הפרה הסניטרית הישראלית ותרומתה לסביבה!

, ר. 2, ג. עדין1, א. יוסף1*י. מירון3סולומון

המחלקה לחקר בקר וצאן, 1מינהל המחקר החקלאי;

3המחלקה לבקר, שה"מ; 2 "אמבר".

משבר הקוטג' והמחאה החברתית מבוא:שהתעוררה בעקבותיו העלו מחדש את

הדיון הציבורי בשאלה האם צריך לתעשיית הגבינות ומוצרי החלב "חלב ישראלי" -

שיצורו יקר במעט בהשוואה לאבקת חלב .מיובאת

לצערנו, מקבלי ההחלטות הישנים והחדשים באוצר, התקשורת, והציבור עדיין

מתקשים להשתכנע בערך של "יצור חלב ישראלי" וחלקם סוברים שיבוא אבקות חלב

מחו"ל יעיל יותר לתעשייה מיצור חלב מקומי.

התרומה הישירה למדינה של אספקת תוצרת טרייה, טובה ואיכותית לצרכן:

. תרומה לביטחון באספקת מזון וצמצום 1התלות ביבוא;

. אספקה רציפה של מגוון מוצרי חלב 2המותאם לטעם המקומי;

. תרומה לייצוא תשומות וידע בתחומי הייצור 3והעיבוד של חלב ומוצריו;

. חסכון ביבוא ושיפור המאזן המסחרי; 4. אפשרות שליטה על איכות המוצר לאורך כל 5

שרשרת הייצור )והקירור(; . אבטחת רמת טריות גבוה ופערי מרחק וזמן 6

קצרים בין היצרן לצרכן.

איזה יתרונות, מעבר לתרומה הכלכלית הישירה, יש לישראל, בקיומו של ענף חלב מקומי, על

מאפייניו?כ • לוואי 626,000קליטה שנתית של טון חומרי

הטמנה. בעלויות וחיסכון המזון מתעשיית לוואי אלו בבליל בשיעור ממוצע שילוב חומרי

בסך 4של גרעינים יבוא מחליף ח"י\פרה ק"ג מיליון ₪ לשנה. 190של כ

טון לשנה של זבל רפתות בעל 1,140,000ייצור •ערך דישוני רב ופוטנציאל לטיוב קרקעות.

ב • שנתי מספוא 470,000שימוש לגידול דונם או גשמים במי שימוש תוך שוליים, בשטחים השקיה במים מושבים, ובעל ערך נופי וסביבתי

התורם לשימור קרקע הלאום.

בהנחה של אי קיום ענף רפת החלב בישראל, קיים צורך ב :

הטמנת כל חומרי הלוואי המשמשים כיום •להזנת עדר החלב באתרי הטמנה מוסדרים.

שימוש בדשן כימי כמחליף לזבל המיוצר •ברפתות.

אי עיבוד של כחצי מיליון דונם של גידולי •מספוא.

ערך כספי להזנה )אלפי ₪ (

כמות שנתית)אלפי טון(

סוג החומר

48,000 426 חומרים רטובים

32,000 178 חומרים לחים

8,700 23 חומרים יבשים

88,700 626 ס"ה

היקף השימוש השנתי בחומרי לוואי מתעשיות המזון והחקלאות להאבסה ברפת החלב

ריכוז הנתונים – ד"ר רן סולומון

חומרי לואי לחים שיכולים להחליף גרעינים במנת הבקר

חלבון בח"י%נעכלות ח"י %

קליפות ושיירי פרי הדר, תפוחים, תפוחי אדמה, רימונים

70-807גפתות תירס, בירה, סלק סוכר,

65-8520-30גזר, עגבניות,8215לימונית

8726סיבי סויה )אוקרה(7911קליפות סויה וקלימול

80-8514שירי מאפה70-9010עודפי ירקות/פירות

גפת בירה

גפת תירס

לימונית

סיבי סויה-אוקרה

גפת ענבים

קליפות רימונים

ניסוי בהזנת כופתיות חומרי לוואי כחלופה לכופתיות עמילניות

שנמשך וביצוע צריכה ניסוי ערכנו תנובה 8 גבוהות בפרות שבועות

קבלו הפרות הפרטנית. ברפת 75%( בסיסי בליל 1.6 MCAL NE

של 25%בתוספת לק"ג( בביקורת עמילן עתירות כופתיות או כופתיות עתירות קליפות סויה וגלוטן פיד בטיפול. נבחנו צריכת והרכב הפרות ביצועי המזון,

החלב.

מהמנה כופתיות:25%פרות שהואבסו בתוספת של

עתירות דופן ראשונית )מימין( או עמילניות )משמאל(.

תוצאות הניסוי ברפת הפרטנית שת"מביקורתטיפולביצועי הפרות

24.80.30 ב 27.1 א צריכת ח"י )ק"ג( 7.550.27 ב 11.1 א )ק"ג( NDFצריכת

44.30.49 44.9 תנובת חלב )ק"ג( 2.790.05 ב3.31 אשומן החלב )%(

3.180.04 3.05 חלבון החלב )%(

1.240.03 ב 1.49 א)ק"ג( תנובת שומן

36.30.53 ב 40.3 א )ק"ג(FCM 4%תנובת

ברפת דרום נבחנה בפרות גבוהות תנובה השפעת החלפת מהמנה בחומרי לוואי לחים25% מהגרעינים ו סה"כ 2/3

מנת בקורת

מנת ניסוי תכולות

17.0 15. 0 דופן תא גס

30.0 10.0 גרעינים

16.4 16.4 מנת חלבון כלליבקורת

מנת ניסוי מזונות )% מח"י(

0 17.7 קלימול

18.4 21.4 גלוטן פיד וגפת תירס

3.00 7.30 סיבי סויה

30.0 10.0 גרעינים עמילניים

12.8 12.8 שחת וקש דגן

18.9 14.3 תחמיצי חיטה ותירס

16.9 16.5 כוספאות ותרכיזים

שת"מ מנת ביקורת

מנת ניסוי פרמטר

78 78 מספר פרות

26.5 צריכת מזון )ק"ג ח"י\ 26.3פרה\יום(

0.15 תנובת חלב )ק"ג( 42.4 42.8

0.01 3.56b 3.65a )%( שומן

0.01 )%( חלבון 3.11 3.12

0.13 41.0 40.8 תנובת חמ"מ )ק"ג(

21.22 19.68 עלות המנה )₪(

0.73 0.66 עלות הזנה לק"ג חמ"מ )₪(

ביצועי הפרות גבוהות התנובה ברפת דרום

2010 ביולי 19בית דגן, י. פלמנבאום - ענף החלב בעידן

הגלובליזציה 20

התמודדות עם המגמה הציבורית נגד אכילת מזון מהחי באכילת • הקשורות מחלות ריבוי על מצביעים מחקרים תוצאות

לב, סרטן, יתר לחץ דם, עודף, כולסטרול – מין החי ומוצרים בשר סוכרת, כיס המרה, עודף משקל וזיהומים.

עד ) האדם במנת לשלב ממליצים בעולם התזונאים חלב, 20%מרבית מוצרי ו רזה כחלופה לפחמימות ובשר בקר דגים, עוף, לשיפור junk foodביצים, בשר

LDL, הפחתת A D B12הבריאות )ספיגת חלבון מאוזן, סידן, ברזל, אבץ, ויטמינים ועוד(

ייצור • גלובאלית. גידול בעלי חיים למזון בזבזני מבחינה אנרגטית וכמות המים הדרושה דגן, גרעיני ק"ג דורש כששה בקר ק"ג בשר ליצור חלבון מן החי גדולה פי מאה מזו הדרושה לייצור כמות דומה

של חלבון צמחי. ק"ג גרעינים\ליטר( והערך יקטן עוד יותר אם נזין את 0.18)זה לא נכון כיום לחלב )

במזונות מתחרים שאינם קולחין מושקה ובמספוא לוואי בחומרי והצאן הבקר האדם(.

הנוצרים • השפכים כמות לסביבה. מזיק למזון החיים בעלי גידול פי גדולה בארה"ב המזון לתעשיית הבקר מאלו 130בגידול

ה לפי אחראי העולמי משק-החי האנושית. האוכלוסייה שמייצרת FAO ל כתוצאה 18% לאטמוספירה שנפלטים החממה מגזי

, אמוניה ומתן(; CO2מפעילות אדם )

על שגדל ומספוא לוואי חומרי שמנצלת סניטרית פרה היא הישראלית )הפרה קולחים ויוצרת זבל לטיוב קרקעות והפחתת זיהום מי תהום!

בסיס לחישוב מליון ₪ ₪ לטון סוג ההוצאה

תעריפי אתרים מוסדרים

63 100 טיפול בפינוי)בשער האתר(

מבוסס על עלות האגרה

19 50 עלות סביבתיתלהטמנה

82 - ס"ה

עלויות הטיפול האלטרנטיבי בחומרי לוואי מתעשיית המזון והחקלאות.

ערך כספי מליון ₪ / שנה

ערך כספי )₪ / טון(

טון % בזבל היסוד

68 4,250 16,000 1.4% חנקן

37 4,675 8,000 0.7% זרחן

38 2,550 14,800 1.3% אשלגן

143 - - - ס"ה

הרכב, כמות וערך כספי של המינרלים בזבל רפתות בישראל לצורכי דישון

בחקלאות.

ריכוז הנתונים – ד"ר חורחה טרצ'יצקי, אגף שירות שדה שה"מ

מליון ₪/שנה הפעילות

82 חיסכון במחזור חומרי לוואי מתעשייתהמזון והחקלאות

143 חיסכון בחומרי דישון לחקלאות

225 ס"ה

התרומה המצרפית השנתית של ענף החלב למשק הלאומי שאין יצרן החלב הישראלי

מזוכה כיום בגינן

כאמור, מעבר לתרומות ברות מדידה שהוצגו יש לקיומו של ענף חלב בישראל תרומות

נוספות משמעותיות שלא ניתן לכמתן בכסף כולל:

תרומה להתיישבות ופיזור האוכלוסייה ומקור פרנסה • מפרנסים בפריפריה. 10,000ותעסוקה לכ

שמירה על קרקעות הלאום )גידול מספוא( במרכז •ובפריפריה.

תרומה לצביון הכפרי ויצירת ראות ירוקות כערך נופי •ותרבותי בשלמת הבטון והמלט הנבנית בארץ.

תשתית ליצור ידע בר הגנה אותו ניתן לייצא לחו"ל. •פיתוח ציוד וטכנולוגיות אותם ניתן לייצא לחו"ל.•ניצול מיטבי של מי קולחין שאין להם שימוש אלטרנטיבי.•שימוש בזבל רפת לא מעובד לדישון מטייב קרקעות •

המדינה, מונע דגרדציה שלהם ומפחית זיהום מי תהום.