מחווה חקלאית לבית יתומים, ממנו למפקדה צבאית, לבית ראשון למתיישבי הקיבוץ, ובהמשך – לבית הספר הקיבוצי, וכיום – אתר ארועים ותצוגות

אמנות.

צילום ועריכה – יגאל מורג. יותר מזה אנחנו לא צריכים – קורן / אימברמן. מפי מוזיקה –

שלמה ארצי.

כמה מילים מן הכתובים, על תולדות המקום.

ראשיתה של "ביר סאלם" )"חוות שפון"( טמונה בחזונו של אדם בודד – יוהן לודוויג שנלר, חבר במיסיון פרוטסטנטי גרמני אשר שם לעצמו למטרה להכשיר

נשלח לודוויג 1854את חבריו לעבודת קודש בארץ ישראל. וכך היה, כבר בשנת שנלר לירושלים במטרה להכשיר מיסיונרים נוצרים. לאחר הטבח בנוצרים בלבנון

, יצא שנלר להביא לירושלים יתומים מניצולי הפרעות. 1860אשר ארע בשנת תחילה הובאו עמו לירושלים תשעה יתומים, אולם עם השנים נוספו חניכים

הפך לפנימייה 19מהסביבה ומארמניה, בית היתומים הלך וגדל ובשלהי המאה ה-ששמה נודע למרחוק כ"בית היתומים הסורי", מוסד מיסיונרי שהעניק חינוך עיוני

ומקצועי קפדני לנערים יתומים נוצרים במטרה להקים מעמד איכרים נוצרים יצרני בארץ ישראל. לצד המוסד המרכזי בירושלים, פעלו בעת זו שני סניפים זה לצד

זה: האחד בנצרת - "בית היתומים הגלילי", והשני הלא הוא "בית היתומים הפלישתי" אשר בביר סאלם.

יצא לודוויג שנלר לסיור בשפלת פלשת לאיתור קרקע נאות להקמת 1875בשנת קמ"ר ממערב 10סניף לבית היתומים שבירושלים, הוא איתר חלקת קרקע בת כ-

לרמלה. באותה עת היתה זו חלקה חרבה ושוממת נטולת מעיינות וצמחייה. עם זאת - פנה לשלטונות הטורקים בבקשה לרכשה. חרף הקשיים ובהתערבות

345 שנה של 40 חוזה חכירה למשך 1882הקיסר הגרמני עצמו, נחתם בשנת הקטאר בין "בית היתומים הסורי" והממשלה הטורקית.

נוסדה "מושבת רמלה" עבור בוגרי "בית היתומים הסורי" במטרה 1889בשלהי להכשירם להתיישבות חקלאית יצרנית בשטח המושבה עצמו. ראשית דבר פנו

מ' נמצאו מים. 54המייסדים לאתר מקור מים זמינים. באר נחפרה, ובעומק של

The well ofהבאר, היחידה באזור כולו, נקראה ע"י שנלר עצמו "באר הישועה" )salvation ובתרגום שלו לשפת המקום "ביר סלאם". הותקנו משאבות ומנועים )

זרמו לראשונה מים מבריכת 1895ומים החלו לזרום באדמות המושבה. בשנת ההשקיה אשר ניזונה מ"באר הישועה" להשקיית הפרדסים שזה עתה ניטעו.

נפתחה ברוח חזונו של לודוויג שנלר המנוח, )כשנה לאחר מותו( חווה 1897בשנת חקלאית בביר סלאם, כמנהל מונה הברון מתיאוס שפון - חקלאי מווירטמברג.

עצי תפוז ולימון, כרמי 10,000החווה עצמה זכתה לתנופת פיתוח חקלאי: ניטעו כ-גפן וזית, תאנים, חבושים, שזיפים, אפרסקים, תפוחים ואגסים. משק החווה גודר בגדר חיה של צבר ושיטות, ניטעו עצי אקליפטוסים, חרוב וברוש כעצי שדרה וצל.

עם זאת טרם נמצאו חניכים אשר רצו להתיישב במקום בתום לימודיהם, אלו העדיפו לעבוד בתעשייה ובמלאכה על פני התיישבות חקלאית בחבל ארץ אשר עד לאותה עת נתפס כשממה. יתרה מזאת - כל אותה עת האדמה עצמה הייתה

עדין בחזקת אדמה חכורה, ובלב מקבלי ההחלטות במיסיון ובלב המתיישבים עצמם ניקר החשש שהממשלה התורכית תדרוש לרשותה את האדמה בתום

תקופת החכירה לנוכח עלייה בערכה.מתוך כך ועל אף הפיתוח החקלאי אשר החל לתת אותותיו,התפתחות המושבה

איש אשר נעזרו בפועלים בדווים בני המקום 12 ל-7התעכבה סה"כ חיו בה בין שנות פעילות ההוצאות הראשוניות של פיתוח הקרקע 6לעיבוד הקרקעות. בתום

וחפירת הבאר עלו בעשרות מונים על ההכנסה מהיבולים והמושבה שקעה בחובות כבדים.

הגיע למקום תאודור לודוויג שנלר, בנו של יוהן לודוויג שנלר, 1907בנובמבר שעור התעמלותסגל ההוראה ותלמידי בית היתומים )תאריך לא ידוע(.חוגגים במחולות יתומים מקורבנות טבח הארמנים, לפתיחה רשמית של "בית היתומים 30כשעמו

הפלישתי". מנהל החווה מראשיתה מ' שפון, נותר בתפקידו והפך למנהל בית היתומים.

הוקמו מבני האבן , 1912בשלב זה התגוררו אנשי המקום בצריפים דלים, ורק ב אותם אנו רואים גם כיום.

- עם פרוץ המלחמה, נקראים כל אנשי סגל בית – מלחמת העולם הראשונה 1914היתומים הגרמנים להתגייס לצבא. את חניכי בית היתומים שולחים לקרובי

משפחותיהם. החווה עצמה הופכת למגורי חיילים וקצינים גרמנים, כשבאר יעקב הסמוכה משמשת כמפקדה למטה הצבא הטורקי.

כאמור - במקור היה הבית בן שתי קומות בלבד )סקיצה ימנית(, ולאחר הקמת הגנרל סיר אדמונד הנרי היינמן המפקדה נוספה לו עוד קומה. )סקיצה שמאלית(.

אלנבי

- עם כיבוש רמלה ע"י הכוחות 1917הבריטים, שוכן המטה הכללי של הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל אלנבי בביר

סאלם כאשר מבני החווה משמשים להם בסיס לתוכניות כיבוש חלקה

הצפוני של ארץ ישראל. סמוך לביר סאלם נסללה מסילת הברזל בין

מצרים ללוד ובקרבתה הוקמו מחנות צבא, כשהצפוני מביניהם הוא

"סרפנד", הלא הוא מחנה צריפין דהיום.

יש אי ודאות לגבי משכנו ומשרדו האישי של הגנרל אלנבי, אך הדעה

הרווחת היא שהיה זה ב"בית המורה" )בתמונה משמאל(, שאכן דבק בו השם

"חוות אלנבי")אך יש גם הגורסים אחרת!!!(.

במקור היה הבית בן שתי קומות, והאנגלים הוסיפו לו קומה נוספת.

, התפנו הכוחות הבריטים לחלוטין מאדמות ביר סאלם. 1927בשנת מבנה מגורי התלמידים וכיתות הלימוד של בית הספר. מבני משק בחווה )תאריך לא ידוע(, יום השנה להולדת האב שנלר, נפתח באופן 1928 ינואר 15בבוקר יום שבת ב-

חגיגי בשנית בית היתומים הפלישתי לקול צלצול חגיגי של הפעמון בראש מגדל בית המיסיון.

, לנוכח ההתפתחויות המדיניות והפוליטיות, הוחלט בוועד המנהל על 1938בשלהי סגירת בית היתומים בנצרת ובביר סאלם. ככל הנראה, באותה שנה ממש נפטר

, 1897מתיאוס שפון, מי שניהל את החווה, ולאחריה את בית היתומים משנת שנה.30במשך כ-

במהלך המלחמה עצמה הוחרמה החווה ע"י הצבא הבריטי בשנית, צוות המורים והפועלים הושמו בהסגר כנתיני מדינת אויב. מבני החווה עצמם שימשו לשיכון מפקדת הצבא ובית הספר לקצינים. המשק החקלאי עצמו הוזנח, למעט חלקות

אשר עובדו ע"י ערביי הסביבה.

ביוני 20– עם פרוץ מלחמת הקוממיות נתפס המקום ע"י צה"ל, וב 1948 ניתן למקום שמו 49עולה למקום חבורה ראשונה של "קבוצת בוכנוולד", בתחילת

הוסף לו השם "סרני" ע"ש אנצו סרני – מנספי הצנחנים 1952– "קיבוץ נצר", וב באירופה.

כאן אפשר לראות שבמרכז השדרה שעלתה אל הכניסה היתה בריכת נוי עשוייה שייש, ובהמשך – גרם מדרגות נאה שעלה אל השער עצמו, ששני עמודיו עומדים

במקומם.

433שדרת וושינגטוניות מלווה את הכניסה אל החווה. ונא שימו לב לכביש מבט אל המבנה המרכזי )בית המיסיון( דרך שער הכניסה הראשי, שהיה ממזרח.שנמתח כיום לאורך גדר המתחם.

אנחנו עוברים לסקור את מבני החווה / בית הספר כפי שהם נראים כיום...

זהו "בית המיסיון" המכיל אולמות לימוד, המבנה עזוב כמעט לחלוטין, ודרך החלונות אפשר לראות "חדר ספורט" נטוש, ובקומה העליונה – חדרים עם ציוד

לימודי נטוש.

המתחם כולל שני מבנים גדולים בני שתיים ושלוש קומות, ועוד אי אילו מבני משק במצב התפוררות. במבנים אלה התגוררו בשעתו סגל מורי בית היתומים, והתלמידים עצמם, בהמשך שכנו בהם

השתכנו כאן ראשוני קיבוץ נצר סרני, 48כוחות הצבאות השונים, ב , היה כאן בית הספר היסודי של הקיבוץ, 2005ובהמשך, ועד

שבאותה שנה התאחד עם בית הספר בנען.

המבנה הגדול השני – מבנה בית הספר הנטוש, עמד כמה שנים עת ביקרתי במקום, עמלה שם חבורת 2010בשיממונו, אך ב מרץ

אמנים צעירים בפינוי שאריות בית הספר, ובהפיכת אולמותיו למרכז תצוגה לעבודותיהם.

לאחר שנים של עזובה, הופכים האולמות הנטושים לאולמות תצוגה מרשימים, בהיותי במקום עדיין לא יכולתי לקבל אינפורמציה של ממש , אך בהמשך יכולתי למצוא באינטרנט את הפרטים הבאים: גלריית רומי נפתחה לקהל הרחב במתחם "חוות אלנבי" ומציגה עבודות של האמנים יעקב אגם, יצחק טרקאי, יובל וולפסון, מרק

והנה כמה מן התצוגות שצולמו על ידי קנוביץ' פיטר מקס ועוד...בעת הקמת הגלריה.

עבודות של מרק קנוביץ

עבודותיו של יובל וולפסון

לערך. 17:00 לערך ועד 09:00שעות פתיחת הגלריה הינם ימים א-ה, מ המתחם סגור בשבתות וחגים !ניתן לבקר בתאום גם בשעות אחרות.

עבודותיו של יצחק טרקאי

בנוסף לשני המבנים הגדולים, פזורים בשטח עוד כמה וכמה מבנים קטנים, במצבי התפוררות שונים, ששימשו בזמנו כמבני משק או אף מבני מגורים, כמו גם כמה וכמה עצים אדירי מימדים ועמוסי

שנים.

ועכשיו לא נותר לנו אלא לעבור למבנה הקרוי "חוות אלנבי", ששימש בעברו כ"בית המורים", והמשמש כיום כמרכז כנסים

וארועים מסוגים שונים, ובאולמות שונים.

ובשנים , 1917המבנה הוא זה בו כנראה התגורר הגנרל אלנבי ב האחרונות עבר כמה גילגולים של מתקני אירוח והסעדה למיניהם,

כיום הוא מנוהל כ"מרכז לכנסים ולארועים" )כמופיע בשלט שמתחתנו( ע"י משפ' קורץ )שהיא זו שארחה אותי בעת ביקורי

במקום(. אנחנו יוצאים לביקור במקום.

העיצוב הפנימי של המבנה מנסה לשמר במקצת את אוירת הימים שחלפו, עיטורי קירות, ריהוט כבד, כמה מוצגים "עתיקים" ותצוגת

תמונות מן העבר.

בקומת המרתף – מרתף יינות למהדרין.

ואילו בקומה העליונה – אולם מרכזי, ועוד שניים שלושה חדרים.

ובעליית הגג, תחת קורות התקרה האורגינליות – חדרים קטנים, אינטימיים, למפגשים אישיים ומשפחתיים.

ומחוץ למבנה, בחצר הדרומית – "מקבץ" של "אולמות" פתוחים, או כאן לפנינו – "אולם החרוב".סגורים עם חלונות זכוכית, הכל מעוטר בגינון ירוק ופורח המשרה

אוירה חגיגית וכפרית כאחד.

ואילו כאן - אולם נוסף )אולם השיטה(, שעל גגו סוככת צמרת ענקית של עץ ייחודי בשם "שיטת הנילוס" שגזעה נטוע בלב האולם

פנימה, וזהו הפרט הצפוני ביותר בעולם ממין זה!

שנה, 120בן כ וכאן הגענו לסופו של מסעשסקר את גילגוליו של מקום, שהושפע מהתהפוכות הגיאו-פוליטיות שפקדו את אזורנו בתקופה זו והותירו בו את חותמם.

כאן לכניסה לאתר "חוות אלנבי" הקליקו להעלאתו. והמתינו בסבלנות

מפת הגעה – בעמוד הבא

כיצד מגיעים ? – להלן הסבר מילולי, ומתחתיו מפת הגעה.סיפור דרך מתל אביב חולון וראשל"צ

( . 20 )יציאה ימינה מכביש 431סעו דרך נתיבי איילון דרום ואחרי מחלף ראשון לציון מתחיל כביש מס. לכיוון באר יעקב, עולים על הגשר ועוברים אותו לכיוון באר 4313 לכביש 431יורדים מכביש

יעקב. ברמזור השלישי מהמחלף פונים ימינה לכיוון נצר סרני, בככר השניה פונים ימינה ונוסעים ישר עד הקיבוץ, בדרך עוברים ככר עם מזרקות, פסי רכבת ומפעל מלמ בצד שמאל, בכניסה לקיבוץ נצר

סרני פונים שמאלה )שלט חום "חוות אלנבי"(.סיפור דרך מאיזור המרכז

 ימינה לכיוון נס ציונה במחלף גן 4 לכיוון דרום, אחרי גשר ראשון לציון יוצאים מכביש 4סעו בכביש 4313 לכביש 431 לכיוון ירושלים. יורדים מכביש 431רווה. נוסעים בנתיב השמאלי שמתחבר לכביש

ביציאה של באר יעקב. עולים על הגשר ועוברים אותו לכיוון באר יעקב. ברמזור השלישי לאחר המחלף פונים ימינה לכיוון נצר סרני, בככר השניה פונים ימינה ונוסעים ישר עד הקיבוץ, בדרך עוברים

ככר עם מזרקות, פסי רכבת ומפעל מלמ בצד שמאל, בכניסה לקיבוץ נצר סרני פונים שמאלה )שלט חום "חוות אלנבי"(.6סיפור דרך מכביש

לכיוון ראשון לציון.  יורדים מכביש 431 לקראת מחלף נשרים יוצאים ימינה לכביש מכיוון צפון6כביש   במחלף שבו מופיע ראשון לציון מזרח ונס ציונה. יורדים במחלף לכיוון באר יעקב. 4313 לכביש 431

ברמזור השלישי לאחר המחלף פונים ימינה לכיוון נצר סרני, בככר השניה פונים ימינה ונוסעים ישר עד הקיבוץ, בדרך עוברים ככר עם מזרקות, פסי רכבת ומפעל מלמ בצד שמאל, בכניסה לקיבוץ נצר סרני

לכיוון ראשון לציון. 431 יורדים במחלף נשרים לכיוון כביש מכיוון דרום6כביש פונים שמאלה )שילוט(. במחלף שבו מופיע ראשון לציון מזרח ונס ציונה. יורדים במחלף לכיוון 4313 לכביש 431יורדים מכביש

באר יעקב במחלף נס ציונה. ברמזור השלישי לאחר המחלף פונים ימינה לכיוון נצר סרני, בככר השניה פונים ימינה ונוסעים ישר עד הקיבוץ, בדרך עוברים ככר עם מזרקות, פסי רכבת ומפעל מלמ בצד

שמאל, בכניסה לקיבוץ נצר סרני פונים שמאלה )שלט חום "חוות אלנבי"(.סיפור דרך מירושלים

ק"מ אחרי מחלף 2 לכיוון ראשון לציון, 431 ועולים על כביש מס. 1נוסעים עד מחלף עניבה בכביש מס.  לכיוון ראשון לציון )מזרח( במחלף נס ציונה וממשיכים ימינה לכיוון באר 431רמלה יורדים מכביש

יעקב. ברמזור השלישי לאחר המחלף פונים ימינה לנצר סרני, בככר השניה פונים ימינה ונוסעים ישר עד הקיבוץ, בדרך עוברים ככר עם מזרקות, פסי רכבת ומפעל מלמ בצד שמאל, בכניסה לקיבוץ נצר

סרני פונים שמאלה לפי השילוט. 

צילום ועריכת המצגת – יגאל מורג

morag-i@013.net.il

ואתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלי, ע"י הקלקה על הקישור הבא:

http://morag.artvision.co.il/