שילוב תחומי עניין של תלמידים בהוראת ביולוגיה

מרכזת ההשתלמות: גלית חגי

( בין השאלות 50%במחקר שנערך בקרב תלמידי תיכון, מצאנו כי יש פער גדול )

שמעניינות את התלמידים בשלושה נושאים שנלמדים בביולוגיה, לבין תוכנית הלימודים

באותם נושאים.

( נענות 21%במחקר המשך לגבי אותו נושא מצאנו, כי חלק גדול משאלות התלמידים )כ-

על ידי המורים למרות שאין הכרח ללמדם על פי תוכנית הלימודים.

אנו מאמינים, והדבר נתמך בספרות המדעית, כי תלמיד מתעניין יותר ילמד טוב יותר

והישגיו יהיו גבוהים יותר. איסוף מראש של השאלות המעניינות את התלמידים והוראה

מבוססת עניין המתייחסת ברצינות לשאלות ומצליחה לשלבם במקום הכרונולוגי הראוי

של תוכנית הלימודים, עשויה להגביר את רמת העניין והמוטיבציה ללמידת מדעים בקרב

תלמידי תיכון.

אנו מזמינים אתכם להשתתף בהשתלמות מורים שתיערך במחלקה להכשרת מורים

בטכניון. במהלך ההשתלמות נלמד רקע תיאורטי המתייחס לעניין, רלוונטיות והחשיבות

שבהתייחסות ל"קול התלמיד". נציג את ממצאי המחקר, נתרגל הוראה מבוססת עניין

וניישם שיטה שתוכל לעזור למורים לאתר את מה שתלמידיהם מעוניינים לדעת ולשלב

את תחומי העניין הללו בתוך מה שהמורה רוצה ללמד ובתוך התכנים שצריך ללמד על פי

תוכנית הלימודים לבגרות.

מדו תוך שהם מנסים לצמצמו, יתרמו אנו מאמינים שמורים שיהיו מודעים לפער ויל)

למוטיבציה של התלמידים ללמידת מדע ולרמת העניין שלהם בנושאים הנלמדים ויקדמו

את המקצוע המדעי כרלוונטי ומתחדש.

הקדמה

: מוטיבציה ועניין בהוראת המדעים והפער בין תחומי העניין של תלמידים 1מפגש לנושאים שמופיעים תוכנית הלימודים.

: שיטות לזיהוי ואיתור תחומי עניין של תלמידים.2מפגש

: איתור תחומי עניין של תלמידים דרך אתרים מקוונים )הרצאת אורח(.3מפגש

: דרישות תכנית הלימודים בביולוגיה והוראה מבוססת עניין.4מפגש

: )מפגש מקוון( שאילת שאלות בהוראה – תיאוריה מול מעשה.5מפגש

: שאלות תלמידים6מפגש

: )מפגש מקוון( שילוב תחומי עניין של תלמידים בתוכנית הלימודים.7מפגש

השוואה בין שאלות תלמידים לתוכנית הלימודים )מפגש מקוון(: 8מפגש .בביולוגיה

: שילוב תחומי עניין של תלמידים בתוכנית הלימודים + השוואה לתוכנית 9מפגש הלימודים דרך שעורים לדוגמה.

: הצגת מחקר לזיהוי תחומי עניין של תלמידים ושילובם בתוכנית 10מפגש הלימודים + מודל להוראה מבוססת עניין.

: דווח והערכה של יישום המודל - הוראה מבוססת עניין.11-13מפגש

.: סיכום ההשתלמות ומשוב14מפגש בדיקת המודל לאור הניסיונות מהשטח, תיקונו ותיקופו.

תוכנית המפגשים

הנתונים כוללים: פיסיקה, כימיה וביולוגיה•

חשוב לציין שיש חפיפה גדולה בין התחומים כי תלמידים רבים ניגשים •לשניים מבין המקצועות במקביל

אחוז הניגשים לבגרות במדעים בשנים האחרונות לפי שנת סיום

28.00

28.50

29.00

29.5030.00

30.50

31.00

31.50

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009

שנה

םרי

חבו

הז

חוא

סה"כ

..

הניגשים לבגרות במדעים לפי שנת סיום ומגדר

0.00

10.00

20.00

30.0040.00

50.00

60.00

70.00

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008

שנים

ך תו

מת

רובג

לם

שייג

הנז

חוא

"כה

סה

בנות

בנים

אחוז הניגשים לבגרות במדעים השונים

0.002.004.006.008.00

10.0012.0014.0016.00

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008

שנה

תרו

בגל

ם שי

יגהנ

ז חו

א

כימיה

ביולוגיה

פיסיקה

יחס הציבור למדע וטכנולוגיה

יש הסכמה רחבה לגבי החשיבות של מדע

(96%וטכנולוגיה בישראל ) .

כאשר אנשים נשאלים על מקצוע מועדף

13לילדם, המקצועות המועדפים מבין

.אופציות הם מהנדסים, רופאים ומדענים

: הכרות והצגת ההשתלמות.1מפגש

מוטיבציה ועניין בהוראת המדעים והפער בין תחומי

העניין של תלמידים לנושאים שמופיעים תוכנית

- רקע תיאורטי.הלימודים

)מהי מוטיבציה, מוטיבציה פנימית וחיצונית, מה גורם

למוטיבציה פנימית אצל ילדים, מהו עניין, עניין אמוציונאלי

ועניין קוגניטיבי, עניין אישי ועניין תלוי מצב, מה מרגישים

הנוכחים בנושא ומה מדווח בספרות על הפער בין הנושאים

שמעניינים תלמידים לנושאים שנלמדים בביולוגיה (.

מהי מוטיבציה? )מבחר הגדרות(

הסיבה או הסיבות לעיסוק בהתנהגות מסוימת. •

מצב פנימי או תנאים שיוצרים התנהגות מסוימת או •נותנים

לה כיוון.

תחושה או רצון שמעוררים ומכוונים התנהגות מכוונת • מטרה.

ההשפעה של צרכים ורצונות על האינטנסיביות והכיוון •של

התנהגות.

היא מושג מפתח בתהליך הלמידה, ובעלת מוטיבציה

השפעה מכרעת לא רק על הישגיו של התלמיד אלא גם

(. 2006ניסן, (על טיב הלמידה שלו ועל ערכיו

מוטיבציה נהוג להתייחס לשני סוגי הנעות )מוטיבציות(:

. חיצונית ופנימית

מוטיבציה פנימית וחיצוניתמתייחסת לעשייה של מוטיבציה חיצונית

משהו כדי להגיע לתוצאה נפרדת, למשל הצלחה בבחינה, התחמקות מעונש, קבלה

(Vallerand et al., 1992)חברתית

מתייחסת לעשייה של מוטיבציה פנימיתמשהו שלא לשם השגת תוצאה נפרדת

(Ryan & Deci, 2000)מעבר להנאה שבפעילות

)מובן שאין מדובר במצב דיכוטומי אלא ברצף(

היא לימוד המכוון מוטיבציה חיצוניתלמידה מתוך

להשיג תוצאות שהן מעבר ללימוד עצמו, כמו תגמולים

חומריים או יוקרה חברתית. הלומד מתוך מוטיבציה

חיצונית מתייחס ללימוד כאמצעי להשגת תוצאות

שהקשר בינן לבין חומר הלימוד אינו ישיר. הלומד מתוך

, לעומת זאת, רואה בלימוד תכלית מוטיבציה פנימית

לעצמה. סוג המוטיבציה של התלמיד ישפיע על טיב

הלמידה. לימוד מתוך עניין בתוכן או מתוך הרצון לדעת

אותו ולשלוט בו נובע מתוך מוטיבציה פנימית(Vallerand et al., 1992, Ryan & Deci, 2000, Hidi, 1990 , ,ניסן

2006).

"אני באמת רוצה לכתוב

את הדוח הזה"

"אני באמת לא רוצה לכתוב

את הדוח הזה"

"כתוב את הדוח הזה

ותקבל בונוס"

"כתוב את הדוח הזה או

שתפוטר"

שלילי

מוטיבציה רחוק מהמטרה

חיובי

מוטיבציה לקראת מטרהמי

פני

תשו

על

ה צ

רוה

תא

ת

אז

ניצו

חי

ה ש

עת

שה

צרו

ו ה

שמי

תא

ז

סוגים של מוטיבציות4

שני סוגי המוטיבציה יכולים להביא ללמידהמשמעותית )אבל(

למידה מתוך מוטיבציה פנימית מאופיינתבהישגים גבוהים יותר ובהנאה רבה יותר מן

הלימוד )כנראה דרך מנגנון של הפניית תשומת לב(

באלו נסיבות מתרחשת למידה מתוך מוטיווציה פנימית?

תלמידים מונעים פנימית ללמידה כאשר:

הם מתייחסים לתוצאות הלמידה שלהם כפרמטר שהם יכולים • לשלוט

בו )למשל את כמות המאמץ שהשקיעו(.

על כיבוש היעדים שלהם על להשפיע הם מאמינים שהם יכולים •ידי

מה שהם עושים )ושהתוצאות לא נקבעו מראש באופן עיוור(.

בנושא ולא רק לשנן את הלמידה שלו כדי להתמחות מעוניינים •להשיג

תוצאות טובות.

מהמודל של שהרעיון של פרסים וציונים נעדר שמים לב •מוטיבציה

פנימית ושרעיון התגמול הוא גורם חיצוני.

עניין, כישרון, סקרנות, זיקה, אוטונומיה הם חדורי •

ובחזרה לקרקע המציאות:

בבית הספר מוטיבציה פנימית הולכת ונחלשת ככל •

.(Ryan & Deci, 2000)שמתקדמים בגיל

מרבית הלמידה בבית הספר בנויה על מוטיבציה •

חיצונית ואת רכישת הידע היא לעיתים נדירות נהנה

& Csikszentmihalyi)לעשות בשביל התועלת האישית שלו

Hermanson, 1995).

תיאורית ההגדרה העצמית

אני לומדת למבחן כי אחרת ההורים שלי יהרגו אותיאני לומדת למבחן כי אשנא את עצמי אם אכשל אני לומדת למבחן כדי להתקבל לטכניון,. זה החלום

.6שלי מאז גיל

Vallerand et al. 1992 מיון על פי

מוטיבציה

חיצונית פנימית חוסר מוטיבציה

לחוות לדעת להשיג

הנאה אינטלקטואלית

חקר וגילוי

סקרנות

למידה ופתרון בעיות

מהו עניין? עניין הוא סוג של מוטיבציה פנימית(Ryan and Deci 2000).

עניין: נכונות להשקיע אנרגיה במערך אחד של גירויים

.(Csikszentmihalyi and Hermanson 1995)ולא באחר

עניין הוא מניע חזק, השונה מגורמים מוטיבציוניים

.( Krapp 2002)אחרים בכך שהוא תלוי תוכן

מתייחס לרגש של משיכה לדבר המעניין. יכולים עניין

להיות הבדלים בעצמת הרגש וביציבות הרגש. נראה

שעניין "אמוציונאלי" הוא רגש חזק יותר של משיכה

( חזק interestבהשוואה ל"קוגניטיבי", ושעניין "אישי" )

.(Beck et al, 1995)( interestingnessמעניין ה"סביבתי" )

עניין: אישי או תלוי מצב

עניין אישי תכונה של האדםמניע חזק, תלוי תוכן קבוע לאורך תקופה ארוכה

)עניין תלוי-מצב )סביבתי'תכונה של המצב/הטקסט/התוכן/הפעילות/הקשר וכואינו קבוע, אך יכול להפוך לעניין אישי

מהעניין ( שיש לאדם בדבר מסוים, חזק interest )עניין "אישי"

( שהוא חלק מהתכונות של interestingness" )ה"סביבתי

האובייקט המעניין. העניין האישי נובע מהבדלים בין אישיים )"מה

שמעניין אותי לא בהכרח מעניין אותך"( והוא משפיע על מידת

העניין שאנו משליכים על האובייקט או המשימה )"זה אובייקט

מעניין", "זאת משימה לא מעניינת"(. למרות שהמוקד של העניין

האישי הוא האדם ומוקד העניין הסביבתי הוא הסביבה,

האינטראקציה בין אדם וסביבה היא האספקט המכריע של

(. מידת העניין, לכן, נגזרת משילוב בין Hidi, 1990שניהם )

; 1986מאפייני הלומד ובין מרכיבי האובייקט הנלמד

Renninger, 2000) .(Hidi & Baird ,

עשוי לצמוח אם יש ללומד ידע קודם בנושא. עניין קוגניטיבי

בהקשר זה חשובה מידת הידע הקודם: צריך שיהיה לקורא

ידע קודם שאינו רב מדי עד כדי היכרות קרובה מדיי עם

הנושא, אבל מצד שני גם לא מועט מדי, ובוודאי לא טוב

שיהיה היעדר מוחלט של ידע קודם.

מתעורר, לעומת זאת, כאשר לאירועים יש עניין אמוציונאלי

השפעה רגשית מידית. אלימות ומין, לדוגמה, ייחשבו

למעניינים, מפני שיש להם השפעה על רגשות הקורא, וכך גם

(Beck, et al, 1995.)סיפור היוצר תחושה של חוויה אצל הקורא

. בני למרכיב העניין השפעה רבה על תהליכי למידה

אדם, מבוגרים וילדים, עובדים קשה יותר ולומדים יותר

בשעה שדברים מעניינים אותם מאשר בשעה שהם

(.Hidi, 1990)עוסקים בדברים שבהם אין להם עניין

בין מידת העניין של התלמיד לבין נמצא קשר חיובי

.;Schiefele, 1998, Hidi, 1990)המוכנות שלו ללמידה )

רק לעיתים רחוקות תלמידים לומדים מתוך עניין בבית

הספר ולעיתים קרובות, הם מאבדים עניין במהלך

פועל יוצא מכך הוא, שהם אינם . (Renzel, 1998) הלמידה

פתוחים ללמוד ואינם ממצים את מלוא הפוטנציאל

. Blumenfeld et al, 1991) )שלהם

פער בין נושאי העניין של הלימודים התלמידים לתוכנית

"קיים פער בין התכנים המוכתבים על ידי תוכנית הלימודים לבין שאלות המעסיקות את התלמידים"

(Baram-Tsabari et al., 2006,,Jenkins & Nelson, 2005 Deci, 1992.)

תלמיד שוודי ציין ש''הבעיה עם לימודי מדע בבית הספר היא שהם מספקים תשובות לא מעניינות לשאלות שמעולם לא

(.Osborne, 2006 )שאלנו"

"פער זה יוצר לעיתים תחושה של למידה מתוך הכרח ולא . (Gardner, 1991) מתוך עניין ומוטיבציה"

מחקר לזיהוי תחומי העניין של התלמידים באמצעות

תלמידים, מתמחים ושאינם 343שאלותיהם נעשה בקרב

563מתמחים בביולוגיה מכיתות י',יא',יב'. בדרך זו נאספו

שאלות בשלושה נושאים ביולוגיים. השאלות שנאספו הושוו

לתכנים הנדרשים בתוכנית הלימודים. מהתוצאות עולה

מהשאלות שהעלו התלמידים אינן זוכות להתייחסות 50%שכ-

בתוכנית הלימודים.

מתוך הנושאים שהעלו התלמידים ואינם מופיעים בתוכנית

הלימודים, ציינו המורים שהשתתפו במחקר כי הם מתייחסים

מהשאלות במהלך הוראתם הרגילה גם אם אינן 50%לכ-

עולות בכיתה.

מורים שמלמדים ביולוגיה בתיכון מראה 7ממוצע בין

משאלות 21% מורים מלמדים עוד בפועלש

התלמידים, למרות שאינם מופיעות בסילבוס.

המורים, על פי דיווחיהם מתייחסים לחומר הלימוד

הזה, לא בגלל שאיתרו תחומי עניין של תלמידים

מראש, אלא בגלל שזה "אקטואלי", "הופיע בחדשות",

"חשוב לעתיד", "תלמידים תמיד שואלים", "הופיע

בספר הלימוד" וסיבות נוספות.

"עד לאחרונה התעלמו או הפחיתו חוקרים מערך קולו

של התלמיד כמקור מידע. הלומד קיבל יחס של אובייקט

מחקר ולא של בעל דעה שיכול לתרום באופן מושכל

ד בתכניות הלימוד הבית ספריות". Oלהחלטה מה יילמ

( Jenkins & Nelson, 2005.)

"התייחסות לקולו של התלמיד עשויה להגביר את

ההתנהלות הלימודית הנובעת ממוטיבציה פנימית, מתוך

עניין, בהוספת דעת ומתוך תחושה של שליטה ויצירה.

התנהלות כזו תפתח מרכיבים כמו העמקה, ביקורתיות,

סקרנות ויצירתיות ותצמיח תפיסת חיים המכוונת לפיתוח

(. 2006 )ניסן, וביטוי עצמי"ערוב התלמידים בהחלטות לגבי חייהם, ובכלל זה במה שהם

רוצים לדעת, אפשרית מן הבחינה המעשית וחשובה

מבחינה

. (Davie & Galloway, 1996) מוסרית וחינוכית

האם אנחנו מקדישים מחשבה מספקת למה •

מעניין את התלמידים?

האם אנחנו צריכים לקחת בחשבון בהוראה מה •

מעניין את התלמידים או ללמד מה שחשוב

לדעתנו?

- איסוף שאלות תלמידים לגבי מה היו לבית

רוצים ללמוד בנושא מסוים שכרגע נלמד בכיתה.

חלקו דפים ריקים לתלמידים של הנושא שאותו

אתם מלמדים כרגע. בקשו אותם לרשום את כל

השאלות שהיו רוצים לדעת בנושא.

הביאו את רשימת השאלות למפגש הבא

משוכפל כמספר המשתתפים.

: מוטיבציה ועניין בהוראת המדעים 1סיכום מפגש

והפער בין תחומי העניין של תלמידים לנושאים

- רקע תיאורטי.שמופיעים תוכנית הלימודים

)מהי מוטיבציה, מוטיבציה פנימית וחיצונית, מה גורם

למוטיבציה פנימית אצל ילדים, מהו עניין, עניין

אמוציונאלי ועניין קוגניטיבי, עניין אישי ועניין תלוי מצב,

מה מרגישים המשתתפים בנושא ומה מדווח בספרות

על הפער בין הנושאים שמעניינים תלמידים לנושאים

שנלמדים בביולוגיה(.