המחתרת היהודית בבלגיה

2008הוצג ביום עיון מדריכי פולין, חנוכה,

כתב : משה פלדמן

מאפייני הכיבוש הגרמני בבלגיה

ממשל צבאי ולא אזרחי כמו בפולין.•מחלוקות בין שלטונות הצבא לבין גורמי ה •

ס"ס והגסטאפו. החלה רדיפת 1942כתוצאה – רק במחצית •

היהודים בצורה ממוסדת.אין השפלות פומביות והתעללויות.•יחס אוהד של האוכלוסייה המקומית •

ליהודים והענות למאמצי הצלה.

1942מראה רחוב בבריסל, מחצית

היהודים בבלגיה בתקופת הכיבוש

מבין היהודים שהיו בבלגיה 90%יותר מ-• לא היו אזרחים בלגיים.1940ב-

לאחר הכיבוש, רוב החוג המייצג של יהודי בלגיה • נמלט ללונדון.

.(, A.J.B )הגרמנים מקימים את ה-א.ג'י.ב•היודנראט בבלגיה שעסק בעיקר ברישום

היהודים, בשם השלטונות, לצורך "התיישבות מחדש ועבודה במזרח".

הקבוצות היהודיות הלוחמות

)"הועד להגנת . C.D.J מחתרת ה-•כללה קומוניסטים, ציונים מכל היהודים"(

.הגוונים, ובלגים לא-יהודים

Armée)"צבא הפרטיזנים הבלגי" •Belge des Partisans .)

מאפייני המחתרת

גרילה עירונית הנתמכת באהדת האוכלוסיה.•חלוקה לתאים. סה"כ מנו הקבוצות כמה •

עשרות חברים.מידור בין הקבוצות. העדר תיאום בפעילות •

בין שתי המחתרות.שימוש בבלדרים לתקשורת בין הקבוצות, •

בעיקר נשים.קשרים עם המחתרת הבלגית.•

דוגמאות לפעולות שבוצעו

תקיפת משתפי פעולה: ההתנקשות בחיי •הולצינגר-ראש היודנראט, חיסול "ז'אק

המוסר".תקיפת נכסים גרמניים: חיסול קצין ס"ס בכיר •

בביתו, חבלה במפעלים שעבדו לטובת הצבא.חילוץ פצועים יהודיים מבתי חולים.•הסתרת ילדים יהודיים.•הכנת תיעוד מזוייף.•

תעודת זהות מזוייפת ע"ש ג'ילברט רנארד )לפי ר"ת : גיטה רוזנצוויג*(

*אמו של הח"מ

הכנת עלוני המחתרת

הוחל ברדיפת היהודים ובריכוזם לקראת 1942החל ממאי .השילוחים למזרח

בעיר מאלין )מכלן בפלמית(, נהג הגסטאפו לרכז את •היהודים המיועדים לגירוש למזרח.

היהודים רוכזו במחנה צבאי •בו שהו מספר שבועות •בין טרנספורט לטרנספורט.•

אמור היה לצאת הטרנספורט העשרים ובו לפי 1943באפריל . יהודים1600הערכות המחתרת כ

המחתרת קבלה החלטה לתקוף הטרנספורט ולשחרר •יהודים רבים ככל האפשר.

התפקיד הוטל על האחים ג'ורג' ואלכסנדר ליפשיץ ואליהם •חבר בלגי לא יהודי.

"ליפשיץ ג'ורג' – ביצע ההתקפה על ה"טרנספורט העשרים

ליפשיץ אלכסנדר – ביצע ההתקפה על ה"טרנספורט "העשרים

מאלין/מכלן

"הפעולה נגד "הטרנספורט העשרים

, השלושה עצרו את 1943 אפריל 19בליל ה •הרכבת בכיסוי של עובדי מסילת הברזל, ירו על

השומרים ופתחו את דלתות חלק מהקרונות.תוצאות הפעולה:•

600-700 200 יהודים ברחו, מהם נתפסו כ. נהרגו.60עשרות נפצעו ויותר מ שני האחים ליפשיץ נתפסו על ידי הגסטאפו והוצאו

.להורג

המקרה • היה העשרים הטרנספורט נגד המבצע חמושה התקפה של הכבושה אירופה בכל היחיד יהודית על משלוח של יהודים המיועדים להשמדה. הוסיף ורשה בגטו פרוץ המרד ליום עיתויו המקרי

לסמליות שבפעולה.

סיפורו של ה"טרנספורט העשריםן" במוזיאון ב מאלין

פרסום בעתונות אודות הוצאה להורג של שלושה חמושים

שמואל )סם( פוטשניק

השתתף בחיסול קצין ס"ס.

1943 ספט' 8הוצא להורג ב

*משה )מוריס( רוזנצוויג

השתתף בחיסול קצין ס"ס.

ספט' 8הוצא להורג ב 1943

*דודו של הח"מ

המכתב האחרון.נשלח מכלא סנט ג'יל, בריסל, ערב הוצאתו להורג

1943 בספטמבר 8בריסל, •ג'ילברט* יקירתי,•כשתקבלי את המכתב הזה שוב לא אהיה בחיים. זה טראגי אך נכון. •

יודע אני כי ביום קוראכם מכתב זה , תסבלו סבל איום, אך אני אלך מפה ומחשבותי האחרונות מופנות כולן אליכם. לבי שותת דם בשעה שאני

חושב על מה שהורי כבר סבלו בגללי, ומה גדול יהיה סבלם כאשר יקראו מכתב זה. תמצאו במכתב זה ביטוי אחרון שלי לאהבתי אליכם ולכל

משפחתי. מותי יהיה קל עלי יותר אם אדע כי הם במצב בריאותי טוב יותר ומוגנים מפני העוני.

אינני רוצה להאריך בעינוי זה, ודעו כי רצוני האחרון הוא שהורי יסיימו את •הסיוט ושיחיו חיים מאושרים וקלים, כפי שהם ראויים להם.

שלום לכל המשפחה ולכל חברי וחברותי. אני מחבק את כולכם, אבא •ואמא אחיות ואחים, בכל הכוח שעוד נותר בי ובכל מאודי . מאמין כי

רצוני האחרון יכובד. שלוםמוריס רוזנצוויג•

* שמה הבדוי של אחותו, אמו של הח"מ•

יעקב גוטפרויינד – מפקד המחתרת היהודית

מצבתו של מוריס רוזנצוויג בבית הקברות הצבאי בבריסל

בית הקברות הצבאי בבריסלבזמן הכיבוש – מקום הוצאתם להורג של לוחמי מחתרת

דברי סיכוםהמאבק בבלגיה היה מרי יהודי מאורגן. הלחימה היהודית •

צמחה ברחוב היהודי, נבעה מצרכים יחודיים יהודיים. משום כך נקטו הבלגים באופן טבעי בהגדרות "מרי יהודי",

"פרטיזנים יהודיים". מדובר על מעורבות יהודית, בשטח המחייה היהודי , ללא •

סממן או מניע לאומי בלגי. הייתה זו קבוצה של פרטיזנים יהודיים שייצגו את הציבור היהודי , הגנו על כבודו וקיומו.

ראויה לציון הסולידריות שחלקים גדולים מהאוכלוסייה •המקומית הפגינו כלפי המאבק היהודי ותרמו להצלחתו.

לאחר המלחמה קבלו הלוחמים היהודיים בקבוצות •השונות, אותות הצטיינות מאת ממשלת בלגיה, כהכרה

רשמית בפועלם.