היום שבו הרקפת הרימה ראש

האיסור לקטוף פרחי בר ידוע היום לכל פעוט, אולם הדברים לא היו תמיד כך. ד"ר עוזי פז, מדור המייסדים של שמירת הטבע בארץ, מספר את סיפורו של הקמפיין הפרסומי המוצלח בתולדותיה של המדינה - ההגנה על פרחי הבר

כתב וצילם: ד"ר עוזי פז, חוקר החי והצומח של ארץ ישראל

יובל ה–50 למדינת ישראל נערך בהפרסומאים בכירי בין משאל הטוב הקמפיין היה מה בארץ: בחרו רובם המדינה? בתולדות ביותר

בקמפיין להגנת פרחי הבר.מוגנים אכן, האיסור על קטיף פרחי בר מהקוד נפרד בלתי חלק כיום מהווה

ההתנהגותי המקובל. שנת עד הדברים פני היו כך לא אולם

היה בר פרחי קטיף הוא. נהפוך .1965כיתות המקובלים. מהבילויים אחד גננותיהם, על הילדים וגני מוריהם על החול. בימות הקטיף בחגיגת השתתפו רבות משפחות פשטו בשבתות ואילו והעובדה פרח, כל על עטו ובגיא, בהר כי רבים מהזרים נזרקו בסופו של יום - פגמה לא - לאגרטל הגיעו בטרם עוד

בחדוות הקטיף.

חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע

צנומה חוברת פורסמה 1953 בשנת וצנועה: "ההגנה על הטבע", מאת הוועדה להגנת הטבע. ועדה זו קמה ביוזמתו של פרופסור היינריך מנדלסון, אבי שמירת הטבע בארץ. החוברת הוקדשה ברובה המתפתחת בארץ להשאיר לחזון שטחים שיישמרו כטבעם - רזרוואטים, שמורת שהמושג לפני אותם כינו כך העברית. השפה ידי על אומץ טבע באותה חוברת נכלל גם פרק שכותרתו "ההגנה על פרחי הבר". אולם איש לא הרים את הכפפה ודבר לא נעשה בנדון

עד 1963. מונחת הייתה ארוכות שנים במשך במשרד הפנים, כאבן שאין לה הופכין, הלאומיים הפארקים "חוק הצעת ממשרדי רבים הטבע". ושמורות חששו כי לחוק התנגדו הממשלה נמצאה 1962 בסוף רק לנחלותיהם. הפנים שר המעגל". את "לרבע הדרך היסס עדיין שפירא, חיים משה דאז, כן ועל הכנסת, בפני החוק את להציג הממשלה, ראש שהיה גוריון, בן דוד חוק הצעת את לכנסת שהגיש הוא )גם הטבע ושמורות הלאומיים הגנים

המילה פארקים "גוירה" בינתיים…(.של בפועל המנהל אז )הייתי חשבתי במשרד הטבע על לשמירה המדור החקיקה התקדמות עם כי החקלאות( ושמורות הלאומיים הגנים בדבר

ודע

ה ת

אום

פיט

קון

איש

ד, או

מת

מדח

נת

פק

ר

בשביל הארץ 10

שמירת טבע

שדרכו הזדמנויות חלון נפתח הטבע ההגנה את גם להשחיל יהיה ניתן הייתה הכוונה הבר. פרחי על השמורות, בהיכלי להסתפק לא - מוגן להיות אמור הכול שבהן אלא כינים", ביצי ועד ראמים "מקרני מסגרת וכהשלמה במקביל ליצור פרחי על גם להגן שתאפשר חוקית בשולי דרכים, בצדי הם: באשר הבר שדות ובכרי מרעה. ולא רק עליהם - גם על בעלי חיים כזוחלים ודו חיים שלא זכו

עד אז להגנה כלשהי.לכנסת מוגש להיות אמור שחוק אלא על ידי השר שיהיה אחראי על ביצועו. שר החקלאות דאז היה משה דיין. קבענו איתו פגישה - סמנכ"ל משרד החקלאות עשהאל בן דוד, "האיש שלנו" בהנהלת הנושא את כשהצגנו ואנוכי. המשרד, אותו שיגיש בקשה עם דיין, בפני ב"דיינית" לנו ענה הוא חוק, כהצעת מזה". "תשכחו וברורה: חדה קצרה, ייפוי לנו נתן הוא לזכותו, ייאמר אבל, כמיטב החוק את ולקדם לפעול כוח נערב שלא ובלבד ויכולתנו, הבנתנו

אותו בהליך. עם שטר זה התייצבנו לפני ועדת השרים

כמובן הביעה הוועדה חקיקה. לענייני אך השר, של היעדרו על תמיהתה את לפרוש לנו ואיפשרה אותנו דחתה לא את משנתנו. בעקבות דברינו היא הכירה בחשיבות הנושא ואף ראתה את הקשר בינו לבין חוק הגנים הלאומיים, שהיה כבר בהליכי חקיקה. שר המשפטים פנחס רוזן קיבל על עצמו לפנות ליעקב ריפתין, יו"ר הכנסת ידי על שמונתה מיוחדת ועדה טבע, ושמורות לאומיים גנים בחוק לדון שייאות לכלול את ההצעה כחלק מהחוק ריפתין, שבראשותו. בוועדה כבר שנדון העניין, בסוד לכן קודם עוד שהוכנס הוגש שלא פרק לחוק נוסף כך הסכים. שעבר ובלי כמקובל, חוק, כהצעת כלל פרק הכנסת. במליאת בקריאה ראשונה

זה הוא שאפשר להגן על פרחי הבר.

לא יימכר ערך טבע מוגןהטבע ערכי על הפרק לרבות החוק, 1963 באוגוסט אושר המוגנים,

בטרם הכנסת של האחרונה בישיבתה כי התברר מהרה עד הקיץ. פגרת מדי. בתהליך מוקדמת הייתה שמחתנו האוסר סעיף נשמט החפוז החקיקה המוגנים, ערכי הטבע מכירתם של את של ענק זרי מכרו ימים ובאותם ותורמוסים רקפות כלניות, נרקיסים, ולאורך כבישי הארץ. ברחובות הערים ולבקשו לציבור לפנות אפשר כיצד לקנות יכול שהוא בשעה לקטוף, לא מילדים בהמוניהם האלה הפרחים את ליד הכבישים או בשולי הרחוב בפינת מנוס שאין ברור היה ופרדיס? יבנה סעיף להוסיף ולבקשּה לכנסת מלשוב בחוק, וזאת עוד בטרם יבשה עליו הדיו.למזלנו כיהן אז בכנסת הסופר ס' יזהר, את שהיווה סמילנסקי, יזהר ח"כ הוא שדולה - בכנסת הירוקה השדולה שמנתה איש אחד. ביקשנו ממנו להגיש הצעת חוק פרטית ובה סעיף בודד: "לא יימכר ערך טבע מוגן". הכנסת זכתה אז

קטיף פרחי בר היה אחד מהבילויים המקובלים. כיתות על מוריהם וגני הילדים על גננותיהם, השתתפו בחגיגת הקטיף בימות החול. ואילו בשבתות פשטו משפחות רבות בהר ובגיא, עטו על כל פרח

וןיר

מר

הי

מרו

מב

ש. ור

חה

ת ני

מואד

רוןמ

שוהר

ספ ל

עדב ו

רוחר

כפקי

צומ

מע.

בוגל

הס

ריאי

גדבי

אי

לוה

רכב

י יד

ל ע

ה ב

צעו

וה

ירצו

שם

ניוג

מה

ר ב

הי

חפר

ל ש

ה ונ

שא

הרה

רזהכ

11בשביל הארץ

שנשמעו המרשימים מהנאומים באחד בין כתליה:

"משמידים שונים לפרחי הבר, ומסתבר שכולם עושים מה שעושים תמיד מתוך שקוטף מי יש ונעלות. טובות כוונות להנאתו, ויש הנותן להנאתו, ויש הסוחר ומספק קטף שלא מי להנאת בהם שעשה המוני, רצח תנובת ללקוחותיו היפה… את אהבתם ולסיפוק למענם סעיף זה המוסף לחוק, כל עוקצו מכוון כנגד מכירה פרועה, הבאה מכוח קטיפה לפיכך הפקר. הרגשת ומכוח פרועה וקטיפת זו שומה עלינו להגביל מכירה

הפקר זו". דיין, השר שהיה אמור להיות הממונה על פרק זה בחוק, צריך היה לענות להצעה -השיב הוא לדחותה. או לה להסכים "אני מתנצל מראש על במשפט אחד: ההצעה עושר בין הפרופורציה חוסר לבין דלות התשובה. אני מסכים להצעת

החוק - ככתבה, כרוחה וכריחה". פרחי על להגן הדרך נפתחה לכאורה כי התברר הפעם שגם אלא הבר התנגדות המוגמר. על מלברך מוקדם צצה הסעיף לתוספת צפויה בלתי איש קרמרמן, יוסף הכנסת מחבר סיעת חרות. הוא גרס כי חברת תנובה היא העומדת מאחורי ההצעה, והכוונה עם תחרות למנוע נועדה )הסמויה( משתלות הקיבוצים, שגידלו אז פרחים למכירה, והתנגד להצעה - וכל סיעתו

אתו. פגישה קצרה שכנעה אותו שהוא התנגדותו כהרים. הרים צל רואה היום, מסדר הוסרו סיעתו והתנגדות הסעיף אושר, ונאסרה מכירה של ערכי טבע מוגנים, ובהם פרחי הבר המוגנים.

צא לנוף אך אל תקטוףכדי עתה, המסגרת. את העניק החוק בעיות. שלוש בפנינו עמדו לממשו, לכלול בר פרחי אילו הייתה הראשונה קיים כיום החוק. של חסותו תחת בסכנת הצמחים של האדום" "הספר הכחדה בישראל. ספר זה הוכן בעקבות סקרים מדוקדקים שנמשכו שנים רבות, לפי נקבעה שבו הצמחים ורשימת קריטריונים מדעיים ברורים. אז לא היה לרשותנו והידע שעמד כזה כלי בידינו אמורים היינו אבל יחסית. מוגבל היה והסתמכנו לגבש את הרשימה בהקדם הגדרנו תחושותינו. ועל הכרותינו על על לשמור ראשונית, כמטרה לעצמנו, העין את משכו שפרחיהם הצמחים ספק היה לא היד... את ובעקבותיה יתפסו והנרקיס הרקפת הכלנית, כי גם היה לא כבוד. של מקום ברשימה ספק לגבי האיריסים הגדולים. עם זאת, היה ברור לנו שרשימת הפרחים המוגנים צריכה להיות פשוטה ככל האפשר, כדי

להסיר ספקות ולמנוע בלבול וטעויות.כך הוכרזו כל מיני האיריס כמוגנים, לרבות הארצישראלי, והאיריס המצוי האיריס

ההנחה "טרמפיסטים". ועודם, שהיו, הייתה כי יעיל יותר להכריז על האיריס באשר הוא כפרח מוגן, מאשר להתחיל גם לא. ומי מוגן מיניו מבין מי ולפרט הוכרזו הסחלביים משפחת בני כ–30 השחומה הדבורנית לרבות כמוגנים, כי עד וצנוע, קטן פרח שלה לדוגמה, בקושי מבחינים בו ואין כלל מי שחפץ של הגנתם את להבטיח כדי זאת בו. והיפים הגדולים הנדירים, הסחלבים צריפי חורש בן הדבורה, דבורנית כגון

או השנק. שולחן על הונחה 1964 בסוף כבר הלאומיים הגנים מועצת של הדיונים את לאשר בקשה הטבע ושמורות מעטים המוגנים. הבר פרחי רשימת חברי אפשרי. שהדבר אז האמינו איך ביותר: ספקניים היו המועצה מיידעים את הציבור? וגם אם ישתכנע ידע איך לקטוף, שאסור פרחים שיש ומי מוגן לסתם פרח? בין פרח להבחין שוטר "תעמידו התקנות? את יאכוף אם בציניות. נשאלנו פרח?", כל ליד מלאות תשובות לנו היו כי נאמר וברורות לשאלות אלו נחטא לאמת. אך - הירוק האור ברגע שיינתן כי האמנו

יימצאו התשובות. ליידע כיצד הייתה המפתח שאלת את בקרבו ולהפיץ הרחב הציבור את תודעת השמירה על פרחי הבר ואיסור הציבור את משכנעים כיצד קטיפתם.

וןט

ינק

היע

בצ

ו חי

פרול

ב צ

ח כ

אש

תנמ

י. ונ

טינ

ק י

בצ

חן

ב

ן ה

לה

תנני

שה

גנה

הת

כובז

ק ר

שרפ

את

הש

ה א

מרת.

יוונ

סגס

ת יו

לנ כ

השד

בשביל הארץ 12

שמירת טבע

כי פרחים של אף אחד שייכים בעצם הזכות את אין אחד ולאף לכולם לקוטפם? כיצד הדודה שולה, האדונים פולק ובוזגלו וגם הגננת פנינה ידעו מי ההתייעצויות המוגנים? בפרחים ומי עם מיטב הפרסומאים בארץ הניבו את באותם השגרתיים הפרסום רעיונות שקופיות בעיתונים, מודעות ימים: גבי על תמונות הקולנוע, בבתי ברדיו סיסמאות גפרורים, קופסאות אף וכדומה. הייתה!( טרם )טלוויזיה אחת מההצעות לא נראתה לנו ופסלנו

את כולן.יום אחד הגעתי לתחנת הרכבת בחיפה. שתי כרזות צבעוניות צדו את עיניי. בכל אחת מהן היו שלושה פרחים צבעוניים וקריאה גדולה: "אנא אל תקטפו אותנו". עיריית של לוגו היה הכרזה בראש ידי על "מוגש צוין ובתחתיתה חיפה את כשראיתי תלמה". בלובנד מפעלי הכרזות האלה כמעט צעקתי כארכימדס נולד כך )מצאתי!(. "ֵאאּוֵרָקה" בשעתו,

רעיון הכרזות הצבעוניות.עדיין צריך היה להחליט אל מי לשלוח את הכרזה. החלטנו לשגרה לכל משרדי

הממשלתיים והמוסדות הממשלה בנקים כגון הארץ, ברחבי והציבוריים וסניפי קופות החולים. אבל כבר אז חשבנו - מאליו כמובן היום שנראה מה על הספר בתי לכל גם הכרזה את שלחנו כפי יותר, עוד וחשוב המדינה ברחבי לכל אותה שלחנו בדיעבד, שהתברר גני הילדים - עירוניים כפרטיים. הכרזות אל אך לנוף, "צא בססמאות: לוו יותר: "אל תקטוף, אל תקטוף" ומאוחר תעקור, אל תקנה ואל תמכור". התברר תום, עד המסר את הפנימו הילדים כי על האמיתיים לשומרים שהפכו והם שחינך הגורם והיו המוגנים הבר פרחי

את הוריהם להימנע מקטיף פרחי בר.

הוואלס להגנת הצומחבעיקר ברדיו, שיחות נוספו לכרזות אלון עזריה של הפופולרית בתוכניתו שבת בכל ששודרה ארצנו" "נוף קצרות שבועיות רשימות בבוקר, עם המוגנים שבפרחים הבולטים על שפורסמו ולבן(, )בשחור תמונותיהם דאז היומיים בעיתונים שישי בימי )"דבר" "למרחב", "על המשמר","אומר"

ברחבי והרצאות ו"הצופה"(, "הבוקר" כדור של תוָצא היה אלה לכל הארץ. שלג. עיתונאים החלו לחזר על פתחינו ופרסומאים נוסף, מידע לדלות כדי באו אלינו כדי שנסייע להם בקמפיינים אלבום הבר: פרחי על שהתבססו משחקי בלובנד–תלמה, של הפרחים ההגרלה כרטיסי לילדים, רביעיות צבעוניות. גלויות או הפיס מפעל של כישרונה את תרמה שמר נעמי גם "ואלס את וכתבה למסע ויוקרתה "כבר והיפה: המוכר הצומח" להגנת הטבע, בשמורות נרקיסים פורחים מרבדים נפרשים בשפלת החוף, כלנית והחוק שאומר: וצבע גֹון וכרכום, אלף

'כאן אסור לקטוף!'" על למעשה הלכה ישמור מי אולם הפרחים? ברחבי הארץ עבדו אז פחות ממניין פקחי רשות, וכמספר הזה לערך החברה מדריכי של מספרם גם היה לא אלה כי ברור היה הטבע. להגנת יוכלו למשימה. נעזרנו לשם כך בעשרות הארץ. רחבי בכל מתנדבים פקחים במשטחים כיום מדברות והתוצאות

פורחים במרחבי הארץ.

הכתבה נכתבה על בסיס פרק בספרו של ד"ר עוזי פז, “לעבדה ולשמרה - שמירת

טבע בישראל“, בהוצאת אריאל

הכרזות לוו בסיסמאות: "צא לנוף, אך אל תקטוף" ומאוחר יותר: "אל תקטוף, אל תעקור, אל תקנה ואל תמכור". התברר כי הילדים הפנימו את המסר עד תום, והם שהפכו לשומרים האמיתיים על

פרחי הבר המוגנים

ה צ

ביה

ך מל

ן יי

עדס.

קינר

ה

םרי

הה

ס מו

ורת

ל ש

ת דו

ש

י רב

עמ

הל

ליבג

ומל

כרב

ר. חו

צן

ששו

13בשביל הארץ