ניטור בפארק רמת הנדיב – מאיפה יצאנו ולאן הגענואו האדם מחפש משמעות...בניטור

אבי פרבולוצקי

מינהל המחקר החקלאי-מרכז וולקני

רמת הנדיב לפני

עשרים וחמש שנה

הפעילות המחקרית ברמת הנדיב - מסקרי מצאי למחקר

יעדי המחקר על המערכת האקולוגית המקומיתידע בסיסי •של הפארק ניהול נכון הבנת תהליכים כדי להציע •

בהקמתו: גיאולוגיה, קרקעות, צומח, ציפורים סקרי מצאישלב א' -

(1985-1995)

– אורגניזמים מרכזיים ובתי מיפוי תופעות במרחב שלב ב' -

(1988-1995גידולם )

’active-adaptive management‘– מחקר תומך ממשק שלב ג' -

(1990-1997)

-1995– האם עשינו "נזק"? )מחקר בוחן ממשק שלב ד' -

2003)

– התחלת שיתוף פעולה בין יד הנדיב והחברה להגנת 1984לקדם ולפתח בשטח רמת הנדיב )שטח פרטי( הטבע במטרה

פארק לשימוש הציבור.

שנות מחקר קצר טווח20כ-

המערכת האקולוגית של רמת הנדיב

לפי כל קנה מידה המערכת האקולוגית המקומית מופרת

מאוד.

.יתרה מזאת, רמת הנדיב היא "אי אקולוגי" באוקיינוס עוין

תפיסת העולם של רמת הנדיב היא כשל גן לאומי והיעד הוא

יצירת פארק אטרקטיבי לציבור – עוד גורם עקה לטבע.

.אנחנו מפעילים ממשק אקטיבי )רעייה, כריתה( – עוד לחץ

התוצאה הסופית אמורה להיות – מערכת ענייה ופגועה )מגוון

נמוך?(

- 636 plant species - 3 of amphibians

– 80 species of mushrooms - 12 species of mollusca

– 26 species of mammals - 45 species of butterflies

– 43 species of birds - 115 species of spiders

– 30 species of reptiles

המגוון הביולוגי ברמת הנדיב

המגוון הצמחי ברמת הנדיב

Plant species - 636 [23% of plants in Israel] !

Rare plants - 43 [5% of rare plants in Israel]

“Red” plants - 6 [1.5% of ‘reds’ in Israel]

Endemic species - 35 [~10% of endemics in Israel]

R-H as a botanical hot-spot

...Unintentional !!!

מה מטרות הממשק ברמת הנדיב

פארק רמת הנדיב מייצג נאמן של נופי צומח ים-תיכוני )גריגהוחורש( יובשני.

שאלות ממשק בסיסיות:2 נופים כאלו מעמידים - האם וכיצד להתערב בתהליכי סוקצסיה בהם הצומח המעוצה

הולך ומשתלט על הנוף ומקטין את המגוון הביולוגי )הנוף נסגר(.

- כיצד להתמודד עם סכנה הולכת וגדלה להתפתחות שריפות.- השפעות שונות של פעילות אדם וממשק אקטיבי

הרצון לתת לקלימקס להתפתח דילמת השימור הים תיכוני :

בצד הפגיעה במגוון הביולוגי הנגרמת כתוצאה מהתהליך.

תהליכי הסוקצסיה באזור הים תיכוניתהליכי הסוקצסיה באזור הים תיכוני

זמןזמן

שטחים פתוחים שטחים פתוחים )צומח עשבוני, פרחים, מגוון()צומח עשבוני, פרחים, מגוון(

שטחים פתוחים שטחים פתוחים )צומח עשבוני, פרחים, מגוון()צומח עשבוני, פרחים, מגוון(

טבעטבעטבעטבע

צומח מעוצה צפוף צומח מעוצה צפוף

ממשקממשקממשקממשק

??

שריפהשריפהשריפהשריפה

רעייתבאמצעות לצומח מעוצהממשק ארוך טווח -

, עיזים וכריתה – דוגמא טובה לממשק אדפטיביבקר

בתכנית ממשק ארוכת טווח הפעלת עדר העיזים-

)הוזנח עד ביערות הנטועיםטיפול רב תכליתי -

לאחרונה(

לצמחים נדירים --תכנית ממשק ושימור -

למיני בע"ח שונים בתי גידול ממשק תומך בקיום מגוון -

)לא מספיק אדפטיבי - חסרה אינטגרציה בין נתוני

הניטור וממשק נוף הצומח בפארק(

תחומי ממשק עיקריים המתבצעים תוך ליווי מחקרי-ניטורי

טיפולים בצומח המעוצה – בקורת )סוגי כתמים(

טיפולים בצומח המעוצה – בקורת )סוגי כתמים(

כריתהכריתה

כתמיות אחרי הכריתה

התחדשות וכריתה חוזרת

התפתחות הפעילות המחקרית ברמת ~( 2000הרחבת יעדי הפעילות המחקרית ) הנדיב

אספקת ידע לפיתוח תכניות לימוד באגף החינוך

במקום.

רמת הנדיב כמודל - שימוש בידע הנרכש במקום

ניהול שטחים פתוחים בסובב ים תיכוני. לטובת קידום

.העמקת הקשר מחקר-ממשק ( 2002מעבר לחשיבה ופעולה ארוכת טווח)

טווח, ארוך ניטורניטור– תכנון רב שנתי, צורת חשיבה

פנימי פנימישקיפות, שת"פ

מרכזי )+היסטוריה( - ניהול נתונים מודל עבודה

השוואה וסינתזה של נתונים קשר לתחנות בארץ ובעולם -

לארה"ב()שחק והקשר

חיזוק הבסיס מדעי לפעילות הממשקית

הפעילות המחקרית ברמת הנדיב – לידת תכנית הניטור

מחקרים קצרי טווח שתורמים

להבנת המערכת האקולוגית

המקומית וניהולה

ניטור ארוך טווח של גורמים

ביולוגיים מרכזיים בפארק

ממשק הפארק

.vsהבנת המערכת האקולוגית ממשק והצלחתו

ניטור ארוך טווח – של מה?

?'מה בין 'ניטור' ל'מחקר

?מה מנטרים - מגוון? מינים

?אילו מינים? ביו-אינדיקטורים? מינים נדירים

?באיזה קנה מידה? אוכלוסיות? חברות? נופים

– משמעות למה לנטר קבוצה מסוימת ולא אחרת

!!!הניטור

האבולוציה של הרכיב ארוך הטווח

( 2001/2דיונים פנימיים של צוות המחקר ) ניסיון )כושל( להגיע לקונצנזוס איזה קבוצה חשוב

זמן ולמה )"שוביניזם סיסטמטי" בצד קושי לנטר לאורך אוביקטיבי(.

,)החלטה "פיקודית" על בסיס ידע קיים )כולל בספרות ותקציב. כ"א

)חיפוש תשתית מחשוב מתאימה )ניו מקסיקו

(2002ביצוע בשדה )מ-

גיבוש פרוטוקולים והכשרת כח אדם זמני

)בניית מערכת בשטח )חתכים ותחנות קבועים

רכישת תשתית לאיסוף נתונים

ניטור ארוך טווח – של מה?של זה ---

לאחר כשנתיים של דיונים ו'התבשלות' סוכם:

ייצוג של מורכבות הפארק, על מיקרו בתי הגידול ופעולות "לא

מספר קטן של משתנים בעלי בחירת הממשק הנעשות בו, אלא

'פרוטוקולים אדפטיביים' למעקב ארוך טווח ובניית משמעות

למעשה הדיונים לא הסתיימו ואנחנו ממשיכים ")ניתנים לשינוי מהיר לאורך הדרך(להוסיף ולהוריד מהתכנית...

למה לשנות תכנית הניטור?

העולם האקולוגי סביבנו משתנה )התנחלות

אורנים, שינויי אקלים(

תובנות אקולוגיות חדשות

)טכנולוגיות מתפתחות )שימוש במצלמות

יוזמות מבפנים

משוב מבחוץ

...החלטות מגבוה

א. ניטור רציף עפ"י פרוטוקול מובנה )התחיל + תוספות לאורך הדרך( 2003ב-

משתנים מטאורולוגיים

– מנחם אדר )למעשה התחיל ציפורי שיר(1988ב-

– ליאת הדר )חתכים צומח עשבוני ומעוצהקבועים(

– ביל וודליחוגלות

ביל וודליצבאים –

המישדור נכשל, לא בוצע(ביל וודלי.)תנים – •

– רחלי שוורץ-צחורמיני צמחים נדירים

השפעת רעיית עיזים על הנוף

צח גלסר, חוסיין מוקלדה, שגיא שגיב, ליאת הדר

מה מנטרים לטווח ארוך ברמת הנדיב?

ניטור ניטור ממשקממשק

יי

אוכלוסיואוכלוסיות ת

נבחרותנבחרות

מגוון ביולוגימגוון ביולוגי

- )מריו גוטמן ורפי יצרנות על אדמתית )ביומסהיונתן

חזירי בר - ניטור פעילותם באמצעות סימון •- ביל וודלי, אריק רוזנפלד, ליאת הדר, שני ומשדור

גלסר, דן מלקינסון

רחלי שוורץ-צחורפרפרים – •

יעל תהליכי פירוק ומיחזור בשכבת נשר העלים – •נבון וז'וזה גרינצוויג

אלדד אלרוןדו-חיים וחסרי חוליות אקווטיים – •

יאיר אורפטריות כובע – •

נירית אסף )בעיית מורכבות(פרוקי רגליים –•

בועז שחם ויוסי בן מיור )כוללני מדי, עבר זוחלים –•לחינוך(

אלמנטים מנוטרים )לטווח ארוך? משמעות?(

ניטור מדעי מתוחכם ובעל משמעות

טיול אביבי בחיפוש

נואש אחר משמעות

תודה לקהל וסליחה מחובבי פרוקי הרגליים