ר ב הזה הדט ב ר -ש לוי ו על " ג"תשע אד ת ג "רנס

:facebook -חפשו אותנו ב

http://www.facebook.com/HadavarHazeh

'הגיליון .ועדו וקנין שמואל מוניץ רחלי דויטש: עורכים

עדו , מרגרט קסלמן: משתתפיםיפעת , מתן ורדי ,וקנין

.נועה נבו, ברקאי

-בית ספר שדה כפר: תמונת שער(.דרום הר חברון)עציון

?מה בפנים

יםיהערת שול 4

שיר פתיחה 5

מדרשיר 6

תמונת אמצע 18

סיפור 19 מרכזי

דברי 26

שיר

סוף שיר 11

ם| 4 י י ל ו ש ת ר ע ה

(עדיטורס די פרום לעטער)/ העורכים דבר

ודשים אדר ושבט הם חודשים של התחדשות

באחד : חודשים שהשמחה שולטת בהם. ושינוי

פריחת השקדיות והעולם מתחדש ומתחיל להזדחל

ומשנכנס אדר ", החוצה משנת החורף שלו ובשני פורים

".מרבין בשמחה

החיבור לטבע שגועש , ן נוסףבחודשים הללו יש גם פאך

הניצנים מתחילים , נראה כגלוי, ו בשבט במלא הדר"בט

: לעומתו חודש אדר הוא חודש נסתר; להתגלות ולפרוח

במגילה יש הסתר פנים וגם אנחנו מסתירים את עצמנו

או שאולי מגלים את הפנים )מאחורי מסכות ותחפושות

יכול התחיל להעלם לו לפעמים גם החורף שכב(... שלנו

חוק מרפי ידוע הוא שבפורים )שב ומכסה אותנו באדר

!(.תמיד ירד גשם

,הגיליון עוסק בנושאים הללו ובתקווה שתהינו ממנו

,שלכם

.העורכים

ח

ה ח י ת פ ר י 5| ש

שפעה לוי/ *

לי ת ע ר פים כות זי לים מ נוב ר ש ק מהשמח צ מו ש הלב על טפיל כ

רים פ ל ת פון ש ים על מצ נ דות צפר חד מ

ק ז סות ח תופ בר ש ח ה ב דמ מ

עין עין בסו כים ניםאלכ חות

ה ניצוץ מ ד ש ח סגל א עולל מ ל

ר| 6 י ש ר ד מ

מתן ורדי

שמעמום ודברים אחרים ,על אמונה

כן בעיר וגברת זקנה ועיוורת שהיא גם בעלת ארמון שש .מתן ורדי יעשה לנו סדר .גם אנחנו? מבולבלים ...באפור

לם גדול כל ועקודם ביאת המשיח יהיה ה: בי בונםמר רכך עד שגם הצדיקים הלובשים איצטאלות לבנות לא יימצאו את ידיהם ורגליהם וגם הם יהיו נבוכים ורופפים

.באמונת המשיח

(.'האור הגנוז': מובא אצל בובר)

קוראים לחג : בואו נחזור קצת על מה שכולנו יודעים. פוריםעל שם הפור שהפיל המן כשחיפש תאריך לשחוט בו את כל

וקיבלנו רשות לבעוט להם ואז קרה מה שקרה , היהודיםורק )בחיים ועל כך אנחנו שמחים בתחת בחזרה ודי נשארנו

ה הרעים מתו זה ממש 'שכן שמחה על זה שהחבר, על כךואז . סבבה אגוזים והכל(. בנפול אויבך אל תשמח: בבחינת

מגילת אסתר מציגה : אתה שולח יד לגרד בפדחתך ולתמוה, שומו שמיים, בל מהא, סיפור מעניין מאוד בתולדות עמנו

נעבור על זה , בסדר: היא מתרחשת בגולה? ך"היא עושה בתנגם ספר דניאל מתרחש בגולה וגם יחזקאל היה . לסדר היום

אין : חברים יקרים תחזיקו חזק, עכשיו מגיע הבום. שםזה ? אתם עדיין על הרגליים, ה'חבר. אלוקים במגילת אסתר

ך בדרך הפשט "של התנהרי המסר הברור . אמור לזעזע אותנויש : חפרנית הנגישה לכל קורא היא פשוטה כמלפפון-הלא

-ך מנסה לומר החל מ"זה מה שהתנ. אלוהים והוא הבוסמה יש ." אלוהיו עימו ויעל' ה"...-וכלה ב..." בראשית ברא"

למגילה כל כך משוללת אלוהות השמה דגש על עלילותיהם ?ם שלנושל בני תמותה אומללים לעשות בספר הספרי

א

ר י ש ר ד 7| מ

.אפשר להתחיל, עכשיו אחרי שהתחממנו קצת, אוקיי

*

להתפעל מן ; מטבענו אנחנו אנשים שאוהבים חידושיםאת כל מה שחדש לנו אנו . הדברים המיוחדים והמלהיבים

החדש והמיוחד מושך את לבנו . בחונים בפליאה וסקרנותהדבר מובע (. חלק גדול מתעשיית הפרסומות מושתת על זה)

דמות מתוך מחזה פרי עטה , בנאומה של לנה על החלוןהיטב לנה הוסתרה בארמון בימי מלחמת העולם . של לאה גולדברג

השנייה ולא יצאה ממנו ואסור היה לה להרעיש גם לאחר כשדמויות אחרות מנסות לשכנע אותה . שהמלחמה הסתיימהלבסוף . בתחילה היא לא מאמינה להם, שהנאצים כבר אינם

:את העובדה הזוהיא מקבלת

מותר ! ואין מלחמה. בחוץ ליל ירח -שם... ליל ירח כזה"כמה , כמה שנים.( חוזרת וקוראת לתוך הגן. )הקשיבו, לצעוק

, צעקו גם אתם, בואו, בבקשה... שמותר יהיה, שנים חלמתיאיש לא , אין נאצים, זה מותר, זה מותר עכשיו. דברו בקול

...יבוא להרוג אותנו

אתם יודעים איזה מן ריח . הגן רטוב מן הגשם .האוויר הזה ..."אני לא שכחתי זאת! זה ריח האדמה אחרי הגשם? הוא זה

לאה , מערכה שלישית', בעלת הארמון') (.הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, גולדברג

או , כמו הזכות לצעוק, דברים שהיו מנועים מאיתנו זמן רבהם בעלי ערך רב , ריח האדמה אחרי הגשם –לנה במקרה של

ממש כאילו היו , בעבורנו לאחר שאנו שבים וזוכים בהם: לעומת זאת. בשבילנו חדשים ומרגשים כמו בפעם הראשונה

מאבד את ערכו , שזמין לנו כל העת, מה שיש לנו ממנו בשפע .בעינינו

ר| 8 י ש ר ד מ

-קלידמי מאיתנו כילד לא אהב לעבור : קחו לדוגמא פסנתרקליד ולשמוע את חוסר ההבדל והדמיון הרב בין כל צליל

מקצה אחד של הפסנתר לקצהו השני קיבלנו את , וכך. וצלילהרושם שכל הקלידים מפיקים בדיוק את אותו הצליל ומדובר

.בכלי נגינה מטופש ואידיוטי

: בתרבות בה אנו חיים כיום זה קורה לנו לא רק עם פסנתריםאנחנו פחות , כל בוקר ושוקעת בכל ערבמאחר והשמש עולה

. אותו האמור גם בכוכבים של שמי הלילה. מתפעלים ממנהאם לכל החברים . אין לנו בהופעתם לא חידוש ולא ריגוש

כדי להביא 2אני מוכרח שיהיה לי גלקסי 4שלי יש אייפון אימא מחבקת אותי בכל יום . אורדינרי-איזה משהו אקסטרה

. ורך לנצור את הרגעים הללו בליבי פנימהולכן אין לי שום צהכל זהה ומשולל . אין לדבר ערך בעינינו, מאחר והכל זמין

בדיוק כמו קליד אחד של פסנתר ליד הקליד שלימינו . ייחודהעיר , הדבר מובע היטב שירה של נעמי שמר. או לשמאלו

.באפור

תרצי שאראה לך את העיר באפוראם מרצפותבואי ונטייל בה על אבני

דום נישא את עינינו ליונים שעפות .אם תרצי שאראה לך את העיר באפור

אז אתן את ידי לך ונרד לרציף ערמות של שלכת שם הרוח יעיף

את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף .כשאתן את ידי לך ונרד לרציף

על ספסל אז נשבה ועם רדת האור אם תגידי עייפתי מן העיר באפור

ך על כנף נשר ועל גב ענניםאשיב .אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים

ר י ש ר ד 9| מ

אפור הוא . הדובר מזמין את אהובתו לטייל עימו בעיר באפור. הוא פרווה. משעמם ביותר, סלחו לי על הביטוי החריף, צבע

. חסר ייחוד משל עצמו הרוקד על התפר שבין השחור והלבןבעיר . ומיומיולפיכך גם בעל אופי י, האפור הוא אפרורי

, מנסה הדובר לשתף את אהובתו בהתלהבות שלו, הזאתמן הדברים הפשוטים והנפוצים בחיי , הילדותית אולי

יונים , אבני מרצפות סתמיות: היומיום האפרוריים שלנורוח שמעיפה עלי שלכת , (מחזה נפוץ ולא מרגש)שעפות

לבוש שולי שלא ראוי לשום תשומת לב -אפילו פרט. ברציף .וחדת כמו צעיףמי

. היא בדיוק כמו כולנו. אך האהובה עייפה מן העיר באפורחסרה לה נקודת המבט המיוחדת של הדובר ונבצר ממנה להתפעל כמותו מן המאפיינים היומיומיים הסתמיים של

את כנף : היא מחפשת את המיוחד והמרגש. העיר באפור( ותאנטיתזה מרגשת ומיוחדת לעומת היונים המשעממ)הנשר

היא רוצה להגיע אל היופי הנדיר שאינו . ואת גב הענניםצבע בעל ייחוד ולא שכיח , לבן; אל הבתים הלבנים. שכיח

.ומשעמם כמו אפור

מטבענו יש לנו את הנטייה לרדוף אחרי , כמו שכבר ראינוכפי שלאה גולדברג הראתה היטב בנאומה , המיוחד והפומפוזיהנטייה הזו . באור חיובי שם הוצג הדבר. של לנה על החלון

. מאפשרת לנו ליהנות מהדברים המיוחדים והנהדרים בעולםאותו נבחן דרך המחזה של , אך יש לעניין גם צד שלילי

.'ביקור הגברת הזקנה, 'פרידריך דירנמט

. במהלך המחזה אנו פוגשים עיר עלובה בעלת קשיים כלכלייםמנה והפכה בת העיר שהוגלתה מ, אל העיר הזו מגיעה קלייר

מיליארד דולר אבל היא מציעה סכום עתק בן . למיליארדרית :בתנאי כל שהוא

קלייר . ועכשיו את מבקשת שייעשה צדק: רב המשרתים ?זאחנסיאן

ר| 01 י ש ר ד מ

מיליארד . אני יכולה להרשות זאת לעצמי :קלייר זאחסניאן .אם יהרוג מישהו את אלפרד איל, לגילן

!פרדי :גברת איל

הלא זה . לא יכולה לדרוש דבר כזה את! קוסמת קטנה :איל !והחיים זרמו הלאה. היה מזמן

אבל אני לא שכחתי . החיים זרמו הלאה :קלייר זאחסניאןלא , לא את יער קונרד ולא את האסם של פטרס. איל. דבר

ועכשיו . ולא את בגידתך, את חדר השינה של העלמה בולידי אתה מרושש ואני פגומה ומבותרת על : הזדקנו שנינו

. אנו שנינו, ועכשיו אני רוצה שנעשה חשבון. אזמלי המנתחיםכשישבנו . אבל עליי כפית את דרכי, אתה בחרת בדרכך בחיים

: הבעת משאלה ואמרת, קודם ביער של זיכרונות נעורינואני , ובכן. הלוואי שהיה אפשר להשיב את הזמן לאחור

רת צדק תמו. ועכשיו אני מבקשת צדק. משיבה אותו לאחור .מיליארד

עדיין אין . אנחנו עדיין באירופה! גברת זאחסניאן :ראש העירבשם , אני דוחה את הצעתך בשם העיר גילן. אנו פראי אדם

.מוטב שנישאר עניים משנתגאל בדם אדם. האנושות

.אני אחכה: קלייר זאחסניאן

. פרידריך דירנמט. מערכה ראשונה', ביקור הגברת הזקנה') (.עם-הוצאת אור. קשתטובה : תרגום

אך . אנשי העיר דוחים את ההצעה בבוז, כפי שניתן לראותהנדיר , המיוחד, במהלך המחזה הפיתוי לסכום העצום

.והפומפוזי גורר את אנשי גילן לזנוח את ערכיהם בהמשך

*

ר י ש ר ד 00| מ

למען 'המובא בספר " תשועתם הייתה לנצח", במאמרו לפורים :קרליבך אומר רבי שלמה' אחיי ורעיי

. תארו לעצמכם שעכשיו היה שלום? ולמה אין שלום בעולם"אם תמיד היה שלום אז . הכל היה משעמם. לא היו חדשות

למה . ולא היה ברדיו ובטלוויזיה כלום. לא היו עיתוניםכי היה כל כך הרבה ? אנשים מפסיקים לאהוב אחד את השני

זו מריבה הם חייבים אי. אהבה ביניהם עד שזה נהייה משעמם ..."קטנה

(.שלמה קרליבך' ר', תשועתם הייתה לנצח')

העולם משעמם אותנו ביומיומיות שלו ואנחנו מחפשים את בהיעדר הריגוש אנחנו מוצאים את עצמנו בעיר . הריגושתים הלבנים ואל מיליארד הדולר של כמהים אל הב, באפור

אלו בדיוק הדברים שעמדו אל מול עיניהם . קלייר זאחסניאןכשנדמה היה להם שמושא . של רומאו ויוליה המפורסמים

במקום . ה/אבד, יומיומית-אהבתם הלוהטת ובפירוש לאלהתאבל בפרופורציות ולדעת להעריך גם את הדברים

או טיפשותה המבדחת חברותו של מרקוציו –היומיומיים .הם פשוט מתאבדים –של האומנת

שדבש ינק לו מנשמת , המות! אישתי שלי! אהבתי: "רומאועדיין נס היופי . עוד לא נוצחת. קצרה ידו מגעת ביופייך, אפו

כארגמן מבליח על שפתייך ודגל אפרורי שם לא פרש ..."המוות

. וויליאם שייקספיר. 'תמונה ג' מערכה ה', רומאו ויוליה') (.הוצאת הקיבוץ המאוחד, רפאל אליעז: תרגום

ר| 01 י ש ר ד מ

?הא. איזה בכיין

מובן שאם היה רומאו בוחר להישאר בחיים הייתה יוליה מתעוררת לבסוף והם היו חיים באושר ועושר עד עצם היום

ר חוסר היכולת של הנאהבים האלה להסתפק בעי. הזההיא שהביאה עליהם , תשוקתם לנדיר והאדיר והנשגב, באפור

.את הטרגדיה המפורסמת שלהם

היכולת לדעת להעריך את הדברים הפשוטים של היומיום מנחה את השיר השלישי במחזור שירי סוף הדרך ללאה

.גולדברג

, ברך והתפלל, למדני אלוהיי

.על נגה פרי בשל, על סוד עלה קמל

.להיכשל, לייחל, לדעת: על החירות הזאת

למדני אלוהיי ברה ושיר הלל

בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל

לבל יהיה יומי עליי כתמול שלשום

.לבל יהיה יומי עליי הרגל

(.לאה גולדברג. שיר שלישי', שירי סוף הדרך')

:אותו עיקרון מנחה גם את השיר הבא

ר י ש ר ד 01| מ

...היפהבלוריתו

...צעדיו הקטנים

...חיוכו הרחב

שובים את ליבי

.שוב ושוב

.שאגותיו התמימות

.פניו החיוורות

.פיו הקטן

.אפו החמדן

שובים את ליבי

.שוב ושוב

(.'מקרוב': מתוך קובץ שיריה(. שמש)שושנה קמחי . 'בלוריתו')

. לאה גולדברג מבקשת להיות מסוגלת ליהנות מהעיר באפוראבני המרצפות והיונים העפות מצטרף גם עלה קמל לצד

מעניין ופרי בשל אחד פשוט כמו כל שאר הפירות -מסכן ולאהיא מבקשת להיות מסוגלת לראות את היופי . הבשלים

כדי שפלא שבהם לא יימוג . 'לבל יהיה יומי עליי הרגל'. שבזה .כמו קלידי הפסנתר. אל השעמום הכללי

כל הדברים . האף, הצחוק, ריתהבלו. שושנה קמחי כבר שםהם , שתמיד נמצאים ואין בהם שום דבר נדיר או פומפוזי

ר| 04 י ש ר ד מ

בכל פעם . אלה שמצליחים לשבות את ליבה שוב ושוב .מחדש

, כל עוד נדע להעריך את העיר באפור: וזה הלקח עבורנו .לעולם לא נתפתה למיליארד הדולר של קלייר זאחסניאן

*

אם יש מישהו שאוהב את האדיר והפומפוזי זה : קצת יהדות .נעבור רק על כמה ממופעיו. ה"הקב

ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן "כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד וייחרד כל העם אשר

והים מן המחנה ויוצא משה את העם לקראת האל. במחנהוהר סיני עשן כולו מפני אשר ירד . ויתייצבו בתחתית ההר

. באש ויעל עשנו כעשן הכבשן וייחרד כל ההר מאוד' עליו הויהי כל השופר הולך וחזק מאוד משה ידבר והאלוהים יעננו

(.ט"י-ז"ט, ט"שמות י) ."בקול

וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר "', שמות כ) ."הר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוקואת ה

(.ד"י

(.'ו', איוב מ) ..."את איוב מן הסערה ויאמר' ויען ה"

וזאת בלי להזכיר את כל מעשי המרכבה שראה יחזקאל בן .בוזי

ויודע שאם הוא רוצה , ה יודע איך הוא ברא אותנו"הקבהדרך , להשאיר עלינו רושם ושנעשה את רצונו כמו שצריך

.ההוד והפומפוזי-המומלצת היא הגילוי האדיר ונורא

.לאליהו בספר מלכים' תמוהה התגלות ה, לאור זאת

ר י ש ר ד 05| מ

עובר ורוח גדולה ' והנה ה' ויאמר צא ועמדת בהר לפני ה"ואחר ' לא ברוח ה. 'וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה

ואחר ' ואחר הרעש אש לא באש ה' הרוח רעש לא ברעש ה ."דממה דקה האש קול

(.ב"י-א"י, ט"י' מלכים א)

בהתגלות אדירה ופומפוזית ההולכת , כצפוי, ה מתחיל"הקבבמקום בו היה , מהרעש לאש ואז, מהרוח לרעש. ומתגברת

מה זה צריך . קול דממה דקה... אמור להיות שיא השיאים ?איפה ההוד והדר? איפה שיא הפומפוזיות? להיות

א לא נמצא רק במקומות ה מראה כאן לאליהו שהו"הקבה יש גם את הצד האדיר של הרוח "לקב, נכון. האדירים האלה

, ה באמת נמצא"המקום בו הקב, אבל השיא. והרעש והאשבמה שנמצא סביבנו כל הזמן . בשקט. הוא קול הדממה הדקה

וזו . ואנחנו ממלאים אותו כי אנחנו משתעממים ממנו(. כחתי מזהתודו שחשבתם שש)האמירה של מגילת אסתר

ך אנחנו רגילים לקבל את אלוהים על מגש של "לאורך כל התנאנחנו , כשלפתע יש לנו מגילה שהוא לא מופיע בה, ואז. כסף

הוא . ואנחנו קולטים שהוא עדיין שם. שואלים איפה הוא .מתוך השקט, בין השורות. תמיד היה שם

..."רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר"

שכבר . אותו אחד שאמר והיה העולם? יכול להיות מי זה כבראבל נמצא כל . המון זמן לא מתגלה לנו במופעיו הפומפוזים

.באין. הזמן בקול הדממה הדקה

מן האין יבוא –מאין יבוא עזרי : "וכמאמר המימרה החסידית ".עזרי

.מהעיר באפור יבוא עזרי. מהיומיום, מהפשטות, מהכלום

ר| 06 י ש ר ד מ

*

סיימנו את יום העבודה : פעם בקיבוץמשהו קטן שקרה לי ה זרק את המשפט 'מישהו מהחבר. והתכוננו ללכת לישון

".יום גדול מחר, תישנו טוב, ה'חבר: "הבא

שום . לא היה שום חג או צום או שמחה או אבל: וחשבנואז שאלנו אותו על . אירוע שראוי לציין לא אמור לחול מחר

. ה'חבר? את אומרתמה ז: "זה מה שהוא ענה. מה הוא מדבר ".השמש זורחת מחר? אתם לא יודעים

.השמש זורחת מחר. וואלה

:מובא', משנה ב, בפרק הראשון במסכת ברכות

' ר. משיכיר בין תכלת ללבן, מאימתי קורין את שמע בשחרית" ..."וגומרה עד הנץ החמה. אליעזר אומר בין תכלת לכרתי

(.'פרק ראשון משנה ב, ברכות)

:קודם לכןומשנה אחת

משעה שהכוהנים נכנסים ? מאימתי קורין את שמע בערבית" ." לאכול בתרומתן

(.'פרק ראשון משנה א, ברכות)

:ומפורש בגמרא

מכדי , משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן: אמר מר" ."כוהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים

(.א"ע' דף ב, ברכות)

–שמע של ערבית . מהנץ החמה – שמע של שחרית: אם כן .מצאת הכוכבים

ר י ש ר ד 07| מ

, "אחד' אלוהינו ה' שמע ישראל ה"הזמנים בהם אומר האדם הם הזמנים בהם נושא , מכיר בבלעדיותו של האל וכוחו

האדם את עיניו למרום האין סופי הפרוש מעלינו ורואה את הם הדברים הכי פשוטים -שדווקא הם. השמש ואת הכוכבים

כל בוקר השמש . שכן הם מגדירים את היומיום, ויומיומייםובכל זאת הם כל כך מדהימים , תזרח וכל ערב הכוכבים יצוצו

ברכה ושיר הלל 'זה בדיוק בבחינת . ומרגשים בכל פעם מחדשוהאדם רואה אותם באמרו . 'בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל

אולי הוא כבר : ה"את קריאת שמע ומבין שככה בדיוק הקבההוד -ע בעולם בהתגלויותיו הפומפוזיות נוראותלא מופי

אבל הוא עדיין האלוהים , והוא נמצא בדממה הדקה מסביבהעומד לנו בכל דור ודור להצילנו מהקמים עלינו , שלנו

בחיים לא נתפתה למיליארד : ועם ההכרה הזו. לכלותנו .הדולר של קלייר זאחסניאן

אני חושבת , תגידי? אתה רוצה שאגיד לך מה אני חושבת"אנחנו , מה. אני חושבת שאנחנו עיוורים. שלא התעוורנו

עיוורים שגם כשהם רואים הם לא , כן? עיוורים שרואים .רואים

היא הביטה למטה אל . אשת הרופא קמה וניגשה לחלוןאחר כך . אל האנשים שצעקו ושרו. הרחוב המכוסה אשפה

.נשאה את ראשה אל השמיים וראתה אותם לבנים לגמריבגלל הפחד שתקף אותה פתאום השפילה . חשבה. הגיע תורי .את עיניה

.העיר עדיין הייתה שם

(.ה סאראמאגו'וז'ז', על העיוורון')

.בברכת שלעולם לא נתעייף מן העיר באפור

ר| 08 י ש ר ד מ

עמיר בניון/ מים על עץ

מים על עץלי יכול לא ב

ש נוגע לא שרבע לא הוא ש

מלא לא מת דל ו ח כואב זה איפה

מוצא לא אני מוצא לא אני

מים על עץ

ה ה כמ ו ר מה ש כמו צומח ה כ ק ע צ

לעת במים נבמלא דל לא מת ח

בוער זה איפה מוצא לא אנימוצא לא אני

י ז כ ר מ ר ו פ י 09| ס

מרגרט קסלמן

כמה ניסים

ישבה סבתא. סבתא של לתה הגז על המים את הרתחתי

.בוקר כבכל ובכתה השולחן ליד

לדמעותיה נתנה היא לספל אותם ומזגתי המים כשרתחו התארגנתי הזה בזמן. שותה בעודה התה לתוך לנשור

צווארון את ומגהצת בצמתי סרטים קושרת, ללימודים .אותו שאתפור לפני החולצה

כמה ולצהריים לבוקר חמאה עם כריך, אוכל לעצמי הכנתי .הצהריים ארוחת את לקנות כדי פרוטות

בידי ודשדשה איתי סבתא שלבה את ידה , כמו בכל בוקרמלווה אותי באמרותיה על , את כל הדרך עד הגימנסיה

אורך החצאית שלי ואני להתלבש צנוע יותר שמא יסתכלו סבתא אף פעם לא שמה לב לכך . עליי הגברים ברחוב

שהמכנסיים הקצרים נמצאים באופנה ורק אני לובשת חצאיות ארוכות ונפוחות שאימא תופרת לי מהבדים

.הביא מפוליןשהצליחה ל

את המרירות ששרתה בבית השתדלתי לא להביא איתי בזמן ההפסקות בין השיעורים היינו משחקות . לכיתה

בגומי או קוראות ירחונים ואחרי הלימודים התגנבנו ישבנו וצחקנו על הסדרן עד שזה היה . לקולנוע עם הבנים

, משום מה אלי הסדרנים מעולם לא נגשו. מגרש אותנו .בבגדים שאימא תפרה לי נראיתי בוגרת יותראולי כי

לאותה המרירות האופיינית , בערבים הייתי חוזרת הביתה אבא היה חוזר רק . לסבתי ואל אימא מטיפת המוסר

י| 11 ז כ ר מ ר ו פ י ס

ראיתי אותו רק בסופי השבוע כשהיה עייף , מאוחר בלילה .וממורמר לא פחות מאימי וסבתי

שירותו הצבאי אחרי שסיים את . עזב את הבית, אחי, אריק

אמר לי שאינו מתכוון לחזור אל מקום סגור בו הוריו יעזרו הבנתי . לו להתקדם בחיים כמעט כמו שדובים יכולים לדבר

סבתא בטוחה , אם כי אימא ואבא לא סלחו לו, את אריק .שמזה שנתיים אין לה נכד

*

סבתא לא הייתה אדם מאמין וזה התבטא בין היתר בדרך בסוכות לא , ות הייתי הולכת לקולנועבשבת. החיים שלנו

אימא . ישבנו בסוכה ובפסח לא הקפדנו על השמדת החמץטענה שפסח הוא התירוץ היחיד של הדתיים לנקות את

הרי להעביר שבעה ימים , הבית וסוכות זה חג מיותרבבקתה רעועה זה ביזיון לבנייתן של הדירות השכורות

(.בעיקר לזו בה התגוררנו)החדשות

היא לא הצליחה ... תא לא האמינה בגלל המלחמהסבלשאת את גודל האסון בכל שהיא הייתה היחידה שנותרה

ראיתי זאת . מכל השושלת המפוארת שהייתה לה בפולין ...כשמיררה בבכי על אלו שאינם בין החיים, בכל בוקר

סבתא הייתה . אבל ראש השנה היה מועד מיוחד בביתהבות שהלמה נערות רבות מקבלת אותו בחגיגיות ובהתל

רק כדי לראות את סבתא מאושרת בראש השנה . בגיליביום הזה היא . יכולתי לסבול את מרירותה במשך כל השנה

היא הכינה דגים ממותרים , עמלה מהבוקר על ערב החגבכך הוכיחה את הגאונות בידיה בכל הקשור , ועוגות בקר

.זרגאונות שמעולם לא הצלחתי לשח. במלאכת המטבח

*

י ז כ ר מ ר ו פ י 10| ס

באותו בוקר סבתא העירה אותי משני וקראה לי לבוא היא גררה אותי אל חדר השינה שלה בעודי מסירה , אחריה

.מעיניי את לכלוכית השינה

זו קופסת , תראי", אמרה בהתלהבות" ,תראי יוכבד" ."הניסים

, היא הוציאה מהארונית שליד מיטתה קופסת עץ מרובעתכשקראה לה . ינותיהקטנה וכבדה שהשנים שחקו את פ

, סבתא לא האמינה בניסים. הסתקרנתי" קופסת הניסים". שלא לדבר על שמירת החגים או בקיומו של בורא עולם

והנה היא עומדת מולי בעיניים נוצצות ובחיוך של מרד .נעורים ומדברת על ניסים

.סקרנותי הולכת וגוברת, שאלתי" ?מה יש בקופסה"

הביטה , ים רועדותסבתא פתחה את הקופסה בידילקחתי . סגרה והושיטה אותה לי, בתכולתה בשביעות רצון

, אט-את הקופסה ביראת קודש ופתחתי אותה אטההתרגשות שממלאת אותי מתחלפת בהפתעה ומתחילה

.הפוך לאכזבה

."אלו זרעים, אלו לא ניסים", אמרתי" ,התבלבלת, סבתא"

קופסה מוציאה מן ה, פסקה סבתא." אלו זרעים קסומים" .חופן זרעים וטומנת אותו בידי

משתדלת לא . אמרתי כשיצאתי מחדרה" ,תודה סבתא"הייתי צריכה לדעת שסבתא תעשה ניסים . להיכנע לאכזבה

.משטויות

*

שאלה סבתא בזמן שעזרתי " ?כבר טמנת אותם באדמה"מובן שאבא לא ילך לבית הכנסת . לה בעריכת השולחן

ואימא לא תדליק נרות אבל היה נעים לשם שינוי לשבת

י| 11 ז כ ר מ ר ו פ י ס

סביב השולחן עם כולם ולא בארוחות החטופות שאנחנו .אוכלים כל אחד לחוד בימי החול

.השבתי" ,לא סבתא"

."לפני שיכנס החג", האיצה בי!" מהר! אז תטמני אותם"

ירדתי אל חצר הבניין והוצאתי מכיסי את החופן שסבתא מנסה לפרש את הקסם בזרעים הפשוטים , הביאה לי

אפילו רטט לא עבר בידי כשהעברתי אותם . כלום. האלה .חלקם נדבקו לידי הלחות, מיד אחת לאחרת

את הבורות הקטנים בהם טמנתי את הזרעים סימנתי . קטנות סביב כדי לדעת את המקום להשקות בו בגדרות

מצפה לראות את הקסם , ישבתי בחצר עד רדת השקיעהאולי בגלל זה סבתא , תהיתי אם אלו פירות גן עדן. המיוחל

.קראה להם קסומים

אחרי השקיעה בשונה , הארוחה החלה כשאבא חזר הביתהאחרי . מימות החול אז הייתה מתחילה קרוב לחצות

רתי לסבתא לפנות את הכלים ולזרוק את הארוחה עז .האשפה

*

בבית לא שמו לב לדבר אך . החלו עשרת ימי תשובההנשים הדתיות שהשכימו לבית הכנסת היו שואלות אותי למה לא באתי לתפילת הבוקר כאשר חזרו ממה שכינו

לא הבנתי מה רצו ממני או למה התכוונו באמרן ". סליחות"אם , ש סליחה ומחילה מאישלא הייתי צריכה לבק. זאת

. כבר סבתא הייתה צריכה להודות שטעתה בנוגע לזרעיםאותם זרעים שהמשכתי להשקות למרות שאבדתי תקווה

.לניסים המובטחים בהם

*

י ז כ ר מ ר ו פ י 11| ס

בלילה ישבתי על אדן החלון והבטתי לשמיים השחורים בעונה הזו הלילות החלו להיות קרים . זרועי הכוכבים

.קיים וזוהרים מתמידוהשמיים החלקים נראו נ

מבטי אל הארץ ודברי אל . שאלתי" ?למה אין בהם קסם" "?ולמה הזרעים האלה מטריפים את דעתי", המרומים

ידעתי שאני יושבת לבד אבל בו בעת ידעתי שמישהו אולי מאז שאריק עזב את , נהגתי כך זמן רב. מקשיב לי

זה התחיל בכך שביקשתי שישמר . הבית ואולי אפילו לפניגם אחרי , ומאז זה כך. ששום דבר רע לא יקרה לו, בצבא

שחזר מהצבא והחל לגור לבד המשכתי לדבר לילה לילה תי שמי שהגשים את בקשתי על אריק ידע. אל הכוכבים

ישמע את תלונתי על הזרעים שלכאורה היו דבר קטן .ופשוט אך הטרידו אותי מאד

. כמו שסבתא אמרה, רציתי שיקרה בהם נס של ממש"!" ?כמה אחכה לנס. עברו חמישה ימים והם אפילו לא הנצו

.בתחנונים. דיברתי לשמיים בזעף

, פסה את תשומת לביתזוזה ת, על האדמה, מתחת לחלוןתזוזה שעלתה מעלה מעלה עד שחמישה עצים נושאי פרי

שמעתי צחוק . היתמרו לגובה והסתירו ממני את הכוכבים, של ילדים ואנשים יוצאים כדי לראות את גודל הנס

כיצד בערב הייתה : לטעום מן הפירות או סתם להתפלאכאן חלקת אדמה קירחת ועם שחר הייא הצמיחה חמישה

?ם נושאי פריעצי

, נשענתי על אדן החלון כדי להטיב לראות את האנשיםאולי אוכל לומר להם שאני זרעתי ? אולי הם מכירים אותי

.את הזרעים הקסומים הללו

התעטשתי בקול גדול ונוכחתי . הרוח גירתה את נחיריהחלקה ריקה , לגלות שאני עדיין יושבת באותו המקום

ביט בי באורם החלוש וכעורה והכוכבים ממשיכים לה

י| 14 ז כ ר מ ר ו פ י ס

הלילות אכן החלו להיות , סגרתי את החלון. והמסנוור .קרים

*

בימים הבאים נודע לי ותר אודות קופסת הניסים של בקופסה הזו אביה אסף חרצני פירות שקיבל .סבתא

מהקופסה הזו זרה . אז היה גנן, בעבודתו לפני המלחמהבאדניות ולאחר מספר שבועות נוטע את השתילים

עם פרוץ המלחמה הוא נלקח . צעירים בחצרות ובגניםהלמחנה עבודה וביקש מבתו לדאוג לנטיעת אילן בארץ

.ישראל עם הזרעים האלה

סבתא נצלה בנס מהשואה ובנס נוסף עלתה על אונייה בעוד נס הגיעה לארץ וחייתה בנקודת , אביב עם אימי-לתל

תה ולאורך כל הדרך היי. הרתיחה האופיינית למדינתנומחבתות וסירים עד , בגדים, קופסת הניסים חבויה בתיקים

.שהגיעה אל הארונית שלצד מיטתה בביתנו

, הנס לא נגרם בגלל הזרעים כמו שחשבתי אלא להיפךהקופסה עם הזרעים נכחה יחד עם סבתי לאורך כל הדרך

סבתא נתנה לי , וכעת, רצופת המכשולים וזרועת הניסיםן שאביה רצה לנטוע בארץ את הזכות לנטוע את האיל

.ישראל

*

יחד עם , ירדתי להשקות את הזרעים לפני רדת החשכה. היה זה ערב יום כיפור, מבט מיוחד לשמיים הנפתחים

אפילו אותן נערות , אנשים מכל השכונה נהרו לבתי הכנסתשהלכו במשך כל השנה במכנסיים קצרים לבשו חצאיות

חלו אפילו אל אותן טיפות של קדושה חל. מתחת לברךאבא חבש כיפה והכריז שאנו צמים ואימא לא העזה . ביתי

.סבתא הייתה רק בעד. להתווכח איתו

י ז כ ר מ ר ו פ י 15| ס

התכופפתי . ניגשתי אל הגדרות הקטנים כשבידי כוס מיםאל החלקה הראשונה וגיליתי במרכזה ניצן קטן מבצבץ אל

וכך גם . כמחפש את הכוכבים, השמיים שעדיין לא השחירונטענו , החלום של סבא התגשם. ת האחרותבארבע החלקו

!אילנות בארץ ישראל

, לא יכולתי לעצור את הדמעות שהחלו לזרום במורד לחיי .זו אכן קופסת ניסים

*

יורדת ועולה בצליל חד , עם רדת החושך נשמעה האזעקה. ביום כיפור. פרצה מלחמה. וחודר ולאחריה רעש של רכב

.הכיפוריםמלחמה שלימים קראו לה מלחמת יום

*

חמש שנים לאחר מלחמת יום כיפור אני ממשיכה להשקות אחרי המלחמה . היום הם כבר אילנות צעירים, את הזרעים

הוא יצא . אימא החליטה לחזור בתשובה בגלל אריקבשיחתו האחרונה הוא הבטיח לה , למילואים ולא חזר

.היא הבינה זאת כצוואה. 'שיחזור בשלום אם ירצה ה

. ה שבועיים לאחר הידיעה על מותו של אריקסבתא נפטרואני עדיין שואלת את עצמי . המלחמה אכן שינתה רבות

:בכל בוקר לאחר תפילת שחרית

?מה קרה לילדה שדברה לכוכבים ...שהמתיקה סודות עם סביונים ושחפים

,מה קרה לה יום אחד כשקמה ?ונעלמה, גדלה

ר| 16 י ש י ר ב ד

יפעת ברקאי/ לימון

ה לימון ריח לו מ

ה כל סיע רוב פ אים ק ש לד

תים מקיפים נים ב ש י

מוכים נ

אילו רים כ תת בואות בין מס רמים מ .כ

ל השוע ב ו ל הכ ו

צפורי הרים אחר ו הצ

יו רד ה על ו ה תחנ בוע ק

ריחי חים את ה ר הפ

שוחח נשב ה עוגת על ונ בינ ג

ספורים-ספורים

שי נפ ל ו ל א ד המים מג

ר י ש י ר ב 17| ד

וקנין עדו */

עט בחוץ הנה עוד מ

ריחת קד פ ש

ה ן כמ ב בת ל אחת ב

עדין) כל לא ו ה ה נימ לב פ לב (מ

ה מ דול אלוהים כ ?ג

ה מ ל מהר הוא ו ך כל מ ?כ

ת ה הוא מי א נס שים מ הר ?ל

ה מ נד פה ו ם ש ש ו

לי עוד ת ע כ של

ה על כ ר המד

קצץ אחר טיעות מ בנ

אלו נו ו אנח

ם מול אל עול חדש ה המת

נו ה אנח ?מ

ר| 18 י ש י ר ב ד

ת חר חר מרגרט קסלמן/ ס

ה ח ב השמ צ ע ה בי ו ש

שחקים בי מ

מן כל .ז

- אומר זה

של בלב מ !א

- מושך זה

של בלב מ !א

דכ ח א עיר ש אש מב

מים עליה שופך השני

ש ם לשניוכ ח

ראשון ה ה כב ת מ .הקירור א

ניהם לים בי וש מוש

כים ל ומוש ב ח ב

זו ש כ ר מ ב

...לבי

ר י ש י ר ב 19| ד

יפעת ברקאי/ התות עץ

שוכים טום נ טמ

ה ר ה ד ת ב פ טר מ

ל לים א ל ח עץ ה ב .התות ש

דיים קו הי נדב

כו תב ר הס שע פים ב ענ

ר או ] פים השע [בענ

נו פכ ה צות ו ל חרות מפ גלות-ש ס

חוק ל הצ ק אב שוה המ

ך ש .העת כל נמ

ט הב ,ו

ת ר ת הצמ ליל ר -ד יפ

הכל כותינו ו :בז

ה אני את .ו

ר| 11 י ש י ר ב ד

ע חוזות מס רוח למ נבו נועה/ ה

,רוח

חי ת פק ,עיניי א

חי ן פק אי אות ך אותי וש קים עמ ח ר .למ

גרי אותי סחפי גר עי, חול כ זר חים כ ר ,פ

ם תוכ ב מוסים ש אלות כ ,לב מש

מו אותי הניעי דיד כ עוני ר צב

קים אינו כאלו קל

עופף ת א אחלוף, ו ני על ו על עצים רותצמ פ ני ו ריות פ ב מדחיחים ,צ

ני על נות פ י כים מע פ על מ ני ו רות פ ה פים נ ,שוצ

ני על אות פ על ימים מר ני ו מת פ גים דמ ל .ש

אן אותי הסיעי ,מכ

אחוג לול ו מס ה ב ,חמ

ה ת עול ד יור ,ו

אחולל ני ו רח בפ ר י צ ע ה, ש מ ת, נד כ .מל

בסוף ,ול

כף ש לי כ חת רג רכות תנ ה ב תיע פ מ

ן קוץ על ק ,ובר

תי אדע ע הג ,אליה ש

ץ ר ת א ד ה מול חיד .י

ר י ף ש ו 10| ס

לאהד

ת פש עדו וקנין/ תח

ת אחרין ו אשם ר יו ב ו שב

אהל ה ל מוד א מ י עו נ א מר

קנש ו םמדי

ת איזו פש תח

צועקאני

ד הנה ד הנה! יל ש! יל חפ !מ

מו ) ש כ הנ אשו ר ה פעםב ממ

(םקוב ב

יודע י נ א ו

תן שיי ל תנ ימסכת ב נפ

פ ת ב עמיו ית ש ח