דו"ח בינייםשל ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא:קליטת...

הכנסת

: פרלמנטרית בנושאהחקירה הועדת

קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

ח ביניים "דו

: של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא


בראשות חבר הכנסת אחמד טיבי

2008דצמבר – 2008פברואר

2009 ינואר, ט"התשס, ירושלים

תוכן עניינים

מבואמ "ע

2 ר"דבר היו

4 חברי הוועדה

5 עבודת הוועדה

13 יצוג הולם תמונת מצב להקמת הוועדה: שער ראשון

המסגרת הנורמטיבית :פרק ראשון

13 פסיקה וחקיקה

15 החלטות הממשלה

17 2007העסקת עובדים בשירות המדינה עד שנת :פרק שני

21 (2007סוף )המיעוט הערבי נתונים רלוונטים :פרק שלישי

25 הגורמים להיווצרות הבעיה :פרק רביעי

28 בחברות ממשלתיות , תעסוקת ערבים במשרדי הממשלה: שער שני

ובשלטון המקומי

54 תגובות לדיוני הוועדה –הסתייגויות וחסמים , קשיים: שער שלישי

64 ביניים מסקנות והמלצות: שער רביעי

64 מסקנות :פרק ראשון

69 המלצות :פרק שני

: נספחים

מיום 1402' ממשלה מסהחלטת , לאוכלוסיה הערבית בשירות המדינהיצוג הולם :'נספח א

27.01.2004.

החלטת, קידום השוויון ושילוב אזרחי ישראל מקרב בני המיעוטים בשירות המדינה: 'נספח ב

.12.03.2006מיום 4729' ממשלה מס

דת נותנת תוקף להחלטת וע, 31.08.2006מיום ( 3ערב ) 414החלטת הממשלה מספר :'נספח ג

(.3ערב ) 15.08.2006השרים לענייני המגזר הלא יהודי מיום

החלטת , רקסית בשירות המדינה'יצוג הולם לבני האוכלוסיה הערבית הדרוזית והצ :'נספח ד

. 11.11.2007מיום 2579' ממשלה מס

הכנסת

00748109:סימוכין

הרצינית על התייחסותהאשר הצביעה ,בבחינת אמירה חשובה של הכנסתהייתה העדווההקמת

עובדים לשוג ההולם נושא הייצלהפנות את הזרקור למטרת הוועדה הייתה .חשובה זו לסוגייה

ייצוג הולם זוכה לאמון של כלל שירות ציבורי שיש בו ואין ספק כי ערבים בשירות הציבורי

בהתייחסות של קובעי המדיניות ומקבלי פעילות הוועדה הצליחה להביא למפנה .הציבור

.ההחלטות לנושא

נקבע כי המדינה אף הזכות לשוויון היא אחת מזכויות היסוד של האדם ובמגילת העצמאות

עקרון השוויון ,לצערי". גזע ומין, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה בלי הבדל דת"

. של האוכלוסיה הערבית עדיין אינו ממומש ואי השוויון בולט בעיקר במישור התעסוקה

מדיניות ההעסקה . הממשלה ה בלעדית שלשירות המדינה הינו סקטור תעסוקתי הנתון לשליט

המדינה על . ת עמדת הממשלה כמעסיק ויש לה השפעה רבה על שאר המשקאוהשכר מבטאת

להמנע מאפלייה –קודם כל -גורמים פרטיים אלא ל ידיובה לא רק למנוע אפלייה עחהמוטלת

. בשירות המדינה משמעה הפרת חובה זו( ומועמדים לעבודה)אפלייה של עובדים . בעצמה

מנציחות את האפלייה וההדרה כלפי האוכלוסיה הערבית לרבות ייצוגה בשירות ת ישראל וממשל

שיצרו ציפיות בנושא הייצוג ההולם בשנים האחרונות התקבלו מספר החלטות ממשלה . הציבורי

התבוננות בדרכי . ההחלטות נותרו בגדר מס שפתיים ,ואולם. בקרב האוכלוסיה הערביתותקוות

ונכשלת במתן פתרון בלבד התנהלותה של הממשלה מובילה למסקנה שזו נוקטת בצעדים סמליים

האחרונות ניכר רצון כן ואמיתי של חלק ממשרדי הממשלה והגופים בשנים אמנם . אפקטיבי

ההחלטות אינן ,לרוב אך ,השונים לשפר את ייצוגם של העובדים הערבים בשירות הציבורי

או שכלל אינו , קצב ההתקדמות איטי מדי. הדרך ארוכה -ועדיין מתורגמות לפרקטיקה ממשית

.לאין שיעור ממספרם היחסי באוכלוסיה בישראלומספר המועסקים הערבים עדיין נמוך , קיים

. גיאוגרפיותוכלכליות , חברתיות, סוציולוגיות –רבות , כפי שעלה מדיוני הוועדה, הסיבות לכך

אין ספק כי תיקון המצב . חלק מהסיבות נובעות מהגורם האנושי וחלק מקורן בגורמים חיצוניים

ידרוש מהמדינה לא רק הצהרות ואמירות אלא פעולה נחושה ועשייה עקבית לשם הגדלת מספר

והפניית כל המשאבים הנדרשים להשגה של יעדים ריאליים , העובדים הערבים בשירות הציבורי

האחריות על קידום מהלכים מתחלקת . תוך עמידה בלוחות זמנים ברורים וברי ביצוע, וסבירים

שרי הממשלה והאחראים על החברות , נציב שירות המדינה, בין רבים ומוטלת על ראש הממשלה

על שרי הממשלה . רק מאמץ משולב ורציף יביא בסופו של דבר לתוצאות הרצויות. הממשלתיות

לקבוע , לתפקידם בשבועות הקרובים לשים את הנושא בראש סדר היום שלהם החדשים שייכנסו

הם אלה האמורים להשקיע את מרצם בהסרת . יעדים שאפתניים ולפעול במלוא המרץ להשגתם

. המונעים את קבלתם של הערבים לשירות הציבורי, החסמים הקיימים כיום

. יהודים וערבים, שני עמים, ים זה בתוך זהולעית, מדינת ישראל היא מדינה בה חיים זה לצד זה

, אולם כל אלה. מנהגים שונים ומסורת אחרת, תרבות שונה, שני עמים אלה הם בעלי שפה שונה

בין אם זה , אדם אמור להתקבל לעבודה. אל להם למנוע את קיפוחם של הערבים בשירות הציבורי

דתו או , וללא קשר למינו, יכולותיובשל כישוריו ו, בשירות הציבור ובין אם זה במגזר הפרטי

הקריטריונים היחידים החשובים להתאמת העובד לתפקיד מסוים צריכים להיות האם . אמונתו

השאלה האם מדובר , במדינה מתוקנת. בחריצות וביושר, בהוגנות, הוא יוכל לבצע אותו במסירות

. בתהליך הבחירה רלוונטית ואינה אמורה להוות שיקולאינה באדם יהודי או ערבי כלל

בחיזוק שלטון הרוב או בהפניית , לא בהאדרת החזק, בין היתר, נמדדוחוסנה חוזקה של מדינה

אני , לכן. המקופח והטעון שיפור, המיעוט, אלא ביחסה אל החלש ,משאבים לקבוצות העילית

לזירוז כל יתרום את חלקו, ממצאיו ומסקנותיו, על נתוניו המפורטים, זהביניים ח "קווה כי דות

ותוביל לצמצום המערכות לפעולה משותפת ומתואמת שתעמוד ברמת הביצוע ובמבחן התוצאה

הפער הבלתי נסבל בין חלקה של האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל לבין חלקה בקרב עובדי

. השירות הציבורי

ועדהוייצוג הולם תמונת מצב להקמת ה: שער ראשון

הנורמטיביתהמסגרת : פרק ראשון

יקהקחפסיקה ו

הינה שאלת כבדת משקל שהיבטיה המרובים , שאלת העדפתם המתקנת של אוכלוסיות שונות . 1

, גזע, קע מגדרהמציאות שבה מופלות אוכלוסיות על ר 1.דונו מעל במות ציבוריות רבותינ

את המערכות הציבוריות להציע מספר מודלים לצמצום ההביא, לאום או מוגבלות אישית

. הפערים

שכן בעניין זה מתנגשים ההיבטים השונים של , בכל אחד מן המודלים יש יתרונות וחסרונות

בזכות יש חשש לפגיעה ,ומאידך, מצד אחד קיים רצון להביא לשוויון קיבוצי: הזכות לשוויון

יש חשש , בעת שיש רצון לפעול בצורה אפקטיבית לצמצום הפערים; הפרט לשוויון אישי

ואל מול החשש ליצירת מראית עין של ; תילהנצחת סטיגמות אודות האוכלוסיה המופל

קיים הצורך לפעול באופן זמני בצורה שתביא לידי תיקון , אפליה בהווה כלפי קבוצת הרוב

. האפליה ההיסטורית

כאשר , בית המשפט העליון הביע דעתו באשר לשאלת הייצוג ההולם בעבודה בשירות המדינה .2

להקצות משאבים של המדינה באופן , בין היתר, פי עקרון השוויון חובה היא-על"קבע כי

. המשרות בשירות המדינה אף הן בגדר משאבים של המדינה. שוויוני לערבים כמו ליהודים

שכן הם נושאים עמם אפשרות של השפעה על עניינים , במיוחד אלה הם משאבים חשובים

2".ובכלל זה על חלוקה של משאבים כספיים ואחרים, רבים

בית המשפט התייחס גם להיבט הכמותי בייצוג הולם בעתירת עדאלה נגד השר לעניני דתות

-הקציב כ כאשר נטען כי המשרד לעניני דתות, 3ן הקצאת תקציבים להחזקת בתי עלמיןיבעני

בית המשפט הגדיר . 20%מתקציבו למגזר הערבי בעוד חלקו בכלל האוכלוסייה עומד על 2%

ניתן צו המורה למשרד להקצות תקציבים לבתי העלמין באופן ". כמדבר בעד עצמו"פער זה

.שוויוני

בחר , על מנת להתמודד עם שיעורם היחסי הנמוך של אוכלוסיות שונות בשירות המדינה .3

חוק שירות ל (א)א15' סנקבע 2000בתיקון משנת . המחוקק בדגם של יצירת העדפה מתקנת

בכלל , בקרב העובדים בשירות המדינה"קובע כי ה, 1959-ט"תשי, (מינויים)המדינה

' ציון ל-בן; 500-463( ד"תשס)ג עלי משפט" הגנה על קהילות מיעוטים בבית המשפט"' בנבשתי א: ראה לדוגמה 1-106( 2004)ד קרית המשפט" במלאות יובל לקול העם ועשור לעקרון ההעדפה המתקנת –עיון בזכות לייצוג הולם ". ועוד( 2000) המכון הישראלי לדמוקרטיה, "העדפה מתקנת למיעוט הערבי"' ומודריק א' קרמניצר מ; 3 . 15( 5)פד נה 'אל ואחממשלת ישר' האגודה לזכויות האזרח בישראל נ, 6924/98צ "בג 2 .164( 2)ד נד"פהשר דתות ' עדאלה נ 1113/99צ "ובג ,167( 5)ד נב"פ, השר לענייני דתות' עדאלה נ, 240/98צ "בג 3

, ןיבנסיבות העני, יינתן ביטוי הולם, בכל משרד ובכל יחידת סמך, הדרגות והמקצועות

, של בני האוכלוסיה הערבית, אנשים עם מוגבלות של, לייצוגם של בני שני המינים

בחוק )ושל מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה , רקסית'לרבות הדרוזית והצ

."(ייצוג הולם –זה

לייצוג ,האוכלוסיה הערבית גם ןוביניה ,אוכלוסיות שונות זכותם של זה נקבעה בסעיף

בקרב הולם

הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב "קובע כי ( ב)א15' ס. העובדים בשירות המדינה

וכי לשם כך היא רשאית בין , "העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע

רק מועמדים שהם כשירים , ככל האפשר, לייעד משרות אשר יועסקו בהן"השאר

מיוצגת שאינה( א)מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן , לתפקיד

על "סעיף זה מאפשר לממשלה להורות , כמו כן. "כפי שתקבע הממשלה, באופן הולם

שאינה מיוצגת באופן ... ם מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולםמתן עדיפות למועמדי

". ומים לכישוריהם של מועמדים אחריםכאשר הם בעלי כישורים ד, הולם

החלטות הממשלה

הממשלה מספר החלטות בדבר ייצוג הולם קיבלה בשנים האחרונות, התאם לכךב. 4

לאוכלוסייה הערבית

. רות המדינהיבש

שיעור העובדים הערבים , החלטת הממשלה הראשונה בעניין זהערב קבלת , 2003בסוף שנת . א

ש קבעה יעד של שלו 2004בראשית שנת החלטת הממשלה . 5.5% -בשירות המדינה היה כ

4 .מדי שנה 0.8% -כ: דהיינו ,8% -שנים בו יועלה שיעור העובדים הערבים ל

חות נציבות שירות "על פי דו. הממשלה לא הצליחה לעמוד ביעד שהציבה לעצמה, ברם. ב

.בלבד 0.3% -שנתיים שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה עלה בכ בחלוף , המדינה

337לייעד הממשלה החלטה קיבלה ,17 -בחירות לכנסת הערב ה ,2006שנת בתחילת , לפיכך

כמות משרות זו 2008-2006.5יה הערבית בין השנים יבשירות המדינה לבני האוכלוס משרות

הותנתה בכך שמשרדי הממשלה השונים יקלטו לפחות שליש מכמות העובדים לכלל המשרות

מדה הנחת יסוד לפיה לצורך ע ,בבסיס החלטה זו. למשרות שיתפנו במשרדים עצמם( 112.5)

נדרשת קליטת ערבים בתפקידים מקצועיים ,הגברת קליטת עובדים ערבים בשירות המדינה

.בכירותרמות תפקידים בעלי אופק קידום ל

נדרשה הממשלה הנוכחית , 2004של ההחלטה משנת לנוכח אי השגת היעדים , כמו כן. ג

מועד השגת יעד לדחות את טה זו החליטה הממשלהבמסגרת החל .6לקבל החלטה נוספת 2006באוגוסט

בנוסף .10%יעמוד על 2010ערבים עד סוף שנת העובדים לפיו שיעור ה, כמו כן קבעה הממשלה יעד נוסף .2008עד סוף שנת , ההחלטה הקודמת בשנתיים נוספות

.תערביהבני האוכלוסיה ליוקצו 2008מן המשרות החדשות עד שנת 20%לפחות קבעה הממשלה כי

בשיעור העובדים 0.8%קבעה גידול שנתי ממוצע של , 2004כמו קודמתה משנת , גם החלטה זו. ד

כעבור כשנה נראה היה כי הממשלה לא תצליח לעמוד , עם זאת. הערבים בשירות המדינה

לפי 7.נאלצה הממשלה לקבל החלטה נוספת בעניין 2007ולכן בנובמבר , ביעד שהציבה לעצמה

השגת ומועד , בשיעור העובדים הערבים בשירות המדינה בוטל 8%יעד של ההשגת ,החלטה זו

על מנת , כמו כן. 2012הערבים בשירות המדינה נדחה לשנת עובדים הבשיעור 10%יעד של ה

כלל המשרות המתפנות המשרות המיועדות לערבים משיעור , להצליח לעמוד ביעדים אלו

ילווה אשר , המשפטים משרד ל"מנכבראשות , רדיבינמשוכן הוקם צוות , 30% -הועלה ל

.בנושאויסייע להם בהסרת החסמים , המשרדים עבודת את

. 27.01.2004מיום , 1402' החלטת ממשלה מס, יצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בשירות המדינה 4מיום 4729' החלטת ממשלה מס, המיעוטים בשירות המדינה קידום השיוויון ושילוב אזרחי ישראל מקרב בני5

12.03.2006. מיום יהודי -הלא המגזר לענייני נותנת תוקף להחלטת ועדת השרים , 31.8.2006מיום ( 3ערב ) 414החלטת הממשלה מספר 6

(.3 ערב) 15.8.2006מיום 2579' החלטת ממשלה מס, המדינהרקסית בשירות 'ייצוג הולם לבני האוכלוסיה הערבית הדרוזית והצ 7

11.11.2007.

עקרון הייצוג ההולם דורש הוספת תקנים לבני האוכלוסיה באמצעות תיקון אפליה קודמת . 5

או לחילופין העדפתם של בני האוכלוסיה המופלת , (עניין הדורש תקצוב נוסף)ת יהמופל

בעניין . תקנים המתפניםל

עקרון השוויון מחייב הקצאה של המשאבים הנתונים "זה קבע בית המשפט העליון כי

מקום בו מגבלות בכי בדרך כלל , פירושו של דבר הוא. לחלוקה על פי עקרונות שוויוניים

תקציביות אינן מאפשרות

באופן , ודשת של המשאבים הקיימיםיש לפעול לחלוקה מח, למי שקופח בעבר הגדלת תקציב

ההצדקה לפגוע בשוויון על יסוד שיקול תקציבי , בשל כך. שחלוקה זו תיעשה בדרך שוויונית

לצורך , בהם הפגיעה הצפויה בשוויון היא קלה והמחיר הנדרש, הוגבלה למקרים חריגים

8".גבוה באופן מיוחד, מימושו של השוויון

נדרשה , ועדת אורוהידועה כ, אור יאודורראשות השופט תבועדת החקירה הממלכתית גם .6

הגורמים השונים את בבואה לנתח ,בהקצאת המשאבים למיעוט הערבי ןלשאלת השוויו

כי ועדת אור ח "על פסיקות בית המשפט העליון קובע דובהסתמך .2000לאירועי אוקטובר

תחושת חוסר השוויון היא "וכי "מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו"עקרון השוויון הוא

היא פוגעת בזהותו העצמית . היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. מהקשה שבתחושות

9".של האדם

עקרון השוויון אינו מוחלט משום שייתכנו מקרים בהם קיימת כי עוד ח ועדת אור מציין "דו

רדים וארגונים ניתן לקבוע כי ניכוי העובדים במש ,לשם דוגמה, כך 10.הצדקה עניינית לכך

הינו בגדר מימוש ההצדקה ,מכלל שיעור העובדים בשירות המדינה ,העוסקים בביטחון

לעניין חלוקת המשאבים קובע .העניינית בשל הבעייתיות בתעסוקת ערבים בארגונים אלה

, כי גם אם השיקול התקציבי הינו בגדר הצדקה עניינית במימוש עקרון השוויון ,ח אור"דו

11.טן יחסית בהגשמת השוויון המהותיהרי משקלו ק

ת את החיוניות בפעולה אקטיבית כנגד חוסר והפסיקה מעגנהחלטות הממשלה ו, החקיקה

עולה כחוט השני כי חוסר מעשה וחידלון הינם בבחינת פגיעה בסדר ןמתוכ. השוויון והאפליה

.החברתי והחוקתי במדינת ישראל

.הד"לפס 25פיסקה , 18ש "לעיל ה, 1438/98צ "השופט זמיר בבג 8אלול , 2000ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 9

–ג "התשס . 21ף סעי, פרק ראשון, שער ראשון, 2003אוגוסט . 22סעיף , שם 10. 25סעיף , שם 11

12 2007ים בשירות המדינה עד העסקת עובדים ערב –פרק שני ויחידות הסמך לפי משרדים 2007התפלגות העובדים הערבים בשירות המדינה בשנת . 7

של העובדים במשרדים יםולפי האחוז

.31.12.2007, נציבות שירות המדינה, 2007ח לשנת "דו, ייצוג הולם לבני האוכלוסיה הערבית בשירות המדינה 12

שיעור העובדים הדרוזים בשירות המדינה גבוה משיעורם היחסי מכלל אוכלוסיית האזרחים * . הערבים

2007-2003העובדים הערבים בשירות המדינה בשנים התפלגות. 8

ומעלה ( ומקבילתה)ר "מח 44עובדים בלבד היו בדרגה 26, 2007מתוך כלל עובדי המדינה הערבים בשנת

2012תכנון איוש לצורך עמידה ביעד הממשלה עד שנת . 9

( 2007סוף ) ט הערבי נתונים רלוונטייםהמיעו –פרק שלישי

הינם 20% -יהודים ו 80%מהם , במדינת ישראל גרים כשבעה ורבע מיליון נפש. 10

13.ערבים

%באלפים אוכלוסייה

יהודים ואחרים

)*( 5794 80

20 1450 ערבים

100 7244 כ"סה

תם לא אולם יהדו, הכוונה לתושבי ישראל הנמצאים כאן כחוק -אחרים)*(

.עיקרם יוצאי חבר המדינות. שאינם יהודים הוכרה או

2007אוכלוסייה סוף

(. 120)ודרוזים ( 175)בדואים , (1155)הנתון מורכב מערבים –ערבים*

תעסוקה ואבטלה. 11

תעסוקה לפי ענף כלכלי

כי שיעור המועסקים הערבים במקצועות עולה , 2007מן הנתונים להלן המתייחסים לשנת

שיעור זה .בינוי וחקלאות: כגון( צווארון כחול)בהן נדרשות מיומנות והשכלה נמוכים יחסית

. גבוה בהרבה משיעור המועסקים בקרב הרוב היהודי

. 59' מס, 2008שנתון סטטיסטי לשנת , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 13

יהודים,

80% ,5794

ערבים,

20% ,1450

יהודים

ערבים

ציבורי , מהווים חלק מן הממסדבמקצועות הבמקצועות בהם נדרשת השכלה או ,לעומת זאת

. המועסקים הערבים קטן בהרבה משיעור המועסקים היהודים שיעור, או כלכלי

14(באחוזים) 2007, מועסקים לפי ענף כלכלי

יהודי ערבי

1.5 3.0 חקלאות

15.8 12.7 תעשייה

3.6 20.6 בינוי

13 16.2 מסחר סיטוני וקמעוני ותיקונים

4.4 5.8 שירותי אירוח ואוכל

6.5 6.4 אחסנה ותקשורת, תחבורה

4.1 0.8 ביטוח ומוסדות פיננסיים אחרים ,בנקאות

15.3 6.1 שירותים עיסקיים

4.9 2.5 מינהל ציבורי

13.1 13.9 חינוך

10.4 7.1 שירותי בריאות רווחה וסעד

אישיים ,חברתיים ,שרותים קהילתיים 4.9 3.2 ואחרים

2.5 2.0 אחר

ה"ס

100 100

. 2007שנתון סטטיסטי לשנת , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 14

0.0

5.0

10.0

15.0

20.0

25.0

ותלא

חק

יהשי

נויתעבי

ונימע

וקני

טוסיר סח

מ

כלאוח ו

רואיתי

רושי

רתשו

תקה ו

סנאח

ה, ורחב

ת

יםסיננפית

דווסומח

טובית,

אונק

ב

יםקייס עיםותירש

ריבוציל נה

מיוךחינ

עדוסה

וחרות

אורי בתירושי

יםשי

אים,

תייבר

,חיםתיילקה

ם תירוש

חרא

ערבי

יהודי

15.מכלל דורשי העבודה במדינה היו תושבי ישובים ערבים 26.2% -כ 2007בדצמבר

מאחר שאוכלוסיית הישובים הערבים אינה כוללת את התושבים הערבים בערים

15.2% -או כ, מיליון נפש 1.1 -מתייחס נתון זה לאוכלוסייה בסדר גודל של כ, המעורבות

כלל דורשי מתוך ה בישובים הערבים דורשי העבוד שיעור: לשון אחר. מאוכלוסיית המדינה

.משיעורם באוכלוסייה 72% -העבודה גבוה ב

שכר .12

מן השכר 30% -החודשית משכר ומשכורת של שכירים ערבים נמוכה בכ ההכנסה

16.ישראלמן השכר הממוצע של ילידי 50% -בכ כהונמו הממוצע במדינה

. 2007דצמבר , תוני שירות התעסוקה הישראלינ 15. 2008 דצמבר, מרכז אדווה, 1998-2007תמונת מצב חברתית , האלה אבו חלא, אטיאס' ק' א', סבירסקי ש 16

2008דצמבר , אדוהמרכז

קונומיא-מדרג סוציו. 13

מתגורר בישובים ערבים אוכלוסיית המיעוט הערבי בשטח מדינת ישראל כלל מ 75% -כ

רשויות מקומיות 90 -שובים המהווים כירוב המכריע ביה(. להבדיל מערים מעורבות)

. נפרדות ומיעוטם בישובים המשתייכים למועצות אזוריות

-תחתית המדרג הסוציו) 1-3רשויות מצויות באשכולות 61, רשויות אלה 90מתוך . א

( אקונומי

17.מכלל הרשויות הנמצאות באשכולות אלה 85%ומהוות

למדנו כי הממוצע של , לאחר ששקללנו את נתוני המדרג של כלל הישובים במדינה. ב

או /בעוד הממוצע של ישובים יהודיים ו, 2.8 -הישובים הערבים במדינה הוא כ

-כ, מעורבים גבוה בהרבה

6.1 .

חלק מעובדי השירות הציבורי מועסקים באמצעות תקציבים ממלכתיים המוקצים . ג

ככל שדירוגן של רשויות . (Matching)בתנאי שהרשות המקומית משתתפת בחלקו

במיוחד בתחומי , הן מתקשות להשתתף בתקצוב שכר עובדים אלה, מקומיות נמוך

הערבים בשירות הציבורי ברשויות וכך קטן מספר העובדים , החינוך והרווחה

. הערביות

.2/4/2008, 1315פרסום , 2006הרשויות המקומיות בישראל , הלשכה המרכזית לססטיסטיקה 17

ובשלטון בחברות הממשלתיות, תעסוקת ערבים במשרדי הממשלה: שער שני המקומי

שרי , ובהתאם לנושאים הנדונים הוזמנו ראש הממשלהת החקירה הפרלמנטרית במהלך דיוני ועד

מומחים ואזרחים , ראשי רשויות, נציגי החברות הממשלתיות, נציגי משרדי הממשלה, הממשלה

. אה לנכון לשמוע את דבריהםאשר הוועדה מצ

בחברות הממשלתיות ובשלטון המקומי תוך , פירוט תעסוקת ערבים במשרדי הממשלהלהלן

: התייחסות לגבי עמידתם בהחלטות הממשלה

18משרד ראש הממשלה. 1

מסך כל עובדי 1.3%המהווים 975עובדים ערבים מתוך 13במשרד ראש הממשלה ישנם

.בכיריםמתוכם עובדים ה כמלא נמסר .המשרד

ציין בהופעתו כי ועדת החקירה הפרלמנטרית הוקמה בעידודו ובהסכמתו כדי ראש הממשלה

הפער בין . וכי לדעתו עליה להעסיק את כל אזרחי המדינה רבות ואות העסיקלבדוק סוגיה שמ

במשך . באוכלוסייה לבין שילובם בשירות הציבורי מעורר דאגה וחוסר מנוחההערבים שיעור

ונוצר מעגל קסמים שמצד אחד האוכלוסייה הערבית לא ידעה מדיניות של אפלייהשנים הייתה

. ליצור מנגנוני ניהול ומצד שני הממשלות שללו זכויות לשיפור איכות חייהם

האפלייה המדינה התנהגה במשך שנים רבות שלא כדין והייתה צריכה לעשות שינוי מהותי שכן

יותר מכל ממשלה כי ממשלתו עשתה הממשלה ציין ראש , עם זאת .י נסבלבלת מכוונת והפער

:אחרת לשינוי המצב

אשר , מגזר הערביל ת ראש הממשלהתקיימה לראשונה ועידה 2008בחודש יולי

במסגרתה התקיימה פגישה במעון הרשמי של ראש הממשלה עם נציגים נבחרים של

.כבסיס להידברות, האוכלוסיה הערבית והיהודית

השנה הוקמה רשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי המהווה מנוף לתעסוקת ערבים.

שנים 5למשך מפעלים מעלות 20%על פיו הממשלה תממן , מתקיים מסלול תעסוקה ,

.מיעוטים ישוביבאם ימוקמו בי

במסגרת תכנית פיתוח הצפון הוחלט כי מרכזי מחקר ופיתוח בינלאומי מחויבים להעסיק

.טים על מנת לקבל סיוע ממשלתיבני מיעו 20%

לצורך הטבות על פי חוק עידוד ' כל יישובי המיעוטים נכללים באיזור עדיפות לאומית א

.השקעות הון

מרכזים , חינוך, פיתוח תשתיות, תעסוקהבקשור הבכל הממשלה משרדי תק תודעוזיח

דינה איכות חיים שהממתרכזים לכדי בניית שהם בסופו של דבר ' חברתיים וכיוב

. בת להעניק לאזרחיהימחוי

.12.11.08 –הנתונים מעודכנים נכון לתאריך ישיבת הוועדה 18

שיעור הערבים הינו ( אלף עובדים 57הכולל )בשירות הממשלתי ראש הממשלה סיכם ואמר כי

ומהווה מחצית מהרף שהציבה נמוך זה אחוז .(מערכת הבריאותבניכוי 4%-ופחות מ) 6.2%

רבים נוספים עובדים ע 2000 וטבכוונת הממשלה לקל 2012עד לשנת , ואולם. החלטת הממשלה

2012זהו יעד בר השגה אשר משנת . עובדים 500יקלטו בכל שנה , לשם כך. לשירות הממשלתי

האוכלוסיה הערבית בישראל אינה נפרדת מהמדינה ולכן יש לעשות כל .ישמר לאורך השנים

. אליתרלשיפור איכות חייה ורמת השתלבותה בחברה הישידינו שלאל

: מנגנון פתרוןהוועדה פנתה בבקשה לבחון

יקבע יעד ביניים ליישום החלטת הממשלה 2012-2009בכל אחת מן השנים.

כל משרד ממשלתי יגיש תכנית עבודה שנתית לוועדה הרלוונטית בכנסת עם אישור

. תקציבו

(.ראש אגף/ל"סמנכ)לפחות עובד ערבי אחד לתפקיד בכיר 2009בכל משרד ימונה בשנת

2012ערבים בכל חברה ממשלתית עד שנת ליצור תכנית שילוב עובדים.

המשך במפורטת לנושאים השונים ל משרד ראש הממשלה השיב לפנייה וההתייחסות "מנכ

.ח"הדו

19משרד המשפטים. 2

.(5.3%) עובדים ערבים 153וכם תעובדים מ 2813במשרד המשפטים

ך שלאחר שיאויישו יגיע שיעור העובדים הערבים משרות נוספות מיועדות לעובדים ערבים כ 45

. 7%-במשרד ל

(. 1099מתוך 50) 5%שיעור המשפטנים הערבים עומד על

. כמו גם מהמשרות המתפנות, לעובדים ערביםהוקצו מן המשרות החדשות 30% 2008בשנת

מאז ומתמיד ראה חשיבות רבהכי 20בפני הוועדהציין בהופעתו היועץ המשפטי לממשלה

בפעילות יזומה ואקטיבית של משרדי הממשלה וגורמי השלטון בשילוב הציבור הערבי בכל

כאשר ננקט המהלך הראשון בסוגיה 1994כבר בשנת . המערכות במדינה ובשירות הציבורי

הקצאת משרות ייעודיות נכונה והכרחית . הממשלה לייעד משרות לאוכלוסיות מסוימותהחליטה

מאז רמת המחוייבות לנושא לא הייתה זהה . ה והפערים גדוליםכאשר נקודת המוצא פחות

. בממשלות השונות

הפעולות שננקטו לשילוב עובדים ערבים במשרד המשפטים הביאו לדעת היועץ המשפטי לממשלה

אנו רחוקים מלהשיג את היעדים הראויים . מבחן התוצאה רחוק מלהשביע רצון, ואולם, לשיפור

יש . חשובה, עצם ההכרה בבעיה והצבת הנושא על סדר היום, ה שהושגאין להתעלם ממ. קבעונש

. והמגמה בכיוון עליה 2000גידול לא מבוטל בכמות ובשיעור העובדים בשירות הציבורי מאז שנת

הגיעה המערכת להכרה שזה לא , לאחר שנים שהטיפול בבעיה התמקד בייעוד משרות, עם זאת

. לא צריך להתבייש מלתת העדפה מתקנת, לדבריו. ספיםמספיק ויש לנקוט בפעולות וצעדים נו

בשנתיים האחרונות נעשה במשרד המשפטים מאמץ לקדם באופן מואץ שילוב ערבים ולא בכדי

לגבי שילוב משפטנים ופרקליטים במשרד . ר הוועדה להסרת חסמים"ל המשרד הינו יו"מנכ

להגדיל את מספרם אלא גם למטרה לא רקהיועץ המשפטי לממשלה רואה , ובמערכת המשפט

. להבטיח שישובצו ויגיעו לדרגות בכירות ומשפיעות

שיעור העובדים הערבי הנמוך בשירות כי 21ציין בהופעתו בפני חברי הוועדה המשפטיםשר

מכאן גם ההצדקה לאמרה של ועדת אור כי . הציבורי מצביע ללא ספק על בעייתיות בקליטתם

אילו הממשלה הייתה מתמידה ,להערכתו ."של אפלייה חיים במציאות"האזרחים הערבים

בפעילותה לאורך זמן ונוהגת על פי מדיניות חד משמעית שמובילה לשילוב של האוכלוסיה

. 1.12.08הנתונים מעודכנים נכון לתאריך ישיבת הוועדה 19 .17.12.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , מזוז' מ 20 . 1.12.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , פרידמן' ד 21

תחושת המעורבות של האזרחים הערבים במדינה והתייחסותם למוסדות השלטון , הערבית

.הייתה חיובית יותר

ישראל לפעול לקליטת עובדים ערבים בשירות בשנים האחרונות מנסה ממשלת לדברי השר

הקמת ועדה להסרת , הקצאת תקנים, החלטות ממשלה שונות)י שימוש בכלים שונים "הציבורי ע

(. וכו חסמים

בעלי שלוש הדרגות 213בין :אין אף בכיר ערבי במשרד המשפטיםעל פי סקירת השר

ואין ים או מנהלי בתי דין דתייםקאדאך כולם , בני מיעוטים 15הבכירות במשרד המשפטים יש

. שום מנהל מחלקה או פרקליט בכיר

213

15

משרות בשלוש הדרגות הבכירות עובדים ערבים

הסביר שהקושי העיקרי בשילוב ערבים 22ר הוועדה להסרת חסמים"ויוהמשפטים ל משרד "מנכ

בין אם ,שנים 5-לעזוב את המשרד לאחר כהעובדים הערבים במשרות בכירות הוא הנטייה של

-15כדי להגיע לתפקיד פרקליט נדרש ותק של .משרד עצמאי למשרות שיפוט ובין אם כדי לפתוח

יהיה קל יותר למצוא , עובדים את ייעודם בשירות המדינההיראו אם ושנים בשירות המדינה 10

. אותם בעמדות בכירות

ל שבשל חוסר האמון של צעירים ערבים ביכולתם להתקבל לשירות המדינה"מנכעוד הוסיף ה

מעסיקה הנציבות חברות כח אדם , של משרדי הממשלה לקלוט אותם וחוסר אמונם ברצון הכן

. ראויים מיוחדות שמטרתן לאתר מועמדים ערבים

. 1.12.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , השיל' מ 22

23הנהלת בתי המשפט

: מועסקים בני מיעוטים לפי הפירוט הבא בהנהלת בתי המשפט

למערכת . עורכי דין 41-בכירים ו 7מכלל העובדים מהם ( 3%)עובדים בני מיעוטים 127 .1

מתוכם , בעיקר עורכי דין, תקנים המיועדים לבני המיעוטים 28המשפט הוקצו בתי

.עובדים 30נקלטו 2008בשנת .שניים לא אויישו

(.מכלל הרשמים 13%)רשמים 12 .2

(. מכלל השופטים 7%)שופטים 40 .3

90משפטנים ערבים מתוך 12בחרה הוועדה למינוי שופטים של השר פרידמן תקופת כהונתו ב

. מהמינויים 14%כלומר , םמינויי

מהווים בבואה של , והשופטים בפרט, משך שנים רבות קיימת מסורת לפיה בתי המשפט בכללב

.מרבית שדרות העם

: השונות פ הערכאות"עבני מיעוטים במערכת התפלגותלהלן

. שופט 1 –בית המשפט העליון

. שופטים 8 –בתי משפט מחוזיים

. רשמים 11-ו שופטים 29 –בתי משפט השלום

. שופטים ורשם 2 –בתי הדין לעבודה

חובה עלינו לנהוג בשוויון מוחלט כלפי כל המגזרים ציין בהופעתו בוועדה כי מנהל בתי המשפט

נעשה מאמץ כביר לגייס בני מיעוטים .הוא אינו יכול להבטיח שיעמוד ביעד הממשלהבמדינה אך

שנים לא מצליחים לאתר מועמד ראוי כאשר 7-מבירושלים למעלה . כשופטים באיזור המרכז

לצורך כך הוחלט .שופטים שיוכיחו עצמם ויתקדמו מבלי להתפשר על האיכות 7-6השאיפה לשלב

. הוקצו לכך תקנים והשאיפה להצליח לאיישם, להוציא מכרזים מיוחדים לבני המיעוטים

נמוך של עובדים ערבים הר שיעוה, מסר של שוויוןבלמרות שמשרד המשפטים אמור להוביל

העובדה זאת למרות . אינו מצביע על כך וההיפך הוא הנכון ,במשרד המשפטים ובמערכת המשפט

שיעורם של ולימודי משפטים בכל איזורי הארץ , נשים וגברים, שמדי שנה מסיימים ערבים רבים

. הערבים המתדיינים בבתי משפט אינו נופל משיעורם בכלל האוכלוסיה


24משרד התשתיות הלאומיות. 3

לא נמסר (.7.5%)בני מיעוטים 12עובדים מתוכם 166במשרד התשתיות הלאומיות מועסקים

. באילו דירוגים מועסקים העובדים לפיכך לא ניתן לדעת האם ישנם עובדים בכירים

בהתאם ליעד 10%יהוו העובדים הערבים במשרד התשתיות 2010לדברי השר כבר בשנת

. בעה החלטת הממשלהשק

השר ציין בהופעתו בפני הוועדה כי אי העסקת עובדים ערבים בשירות הציבורי היא הוכחה

על , ואת משרדוהשר הנחה את כל החברות הממשלתיות המצויות באחריותו .לאפלייה וקיפוח

לפעול בהתאם להחלטת הממשלה ואף להגדיל עוד יותר את מספר העובדים , יחידות הסמך שלו

עוד . הלא יהודים בשירות הציבורי כך שחלקם יהיה תואם לשיעורם בקרב האוכלוסיה במדינה

ציין כי בהתאם למדיניות של אפלייה מתקנת בשירות הציבורי הוא סבור שיש מקום לשקול

. להחיל בשום שכל העדפה מתקנת לחברות מהמגזר הלא יהודי

העסקת בני מיעוטים ביחידות הסמך

מכון

י גיאופיס

מכון

גיאולוגי

רשות ל "חיא

המים

ז "נתגן "תשמקורות י "חח

כ "סה

מועסקים

75 100 150 172 12220 2200 166 69

בני

מיעוטים

1 1 1 9 196 42 8 0

שיעור

מועסקים

1.3% 1% 0.7% 5.2% 1.6% 1.9% 4.8% 0%

:הערות

חברת חשמל

. ל"הנתון כולל אנשי צד

ז"נתג

. מסגרת קבלני המשנה היא מעסיקה בני מיעוטי רביםמדובר בחברת מטה וב

ל "חיא

. 24.11.08 –הנתונים מעודכנים נכון לתאריך ישיבת הוועדה 24

. חברי דירקטוריון בני מיעוטים 7מתוך 2

ן "תש

. דירקטורים בני מיעוטים 7מתוך 3

רשות המים

המועמדים מתגוררים באיזור , לתפקידים בתחום ההנדסת מים. קיים קושי באיוש המשרות

למשרת מרכז -להשתתף במכרזים נמוכה ביותר לדוגמאההענות . א"הצפון וקיים קושי להגיע לת

כן . הוגשה מועמדות אחת בלבד, מכרזים נדרשה השכלה בתחום כלכלה או מינהל עסקים

. מועמדים הראויים לתפקיד נפסלים בשל העדר ניסיון הנדרש לתפקיד

מכון גיאופיסי

באמצעות פרסום גיאופיסיקאים ' לאחרונה נקלטו במכון מס. קשה לאתר מועמדים ערבים

. באוניברסיטאות ואולם אף אחד מבני המיעוטים לא הגיש מועמדות

מקורות

. של בני מיעוטים 15פניות של מועמדים מתוכם רק 1400המשרות שפורסמו השנה נתקבלו 49-ל

חברת החשמל

: להלן פירוט העובדים הערבים לפי התפקיד

תפקיד

כ "סהנשים גברים

21 10 11 103מוקדני

19 19קוראי מונים

6 6טכנאים

4 1 3מהנדסים

3 3ח "רו+ מנתחי מערכות

95 2 93' נהגים וכו, פקידים,פועלים

1 1מנהלי מחלקות

4 4מנהלי עבודה

2 2סגני מנהלי מחלקות

12 12סגני ראשי מדורים

8 1 7ראשי מדורים

6 6ראשי מדורים בכירים

13 13יים ראשי קבוצות טכנ

2 2ראשי קבוצות מינהליים

כ "סה

182 14 196

(.64%) דרוזיםמרבית המועסקים בחברה מקרב בני המיעוטים הינם

(. חדרה וצפונה)של החברה במרחב הצפונימשמשים בתפקידם ( 82%)מרבית בני המיעוטים

. בקליטת בני מיעוטים חל שינוי במדיניות החברה והחלה צמיחה ת החשמלל חבר"לדברי מנכ

.12 – 2007בשנת , 6 – 2005בשנת , 3 נקלטו 2004בשנת

. מסך הקליטות 7.5%-עובדים ערבים המהווים כ 32נקלטו 2008בשנת

; פרסום כל המשרות הפנויות בעיתונות העברית ובעיתונות הערבית: הגישה לגיוס אקטיבית יותר

מנהל אגף משאבי אנוש מנחה מעת ; לבני מיעוטיםבכל מודעה מציינת החברה כי תנתן עדיפות

הוחל ; לעת את מנהלי כח האדם לעשות את הנדרש לגיוס בני מיעוטים תוך מתן ייצוג הולם

החברה מארגנת ירידי תעסוקה וקורס לבני ; "קו משווה"בתהליך של עבודה בשיתוף עמותת

; מיעוטים בכפר טמרה לעבודה באגף הביצוע

חלק מהפונים לחברה אינו עומד בדרישות הסף ,מחדל כי "לדברי המנכעם זאת יש לציין

ל שעובדים איכותיים אינם מעוניינים במקרים רבים להיקלט לחברה ב ,מאידךובבחינות המיון ו

. השכר הנמוך שהחברה מציעה

חלקם התעסוקתי של העובדים , עובדים המועסקים בחברת החשמל 12220מתוך , לסיכום

,האוכלוסיה הערביתבני למרות השינוי במדיניות החברה עדיין חסומה הדרך בפני . חהערבים זני

. הסרת המגבלות בפני מועמדים ערבים חלקית ואינה חלה על כל המשרות ,הצהרותהועל אף

מעגל הקסמים נדרש אין ספק כי מתן ייצוג הולם בחברות ממשלתיות חסר שחר ועל מנת לצאת מ

. שינוי חקיקתיולכל הפחות ת החברות שינוי תפיסתי במדיניו

25משרד הרווחה והשירותים החברתיים. 4

אין . מכלל העובדים 8.5% -עובדים ערבים המהווים כ 232עובדים מהם 2734במשרד הרווחה

. אף בכיר ערבי במשרד

י במקום השלישי המשרד מצו, בנציבות שירות המדינה( תכנון ובקרה)פ נתוני אגף בכיר "ע

. ביחס לשאר משרדי הממשלה בכל הקשור להעסקת עובדים ערבים

נתון זה לא סופק אך נמסר כי .העובדים הערביםדרגות מדורגים באילו הוועדה ביקשה פירוט

מפקח , (השירות למען הילד)פקיד סעד מחוזי : העובדים משמשים בשורה של תפקידים ביניהם

מדריך , רכז חינוכי, מדריך חינוכי, אם בית בכירה, מרכזת ארצית אחות, אחות אחראית, מחוזי

פועל , ס"עו, ס בכיר מעצרים"עו, ס בכיר יחידות הסיוע"עו, מטפלת, מדריכת בית, קצין מבחן

(. רגיל ובכיר)קצין מבחן , מ"מקצועי בנא

י אף הקוש. לדברי השר יש לא מעט חסמים באיתור מועמדים חרף הפרסומים באמצעי התקשורת

. לא נתקבלה אף פנייהאך פורסמו מכרזים לקליטת מטפלות באיזור המרכז . גדול בקליטת נשים

ההסכם עם משרד האוצר קובע כי בבסיס תקציב המשרד . ס יש מחסור גם במגזר היהודי"לגבי עו

עובדים סוציאלים ברשויות 221ח עבור קליטת "מלש 20תנתן תוספת תקציבית של 2009לשנת

. ת תוך מתן עדיפות לרשויות חלשותהמקומיו

הוועדה פנתה לשר בבקשה להציג בפניה תכנית מפורטת לגבי קליטת עובדים ערבים בשנתיים

בקשת בתגובה לתכנית שכזו לא נתקבלה אך . תוך עדיפות לשילובם במשרות בכירות, הקרובות

החלטת מלא של ל את הגורמים המקצועיים במשרד לפעול ליישום"הנחו השר והמנכהוועדה

. רקסי'דרוזי וצ, מקרב עובדי המשרד יהיו מהמגזר הערבי 10%, יהממשלה קר

אינם יכולים לספק עובדים 8.5%, ואולםחשיבות משרד הרווחה כמעסיק עובדים ערבים רבה

, בהיותה חלשה ביחס לאוכלוסיות אחרות, אוכלוסיה זו. מן האוכלוסייה 20%-שירות שוויוני ל

עסקת ה .י המשרד מאשר שיעורו בכלל האוכלוסייה"דול באוכלוסיית המטופלים עמהווה נתח ג

מאחר שכל עלייה בתעסוקת נשים מהווה , עלת חשיבות מעבר להיבט המגדריבמשרד בנשים

כזו שהעלאה . אקונומית ביישובים הערבים-תוספת להכנסת בית האב ולהעלאת הרמה הסוציו

. ת לשירותי הרווחהעשוייה לתרום להורדת שיעור ההזדקקו


26 המסחר והתעסוקה, משרד התעשייה. 5

לא .(4.1%) ערבים 59עובדים מתוכם 1448המסחר והתעסוקה מועסקים , במשרד התעשייה. נמסר כמה עובדים בכירים

: יחידות סמך/מחוזות/ההתפלגות בחלוקה לפי משרד ראשי

עובדים ' מס/יחידה

כ עובדים "סה

ם לא עובדי' מס

יהודים מסך העובדים

משרד ראשי

387 6

מחוזות

חיפה

214 39

באר שבע

87 5

ירושלים

228 2

תל אביב

356 4

יחידת סמך עובדים זרים

176 3

1448 59

: אין בידנו נתונים על תפקידי העובדים הערבים במשרד אך אנו למדים כי

2%-ערבים פחות מבמשרד הראשי שיעור העובדים ה .

מרבית העובדים הערבים עובדים במחוזות ולא במשרד הראשי.

חלק מן העובדים הערבים עוסק בעבודות פיקוח למניעת פתיחת עסקים בשבת.

אינו תואם את חלקם היחסי , המשרד מכיר בעובדה כי מספרם של הערבים המועסקים בו

: באוכלוסיה ופועל במספר מישורים על מנת להגדילו

קיום שיתוף פעולה מלא עם נציבות שירות המדינה ליישום המתחייב מהחלטות הממשלה

. בנושא הייצוג ההולם

מעקב אחר משרות המתפנות במשרד ובחינת אפשרויות הקצאתן לאוכלוסיה הערבית.

יצירת משרות חדשות לתפקידים שונים במשרד וייעודן לאוכלוסיה הערבית .


בי אנוש ציין כי ישנם מקרים בהם מפרסם המשרד מכרזים המיועדים ל בכיר למינהל ומשא"סמנכ

הינה , אחת הדוגמאות לכך. אולם אלו לא תמיד מגישים מועמדות, לבני האוכלוסיה הערבית

אליו לא ניגשו כלל מועמדים , 2005שפרסם המשרד בשנת , מכרז לקליטת רופא במחוז חיפה

השוויון ככזה המכתיב את כללי ההתייחסות ת רואה את עיקרון "משרד התמ, ככלל" .ערבים

ראייה זו משמשת עוגן למדיניות . כמו גם את אופן חלוקת המשאבים ביניהם, אנשים בחברה

." שתומכת במתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסיה הערבית בקרב העובדים בשירות המדינה

27משרד החינוך .6

. מכלל עובדי המשרד 6.6%ובדים ערבים המהווים ע 133עובדים מתוכם 2002במשרד החינוך

(. 23%)בחינוך הערבי 22000-מורים מהם כ 95000 -במערכת החינוך מועסקים כ

המשרד פועל בתיאום ובשיתוף נציבות שירות המדינה על כי בפני הוועדהבהופעתה השרה ציינה

ת הממשלה באשר לייצוג שנתית שנקבעה עבור משרד החינוך ובהתאם להחלט 5תכנית עבודה

לצורך כך הקצה המשרד ממקורותיו . רקסית'הדרוזית והצ, ההולם לבני האוכלוסיה הערבית

משרות מנציבות 11נתקבלה תוספת של 2008משרות ייעוד לבני האוכלוסיה הערבית וכך בשנת

עם . ןנמצאות בשלבי מכרז לאיוש, משרות מיועדות נוספות 16משרות אלו וכן . שירות המדינה

כי מעבר לכך הוסיפה השרה . עובדים בני האוכלוסיה הערבית 7.2%-איושן יעמוד המשרד על כ

הם אמנם אינם נספרים . לשלב בוועדות הפדגוגיות אנשי אקדמיה מהמגזר הערביהמשרד עומד

ואלה ישפיעו גם על תכנית הלימודים , כעובדים אך בהחלט משפיעים על התכנים שהמשרד מעצב

. ערביבמגזר ה

לקבלת תוספת משרות ליחידות המשרד , 2009ה נוספת לשנת ינערך המשרד לפני, יחד עם זאת

יש לציין כי בני המיעוטים נכללים בקטגוריה של . השונות זאת על מנת לעמוד ביעדי הממשלה

. על כל המשתמע מכך" העדפה מתקנת"

רקסית מכלל העובדים 'רוזית והצהד, להלן הנתונים של שיעור העובדים בני האוכלוסיה הערבית

: נשים/במשרד החינוך בחלוקה מחוזית ובחתך משנה גברים

מחוז בני המיעוטים ( וכמות)אחוז נשים גברים

( 15) 0.75%( 31) 1.55%מטה ( 2) 0.1%( 8) 0.4%מחוז דרום ( 6) 0.3%( 11) 0.55%מחוז חיפה

( 1) 0.05%( 5) 0.25%מחוז ירושלים ( 3) 0.15%( 4) 0.2%וז מרכז מח

( 18) 0.9%( 28) 1.4%מחוז צפון ( 1) 0.05% 0א "מחוז ת

( 46) 2.3%( 87) 4.35%כ "סה


פוטנציאל העסקת הנשים גבוה במערכת בחינוך . חשיבות משרד החינוך כמעסיק ערבים רבת פנים

ורות ערביות בהוראת ערבית לשילוב מבין היתר המשרד פועל .בכלל ובקרב נשים אקדמאיות בפרט

. ואנגלית במחוז המרכז

. תפקידה העיקרי של מערכת החינוך להעניק שוויון הזדמנויות ריאלי לאזרחיה כצעד ראשון בחיים

אקונומי -התוצר הסופי של מערכת החינוך הערבי אינו משביע רצון במיוחד לאור המדרג הסוציו

מאמץ זה . דיש מאמץ יתר להעדפה מתקנת בחינוך הערבילהק, משרד החינוך נדרש בעיקר. הנמוך

דורש בעיקר תוספת כוחות הוראה טובים בחינוך הערבי במיוחד לאור העובדה שהתלמיד הערבי

צורך לקלוט עובדים יש .נדרש ללמוד שתי שפות זרות בהשוואה לשפה זרה אחת במגזר היהודי

מחלקת בחינות , מזכירות פדגוגית, מדען ראשי: כגוןערבים ברמות בכירות במיוחד באגפים

. וכדומה

28משרד התקשורת. 7

. (3%)עובדיו 140-ערבים בלבד מתוך כ 4משרד התקשורת מעסיק

לדברי השר יש לקבוע מדיניות של אפליה מתקנת בכל המגזרים על מנת שינתן שוויון הזדמנויות

. התקנת האיזונים הנדרשים בחברה מורכבת ורבגוונית כמו בישראלולשם , לכל אזרח

-נראה כי המשרד יתקשה לבצע את החלטת הממשלה בדבר העלאת שיעור הערבים ל ומתשובת

10% .

: ומתח הדרגות העובדיםפירוט להלן

40בדרגה , באגף ספקטרום ותדרי רדיו( פ ומדינות ערב"תכנון ותיאום תדרים עם הרש)מרכז

. טכנאים/סיםהנד

ר"מח 41ה באגף פיקוח ואכיפה מערך התקשורת בדרג( חקירה ומודיעין בזק)מרכז בכיר.

משפטי 1עוזרת ראשית ליועץ המשפטי בדרגה ב.

ר"מח 39בדרגה ( ומודיעין בזק חקירה)מרכז.

: בירוקרטיותערבים בעיקר לאי העסקת עובדיםסיבות ה

ים במשרות ייעודיותאי הוספת תקנים מחד וצידוד בהעסקת ערב .

שעות נוספות וכו, העדר תקציב לתשלום תוספות רכב'.

כלכלה , מדובר במשרד מטה קטן ומקצועי המחייב העסקת מומחים בתחומי טלקומוניקציה

.ומשפטים

א"ריחוק מועמדים ערבים ממרכזי עבודת המשרד בירושלים או בת .

יכולתו לפעול למען יצוג , מתוקף כך. תמשרד התקשורת הינו הרגולטור העיקרי בתחום התקשור

בענפי המשק הפועלים מכוח , (כולל לערבים)הולם בכלל ובתעסוקה בפרט לחלקי אוכלוסיה שונים

. רחבה, זכיונות שהינם בתחום אחריות המשרד


בהופעתו בפני הוועדה אמר השר כי התפקיד המרכזי של המשרד כרגולטור הוא לדאוג להסדרת

הוא יתמוך ברפורמה ובלבד שתכלול את כל . רות ולפעול לרווחת הצרכניםהשוק לעידוד התח

. אך הוא אינו חושב שהדבר ישים ללא תיקוני חקיקה או מתן תמריצים מהממשלה, המגזרים

רשות השידור

הרשות סברה מאז ומעולם כי יש לתת (. 7.2%)ערבים 131עובדים מתוכם 1800ברשות השידור

ן הכל הסקטורים בחברה הישראלית והדבר בא לידי ביטוי בקליטת עובדים ערבים ייצוג הולם ל

. יזיה והרדיו המשדרות בערבית והן ביחידות האחרותוביחידות הטלו

עובדים ורמות שכר

רמה כ עובדים ערבים "סהכ עובדים "סה

נשים גברים נשים גברים

גבוה ( 25000)' א

165 20 5 -

גבוה -בינוני( 24999-16000)' ב

351 131 17 2

גבוה ( 15000-8000)' ג

325 324 36 15

נמוך ( 7999עד )' ד

127 213 12 14

ויזיה ורדיו והרשות השניה לטל

עובדות ערביות 2החל יישום מדיניות שיבוץ עובדים מן המגזר הערבי והועסקו 2008במהלך שנת

50%המשרות בהיקף של . בתחום רדיוהאחת בתפקיד עוזרת מחקר והשניה בתפקיד מפקחת

. משרה כל אחת

: ון שהוענק לזכייניות קשת ורשת קובע כדלקמןיכתב הזיכ

תרבותי בכח האדם –גיוון חברתי

25%ולפחות , בכל שנה במהלך שתי שנות הזיכיון הראשונות יקלטו בבעל הזיכיון עובדים חדשים"

מייצגות את מגוון החברה והתרבות מהעובדים והמנהלים החדשים כאמור יהיו מקבוצות ה

..." הישראלית

מהעובדים והמנהלים החדשים 33%בעל הזיכיון מתחייב כי החל משנת הזיכיון השלישית ואילך "

." יהיו מקבוצות המייצגות את מגוון החברה הישראלית והתרבות הישראלית

יישום

השנים הראשונות ובכלל 3-ה בהתחייבה להגדיל את הייצוג החברתי תרבותי בקרב עובדי – רשת

לא 2006מנתונים שמסרה עולה כי בשנת . מכלל עובדיה יהיו ערבים 5%זאת התחייבה כי לפחות

מכלל עובדיה 2.5%-ישנה מגמה של שיפור בעניין זה ו 2007בשנת . עמדה בהתחייבות האמורה

. הינם ערבים

החברה והתרבות ןו את מגוומהעובדים החדשים ייצג 25%-התחייבה במכרז לכך ש – קשת

מכלל העובדים החדשים הם מקבוצות פריפריה חברתית 30%מנתונים עולה כי . הישראלית

מתמחים פריפריאליים 6הועסקו 2006בשנת . וגיאוגרפית ויישנו ייצוג הולם לכל המגזרים בחברה

. מהמגזר הערבי

: נתוני חברות תקשורת נוספות

מרביתם משולבים במערך השירות . בחברה הינם ערביםמכלל העובדים 8% –פלאפון

. והמכירות

(מהעובדים נשים 1/3) 6%שיעור העובדים הערבים עומד על –בזק.

מכלל עובדי החברה 8-7%העובדים הערבים מהווים בין –סלקום.

מכלל עובדי החברה 7% -כ שיעור העובדים הערבים עומד על –פרטנר.

HOT – מכירות ותמיכה טכנית, בדים ערבים בעיקר בתחום שירותמכלל העו 10%-כ.

YES – מכלל העובדים 7%העובדים הערבים מהווים.

29משרד הפנים. 8

38מתוכם ( עובדים 323 -לא כולל אימאמים מוסלמים )עובדים 633במשרד הפנים מועסקים

.מרביתם בתפקידים בכירים ,מכלל העובדים 5.37%מבני המיעוטים המהווים

השר ציין בהופעתו בפני הוועדה כי הוא שמח על כך שהעובדים הערבים במשרד משולבים

.מכלל העובדים יהיו ערבים 8% 2010בתפקידים בכירים בהנהלת המחוזות וכי עד שנת

הן מן הרשויות המקומיות 40%, שכן. רבה, האחראי על השלטון המקומי, הפנים חשיבות משרד

. והעדר עובדים ערבים גורם לקשיים בהיכרות בלתי אמצעית עם הרשויות הערביות ערביות

, עובדים נוספים 20המשרד פנה לוועדה להסרת חסמים ולנציבות שירות המדינה בבקשה לקלוט

טרם נתקבלה . שנים 3הבקשה כוללת בתוכה תוספת תקנים שהמשרד מתחייב להחזיר תוך

כי בחינות הנציבות מהוות חסם בקרב מרבית המועמדים וגם בעלי תואר עוד ציין השר . תשובה

, בהתייחסו לתעסוקת נשים השיב השר כי מינוי עובדים במשרד הפנים. אינם עוברים אותן, ראשון

מתבצע בהליך של מכרז גם כאשר המשרה מסומנת למשכילים , כמו ביתר משרדי ממשלה אחרים

. ליטה באבחנה בין עובד לעובדתאין למשרד ש, על כן. בני מיעוטים

ששיעור האבטלה ביישובים הערבים נתון חשוב נוסף שהשר נתבקש להביע דעתו הינו העובדה

המשרד על מנת לפתור בעיה זו השיב השר כי מדיניות .כפול מזה שביישובים יהודים בכל איזור

התעסוקה רום הארץ איזורי וד צפון בעיקר באיזורים תעשייה משותפת איזורי ולהקים לתכנן

מדיניות זו . י שר הפנים ותהיה חלוקת הכנסות בין היישובים באיזור"יופעלו במנגנון שייקבע ע

משרד , י הממשלה והמשרד בתיאום עם מנהל מינהל מקרקעי ישראל"שהציע השר אושרה ע

. ת ומשרד האוצר נערכים ליישמה"התמ


30תוח הכפרמשרד החקלאות ופי. 9

עובדים ערבים מסך כל עובדי המשרד על פי 5.5%במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מועסקים

: הפירוט הבא

(. 6.3%)עובדים ערבים 46מועסקים ובשירות ההדרכה והמקצוע במשרד הראשי

(.7.6%)עובדים ערבים 20מועסקים ( יחידת סמך) וטרינריםושירותים הב

(.3.8%)עובדים ערבים 27מועסקים ( תסמךיחיד) במינהל המחקר החקלאי

:תבקש למסור נתוניםההוא אך שר החקלאות ופיתוח הכפר לא הופיע בפני הוועדה

עובדים ערבים במשרד החקלאות על פי מתח

דרגות התפקידים

גבוה )45-42

מח"ר(, 6, 13%נמוך מאד )17-15

מינהלי(, 10, 22%

נמוך )20-18

מינהלי, 40-38

מח"ר(, 16, 35%

בינוני )42-40

מח"ר(, 14, 30%

. 14.09.08הנתונים מעודכנים נכון לתאריך 30

עובדים ערבים בשירותי הווטרינריים על פי מתח


גבוה )45-42

מח"ר(, 1, 5%

נמוך מאד )17-15

מינהלי(, 13, 65%

נמוך )20-18

מינהלי, 40-38

מח"ר(, 3, 15%

בינוני )42-40

מח"ר(, 3, 15%

עובדים ערבים במינהל המחקר החקלאי על פי

מתח דרגות התפקידים

גבוה )45-42

מח"ר(, 10, 36%


מינהלי(, 9, 32%

נמוך )20-18

מינהלי, 40-38

מח"ר(, 6, 21%

בינוני )42-40

מח"ר(, 3, 11%

כדי לעמוד ביעד שקבעה הממשלה מייעד משרד החקלאות משרות למגזר הערבי המתפרסמות

. במסגרת מכרזים ייעודיים

זים שפורסמו למגזר הערבי בתחומים מקצועיים המשרד נתקל במספר לא מבוטל של מכר

' הנדסה וכו, חוקרים, דייג, מדעי החקלאות, מדעי הטבע: שנדרשת להם השכלה בתחומים כגון

. אשר לא אותרו מועמדים

מוצע כי משרד החקלאות יעבוד בשיתוף עם חברות השמה שיסייעו באיתור מועמדים מקצועיים

. בתחומי עיסוקו

31 המקומי מרכז השלטון. 10

44 –עובדים במשרה מלאה ' מס

5.33 –עובדים ערבים במשרה מלאה ' מס

6 –יועצים וספקי שירות

1 -ספק שירות ערבי

.ערבים 13חברי הנהלה ישנם 49ומתוך 9נציג ערבי אחד מתוך מ יש"בהנהלת מש

החברה למשק וכלכלה

133 -עובדים ' מס

2 –עובדים ערבים ' מס

3 –י חברת כח אדם "ם המועסקים עעובדי' מס

1 -י חברת כח אדם "עובדים ערבים המועסקים ע' מס

החברה לאוטומציה

324 -עובדים ' מס

17 -עובדים ערבים ' מס

תפקידו . מרכז השלטון המקומי הוא הגוף המאגד ומאחד את כלל הרשויות המקומיות בישראל

ות המקומיות ולקדם את ענייניהן בפני גורמי העיקרי של מרכז שלטון המקומי לייצג את הרשוי

בשנים האחרונות פועל מרכז השלטון . הממשלה השונים ובפני מוסדות וארגונים ממלכתיים

קליטת העלייה ופיתוח , המקומי כדי לסייע לרשויות לשאת בנטל הכבד של אספקת השירותים

. היישובים

גון קטן יחסית המעסיק שיעור ניכר של בני האר כי ר מרכז השלטון המקומי ציין בפני הוועדה"יו

מיעוטים ואינו מבצע העדפה מתקנת גם משום שבהיותו גוף מבוקר הוא מחוייב בקליטת עובדים

מאחר שמדובר בעמותה שתכליתה ייצוג כלל הרשויות המקומיות , עם זאת. באמצעות מכרזים

גזבר , לים"סמנכ 2השאר יש בה נציגות קבועה למגזר הערבי והדרוזי הכוללת בין, בישראל

ר שיעור בני "לדעת היו. מזכיר מחלקה וכלכלן, ראש מחלקת וטרינריה, המועסק בחלקיות משרה

. המועסקים ברשויות מקומיות בערים מעורבות מניח את הדעת

, יפו-א"ת, חיפה)הרשויות המקומיות הרלוונטיות 7להלן מיון עובדיהן ועובדיהן הערביים של

בחלוקה לגברים ולנשים לפי ההגדרות ( לוד, עכו, רמלה, ירושלים, עלותמ, נצרת עילית

: האופרטיביות הבאות

. מורים שמקבלים גמול ניהול+ כל מי שבחוזה בכירים – בכירים .א

. ומטה 7כל מי שבדירוג המינהלי בדרגה –זוטרים .ב

.כל השאר – ביניים .ג

.27.10.08 –דה הנתונים מעודכנים נכון לתאריך ישיבת הווע 31

שם רשות

מקומית

כ עובדים"סה

זוטרים ביניים בכירים

נשים גברים כ "סהנשים גברים כ "סהנשים גברים כ "סה

813 515 1328 1680 1153 2833 20 38 58 4219חיפה

1495 1449 2944 2083 1394 3477 13 219 232 6653ירושלים

167 117 284 303 209 512 5 17 22 817לוד

מעלות

תרשיחא

406 8 5 3 225 93 132 142 39 103

נצרת

עילית

514 11 5 6 404 165 239 99 44 55

84 79 163 205 141 346 5 6 11 550עכו

208 43 251 298 238 536 2 6 8 795רמלה

1393 717 2110 3027 2091 5118 68 129 197 7425אביב -תל

עובדי רשויות מקומיות ערבים

שם רשות

מקומית

כ"סה

זוטרים ביניים בכירים

נשים גברים ים נשגברים נשים גברים

133 113 112 238 0 6 602חיפה

363 721 372 297 2 17 1772ירושלים

20 31 19 15 0 1 92לוד

מעלות

תרשיחא

80 1 0 28 17 13 21

נצרת

עילית

30 0 0 17 3 3 7

38 57 34 28 1 2 160עכו

36 8 23 8 0 0 75רמלה

80 27 52 50 0 3 453אביב -תל

: רשויות מעורבות 8ת במקום האחרון מבין תל אביב ניצב

אחריה .4.7% –תל אביב היא הרשות המעורבת בה מספר המועסקים הערבים הוא הנמוך ביותר

26.6% –ירושלים , 19.7%מעלות תרשיחא , 14.2%חיפה , 11.2%לוד , 9.4%רמלה , 5.8%נצרת עילית

. 29% –ועכו

מעט מאוד גברים .ורובן בתפקידים זוטרים וביניים םנשים אינן משולבות בתפקידים הבכירי, כן

. נושאים בתפקידים בכירים וגם הם משולבים בעיקר בתפקידים הזוטרים

32שירות התעסוקה. 11

.6.1%בני מיעוטים המהווים 40עובדים מתוכם 655בשירות התעסוקה מועסקים

.דירוג המינהליכל העובדים ב -אין אף עובד ערבי בכיר בשירות התעסוקה

, (9)פקידי השמה וייעוץ בכירים , (2)ראשי צוותים , (10)מנהלי לשכות : להלן פירוט התפקידים

(. 1)עובד משק , (18)פקידי השמה וייעוץ

: 2008נתונים מעודכנים לחודש אוגוסט

(. 19%) 5,198,000מתוך 990,600אוכלוסיה ערבית בגיל העבודה כ"סה

שיעור השתתפות הנמוך יחסית . 45.1%המהווים 447,300 משתתפים בכח העבודה האזרחימהם

(. 59.3%)למגזר היהודי

במגזר 6%לעומת 7.7%שיעור האבטלה – 34,300במגזר הערבי הוא הבלתי מועסקיםמספר

. היהודי

.ערבים –ביותר המצויים בראש טבלת היישובים בהם דורשי העבודה הוא הגבוה היישובים 39כל

: 2008נתוני אבטלה לחודש יוני

מכלל דורשי העבודה המתייצבים 26%המהווים 49,300בישובים ערבים מספר דורשי העבודה

. בלשכות שירות התעסוקה

5.2%לעומת 8.2%בישובים ערבים מתוך האוכלוסיה בגיל העבודה הוא שיעור דורשי העבודה

. ארצי 3.5%-בערי הפיתוח ו

. בערי הפיתוח ובממוצע הארצי 59%לעומת מדורשי העבודה במגזר הערבי הן נשים 57%


עובדים ערבים בשירות התעסוקה על פי מתח


גבוה, 0, 0%

נמוך מאד,)17-15

מינהלי( 19, 48%

נמוך )20-18

מינהלי( , 21, 52%

בינוני , 0, 0%

ל שירות התעסוקה נתבקש למסור לוועדה מהן הפעילויות המתבצעות לשילוב נשים ערביות "מנכ

: להלן התייחסותו. בעולם העבודה

פעים מחסמים שירות התעסוקה שם דגש על טיפול בנשות המגזר הערבי שמאפייני תעסוקתן מוש

העדר ; העדר נגישות; העדר תשתית תעסוקתית מקומית; מסגרת מסורתית מגבילה: ייחודים

שפה ; השכלה ממוצעת נמוכה; גמלת הבטחת הכנסה" חחמת"חשש מהתנתקות מ; סידור לילדים

. פ צרכי השוק"ולימודים שאינם ע

– פעילות השמה יחודיתמתקיימת , לפיכך

פ עם הרשויות ובעלי עניין "ערבי אשר עיקר פעילותו ביצירת שורכז השמה יחודי למגזר ה

(. משרדי ממשלה/עמותות)

יזום ירידים וכנסי תעסוקה ייחודים.

הכשרות יעודיות לנשים.

ת"בתמ" מסלול תעסוקה"פעילות יעודית להשמת אקדמאיות במסגרת.

(.שכילותתוך דגש על דתיות שאינן מ)הקמת מרכז תעסוקה לנשים ערביות , בתכנית

פתיחת לשכת תעסוקה בשפרעם שתהווה מרכז לאספקת מקומות עבודה תוך טיפול

. שיטות העבודה בלשכה הותאמו לקהל היעד. אקטיבי בהון האנושי

ל השירות להציג "לאור נתוני התעסוקה בקרב התושבים הערבים פנתה הוועדה בבקשה למנכ

תכנית עבודה לצמצום , ה לעבודה בקרב ערביםתכנית עבודה לקידום התעסוקה להגברת ההפניי

תכנית , סדרי עדיפויות, יעדים: אבטלת נשים ערביות ותכנית עבודה להשמת אקדמאים הכוללות

דרום , צפון)והאיזור ( שנים 5,3,2,רבעון, שנה)על ציר הזמן ( א ותקציב"כ)פעולות ומשאבים

(. ומזרח

. לא נתקבלו הנתוניםות התעסוקה ל שיר"מנכלמרות פניות חוזרות ונשנות ללשכת

33המשרד להגנת הסביבה. 12

2008בתום . (4.5%) עובדים ערבים 22עובדים מתוכם 490במשרד להגנת הסביבה מועסקים

. אין עובדים בכירים .עובדים 25יועסקו

לשר בבקשה למסירת הוועדה פנתה . לא התקיימה ישיבת ועדה בהשתתפות השר ונציגי משרדו

: נתונים ולהלן התייחסותו

במקרים . לדעתו אין חסמים או קשיים הניצבים בפני מועמדים ערבים להתקבל לעבודה במשרד

נבחנים מחדש תנאי הסף , בהם קיים קושי באיתור מועמדים מתאימים לאיוש משרות קיימות

. לדרישות התפקיד ובמידת הצורך פועלים לתיקונם

: ביעד הממשלה פועל המשרד על פי שיטת מכרזים המיועדים למגזר הערבי כגוןכדי לעמוד

. מחוז ירושלים( חירום)ס "מרכז חומ, מרכז תשתיות במחוז ירושלים, ש במחוז צפון"יועמ

להלן ניתוח . הוועדה ביקשה פירוט באילו תפקידים משמשים העובדים הערבים ובאילו דרגות

: ידיםהנתונים על פי מתח דרגות התפק

עובדים ערבים במשרד להגנת הסביבה

על פי מתח דרגות התפקידים

גבוה )45-42

מח"ר(, 3, 14%


מינהלי(, 1, 5% נמוך )20-18

מינהלי, 40-38

מח"ר(, 5, 23%

בינוני )42-40

מח"ר(, 13, 58%

, כמו כן. שיעור העובדים במשרד להגנת הסביבה נמוך והינו רחוק מהיעד שהציבה הממשלה

אינו משולב ( 58%)בהסתמך על מתח דרגות התפקידים ניתן לראות כי חלק גדול מבין העובדים

.בתפקידים בכירים

.16.09.08הנתונים מעודכנים נכון לתאריך 33

, פ חוק גנים לאומיים"ע אשר הינה תאגיד סטטוטורי שהשר ממונה עליו ברשות הטבע והגנים

: 1998 –ח "אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ, שמורות טבע

.מרביתם בתפקידים זוטרים( 11%) 500ערבים עובדים קבועים מתוך 55מועסקים

עובדים ערבים ברשות הטבע והגנים


גבוה )45-42

מח"ר(, 4, 7%



נמוך )20-18

מינהלי, 40-38

מח"ר(, 18, 33%

בינוני )42-40

מח"ר(, 32, 58%

34משרד הבינוי והשיכון. 13

אחוז העובדים .(1.88%) עובדים 741עובדים ערבים מתוך 14במשרד הבינוי והשיכון מועסקים

. הערבים נמוך מאוד ורחוק מהיעד שהציבה הממשלה

. אך הוא התבקש למסור לוועדה נתוניםלא התקיימה ישיבה בהשתתפות השר

פתוחות בפני , ל המשרד ציין כי המשרות הבודדות המפורסמות מעת לעת במכרזים פומביים"מנכ

י "דפה מתקנת בהתאם להחלטות הממשלה והנציבות עבנוסף מתקיימת הע. כל מגזרי האוכלוסיה

כן המשרד מקפיד על ייצוג הולם . הקצאת משרות מקצועיות ייעודיות לבני המגזר הערבי

ל לא קיימים במשרד חסמים המונעים ממועמדים "לדברי המנכ. במכרזים המתפרסמים על ידו

. ותם למכרזיםהדבר היחיד שמונע מועמדותם הוא אי הענ. ערבים לזכות במכרזים

עובדים ערבים במשרד הבינוי והשיכון


גבוה )45-42

מח"ר(, 1, 7%



נמוך )20-18

מינהלי, 40-38

מח"ר(, 2, 14%

בינוני )42-40

מח"ר(, 10, 72%

. 31.08.08הנתונים מעודכנים נכון לתאריך 34

סיכום. 14

טרם ,עבודת הוועדה נמשכה שישה חודשים בלבדובהתחשב בעובדה ש 17-בשל פיזור הכנסת ה

יש איסוף הנתונים לצורך השלמת. והגורמים הרלוונטיםהתקיימו דיונים עם כל משרדי הממשלה

. לזמן משרדי ממשלה נוספים

לצד . שנענו לזימון ההופעה בוועדה ואף שטחו בפניה את מורכבות הבעיההיו משרדים ושרים

בלטו, שר המשפטים ושרים בכירים אחרים, היועץ המשפטי לממשלה, הופעת ראש הממשלה

כאשר האחד , סיונות הוועדה להזמינםילא נענו לנאשר האוצר ונגיד בנק ישראל שר בהעדרם

ירי כח תאגפים ע לעוהאחראי יע בסוגיה הנדונה עומד בראש המערכת הכלכלית לה תפקיד מכר

אגף ,רשות החברות הממשלתיות)ומרכזיים , (מערכת החשב הכללי ,רשות המיסים)מחד אדם

שני והשני עומד בראש גוף שלמרות חשיבותו הרבה לכלל המשק מעסיק , מאידך (התקציבים

. ם בלבדערבי יםעובד

לעיתים ולמרות פניות חוזרות ונשנות מצד הוועדה הליך איסוף הנתונים לווה לא אחת בקשיים

מן הראוי . אם לא מתחמקת, או שההתייחסות הייתה חלקית ,לא סופקו הנתונים המתבקשים

בלתי מבוקרים על , ואולם, למועד מסירתם לוועדה עדכנייםלעיל ם פורטיהמלציין כי הנתונים

. ידנו

אנו עדים לפער ,שרים כפקידים, מוזמניםי ה"ות שנשמעו במהלך דיוני הוועדה עאמירלמרות ה

את העדר , ולו חלקית, יתכן שפער זה מסביר .גדול בין המישור ההצהרתי לבין המישור המעשי

. בקליטת העובדים הערבים בשירות הציבוריהעלייה המשמעותית יותר

ליות רוב העובדים מועסקים במשרות סקטור. נמוך מאודממשלה בהם הייצוג ישנם משרדי

רק מיעוט קטן מועסק .הוא עדיין שולי, והייצוג במשרדי ממשלה ראשיים בהם נקבעת המדיניות

העובדים הערבים עדיין מודרים מהרמות הבכירות . במשרות שאינן קשורות ישירות למגזר הערבי

השפיע קבלת ההחלטות ובעמדות המסמיכות אותם ל הליכיאינם משולבים בת, בשירות המדינה

לפתח יוזמות ותכניות או לממש רעיונות בעלי השלכות על כלל אזרחי , מדיניותת על קביע

. המדינה

בעיית העדר הייצוג ההולם בשירות הציבורי חורגת מן הפן המוסרי וגולשת לצד המעשי בהיותו

על המדינה . המצב בסקטור הציבורי מקרין על המצב בסקטור הפרטי, כמו כן. מעסיק רב היקף

ל אף ההבטחות החוזרות ונשנות של הממשלות השונות ע ,אך ,ה להמנע מאפלייהמוטלת החוב

ח "בראייה ראשונה המתבקשת מדוטרם הורגש שיפור משמעותי ו ,לתיקון העוול ההיסטורי

לא הביאו לשינוי בנושא , נראה כאילו החלטות הממשלה בחמש השנים האחרונות, הביניים

. הייצוג ההולם

הגורמים להיווצרות הבעיה: פרק רביעי

על אחת כמה וכמה במדינות המגדירות . ומיעוט בעייתי כמעט בכל מדינה האיזון בין רוב .14

ים חיכוך בין קיומה של מדינה דמוקרטית ניתן לאמר כי במידה רבה קי. עצמן כמדינות לאום

דורשת מאמצים רבים מצד , הלכה למעשה, יצירת האיזון. וליברלית לבין מדינת לאום

מאמצי המדינה . ת הרוב במיוחדקבוצאך במידה לא פחותה מצד החברה בכלל ו, המדינה

.אך אין די בהם, עשויים ליצור מסגרת חוקית ומשפטית לקיום איזון מספק, לבדם

בחיי חוקתית ללא יישומה -נותרת המסגרת המשפטית, ת הרוב לכךקבוצבהעדר התגייסות

יומית עלול ליצור -קיומו של פער בין המסגרת החוקתית לבין המציאות היום. יום-היום

תחושות אלה מתעצמות ככל שהמדינה אינה מקדישה מאמצים כנים . תחושות של קיפוח

ככל שמנגנוני , ח והאפלייה מעצימים תחושות תיסכולהקיפו. ומעשיים למימוש השוויון

נוהגות במציאות על פי , ישם את חוקיה ופסיקות המערכת המשפטית שלהיהמדינה הנדרשים ל

. לצמצום אפלייה וליתר שוויון, נהיית חברת הרוב במקום להוביל לסגירת פערים

אורועדת ח "כמאמר דו, אזרחי ישראל הערבים חיים באותה מציאות של אפלייה .51היוצרת , 35

מסגרת לכאורה חרף ניסיונות ממשלות ישראל ליזום החלטות היוצרות , תחושות תסכול

. המאזנת בתחומים שונים את הפער הפורמלי בין הרוב היהודי למיעוט הערבי

ויון הנובעת מהיות הערבים מיעוט ותחושת אי הש, האחד :התסכול נעוץ בשני מרכיבים

, הקשיים בפריצת מעגל האפלייה מצד הרוב בחברה היהודית, השני. במדינת לאום יהודית

חלק יםמהוו, מדיניות הממשלהאת לבצע יםהאמוראלה , יםהממשלתי מנגנוניםאשר ה

במקרים רבים השגת הזכויות בפועל כרוכה במאבק המיעוט מול הרוב למימוש . ממנה

יאוגרפיים מזה או מהגרים כך הדבר במקרים בהם המיעוטים הם אתניים או ג . זכויותיו

. מזה

: אזרחי ישראל הערבים מהווים מיעוט ייחודי בשל מספר היבטים המעצבים ייחודו .61

. שנה בלבד רוב בטריטוריה 60שהיווה עד לפני , ולא מהגר, המיעוט הערבי הינו מיעוט יליד. א

יתר על כן . שנה מיעוט באותה טריטוריה 60היה עד לפני , היהודי: קרי, הרוב הנוכחי. ב

. חברת הרוב במדינה היא חברה מהגרת שרובה המכריע היגר אליה לאחר הקמתה

, פלסטיני מאידך-והמשך המאבק הישראלי, כות המיעוט הערבי לעם הפלסטיני מחדיהשתי. ג

אינה

תהליכי הסלמה במגזר הערבי ברקע פרוץ ', פרק א, ראשוןשער , 2003אוגוסט -ג "אלול התשס, ועדת אור 35

. 19סעיף , המהומות

ואף מגבירה , לקיום מדינישל זה מקהה את זיקת המיעוט הערבי בישראל לעמו ולזכותו

את הזיקה

גם אם מרבית אזרחי ישראל הערבים תומכים בהשגת . החברתית והמשפחתית ביניהם

הסכם שלום

עצם הזדהותם וזיקתם נתפסת על ידי חלק ניכר בחברת הרוב היהודי , פלסטיני-ישראלי

כהבעת אי

. אמון במדינת ישראל גופא

מתקשה ,"מתגוננת דמוקרטיה"מכנה עצמה לעיתים ההדמוקרטיה הישראלית בהיות

י להכיל את ערב-במיוחד בתקופות של התפרצויות המאבק הישראלי, חברת הרוב היהודי

בלי שיכרכו בכלל מ והערבי עם העם הפלסטיני בפרט מורכבות זיקותיו של המיעוט הערבי

. אותן עם איום על הדמוקרטיה ושלטון החוק או חתרנות

מעורבותם בחיים . תונים תחת ממשל צבאיישראל נב םערביההיו 1966עד לשנת .71

ח "ורק)י "הציבוריים במדינה הוגבלה לרשימות לוויין למפלגות הציוניות פרט למק

יום אזרחי ישראל הערבים הודרו מן העשייה הציבורית וממוקדי -בחיי היום(. לאחריה

. הכוח

עדיין , ישראל וקיומן של מפלגות ערביות עצמאיות בכנסת יםבחלוף כארבעים שנ, גם כיום

. אין המיעוט הערבי שותף בעשייה הציבורית

לא זו בלבד שלא הובילה את , בזהירות המתחייבת נוכל לקבוע כי המערכת הציבורית

הרובעמדות אלא נטתה לבטא את , השוויון הלכה למעשההטמעת חברת הרוב לכדי

. תוך הדרת המיעוט במישור הציבורי, וחששותיו

: מצוייה בתווך בין שני קטבים, והממשלתית בתוכה, תהמערכת הציבורי .81

. קוטב הלכי הרוח בחברת הרוב היהודי, השני .משפטית-קוטב המסגרת החוקתית, האחד

ליצירת מציאות של שוויון בין הרוב והמיעוט נדרשה המערכת הציבורית לעשייה אקטיבית

ון זה עלולים ליצור מתח צעדים בכיו. המלווה בסגירת פערים ובייצוג הולם הלכה למעשה

. בין המערכת הציבורית לבין מה שנתפש על ידה כהלכי הרוח בחברת הרוב

התעלמות פורמלית מאפליית האזרחים הערבים עלולה להוות פגיעה במסגרת , מאידך

. משפטית-החוקתית

קיבלה החלטות מפורשות . בפועל נראה כי המערכת הציבורית בחרה בדרך הביניים

או , אך למעשה לא הרבתה לישמן בפועל בין אם בהיקפן ,ית אזרחים ערביםלצמצום אפלי

. במועדן

גם לאחר כעשר שנים לחקיקת התיקון לחוק שירות המדינה . כך גם בסוגיית הייצוג ההולם .91

ייצוג בולט הן -האוכלוסייה הערבית עדין סובלת מתת, שקבע את חובת הייצוג ההולם

אף שהנסיון מלמד . ן ביחס לאוכלוסיות יעד אחרותביחס לחלקה באוכלוסייה הכללית וה

נראה כי במקרה הזה עצם העובדה שהחוק לא קבע , שקביעת קווטות אינה יעילה לרוב

שרמת הייצוג ההולם לבני האוכלוסייה הערבית משתווה לשיעורה של זו באוכלוסייה

של אפשרה למשרדי הממשלה השונים להמשיך ולהתמהמה בקידום הייצוג , הכללית

קיבלו ממשלות ישראל מספר החלטות 2004מאז שנת , נוסף לחוק. הערבים בשורותיהם

לא בוצעו בהיקפן גם אלו ,כאמור. בעניין קידום הייצוג ההולם של ערבים בשירות המדינה

קידום בנושא ,קוברסקי ועדת המלצות יישום יןיבענ ומינהל תיאום לעניין השרים ועדת החלטת, אדרבא. ובמועדן

בשירות הערבים העובדים שיעור את שנים מספר תוך הכפילה ,14.6.93 מיום הציבורי בשירות והדרוזים הערבים של עמדםמ

ניסיון זה שלווה גם בהקצאת משאבים לצמצום פערים בתחומים אחרים בין הרוב .המדינה

מוכיח כי הדבר אפשרי במידה שקיימת נחישות לתרגום החוק והפסיקה , למיעוט הערבי

. יומית-לכדי מציאות יום

במשמעות האקטיבית להבדיל , פירושו, ייצוג הולם בשירות המדינה למיעוט הערבי .02

. 36השתתפות בקבלת החלטות מרכזיות כולל על חלוקת משאבים ותקציבים ,מהפסיבית

עלולה להיתפס גם כויתור על חלק ממוקדי הכוח במערכת השתתפות בקבלת הכרעות

על שיעורם המזערי של ערבים בתפקידים די בהסתכלות . ודיהממשל על ידי הרוב היה

בהם בכדי לעמוד על היעדרות נציגות של המגזר הערבי בצמתים החשובים שבכירים

. משאביםהחלוקת הנוגעות ל מרכזיותמתקבלות הכרעות ב

והיקף התלמידים הערבים הנמוך ,רמת ההישגים הנמוכה במערכת החינוך הערבי בכלל .12

בשנים מוקדמות עילה לכאורה להעדר כמות ויצר ,ה הגבוהה בפרטבמערכת ההשכל

בעשור האחרון חלה עליה ניכרת . מספקת של מועמדים ערבים ראויים לשירות המדינה

,37בשיעור הבוגרים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה במגוון המקצועות והתחומים

עם . 38ים על הרוב היהודיאלה של בוגרים הנמנמ וכישוריהם לשירות המדינה אינם נופלים

ר תחושות תסכול בקרב נמשך עד עצם היום וגורהעדר ייצוג הולם בשירות המדינה , זאת

. הציבור הערבי בכלל וזה האקדמאי בפרט

תחושות אלה מתעצמות כאשר אקדמאים ערבים נתקלים בקשיי קליטה בתעסוקה .22

אלא גם , מקומות תעסוקהלא רק בישובים הערביים בהעדר פיתוח כלכלי ו, במקצועותיהם

העדר הייצוג ההולם בשירות המדינה מוצא ביטויו ביתר שאת . בסקטור הציבורי והפרטי

וגם , חברות ממשלתיות וגופים הנסמכים על תקציבי ציבור: קרי, גם במשק הציבורי

. במשק הפרטי

נסיונות הקליטה בתעסוקה הולמת של אקדמאים ערבים מאלצת אותם להתמודד עם

המדירה אותם מתעסוקה " יד נעלמה"ותחושת רבים מהם כי קיימת , אות של אפלייהמצי

, תחושת תופעה תם יוצרותברטהצ, גם אם כל ניסיון כזה הוא בבחינת מקרה פרטי. הולמת

. בה למדינה ולחברת הרוב תפקיד מרכזי

ר ביחס לממוצע השכ 30%העדר תעסוקה הולמת יחד עם רמת שכר נמוכה בסדר גודל של .32

-הימצאותם בתחתית המדרג הסוציוושיעורי אבטלה גבוהים בישובים הערבים , במדינה

נותנים משנה תוקף לחשיבות העסקתם של ערבים בשירות המדינה גם , אקונומי במדינה

. מן הבחינה הכלכלית ברמה האישית והציבורית כאחד

. 9.07.01, האגודה לזכויות האזרח, 6924/98צ "בג 36 .חינוך והשכלה, לישראל שנתון סטטיסטי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 37. 25.03.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , מ"נש, ברגר' י 38

ם של ערבים מן האמור לעיל נראה כי קשה להפריד את שאלת הייצוג ההול ,לסיכום .42

הייצוג ההולם משמש . בשירות המדינה משאלת מציאות האפלייה בה חי מיעוט זה במדינה

אין תימה כי השיפור העיקרי במצוקת הייצוג , לכן. אחת הבבואות לקיום מציאות זו

ישראל נעשה בד בבד עם הפניית משאבים לצמצום האזרחים הערבים בההולם של

. בתחומים שונים ומגוונים 90-ה של שנות ההאפלייה המעשית במחצית הראשונ

הסיבות לחוסר הייצוג ההולם לערבים בשירות הציבורי הן חלק מאותו מכלול סיבות אשר

מעבר לסיבות ההיסטוריות מתנהלים יחסי . גורמות למציאות האפלייה בה חיים ערבים

יחסים חשש זה יוצר פרספציה של מערכת. הרוב והמיעוט על בסיס של חשש הדדי

. רווחתו של האחד נתפסת כהפסדו של השני. המושתת על עקרון משחק סכום אפס

היכולת להיות שונה אבל שווה אינה . במציאות הפסדו של האחד הוא הפסדו של האחר

.פוגעת אלא מעשירה

הוועדתגובות לדיוני ה – הסתייגויות וחסמים, קשיים :שלישישער

טרם הגיעו ליעד שנקבע על ידי , התרבות והספורט, כל משרדי הממשלה למעט משרד המדע

. עובדים ערבים מכלל העובדים במשרדיהם 10%שיעור של : קרי, הממשלה

וג הולם לערבים בשירות המדינה הביעו הסכמתם בדבר הצורך בייצ, כל השרים, במישור העקרוני

כמעט כולם הביעו , ברמה ההצהרתית. והצורך בתיקון המצב הקיים, בכלל ומשרדיהם בפרט

. 2012דים ערבים מכלל העובדים בשנת בעו 10%: קרי, 2579טחונם כי משרדיהם יישמו החלטה יב

תמיכתם בעניין הביעו את שר התשתיותושר הרווחה , למשל שר הפניםשרים רבים , יתר על כן

. מוסרית-מן הבחינה הציבורית הייצוג ההולם לערבים בשירות המדינה

המשרדיות ותכניות העבודה הפרטניות ,כאשר נדון המצב הקיים בכל משרד, במישור המעשי

כי קיים פער בין הצד ההצהרתי לבין התכנון המעשי למימוש , נמצא, ליישום החלטת הממשלה

.הצהרות אלה הלכה למעשה

כמו גם גופים ציבוריים העלו חסמים , רשויות וחברות ממשלתיות, השרים ונציגי המשרדים

. 2012שונים המקשים על מימוש יעדי הממשלה עד שנת

העלו גם הם חסמים הנראים בעיניהם מרכזיים , נציגים ומוזמנים ערבים, בנסיבות העניין

עלו בין אם ברמה העקרונית ובין אם חסמים אלה הו. רות הציבורייבקליטת עובדים ערבים בש

כאלה שהינם בתחום התפיסות , בין החסמים שצוינו .ארגון הנדון/ברמה הפרטנית של המשרד

אולם קיימים חסמים רבים שהינם בתחום המוחשי שלהם . ההדדיות של רוב ומיעוט את משנהו

. יורוקרטיתתרופה ב

יםל שירות המדינה בקליטת עובדים ערבהמקשים עחסמים

פעמים רבות מועמדים מנסים נציבות שירות המדינה טענה כי : יםמתאיממצאי מועמדים .1

מגוון המקצועות , בנוסף לכך. ללא רקע וניסיון בהם מסוימיםלהתקבל לתפקידים

ביקוש ההכשרה האקדמית על ידי האקדמאים הנרכשים על ידי ערבים מצומצם יחסית ל

לא זו , כי מועמדים ערבים, ת טענה הפוכה במידה רבהנה הנציבוטע ,מאידך 39.שירות המדינה

מקרים רבים באלא ש, מועמדי הרובמלמשרות רבות בלבד שאינם נופלים בכישוריהם

40.זו שגם ראש הממשלה ציין תופעה יצוין. כישוריהם גבוהים מן הנדרש

ת רמת ההיענות של מועמדים ערבים למכרזים בשירות המדינה נמוכה ביחס לרמ, מכאן .א

חיפוש של משרדים אחר תניסיונוגם נטען כי , במקביל. ההיענות של הרוב היהודי

41.העלתה חרסמתאימים מועמדים ערבים

. 25.03.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , ברגר' י 39. 12.11.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , אולמרט' א 40 .1.12.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , מנהל בתי המשפט, השופט משה גל 41

הועלתה טענה כי האוכלוסייה הערבית , משרות בכירותמיעוט עובדים ערבים בבאשר ל .ב

.לא יצרה מנגנוני ניהול הנדרשים למועמדים במשרות ניהוליות ובכירות

המיעוט ונים ערבים ומוזמנים אחרים טענו כי שירות המדינה אינו מכיר דיו את נציגי ארג .ג

שירות , יתר על כן. השונים בפרטהתעסוקה שלו בתחומי היצע הערבי בכלל ואת ה

לא יצר פסיבית להגשת מועמדות מצד מועמדים ערבים ו צפייההסתמך בעיקר על המדינה

42.כוח אדם מקצועי בפרטו דם ערבי בכלללכוח אואפקטיביים איתור אקטיביים מנגנוני

, לעניין זה נציין כי נתוני שירות התעסוקה בדבר השמת אקדמאים ערבים בכלל השוק

אכן מלמדים על שיעור השמה נמוך בהרבה מזה שבקרב הרוב , ולא רק בשירות המדינה

.היהודי

מעיד על פער גם שיעור האקדמאים הערבים הגבוה שאינו מועסק במקצועו או בהכשרתו .ד

בין חסם מצאי כוח האדם המתאים כפי שנראה בנציבות שירות המדינה ומשרדי

.הממשלה לבין המציאות כפי שזו משתקפת באוכלוסיה הערבית

עם שתי חברות איתור והשמת עובדים לצורך הכי התקשרמסרה נציבות שירות המדינה .ה

ן מקרוב את תוצאות פעולות מן הראוי לבחו 43.גיוס מועמדים ערבים לשירות הציבורי

,לשירות הציבורי בכלל ולשירות המדינה בגיוס מועמדים בני המיעוט הערביחברות אלה

. 2009הרבעונים הראשונים של שנת שניבמהלך בפרט

לכאורה ניתן היה להעריך כי כמות המועמדים הערבים : מודעות למשרות בשירות הציבורי .2

בתעסוקה מקצועית הולמת ה גבוהה לאור הצורך למשרות פנויות בשירות המדינה תהי

בייצוג הולם ומעצם הרצון להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות וההשפעה במישור , כישורים

אפילו הן , כבר נאמר לעיל כי שיעור המועמדים הערביים למשרות פנויות, ברם. הממלכתי

לשני מרכיבים הסיבות לתופעה זו נחלקת . נמוך יחסית, מיועדות לבני המיעוט הערבי

:עיקריים

44.אי הנגשת המידע של שירות המדינה לציבור הערבי המתקשה להיחשף אליו, הראשון

המונע מצב שבו שירות המדינה הוא , נעוץ במיעוט העובדים הערבים בשירות המדינה, השני

תר של מיעוטם הגדול עוד יו, יתר על כן(. למעט הוראה ושירותי בריאות)מעסיק שכיח ושגור

הרווחת " חבר מביא חבר"עד למינימום את הגישה של מצמצמת , עובדים ערבים בכירים

. במידה מרובה בציבור היהודי

. נובע ממערכת היחסים הנעדרת אמון בין המיעוט הערבי לבין חברת הרוב והמדינה, השלישי

: היא מורכבת משתי דרגות

רבי כי המדינה מתנכרת מחובתה כלפי לפיו הגישה הרווחת בקרב המיעוט הע, הניכור הסביל

". אחר"המיעוט הערבי ואינה מעוניינת בשותפות שוויונית ובהכלת הערבי כ

. 25.03.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , ויסיכ, עואד' וי, מוסאוא,פרח' ג 42ח הוועדה להסרת חסמים לקליטת עובדים "ובדו 25.03.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , מ"נש, מרקוביץ' ה 43

. מהאוכלוסיה הערבית בשירות המדינה .17.11.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , נשים נגד אלימות, תומא' ס 44

קיימת . לפיה חברת הרוב באמצעות המדינה מתנגדת להעסקת ערבים, ההתנגדות האקטיבית

תוצאות המכרזים ידועות מראש וסיכויי מועמד תחושה בעיקר בקרב אקדמאים ערבים כי

גם תופעה זו מוכרת 45.התמודדות בתנאים שווים לשאר המועמדים נמוכה מאודערבי ל

46.המדינה לנציבות שירות

זה ח "דועדה להסרת חסמים כללה המלצה אשר הוגשה להחלטת הממשלה במועד כתיבת והו

מכרז בשירות המדינה אשר לפיה יוקם מאגר בוחנים ערבים שיאפשר צירוף בוחן ערבי לכל

47.מועמדותו למשרה הנדונהערבי הגיש

כמובן שהחלטה מסוג זה עשויה לתרום ליתר שקיפות תהליך המכרז כלפי המיעוט הערבי

. ולהפחית החשש בקרבו כי תוצאות המכרזים מוטים

מתפרש על , הקמת מאגר הבוחנים: תהליך מימוש השלב הראשון בהחלטה זו, אליה וקוץ בה

יידחה , אם אכן תתממש, הליך זה כי מימוש ההחלטהמשמעות קצב ת 2009.48פני כל שנת

. 2010לשנת

נציגי משרדי הממשלה כמו גם נציגי הציבור , כמעט כל המשתתפים בדיונים: מבחני מיון .3

49.ציינו את שיעור הנכשלים הגבוה מבין המועמדים הערבים במבחני המיון, הערבי

ת שירות המדינה ציינו זאת כתופעה כמו גם נציבו, שרים ונציגיהם, ציגי הממשלהנ .א

.אובייקטיבית

אחרים תלו הקשיים בהתמודדות במבחני הכניסה בכשלים התלויים במועמדים הערבים .ב

הינה , של המועמד השניישפה המהווה, שפה העבריתחוסר שליטה מספקת ב: עצמם

50.למכשול מרכזילדעת נציבות שירות המדינה

לו רק היו מועמדים ערבים בעלי ידע משופר בשפה העבריתעלול להשתמע כי , לשון אחר

למרות שכל המועמדים הערבים הניגשים לבחינות מיון הינם בעלי תעודת בגרות ועמדו )

מתמודדים עם בחינות המיון ברמת הצלחה היו הם , בהצלחה בבחינת הבגרות בעברית

.יותר גבוהה

על יכולתו של הרוב להכיל את שאר בין המאחר שייצוג הולם של בני מיעוטים מבוסס .ג

ראוי שתהליכי המיון , הפלותומבלי לכשותף בתפעול עניני המדינה " אחר"המיעוט ה

לעניין זה ציין נציג . המועמד הערבי: קרי, "אחר"יכירו בתרבות ה ,והמבחנים הכלולים בו

ה יסימועמדים בני האוכלו. מחסור במבחני מיון רגישי תרבותכי קיים " סיכוי"עמותת

יש לעדכן את המבחנים כך . הערבית מתקשים לעבור את בחינות הקבלה לשירות המדינה

גם אלה רצוי ש, יתר על כן. שגם מועמדים מתרבות אחרת יוכלו לעבור אותם בהצלחה

. 24.11.08עדה בישיבתה מיום בפני הוו, סיכוי, עואד' י 45 .25.03.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , מ"נש, ברגר' י 46, אישור המלצות צוות בינמשרדי-רקסית בשירות המדינה'הדרוזית והצ, ייצוג הולם לבני האוכלוסיה הערבית 47

. 10סעיף , 25.01.09לסדר היום לישיבת הממשלה ביום 898נספח , הצעה להחלטה .ל"ר להצעת החלטת הממשלה הנדברי הסב 48 .29.10.08שטרית בפני הוועדה בישיבתה מיום ' מ, 8.09.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , תמיר' י 49. 25.03.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , מ"נש, ברגר' י 50

חברה ה קודים התרבותיים שלה תיהיו בעל רקע והבנ םמועמדים ערבי םממייניה

51.הערבית

לא המליצה על שינוי מבחני המיון פרט להכללת ה לבדיקת החסמיםעדוככל הידוע לנו הו .ד

. למכרז בו ישתתף מועמד ערביבוחן ערבי

והן נציגי המשרדים , כגוף מטה, הן בנציבות שירות המדינה, נציגי המדינה: יהגיאוגרפהחסם .4

מריכוזי -ירושלים ותל אביב -טענו כי ריחוק מרכזי התעסוקה בשירות הממשלתי, השונים

האוכלוסייה הערבית מונעים ממועמדים פוטנציאלים להגיש מועמדותם לעבודה הרחק

. ממקום מגוריהם

לסיוע במימון מגורים למועמדים ערבים שיתקבלו לשירות עדה להסרת חסמים והמלצת הו

היעשו 52,שוב מגוריהם הקבועימ מי"ק 70המדינה ויעתיקו מגוריהם למרחק העולה על

. ההסרת חסם זתרום לל

הסתייגות הגורמים : או הנכונות לקבלת עובדים ערבים, משרות כלליות –משרות ייעודיות .5

נציגי . עדהוהמבצעים למעשה קבלת עובדים ערבים לשירות הציבורי עלתה בכל דיוני הו

ועדה הבין ור ה"יו: נציגי הממשלהגם . התייחסות זו כחזיון נפרץהציבור הערבי העלו

.התייחסו למגמה זו, נציבות שירות המדינה ומשרד ראש הממשלה ,משרדית להסרת חסמים

הרי שעצם הצורך באמצעים מיוחדים כמו הגדרת משרות , גם אם אינה מגמה מכוונת

. ייעודיות למועמדים ערבים מצביע על קיומה

בבחינת , הזדקקות הממשלה לתגמול משרדים על קבלת עובדים ערבים, יתר על כן .א

בה נתקלת , גות והתנגדותיאם לא הסתי, שיים הגלויים והסמוייםמלמדת על הק, פיצוי

הצורך בהעדפה מתקנת . מתוך ארגוני ומשרדי הרשות המבצעת, הממשלה כגוף מחליט

(AFFIRMATIVE ACTION )53.ועדה תדירותובתחום הייצוג ההולם עלה בדיוני ה

נראה שקריאה זו ועדה ומתוך דיוני ה. לפיצוי על העסקת ערבי ההייתספק אם הכוונה

בבחינת קריאה לממשלה לנקוט ביוזמה ציבורית ומעשית ההייתמתקנת להעדפה

. מעבר לעצם קבלת החלטות

על 4729להחלטה ( ב) 1ועדה להסרת חסמים על תיקון סעיף והמליצה ה, לאור זאת .ב

תקנים 20הגדלת האטרקטיביות העסקת ערבים בשירות המדינה על ידי הקצאת

2012-2009.54: ה בארבע השניםנוספים מדי שנ

אין בו כדי להעמיד , משרות 80בבחינת תוספת של , החשוב לכשעצמו, גם תיקון זה .ג

במיוחד . מספר משרות מספיק לצורך השגת יעדי החלטת הממשלה במועדן החזוי

לעניין זה מהווה . אמורים הדברים באשר לאיוש משרות המתפנות עקב פרישת עובדים

המשרות 4000משרות מתוך 800להסרת חסמים בעניין ייעוד איוש ועדהוהחלטת ה

.25.03.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , סיכוי, עואד' י 51, אישור המלצות צוות בינמשרדי, רקסית בשירות המדינה'הדרוזית והצ, תהערבי הייצוג הולם לבני האוכלוסיי 52

. 1סעיף , 25.01.2009לסדר היום לישיבת ממשלה ביום , 898נספח , הצעה להחלטה .1.12.08טיבי בפני הוועדה בישיבתה מיום ' א, 17.12.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , מזוז' מ 53, אישור המלצות צוות בין משרדי, רקסית בשירות המדינה'הדרוזית והצ, תייצוג הולם לבני האוכלוסיה הערבי 54

. 2סעיף , 25.01.09לסדר היום לישיבת הממשלה ביום , 898נספח , הצעה להחלטה

55,לבני המיעוט הערבי, 2012-2009האמורות להתפנות בשירות המדינה בשנים

. לצמצום הפערחשוב פוטנציאל

המלצה זו לא הנחתה את נציבות שירות המדינה באשר למגוון הדרגות המיועדות , ברם .ד

של משרות בדרגות -אפילו קטן -מסויםריינה שיעור ולא ש, לבני המיעוט הערבי בכלל

.הניהול הבכירות

עדה הבינמשרדית ווגם התייחסות הו ןלמיניההחלטות הממשלה : חסם למשרות בכירות .6

עוסקות בעיקר בהיבט , לרבות נציבות שירות המדינה ומשרדי הממשלה, להסרת החסמים

ם הערבים מתוך כלל עובדי המדינה מדידת שיעור העובדי. הכמותי של שאלת הייצוג ההולם

ככלי לניהול , לבדה מתעלמת מן ההיבט המהותי של שאלת הייצוג ההולם בשירות המדינה

המשרות לשוב לפסיקת בית המשפט שהגדיר לעניין זה ראוי . וביצוע החלטות הממשלה

שכן הם נושאים עמם אפשרות של השפעה על , משאבים חשובים במיוחד"כבשירות המדינה

האפשרות להשפעה על 56."ובכלל זה על חלוקה של משאבים כספיים ואחרים, ניינים רביםע

רבים כולל חלוקת משאבים כספיים ואחרים נתונה בעיקר בידי נושאי המשרה ובעלי םענייני

המצב ,הייצוג המהותי: בעניין זה. התפקידים הבכירים בשירות המדינה ובמשק הציבורי

כסגן מנהל ממשלתיבהנהלת משרד אין ערבי המכהן . הכמותי גרוע בהרבה מאשר בהיבט

העדר ערבים במשרות הבכירות עלולה לאותת לבני המיעוט . או יועץ משפטי, כללי למשל

מימושן יתוחם להיבט , הערבי כי גם אם ייושמו החלטות הממשלה בעניין הייצוג ההולם

. הכמותי ויודר מן המהותי

עדה הבינמשרדית בבחינת תנא דמסייע ולצות הומצאנו בהחלטות הממשלה או בהמ .א

. להסרת חסם זה או להנמכת הרף הגבוה שלו

עדה מדי דיון בסקירת המשרדים השונים וחבריה ראו בו נושא ונושא זה עלה בדיוני הו .ב

מהיותו סמן לנכונות הממשלה ושירות המדינה להרחיב הייצוג ההולם , ראשון במעלה

ולתו לאותת ברבים על הנכונות הציבורית להעדפה ויכ, למיעוט הערבי הלכה למעשה

וון זה ילפעולה בכ, יתר על כן. וניהולם משאביםחלוקת ולייצוג הולם מהותי ב מתקנת

עשויות להיות השלכות חיוביות באשר ליחס המיעוט הערבי לשקיפות מכרזי שירות

הגברת ל ,על יכולת גיוס מועמדים מתאימים לשירות הציבורי ומעבר לכל, המדינה

. האמון

עדה לראש הממשלה כי הממשלה תחליט על מינוי ערבי בתפקיד והציעה הו, לעניין זה .ג

. הצעה זו לא נענתה .2009ל בכל משרד ממשלתי בשנת "סמנכ

טענו בעת , 58ומנהל בתי המשפט 57ביניהם היועץ המשפטי, נציגי הממשלה: קידוםאופק .7

עבוד אינם מאריכים ל( לל שופטים ופרקליטיםכו)ובעונה אחת כי עובדים ערבים מקצועיים

55

.3סעיף , שם

.9.7.01, אגודה לזכויות אזרח, 6924/98 צ "בג 56 .17.12.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , מזוז' מ 57 .1.12.08בישיבתה מיום העדווהבפני השופט משה גל 58

שופט מחוזי )פנייתם למועמדים ערבים מובילים למשרות בכירות , מאידך. בשירות המדינה

. נתקלות בסירוב עקב תנאי שכר ירודים יחסית בשירות המדינה( או פרקליט מחוז

רות לחלק מן המשתתפים בדיונים אלה נראה כי סימון אופק קידום למועמדים למש

וליצור מאגר , עשוי לתרום ליציבות כוח האדם המקצועי הערבי בשירות הציבורי, מקצועיות

. טבעי לבעלי תפקידים בכירים בני המיעוט הערבי

מחד משתתפים ערבים העלו וכבר צוין לעיל כי נציבות שירות המדינה : זרות ומצוינות .8

כי כשירות המועמדים צוין מאידך .59ור בין שירות המדינה ובני המיעוט הערביהניכ

קיימת תחושה בציבור הערבי כי , ברם. הערבים אינה נופלת מזו של המועמדים היהודים

" להיכנס בין כתליו"כדי לזכות בסיכוי . מרוחק ובלתי מוכר, השירות הציבורי זר" עולם"

תו העשויה לכסות על היו גבוהה במיוחד מצוינותלהיות בעל רמת כי עליו מועמד ערבי חש

.ערבי

ביחד עם בעלי מקצוע שלהם היכרות בלתי אמצעית עם , ראוי שנציבות שירות המדינה .א

. חסם זה של ניגוד תדמיות תעשית להקלמיעבדו תכנית , סוגיה זו

ראוי ו, שעלה אמנם תוך כדי דיוניה, עדה טרם נתנה דעתה המפורטת על עניין זהוהו .ב

.ערים לשירות המדינה תוך כדי או בסמוך לסיום לימודיהםתדון ביצירת מסגרות צוש

שירות : מטעם המדינה ןזיכיותעשיה ושירותים מכוח –המשק הציבורי –שירות המדינה .9

, החברות הממשלתיות מהוות חלק נכבד. המדינה מהווה רק חלק מן השירות הציבורי

סבר שהחלטות , לקן לפחותח, בהיותן חברות עסקיות. וחלקן מן המעסיקים הגדולים במשק

. הממשלה אינן חלות עליהן

עובדים ערבים 1% -עובדים מעסיקה כ 12,000נמצא כי חברת החשמל המעסיקה מעל .א

ספק . למרות שאזרחי ישראל הערבים מהווים חלק לא מבוטל של לקוחותיה, בלבד

נוהגת ביחס דומה של ההיית, ם בהיותה חברה עסקית המתחרה בשוק הישראליא

. ולו בשל טעמים עסקיים גרידא, עדר ייצוג הולםה

אינן נוקטות מדיניות , ולאו דווקא בתחום הביטחוני, גם חברות ממשלתיות אחרות .ב

. של ייצוג הולם כלפי המיעוט הערבי

-כאילו פרטיות -עסקיות: החסם של משק החברות הממשלתיות הנוהגות כפל פנים .ג

ולפעמים מוגנות מתנאי תחרות -ותוממשלתי, כאשר מתבקש יישום החלטת ממשלה

.העסקי מחייב יתר ייצוג הולם לקהל לקוחות ןההיגיוכאשר -שוק חופשית

מן , מאחר שנציבות שירות המדינה אינה מופקדת ישירות על החברות הממשלתיות .ד

. יוזמה ופיקוח מצד רשות החברות במשרד האוצרחלופות שונות ללבחון לדון ו הראוי

חוזרים ונשנים לזימון שר האוצר וראשי משרדו העלו תניסיונוכי לעניין זה נציין)

(.חרס

.25.03.08בישיבת הוועדה מיום , מוסאוא, פרח' סיכוי וג, עואד' י, מ"נש, ברגר' י 59

הייצוג ןלעניי, עם זאת. אינן חלק מן המשק הציבורי, חברות בבעלות פרטית, לכאורה .ה

סברנו כי יש לבחון אחריות הממשלה ליישום ייצוג הולם כמסר ברמה , ההולם

הרשות , רטי במובן הרחבאם במישור הסקטור הפ, ברם. הממלכתית לכלל הציבור

קיים כר , המבצעת תתקשה לאכוף נורמות ציבוריות ועליה להסתפק במסר ציבורי

ובו מרחב הפעולה של , נרחב למדי של חברות פרטיות הפועלות מכוח זיכיון ממשלתי

. המבצעת והמחוקקת גדול יחסית: הרשויות הממלכתיות

החברות . הלוועדהכבלים ורשת חברת, תהסלולאריושלוש החברות דיווחולצורך זה .ו

שיעור . 7-8%וחברת הכבלים מסרו כי היקף העובדים הערביים בקרבם תהסלולאריו

הסיבות להעסקת . זה גבוה מזה של כמעט כל משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות

נובעת מן הצורך העסקי לפעול בקרב , בשטח ובמטה, שיעור זה של עובדים ערבים

זכיינית " רשת"ב. ק בו את שירותיהם ולתחזק את מערכותיהםלשוו, המיעוט הערבי

במיוחד לאור מיעוט שידוריהם , שיעור העובדים הערבים נמוך יותר, הרשות השנייה

.בערבית

ועדה מתכוונת לדון בחלופות שונות להרחבת חובת הייצוג ההולם על גופים וה .ז

.המספקים שירותים מכוח זיכיון ממלכתי

כבר ציינו לעיל הפער בין ההיבט ההצהרתי בשאלת הייצוג : וגילוי נאותתקינות פוליטית .01

בזכות הייצוג ההולם ת דרג מדיניהצהר. ההולם לבין ההתמודדות המעשית עם שאלה זו

הגדלת שיעור העובדים פעולה נחרצת ואקטיבית לבשירות הציבורי ללא למיעוט הערבי

אך , (Politically correct)וליטית תקינות פ, מייצרת אולי ,הערביים במשרד מסויים

. מסר הפוך לדרג הניהולי הבכיר של המשרד עלולה לשדר

מצאנו כי בהמצא דרג אקזקוטיבי נחוש הרואה עצמו מחויב לייצוג הולם , סימטרית .א

ל משרד המשפטים "עדותו של מנכמתוך ). תיתכן הגדלת שיעור ייצוג העובדים הערבים

הוא עורך בירורים חצי שנתיים עם כל בעלי התפקידים לפיה , 1.12.08בישיבה מיום

.(הבכירים בנושא העסקת עובדים ערבים

.התקינות הפוליטית כצעד רטורי עלול להוות מסך בפני גילוי נאות של המצב לאשורו .ב

כאילו , ערבים םלעניינילפעמים מלווים על ידי יועציהם , שרים אשר הופיעו בגפם

לא העידו על נחישותם , ד בשבח המשרד שביצועיו ירודיםרובצת עליהם האחריות להעי

תכנית עבודה הלוועדלהעביר םבהתחייבותהיו ביניהם שלא עמדו . לתיקון המצב

חוזרים ונשנים תניסיונוהיו גם שרים אשר חרף 60ליישום חלקם בהחלטת הממשלה

-פריהאפילו כאשר הצהירו כי יש להעדיף הפרי, להביאם בפני הועדה לא הופיעו

". הקצאת משאבים"ב -שחלקה הגדול מאוכלס בערבים

. 22.07.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , הרצוג' י 60

לעומתם היו שרים אשר הופיעו בלוויית כל ראשי משרדיהם והחברות הכפופות להם .ג

מורכבותה והדרכים השונות למימוש , לפרוס בפני הועדה את מימדי הבעיה ןניסיותוך

61.בתחומםהחלטת הממשלה

ת הפיקוח הציבורי על אחריות הדרג ועדה תבקש לבחון בעתיד חלופות להגברוה .ד

.ההולם גהייצוהמדיני בביצוע החלטות הממשלה בתחום

ועדה ציין היועץ ובהופעתו בפני ה :ערבים-יציבות פוליטית ויחס הממשלה ליחסי יהודים .11

כל אחת , המשפטי כי הטיפול הממשלתי במימוש ייצוג הולם משתנה ממשלה אחת לרעותה

62.למהעל פי מחויבותה והשקפת עו

לצמצום השפעתו על ראוי לאתר דרכים היציבות השלטונית העדר מבלי להידרש לשאלת

הבמה האזרחיתקדמת אל האחוריהפוליטי ספסל להעלותה מן ה ,שאלת הייצוג ההולם

לתי מעורערת של הרוב כלפי המיעוט ושל הנהלות המשרדים והארגונים בבחינת חובתו הב

. בבחינת יישום החלטה

. 24.11.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , בן אליעזר' ב 61 .17.12.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , מזוז' מ 62

בעיית תעסוקת נשים במגזר המיעוטים. 12

ונשים , חשיבות השתלבות נשים במעגל העבודה מרובה וניתן לומר כי קידומן של נשים בכלל

השתתפות נשים ערביות בשוק העבודה . הינו גורם הכרחי בחברה מתפתחת, ערביות בפרט

הערבית כולה ובכך להועיל גם לשיפור המצב יכולה להביא לשיפור מצבה הכלכלי של החברה

נשים ערביות סובלות מאפליה כפולה על רקע מגדרי ועל רקע לאומי ויש , אולם. הכלכלי במשק

הן כנשים בחברה ערבית מסורתית שבה הן נחשבות : לבחון את מעמדן בהתייחס לשני היבטים

. למיעוט והן כחלק ממיעוט ערבי לאומי הסובל מהזנחה ואפליה

63.בקרב נשים יהודיות 56%מכלל הנשים הערביות משתלבות בכח העבודה לעומת 19%רק

אינה מהווה מוקד תעסוקתי עיקרי , שהינה המעסיקה הגדולה ביותר של נשים כיום, הממשלה

מכלל הנשים העובדות 3.1%עבור נשים ערביות ועל פי נתוני נציבות שירות המדינה רק

בעוד שבקרב כלל העובדים בשירות המדינה רוב העובדים . ערביות בשירות המדינה הן נשים

. בקרב העובדים הערבים המצב הוא הפוך ורוב העובדים הם גברים, (64%) -הם נשים

ההתנהלות . חסמים מסורתייםנשים ערביות רבות אינן יוצאות לשוק העבודה בשל . א

והתרבותיות של החברה התעסוקתית של האישה הערביה כפופה לנורמות החברתיות

התוצאה של כך היא הדרה 64.הערבית ששורשיהן נעוצים באופייה המסורתי של החברה

, בנוסף. משמעותית של נשים מכח העבודה או הגבלה של המקצועות בהם הן עוסקות

המעסיקים מנצלים את אילוצי התרבות של הנשים בחברה הערבית ומציעים להן משרות

מן הראוי לציין כי אין לקחת . קידים שהאישה נושאת על כתפיהחלקיות המשתלבות בתפ

את החסמים המסורתיים כהנחה או כדבר מובן מאליו ויש לשוב ולבדוק מדי פעם את

. מעמד הנשים הערביות בדומה לחברות אחרות אינו סטטי אלא משתנה עם הזמן. הגבולות

, אולם. ודה לגורמים תרבותייםנוטים לייחס את המצב העגום של נשים ערביות בשוק העב

: החסם התרבותי אינו העיקרי ויש שורה של חסמים מבנים בשוק העבודה

לאוכלוסיה הערבית בכלל ולנשים בפרט הוא אחד היצע מקומות העבודה המצומצם .ב

היצע מקומות 65.החסמים הבולטים אשר מונעים מנשים ערביות להשתלב בשוק העבודה

רק . ין היתר מהעדר פיתוח והשקעות בקרב האוכלוסיה הערביתהעבודה המצומצם נובע ב

במקרים רבים . ת נמצאים ביישובים הערבים"מכלל איזורי התעשייה שבאחריות התמ 3.2%

פתיחת עסק קטן יכולה להוות פתרון חלקי להעדר מקומות עבודה של הנשים ביישובים

. שים ערביותהקרן להלוואות לעסקים קטנים אינה נגישה לנ, אך. הערבים

. 2008ינואר , הכנסת, מרכז המחקר והמידע, ריכוז נתונים, תעסוקת נשים במגזר הערבי 63, "נשים בעבודה"מנהל מיזם , אברהים כתאנה, חסמים ופתרונות, רקע, תעסוקת נשים ערביות במשק הישראלי 64

. 2007נובמבר , יוזמות קרן אברהם. 2008פברואר , ם נשים לתקציב הוגןפורו, עולא שתיווי' גב, נשים ערביות בשוק העבודה 65

המספר המצומצם של העיסוקים העומדים בפני הנשים הערביות יוצר , כתוצאה מכך

בנוסף המעסיקים מנצלים את אילוצי התרבות של הנשים . במקצועות אלה עודף היצע

בחברה הערבית ומציעים להן משרות חלקיות המשתלבות בתפקידים שהאישה נושאת על

. כתפיה

חינוך והשכלה . ג

מת השכלה של נשים ערביות נחשבת לכלי טוב לניבוי סיכוייהן להשתלב בשוק העבודה ר

ככל שמספר שנות . וקיים קשר הדוק בין ההשכלה ובין השתלבות הנשים בשוק העבודה

בשנים האחרונות ניכרת . גדל גם שיעור ההשתתפות של הנשים בשוק העבודה, הלימוד גדל

ם הערביות ולמרות זאת חלק ניכר מן האקדמאיות מגמת עליה ברכישת השכלה בקרב הנשי

. אינן מצליחות להשתלב בשוק העבודה

הסיכוי לקבל תעסוקה הולמת , זוהי תופעה חריגה שבה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר

66.נמוך יותר

67מעונות יום ומשפחתונים, מסגרות טיפול בילדים. ד

כים משיעורי ההשתתפות של אמהות שיעור ההשתתפות של אמהות לתינוקות ופעוטות נמו

דבר המונע מנשים , כיום שורר מחסור חמור במשפחתונים ובמעונות יום. לילדים גדולים

הדרת נשים משוק העבודה היא גם תוצאה של אי תקצוב . רבות להצטרף לשוק העבודה

: מטעם המדינה של מסגרות לטיפול יום לילדים

( 3-0)דים השוהים במסגרות טיפול בילדים מכלל היל 6%הילדים הערבים מהווים רק

. 26%כאשר שיעורם

מהילדים השוהים במעונות יום הם ערביים 1.5%רק.

מהשוהים במשפחתונים הם ילדים ערבים 35%רק .

ניידות ותחבורה. ה

היישובים :בהעדר אמצעי תחבורה יעילים ונגישים ההשתלבות בשוק העבודה קשה ביותר

ריבוי , כן. ות נמוכה לערים הגדולות ולאיזורי התעסוקה הסמוכיםהערבים סובלים מנגיש

התפקידים של אמהות מועסקות הופך את אמצעי התחבורה הנוחים לדרישה ראשונית

לכן מלכתחילה נשים רבות מגבילות את חיפושיהן אחר עבודה לאיזורים . ומחייבת

ם ואת ההזדמנויות של דבר המצמצם בצורה ניכרת את הסיכויי, הקרובים למקום המגורים

. שוק העבודה עבורן

העדר הכשרה מקצועית. ו

. 30.06.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , חנין' ד 66. 30.06.08בפני הוועדה בישיבתה מיום , פורום נשים לתקצוב הוגן, שתייוי' ע 67

ההכשרה . כלי זה אינו יעיל כאשר נעדרים גורמים אחרים כגון השכלה ומקומות עבודה

יש להתאים תכניות הכשרה . חייבת להיות משולבת עם יצירת מקומות עבודה מתאימים

. בהתאם לצרכי השוק

( קובעי מדיניות ממשלתית ומקומית)כוחות של גורמי חוץ הצעות לפתרון מצריכות שילוב

. וגורמי פנים להסברה ולעידוד השתלבות האישה בכח העבודה

י משרד ראש הממשלה תוך בניית תכנית על רחבה עם היבט "הקמת ועדה בינמשרדית ע -

תוך התחייבות משרדי הממשלה הרלוונטים ליישום , מערכתי לתעסוקת נשים אקדמאיות

.התכנית

. י עידוד פיתוח איזורי תעשייה"מקומות תעסוקה ביישובים ערבים ע' הגדלת מס -

.מעונות היום וגני הילדים' הגדלת מס: פיתוח תשתיות מקומיות -

. י העסקת נשים ערביות"התניית זכייה במכרזים ממשלתיים ע -

ות הדרכה והכשרה שיאפשרו לצעירות ללמוד מקצוע, הקמת גופי חינוך –פעילות חינוכית -

. נדרשים בשוק העבודה

. עידוד וסיוע ליזמות עסקית -

מסקנות והמלצות : ירביעשער

הראשונים של ועדת החקירה העבודה המסקנות וההמלצות המובאות להלן מתייחסות לשלבי

.עקב פיזור הכנסת 2008בדצמבר נקטעואשר

ביניים מסקנות: פרק ראשון

: םיהיבטי נלשאלת הייצוג ההולם ש .1

.ובדים בוכמות העובדים הערבים בכל משרד וארגון מכלל הע -היבט כמותי .א

תהליכי בתפקידים המשפיעים על ידת ייצוגם של העובדים הערבים מ -היבט מהותי .ב

.בדרגות הבכירות ובתפקידים מרכזיים: דהיינו, ארגון/באותו משרדקבלת ההחלטות

העדר ערבים , מאחר שארגונים רבים אמונים על שירות כמות רבה של אזרחים ערבים

. ות בקבלת החלטות לגבי המיעוט הערבי עצמובעלי תפקידים בכירים מונע השתתפ

:היבט הכמותיה .2

קיימים , ברם. 6% -שיעור העובדים הערבים במשרדי הממשלה הוא כ: בשירות המדינה .א

.מכלל העובדים 2-1%אשר בהם עובדים ערבים מהווים םמשרדי

השיג את יעד הוא המשרד הממשלתי היחיד אשר כבר התרבות והספורט , המדע משרד

מעטים מצויים מעל הממוצע הממשלתי ומכאן י ממשלה משרד. 10%, ת הממשלההחלט

. שנדרשת קליטת עובדים ערבים רבים להשגת יעד זה

גידול שיעור העובדים הערבים . מעובדי המדינה הערבים עובדים במחוז חיפה והצפון 2/3

. בשירות המדינה דורש פריסה למחוזות אחרים בכלל ומטות המשרדים בפרט

בקרב העובדים הערבים הן , מכלל העובדים בשירות המדינה 2/3 -ד נשים מהוות כבעו

. 1/3מהוות רק

עובדים ערבים בארבע השנים 2000 -ליישום החלטת הממשלה נדרשת תוספת של כ

. אם שירות המדינה יישם תוספת זו, קיים ספק רב. הקרובות

היו אלה שבפיקוח , לב זהבשהחברות הממשלתיות היחידות שנבחנו : במשק הציבורי .ב

תה עד לפני יחברת החשמל לישראל הי, הגדולה מביניהן. המשרד לתשתיות לאומיות

אבל עדיין , בשנתיים האחרונות חל שינוי מה. מעובדים ערבים" יהינק"מספר שנים

(. 1.6% -כ)מספרם נמוך מאוד

אך בשל , רותעל חברות ממשלתיות אח ברת החשמלבשלב זה אין בידנו מידע להקיש מח

תצליח ברת החשמללא נראה כי ח. משקלה רבנראה ש ,כוח האדם הרב שהיא מעסיקה

עובדים 6-5%אך גם שיעור של , ביעד החלטת הממשלהלעמוד בפרק זמן של ארבע שנים

. יהווה שיפור ניכר בהשוואה למצב הנוכחי 2012ערבים בשנת

נמוך שיעור העובדים הערבים ,ערים המעורבותהנמצא כי בעיריות , בשלטון המקומי

.משיעור הערבים באוכלוסייתן

. הפועל מכוח זכיון ממלכתי נבדקו חברות התקשורת הסלולרית והמדיה במשק הפרטי .ג

. ומוכתב בעיקר מדרישות התפעול והשיווק 8-7% -שיעור העובדים הערבים בהן כ

:היבט המהותיה .3

או יועץ יכללסגן מנהל י בתפקידהנהלת משרד ממשלתלא נמצא ערבי בתפקיד פעיל ב .1.3

,בארגוןמכלל העובדים הבכירים בכירים בתפקידים שיעור העובדים הערבים . משפטי

. עור העובדים הערבים בוינמוך יותר מש

יכולתם להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות ובניהול הארגון קטנה יותר משיעורם . א

. בו

. קטנה" מודל לחיקוי"יכולתם לשמש . ב

. ולתם להאיץ תהליכי קליטת מועמדים ערבים בעלי כישורים קטנהיכ. ג

. הגברת התחושה כי שותפות בקבלת ההחלטות בשירות המדינה מצומצמת. ד

:תעסוקה בשירות המדינה והזכות לשירות שווה .2.3

ובאלה העוסקים בתחומי , השיעור הנמוך של עובדים ערבים בשירות המדינה בכלל .א

משליך על רמת השירותים הפחותה המסופקת , וךכמו רווחה וחינ, חברה בפרט

. לאזרחים הערבים

, מן המובטלים במדינה 25% -כ. שובים ערביםיהם י" שיאני האבטלה"הישובים 39 .ב

לא זו בלבד שרק . 80% -שיעור האבטלה בקרב נשים בישובים רבים גבוה מ. ערבים

.רגה בכירהאלא אין ערבי אחד בעל ד, מעובדי שירות התעסוקה ערבים 6% -כ

מצב דומה קיים בחברות הממשלתיות והוא בולט במיוחד בשלטון המקומי המספק .ג

כולל המיעוט הערבי , שירותים ברמה היום יומית מתוך מגע ישיר לכלל התושבים

כך גם . עובדי עירייה ערבים אין ולו עובד בכיר אחד 75מתוך , למשל, ברמלה. בעיר

ית לוד ומספר דומה במעלות יבדים ערבים בעירעו 100 -מתוך קרוב ל. בנצרת עילית

עובדים 3גם בעיריית תל אביב נמצאו . נמצא רק עובד ערבי בכיר אחד בכל עירייה

. העובדים 450בכירים ערבים מכלל

תעסוקה מקצועית בתחומי ובפרט , ישובים הערביםיב תמספקבכמות העדר מקורות תעסוקה .4

הצורך בניצול הזכות לייצוג הולם כפלטפורמה מבליטה , בעלי השכלה אקדמאיתלהולמת

.למציאת תעסוקה מקצועית הולמת

: תובנות ראשוניות .5

במרבית , גם אם בתחומים מעטים ומוגדרים קיים מחסור במועמדים ערבים לשירות המדינה

. המקצועות ישנו מאגר גדול ובעל כישורים מתאימים

עבודה קבועה במטות משרדי לחלק מן המועמדים הערבים קשיים כלכליים במעבר ל

עליו החליטה , הסיוע הכלכלי לעובדים המעתיקים מגוריהם. הממשלה בירושלים ובתל אביב

גרים כרבע ( ואדי ערה) 65בין רמלה לכביש , עם זאת. תקל על חלק מן המועמדים, הממשלה

(.0.2%)עובדי מדינה 500 -ופחות מ, בסמוך למטרופולין תל אביב, מליון אזרחים ערבים

: נראה כי לשירות המדינה ערביםקליטת מועמדים הגברת ל

: במישור הביורוקראטי .1.5

ועדה טרחו לציין תמיכתם וגם אם חלק ניכר מעובדי המדינה שהופיעו בפני ה .א

נראה היה כי נושא זה אינו בראש מעייניהם ומידת יישומו לא , בהחלטות הממשלה

.תקבע הצלחתם בתפקידם

יש לבחון הקשר בין תופעה זו .תואמי תרבות המיעוט הערבי אינםמבחני המיון .ב

.למיעוט היחסי של נשים ערביות בשירות המדינה

. מערך הבוחנים חייב לכלול בוחנים ערבים .ג

להם קשר , (פקידותית)משרדי הממשלה נעדרים מחוללי שינוי ברמה האקזקוטיבית .ד

. בדים ערביםלהגברת קליטת עו, תרבותי בלתי אמצעי עם המיעוט הערבי

עובדים ערבים 4יש , הממונה על ביצוע החלטות הממשלה, בנציבות שירות המדינה

. בלבד ואף לא עובד ברמת הנהלת הנציבות

נדרשת . המערכת הבירוקרטית הקובעת חסרה הקשר הישיר עם המיעוט הערבי .ה

.מבפנים ובאמצעות סוכניםבכישורים פעילות לציידה

של המיעוט הערבי ידעת היכרות ורטית הבכירה חסרנראה כאילו המערכת הבירוק .ו

. ולכן נרתעת מהעסקת מועמדים העשויים להוות קולגות מקצועיות ערביות

התחושה . עובדי שירות המדינה בשלב זה הם כאחד האדם, בצד הרצון למצויינות .ז

אינה זרה גם , ינות תחפה על השתייכות לאומיתיבקרב המיעוט הערבי כי המצו

גישה זו טומנת בחובה סיכונים לשני הצדדים . ידות הממשלתית הבכירהבקרב הפק

. כאחד

לנוע במהירות רבה החלטות הממשלה ואת ליישם המערכת הבירוקרטית חייבת .ח

. הקמת מאגר בוחנים ערבי אינו חייב לארוך שנה ,כך למשל. מןיותר לצורך יישו

ם הייצוג ההולם ככלי משרדית ליישו-עדה הביןוהמשך קיומה של הו, לעניין זה

. בכיוון הנכון שהבקרה לביצוע החלטות הממשלה הוא מע

חלק מפתרון ההיבט הכמותי של בעיית הייצוג ההולם נעוץ בהשוואת רמת .ט

השירותים הממלכתיים לאוכלוסיית המיעוט הערבי בדומה לזו הניתנת לכלל

. האוכלוסייה בכל רחבי הארץ

:במישור הציבורי .2.5

, העומדת בפני עצמהבעיה ובשירות המדינה אינהנמוך ערבים העובדים שיעור ה .א

. שבין הרוב היהודי למיעוט הערביהכללי נפרדת ממרקם היחסים

חלק ניכר מן השרים רואים בשיעור העובדים הערבים הנמוך בשירות המדינה כאחד .ב

. המאפיינים של מציאות האפלייה בה חי המיעוט הערבי בארץ

בכלל ולשאלת ייצוגם ההולם אזרחים הערבים בישראל ה להתייחסות הממשל .ג

.אינה קבועה ומשתנה לפי הרכב הממשלה ומדיניותה, בשירות המדינה

: יש למצוא דרכים, בשל חוסר היציבות הפוליטית

. לניטרול ההשפעות הנובעות משינויי השלטון על סוגיה זו -

.תלקביעת מנגנוני בקרה קבועים המנותקים מן הרשות המבצע -

בהעדר תכנית אב לטווח ארוך לסגירת הפערים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי .ד

סביר להניח כי גם סוגיית יישום , בתחומי החיים השונים להם אחראית הממשלה

. הייצוג ההולם תידחה

עשוייה להיות , בשירות המדינה םערביהלהתקדמות בסוגיית הייצוג ההולם של .ה

:השפעה מכרעת על

. וקת ערבים בכלל מגזרי המשק וענפיוקידום תעס -

.להגדלת ההכנסה הממוצעת של בית אב ערבי -

אקונומי של ישובים ערבים והורדת מידת הסתמכותם -להעלאת הממוצע הסוציו -

.על תקציב המדינה

. צמצום בקיטוב בחברה הישראלית בין רוב יהודי ומיעוט ערבי -

ל גם על ידי ראשי הציבור הערבי בעניין זה יטופ ראוי שהניכור בין המיעוט הערבי .ו

בכלל וראשי הרשויות בפרט לצורך הקמת מאגר כוח אדם מקצועי ושירותי הכוון

. לצרכי השמה מקצועית

:במישור המוסרי .3.5

ניתן . דמותה ואופייה של מדינת ישראל ייקבעו בהתאם ליחס המדינה כלפי מיעוטיה

דינה ולחברת הרוב היהודי בה המיעוט הערבי יתייחס למ, ננוייולענ, לאמר שמיעוטיה

.בהתאם ליחס אותו הוא מקבל מהם

ישראל מחריף את הקיטוב בין ב םבמהלך הדיונים למדנו כי העדר הייצוג ההולם לערבי

". שלכם"ל" שלנו"בין , "הם"ל" אנחנו"

, התחושה של המיעוט הערבי כאילו שירות המדינה הינו כמעט מחוץ לתחום עבורו

משרות בעלות דרישות מקצועיות גבוהות ותפקידי ניהול שמדובר במתעצמת ככל

. בכירים

מבלי להידרש לקשיים העצומים שבהפיכת הרוב היהודי והמיעוט הערבי לכדי חברה

על מגוון התחומים המרכיבים , גם אם שונים זה מזה, שחלקיה שווי זכויות למעשה, אחת

הוא קל יחסית ליישום ובעל מצאנו כי דווקא תחום הייצוג ההולם , יום-את חיי היום

. השפעה חיובית לצמצום הקיטוב

.קיימת תחיקה המחייבת ייצוג הולם, משום שבניגוד לתחומי חיים אחרים .א

בה מתקבלות החלטות מרכזיות , משום שמערכת ממשלתית היא מערכת היררכית .ב

בניגוד למערכת הוולונטרית בה , זאת. המחייבות את עובדי כלל המערכת ועובדיה

.טהיא ברשות הפרלטה ויישומה ההח

אשר החלטותיה ניזונות , משום שמערכת ממשלתית אמורה להיות מערכת רציונלית .ג

המיוסד על יתרונות , מניתוח קר לתועלת המדינה וכלל החברה במגוון טווחי זמן

.הלכי רוח או דעות קדומות, וחסרונות ואינו מושפע מפחדים

גדולה לאין שיעור ממערכות חברתיות היכולת של ממשלה לקבל החלטות ולישמן .ד

. זה תפקידה ולשם כך נועדה. וולונטריות רחבות

המתבטא , ברורהנחישות העדר הקשיים ביישום החלטות הממשלה בעניין זה טמון ב .ה

בין השאר בכך שלא העבירה מסר נחישות בלתי מתפשרת לאחראים לביצוע

. מדיניותה

השלכות על כלל המשק והחברה .6

האפלייה עימה הוא . ערבי במדינת ישראל מהווה כמעט חמישית מכלל האוכלוסייההמיעוט ה

66%שיעור של , למשל. אלא על כלל החברה והמשק, מתמודד משפיעה לא רק על אורח חייו

משליך בצורה בולטת על שיעור עוני , מכלל הילדים הערבים, ילדים ערבים מתחת לקו העוני

היקפה מותנה . י בקרב ילדים במדינה היא בעייה לאומיתשיעור העונ. הילדים בכלל החברה

. במידה רבה בהקלת עוני ילדים ערבים

לגבי , אקונומי של הרשויות המקומיות בישראל-כך גם במידה רבה לגבי המדרג הסוציו

. שיעורי האבטלה והתוצר הלאומי לנפש

הורדת . ישראלמאגר כוח האדם הגדול במדינה לצרכי גידול המשק הינו המיעוט הערבי ב

העלאת רמת חייו עד כדי , העלאת שיעורי השכר של שכיריו, שיעור האבטלה בקרב מיעוט זה

הם הפוטנציאל העיקרי , גם אם שונה בלאומיותו ובתרבותו, הפיכתו לחלק בלתי נפרד

. לצמיחה הכלכלית במדינה

לה הנוח ביותר כר הפעו. זו תפקידה של הממשלה. זרזמאיץ ונדרש למשק ולחברה , לשם כך

.לביצוע הינו הכר הממשלתי ובמיוחד במישור הייצוג ההולם

ביניים המלצות: פרק שני

יהיה זה יומרני לשטוח שורת המלצות , איסוף הנתונים שלבועדה סיימה רק חלק מוהשמאחר .7

:עם זאת. סדורה ומלאה בשלב זה

וחובת ממשלה חדשה לבצע החלטות , טותיה יבוצעונה של הממשלה כי החלימאחר שעני .1.7

תפעל בקרה קבועה , על שירות המדינהמן הראוי שלצד הבקרה הממשלתית , קודמתה

במשק הציבורי , בשירות המדינה של הרשות המחוקקת עד להשגת ייצוג הולם כהלכתו

. ובגופים אחרים בעלי משמעות לקידום ייצוג הולם במדינה

אמון ושיתוף פעולה , ליתר פתיחות, שרים כפקידים, המבצעתלשם כך נדרשת הרשות .2.7

. שאינו מן הצד השני של המתרס אלא גוף המסייע ליישום החוק, בכלי הבקרה המוצע

ראוי שהם יספקו מלוא האינפורמציה לגבי ,לים"חרף עיסוקיהם הרבים של שרים ומנכ

וקשיים יםלל מכשלכו, שום הייצוג ההולםיהמצב הקיים ותכניות עבודה ריאליות לי

.בתחומים שונים בהם הם נתקלים

: תכלול בין היתרכי תכנית העבודה מומלץ במסגרת זו .3.7

ובמיוחד משרד האוצר כמבצע , השלמת איסוף המידע הראשוני ממשרדי הממשלה .א

.על אגפיו השונים ,המדיניות הכלכלית

ב המדינה השלמת איסוף המידע מן החברות הממשלתיות וגופים הנסמכים על תקצי .ב

.('מוסדות להשכלה גבוהה וכיוב)

. השלמת איסוף מידע מגופים לא ממלכתיים העוסקים בתחומי התעסוקה וההשמה .ג

ולהגברת הייצוג ההולם למיעוט הערבי להסרת חסמים, בחינת כלים להעדפה מתקנת .ד

.במשק בכלל ובמשק הציבורי בפרט

.ועדהוהצגת דין וחשבון סופי של ה .ה

: עדה תעסוק בנושאים הבאיםוכי הוככלי בקרה מומלץ .4.7

בנושא הייצוג ההולם , בחינת תכניות העבודה השנתיות ויישום החלטות הממשלה .א

6בחברות הממשלתיות ובגופים הנסמכים על תקציב המדינה מדי , במשרדי הממשלה

.חדשים

התמקדות במגזרים ובתחומים בעלי קשיים מיוחדים הקשורים בסוגיית הייצוג .ב

.('אזורי תעסוקה וכיוב, עובדים בכירים, נשים)ההולם

הכנסת: ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא


, ברצוני להודות לחברי הוועדה על השתתפותם הנמרצת בדיונים ועל האמון שזכיתי מהם, לבסוף

כ ראובן ריבלין אשר הקפיד להיות נוכח בכל דיוני הוועדה וליועצת המשפטית של "לרבות ח

תודתי נתונה לצוות , כמו כן. שליוותה בעצמה את עבודת הוועדה, לשטייןנורית א' הגב, הכנסת

על , אפרת מורלי' הגב –ר דני גרא ולמנהלת הוועדה "ד, ליועץ הוועדה –המקצועי של הוועדה

כפאח עבד אלחלים על ליווי וייעוץ לוועדה ' ח וכן לגב"תרומתם הרבה והחשובה בכתיבת הדו

. למנטריהעוזר הפר, באר'ד רדא ג"ולעו

, בברכה

י כ אחמד טיב"ח

ר הוועדה "יו

דו"ח בינייםשל ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא:קליטת...

Documents