משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

הובלת רפורמות במוסדות החינוךהובלת רפורמות במוסדות החינוך

מחזון למציאותמחזון למציאות

מיכל כהן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי

אודות המינהל הפדגוגי אודות המינהל הפדגוגי

 

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

המינהל הפדגוגי, כשותף בכיר ומרכזי בהנהלת המשרד:

יוזם, מוביל ושותף בגיבוש מדיניות המשרד.

אחראי על ניהול כל המערך הפדגוגי של מוסדותהחינוך בישראל בשכבות הגיל השונות, תוך

תכנון אינטגרטיבי, פיתוח והקצאה של משאבים

פדגוגיים,כלים ואמצעים הנדרשים ליישום מדיניות

המשרד.  יוזם ומוביל פעולות מערכתיות ברצפים מגוונים.

פועל לתיאום ההיבטים הפדגוגיים בין כלל האגפים

המקצועיים הנכללים בו וכן בין יחידות המשרד.

מבנה ארגונימבנה ארגוני   

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

אגף פיתוח

תכניות ויוזמות

מפעולות המינהל הפדגוגימפעולות המינהל הפדגוגי

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

הטמעה ויישום של חוקים שהוגדרו באחריות המינהל הפדגוגי כדוגמת חוקת הזכאות לבגרות.

ייזום, הטמעה ויישום של רפורמות ומהלכים לקידוםולגיבוש של נושאים שבליבת מערכת החינוך.

גיבוש "סדר היום הפדגוגי" למערכת החינוך ביחס לליבת העשייה והמיקוד הפדגוגי שבתחום הדעת ומעבר לו.

גיבוש, עיצוב ותרגום של החזון, המדיניות, היעדיםוהמשימות של מע' החינוך לתכניות עבודה אינטגרטיביות

פיתוח ועיצוב של תכניות, רעיונות, מודלים של עבודה וכלים ליישום של מדיניות משרד החינוך והיעדים שהציב.

מפעולות המינהל הפדגוגי - מפעולות המינהל הפדגוגי - המשךהמשך

הכוונה, הבניה ובקרה ביחס לשיטות, לתהליכים,לתכניות ולטכנולוגיות לשם גיבוש הצעות לכיווני פעולה.

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

ייזום מבדקים, בקרות, סקרים וכו' לשם קבלת מידעומשוב על טיב ההתקדמות בתחום הלימודי, החברתי,

הערכי והרגשי.

הקצאת מכלול האמצעים והמשאבים הנדרשים.

קיום קשרי עבודה מגוונים עם שותפי תפקיד שוניםהפועלים במסגרת יחידות אחרות במשרד ומחוצה לו, המחוזות, משרדי ממשלה, הרשויות, השלטון המקומי,

הסתדרות המורים, ארגון המורים, האקדמיה, גופים מתערבים, עמותות, המגזר השלישי וקהילות שונות.

תכנון עתידי של מערכת החינוך בהתאמה להתפתחויותולשינויים החלים בארץ ובעולם

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

מפעולות המינהל הפדגוגי - מפעולות המינהל הפדגוגי - המשךהמשך

ייצוג המשרד בוועדות הכנסת, בוועדות היגוי יישוביות,בוועדות היגוי של תכניות לאומיות ואחרות.

היערכות לקראת פתיחת כל שנת לימודים תוך תכנוןשלבי ההיערכות, איתור בעיות צפויות, גיבוש פתרונות

מתאימים ומעקב אחר ביצוע ההיערכות לפתיחה תקינהשל שנה"ל.

מתן מענה לפניות של גורמים משרדיים וחוץ-משרדיים. 

מתן מענה מקצועי לצורכי מוסדות החינוך. 

מהי רפורמה?מהי רפורמה?

"שינוי המבוצע במערכת או ארגון במטרה לשפר אותוכך שיפעל בהגינות רבה יותר או /וביעילות רבה יותר"

( Longman)מילון

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

"שינוי ממעלה שנייה, שינוי הפרדיגמה כולה, שינויבמבנה הפעולה של הארגון ודפוסי עבודתו, שינוי

יסודיהמביא בעקבותיו אלפי שינויים משניים.

לאחר רפורמה הארגון אינו חוזר עוד לדפוסי העבודההקודמים שלו" )וולנסקי(

רפורמות חינוכיות מכוונות לשיפור ההישגים הלימודייםשל התלמידים. לצד מטרות חברתיות כגון הקניית

מיומנויות חברתיות, צמצום הנשירה, צמצום מימדיהאלימות, הקטנת פערים והיכרות בין קבוצות שונות של

האוכלוסייה וכו'.

רפורמות חינוכיותרפורמות חינוכיות

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

לאור מורכבותו של הארגון החינוכי ומידת השתנותההמתמדת של סביבתו, נדרשת מערכת החינוך להכנסת

שינויים על מנת להשיג את מטרותיה.

חידושים פדגוגיים שקולים לפעימות לב אשר מכניסותאוויר חדש ועשיר בחמצן ומביאות לבחינה וגילוי של

(.Carbonell, 2001נתיבים חדשים )

"לעולם אינך טובל באותו נהר פעמיים" )הפילוסוףהיווני הראקליטוס האפל( - משפט המתמצת את

היותו של השינוי הדבר הקבוע ביותר בעולמנו, השינויהוא גם בטובל, גם בנהר וגם בזמן.

תהליך הכנסת שינויתהליך הכנסת שינוי

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

יחד עם זאת, למרות טבעיות השינוי, מיד גם החששמשינוי. לא משנה עד כמה אנו רוצים וזקוקים לשינוי

תמיד תתעורר בהתחלה גם התנגדות שתקשה עלהשגת המטרה.

התנגדויות הנובעות מהחשש מהלא נודע, כשאנומעדיפים להיאחז במוכר ובידוע. חשש מההשלכות של

השינוי והשלכותיו על תפקודינו, חוסר רצון להפרדמהרגלים, מדפוסי חשיבה, הוראה...

צריך להבין את החשש ולקבל זאת.

הכנסת רפורמה חינוכית היא תהליך מורכב ביותר,שהצלחתה או כישלונה תלויים בהתייחסות לשינוי.

תהליך הכנסת רפורמה חינוכיתתהליך הכנסת רפורמה חינוכית

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

כדי שהשינוי יתקבל וישפיע צריך ליצור מחויבות אצל אנשי הצוות. מחויבות תיווצר בתהליך

שותפות.

ממחקרים נמצא שיש חשיבות ביצירת השותפות והמחויבות כבר בשלביה הראשונים של הרפורמה,

אחרת קשה לגייס את הצוותים ליישומה בשלבים השונים.

הרפורמה החינוכית מהווה מנוף להתחדשות מתמדת ומבטאת את הכמיהה לשנות את פני החינוך )פרופ'

אדלר(.

רפורמה חינוכית מערכתיתרפורמה חינוכית מערכתית

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

הרפורמה מזמנת יציאה משגרה, הזדמנות לדיון באמונות, תפיסות בהיבט החינוכי חברתי ערכי.

על מנת שהרפורמה החינוכית תצליח היא חייבתלהיות רפורמה מערכתית המתייחסת לשינוי בכל ההיבטים של חיי בית-הספר: מתפיסות עולם של

הצוות, דרך המנהיגות הבית ספרית, מעורבות הורים וקהילה, אופן יישום תוכניות הלימודים, דרכי הוראה, פיתוח תוכניות מותאמות אישית ללומד יכולות לקדם

צמיחה אישית ופיתוח יכולות וכישורים ועוד.

הצוותים החינוכיים כגורמים מרכזי בהצלחת

הרפורמה

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

מסקירת המחקרים, הדנים בסיבות להצלחה או לכישלון של רפורמות, מתברר באופן חד משמעי כי

אנשי החינוך המיישמים את הרפורמה הם גורם מרכזי ובעל עוצמה בהצלחת הרפורמות.

לתחושת המסוגלות והיכולת של המורים השפעה חיובית משמעותית על הישגי התלמידים ולכן צריך

לאפשר להם להעמיק ולהרחיב את המיומנויות המקצועיות שלהם בהתאמה לצרכים החדשים

הנובעים מהשינוי החינוכי שמבקשים להנהיג.

במחקרים שבדקו מדוע רפורמות נתקלו בהתנגדויותולא פעם נכשלו הדגישו היבטים כמו: התנגדויותבעלי עניין, מאבקים, אינטרסים מתנגשים ועוד.

למידה מרפורמות קודמותלמידה מרפורמות קודמות

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

האלמנט שחזר שוב ושוב היה מקומם של המורים: לא ניתן מספיק משקל לשיתופם של הצוותים

במהלך, לדיאלוג עמם על אודות הרפורמה ומשמעותה, המוטיבציה שלהם, דרכי הוראתם, מחויבותם,

אחריותם האישית וגיוסם למהלך...

כדי שרפורמה תצליח חייב להתקיים דיאלוג מתמשךבין המטה-המפקח-המנהל-המורים-ההורים, באופן

שירגישו שהם שותפים לרפורמה שלא פסחה עליהם.

למפקחים נודעת תרומה רבה בתהליך הטמעתהרפורמה בהיבטים שונים ומגוונים.

תרומתו של המפקח בתהליך תרומתו של המפקח בתהליך

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

יש לשים דגש על יצירת דיאלוג משמעותי ומתמשך, תוך כדי בחינת מצב מתמדת ומציאת דרכים לקידומו.

הדיאלוג שיווצר חשוב שיתקיים במעגלים שונים:בין המפקח לעמיתיו המפקחים באזור, במחוז ובארץ

בין המפקח למנהליו כקבוצה וכפרטיםבין המפקח לחדרי מורים

חשוב שהדיאלוג ימשיך ויתפתח כמניפה... בין המנהל לצוות מוריו, בין המורים להורים וכו'

רפורמות חינוכיותרפורמות חינוכיות

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

אופק חדש

ניהול עצמי

עוז לתמורה

שילוב הטכנולוגיה

21לקראת המאה ה-

רפורמת אופק חדש בגני הילדיםרפורמת אופק חדש בגני הילדים

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

גנים8323בשנת תשע"ב הצטרפו לרפורמת אופק חדש

הרפורמה במערכת גני הילדים מהווה הזדמנות לקידום

איכות מערך הלמידה וההתנסויות של הילדים בגנים,

להבניה מחודשת של תפקיד הגננת ולהשבחת תהליך

ההתפתחות המקצועית של סגל החינוך וההוראה בגנים.

מאפייני הרפורמה מתמקדים בצירים שלהלן:

- הארכת יום הלימודים

- שינוי בהיקף משרתה של הגננת

- ארגון מבנה ההוראה-למידה בגן

- טיפוח אקלים גן מוגן ותומך

- התפתחות מקצועית של הסגל החינוכי בגן

- הידוק החיבורים וקשרי השותפות עם ההורים

- פיתוח האחריות הפדגוגית והמחויבות של הגננת

רפורמת אופק חדש בבתיה"ס רפורמת אופק חדש בבתיה"ס היסודייםהיסודיים

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

רפורמה מערכתית בכל בתיה"ס היסודיים. הרפורמה ממוקדת בקידום ההוראה-למידה ופיתוח ההיבט החברתי-ערכי והרגשי.

מאפייני הרפורמה מתמקדים ב:- הוראה-למידה ממוקדת בפרט באמצעות "השעות הפרטניות";

- חיזוק הפרופסיה ואיכות ההוראה באמצעות הערכת עבודת המורים

והתפתחות מקצועית לאורך מסלולי קריירה; - הקצאת זמן לעובדי ההוראה )"שעות השהייה"( לביצוע משימות

שונות בבית הספר, בנוסף להוראה בכיתה; - חיזוק הניהול ואיכותו.

דגשים בתשע"ב: העמקת האיכויות הפדגוגיות במסגרות הלימוד השונות )פרטני

מורה-תלמיד, קבוצה קטנה, כיתה(

רפורמת אופק חדש בחט"ברפורמת אופק חדש בחט"ב

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

חטיבות ביניים.172רפורמת אופק חדש מוטמעת ב –

האידיאולוגיה הפדגוגית עליה מבוססת הרפורמה זהה לזו שבבתי

הספר היסודיים. ההבדלים בין חטיבות הגיל מתמקדים בהרכב

משרת עובדי ההוראה ובייעוד חלק מהשעות בהלימה לגיל התל'.

רק חטיבות ביניים שהצטרפו לרפורמת אופק חדש, יכלו להצטרף

לחאלו"ם – חינוך אישי לצמיחה ולמנהיגות, במטרה לפתח

אחריות כוללת לכל תלמיד ושל כל תלמיד, לצמיחה בתחום

הלימודי, החברתי והאישי ולטפח יכולת מנהיגות לקידום יעדים

אישיים וחברתיים.

רפורמת אופק חדש בחינוך רפורמת אופק חדש בחינוך המיוחדהמיוחד

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

בתי80עד תשע"ב הצטרפו לאופק חדש עובדי הוראה העובדים בכ- הוראה חדשים, ספר של החינוך המיוחד, גננות לחינוך מיוחד ועובדי

שהצטרפו למערכת החינוך במסגרת המתי"אות.

רפורמת "אופק חדש" פתחה בפני מסגרות החינוך המיוחדהזדמנויות חדשות לארגון השעות הפרטניות ושעות השהייה,

ובפני עובדי הוראה בחינוך המיוחד - מורים, גננות, מטפלים פרארפואיים ומטפלים באומנויות, מנהלים ומפקחים, הזדמנויות

להתפתחות מקצועית וקידום בדרגות מקצועיות.

הדגשים לשנה"ל תשע"ב:

הנחיות ייחודיות ליישום רפורמת אופק חדש בחינוך המיוחד.

התאמת כלי להערכת עו"ה בחינוך המיוחד

הכנת תשתית להצטרפות מסגרות חינוך מיוחד ייחודיות

חיזוק תהליכי פיתוח מקצועי

ליווי וסיוע למפקחים במחוזות

רפורמת עוז לתמורה בחטיבות רפורמת עוז לתמורה בחטיבות העליונותהעליונות

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

הרפורמה אמורה ליצור שיח אחר ודיאלוג פורה בין כל באי ביה"ס

ולקדם את הישגי מערכת החינוך ותעצים את מעמדו של השינויים המרכזיים מתמקדים:המורה

- במבנה שבוע העבודה של המורה

- בשכר המורה

- בהגדרת בעלי תפקידים ותיגמולם

- בפיתוח מקצועי

- בהערכת עובדי הוראה

- בפדגוגיה אחרת

חטיבות 75בתשע"ב מוטמעת הרפורמה באופן מלא ב – עליונות

חטיבות עליונות באופן חלקי. 174וב –

הרפורמה מהווה הזדמנות לשינוי משמעותי בחטיבות העליונות

בהיבט הפדגוגי, בתחום הניהולי ובתנאי העסקת המורים

ניהול עצמי בבתיה"ס היסודייםניהול עצמי בבתיה"ס היסודיים

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

5הניהול העצמי כולל תפיסה ניהולית ארגונית הכוללת עקרונות:

מיקוד שליטה פנימי, העצמה והאצלת סמכויות, ארגון לומד, אחריותיות ופיתוח יחסי בית ספר-סביבה.

בתשע"ב החל פיילוט במחוז ת"א ובמחוז חיפה, אשר כולל מעבר לניהול עצמי ברשויות מקומיות שטרם עברו

לניהול עצמי, והרחבה של ניהול עצמי ברשויות שכבר נכנסו למהלך.

במהלך שנה"ל תשע"ג עד תשע"ה כלל בתי הספר היסודיים צפויים להתחיל מעבר לניהול עצמי.

ביסוד מעבר בתיה"ס לניהול עצמי עומד מתן מרחב ואוטונומי

לבתי הספר, הן מן ההיבטים הפדגוגיים ניהוליים והן מן ההיבט

התקציבי- מנהלתי והעברת מוקד קבלת ההחלטות לביה"ס, וזאת

במטרה להשביח את הניהול בבתיה"ס, להעלות את ההישגים

הלימודיים ולקדם את האקלים החינוכי.

שילוב הטכנולוגיה לקראת המאה שילוב הטכנולוגיה לקראת המאה 2121ה-ה-

משרד החינוךהמינהל הפדגוגי

על ידי 21מהות הרפורמה: התאמת מערכת החינוך למאה ה-תקשוב מוסדות החינוך ושלוב טכנולוגיות התקשורת

והמידע בתהליכי ההוראה-למידה והניהול .דגשים לשנת תשע"ב: פיתוח אוריינות התקשוב כחלק בלתי

נפרד מתהליכי ההוראה-למידה בתחומי הדעת השונים.

דגשים לשנת תשע"ב: פיתוח אוריינות התקשוב כחלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה-למידה בתחומי הדעת השונים.

מספר בתי ספר לחינוך 60בחנ"מ התכנית מוטמעת בכ- מיוחד

כיתות לחינוך מיוחד בבתי ספר רגילים.750ובכ – הדגשים לשנה"ל תשע"ב:

התאמת המחוון לחינוך מיוחד, )על פי לקויות( לכניסה לתכנית.

הפעלת מערך השתלמויות לצוותים.הפעלת מערך שיעורים של למידה מרחוק בשעות הבוקר.

הרחבת פרוייקט "תקשוב כהשתלבות" לתלמידים בעלי צרכים

מיוחדים מורכבים בכל הארץ.