השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט...

הכנס השנתי של הסניף הישראלי של האיגוד הבינלאומי למדע הכנס השנתי של הסניף הישראלי של האיגוד הבינלאומי למדע האזורהאזור

28.5.200628.5.2006אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת בר-אילן

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי:וטכנולוגי:

ישראל במבט משווה בינלאומי ישראל במבט משווה בינלאומי

אמנון פרנקל, עירן לקאמנון פרנקל, עירן לק

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה,

הטכניון

התרומה של השכלה גבוהה ומחקר אוניברסיטאי התרומה של השכלה גבוהה ומחקר אוניברסיטאי לכלכלהלכלכלה

תרומה ישירה:תרומה ישירה:גידול ישיר בתעסוקהגידול ישיר בתעסוקה .הגדלת מלאי הידע והכשרת מהנדסים, חוקרים ומדענים מיומנים. הגדלת מלאי הידע והכשרת מהנדסים, חוקרים ומדענים מיומנים

תרומה עקיפה:תרומה עקיפה:עידוד השקעות הוןעידוד השקעות הון .אימוץ חידושים טכנולוגיים. אימוץ חידושים טכנולוגיים

התועלות הכלכליות של השקעות בהשכלה גבוהה מניבות תשואה פרטית וציבורית:

תשואה פרטית (Private returns to higher education) התועלת שהפרט מפיק כתוצאה - מהשקעתו בהשכלה גבוהה )יכולת השתכרות גבוהה יותר, הסתברות גבוהה יותר

להישאר בכוח העבודה לאורך שנים רבות יותר וכו'(, או תועלתה של הפירמה המתבטאת ביעילות וחסכון גדול יותר )כתוצאה מהעסקת עובד משכיל יותר(.

תשואה ציבורית (Public returns to higher education) מבטאת לעומת זאת את התועלת שמפיקים המשק והחברה כתוצאה מהשקעה ציבורית בהשכלה גבוהה ומחקר ופיתוח

אקדמי )גידול בתמ"ג ובפריון, ירידה בשיעורי הילודה והפשע וכו'(.

הביקורת על המחקר האקונומטרי האומד את הקשר שבין הביקורת על המחקר האקונומטרי האומד את הקשר שבין השכלה גבוהה ומחקר אוניברסיטאי לכלכלההשכלה גבוהה ומחקר אוניברסיטאי לכלכלה

.הקשר בין שינוי טכנולוגי וצמיחה כלכלית הנו בעייתי למחקר כלכלי. הקשר בין שינוי טכנולוגי וצמיחה כלכלית הנו בעייתי למחקר כלכלי

יש קושי בזיהוי אינדיקאטורים מהימנים המבטאים שינויים טכנולוגים יש קושי בזיהוי אינדיקאטורים מהימנים המבטאים שינויים טכנולוגים

הסקת מסקנות מנתונים לא ניסויים מהווה בעיההסקת מסקנות מנתונים לא ניסויים מהווה בעיה

המודלים האקונומטרים שהופעלו אינם מסבירים את הקשר בין המודלים האקונומטרים שהופעלו אינם מסבירים את הקשר ביןהשקעות באוניברסיטאות ובמחקר בסיסי לבין הביצועים הכלכלים השקעות באוניברסיטאות ובמחקר בסיסי לבין הביצועים הכלכלים

בדרך ישירה. בדרך ישירה.

הם מתבוננים בתשומות )כגון פרסומים מדעיים( ותפוקות )כגון הם מתבוננים בתשומות )כגון פרסומים מדעיים( ותפוקות )כגוןהמחזור והמכירות של פירמות( ומסיקים מכך מסקנות לגבי הקשר, המחזור והמכירות של פירמות( ומסיקים מכך מסקנות לגבי הקשר,

ללא הבנה של התהליך המזין. ללא הבנה של התהליך המזין.

מטרת המחקר:מטרת המחקר: לזהות את הקשר בין השקעות בהשכלה גבוהה לזהות את הקשר בין השקעות בהשכלה גבוהה

ומחקר מדעי וטכנולוגי לבין צמיחתן של המדינות ומחקר מדעי וטכנולוגי לבין צמיחתן של המדינות המפותחות.המפותחות.

השערת המחקר המרכזית:השערת המחקר המרכזית: קיים קשר חיובי ומובהק בין השקעות בהשכלה גבוהה קיים קשר חיובי ומובהק בין השקעות בהשכלה גבוהה

לבין רמת הביצועים הכלכליים של המשקים במדינות לבין רמת הביצועים הכלכליים של המשקים במדינות המפותחות.המפותחות.

קשר זה נבדק באמצעות שני מודלים – מודל בלתי קשר זה נבדק באמצעות שני מודלים – מודל בלתיישיר, ומודל ישיר.ישיר, ומודל ישיר.

1566ממוצע: 0ס.תקן:

. ניו-זילנד2. ישראל3. אוסטרליה4. שוויץ 5. שוודיה6

862ממוצע: ס. תקן:

129.7

. פינלנד7. איטליה8. אירלנד9

. נורווגיה10. גרמניה11. קנדה12. הולנד1314 .

פורטוגל15 .

בריטניהממוצע:

535.636.7ס. תקן:

. ספרד16. ארה"ב17. בלגיה1819 .

אוסטריהממוצע: . קוריאה20

418.619.2ס. תקן:

. פולין21. יון22. הונגריה23. דנמרק24. מקסיקו25. יפן26. טורקיה 27

ממוצע: 226.9

62.7ס. תקן:

1960

1556

993974886755702

610577544533522516515510494

436431429406391

299276255254203184117

197319841995

. ניו-זילנד1. פינלנד2. צרפת34 .

ממוצע: אוסטרליה2423.8ס. תקן:

231.8

2712245823742151

. ישראל5. איטליה6. בריטניה7.קנדה8

ממוצע: 1704.5ס. תקן:

158.9

1921172515991573

. ספרד9. נורווגיה10. שוודיה11. דנמרק12. יון13. הולנד14. שוויץ15


127.8

1458136613621308122711461105

. גרמניה1617 .

אוסטריה. בלגיה18. אירלנד19.פולין2021 .

פורטוגלממוצע:

817.2ס. תקן:

135.4

939885874868774563

.הונגריה22.ארה"ב23. יפן24. קוריאה25. טורקיה26. מקסיקו27

413.3ממוצע:ס. תקן:

110.9

497486483473274267

. צרפת1. ניו-זילנד2.ארה"ב3. בלגיה4. קנדה56 .

ממוצע: אוסטרליה3253.565.2ס. תקן:

334333283225321732113193

. אירלנד7.פינלנד8

ממוצע: 2726.3171.1ס.תקן:

28472605

.ישראל9.גרמניה1011 .

אוסטריה.בריטניה12. איטליה13. שוודיה14ממוצע: . ספרד15

2142.3ס. תקן:

142.5

2320227322252142211019651958

.שוויץ16. נורווגיה17. קוריאה18. דנמרק19. יון20. הולנד21


299.3

17641737163814491357

970

. יפן22. פולין23. מקסיקו24. טורקיה25. הונגריה2627 .

ממוצע: פורטוגל395.1

ס. תקן: 191.5

546546502463213

97

. אירלנד1. אוסטרליה2. קוריאה3. צרפת4


629.2

6691569455015257

. פינלנד5. ספרד6. ניו-זילנד7. אוסטריה8. ארה"ב9

. קנדה10


449.7

491648254541426441383724

. שוודיה11. גרמניה12. נורווגיה13. איטליה14. יון1516 .

בריטניהממוצע: . ישראל17

2817.6ס. תקן:

233.3

3223300828352765272726162545

. דנמרק 1819 .

פורטוגל. שוויץ20ממוצע: .בלגיה21

2087.5192.5ס.תקן:

2278221519941863

. הולנד22. טורקיה23. מקסיקו24.הונגריה25. פולין26. יפן27


303.3

148311411139

838826637

המעברים שביצעו ישראל ומדינות קטנות אחרות בין קבוצת האיכות משתנה: מספר סטודנטים במקצעות המדעיים למיליון תושבים

. צרפת1

1995-1960שיעור הגידול במספר הסטודנטים במקצועות המדעיים למיליון נפש

0%200%400%600%800%1000%1200%1400%

ישראל

שוויץ

הולנד

הונגריה

צרפת

יפן

בלגיה

פורטוגל

ניו-זילנד

שוודיה

איטליה

בריטניה

נורווגיה

מקסיקו

גרמניה

אוסטרליה

קנדה

פינלנד

דנמרק

ארה"ב

טורקיה

יון

אוסטריה

ספרד

אירלנד

קוריאה

שיעור הגידול

המעברים שביצעו ישראל ומדינות קטנות אחרות בין קבוצת האיכות 1995משתנה: תמ"ג לנפש, קבוע, מתוקנן למחירי

1965197819902000

. שוויץ1

ממוצע: 0ס.תקן:

30902

. דנמרק2. שוודיה3. ארה"ב 4

ממוצע: ס. תקן:

202821688215280

. הולנד5. נורווגיה6. צרפת7. איסלנד8. ניו-זילנד9

. בלגיה10. אוסטריה11. יפן12. פינלנד13. גרמניה14. אוסטרליה15. קנדה16. בריטניה17


14079132401315612796125961257912544124761203311755115801092010703

. איטליה18. ישראל19. ספרד20. אירלנד21. יון22


81957063654964605437

. פורטוגל23. הונגריה23. מקסיקו24. קוריאה25. טורקיה26


3633214419921614

750

. שוויץ 1

ממוצע: ס.תקן:

37057

. שוודיה4. גרמניה5. נורווגיה6. ארה"ב7. הולנד8. אוסטריה9

. איסלנד10. צרפת11. בלגיה12. פינלנד13


22178214872148720822207222065820631205961994118521

. קנדה14. אוסטרליה15. בריטניה16. ניו-זילנד17. איטליה18. ישראל19. ספרד20. יון21.אירלנד22


160331551314164137791342910952107951052410523

. פורטוגל23. קוריאה24. הונגריה25. מקסיקו26. טורקיה27


67774012392828862106

. דנמרק2. יפן3


2673026464

. שוויץ1. יפן2


4595239865

. דנמרק3. נורווגיה4. שוודיה5. גרמניה6. אוסטריה7. פינלנד8. איסלנד9

. ארה"ב10. צרפת11. בלגיה12. הולנד 13


3180728883280742796827501269052633426141259672566024969

. קנדה14. אוסטרליה15. איטליה16. בריטניה 17


19229186211816118072


1514715084140711395910875

99598310

. ניו-זילנד18. אירלנד19. ישראל20. ספרד21. יון22. פורטוגל23. קוריאה24

. הונגריה25. מקסיקו26. טורקיה27


485731932575

. שוויץ1. יפן2. נורווגיה3. דנמרק4


46816447993932338556

. אוסטריה5. שוודיה6. גרמניה7. ארה"ב8. פינלנד9

. הולנד10. איסלנד11. בלגיה12. צרפת13. אירלנד14


33621328743269531730317273125731076308903009727796

. אוסטרליה15. קנדה16. בריטניה17. איטליה18


23476229812223320938

. ניו-זילנד19. ישראל20. ספרד21. קוריאה22. יון23. פורטוגל24


179151771017411136281317512827

. הונגריה25. מקסיקו26. טורקיה27


543938103048

א. מודל דו שלבי )מודל בלתי ישיר(א. מודל דו שלבי )מודל בלתי ישיר(

אומד את הקשר בין רמת השקעות בהשכלה גבוהה אומד את הקשר בין רמת השקעות בהשכלה גבוההלבין צמיחה כלכלית של המשק, באמצעות "מדד לבין צמיחה כלכלית של המשק, באמצעות "מדד

מגשר" המיוצג על ידי רמת כוח העבודה במשקמגשר" המיוצג על ידי רמת כוח העבודה במשק

ב. מודל רב משתני )מודל ישיר(ב. מודל רב משתני )מודל ישיר(

– המודל "מופעל" לאחר אישוש המודל הדו-שלבי – המודל "מופעל" לאחר אישוש המודל הדו-שלביהמצביע על קיומו של קשר סיבתי בין השקעות המצביע על קיומו של קשר סיבתי בין השקעות

בהשכלה גבוהה וצמיחה כלכלית בהשכלה גבוהה וצמיחה כלכלית

מודל דו-שלבימודל דו-שלבי

מתקיים תהליך מדורג: מתקיים תהליך מדורג:השקעות בהשכלה גבוהה - - השקעות בהשכלה גבוהה - שלב אישלב אי - XX תשומות( תורמות )תשומות( תורמות(

)תפוקות(.)תפוקות(.YYליצירת הון אנושי ברמה גבוהה - ליצירת הון אנושי ברמה גבוהה -

'הון אנושי - – הון אנושי - שלב ב'שלב ב – YY תשומות( ברמה גבוהה תורם )תשומות( ברמה גבוהה תורם( )תפוקות(. )תפוקות(.ZZלצמיחה הכלכלית של המשק - לצמיחה הכלכלית של המשק -

Y = f(X) Z = f(Y)

מגבלת המודלמגבלת המודל בשל מגבלה של זמינות ואיכות נתונים לא ניתן לשקף בשל מגבלה של זמינות ואיכות נתונים לא ניתן לשקף

מצב תהליכי המתפרס על פני מספר תקופות זמן. מצב תהליכי המתפרס על פני מספר תקופות זמן. המודל הדו-שלבי מתייחס לנקודת זמן אחת, המהוה המודל הדו-שלבי מתייחס לנקודת זמן אחת, המהוה

. . ((2001-19982001-1998))ממוצע של השנים האחרונות ממוצע של השנים האחרונות

הנחת המודלהנחת המודל למרות מגבלת המודל, אנו מניחים שהשקעות על פני למרות מגבלת המודל, אנו מניחים שהשקעות על פני

ציר הזמן בתשומות )דוגמא: הוצאה הכוללת לסטודנט ציר הזמן בתשומות )דוגמא: הוצאה הכוללת לסטודנט באוניברסיטאות, השקעה לסטודנט במו"פ וכו'( אינן באוניברסיטאות, השקעה לסטודנט במו"פ וכו'( אינן

נתונות לתנודות חריפות, ולכן ההטיה הנגרמת נתונות לתנודות חריפות, ולכן ההטיה הנגרמת כתוצאה משימוש בנקודת זמן אחת איננה מהותית. כתוצאה משימוש בנקודת זמן אחת איננה מהותית.

מגבלת והנחת המודל

אוכלוסיית המחקר ובסיסי הנתוניםאוכלוסיית המחקר ובסיסי הנתוניםאוכלוסיית המחקר:אוכלוסיית המחקר:

3030-מדינות ה- מדינות ה OECDOECDוישראל וישראל

בסיסי הנתונים:בסיסי הנתונים:World Development IndicatorsWorld Development Indicators )הבנק העולמי()הבנק העולמי(

Science & Technology IndicatorsScience & Technology Indicators מדינות ה( מדינות ה(OECDOECD))

UNESCOUNESCO

LABORSTALABORSTA)ארגון העבודה הבין-לאומי( )ארגון העבודה הבין-לאומי(

((סקרי כוח אדם של הלמ"ס )עבור ישראל בלבדסקרי כוח אדם של הלמ"ס )עבור ישראל בלבד

שלב א'שלב א'הקשר בין השקעות בהשכלה גבוהההקשר בין השקעות בהשכלה גבוהה

לבין איכות ההון האנושילבין איכות ההון האנושי

כפונקציה של כפונקציה של1אחוז המועסקים בענף המחשביםאחוז המועסקים בענף המחשבים ההוצאה לסטודנט באוניברסיטאות מחקר ההוצאה לסטודנט באוניברסיטאות מחקר

קיים קשר חזק ומובהק סטטיסטית בין ההשקעה הכוללת במדינה על סטודנט באוניברסיטאות המחקר, לבין אחוז

המועסקים בענף המחשבים במדינה

ISR

CHE

POL

NLD

ITA

DEU

FIN

CANAUS

R2 = 0.59

0.0%

0.5%

1.0%

1.5%

2.0%

2.5%

3.0%

0 5000 10000 15000 20000

EX_STUD_UNI

CO

MP

מהנדסי מחשבים, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, מנתחי מערכות וכו'.. 1

ככל שהשקעת המדינה במו"פ אוניברסיטאי )מביא להכשרת של כוח אדם המיומן במו"פ( גדולה יותר, כך גדל שיעור

המועסקים בכוח העבודה במדינה בענף המחשבים.

ISR

UK

SWE

SVK

NLD

IRE

FIN

AUT

R2 = 0.51

0.0%

0.5%

1.0%

1.5%

2.0%

2.5%

0 1000 2000 3000 4000 5000 6000 7000 8000

EX_STUD_R&D

CO

MP

כפונקציה של ההשקעה במו"פ כפונקציה של ההשקעה במו"פ 11אחוז המועסקים בענף המחשביםאחוז המועסקים בענף המחשביםבאוניברסיטאות מחקר )מנורמל במספר הסטודנטים(באוניברסיטאות מחקר )מנורמל במספר הסטודנטים(

מהנדסי מחשבים, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, מנתחי מערכות וכו'.. 1

בגרמניה ובריטניה ההשקעות )תשומות( הגבוהות יחסית במו"פ אוניברסיטאי באות לידי ביטוי גם בשיעור גבוה של מועסקים במקצועות מדעיים וטכנולוגים

בכוח העבודה במשק )תפוקות(. לעומתן פינלנד משקיעה פחות במו"פ אוניברסיטאי ושיעור המועסקים בה במקצועות מדעיים טכנולוגיים דומה לזה של

גרמניה ובריטניה.

אירלנד נמצאת במיקום נמוך יחסית בהיקף ההשקעות. יתרונה היחסי בתחום הטכנולוגי גלום בייצור ולא במו"פ.

ISR

UK

TUR

NLDIRE

DEUFINR2 = 0.41

0.0%

0.5%

1.0%

1.5%

2.0%

2.5%

3.0%

3.5%

4.0%

0 1000 2000 3000 4000 5000

EX_STUD_R&D

SC

I_E

NG

אחוז המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים כפונקציה של אחוז המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים כפונקציה של ההשקעה במו"פ באוניברסיטאות מחקר )מנורמל במספר ההשקעה במו"פ באוניברסיטאות מחקר )מנורמל במספר

הסטודנטים(הסטודנטים(

שלב ב' שלב ב' הקשר בין איכות כוח העבודה הקשר בין איכות כוח העבודה

לבין ביצועי המשקלבין ביצועי המשק

תמ"ג לנפש כפונקציה של אחוז המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסייםתמ"ג לנפש כפונקציה של אחוז המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים

ישראל נמצאת על קו הרגרסיה במרכזו, לעומת מדינות כמו אירלנד, הולנד ודנמרק אשר נמצאות יעילות יותר בתוצר שהן מפיקות מכוח

העבודה שלהן

ISR

TUR

CHE

SVK

PRT

NLD JAPITA

IRE

DEUFIN

DNK

R2 = 0.32

0

5000

10000

15000

20000

25000

30000

35000

0.00% 1.00% 2.00% 3.00% 4.00% 5.00%

ENG_SCI

GD

P_C

AP

מדינות מובילות כמו ארה"ב הולנד ובייחוד אירלנד מטיבות לתרגם את ההון האנושי האיכותי שלהן לשיעור גבוה של ייצוא שירותי ומוצרי היי-טק. ישראל

גם היא מצויה מעל קו הרגרסיה, אם כי רמת היצוא של מוצרי הי-טק בה נמוך יותר. ניתן לשער כי יש לכך קשר למשקל הגבוה של המו"פ בתעשיית

ההי-טק בישראל בהשוואה לייצור )הפוך מהמקרה של אירלנד(.

FIN

IRE

JAP

NLD

POL

CHE

UKUSA

ISR

R2 = 0.32

0%

5%10%

15%20%

25%

30%35%

40%45%

50%

0.0% 1.0% 2.0% 3.0% 4.0% 5.0%

ENG_SCI

HI-

TE

CH

_E

XP

אחוז יצוא מוצרי טכנולוגיה-עילית מסה"כ הייצור, כפונקציה של שיעור המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים

דוגמא לאינטראקציה בין שני שלבי תמ"ג לנפש←שיעור המועסקים במקצועות המחשבהוצאה על מו"פ אוניברסיטאי )מנורמל( ←המודל

75%75%מדינות( מתרכזות ברבעון הראשון השמאלי-תחתון וברבעון הרביעי )מדינות( מתרכזות ברבעון הראשון השמאלי-תחתון וברבעון הרביעי מהתצפיות מהתצפיות(הימני-העליון, ממצא המצביע על קיומו של קשר ליניארי חיובי.הימני-העליון, ממצא המצביע על קיומו של קשר ליניארי חיובי.

בשלב א' של המודל, ממוקמות ברבעון זה גם בשלב א' של המודל, ממוקמות ברבעון זה גם ברבעון הראשוןברבעון הראשוןכל המדינות הממוקמות כל המדינות הממוקמות בשלב ב'.בשלב ב'.

88 ממוקמות , ממוקמות ברבעון הרביעיברבעון הרביעי( הממוקמות בשלב א' של המודל ( הממוקמות בשלב א' של המודל 89%89% המדינות ) המדינות )99 מתוך מתוך ,ברבעון זה גם בשלב ב'.ברבעון זה גם בשלב ב'.

.)'ישראל עוברת מהרבעון הראשון )שלב א'( לרבעון השלישי )שלב ב'(. ישראל עוברת מהרבעון הראשון )שלב א'( לרבעון השלישי )שלב ב

CO

MP

(Y

)

Y<

AV

E (

Y)

Y>

AV

E (

Y)

X<AVE (X) X>AVE (X)

FRA, IRE, USA

POL, SVK, GRC, HUN, CZE, ESP

EX_STUD_R&D (X)

AUT, DEU

AUS, BEL, CAN, DNK, FIN, NLD, SWE, UK, ISR

GD

P_C

AP

(Z

)

Z<

AV

E (

Z)

Z>

AV

E (

Z)

Y<AVE (Y) Y>AVE (Y)

AUT, DEU

POL, SVK, GRC, HUN, CZE, ESP

COMP (Y)

AUS, BEL, CAN, DNK, FIN, NLD, SWE, UK, FRA, IRE, USA

ISR

ISR

USA

TUR

POL

NOR

KOR

IREGER

FIN

DNK

CZE

y = 8277Ln)x( + 17198R2 = 0.48

0

5000

10000

15000

20000

25000

30000

35000

0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0

הוצאה על מו"פ כאחוז מהתמ"ג

הניי

קח

כוחי

ונמ

בש

פלנ

ג מ"

ת

תמ"ג לנפש כפונקציה של השקעה במו"פ תמ"ג לנפש כפונקציה של השקעה במו"פ

AUS, IRE, ITA, NOR

AUT, BEL, CAN, DNK,

FIN, FRA, DEU, ISL, JAP, NLD, CHE, UK, USA

תמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה )מעל

ממוצע OECD)

CZE, GRE, HUN, MEX, NZL, POL, POR, SVK, ESP, TUR

KOR, ISR תמ"ג לנפשבמונחי כוח

קנייה )מתחת ממוצע OECD)

הוצאה על מו"פ כאחוז מהתמ"ג )מתחת ממוצע

OECD)

הוצאה על מו"פ כאחוז מהתמ"ג

)מעל ממוצע OECD)

קיים קשר בין ההשקעה במו"פ לבין התמ"ג לנפש. הפיזור של המדינות אינו •אחיד. הן מתרכזות ברבעון הראשון והרביעי.

בישראל ישנה השקעה במו"פ הגבוהה משמעותית בהשוואה למדינות ה •OECD.אך התוצר נמוך מהממוצע ,

).,.( )( 050P861023

מודל ישיר – מודל רגרסיה מרובהמודל ישיר – מודל רגרסיה מרובה

NR2t-valueBetaמס' משתנים מסביריםמוד

ל

1מקדם5208.4**180.742.12

(PPPהוצאה לסטודנט באוניברסיטאות מחקר )1.08*3.27

תושבים100,000חוקרים במו"פ ל-2.07**2.89

2מקדם210.631.494772.2

ההוצאה לסטודנט על מו"פ במוסדות להשכלה גבוהה 2.8*4.30(PPP)

השקעה בהוראה במוסדות להשכלה גבוהה כאחוז 9070.3**3.10 מהתמ"ג

3מקדם210.561.494872.1

בהוראה במוסדות להשכלה גבוהה כאחוז השקעה8097.4**2.49מהתמ"ג

השקעה במו"פ במוסדות להשכלה גבוהה כאחוז 22882*3.52מהתמ"ג

הקשר בין מדדי השקעה בהשכלה גבוהה לבין התמ"ג לנפש במונחי כוח הקשר בין מדדי השקעה בהשכלה גבוהה לבין התמ"ג לנפש במונחי כוח

קנייהקנייה

. 5%. ** מובהק ברמה של 1%* מובהק ברמה של

NR2t-value

Betaמס' משתנים מסביריםמוד

ל

210.79

4מקדם1.69-505.1-

השקעה במוסדות באוניברסיטאות מחקר כאחוז מהתמ"ג943.5*3.79

השקעה במו"פ באוניברסיטאות המחקר )מנורמל במספר 0.3*4.58 סטודנטים(

. 5% ** מובהק ברמה של

הקשר בין מדדי השקעה בהשכלה גבוהה, לבין ההוצאה על טכנולוגית תקשורת ומידע כאחוז מהתמ"ג לנפש

גמישות התמ"ג ביחס להוצאה לסטודנט על מו"פ ולהשקעה בהוראה גמישות התמ"ג ביחס להוצאה לסטודנט על מו"פ ולהשקעה בהוראה ( ( 22באוניברסיטאות מחקר כאחוז מהתמ"ג )עבור מודל באוניברסיטאות מחקר כאחוז מהתמ"ג )עבור מודל

הוצאה של אחוז נוסף על מו"פ לסטודנט והשקעה של אחוז נוסף לתמ"ג 0.78%בהוראה באוניברסיטאות מחקר מביאה לתוספת של

לנפש.

Coefficientsa

6.958 .340 20.438 .000

.393 .135 .282 2.922 .009

.390 .045 .835 8.650 .000

)Constant(

TEA

RD

Model1

B Std. Error

UnstandardizedCoefficients

Beta

Standardized

Coefficients

t Sig.

Dependent Variable: GDPa.

5%R2=0.83* מובהק ברמה של

1Cobb-Douglasמודל לוג-ליניארי המייצג פונקצית ייצור הומוגנית מסוג ומייצר גמישות קבועה לגודל

1) Y (GDP_CAP) = A TEAα R&D1-α

גמישות התמ"ג ביחס להוצאה לסטודנט על מו"פגמישות התמ"ג ביחס להוצאה לסטודנט על מו"פ((22)עבור מודל )עבור מודל

ISR

USA

UK

TUR

SWE

SVK

NLD

IRE

DEU

FRA

FINDNK

AUT

R2 = 0.89

0.00

0.10

0.20

0.30

0.40

0.50

0.60

0.70

0.80

0.90

0 2000 4000 6000 8000

)PPP ההוצאה לסטודנט על מו"פ )דולרים

ט דנ

טוס

לה

צאהו

לס

חבי

ג מ"

תה

ת שו

מיג

פמו"

ל ע

על כל אחוז נוסף של הוצאה לסטודנט על מו"פ )בהנחה שאין שינוי 0.51%( תקבל ישראל תוספת של TEAבגורם הייצור השני –

לתמ"ג לנפש שלה.

הגדלת ההשקעה במו"פ לסטודנט לרמת ההשקעה של שוודיה כ-מליון דולר לשנה, וזאת תביא לתוספת 375מצריכה תוספת של

מליון דולר לתמ"ג.600של כ-

נתבונן במודל לינארי המראה את הגמישות עבור כל מדינה:

מסקנותמסקנות קיים קשר מובהק וחיובי בין השקעות בהשכלה גבוהה ומחקר קיים קשר מובהק וחיובי בין השקעות בהשכלה גבוהה ומחקר

מדעי וטכנולוגי מחד גיסא, לבין הביצועים הכלכליים של מדעי וטכנולוגי מחד גיסא, לבין הביצועים הכלכליים של המדינות המפותחות מאידך גיסא.המדינות המפותחות מאידך גיסא.

מהות הקשר )סובב ומסובב( איננה חד משמעית. לא ברור האם מהות הקשר )סובב ומסובב( איננה חד משמעית. לא ברור האםההשקעות הן אלו אשר מובילות לצמיחה ולביצועים טובים יותר ההשקעות הן אלו אשר מובילות לצמיחה ולביצועים טובים יותר

של המדינות, או שמא מדינות שהינן עשירות יותר משקיעות של המדינות, או שמא מדינות שהינן עשירות יותר משקיעות יותר בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי.יותר בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי.

,שתי הפעילויות העיקריות של אוניברסיטאות, הוראה ומחקר, שתי הפעילויות העיקריות של אוניברסיטאות, הוראה ומחקרקשורות בצמיחה הכלכלית הנמדדת ביכולתה של מדינה קשורות בצמיחה הכלכלית הנמדדת ביכולתה של מדינה (. (. 44להגדיל את היקף ייצור המוצרים והשירותים שלה )מודל להגדיל את היקף ייצור המוצרים והשירותים שלה )מודל

ככל שהמדינה משקיעה יותר במו"פ אוניברסיטאי ומכשירה ככל שהמדינה משקיעה יותר במו"פ אוניברסיטאי ומכשירהכמות גדולה יותר של כוח אדם המיומן במו"פ, כך גדל שיעור כמות גדולה יותר של כוח אדם המיומן במו"פ, כך גדל שיעור

המועסקים בכוח העבודה במדינה בענפים מוטי הנדסה, מדע המועסקים בכוח העבודה במדינה בענפים מוטי הנדסה, מדע וטכנולוגיה.וטכנולוגיה.

ישראל מדורגת במיקום בינוני עד גבוה בהשקעות בהשכלה ישראל מדורגת במיקום בינוני עד גבוה בהשקעות בהשכלהגבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי בקבוצת המדינות המפותחות גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי בקבוצת המדינות המפותחות

)במרבית המשתנים שנבחנו(. )במרבית המשתנים שנבחנו(.

ישראל מצליחה לתרגם את שיעורי ההשקעה הבינוניים ישראל מצליחה לתרגם את שיעורי ההשקעה הבינונייםבהשכלה גבוהה לרמה גבוהה של הון אנושי )כוח עבודה(, בהשכלה גבוהה לרמה גבוהה של הון אנושי )כוח עבודה(,

ובכך היא דומה למדינות אירופאיות קטנות אחרות כגון פינלנד, ובכך היא דומה למדינות אירופאיות קטנות אחרות כגון פינלנד, הולנד ודנמרק.הולנד ודנמרק.

ישראל איננה מצליחה לתרגם את כוח העבודה האיכותי שלה ישראל איננה מצליחה לתרגם את כוח העבודה האיכותי שלהלרמה גבוהה של ביצועים כלכליים.לרמה גבוהה של ביצועים כלכליים.

לישראל יש יתרון יחסי בתחום המו"פ. הממצאים מראים כי כל לישראל יש יתרון יחסי בתחום המו"פ. הממצאים מראים כי כלדולר נוסף שיושקע במו"פ אוניברסיטאי )מנקודת המוצא כיום( דולר נוסף שיושקע במו"פ אוניברסיטאי )מנקודת המוצא כיום(

דולר )בהנחה ששאר דולר )בהנחה ששאר 2.82.8יגדיל את התמ"ג לנפש בכ-יגדיל את התמ"ג לנפש בכ-המשתנים קבועים(. המשתנים קבועים(.

מסקנות )המשך(מסקנות )המשך(

משתני המודל הדו-שלבימשתני המודל הדו-שלבי((XX))משתני השקעה בהשכלה גבוהה משתני השקעה בהשכלה גבוהה

ההוצאה הכוללת לסטודנט באוניברסיטאות מחקר ההוצאה הכוללת לסטודנט באוניברסיטאות מחקרEX_STUD_UNIEX_STUD_UNI))))-תושבים תושבים 100,000100,000מספר החוקרים במו"פ ל-מספר החוקרים במו"פ ל ((RES_R&D_100KRES_R&D_100K)) ההוצאה לסטודנט על מו"פ במוסדות להשכלה גבוהה ההוצאה לסטודנט על מו"פ במוסדות להשכלה גבוההEX_STUD_R&DEX_STUD_R&D)) ) ) ההוצאה על מו"פ כאחוז מהתמ"ג ההוצאה על מו"פ כאחוז מהתמ"ג((EX_R&D_GDPEX_R&D_GDP))

– משתנים מגשרים במודל – משתנים מגשרים במודל((YY))משתני איכות ההון האנושי משתני איכות ההון האנושי שיעור המועסקים בענף המחשבים מתוך סה"כ המועסקים בכוח העבודה שיעור המועסקים בענף המחשבים מתוך סה"כ המועסקים בכוח העבודה

COMPCOMP)) ) ) שיעור המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים מתוך סה"כ המועסקים שיעור המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים מתוך סה"כ המועסקים

((SCI_ENGSCI_ENG))בכוח העבודה בכוח העבודה

((ZZ))משתני צמיחה כלכלית משתני צמיחה כלכלית תמ"ג לנפש תמ"ג לנפש((GDP_CAPGDP_CAP)) השקעות זרות כאחוז מהתמ"ג לנפש השקעות זרות כאחוז מהתמ"ג לנפש((INV_GDPINV_GDP)) הוצאה על טכנולוגית תקשורת ומידע כאחוז מהתמ"ג לנפש הוצאה על טכנולוגית תקשורת ומידע כאחוז מהתמ"ג לנפש

EX_COM_TECHEX_COM_TECH)))) שיעור ייצוא מוצרי טכנולוגיה-עילית מתוך סה"כ הייצור שיעור ייצוא מוצרי טכנולוגיה-עילית מתוך סה"כ הייצור((HI-TECH_EXPHI-TECH_EXP))

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט...

Documents