מצגת זו מוקדשת לזכרו של

חבר הכנסת יורי שטרן2007 בינואר 16שהלך לעולמו ב-

איש ישר דרך ואוהב הארץ, שפעילותו הפרלמנטרית בכלל ובנושאי סביבה בפרט, ראויה לחיקוי

חבר הכנסת יורי שטרן נושא דברים בעצרת נגד תכנית מערב ירושלים

2006 באוקטובר 17

יהי זכרו ברוך

הצילו את ירושלים

הצילו את ירושלים

הבנייה לגובההבנייה לגובה

מאת גיא שחרמאת גיא שחר

http://www.guyshachar.com/Jerusalem/

פרק שני מתוך שלושהפרק שני מתוך שלושה

למצגת המלאה הקישו כאן

עיקרי הדברים )גרסה מקוצרת(

הקישו כאן או המשיכו לדפדף

עיקרי הדבריםעיקרי הדברים

נושא הקמת מגדלים במרכז העיר הוא אחד הנושאים הרגישים והבעייתיים בנוגע לבינוי

בירושלים

ראש העיר אורי לופוליאנסקי מזכיר בנשימה אחת את הביטויים "הקפאת תכנית מערב ירושלים"

ו"בנייה לגובה במרכז העיר"

ירידה לפרטים מגלה, שקשה למדי למצוא צידוקים ענייניים לדקירת קו הרקיע העדין של

הבירה...

בתקופת המנדט הבריטי הוכנו לירושלים חמש תכניות מתאר, אשר הגנו באדיקות על קו הרקיע של העיר

גישה זו נשמרה בתכניות הראשונות שהוכנו לעיר אחרי קום

מדינת ישראל

מרכז כלל

(15 קומות(

מגדל רסקו

(17 קומות(

בנין רג'ואן

(12 קומות(

"המגדל הבלתי גמור"

?(2 קומות(

מגדל העיר

(24 קומות(

מלון פלאזה/שרתון

(20 קומות(

ואולם לאחר מלחמת ששת הימים נפרץ שרירותית קו הרקיע ומגדלים

החלו לצמוח במרכז העיר

לאחר תקופה ארוכה של פריצּות תכנונית גובשה לאחרונה תכנית מתאר חדשה לעיר. תכנית זו מעודדת

בנייה לגובה במרכז העיר ההיסטורית ובכניסה לעיר

המשמעות: תוספת מגדלים לכדי יצירת

יער בטון מגרד שחקים

הנימוקים: "קו הרקיע נפרץ כבר ממילא" ו"יצירת מוקד פעילות עירוני ראשי"

הנימוקים: "קו הרקיע נפרץ כבר ממילא" ו"יצירת מוקד פעילות עירוני ראשי"

האם רומא ואדינבורו מתהדרות במגדלי בטון

על מנת להפוך למרכזים עירוניים שוקקים?

יזמים מפעילים לחץ על מוסדות התכנון לבנות לגובה במרכז העיר בשל התמורה הכלכלית

הגבוהה

לפחות שישה מגדלים נוספים כבר מתוכננים לקום במרכז העיר ההיסטורית

בנין כלל

מגדל העיר

המגדל הבלתי

גמור

המגדלים פוגעים לא רק בקו הרקיע, אלא גם במרקם המיוחד של מרכז העיר ובתחושת הולכי הרגל, ויעידו על כך רבי הקומות שכבר תקועים

במרכז העיר

בנייני האומה

מלון הולידיי אין

בכניסה לעיר מתוכנן פרוייקט מגלומני שינחית מכת מחץ על המע"ר הוותיק, שעיריית ירושלים מתאמצת כל כך

להחיות

מאידך, שטחים יקרים מבוזבזים על פרוייקטים תמוהים

כביש מיותר נסלל על שטח משרד החוץ לשעבר, וביתרת השטח ייבנה פרוייקט מגורים יוקרתי עם שטחי מסחר, במקום בנייה סטנדרטית לגובה עבור משפחות צעירות

מן הראוי להסיט את הבנייה לגובה ממרכז העיר.אזור התעשייה תלפיות משווע לתכנון מחדש למגורים

ומסחר, וגם במלחה ובשכונות הפריפריאליות ניתן לבנות לגובה

עוד לא מאוחר לעצור את התכניות שעודן על הנייר. יש לכך תקדימים בעבר הלא רחוק של ירושלים

במקום שמונה מגדלים

מגדל משהב אחד

שנות השבעים

עוד לא מאוחר לעצור את התכניות שעודן על הנייר. יש לכך תקדימים בעבר הלא רחוק של ירושלים

במקום שמונה מגדלים

היאט שמשתלב בסביבהמגדל משהב אחד

במקום מגדל היאט שנות השמוניםשנות השבעים

עוד לא מאוחר לעצור את התכניות שעודן על הנייר. יש לכך תקדימים בעבר הלא רחוק של ירושלים

במקום שמונה מגדלים

היאט שמשתלב בסביבהמגדל משהב אחד

דחיית תכנית מלון "קולוני"במקום מגדל היאט לאחרונהשנות השמוניםשנות השבעים

וגם את הפגום ניתן עוד לתקן, כמקובל בעולם

כך זה נראה היום:

כך זה נראה היום:

כך זה עלול להראות לפי ההמלצות הקיימות:

וכך זה יכול להראות אם יתקבלו בירושלים החלטות אמיצות:

כך זה נראה היום:

כך זה עלול להראות לפי ההמלצות הקיימות:

לסיכום:

אין כל צידוק ענייני לפצוע את האגן החזותי של העיר העתיקה ומרכז העיר ההיסטורית במגדלים

המגדלים הם תולדה של לחצים מצד כרישי נדל"ן

אין להתנות או לקשר בין ביטול תכנית מערב ירושלים לבניית מגדלים במרכז העיר –

בשני המקרים קיימות חלופות

לסיכום:

ישנם די והותר אזורים בהם ניתן לצופף בנייה בכלל ובנייה לגובה בפרט

את מרכז העיר ראוי לחזק על בסיס מרקמיו ההיסטוריים ועל ידי פיתוח מוקדי עניין לציבור

ירושלים זקוקה עתה לצעדים אמיצים שיצילו אותה מקטסטרופות תכנוניות שמאיימות עליה

הקמת מטה מיוחד לפיתוח העיר בשיתוף גורמים סביבתיים ונציגי ציבור, שירכז את הראיה התכנונית הכוללת של העיר תחת

מטריה אחת

הקפאה מוחלטת של תכניות הבינוי לגובה בעיר, כולל המאושרות, שמאיימות כעת על

העיר

מה נדרש עתה?

בחינה מחודשת של התכניות והצעת חלופות חדשות, תוך התבוננות הוליסטית על כל שטחי

העיר

למצגת המלאה הקישו כאן

או המשיכו לדפדף

לסיוםהקישו כאן

מבוא – "העיר כבר איבדה מייחודה"

חלופות לנושא הבנייה במרכז העיר והבנייה לגובה

קרדיטים ותודות

פריצּות תכנונית

סוגיית הבנייה לגובה

תיקון טעויות העבר

עצירת מיזמים "בצנרת"

נספח קישורים

תוכן פרק ב' תוכן פרק ב'

מבוא – "העיר כבר איבדה מייחודה"

מבוא – "העיר כבר איבדה מייחודה"

להבדיל ממוזיקה, ציור, מחול וספרות, האדריכלות

היא אמנות שלא אפשר להימנע ממנה. אתה יכול

ורשאי לא ללכת לקונצרט, לא לבקר בתערוכה,

להפסיק לקרוא ספר בעמוד . אבל אינך יכול לא 46

ללכת ברחוב. ובלכתך ברחוב, תרצה או לא תרצה,

אתה פוסע בתוך תערוכה של ארכיטקטורה...

"אדריכלות בירושלים", מאיר שלו

(13.10.06)ידיעות אחרונות,

...רבים מהמוצגים, הבה נודה על האמת, לא מעלים ולא מורידים. אבל מקצתם גורמים התפעמות והנאה,

ואחרים כה דוחים ומרגיזים, עד שאתה נאלץ להחיש את צעדיך ולהשפיל את המבט.אבל כמה קפנדריות אפשר

לעשות בגלל אדריכלים? ומה בנוגע למבנים שלא

אפשר להימנע מהם בגלל גודלם ומיקומם?...

"אקרופוליס" בטון מפואר במרכז העיר ההיסטורית

השכנים של אכסניית סרגיי

השכן הצנוע של בית הכנסת הגדול והיכל שלמה

"המגדל הבלתי גמור"

)הוא לא באמת בלתי גמור, הוא

סתם נראה כך(

"פרוייקט הולילנד" בדרום העיר, לא הרחק מקניון מלחה

)ישנם ירושלמים הסבורים, כי הפתרון לבעיה הוא רעידת האדמה הגדולה הממשמשת ובאה(

"...העיר כבר איבדה מייחודה. תראי את המגדלים שבונים בה, את הולילנד, זה מזעזע. אבל על זה - אף מלה. אף

אחד לא יוצא להפגנות".

"...העיר כבר איבדה מייחודה. תראי את המגדלים שבונים בה, את הולילנד, זה מזעזע. אבל על זה - אף מלה. אף

אחד לא יוצא להפגנות".

דווקא לאדריכל משה ספדיה, שנקלע לסערת "תכנית מערב ירושלים", היה מה לומר בעניין:

ובזה, הוא ללא ספק צודק !

(19.10.06)"הארץ",

'ת תכנונית 'ת תכנוניתפריצו פריצו

כשבוחנים את היסטורית המסגרת התכנונית של ירושלים, זה לא מפתיע.בואו נראה איך תוכננה ירושלים בעשרות השנים האחרונות:

(1918מקלין )

(1919גדס )

(1922אשבי )

(1934הולידיי )

(1944קנדל )

העקרונות המנחים:

איסור בנייה לגובה באגן העיר העתיקה והעיר •ההיסטורית

שמירת תבנית אופיינית המתמזגת בנוף•שמירת קו הרקיע הטבעי•

חמש תכניות מתארהם הספיקו להכין לירושלים

שנות שלטונם?31מה עשו הבריטים במשך

( – תכנית מתאר1949ראו )

( – תכנית מתאר 1959 )62מתאר

העקרונות המנחים משמרים פחות או יותר את העקרונות

המנדטוריים

ירושלים נבנית ללא תכנית אסטרטגית עדכנית שנה! 40במשך למעלה מ-

משנה זו ועד שנות האלפיים לא הוכנה תכנית מתאר כוללת המסדירה את

הפיתוח בעיר

שנותיה?58ומה עשתה ישראל ב-

את הואקום התכנוני מלאו עשרות תכניות נקודתיות וכלל עירוניות

מרכז כלל

(15 קומות(

שנותיה?58ומה עשתה ישראל ב-

עוררה סערה כאשר פרצה בצורה 1968"תכנית אב" ברוטלית את מגבלות הבנייה לגובה. התוצאה לא אחרה

להגיע – החל בשנות השבעים החלו לצמוח המגדלים במרכז העיר:

מגדל רסקו

(17 קומות(

בנין רג'ואן

(12 קומות(

"המגדל הבלתי גמור"

?(2 קומות(

מגדל העיר

(24 קומות(

מלון פלאזה/שרתון

(20 קומות(

שנותיה?58ומה עשתה ישראל ב-

האגן החזותי של העיר העתיקה נפגע קשות עקב "צמצום הרדיוסים" שהביא את הבנייה לגובה לשערי החומות

סוגיית הבנייה לגובהסוגיית הבנייה לגובה

נושא הקמת מגדלים במרכז העיר הוא אחד הנושאים הרגישים והבעייתיים בנוגע לבינוי

בירושלים

ראש העיר אורי לופוליאנסקי מזכיר בנשימה אחת את הביטויים "הקפאת תכנית מערב

ירושלים" ו"בנייה לגובה במרכז העיר"

כזכור, התכניות המנדטוריות ושתי תכניות המתאר הראשונות (1959 משנת 62 ומתאר 1949)ראו של ירושלים

דגלו בהקפדה על קו הרקיע של העיר ואסרו בנייה לגובה

ב"תקופה הפריצות" נכתבו בעירייה כמה וכמה מסמכי )חטיבת התכנון במחלקת מהנדס העיר מדיניות בנוגע לבנייה לגובה בעיר

, עמדותיו של טדי קולק, מייק טרנר 1991, אמנון ניב מהנדס העיר בשנת 80בשנות ה-

(1997ואחרים בשנת

רובם ככולם דגלו בריסון הבנייה לגובה, במיוחד במרכז העיר

ואולם בסוף שנות התשעים חל שוב שינוי ...לגובה

:1999מהנדס העיר אורי בן אשר כתב ב-

מבנים גבוהים ימוקמו ברכסים ובקווי פרשת המים בלבד... בניינים גבוהים "נצפים" יקובצו יחד בתחום מצומצם בגובה

קומות 30אחיד... גם אם המשמעות היא שגובהם יגיע ל-כתוצאה מכך...

מיקומים מוצעים כוללים את מרכז העיר מאזור המשולש קומות.24ומערבה –

מבנים גבוהים ימוקמו ברכסים ובקווי פרשת המים בלבד... בניינים גבוהים "נצפים" יקובצו יחד בתחום מצומצם בגובה

קומות 30אחיד... גם אם המשמעות היא שגובהם יגיע ל-כתוצאה מכך...

מיקומים מוצעים כוללים את מרכז העיר מאזור המשולש קומות.24ומערבה –

3.2.03המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בדיון בתאריך אימצה "מדיניות זמנית" של:

מטר ממערב 500-600 קומות ברצועה של כ-6-8לחומה

מ' נוספים200 קומות ברצועה של 12 קומות בקו הרכס )שני צדי רחוב המלך ג'ורג'(24

מטר ממערב 500-600 קומות ברצועה של כ-6-8לחומה

מ' נוספים200 קומות ברצועה של 12 קומות בקו הרכס )שני צדי רחוב המלך ג'ורג'(24

המשמעות: תוספת מגדלים במרכז העיר לכדי יצירת

יער בטון מגרד שחקים

בראשית שנות האלפיים החל צוות נרחב בראשותו של משה כהן לשקוד על תכנית מתאר חדשה לירושלים -

". 2000"ירושלים הצוות דן בכובד ראש בסוגיית הבנייה לגובה במרכז העיר.

הצוות ממליץ על ריסון הבנייה לגובה בכל האגן החזותי של העיר העתיקה ובחלקו המזרחי של מרכז העיר - דבר מובן

מאליו, ואולם

ממליץ על בנייה לגובה בחלק המרכזי והמערבי של מרכז העיר

על ידי 70"קו הרקיע ההרמוני הישן נפרץ כבר בשנות ה-מספר מבנים ובהם מגדל העיר, מלון פלאזה, מרכז כלל ועוד. כיום קו רקיע זה אקראי למדי ויש סיבה להניח כי

בנייה גבוהה נוספת במרכז העיר, עשויה לגבש אותו למכלול ממוקד וברור יותר."

על ידי 70"קו הרקיע ההרמוני הישן נפרץ כבר בשנות ה-מספר מבנים ובהם מגדל העיר, מלון פלאזה, מרכז כלל ועוד. כיום קו רקיע זה אקראי למדי ויש סיבה להניח כי

בנייה גבוהה נוספת במרכז העיר, עשויה לגבש אותו למכלול ממוקד וברור יותר."

את המסקנה הזו מצופה אולי היה לשמוע מיזמים, אך לא מגורמי תכנון. אחד הנימוקים של יזמי "תכנית מערב ירושלים" היה שרוב השטח

"הוא ממילא שטח מופר". נימוק זה מוכר כתירוץ מצוין בישראל להצדקת השתלטות על שטחים ב"שיטת הסלאמי".

אחד הנימוקים למסקנה ראוי להתייחסות:

האם זו הגישה שמתאימה ליישום בנוגע לסוגיה הרגישה של קו הרקיע בירושלים?

האם זה מה שעמד לנגד המתכננים?

)מזכיר קצת את אלה ששמים אור קונמינג, סיןסגול, ספוילר ומערכת סטריאו

רועשת על פיאט אונו בשביל למשוך תשומת לב(

גם אם ניקח את מנהטן, בתור דוגמה טובה יותר ל"מוקד פעילות עירוני ראשי", הרי שלמנהטן אין דברים

כאלה:

" לבנייה לגובה במרכז 2000נימוק נוסף של צוות "ירושלים העיר הוא ה"גישה המעצבת", והוא מביא כדוגמה את צפון אמריקה ובדור האחרון מזרח אסיה, שם "נחשבת הבנייה

הגבוהה כרלבנטית במיוחד למרכז העיר, ליצירת מוקד עסקי אינטנסיבי מאוד..."

האם רומא צריכה מגדלים כדי ליצור בה פעילות חייה ותוססת?

האם אזור הבורסה ברמת גן "חי" יותר מאשר רחוב דיזנגוף, שכונת נוה-צדק,

פלורנטין והמושבה הגרמנית שבירושלים עצמה?

"בניינים מתחרים בקתדרלת השילוש הקדוש". צולם ממרפסת אולם מועצת העיר ירושלים

האם יעלה על הדעת שגושי בטון ישמשו כרקע למרכז ההיסטורי של אדינבורו, למשל?

ולא זו בלבד, אלא שגם הבנייה הגבוהה החדשה, בחזית התמונה, משתלבת באופן

הרמוני בנוף העיר

תהיה נוספת נוגעת לבחינת ההשפעה החזותית. מילא שלא בוחנים את הנזק החזותי לנוף מטיילת החומות, ומתמקדים בנקודות תצפית מרוחקות כגון הר הזיתים וטיילת

האס.

אך מדוע לא נבחנו שיקולי השפעה אחרים?

מה עם תחושת הולכי הרגל שצריכים לנווט בין מגדלים? האם נעשתה עבודה הבוחנת את תחושת הולכי הרגל באזור בניין כלל,

למשל?

אך מדוע לא נבחנו שיקולי השפעה אחרים?

תהיה נוספת נוגעת לבחינת ההשפעה החזותית. מילא שלא בוחנים את הנזק החזותי לנוף מטיילת החומות, ומתמקדים בנקודות תצפית מרוחקות כגון הר הזיתים וטיילת

האס.

אולי זה לא מפתיע. אחד הכלים האהובים היום על מתכנני ירושלים הוא מודל העיר, השוכן בבית העירייה. ארכיטקטים מציבים כאן בניינים ומבקרים עולים לרגל

להתרשם

אלא שזו "חרב פיפיות" - אדם הצופה במודל משול לציפור שעפה בגובה של חצי קילומטר מעל ירושלים. מהאוויר, כשפרופורציות

מתעוותות, הכל נראה יפה ופסטורלי, במיוחד כשצריך לשכנע את מקבלי ההחלטות...

גם בהדמיה ממוחשבת בה מוצגים אתרים מתאימים למגדלים, מעדיפה העירייה

להציג מראה מן האוויר, מכיוון נגדי לעיר העתיקה

מתוך מסמך "התחדשות וציפוף מרכז העיר

ירושלים"

העיר העתיקה

תושבי ירושלים והמבקרים בה חיים במפלס הרחובולא בעננים כמו המתכננים והקברניטים !

" הרי שואפים 2000זאת ועוד – מתכנני "ירושלים "לגבש את קו הרקיע האקראי למכלול ממוקד וברור יותר על ידי בנייה גבוהה נוספת במרכז

העיר"

מודל העיר דווקא מגלה פיזור אקראי של המגדלים המתוכננים. מרכז ירושלים הוא לא שטח ריק! בשביל לבנות סוללת מגדלים "ממוקדת

וברורה" יהיה צורך להרוס את מרכז העיר ולבנותו מחדש!

בנין כלל

מגדל העיר

המגדל הבלתי

גמור

קומות באזור הכניסה לעיר 33" ממליץ על בנייה לגובה של עד 2000צוות "ירושלים ממערב

מנהל מקרקעי ישראל יוזם כאן תכנית לשטחי משרדים, מסחר ומגורים, במצבור של מגדלים

בנייני האומה

מלון הולידיי אין

בנייני מגורים קיימים

זהו אחד הפרוייקטים הבעייתיים ביותר המתוכננים כיום בעיר, ומלבד פציעת קו הרקיע, הוא מעלה תהיה נוקבת:

מדוע להקים מע"ר חדש בכניסה לעיר, שימית בנוק-אאוט את המע"ר בעיר ההיסטורית, שהרשות לפיתוח ירושלים מנסה בכל

כוחה להחיות?

בעיה נוספת היא בנייה גבוהה מאוד למגורים. גם אחד ממיזמי היוקרה במרכז העיר אמור לכלול מגדל, שיתנשא

קומות. 24לגובה " קבע:2000אפילו צוות "ירושלים

האם הרווח הקטן במספר יחידות הדיור שווה פגיעה בחזות מרכז העיר ?

הצוות מציין פרט "שולי" נוסף: קומות 24בבנייה גבוהה מאוד )

ומעלה( אמנם גדל ניצול הקרקע, ואולם בעוד שצפיפות יחידות הדיור מגיעה לפי שניים בערך, הגובה גדל

פי חמישה!

אין זה פלא – במגדל היוקרה המתוכנן יבוזבזו ארבע קומות רק על

לובי !

"בבנייה גבוהה מאוד המגורים נוטים להיות מוצר יקר יחסית, המיועד לשכבות אוכלוסייה קטנות

מאוד".

"בבנייה גבוהה מאוד המגורים נוטים להיות מוצר יקר יחסית, המיועד לשכבות אוכלוסייה קטנות

מאוד".

האדריכל ומתכנן הערים גדי עירון, שעוסק שנים בתכנון הציבורי של ירושלים, מספק הסבר לעניין

26.12.06במכתבו לראש העיר לופוליאנסקי מתאריך

גבוה, לבנות ספקולטיביים לחצים העיר...יש "במרכז אמור הגבוהות בקומות דיור למ"ר שמחיר מאחר להיות בין פי שניים עד פי שלושה ממחירי הדירות בשש

הקומות הראשונות.

במצב הנוכחי יכול כל יזם להכין תכנית נקודתית ולהתחיל להפעיל לחצים על ועדות התכנון במטרה למקסם את זכויות הבנייה ואת הגובה... את המחיר משלמת הקהילה כולה והזוכים הם מעטים שעושים רווחים ע"ח כלל תושבי העיר וע"ח נכסי המדינה

כולה..."

גבוה, לבנות ספקולטיביים לחצים העיר...יש "במרכז אמור הגבוהות בקומות דיור למ"ר שמחיר מאחר להיות בין פי שניים עד פי שלושה ממחירי הדירות בשש

הקומות הראשונות.

במצב הנוכחי יכול כל יזם להכין תכנית נקודתית ולהתחיל להפעיל לחצים על ועדות התכנון במטרה למקסם את זכויות הבנייה ואת הגובה... את המחיר משלמת הקהילה כולה והזוכים הם מעטים שעושים רווחים ע"ח כלל תושבי העיר וע"ח נכסי המדינה

כולה..."

ובכן, אם כל הגיון מקצועי מוכיח אחרת, מדוע בכל זאת מקודמים מיזמי מגדלים רבים כל כך במרכז העיר?

מגדלים במרכז ירושלים הם תולדת לחץ של יזמי נדל"ן !

אם כן, אמרו מעתה:

ירושלים של זהב

ירושלים של כסף

והדג – כך אומרים – מסריח מהראש: אפילו עובדי עיריית ירושלים תוהים כיצד ניתן אישור בנייה לגובה בדיוק מול מצפור

בניין העירייה, באופן שחוסם את הנוף לעיר העתיקה וים המלח...

חלופות לנושא הבנייה במרכז העיר והבנייה

לגובה

חלופות לנושא הבנייה במרכז העיר והבנייה

לגובה

קודם לכן הוזכר אזור הכניסה לעיר. מעט מזרחה נמצא מתחם אידיאלי לבנייה צפופה לגובה - מתחם משרד החוץ לשעבר. הוא

נמצא ממש מול תחנת האוטובוסים המרכזית ותחנת הרכבת שבבנייה

ולא זו בלבד, אלא שזה בדיוק האזור שכבר ממילא "מופר" - "בזכות" מגדל מלון הולידיי אין. אם יש אזור בו

קומות, זה בדיוק המקום16אפשר לבנות עד לגובה של

אלא שדווקא כאן מקדמים מנהל מקרקעי ישראל וחברת 500מוריה עוד תכנית סטייל "ממילא" של בנייה נמוכה. כ-

יחידות דיור ואלפי מטרים רבועים למסחר, ש"יגנבו" קהל ממרכז העיר ההיסטורי

אבל זה לא הכל. הרשות לפיתוח ירושלים חוזרת ומדגישה שירושלים משוועת לקרקע לבנייה. האם הרשות יכולה להסביר מדוע מתחם משרד החוץ בותר על ידי כביש חדש

שמוביל "משום מקום לשום מקום" במקום שהשטח היקר ינוצל לבינוי? וזאת אחרי שרק לאחרונה הוסדר כביש מקביל אליו ליד בנייני האומה?

את מתחם משרד החוץ ראוי לתכנן מחדש:לנצלו לבנייה סטנדרטית למשפחות צעירות –

ניתן לפחות להכפיל את מספר יחידות הדיור בו,ואת הכביש המיותר להפוך לחניונים תת קרקעיים לדיירים ומבקרים

בזבוז שטחים יקרים ללא סיבה ממשיך גם באזור הסמוך של "חניון הלאום". במקום לנצל את השטח ולבנות מעליו לגובה, השאירו אותו כשטח פתוח שאינו מחובר לעיר, והרשות לפיתוח ירושלים מתכננת לפתח מעליו... שטחי מסחר. גניבת תשומת הלב

ממרכז העיר כבר אמרנו?

לא הרחק משם, ליד בנייני האומה, נמצא חניון אגד, וחלק של נתיבי בגין שעבר קירוי:

תחת הפרוייקט המגלומני המתוכנן, האם לא עדיף לבנות כאן 16מגורים סטנדרטיים למשפחות צעירות, בבניינים של עד

קומות ?

והיכן ניתן להוסיף עוד שטחי מסחר ומשרדים בלב העיר ההיסטורית?

הרשות לפיתוח ירושלים מקדמת כבר היום תכניות לעיבוי הבנייה המרקמית במרכז העיר. רוח הפיתוח היא שדרוג "מתחמים".

ואולם, מרכז העיר הוא לא רק "מתחמים", אלא מכלול של מבנים, שכל אחד מהם דורש בחינה נקודתית. אלה שאינם בעלי ערך לשימור, מן

הראוי שישודרגו באופן שישתלב במרקם הסובב

ומה עם אזורים אחרים בעיר? " מודים שבשכונות 2000המתכננים של "ירושלים

מרוחקות אין השפעה של בנייה לגובה על הנוף.

אם כך מדוע מגבילים את גובה הבנייה באזורי התעסוקה המסורתיים )תלפיות, גבעת שאול( – "בהתאם לתכניות מאושרות" –

קומות בלבד? 6-4מה שאומר

אזור התעשייה תלפיות הוא אחת הטריטוריות המבוזבזות ביותר בירושלים.

את כאוס המבנים המפוזרים שם ניתן להרוס, ולבנות את השטח מחדש לגובה כשכונת מגורים ושטחי מסחר לתפארת

גם באזור מלחה יש עוד מקום לבנייה לגובה, וזהו אזור נחות טופוגרפית שכבר

בנו בו לגובה

תלפיות ומלחה הם אזורים אידיאלים מבחינה תחבורתית –קרובים לתחנת רכבת מלחה, ונגישים מאוד לנתיבי בגין

למעשה, בכל השכונות הפריפריאליות של ירושלים אפשר לבנות גבוה יותר. בגילה, רמות ופסגת זאב, אפילו

קומות16-18בקטמונים, אפשר לבנות בניינים של

כמובן, תוך הבאה בחשבון של מכלול המרכיבים הנוגעים לבינוי לגובה: השלכות סביבתיות, שיקולי אקלים, אסתטיקה וכו'

עצירת מיזמים "בצנרת"עצירת מיזמים "בצנרת"

במודל העיר ירושלים ניתן למנות לפחות שישה מגדלים המתוכננים לשפד את מרכז העיר ההיסטורית, חלקם יהיו נצפים לתפארת מחומות

העיר העתיקה

בנין כלל

מגדל העיר

המגדל הבלתי

גמור

מגדל "משהב" נבנה בשנות השבעים. במקור אמורים היו להבנות במקום,

כחלק מ"מתחם עומריה", שמונה מגדלי מגורים. מאבק ציבורי עיקש הביא לביטול התכנית ובמקומה הוקם גן הפעמון

לא אחת הגישו יזמים תכניות מנופחות לבנייה גבוהה באזורים רגישיםואולם, מספר תקדימים מוכיחים, שטובת הציבור חזקה משרטוטים ומודלים.

תארו לעצמכם איך היה נראה הנוף הנשקף מהחומות אם התכנית המגלומנית הייתה יוצאת

לפועל:

22מלון היאט בצפון העיר תוכנן להבנות במקור כמגדל בגובה קומות

מאבק ציבורי דרש לשנות את התכניות. במקרה זה "איימו" היזמים שאם התכנית לא תאושר לא יבנו את המלון

כלל.בסופו של דבר, אושרה תכנית מצומצמת ומתאימה לסביבה, לטובת

כולם

לאחרונה ממש דחתה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה את תכנית "מלון קולוני" המגלומנית להקמת מלון בן

קומות בכניסה לשכונה הציורית "המושבה 11הגרמנית"

ואולם השמחה אינה שלמה. מול אותו מלון מתוכנן מלון קומות. מה טעם 15נוסף - "ארבע העונות", שיגיע לגובה

לפגום בצורה כה ברוטאלית במרקם הציורי של השכונה?

גם את תכנית מלון "ארבע העונות“אפשר עוד לעצור!

במרכז העיר מתוכנן כאמור לקום מגדל למגורי יוקרה. המגדל המדובר לא ממש עובר את מבחן ה"תמירּות"

ולאור הנזק שכבר נעשה במרכז העיר, תסכימו בודאי, שעדיף כך:

גם את מגדל היוקרה אפשר עוד לעצור !

כמו גם כל תכנית אחרת שעדיין נמצאת על הנייר !

תיקון טעויות העברתיקון טעויות העבר

מדוע לא לשקול חלופה לשקם את קו הרקיע ההרמוני שנפרץ, תחת להמשיך לנקב אותו?

אבל גם את מה שכבר נבנה אפשר לתקן.כאמור, נימוק מרכזי לבנייה לגובה במרכז

העיר הוא "קו העיר ההרמוני נפרץ כבר "70בשנות ה-

מדוע לא לשקול חלופה לשקם את קו הרקיע ההרמוני שנפרץ, תחת להמשיך לנקב אותו?

אבל גם את מה שכבר נבנה אפשר לתקן.כאמור, נימוק מרכזי לבנייה לגובה במרכז

העיר הוא "קו העיר ההרמוני נפרץ כבר "70בשנות ה-

בעולם המערבי מקובלת כיום מאוד המגמה להרוס מבנים שלא שרדו building“את מבחן העמידות והאסתטיקה. חיפוש המונח

implosion” תוצאות!20,000 בגוגל מחזיר כמעט

ודוגמה אחת מהן בסרטון שלפניכם:

בשמונה השנים הקרובות מתכננת עיריית בתים ולהחליפם בבתים 1700אדינבורו להרוס

מודרניים

ממש לאחרונה הרסו באדינבורו, בירת סקוטלנד, בניינים ק"מ ממרכז 5 קומות בפרוור המרוחק כ-16כעורים של

העיר

האם ירושלים ראויה פחות מאדינבורו לתיקון טעויות שנעשו בה בתחום הבינוי?

לעניין קו הרקיע של מרכז העיר – הוא "מופר" בעיקר בשלושה מוקדים מרוחקים זה מזה:

ה"אקרופוליס" של לב העיר

מגדל "משהב" בשולי שכונת טלביהמלון שרתון פלאזה

להלן הצעה לטיפול נקודתי בכל מוקד, המשלבת הריסת מבנים בעייתיים ושיפור חזותי של מבנים בולטים אחרים

1 2 3

אולי יש חלופה נוספת לירושלים ?

הריסת בניין משהב ובנייתו באתר אחר תחזיר עטרה ליושנה לנוף הנשקף מחומות 1העיר:

הריסת בניין משהב ובנייתו באתר אחר תחזיר עטרה ליושנה לנוף הנשקף מחומות העיר:

1

גם הסרת מלון שרתון פלאזה עשויה להיטיב עם כבודה של ירושלים ואתריה:

2

אין לדאוג לשרתון – יש תקדים: בסתו נהרס מלון שרתון בראלי, צפון 2005

קרולינה

)ברשימת הקישורים בסוף המצגת תמצאו גם את גרסת הוידאו(

גם הסרת מלון שרתון פלאזה עשויה להיטיב עם כבודה של ירושלים ואתריה:

2

לגבי אזור מרכז העיר: 3

בניין "רסקו / מגדל ירושלים" הוא אחד

המבנים המעיקים במרכז העיר. הוא מטיל צל כבד על הסביבה העדינה של רחוב הלל והוא כנראה

"עשה את שלו"

לגבי אזור מרכז העיר: 3

רבים מצפים להשלמת החיפוי של "הבניין

הבלתי גמור", הבולט כיום לרעה במרכז

העיר

לגבי אזור מרכז העיר: 3

מבניין כלל רבים היו רוצים להיפטר לגמרי,

ואולם לאחרונה נוסף לו שכן, מעין גרסה נובורישית שלו

קומפלקס המבנים שסביב מרכז כלל )נסתר בתמונה העליונה( דורש התייחסות

מיוחדת

לגבי אזור מרכז העיר:3

אולי כדאי להפוך את בניין כלל לבניין מגורים?

בכל מקרה מן ראוי להעניק לכל המבנים בקומפלקס

מקשה חזותית אחידה

כך זה נראה היום:

כך זה נראה היום:

כך זה עלול להראות לפי ההמלצות הקיימות:

וכך זה יכול להראות אם יתקבלו בירושלים החלטות אמיצות:

כך זה נראה היום:

כך זה עלול להראות לפי ההמלצות הקיימות:

לסיכום:

אין כל צידוק ענייני לפצוע את האגן החזותי של העיר העתיקה ומרכז העיר ההיסטורית במגדלים

המגדלים הם תולדה של לחצים מצד כרישי נדל"ן

אין להתנות או לקשר בין ביטול תכנית מערב ירושלים לבניית מגדלים במרכז העיר –

בשני המקרים קיימות חלופות

לסיכום:

ישנם די והותר אזורים בהם ניתן לצופף בנייה בכלל ובנייה לגובה בפרט

את מרכז העיר ראוי לחזק על בסיס מרקמיו ההיסטוריים ועל ידי פיתוח מוקדי עניין לציבור

ירושלים זקוקה עתה לצעדים אמיצים שיצילו אותה מקטסטרופות תכנוניות שמאיימות עליה

הקמת מטה מיוחד לפיתוח העיר בשיתוף גורמים סביבתיים ונציגי ציבור, שירכז את הראיה התכנונית הכוללת של העיר תחת

מטריה אחת

הקפאה מוחלטת של תכניות הבינוי לגובה בעיר, כולל המאושרות, שמאיימות כעת על

העיר

מה נדרש עתה?

בחינה מחודשת של התכניות והצעת חלופות חדשות, תוך התבוננות הוליסטית על כל שטחי

העיר

גיא שחרמצגת :

הח"מ הנו מהנדס וגיאוגרף

guyshachar@gmail.com

קרדיטים להדמיות ותצלומים:תצלום יורי שטרן – אילן נרינסקי

www.moshava.org.il"מגדלים במושבה" ומלון היאט – אתר www.implosionworld.comפיצוץ בניינים – אתר

הדמית "התחדשות וציפוף מרכז העיר" – עיריית ירושליםThe Markerמעל פסגת הר הצופים – עיתון

שאר הדמיות ותצלומים – גיא שחר

2007 – ינואר 2006עריכה: אוקטובר 2007 ינואר 20שחרור לרשת:

תודות:, אתר הרשות לפיתוח ירושלים, ירושלים בת-קיימא – מידע2000אתר עיריית ירושלים, מודל העיר, מסמך תכנית מתאר ירושלים

הטיולים בחו"ל, לימודי הגיאוגרפיה, ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק ודיסקברי - השראה מקצועית אדר' גדי עירון, אדר' יעל המרמן, אורי ברשישת – סיוע מקצועי

יוסי קמחי – עריכה לשונית, סיוע בתחקירמשפחתי היקרה – חינוך למעורבות ותרומה לציבור

ירושלים: אתריה ותושביה – השראה רוחנית

מצגת זו היא יוזמה פרטית ואינה מוזמנת או ממומנת על ידי גורם כלשהו

מצגות "הצילו את ירושלים" נוספותניתנות להורדה בקישור

מצגות "הצילו את ירושלים" נוספותניתנות להורדה בקישור

http://www.guyshachar.com/Jerusalem/

פרק א' – תכנית מערב ירושלים

פרק ג' – על בניינים ואנשים

פרק א' – תכנית מערב ירושלים

פרק ג' – על בניינים ואנשיםפרק ב' – הבנייה לגובה

הוא היה ביצועיסט – דוד קרויאנקר על טדי קולקhttp://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?

itemNo=809740&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0

סקירה על הבנייה המתוכננת במושבה הגרמניתhttp://www.moshava.org.il/

מגדלים במושבה – כתבהhttp

://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?catID=5&subID=37&docID=27878

קומות בהולילנד 32עוד שני מגדלים בגובה http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?

catID=3&subID=501&docID=30614

אברהם גל - נכסי בטון וברזלhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3343562,00.html

קומות בכניסה לבית הכרם18בניינים של http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?

catID=5&subID=37&docID=30746

הוועדה המחוזית דחתה תוכנית מלון קולוני במושבה הגרמנית

http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?catID=5&subID=37&docID=30748

כעס של ארכיטקט – אביבה לורי עם משה ספדיהhttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/811904.html

רשימת קישורים – ישראל וירושלים

הריסת בתים באדינבורוhttp

://www.edinphoto.org.uk/0_a_o/0_around_edinburgh_-_oxgangs_demolition_019624.htm

implosionworld.comhttp://www.implosionworld.com

רשימת קישורים - בעולם

How Building Implosions Workhttp://science.howstuffworks.com/building-implosion.htm

הריסת מלון שרתון, ראלי, קליפורניה – קטע וידאוhttp://www.youtube.com/watch?v=VtmwJVmBvXg

Another implosion - Landmark Towerhttp://www.youtube.com/watch?v=79sJ1bMR6VQ

ח"כ יורי שטרן נפטר ממחלת הסרטןhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3352902,00.html

עיריית ירושליםhttp://www.jerusalem.muni.il

הרשות לפיתוח ירושליםhttp://www.jda.gov.il