשיך מחדש לחיות ללמוד. לאחור להסתכל לא אך

מתבגרת של קנאה. מרוחקים פיזית אבל מחוברים אנחנו נפשית

. לאופי כבר שהפך הקושי הוא הזמן. , , לעזוב שצריך אתה זה למה וחושבת שואלת עוצרת אני ולפעמים

 , המרחק רק לא הוא הקושי

. מחדש פעם כל אותי ששורפת היא לך והקנאה הדאגה, העשרה בגיל בעיקר קשה דבר זה זוגיות

הזוג בן על בעלות רוצה הייתי. אפשרי בלתי שזה יודעת אני אבל

 אותו בולעת הייתי במים דג הייתי לו

. יונה את הלוויתן שבלע כמושמתאהבת הנעורים בגיל נערה של קלאסי סיפור

. שקיבלה המתנה עם לעשות מה יודעת ולא 

, בתחילתה או הדרך בסוף. , . מצפה הייתי אבל לבחור מסוגלת שאני לא נפשנו משאת היא האהבה

 , , לעזוב שצריך אתה זה למה וחושבת שואלת עוצרת אני ולפעמים

. שנינו בין המרחק ולא הדאגה היא הקנאה למה   

ספרייה ציורייבמטרה מידע ומקורות ספרים מסודרת בצורה נאספים בו מקום משקפת הספרייה

. בהם יעל שימוש ולאפשר אותם לשמרשל ונאמנה רחבה מראה ומבטאת השנים לאורך הידע את לשמר פועלת הספרייה

. חיים אנו בה והסביבה התרבות , צורות עם התמודדות מבטאות זו בתערוכה המוצגות הספריות לתכנים מעבר

, , : של יצירתית ויכולת מונוכרומית צבעוניות צבע מעברי האמנות לשפת המתקשרות . שטח ופני בטקסטורות גיוון

 : מנחים מורים

גורן אתי זוהר גיל