מכון טכנולוגי לישראל –הטכניון הפקולטה לארכיטקטורה ולבינוי ערים

מקום תחושת מדידת תל אביב, תצפית בשדרות רוטשילד

:עבודה מסכמת במסגרת הקורס

"מדידה כמותית של המרחב העירוני"

פינסלי-דלית שך' דר: מרצה

303908030עילם טייכר : מגיש

א"תשע', סמסטר ב

1322אוגוסט

1

ענייניםתוכן

1 'עמ.............................................................................. ..... "מקום"החיפוש אחר ה: מבוא

0 'עמ ...................................................................................הגדרות ?"מקום"מהו : 'פרק א

6 'עמ......................... ."...........מקום"התנאים הפיזיים ליצירת : המקום הארכיטקטוני: 'פרק ב

21 'עמ.................... ....................................................... רוטשילד ' תצפית לאורך שד: 'פרק ג

28 'עמ................................ ............................... Ajaxהשדרה באמצעות תוכנת מדידת: 'דפרק

13 'עמ.......................... ...............איכות המקום לאורך שדרות רוטשילד :השוואת וניתוח: 'פרק ה

13 'עמ...... ........................................................?האם אפשרי מדד לניבוי תחושת מקום :סיכום

18 'עמ........................................................................................................... ביבליוגרפיה

2

מבוא

"מקום"ה החיפוש אחר

הוא אחד מהנושאים המשמעותיים ביותר המלווים את הארכיטקטורה הישראלית "מקום"החיפוש אחר

אליה שייךמרגיש , לארצושהעם היהודי קשור כל הזמן להוכיח מחפשת" הישראליות"מכיוון ש :לדורותיה

באידיאולוגיה לאדריכלות הציונית ולבנייה הפיזית של הארץ חלק חשוב , הטבעי" מקומו"ורואה בה את

.1אומר שירו של רבינאכפי ש ,"אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות בה" :הציונית

הוא , כלומר יצירת תחושת מקום, אחר חלל ארכיטקטוני שהמשתמש ירגיש אליו שייכותאותו חיפוש , למעשה

עת הביניים והכי מה שהיה טבעי לאדריכלים של ימי ,נראה .המודרנית כולהאת האדריכלות נושא המעסיק

, "מקום"האדריכלות של ימינו לייצר קיים חוסר אמון גדול מאוד ביכולת שלו, עידן המודרניאבד ב, העתיקה

. 2בעיקר במרחב הציבורי האורבאני

פרוייקט השיכון הציבורי , ברזיליה של נימאייר וקוסטה, קורבוזייה-אנדיגאר על ידי לה'פרוייקטים כמו תכנון צ

מואשמים רבות כלא , בסנט לואיס או עיירות הפיתוח והשיכון הציבורי בישראל" פרואיט איגניו"הנודע לשמצה

, אינני יכול להגיד מדוע זה קורה. לסלידה והזנחה שלהם על ידי המשתמשים והובילו, אנושיים וכיוצרים ניכור

שלו ביצירת מקומות אך לעיתים נראה לי כאילו אדריכלים גדולים רבים סמכו על האינסטינקטים שלהם וכ

" תאונה"התרחשה אני מתקשה להבין כיצד , בכל פעם שאני עובר בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. אנושיים

ערכים אנושיים בארכיטקטורה ", רם כרמי, פליאה שהתגברה אחרי שקראתי את מאמרו של אדריכל התחנה ;זו

".מפגש" או" מגוון חללים", "ביטחון", "ידה אנושיקנה מ"טקסט שכולו הבנה ומודעות למושגים כמו , 3"עירונית

;אלו הובילו אותי לחפש בעבודה זו כלים אובייקטיבים למדידת תחושת מקום מעוררי מחלוקתניסיונות

. עקרונות מנחים שיוכלו לעזור לי בתכנון עתידי

ואסקור חומר תיאורטי שסייע ,"מקום"בחלק הראשון של העבודה אסביר בצורה מדויקת יותר מה הוא בעיניי

ציבורי בתל חלל משפיעים פרמטרים אלו עלאראה כיצד .חלל כזההגדרת פרמטרים המהווים אינדיקציה ללי ב

אבדוק את , לאחר ניתוח תוצאות התצפיות. בשדרות רוטשילדשעשיתי באמצעות תצפית במקטעים שונים , אביב

כדי , (ארחיב עליה בהמשך) Space Syntaxהפילוסופיה של הבנויה על , Ajaxאותם מקטעים באמצעות תוכנת

ולנסות לראות אם ניתן להשתמש בתוכנה זו להראות פן נוסף לבחינה אובייקטיבית של איכות המרחב ברוטשילד

".מקום"כאינדקטור ל

1 , 3אלפיים : בתוך, ("לקראת אנתרופולוגיה ישראלית)על המקום ",(1991)זלי גורביץ וגדעון ארן

, "(אלחנני:"להלן)ל "ט הו"משהב, 20 -המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה( 1998) אבא אלחנני :וגם (. "שיפטן-נצן: "להלן) 03אלפיים בתוך, "תפיסת המקום בירושלים –להלאים ולהעלים ", (2006)שיפטן -אלונה ניצן: וגם

2 :. דוגמאות לביקורת זו. 8-9' עמ, אלחנני 3 .משרד השיכון, 2833ישראל בונה , "ערכים אנושיים בארכיטקטורה עירונית", (1977)רם כרמי

3

? "מקום"מהו : 'פרק א

הגדרות

כשחשבתי לראשונה למדוד . למדוד תחושה זוואראה כיצד ניתן , "תחושת מקום"אנסה תחילה לנסח מהי

לא רק מתחום , יםחוקרים רב, למעשה ;סברתי שהדבר בלתי אפשרי ושזהו מושג אמורפי וחמקמק, "מקום"

להגדיר והוכיחו שניתן למדוד אותו ו, של המאה הקודמת' 70-עוד משנות ה בנושא סקיםוע, הארכיטקטורה

.ד נראים כמובנים מאליהםים שבדיעבפרמטר, פרמטרים שמאפיינים אותו

כי מרבית הספרות הפילוסופית והסוציולוגית שנכתבה בעבר על נושא סבירמ 4הסוציולוג שמואל שמאי

בייחוד אם ננסה לראות בו אלמנטים פיזיים , מתייחסת אליו כמושג שאינו בהיר וכרעיון מעורפל, "המקום"

חסר ממדים"שמקום הוא חלל טוען( May, 1970)מאי , לדוגמא. הרלוונטיים לעולם הארכיטקטוני

גסור ;עם אותה סביבה הזדהותובו מתמזגות החוויה האנושית והפיזית לכדי התעלות נפשית ו ,"ופרופוציות

(Gussor ,אצל Lewis, 1979 )על " נכבש"שחלק מהמרחב הציבורי , אומר שמקום הוא חלק מהסביבה הכוללת

.5אינו ניתן למדידה "המקום"כותבים נוספים מובילים למסקנה ש .הפרטי ידי הרגש האנושי

, זוהי למעשה גישה פרשנית איכותנית". פילוסופית"שמאי מאפיין את ההתייחסות לנושא בשפה שהוא קורא לה

או ראיונות ילדות המתבססת על תיאורים סובייקטיביים של רגשות וחוויות באמצעות כלים כמו תיעוד זיכרונות

, משמעות גבוהה יותר לאזור מסוים לעומת אחר גישה זו מנסה לתת מושג כללי מדוע אנו מייחסים .םאישיי

הגישה . תחושת שייכות אישית בחללים קטניםושת שייכות לאומית במקומות גדולים לעומת בין תח ולהבחין

סובייקטיביים וויה ת הנוצרת מניסיון וחתחושת שייכוהוא למעשה " המקום"כי ,הבנההפילוסופית מוביל ל

. ואינדיבידואליים

בעוד שהוא , לחלוטין אישית ופרטניתיה חוו היא כאללמושג התייחסותההיא שעל גישה זו של שמאי הביקורת

במשהו כלומר שמדובר , בסיס משותף שיוצר עבור אנשים שונים את תחושת המקוםמניח שיש דווקא

. אובייקטיבי הניתן להגדרה

שמאי , של המאה הקודמת' 80-וה' 70-המחקרים הסובייקטיביים שנעשו בנושא בשנות הבאמצעות השוואת

שאנחנו , אלא מושג שתמיד מתאר התייחסות אנושית לשטח גיאוגרפי, מראה כי זהו מושג שאינו ערטילאי

, ליוושהחיבור א, גם אם הוא אינו שייך לנו באופן רשמי" שלנו"שהוא , מרגישים אליו תחושת שייכות מיוחדת

המתרחשת , אנרגיה מעוררת שמורגשת בכל החושים שלנו, מעורר בנו התרוממות רוח, השהייה או הזיכרון שלו

. קתרזיס עם הסביבהויוצרת עבורנו מעין , בתודעה שלנו בלבד

למשמעות מוסכמתמצומצמת מובילים להגדרה , כל התיאורים הסובייקטיביים שהוא סוקר, בסופו של דבר

. "תחושת שייכות לחלל": 6"מקום"המושג

, לבדוק עד כמה אנשים מרגישים שייכים למקוםצריך פשוט :למדוד את הנושא על בסיס מהגדרה זו קל יותר

בהתבסס על מחקרים קודמים שניסו לסווג את . ולנסות לבודד את הפרמטר שמשפיע על תחושת השייכות הזו

" הזדהות" ומגדיר אותן במידות שונות של, זול בין כמה דרגות של תחושת שמאי מבדי ,מידת תחושת השייכות

" הזדהות מוחלטת", ובקצה השני, (Alienation)זרות הניכור וההרגשת הוא מציב את בקצה הסקאלה .מקוםעם

.ונכונות להקרבה עמוקה

4Shmuel Shamai (1991), Sense of Place: an Empirical Measurement Geoforum, 22(3),

"( שמאי:"להלן) .347-358 5 .347-348' עמ, חוקרים שונים אצל שמאי 6 .תהיה בהמשך תהיה ללא גרשייםההתייחסות אליו , משהגדרתי את משמעות המושג, כעת

4

כלומר הבדלים בתחושת ,כדי להראות שניתן למדוד הבדלים בתחושת השייכות על פי פרמטרים אובייקטיביים

, הוא ערך סקר: יהודים בקנדהתלמידים חן את תחושת ההזדהות של שמאי ב, ום הנובעים ממשתנה מוגדרהמק

ומנסה לראות האם , אורתודוקסייםתלמידים בבתי ספר לבתי ספר רפורמיים לעומת שהלכובדיל בין אלו שבו ה

.או לקנדה( אונטריו)למדינה , (טורונטו)שפיעה על תחושת השייכות של התלמיד לעיר העובדה זו

ההרגשה אחריה , היא שרמת הרגשת השייכות לעיר הייתה הגבוהה ביותר, המסקנה החד משמעית של המחקר

גיע למסקנה כי שמאי ה, י הספר שבהם למדו הנשאליםבתדרך ניתוח . ורק אחר כך לאונטריו, קנדה, למדינת העל

,תחושת ההזדהות שלהם עם קנדה הייתה חזקה יותר, חינוך יהודים התלמידים למדו פחות במוסדותר שאכ

ככל למרות ש, יע ביותר על תפיסת השייכות לעירהמשפ היהודי היא הגורםשמידת ההשתתפות בחינוך הקהילתי ו

.(אורתודוקסי/רפורמי)אופי החינוך הנראה אין הבדל בין

בתהליך של תנוצרה, טי וסובייקטיבי לחלוטיןמדובר בתחושה שבסיסה הוא פרגם אם הוא טוען ש, לסיכום

כיוון שהאופי שבו אנו , תהליך שניתן לצפות את הגורמים שישפיעו עליו זהו, יאליזציה והתפתחות פסיכולוגיתסוצ

. שאותם אנחנו יודעים לזהות, הוא תוצר של החברה והפוליטיקה שבה אנו מתחנכים, תופסים מקום

כי למרות שכנראה ,שמאי סבור, 20047 -רך בקרב תושבים בקריית שמונה בף שעה מניסוי זה ומניסוי נוסכמסקנ

ולמרות שהתחושה הזאת תלויה בחוויות הסוציאליזציה , בלתי אפשרי להגדיר מה יוצר את התחושה הזו

ואפשר לכמת עד כמה הם מזדהים עם מקום , ניתן לזהות תגובות של בני אדם למקומות מסוימים ,האישיות שלנו

.יםמסו

אילו אלמנטים פיזיים משפיעים על התחושה , לפחות באופן חלקי, להגידניתן כן אני דווקא סבור ש, אליובניגוד

שמוצגים בספרו של הארכיטקט יאן ניתוחיםעל מתבססאני .כלומר מאפשרים את התנאים שיוצרים אותה, הזו

כמו קולן , די חוקרים שונים המצוטטים בספרועל י שנעשו על ידו, המתבססים על תצפיות, (Gehl 1971)גאהל

(Cullen) ,לינץ '(Lynch) וואייט -ו(White)8 .

, ומראה באילו תנאים אנשים משתמשים במרחב העירוני הציבורי, גאהל מתאר בספר מגוון סיטואציות עירוניות

ואף מאפשר שהייה ש ,הוא כזהטוב חלל ,שבעצם ,היא, המסקנה מהתצפיות שלו. כלומר עוברים או שוהים בו

תיעוד נעשות בספר באמצעות אינדיקציות לחלל כזה. גורם לכך שהרגשתנו תשתפר כתוצאה מההמצאות בו

שהייה ארוכה, לעומת חללים פחות טוביםבמקומות מסוימים יותר תנועה ערהתיעוד , תקשורת בין האנשים

, לדוגמא ,באופן ספונטני במרחב הציבורישמתרחשות אחרות פעילויותאו , "טובים"של אנשים באתרים יותר

. ברחוב מתחילים לשחקשילדים

המסקנה , היא תחושת שייכות או הזדהות עם חלל, בהסתמך על שמאי, אם ההגדרה הכללית לתחושת מקום

. היא שהביטוי ההגיוני והמתבקש של אותה תחושה משתקף בכמות האנשים שנמצאים בחלל, מהמחקר של גאהל

ואופי תחושת המקום של חלל יכולה להימדד באמצעות מדידת כמות האנשים שנמצאים בוש ,המשמעות היא

.הפעילות שהם מבצעים בו

7 Shmuel Shamai and Zilnaida Ilatov (2004), Measuring Sense of Place:

Methodological Aspects Tijdschrift voor Economische en Sociale Geografie, 96(5),

"(2004שמאי : "להלן) .476–467 8 Gehl J. (1971), Life between buildings: using public space, The Danish Architectural

Press (גאהל:"להלן)"

5

קולן מתאר שטח ציבורי מוצלח כשטח שבו (: Cullen)קשר זה מתואר אצל גאהל גם באמצעות אזכור לקולן

שבה אנו מרגישים מספיק בטוחים כדי שננכס ציבורית ה כלומר סביב, 9"גידור"מתרחשת פעולה שהוא מגדיר כ

. כלומר הצטברות של אנשים במקום אחד, "דביקות"ובכך מתאפשר תהליך שהוא קורא לו , חלק מהשטחלעצמנו

שמביאה בסופו של דבר אנשים להתאחד או להתאגד , הוא מדבר על חוויה הוליסטית אישית, 10כמו שמאי

((Coming Together יין גייקובס כבר אמרה זאת בצורה פחות פילוסופית 'ג, למעשה. מיםבתנאים פיזיים מסוי

באינסוף הדוגמאות המוחשיות שהיא נותנת לקשר בין המאפיינים הפיזיים של רחובות בניו יורק , עשור קודם לכן

.11שאנשים משתמשים בהם, ובין הכמות והאופן

השימושים שנגישים , הצללה, הנראות שלו, מרחבוזרים על עצמם כמו גודל הבאמצעות אלמנטים השוואתיים הח

, ואופן השימושמים ובין כמות יגאהל מוכיח את הקשר בין תנאים פיסיים מסו, אליו ואפילו כמות הספסלים שבו

ולכן יש קשר בין התנאים הפיסיים , יש חוקיות וקשר בין התנאים פיסיים וכמות האנשים בחללש, מראה כלומר

מקום הוא חלל בעל מאפיינים ויזואליים ואקלימיים מסוימים ;שהוא מייצרחלל ובין תחושת המקום ב

הוא נמצא בתוך המרחב כשגם , ולכן תופסים אותו כמרחב פרטי, בו אנחנו מרגישים נוחות וביטחון, ומוגדרים

.הבאעל כך בהרחבה בפרק . הציבורי

9, (Outdoor Room)חקלאית והפיכתה לפרטית /מושג העוסק בגידור קרקע ציבורית, Enclosure, הוא משתמש במושג בריטי לגידור

.כמטאפורה לפעולה רגשית אך הוא מציג זאת, כלומר משתמש במושג פיזי10 . 2004שמאי

11 Jacobs, J. (1992), The death and life of great American cities (Vintage Books ed.),

New York: Vintage Books – 1961 -זוהי גרסה מאוחרת של הספר שפורסם לראשונה ב

6

המקום הארכיטקטוני: 'פרק ב

התנאים הפיזיים ליצירת מקום

ומדוע סביר להניח כי מאפיינים עד כה הוסבר מדוע כמות משתמשים היא אינדיקאטור ליצירת תחושת מקום

הפיזיים המזמינים כמות כעת אנסה לנסח מהם אותם תנאים, פיזיים מסוימים יכולים להוות אינדיקציה למקום

בעיקר תוך התבססות , של גאהל אלו מתוארים בהרחבה בספרו םתנאי . גדולה של אנשים להשתמש בחלל מסוים

מכיוון שהול מראה כיצד החושים .בנושא ההתנהגות החברתית שלנו 12 (Hall)הסוציולוג הול על מחקרו של

על לא רקחלל בגם היא שאנחנו מבססים את התגובה שלנו ל גאהלההנחה ש, מנחים אותנו בהתנהגות החברתית

המסקנה , בהקשר של עבודה זו. וגם על פי מה שהחושים שלנו משדרים לנו לגבי לאא, סמך זיכרונות וידע קודמים

. שיש קשר הדוק בין התפישה החושית והיכולת להרגיש מקוםהיא

. בעיקר ממגבלות מרחקמושפעת התפישה החושית

, לשימוש אפקטיבי, כמטר, ים מרחק מאוד קרובעל מנת שנוכל להשתמש בריח או במישוש אנחנו צריכ :לדוגמא

. המתאפשרים בטווחים גדולים יותר ,הם ראייה ושמיעה במרחב הציבורי ולכן החושים המשמעותיים יותר

מטר היא 35ולכן במרחק שמעל , אבל היא סלקטיבית יותר ממנה, שמיעה אפשרית לטווח רחוק יותר מראייה

:ותר כדי שאדם יבין מה קורה במקוםהראייה היא החוש הקריטי בי, כתוצאה מכך. מאבדת מהאפקטיביות שלה

.לו כדי לתקשר עם אנשים אחרים מסביבווהאם המרחק שהוא חווה הוא המרחק הרצוי , האם הוא טוב עבורו

" תחום החברתי"ב מטר מוגדרים על ידי הול 100ודל של עד מרחקים בג, הבא כפי שניתן לראות בתמונות שבעמוד

. מטר אפשר להבין יותר טוב מה האדם האחר עושה 100 -ל 70במרחק שבין . כי הם מאפשרים לזהות דמויות

ומעבר לזה כבר יש בעיה ', מ 70למושב הרחוק ביותר הוא בין הדשא המרחק הרצוי , באצטדיון כדורגל, לדוגמא

אפשר ', מ 20-25כ לטווח "טר ואחמ 30 -ככל שיורדים לטווח ה. מי השחקן עם הכדור, במגרש לזהות מה קורה

בשלב הזה ;רחק רצוי מקסימאלי למושב האחרוןזהו מבאולם תיאטרון ולכן , לזהות יותר טוב את אופי הפעילות

יכולת , אם לא נהיה בטווחים אלו. ולזהות הבעות פנים מדבריםאחרים אנחנו כבר יכולים להבין על מה אנשים

. ומן הסתם נרגיש פחות נוח, ההנאה שלנו מהמשחק או מההצגה תפגע

ולכן זהו כבר טווח מתאים , אחראנחנו בטווח של תקשורת עם ה, יםמטר הכשאנו מגיעים לטווח שבין חצי לשבע

, לדוגמא. שלנו" תחום הביטחון"ל נרגיש חדירה, מעבר לגבול מסוים. בו אנחנו גם מגיבים ולא רק צופיםשלחלל

והסיכוי ,קרוב מידי, נעשה כבר לא נוח אנשיםהמרחק בין ה, ות ממטרפחבחצר בגודל של או במעלית צפופה

אינטראקציה לו המרחק הרצוי להבנת האחרכי אהל קובעג, על בסיס המחקר של הול. שהם ידברו הוא קלוש

כזה שיוצר , חלל ציבורי טוב, כפי שהוסבר קודם. מטר 0.33 -כ הוא ,ולשמירה על פרטיות מצד שני, אחד מצד

לא מודרנית אנשים אלו הם לרובבעיר . צריך לאפשר אינטראקציה נוחה עם אנשים אחרים, תחושת מקום

. ולכן על חלל זה לאפשר לנו גם תחושת ביטחון, מוכרים

גם אם הוא לא וי לרחובכרוחב הרצ מוגדר על יד גאהל' מ 3.75, כפי שניתן להבין מהדוגמאות בספר, למעשה

, אך כפי שאראה בפרק הבא, תהנחה זו מאוד נוקשה ושרירותיבתחילה חשבתי שה. אומר זאת באופן חד משמעי

בהתניות , כמובן, יש לסייג זאת. בתצפית שערכתי בשדרות רוטשילד נוכחית לגלות שמרחק זה אינו חסר ביסוס

. המספרים יהיו שונים, תרבותיים וחברתיים אחריםי בהקשרים ולהניח כ, השונות מעיר לעיר החברתיות

לא )רחוב גישה , לדוגמא. אמות מידה נוספות לגודל רצוי של רחוב סיקגאהל מ, שעשהתצפיות הבהתבסס על

ומעבר לרוחב , אנשים בדקה 50-60רוחב כזה מאפשר תנועת . לא צריך להיות רחב יותר מארבעה מטרים( מסחרי

ה אפקטיבית לא צריכה יותר מדרכ, בשוק לדוגמא. כלומר רחוק מידי, כבר כקשה למעברהרחוב ייראה לנו , הזה

ככה גם אפשר לנוע בחופשיות וגם להספיק להתרשם ויזואלית : שלושה מטרים-רוחב של יותר משנייםלהיות מ

. ממה שיש בצד השני של השוק

12

Hall, E. T. (1966), The hidden dimension, New York: Anchor Books.

7

.ברחוב ביחס לגובה קומת המגוריםת המחשה ליכולת התפיסה של ההתרחשו, למעלה מימין .ביחס למרחק מאותו אדם, המחשה ליכולת התפיסה של התנהגות האחר, למעלה משמאל

. דוגמאות לרחובות ומדרכות רחבים מידי מכדי שייתפשו כנוחים למעבר, למעלה . כלומר כאלו שנתפשים כנוחים למעבר ולכן מזמינים תנועה, רחובות ומדרכות בקנה מידה אנושי, למטה

Gehl J. (1971), Life between buildings: using public space מתוך

8

אין בעיר שוקובע ( לכל כיוון)' מ 25 -חלל ברוחב של כ ,"טוב"גאהל מגדיר כחלל ציבורי פתוח , 13'בהתבסס על לינץ

חוויה עירונית , בסופו של דבר(. מקצה לקצהשלהם באחד מהכיוונים )מטר 110מעל חללים ציבוריים טובים

מערכת עירונית ברורה מורכבת מרחובות וכיכרות . ותקשורת בין אישית מושגת רק בתנאים של הליכה רגלית

. עדיף שיהיו מרוכזים בצפיפות להקלת ההליכהו, הבנויים בהיררכיה

, הרחוב מבטא את הנטייה האנושית לתנועה ליניאריתכי ,'במסקנה בהשראת לינץ המחקרהוא מסכם את

את את הצורך שלנו לסקור מבטלעומת זאת , כיכר .בעת התנועה תנועה בקו ישרהעין ל העדפה שלכלומר את ה

. סטאטי לצורך הרגשת ביטחון במקום שבו אנחנו שוהים באופן מעלות 063 -ב את הסובב אותנו

, כלומר עצם הנחת ספסלים בחלל. לשהייה לספק לאנשים אפשרות צריךגאהל ממחיש בכמה דוגמאות כי

יביא יותר , (הרגשת ביטחון)הפנייה להתרחשות ועם הגב לקיר , אותה בצורה נכונה מבחינת צל ניחבהנחה שנ

100הוא קובע כי צריך להיות לאורך מסלול הליכה בעיר מקום לישיבה כל , בנוסף. אנשים לשהות באותו חלל

האם יש קשר בין כמות הספסלים , בהמשך העבודה אבדוק באמצעות התצפית שעשיתי בשדרות רוטשילד. מטר

. ומיקומם במקטע של השדרה למספר האנשים שהשתמשו באותו מקטע

על ו, שוקמה הבריכה שלידה :בתל אביב ה האנדרטה בכיכר רביןשופצ, ונהלאחרבהקשר זה ראוי לציין כי

, ם יושבים במקוםאנשים רבי מפתיע לראות. רות כיסאות ניידיםלצידה מיקמו עשהדפנות שלה הונח משטח עץ ו

, ולוגיתהבריכה האק)ההתרחשות החדשה :של גאהל יש בכך הוכחה למסקנות, לדעתיו ,למרות החום הכבד

יוצרים תחושת מקום (מקומות ישיבה נוחים שלא היו קיימים קודם) שרות החדשה לשבתוהאפ( צמחייה חדשה

אולי בגלל , אנשים אלו לא שוהים ומסתובבים בכיכר כשאין בה עצרות. ומזמינים שהיית אנשים סביב האנדרטה

' מ 150 -ו מצפון לדרום' מ 200 -גודל השטח הפתוח בין המבנים הוא כ)לפי ההגדרות שלו " הלא טוב"גודלה

. מסביב לאנדרטה או בבתי הקפה שבקצה שלה ,ויעדיפו לשבת בחלל המוגדר יותר, (ממזרח למערב

.לאחר השלמת השיפוץ 20114/ -צולמה ב, http://www.realestatetoday.co.ilאתר ההתמונה מ

13 Lynch K.(1960), The City Image and its Elements, The Image of the City, (Cambridge,

MA: The MIT Press)

9

הקשורים זה , מחבר אותנו לשני מאפיינים נוספים שגאהל מזכיר, האופי של כיכר רבין והרחובות שמקיפים אותה

אנשים יעדיפו להיות במקום קטן הוא מניח שכלומר , "מקום בתוך מקום"השהייה בהעדפת הראשון הוא . לזה

" לברוח"נטייה של בני אדם , "אפקט הקצה"השני הוא ". מובלעת"מה שקולן מגדיר כ, שנמצא בתוך מקום גדול

המקום בו העצים של היער , המקום בו הצל נגמר :להעדיף להיות בגבול של המקוםלשוליים של המקום או

שבדק וראה כיצד האנשים הראשונים שהגיעו לעשות בו , אירופההוא מספר על מחקר שנעשה לגבי יער ב. ייגמרו

. ורק כשהגיעו עוד ועוד אנשים היער התמלא, פיקניק העדיפו תמיד לשבת בקצה היער

הם די קשורים בעיקר במובן ששניהם מאפשרים לחוות מרחב ציבורי , למרות שאלו לאו דווקא שני דברים זהים

את אפשר לסקור את הסביבה ו: כלומר ליהנות משני העולמות, והביטחון פתוח מבלי לאבד את הרגשת הפרטיות

ולכן אעדיף לעמוד ליד הקיר שמתחם את הכיכר או במקום שבו מתחיל , אהיה חשוףמבלי ש, האחריםאנשים ה

. הצל

באמצע ולמטה תיעוד , סימונים שחורים המייצגים היכן עמדו ועברו האנשים בכיכר, למעלה: שבאיטליה תצפית על כיכר בעיר פיקאנו Gehl J. (1971), Life between buildings: using public space מתוך , לכך בתמונות

10

דריכל הנוףא, האמןמוטיב שגם , מעין איזון בין מתחים, דואליות מעניינית "מקום בתוך מקום"יש בקצה וב

קולן קורא לזה הנאה מהמסתורין . 14מקוםתחושת והפסל יצחק דנציגר תמיד חיפש ביצירותיו ככלי ליצירת

אם אתן . כמו הצורך הפסיכולוגי שגורם לנו ליהנות מסרט מתח או מרכבת הרים, "להיות על פי הלוע", ומהסיכון

, ל זה מאפשר לחוות בבת אחת כמה סיטואציותאני אוכל להגיד שבסך הכ, לתיאורים שלהם לסחוף אותי פחות

?לא, זה עדיף מאשר רק שמש או רק צל, אם יש לי גם צל וגם שמש. ומגוון יהיה תמיד יותר מעניין

יש יותר סיכוי שתהיה : הוא גם סימן עבורנו בהיבט הפרקטי של השימוש במרחב הציבורי" המקום בתוך מקום"

נפרד חלק מאפשר להגדיר כ ,"המקום בתוך המקום", מעבר לכך. אולי, פחות רעש, הגנה מהגשם, כאן הצללה

.אותו לעצמו" לנכס"וכך אולי קל לנו יותר , מהחלל הציבורי הגדול

, ברחוב אנשיםהרבה אמנם אין עדיין . ביום שבת בבוקרבתל אביב תמונות אלו צולמו ברחוב אבן גבירול

בית הקפה שבתמונה מימין החליט להניח את הכיסאות ת שלראוגם ניתן . אין בכלל אנשים מחוץ לקולונדהאבל

15.בכלל לא מוציא כיסאות החוצה ,כזו לידושאין ,ואילו בית הקפה שבתמונה משמאל, רק עד לגבול הקולונדה

בעוד שבתי הקפה והרחובות , תראו כיכר נטושה לחלוטין, שעות הבוקריום חול באם תלכו בסביבות כיכר רבין ב

, הסבר לתופעה זו על פי גאהל הוא שלא רק שהכיכר היא אזור גדול מידי ליצירת מקום. שסובבים אותה עמוסים

מאפשרים לאנשים לחוות אותה כשהם עוברים או , ן ומלכי ישראל שמסביבהפרישמ, אלא שהרחובות אבן גבירול

.באזור שיש בו משחקי אור וצל, להלשהות בקצה ש

היא מראה . שכמו גאהל מדברת על רבות על נושא השימושים ברחוב, ייקובס'יין ג'בהקשר זה חשוב להזכיר את ג

, חנות שתהיה לידם: שהוצריך שיקרה בהם מ, ררורחוב יתעוכדי שמדרכה או , בסופו של דברשוב ושוב כיצד

שאנשים ילכו ברחוב המסחרי , גם בכיכר רביןולכן הגיוני , איזו שהיא פונקציה שתמשוך אנשים, בר, תיאטרון

. ולא בכיכר הריקה

14 .אביב תל, המאוחד הקיבוץ הוצאת, מקום , (1982) דנציגר יצחק 15 –מתגלה עובדה לא מפתיעה , אך מסיור שעשיתי לאורך הרחוב, אני מניח שאולי יש גם הנחיות של העירייה לגבי מיקום הכיסאות

על הגבול בין הצללת הקולונדה והשמש , ומעדיפים לשבת בכיסאות שבין העמודים, ברחוב, אנשים מעדיפים לשבת מחוץ לבתי הקפה .ידור הכיסאות על ידי בעלי העסק נובע גם מהדרך שבה הלקוחות מעדיפים להשתמש בהםולכן נראה לי שאופן ס, התל אביבית

11

וגם שמאי מסביר , תפקיד חשוב ביצירת תחושת המקום, א פיזייםכלומר לאלמנטים הל, לפונקציות, ללא ספק

ואומר שמהות ההתרחשות באתר הופכת להיות חלק מתהליך הסוציאליזציה והזיכרון , שפה סוציולוגיתזאת ב

, כאן הכריזו על המדינה, כאן פגשתי את אישתי: 16וכך יוצרת את חושת המקום, האישי והקולקטיבי שלנו שלנו

. כאן היה בית המקדש

זיכרון )אלו לא מוחשיים לנטרל גורמים ניסיתי, בתצפית שעשיתי לצורך עבודה זו ומתוארת בפרק הבא

חיפוש אחר האלמנטים הפיזיים שיוצרים תרגיל הזה היא שמטרת כיוון, (וכדומה שימושים, היסטורי/אישי

.מקום

16 . 467-468' עמ, 2004שמאי

12

רוטשילד' תצפיות לאורך שד: 'פרק ג

הסיבות לבחירה באתר

: בסיסית ביותרההאובייקטיבית מדוד את תחושת המקום בצורה נסות לבחרתי ל, כמסקנה לכל הנאמר עד כה

היה עליי לנסות להבחין באלמנטים . יושבת בחלק הציבורי שבו/ספירת כמות האנשים שהולכת ברחוב ושעומדת

מקטעים ב לעשות זאתבחרתי ו, (ולכן בעקיפין גם על יצירת תחושת המקום)שמשפיעים על כמות זו פיזיים ה

. שדרות רוטשילד בתל אביבשונים של

.יהיו דומות ת התרבותיות והפונקציונאליות שלהםשהמשמעויו, חיפשתי מקטעי רחובבחרתי ברחוב זה כיוון ש

אוכל להשוות בין קטעים שונים לאורכה, משתנה בכל מקטע ומקטע שדרהה שהעיצוב הפיזי של משום, בנוסף

שדרה בתוך ה השוואת מקטעים שוניםאמצעות ב. ולזהות בקלות יותר את ההבדלים הפיזיים במרחב הציבורי

העיצוב הארכיטקטוני של חזיתות , חתך הרחובאלמנטים כמו יכולתי להנמיך את עוצמת ההשפעה של, עצמה

שיכולים ,ם ועוד גורמיםשל הרחוב לעומת רחובות פחות מוכרי" המותג", ההקשר ההיסטורי של הרחוב, הבתים

,שלאורך רחוב זה שבכל המקטעיםשלי הייתה נחה הה. בו תרצה ללכת או לשהותלהשפיע על כמות האנשים ש

ולכן יהיה קל יותר להבחין בהשפעת העיצוב השונה של השדרה , אלו פחות או יותר זהים "מפריעים" גורמים

.על התנהגות האנשים עצמה

כמיועד לעירוב שימושים עם בשעות הבוקר המוקדמות בחלק של השדרה שמוגדרהתצפית בוצעה ביום שבת

בין רחוב ,"העיר הלבנה"החלק של השדרה שמחוץ לתחומי ההגדרה של זהו . על פני מגורים תעסוקהיותר נטייה ל

ם מגדלי המשרדים סגורי)השפעת השימושים על התצפית נוטרלה במידה רבהבדרך זו . עד רחוב נחמניהרצל ו

רוב בתי העסק היו , שעות הצהרייםלות בבתי קפה ובמסעדות שבאזור לקראת מרבית האנשים נוטים לב, בשבת

לאורך כי לא היו לי נתונים על האוכלוסייה שגרה , בחרתי באזור שרובו לא מיועד למגורים(. סגורים עדיין

.דייריםהאו פרופיל שונה של שונה השהיו יכולות להיגרם בגלל כמות , הטיות ובדרך זו הקטנתי, השדרה

13

נחלת בנימין –הרצל : 2' מקטע מס

בבוקר 0930-0945, 23/4/2011, יום שבת

תיאור כללי

לתל שנה 60מורגש על ידי הולך הרגל כשני חלקים שונים בגלל האנדרטה לרגל . למערב ממזרח' מ 140 :אורך

. 20' שניצבת מול בית מס, אביב

מוזיאון שהיה סגור בעת , (16רוטשילד , בית דיזנגוף) בניין הכרזת המדינהקטע זה בחלק המערבי של : שימושים

מערבי והצפון מזרחי של הקטע יש מסעדות -בקצוות הדרום. ובסמוך אליו ניצב פסל דיזנגוף על סוס ,התצפית

. ערבי של הקטע היה סגורהקיוסק בחלק המ. שהיו פתוחים חלקית בזמן התצפית, (סמוך לצמתים)ובתי קפה

. המבנים משמשים כמעט לחלוטין למשרדים

, קומות 2-3בנייה בגובה ) '30 -וה' 20 -משנות השמרו על אופי עיר הגנים וחלוקת המגרשים המבנים : אופי הבנייה

. בקצה המזרחי אוחדו שני מגרשים ונבנה בהם מגדל; ורוב המבנים עברו שימור....( מהמגרש 0לא בקו

עצים וספסלים, מדרכות

בכל צד של הכביש יש מדרכה : השטח המוקצה לתנועת הולכי רגל לאורך שדרות רוטשילד נשאר לכאורה קבוע

ההבדל בין מקטע למקטע הוא החלוקה של . 'מ 10 -במרכז השדרה השטח הפתוח הוא ברוחב של כ', מ 1.5ברוחב

. 'חקים וכומגרש מש, שביל בנוי, השטח הפתוח שבמרכז השדרה לדשא

3משני צדדיו פסי דשא ברוחב , 'מ 4.5שביל הולכי הרגל נמצא במרכז השטח הפתוח ורוחבו , כשבמקטע הראשון

דקלים במרכז השדרה וכעשרים צאלונים נמוכים ודלילים כמה: כמעט לא מורגשיםזה העצים בקטע . כל אחד' מ

ומהאנדרטה ועד רחוב הרצל ששה , ישה ספסליםבקטע שבין האנדרטה לרחוב נחלת בנימין יש חמ. בצד המערבי

. 'מ 12בממוצע ספסל כל , נוספים

תנועה ושהייה בזמן התצפית

בחרו לעבור במדרכות שבשולי 13 -בחרו לעבור באמצע השדרה ו 23 מתוכם ,אנשים עברו בזמן התצפית 36

(. סמוך למבנים)השדרה

. אף אחד מהאנשים לא עמד או ישב

14

אלנבי –נחלת בנימין : 1' מקטע מס

בבוקר 0945-1000, 23/4/2011, יום שבת

תיאור כללי

. מערב-מזרח לדרום-צפון', מ 110: אורך

ובסמוך אליו ניצב פסל ,היה סגור בעת התצפיתש" בית גולומב"בחלק הצפוני נמצא מוזיאון ההגנה : שימושים

. בדומה למקטע הקודם (סמוך לצמתים)יש מסעדות ובתי קפה בקצוות של הקטע . עם שלט המכווין לבית

. המבנים משמשים כמעט לחלוטין למשרדים. י של הקטע היה סגורבחלק המזרח( סושייה)הקיוסק

, בחלק הדרומי; המבנים וחלוקת המגרשים שמרו על אופי עיר הגנים ורוב המבנים עברו שימור: אופי הבנייה

ניתן לראות יותר בקלות את המגדלים שבהמשך , בניגוד למקטע הקודם, נבנה מגדל גבוה וכמו כן ,במרכז המקטע

. השדרה

עצים וספסלים, מדרכות

וביניהם פס דשא וצמחייה , כל אחד' מ 4מחולק לשני שבילים בני השביל הולכי הרגל במרכז השדרה , במקטע זה

, בפס שבמרכז השדרהצאלונים נמוכים ודלילים כמה: יםהעצים כמעט לא מורגשגם בקטע זה . 'מ 2.5ברוחב

. למקטע הקודםבמידה רבה דומה 2חתך מקטע , בגלל אופי הבנייה והצמחייה .ובצדדים ברושים בודדים ונמוכים

כשמרבית הספסלים מרוכזים באזור הסושייה ליד רחוב ', מ 12בממוצע ספסל כל , יש בקטע זה תשעה ספסלים

. אלנבי

ושהייה בזמן התצפיתתנועה

בחרו לעבור במדרכות שבשולי 15 -בחרו לעבור באמצע השדרה ו 61 מתוכם, אנשים עברו בזמן התצפית 76

(. סמוך למבנים)השדרה

. אחד ישב, (הפסל והשלט שהיו במרכז סביבבעיקר )אנשים עמדו בזמן שעברו בשדרה 15

15

2' למטה מקטע מס, 1' מקטע מס, למעלה

בצלאל יפה –אלנבי : 0' מקטע מס

בבוקר 1000-1015, 23/4/2011, יום שבת

תיאור כללי

. מערב-מזרח לדרום-צפון', מ 240: אורך

בתכנוןמגורים נבנה מגדל ובנוסף אליהם (ל ופועלים"בינ)פים ראשיים של הבנקים הדרומי סניבחלק : שימושים

בכל הצד . ש עמותה פרטית נמצא במרכז הקטעומישנמצא בה( בית השגרירות הרוסית) בית לוין. ארד מאייר'ריצ

המבנים משמשים כמעט לחלוטין . היה סגורש, קיוסק בחלק המערבייש ו בקומת הקרקע הצפוני יש מסעדות

. למשרדים

פרט ) עברו שימורהמבנים וחלוקת המגרשים שמרו על אופי עיר הגנים ורוב המבנים בצד הצפוני : אופי הבנייה

, בית לוין ובית הקהילה)מכמה מגדלים גבוהים ושני מבנים לשימור החלק הדרומי מורכבבעוד ש; (למגדל ציון

(. ל"משני צידי מגדל הבנק הבינ

16

םעצים וספסלי, מדרכות

מגודרת ומשני צדדיו יש צמחייה , 'מ 4.5 אינו מחולק והוא ברוחבשביל הולכי הרגל במרכז השדרה , במקטע זה

במקטעים ' מ 10.5 -של השטח הפתוח במרכז יורד מהכולל הרוחב . כל אחד 'מ 2.25 -של כ במקטעים ברוחב

כך , (לכל כיוון' מ 3.75)מצם טוגם הכביש מצ השטח הירוק מגודר ,במקטע זה' מ 9 -קצת יותר מהקודמים ל

. מזה של המקטעים האחרים לחלוטיןחתך הרחוב מקבל אופי שונה , מדרום שביחד עם הבנייה הגבוהה יותר

ועד אך מרחוב יבנה, בקצה המערביכמה צאלונים נמוכים : העצים כמעט לא מורגשים בקטע שבין אלנבי ליבנה

. יותר משמעותיים והעצים הופכים להיות, (יחסית לא גדולים) שתולים בצדדים פיקוסים לבצלאל יפה

. מזרחית של מרכז השדרה-כל הספסלים בגדה הדרוםכש', מ 9בממוצע ספסל כל , ספסלים 27יש בקטע זה

תנועה ושהייה בזמן התצפית

ות בחרו לעבור במדרכ 18 -בחרו לעבור באמצע השדרה ו 80מתוכם , זמן התצפיתקטע זה באנשים עברו ב 98

. וישב חמישה, בשדרהאנשים עמדו בזמן שעברו ארבעה(. סמוך למבנים)שבשולי השדרה

17

נחמני -בצלאל יפה : 3' מקטע מס

בבוקר 1015-1030, 23/4/2011, יום שבת

תיאור כללי

. דרום-צפון',מ 160: אורך

בניגוד למקטעים אחרים )ואין קיוסקים בפינות הקטע המרכזי , בקטע זה יחסית יותר מבנים למגורים: שימושים

. בפינה הדרומית יש חניון שמאפשר באופן נדיר מבט מהשדרה לרחוב יהודה הלוי(. בשדרה

לאורך ; בחלק זה שוב מורגש אופי עיר הגנים ורוב המבנים עברו שימור, בניגוד למקטע הקודם: אופי הבנייה

. קומות 5-6ובחלק הצפוני כמה בנייני משרדים בגובה של , קומות 3-4השדרה רוב המבנים בגובה

עצים וספסלים, מדרכות

ויש ' מ 2י מערבורוחב השביל ה', מ 2.5י מזרחרוחב השביל ה, שני שבילים להולכי רגלמרכז השדרה ב, במקטע זה

לכאורה ניתן לקרוא .שבו צמחייה או ספסל' מ 1.5ביניהם פס קטוע ברוחב . עליו סימון המייעד אותו לאופניים

. לא כך הדבר, אך כפי שמראות תוצאות התצפית –' מ 6בעין את כל הקטע המרכזי כמרחב הליכה ברוחב

,השדרה קוסים גדולים מצילים כמעט לחלוטין ובמקטע הירוק שבאמצעפי –בקטע זה העצים מורגשים מאוד

למרות שאופי , 2 -ו 1מקטע מורגש שינוי בחתך הרחוב לעומת בגלל העצים. וצאלונים שתולים כמה אשלים

. הבנייה של המקטעים דומה

רובם ממוקמים במרכז המרחב הפתוח וכך תורמים ', מ 25בממוצע ספסל כל , בלבד ספסלים שישהיש בקטע זה

. להפרדה בין שני שבילי ההליכה שלכאורה מחוברים

תנועה ושהייה בזמן התצפית

בחרו לעבור במדרכות שבשולי 17-בחרו לעבור באמצע השדרה ו 87מתוכם , אנשים עברו בזמן התצפית 104

בשביל הולכי הרגל הרחב יותר . וישבשישה , האנשים עמדו בזמן שעברו בשדר 22(. סמוך למבנים)השדרה

. עברו בשביל המערבי הצר יותר 27 –ו , אנשים 60שבמזרח עברו

18

19

Ajaxמדידת השדרה באמצעות תכנת : 'פרק ד

Space Syntax -על פי שיטת ה

השיטה והתכנההסבר כללי על

' 70-שפותחה בסוף שנות ה, "Space Syntax"של שיטת התכנה מאפשרת ניתוח של המרחב העירוני על פי ההיגיון

השיטה . למדידת איכות של מערכת רחובות עירוניתונעדה ( Bill Hillier, Julienne Hanson)על ידי היליאר והנסון

שאדם ( Segments)בהנחה שמספר המקטעים , קווים ציריים היוצרים נתיב מתמשךקווי ראייה ושמה דגש על

המקטע : טיביות של אותה נקודהיכול להיות מתורגם למידת האינטגר, מנקודה לנקודה בעיר צריך כדי לנוע

בגלל טווח , שקוגניטיבית, ההנחה היא. הוא האינטגרטיבי ביותר ,הרב ביותרליו מתחברים מספר המקטעים שא

כי הוא מצריך הכי , יהיה קל להגיע ממנו למספר גדול של נקודות, לתנועה בקו ישרהאנושית הראייה והנטייה

שמשתמש בו גם משום שהוא מאפשר למי ,זה הוא האינטגרטיבי ביותרכרחוב . פחות מהלכים כדי להגיע אליהן

אפשר לדמות את , כפי שניתן לראות בתרשימים שבהמשך פרק זה. בחירה להמשך הדרךאפשרויות מגוון של

להסיק מהחיבורים היכן תהיה התנועה וניסיון, ההנחה שבבסיס השיטה לזרימה של מים שנעים ברחובות

. הצפופה יותר כלומר תנועה האנשים, מאסיבית יותר של המיםה

ונוסתה בערים רבות ,שונותמחשב תכנות שוכללה לשימוש באמצעות , השיטה תפסה תאוצה' 80-המאז שנות

מבצעת את הבדיקה ו ,(Mike Batty)פותחה על ידי מייק באטי , שבה השתמשתי בעבודה זו, Ajaxתכנת . בעולם

כלומר למדוד לא רק את האינטגרטיביות , Depth Distance למפות גם שניתן לתרגם, הבסיסית לאינטגרטיביות

.כפי שאראה בהמשך ,יחס לאזור המדידהאלא את האינטגרטיביות של כל רחוב ב, אזורכלל השל

קום תתבטא באמצעות כמות האנשים השיטה רלוונטית לעבודה כיוון שנקודת ההנחה שלי היא שתחושת מ

היא מניחה שכמות האנשים ברחוב מסוים מושפעת : שונה Space Syntax -ואילו ההנחה של ה, שתהיה ברחוב

והיא יכולה לשלול או לאמת את , (מידת האינטגרטיביות שלו)=מאופן החיבור שלו למערך הרחובות העירוני

.ההנחה שלי באמצעות התצפית

, יסט מרחביוהשיטה אמורה להתבסס לא רק על קווים ישרים אלא גם על איזו, למרות שבאופן מוצהר לפחות

Space -האמינות יש ביקורת רבה על , ואכן. בפועל התרשמתי שהשימוש בתכנה מתבסס רק על קווים ישרים

Syntax, בה מרוחב הרחובמתעלמים במידה ר, קווים הישרים וחיבורםשבשרטוט כך ממנה נובע מחלק ש ,

משינויים טופוגרפיים ועוד משתנים ואלמנטים גיאומטריים שמשפיעים בפועל על ההחלטה האינטואיטיבית שלנו

ולכן , החישובים המתמטיים שבעזרתם בונה השיטה את המפות הם גלויים באופן חלקי, בנוסף .כיצד לנוע במרחב

.17הניתוחי לערער או לאמת אתקשה

כנה בעבודה זו אופן השימוש בת

רומה התצפית ואחד דאחד צפונה מהאזור שבו נעשתה בלוקשתחילתו ב סימנתי אזורבשלב הראשון של הבדיקה

כפי . והרחובות המקשרים ביניהם( אחד העם ויהודה הלוי)ואת שני הרחובות המקבילים מדרום ומצפון , ממנה

שבו נצבעו כל הסימן הכחול . התוצאה שהתקבלה הייתה אחידה וחסרת משמעות ,בעמוד הבא שניתן לראות

דבר שבהכרח , (גדלה מידת האינטגרטיביות, יותר" חם"ככל שהצבע )מראה על אינטגרטיביות נמוכה הרחובות

ר מהאזו( 'מ 300 -כ)ולכן החלטתי להרחיב את הבדיקה לרדיוס של שלושה רחובות מקבילים , באזור זה לא נכון

. שבו עשיתי את התצפית

17. /http://www.spacesyntax.org, ועל האתר הרשמי של התיאוריה, בויקיפדיה Space Syntaxהמידע בעמוד זה מתבסס על הערך

. /http://www.casa.ucl.ac.uk/ajaxנעשתה דרך האתר Ajaxהבדיקה באמצעות תכנת

20

;בשלב הראשון שנבדק מצומצםתוצאות התכנה ביחס לאזור ה –למעלה . שהתקבלו כשבחנתי אזור רחב יותר התוצאות המעודכנות 'למטה

אזור התצפית

21

2-3של מקטעים תוצאות הבדיקה

כמות האנשים שנמדדה : התכנה שיצרההמפה בין ושהוצגה בפרק הקודם בין תוצאות התצפית מסוים דמיוןיש

אך , התכנה מראה תופעה דומה. וככל שמדרימים כמות האנשים קטנה, 4בתצפית הייתה הגדולה ביותר במקטע

נמצא כבר בשולי תחום הבדיקה של 4ההבדל נובע מכך שמקטע , להערכתי. כמקטע השיא 3מסמנת את מקטע

. היו שונותואם הייתי מרחיב את הבדיקה התוצאות , התכנה

. אלנבי ורוטשילד, (המשכה של דרך בגין)הם דרך יפו באזור התכנה מזהה שהרחובות האינטגרטיביים ביותר

רחוב יהודה הלוי הופך עמוס שו, יותרעומס גדול מנקז בגיןלרחוב אלנבי בקטע שבין רוטשילד ש ,התכנה מניחה

.האינטואיטיבית שלי כתושב האזורבדומה לתחושה , לאלנבי תיותר בקטע שבין רחוב הרכב

שבחרה לצבוע באדוםקטעים ה, הסקפטיות שלי מכך שהתוכנה תוכל לנבא את אופי הרחובות בפועללמרות

רחוב אלנבי ורחוב יהודה הלוי מרוכזים מרבית המגדלים בשדרות רוטשילד והאזורים בהם הקטעים בהם ובחום

ראשייםהצירים הבשתי המפות ;שמפרסמת העירייה התנועה רעש מפת עומסיגם על פי ,יותרהופכים לסואנים ש

ובו כנראה משום שבדקתי רק קטע מהעיר, את אזור דרך בגין תה באופן זהה למפת הרעשהלא זי Ajax -ה .זהים

שה בהרג) תפחות אינטגרטיבי מבחינת הולכי רגל דרך בגיןהיא בעצם מראה לנו שאו ש, רק חלק מדרך בגין

(.הא אכן פחות נגישלהולכי הרגל הי, האישית שלי

מתוך אתר עיריית תל אביב , מפת עומסי רעש התנועה בשעות היום

התמקדות במקטעים שנבדקו בתצפית

Depthוזאת על ידי , הגדרתי לתכנה לבחון בנפרד כל מקטע שנבדק בתצפית, לאחר שבחנתי את כלל השדרה

Map כלומר מידת , ניתן לראות את מידת ההשפעה שלושכך , שמגדירה את המקטע כמרכז ההתייחסות

אם נשתמש שוב , "שזולגים אליו"והרחובות , הקטע שאליו מתייחס מסומן בתמונה באדום. האינטגרטיביות שלו

". חמים"מסומנים בצבעים , בדימוי זרימת המים

אלנבי

22

ועד נחלת בנימיןהרצל : 1מקטע

כאל שני 1' מסהתכנה מתייחסת למקטע , (למטהתמונה ראו )שבירת המבט והתנועה במקטע הראשון בגלל

והוא מנותק ,מרחוב הרצלבעיקר מנקז תנועה של המקטע המערבי חלקהתוכנה מזהה כי ה. מקטעים שונים

. הצפוני של השדרההמזרחי של המקטע ומחלקה מהחלק

ר לים והוא הקרוב ביות, מזרקה, יש בו אנדרטה, והוכרזה המדינהלמרות שזהו המקום בו הוקמה תל אביב

גם התצפית הראתה כי , (מוחשיים המהווים גורמי משיכה-אלמנטים מוחשיים ולא)ולאזור התיירותי בנווה צדק

. היה מיעוט של אנשים 1במקטע

. משאר הרחובותרה ובעצם מנתקת את החלק הדרומי של השד, על זרימת האנשים( לרעה)האנדרטה משפיעה

ואילו , שהחלק המזרחי ניזון מהשדרה ומרחוב אלנבי העמוסים, זהשבעמוד בתמונותבמפות וגם ניתן לראות גם

. יותר" חלש"שבמפה הכללית נחשב כרחוב , החלק המערבי ניזון רק מרחוב הרצל

, מימין מבט מדרום לאנדרטה מהאזור שליד רחוב הרצל :ההשדראת קוטעתכיצד האנדרטה

. ליד רחוב נחלת בנימין, מבט מצפון לאנדרטה, משמאל

23

4-2השוואת מקטעים

השוואת המקטעים מרמזת שהאנדרטה

משפיעה על זרימת האנשים גם במקטעים

היא נקודה שממנה נחלשת : האחרים

האינטגרטיביות ביחס לכל אחד מהמקטעים

. מזרח-שמצפון

שוב יש ביטוי לכך שהתכנה רואה , כמו כן

הארוך ובעל מרבית הצמתים 3' במקטע מס

כמקטע שאמור לרכז , (וגם מרובה המגדלים)

טווח ההשפעה שלו : את מרבית התנועה

הוא הגדול ( הצבעים החומים שמסביב לו)

היו 4במקטע , על פי התצפית, למעשה. ביותר

כלומר הוא ניקז , יותר אנשים בשטח קטן יותר

אני מניח שאחת הסיבות להבדל . יותר תנועה

קרוב יותר 4משום שמקטע , היא גיאומטרית

. לשוליים שהגדרתי למפה

ול לא מפתיעה למי מאיתנו שעשה מסל בצורה

הרגל הולך אפשר להסיק מהמפות ש, זה ברגל

לאו דווקא , שיחצה את רחוב אלנבי לכיוון צפון

את הרחובות הקטנים שמתנקזים " ירגיש"

אלא יוטה להעדיף הליכה צפונה , לשדרה

צבע רחובות אלו כמעט ולא )לאורך השדרה

חוב ר"(. קרים"ונשאר צבוע בצבעים , משתנה

בצלאל יפה ויהודה הלוי משפיעים יותר על

ולכן מורגשים , לפי המפות, זרימת האנשים

יותר ויכולים לגרום לסטייה מהנתיב לאורך

.השדרה

24

השוואה וניתוח: 'פרק ה

איכות המקום לאורך שדרות רוטשילד -השוואת וניתוח

ריכוז תוצאות התצפית

השפעת רוחב המדרכה על תחושת המקום

1למקטע 2מקטע השוואת

ניתן להגיד שההבדל בכמות האנשים , שהוצגו בפרק הקודםSpace Syntax -בייחוד בהתבסס על מפות ה, ורהלכא

ניזון מרחוב 1מקטע : נובעת מההקשר האורבאני השונה שלהם( 76לעומת 36) 2לעומת מקטע 1 שעברה במקטע

אני סבור שהנתונים לגבי אחוז , עם זאת. 2' של מקטע מס" אגן הניקוז"שהוא ,מרחוב אלנבי פחות הומהש, הרצל

שבחרו לעמוד ולעצור אחוז האנשים הנתונים לגבי ו (כלומר לא ליד הבתים שבצד) האנשים שעברו במרכז השדרה

, באיכות חזיתות הבתים לאורכהלדעתי אין הבדל בסגנון ו. המקטעיםאיכות מצביעים שיש הבדל נוסף בין , בה

:הנובע מרוחב המדרכהוההבדל , כלומר לא צידי השדרה הם הגורם לעצירה

ולמרות שבשניהם צמחייה דלילה שלא תורמת ליצירת חלל מוגדר , למרות שחתך הרחוב בשני המקטעים זהה

בעוד .26שבעמוד תכיםחהמהשוואת כפי שניתן לראות, שונה שבילי ההליכה בהםעיצוב , במרכז השדרה

הוא יכול לבחור 2במקטע , שמשני צדדיו צמחייה דלילה' מ 4.5ברוחב ר בשבילשבמקטע הראשון הולך הרגל עוב

ואילו , אף אחד מהולכי הרגל לא בחר לעמוד ולו לרגע 1במקטע . כל אחד' מ 4ברחוב , בין שני שבילים צרים יותר

18.ההבדל באיכות עיצוב החלק המרכזי לאורך השדרהותר על יעוד מה שמלמד , אחד מכל חמישה נעמד 2במקטע

הקרוב למרחק , 2במקטע ניח שרוחב המדרכה הצר יותראני מ ,בהתבסס על המסקנות מספרו של גאהל

1אם במקטע , לכן. ותורם ליצירת תחושת מקום יותר מספק תחושה נוחה, ('ראה פרק ב)' מ 3.75 של "האידיאלי"

.העדיפו ללכת במרכז 80% -ו, ןבחרו לעשות כ 20%רק 2במקטע ש הרי, ללכת בשוליים מהאנשים העדיפו 36%

מקטין את , המאפשר יותר אפשרויות בחירה, אני מניח גם שהעובדה שהמתכננים בחרו לסלול נתיב הליכה כפול

רמים וכך תו, ות בשולי הקטע המרכזי ולא באמצעומאפשר ללכ, החשש מחדירה למרחב הפרטי בזמן ההליכה

. 2ליצירת מרחב מזמין יותר במרכז מקטע

, נובניגוד לנטייה הטבעית של, העובדה שהרוב המוחלט בשני המקטעים בחר ללכת במרכז ולא בשוליים, בנוסף

במכוון זה נעשה ככל הנראה .'מ 1.5רק , מעידה לדעתי על גם על חוסר המשיכה שמשדר רוחב המדרכה בשוליים

אך זו עדות נוספת לקשר בין רוחב המדרכה ובין , גרום להולכי הרגל לנוע דווקא במרכזכדי ל, על ידי המתכננים

. היכולת ליצור תחושת מקום ברחוב

3השוואת שני החלקים של מקטע

למעשה מדובר . 'מ 2ורוחב השביל המערבי הוא ', מ 2.5הוא 4רוחב השביל המזרחי במרכז השדרה במקטע

הבדל ברוחב למרות שה. ויזואלית בלבד בגלל עצים וספסלים שמוצבים במרכז השבילבשביל אחד וההפרדה היא

27רק , אנשים שבחרו לעבור במרכז המקטע 87מתוך , רגלהכמעט ולא מורגש במבט חטוף של הולך שני השבילים

18אלמנטים שאמורים לגרום – פסל דיזנגוף ומקום הכרזת המדינה, בריכה, אם נזכור שמדובר בקטע רחוב עם אנדרטה, עובדה מפתיעה

.ראי במהלך התנועה ברחובלנו להיעצר באופן אק

25

(. 29%)בחרו בשביל הצר יותר

אך אם נשווה את , רק בצד המזרחישהייתה בשעות הבוקר , לכאורה ניתן ליחס הפרש לא גדול זה להצללה

3בחרו לעבור בשול המערבי ורק 14 -נראה ש, (המדרכות שלצד הבתים)הנתונים של האנשים שהלכו בשוליים

ומראה שוב , של מרכז השדרה מזמין יותר מה שמחזק את המסקנה כי החלק המזרחי, בחרו בשול המזרחי

כלומר על היכולת של , להשתמש בחללהאנשים שבוחרת על כמות גדולה להבדל קטן ברוחב המדרכה השפעהש

. תחושת מקום רוחב המדרכה להשפיע על

הצמחייה על תחושת המקוםהשפעת

1-ו 2למקטעים 3מקטע השוואת

השערות בהמשך להמסקנה המתבקשת ;4מעוצב באופן דומה לזה של מקטע 1שביל הולכי הרגל במקטע

דומה דווקא 4והמצב במקטע , לא זהיםבפועל הנתונים ; הגות הולכי הרגל תהיה דומההיא שהתנ ,הקודמות

כמות האנשים שבחרה לעצור במרכז ומבחינת ללכת באמצע החלק היחסי של האנשים שבחרמבחינת 2מקטע ל

.הייתה זהה 4 -ו 2במקטעים היחסית האנשים צפיפותגם . השדרה

אך , ולכן הגיוני שנתוניהם דומים, 4-ו 2הבדל בנגישות בין מקטע אין, על פי נתוני מפת האינטגרטיביות

בעל המדרכה 2שהנתון שגרם לכך שעברו במקום אנשים כמו במקטע היא , התרשמותי הסובייקטיבית מהמקטע

הפיקוסים, 26בעמוד ומהשוואת החתכים 'כפי שניתן לראות בתמונות שבפרק ג :צמחייהאופי ה הוא ,הצרה יותר

. מפצים על התחושה שהחלל פתוח או גדול מידי, לדעתי, בכךו, וממסגרים אותותורמים להגדרת החלל 4במקטע

1-ו 3למקטע 0השוואת מקטע

אלא שבפועל נתוני הצפיפות , 3היה סביר להניח שמרב האנשים יעבור במקטע , על פי נתוני המפה האינטגרטיבית

סיבה ראשונה . ל מספר האנשים שבחר להשתהות במרכז השדרה"כנ, 4-ו 2הממוצעת בו נמוכים יותר ממקטע

העצים במרכז 4אם במקטע . גאהלגדול מידי ביחס לאמות המידה של ', מ 4.5, היא רוחב המדרכה במרכז השדרה

מערבי של השדרה אין מספיק עצים -בחלק הדרום 3הרי שבמקטע , המדרכה האמצעית ובשוליה מפצים על כך

.כלומר הרוחב הגדול מידי של המדרכה מורגש יותר, ואין בכלל עצים במרכז, בצדדים

החלק הדרומי מורכב : אחריםהיא שחתך הרחוב בקטע זה שונה מאוד מהמקטעים ה, סיבה אפשרית נוספת

. נוחות אצל הולך הרגל-שאולי יוצרים תחושת אי, בעיקר ממגדלים גבוהים

על תחושת המקום מספר מקומות הישיבההשפעת

3השוואת שני החלקים של מקטע

שעברו 10לאחר מכן בשביל המזרחי הרחב לעומת /מהם עברו קודם 12: לא היה הבדל בפרופיל האנשים שעמדו

העדיפו לשבת בספסלים שבצד המדרכה ולא בספסלים שבמרכז , האנשים שישבו 6אך כל , בשביל המערבי

להשקיף על נעדיף, המסביר כי כשאנחנו סטאטיים, תוצאה זו מתיישבת עם המסקנות של גאהל. השדרה

ספסל שממוקם במרכז החלל לא תורם . גם מבחינת העניין וגם מבחינת תחושת הביטחון, המתרחש מהצד

. לתחושת המקום

במקטעיםהשוואת כמות הספסלים

ולמרות שלדעתי הספסלים בכל , מרחב הציבורישבו ביריבוי ספסלים יוביל לכך שיותר אנשים ישלמרות ההנחה

נראה שישלא , (בדרך כלל הוצבו בסמוך לעצים בשוליים, רוכזו ליד קיוסקים)המקטעים מוקמו בצורה הגיונית

. קשר בין כמות הספסלים לאורך המקטעים ובין אופי השימוש בהם

וכה ובכל זאת מספר הייתה כמות ספסלים נמ 4ובמקטע , גדולהיו מספר ספסלים 3העובדה שבמקטע , עם זאת

26

מבחינת תחושת 4את המסקנה כי הנתונים הפיזיים של מקטע תמחזק, דומההיה בהם האנשים שבחר לשבת

סביר , אם היו בקטע יותר ספסלים. וגורמים לאנשים לבחור לשהות בו, מקום טובים יותר משאר המקטעים

. ה יותרהייתה גבוה, להניח שכמות האנשים שהייתה בוחרת לשבת במקטע זה

27

סיכום

?האם אפשרי מדד לניבוי תחושת מקום

. תחושת מקום: בכלים אובייקטיביים מדיד לי בתחילת הדרך כבלתימושג שנראה כמתבעבודה זו ניסיתי ל

המסקנה וכי, אובייקטיביות לנושא וסקים משך שנים בחיפוש אחר הגדרותחוקרים רבים עש גיליתי, למעשה

ה ניתן להסיק מ ולכן, לחלל פיזירגשית הרגשת שייכות שתחושת מקום נובעת מהיא ,לחוקרים אלו פתהמשות

חוויה פרטית המתרחשת ב שלמרות שמדובר, היאשל החוקרים ההנחה . רים אותהם הפיזיים המאפשהגורמי הם

. לתכנון אדריכליניתנים כלומר , דומים וניתנים לניבוישגורמים לה להתרחש הם פיזיים האלמנטים ה, במוחנו

נשים רבים ירצו לשהות חוויה אישית זו מתורגמת במרחב הציבורי לכך שאהדמיון בתגובות שלנו מוביל לכך ש

, במרחב הציבורי: במילים אחרות. תבכך הופכת תחושת המקום האישית להתרחשות קולקטיבי. באותו חלל

.מות משתמשים גדולה באותו חללקפת בכתחושת מקום משת

הוא . בקרב הישראלים למגורים עולה כי שדרות רוטשילד הוא הרחוב המבוקש ביותר ,בסקר שנערך לאחרונה

מה שמחזק את , 19עם רחובות תל אביבים רועשים וצפופים נוספים כמו אבן גבירול ודיזנגוףזכה בתואר יחד

לרצון להיות חלק ממרחב תוסס ומרובה ת מתרגמ, תקופה זובלפחות אצל רובנו , רה כי תחושת המקוםההשע

. משתתפים

לא לחינם בחרה מחאת האוהלים להתמקם )מוצלח רוטשילד הפכו כבר לסמל לרחוב ישראלי שדרות , למעשה

יאן -ייקובס ו'יין ג'ג', לביצוע תצפית שתאושש את ההשערות של חוקרים כמו קווין לינץ בהןולכן בחרתי , (בו

, בהנחה שכמות משתמשים גדולה מהווה אינדיקציה לתחושת מקום. לגבי האופי הפיזי הרצוי לרחוב גאהל

אמצע את לאורך השדרה חיפשתי לבדוק באילו מקומות , "מקום"ובהנחה סמויה שמובן מאליו שרוטשילד הוא

. ומה יהיו ההבדלים בעיצוב של מקומות אלו, מספר האנשים הרב ביותר

אם : החשיבות של בדיקה זו היא בחיזוק תוצאות התצפית. Ajaxבאמצעות תוכנת גם את האזור בדקתי , מצד שני

בהתאם , הרי שהתכנה, נקודת ההנחה של עבודתי היא שאלמנטים פיזיים ברחוב גורמים לאנשים לעבור בו

סידור של וטוענת שתנועה האנשים בעיר נובעת מאופן ה, מבטלת הנחה זו, Space Syntax -לפילוסופיה של ה

. מערך הרחובות

ולכן ברור שיש , התצפית נעשתה באופן חד פעמי ובחלק מסוים של השדרה, מסיבות שפירטתי במהלך העבודה

, יכול להיות שביום בו יש במקום תנועת אוטובוסים או מזג אוויר שונה, לדוגמא .בעירבון מוגבל הלקחת אות

חינה סטטיסטית בעייתי לבסס הנחות על סמך תצפית אחת וברור לי שמב, אנשים ישתמשו באופן שונה במרחב

מלבד הדרך בה מעוצב שביל הולכי , ברור לי גם שישנם משתנים רבים נוספים שמבדילים בין המקטעים. בלבד

.הרגל

השוואה של תוצאות התצפית לנתונים שהציגה ו, בפרק הקודם וצגכפי שה ,פילוח העדפות הולכי הרגל, בכל זאתו

שפיע על תנועת האנשיםהשל הרחוב אופן העיצוב הפיזי כימוכיחות ש, כמה תופעות עקביות על יםדמלמ, התכנה

טוב את כמות יותר כי האלמנטים הפיזיים שתיאר גאהל היו יכולים לנבא , נראה .יותר מאשר מערך הרחובות

. Space Syntax -שיטת המאשר האנשים ברחוב

19, "רשת"פורסם באתר , 14/2/11" ישראל היום"סקר שפורסם בעיתון , "בשדרות רוטשילד לגור רוצים מהישראלים שליש"

http://reshet.ynet.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Domestic/internal/Article,62304.aspx

28

חד משמעיות יותר ממה שהעיצוב אך לדעתי הן, בלשון המעטה, מפתיעותאינן שתוארו בפרק הקודםהמסקנות

מרמזת כי ניתן להגדיר רוחב רצוי, השוואת הנתונים בין המקטעים השונים שבדקתי. העירוני מביא בחשבון

גדולה על יש השפעה , החל מגובה וצפיפות מסוימים ,כי לעציםו, ('מ 4 -כ) למדרכה כדי שתמשוך אליה הולכי רגל

חלל שאין טעם למקם מקומות ישיבה במרכזשוב הוכח , כמו כן .הדרך שבה אנחנו תופסים את חתך הרחוב

.מעטים ישתמשו בהםש כיוון, ציבורי

בעבודה עתידית אולי ניתן לקחת קריטריונים אלו ולנסות לנבא את תנועת האנשים גם במקטעים האחרים של

. תחושת מקוםלניבוי מדד מדויק יצירת יותר למתם סופית ולהתקרב עוד כדי לא, השדרה או ברחובות אחרים

לתרום ה על יכולתםרמזשהתצפית הנוכחית רק , אפשר יהיה להוסיף למדד זה פרמטרים נוספים בהמשך הדרך

אורך , משחקי אור וצל, "מקום בתוך מקום"היחס המתאים ל, ה בין חלליםאפשרות בחיר :להרגשה המקום

. ועוד לרחוק המבט

תחושת מקום במרחב כמותית ל "נוסחת קסם"מציאת כי ,רומזת היאהיא גם בכך ש התצפית החשיבות של

, לתכנון רחוב מתבססות בעיקר על חישוב עומסי תנועה אובייקטיביותאם כיום ההמלצות ה. היא אפשרית ציבורי

נון ממד אובייקטיבי נוסף לתכב להשתמשנוכל אולי בעתיד , אילוצי תשתית או תקני בטיחות, שיקולי אקלים

.השפעה גדולה על תחושת המשתמש כזה שתהיה לו, רחוב ציבורי

29

ביבליוגרפיה

ספרים ומאמרים

ל"ט הו"משהב ,13 -ההמאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ( 1998)אבא אלחנני.

3אלפיים : בתוך, ("לקראת אנתרופולוגיה ישראלית)על המקום ",(1991) זלי גורביץ וגדעון ארן.

.אביב תל, המאוחד הקיבוץ הוצאת, מקום , (1982) דנציגר יצחק

משרד השיכון, 2833ישראל בונה , "ערכים אנושיים בארכיטקטורה עירונית", (1977)רם כרמי.

Gehl J. (1971), Life between buildings: using public space, The

Danish Architectural Press

Hall, E. T. (1966), The hidden dimension, New York: Anchor Books

Jacobs, J. (1992), The death and life of great American cities

(Vintage Books ed.), New York: Vintage Books

Lynch K.(1960), The City Image and its Elements, The Image of the

City, (Cambridge, MA: The MIT Press)

Shmuel Shamai (1991), Sense of Place: an Empirical Measurement Geoforum, 22(3), 347-358.

Shmuel Shamai and Zilnaida Ilatov (2004), Measuring Sense of

Place: Methodological Aspects, in Tijdschrift voor Economische

en Sociale Geografie, 96(5), 467–476.

מקורות מידע מהאינטרנט

"14/2/11" ישראל היום"סקר שפורסם בעיתון , "בשדרות רוטשילד לגור רוצים מהישראלים שליש , . http://reshet.ynet.co.il, "רשת"פורסם באתר

http://en.wikipedia.org/wiki/Space_syntax

http://www.spacesyntax.org/.

http://www.casa.ucl.ac.uk/ajax/. ( תכנתAjax)