טלף זכרונות עם יונה קסאוס

יוני נכנס לחיי כשהוא מצויד בפתק ועליו, בנוסף למספר הטלפון שלי גם רשימת מעלותי, כפי שנמסרה ע"י חברה משותפת

ובסדר זה: אם לילד, יודעת להכין בלינצ'ס (נכון) ועוגות גבינה (לא נכון), רופאה.

ור את הנתון הראשון קשה היה להחמיץ ברגע הראשון להכרותינו, בכניסתו לביתי פז

הצעצועים.

ימים מאוחר יותר 3את הנתון השני ביקש לבדוק שבוע מאוחר יותר, בארוחת הבקר.

הודענו למשפחותינו על הכוונה להמשיך בארוחות בקר משותפות כל חיינו: חשבנו אז

שאלה יארכו נצח.

לכישורי בתחום האחרון נזקקנו במהלך שלש השנים האחרונות לחיינו המשותפים,

כי הנצח מוגבל בזמן.כשהתברר

מפגישתנו הראשונה זכורים לי חיוך מאיר, שפע תלתלים שחורים, וחולצה משובצת

ומה שגיליתי שהוסיפה עוד לרוחב כתפיו. בפגישתנו השנייה יצאנו להופעה של הגבעטרון,

, ולשירים עבריים לקבוצת זמר זו נו המשותפתאותי במהלך כל חיי: אהבתי והולי בה

יוני מזייף, אין לו כל מודעות לכך, הוא נהנה מכל רגע של זיוף –ידידינו משה וגילה קציר, והתובנה הקשה מכל היכרות עם

ומתעקש לשיר בקולי קולות על אף המחאות סביבו. עם שני הנושאים הראשונים היה כאמור קל ונעים להסתדר, עם השלישי

לעשות כל הנחישות ליהנות מכל שניתן ו רצון: אהבת החיים שלו, הייונ קצת פחות, אם כי יותר מכל שיקף את מה שאפיין את

מה שניראה שלא ניתן.

התקשיתי לעמוד בקצב שהכתיב תוך עליה במדרגות או בהליכה בזמן הטיולים ונאלצתי להיאבק על זכותי לעבוד בגינה.

תהמקצועי עשיהורך אשר מעבר לצ –בתחום המקצועי אה שלו להמשיך ולהרחיב את פעילותוהסתגלתי לצורך הבלתי נל

במגוון התפקידים שמונה להם ושלקח על עצמו היווה את תמצית חייו. כשהילדים הופיעו בחיינו, וכמו כל דבר בחיינו גם זה קרה

ולא הייתי מוותרת גם על רגע אחד של התמודדות משותפת –מהר ובכמות גדולה, האתגר הפך להיות מורכב עוד יותר

באתגרים אלה.

עם –גם תקופת המחלה של יוני, זו התקופה האחרונה של חיינו המשותפים כמשפחה, לימדה אותי פרק בהתמודדות: שלו

של הילדים, שהפכו ;המחלה ועם הדאגה לנו, הנותרים מאחור

עם הצורך לקבל את -להיות אנשים בוגרים ואחראים להפליא

תוך תזמור המציאות ההולכת ומשתנה ולפעול בהתאם לה ברגישות

ושל חברינו, שלימדו אותי ידידות אמת מהי. ;מדויק

הרי היא שלא הספקנו לטייל באלסקה, –ואם יש בי חרטה

ובאיסלנד, ועוד באי אילו מקומות רחוקים וגדולים. וגם שלא למדתי

כראוי להכין עוגות גבינה.

חני.

.בדרום הנכים למען, שבדרך הבא הפרויקט לקראת הכל. בורקות ועניים גדול חיוך, כחולה חולצה: קסטל יונה

לאחד שותפים להיות או, להתייעץ, ללמוד הזכות להם תהישהי בדרום רבים סוציאליים עובדיםמ אחת רק אני .קטונתי. לו שותף היה שיונה מהפרויקטים

היום( פסיכומטרי במבחן הסתפקו ולא ראיינו שעוד בימים, סוציאלית עבודה ללימודי הקבלה בראיון אותי ראיין יונה ויונה נרגשת כולי, במעלית יונה עם ירדתי שבסיומו זוכרת אני אבל, הראיון את זוכרת לא אני). מתקבלת הייתי לא

, יונה היה וזה. שכמותי" שית"חפ?! " אותי, במישמשים אותי ומכבד הטבעיות ובשיא איתי משוחח הפשטות בשיא באשר אדם כל לכבד וידענותו גדולתו ממרום הזו המדהימה היכולת. הוא היה זה. עבר בלשון זאת לאמר לי קשה .מקצועיות והמון יושרה, גינונים ללא אמיתית כנות .בכבוד ואחת אחד לכל ולהתייחס אדם הוא

לקידום איתו לעבוד העבודה במסגרת הזכות לי תהיהי יותר מאוחר ובשלב שלו בקורסים למדתי יותר מאוחר .פרויקטים

לנו היה, שהיה דיון בכל. הדרום של גדולתו זו, אחד כגוף, ביחד כלם עובדים אנחנו בדרום פה, אמר שתמיד זה הוא בשיא, מכן ולאחר דברו את לומר ואחת אחד לכל נתן ,שלו בשקט והוא. מקצועית מבחינה הסמכא בר שהוא ברור

.דברו את אמר הצניעות

. מכולנו יותר מהר במדרגות עלה תמיד הוא .אתגר אלא מכשול מהווה אינה הפיזית שהנכות לאדם דוגמא היה הוא

לקיים הציעה מישהי. הקורס את לקייים היכן השאלה עלתה נכויות עם לאנשים גישור לימודי קורס לפתוח כשתכננו קטן זה, במדרגות לרוץ מסוגל יונה", "יונה כמו כולם לא; " עלה יונה של שמו מיד. הבניינים באחד במרתף הקורס את

". לא אחרים אבל, עליו

בטקס השיקום ממרכז כשנפרד. שלמים ימים, שעות גבי על שעות, נשמתו את נתן הוא עצמאיים לחיים למרכז יש יונה כמו מקצוע לאיש שרק לכולם ברור היה. הנציבות של במכרז שזכה כך על בשמחתו שמחנו כולנו, המרגש

אם. "כולנו את, הדרום את מבחינתנו ייצג הוא, כולנו של הזכייה היתה שלו הזכייה. שכזה במכרז לזכות היכולת את עיון יום לקיים אלינו פנו כשהנציבות. דאגנו, כאבו את כאבנו, המחלה כשהתגלתה כך אחר". תחכים תדרים

טקס לקיים כדי הכל". שתיל"מ ירונה לאומי מביטוח יוגב דבורה, הרווחה ממשרד הבא תמי: כולנו התאגדנו, לנציבות .בחייו, אליו חשים שאנו האהבה את שיחוש כדי, לו שמגיע הכבוד את חייו בימי לו ויתן, אותו שיכבד

אני, פרידה מפגש היה זה מסויים במובן הדרך הייתה זאת. אותו ציער לא שזה מקווה הוקרתנו הערכתנו, אהבתנו את להביע שלנו

.איתו ולעבוד שלו התלמידים להיות הזכות על

,ממני ס"עו, לוי זיקרי בן מירי

ברכתו של יצחק לוי (דוד זקו, אחיה של סבתא לוסי), לכבוד יונה לקראת המעבר לתפקיד בנציבות שוויון הזכויות:

ביקשו ממני לברך את יונה, בן אחותי, לכבוד קבלת התפקיד החדש.

מה אתם מצפים שאומר? שאגיד שהוא בחור יפה תואר, נעים הליכות, נמרץ ובעל יוזמה הדבק במטרה. אני משאיר זאת לאחרים.

אתעכב על נושא אחר. אתם יודעים שיונה חלה בפוליו בילדותו. היו לו הורים מסורים, אך בראש וראשונה אמו טיפלה להתמודד בעצמו עם כל מיני מצבים, ולא ויתרה. כך חישלה אותו, בו ועודדה אותו להשתתף בפעולות. היא נתנה לו

והנה התוצאות לפניכם.

חבל שהיא לא כאן היום איתנו.

כעת אני רוצה לעסוק בגנים. יש כמה נקודות דומות ביני לבין יונה. אני למדתי עבודה סוציאלית, והוא למד עבודה כקצין מבחן למבוגרים בבאר בבאר שבע, הוא עבד שנים רבות סוציאלית. אני עבדתי שנים רבות כקצין מבחן לנוער

. אני הלכתי ללמד בבית ספר לעבודה סוציאלית בירושלים, הוא מלמד בבית ספר לעבודה סוציאלית בבאר שבע שבע.

אדם צעיר ברוחו כמוהו יוצר לעצמו תמיד אתגרים נוספים. והנה, הוא מקבל את תפקיד "נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" והעתיד עוד לפניו.

ברכותיי.

גוריון, בטקס הענקת אות -ברכתו של פרופ' יונתן אנסון, ראש המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן :ויות ועיריית באר שבעההוקרה מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבל

יונה!

אני רוצה, בשם המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה, להצטרף למברכים ולמכבדים, ולהודות לך בשם כולנו על

מכשירים את הדורות הבאים של עובדים סוציאליים. ותרומתך השקטה והעקבית לפיתוח המחלקה ולעיצוב הדרך בה אנ

רגנה פרני אקרמן ז"ל תכנית הסבה לעובדים סוציאליים יא עת 1980ההיסטוריה המשותפת מגיעה רחוק, לפחות עד לשנת

גוריון -רעמה שחורה שהלבינה ונשרה עם השנים! כשקמה המחלקה באוניברסיטת בןאז בדרום. לשנינו עוד הייתה

ות המדריכים הבכירים. מי שלא היה שם אולי לא יבין, אך בעשור הראשון, לפחות, למחלקה, מי שהוביל את הצטרפת לצו

שנים בשדה, שהיום הוא נחלת הכלל וברור 3-פיתוח תכנית הלימודים היה צוות המדריכים הבכירים. פיתחתם את מודל ה

כבר מהרגע הראשון. אז פרצתם דרך. פיתחתם את תיילכולם שסטודנט לעבודה סוציאלית צריך להיות בשדה העולם האמ

הפרויקטים של שנה ג', והיום המודל הזה, ממיפוי צרכי האוכלוסייה ועד ליישום ההתערבות היא דרך עבודה שגורה בכול

הדרום, אם לא בכול הארץ. במשך שנים רבות לימדת את אחד הקורסים המרכזיים בהוראת המתודות: עבודה סוציאלית

להבדיל מקבוצתית וקהילתית, אך אתה התעקשת: היחיד בסביבתו. –ד בסביבתו. תמיד קראנו לזה "פרטנית" עם היחי

לי שירות מעובדים סוציאליים. בודרשת כמה דברים בסיסיים בכל ההתייחסות שלנו לקהל מק

אויים לאותו כבוד שאליו עובדים סוציאליים עובדים עם לקוחות, דרשת, לא עם פונים, לא עם נזקקים, והלקוחות האלה ר

חנות ולא בכל מקום בראויים לקוחות בכול מקום. איני אומר (גם אתה לא אמרת) שלקוח בהכרח מכובד, לא בבנק ולא

אחר, אך הוא ודאי ראוי לכבוד ואנו צריכים לשמש דוגמא ומופת. אין ספק שיש לנו הרבה מה ללמוד.

ותנו. אך הצורך אינו עושה את האדם. יש אנשים עם מוגבלות אך זה לא ועוד דרשת. ללקוחות צרכים והם מצפים למומחי

עושה אותם לנכים. אתה עצמך שימשת לכך דוגמא ומופת. הנכות היא דרך חשיבה, ויש יותר מדי אנשים נכים ללא

אל לנו להפוך אנשים עם מוגבלות לנכים. –מוגבלות

שנה, מאז 30. למעשה, בדרכים שונות אתה מלווה אותנו מעורבותך לא הסתכמה, כמובן, בשנות ההקמה של המחלקה

, שימשת לנו דוגמא חיה שלא רק ניתן לשלב עשייה role modelאותו קורס הסבה. ולאורך כל השנים האלה היית לנו

מקצועית עם עשייה חברתית, אלא שחייבים לשלב את השניים. טענת והראית, שעבודה סוציאלית היא עבודה פוליטית,

שמסתגר עם לקוחותיו בחדרו חוטא לשליחותו המקצועית. בעולם משתנה לא רק שאנחנו חייבים להשתנות, אנחנו ומי

חייבים להוביל את השינוי. ולראייה, מול הפרטת שירותי הרווחה ששוטפת אותנו ופגיעתה במעמד המקצוע ובעוסקים בו,

איגוד העובדים הסוציאליים ומחלקתנו, כי לפעמים גם עמדת בראש הועדה היוזמת למוקד נפגעי ההפרטה שמופעל על ידי

עובדים סוציאליים הם לקוחות.

יונה, אני רוצה להזכיר שני דברים שאמרת במהלך השנים הארוכות שעבדנו ביחד. אמרת פעם (בהתייחס למדריכים

ת אך חלקנו בקידום המקצוע רנו בדרך אחרחהבכירים): כל אחד מאתנו יכול היה להשלים דוקטורט וללמד באוניברסיטה. ב

מדריכים הדור הבא לא נופל מזה של סגל האוניברסיטה. ועוד אמרת (זה היה בישיבת ועדת קבלה, כן, פעם הובהכשרת

הבכירים היו שותפים גם לוועדת הקבלה): אנחנו צריכים לגייס ולהכשיר עובדים סוציאליים עם אומץ (השתמשת במילה

) גם אם הם אינם בהכרח הכי מצטיינים במבחני הכניסה לאוניברסיטה. מול המכונה עליה שלא כאן המקום לחזורספרדית

שמבקשת להשכיח שמעל לכול אנו חלק ממערך שרותי הרווחה מכונה שמבקשת לומר שאנו רק עוד מחלקה באוניברסיטה,

ון. מחלקה לעבודה סוציאלית ושחלקנו במערך הזה הכשרת הדור הבא ופיתוח יוזמות חדשות, דבריך נשמעים צלולים כפעמ

וללמוד איתך דקיימת לא רק בזכות הסגל והסטודנטים, היא קיימת בזכות העושים ולקוחותיהם, ולנו הייתה הזכות לעבו

ממך תובנות שמקבלים רק תוך כדי עשייה.

14/04/2011 בס"ד

יונה ידידי היקר .

קשה לי לכתוב עליך בלשון עבר, תמיד זכרך יהיה חרוט בליבי.

משפחת השיקום בארץ איבדה את אחד מעמודי התווך וממעצבי הטיפול והשיקום באנשים עם מוגבלות.

שנה במשעולי פיתוח והקמת מפעלי 16 –אני איבדתי בוס מקסים ,אח ושותף לדרך ארוכה שבה צעדנו יחד במשך כ כותיים במחוז הדרום, מערד ועד אילת. לפעמים צעדנו בנתיב הזה במקביל ולפעמים אני הלכתי תעסוקה רב נ

מאחוריך ובעקבותיך. יחד תכננו , עיצבנו, התעקשנו , ולבסוף הקמנו בכל הישובים בדרום מפעלים רב נכותיים רום הינם " ספינת הדגל" לתפארת ! המעסיקים אנשים בעלי מוגבלות שלחלקם זהו גם מקום עבודתם. המפעלים בד

של המרכז ומודל לחיקויי בארץ.

יונה היקר, הקדשת את חייך למען הרעיון והאידיאל לשקם אנשים בעלי מוגבלויות, –שהיה הכי חשוב לך

לייצר ולפתח פתרונות שיקומיים ותעסוקתיים.

ממך למדתי מהי מסירות , אנושיות ויחס לאנשים עם מוגבלות.

שת כמורה דרך גם בחיי האישיים היית עבורי ושמולא אשכח את דאגתך שאקים בית נאמן בישראל..

ולבסוף הצלחת..

הידיעה על מותך הכתה אותי בתדהמה, לא הייתי מוכן לזה ואני בטוח כי עוד רבים לא היו מוכנים

שתעזוב אותנו. כי הרי נשאר לך כל כך הרבה לעשות, לתרום, לייעל, לפתח, לייצר, ולהעניק.

כל אחד מאיתנו הכיר אותך במשך תקופה שונה, וזכה להכיר אותך בנסיבות שונות ובמצבים אחרים, אבל כולנו הכרנו אותך בכך שהיית בעל חזון גדול, בעל אמונה בעשייתך, בעל תבונה גדולה, ובעיקר חבר טוב ואמיתי.

זה יתגשם.אין אדם הראוי יותר ממך שמרכז השיקום בבאר שבע ייקרא על שמו. ובס"ד

ואצטט פסוק מתהילים שמאוד מאפיין אותך:

.הול� תמים, ופעל צדק; ודבר אמת, בלבבו" " ( תהילים ט"ו , ג').קרבו-על נשא-עשה לרעהו רעה; וחרפה, �א-על לשנו �א ,רגל-�א

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.

תמיד, תחסר לי חברי אזכור אותך

אשר כמו אח היית לי.

מנהל מפעלים מוגנים ב"ש והדרום. ,דניאל אזולאי

דימונה יניב, בת דודתו של יונה:

2011אפריל

.יונה בן דודתי

יונה מעולם לא קרא לי בשמי. דמדומה היה כינוי החיבה, אותו הגה בשנים האחרונות.

להשתמש בילדותנו, והתענג על תגובות הכעס שעורר בי.ברזיבפר היה כינוי ההקנטה בו הרבה

יונה ואני נעטפנו באהבה הרבה ששררה בין אמותינו, האחיות לינה ולוסי לבית לוי. לוויות בשם משפחתן ולביאות בגידול ות חלקנו צאצאיהן. מאכילות, מטפחות ומשלחות לחופשי להתמודד עם משימות ואתגרים, ואנחנו נהגנו כגורים. לעיתים קרוב

חיבה, משובות ילדות ולפעמים התקוטטנו בלהט. היה הרבה "יחד" בעיקר בשבתות, חגים וחופשות. בתקופה הטבריינית, בשנות השישים הרבינו לשחות בכנרת, לדוג ולטייל. יונה ודני התחרו ביניהם ואני השתרכתי מאחור מנסה לעמוד במרוץ. בדרך

תי מאחור. רגע לפני ש"שתיתי את כל הכנרת" היה חוזר אלי, מעמיס אותי על כתפיו כלל כשלתי. יונה מעולם לא השאיר אוהחסונות ושוחה איתי על גבו עד לחוף. זכרתי לו חסד זה במשך כמה דקות, ולאחריהן שוב התקוטטנו בלהט, כשאנחנו

יכולתי להשליכה למים. יונה, מכעיסים את כל המבוגרים בסביבה. גם בדייג לא הצלחתי, חוטי החכה היו מסתבכים לי ולא שהיה בעל "ידי זהב", היה פורם את הקשרים ועוזר לי לנסות שוב ושוב. משלא הצלחתי, היה נותן לי דג קטן להביא הביתה כדי

שלא אחזור בידיים ריקות.יונה ואני טיפלנו יחד בכלב רוקי שנפל גם הוא קורבן למוחו הקודח. ככל כלב, את רוקי היה צריך ד" לטיול, דבר שלא אהבנו לעשות. יום אחד יונה אמר לי שהבעיה נפתרה, הכנסנו את רוקי לסל (ששמש להעלאת מצרכי "להורי

המכולת) ושלשלנו אותו למטה. נענענו את הסל בחוזקה, רוקי המסכן נמלט לחצר וטייל. כדי לפתות אותו להיכנס לסל, היה יונה קי "הבין את הרמז", נכנס לסל ואז היינו מעלים אותו במשיכת החבל שלוש קומות. היה שם לו פרוסת גבינה צהובה או נקניק. רו

מרבית היום היינו עסוקים בעיסוקים קונדסיים. לעת ערב, כשהיינו שבים הביתה, סבא שלנו קידם את פנינו. סבא ישראל לוי, דו ומסביר לו בסבלנות אין סופית ובצרפתית היה כבר זקן ולא הבין היטב את המתרחש ואת השובבות שלנו. יונה היה יושב על י

כמובן! מה החדשות ומה פשר המשחקים שלנו.

נראה לי, שאם עד היום אני זוכרת את חיבתו היתרה של סבא ליונה על פני כל נכדיו האחרים, הדבר היה כך והיו לו סיבות חודי שמעיד על תכונות נעלות וכשרונות מרובים. טובות. עם התבגרותנו עקבתי אחר יונה התלמיד, הוא כתב ביד שמאל, דבר יי

כתב ידו היה אופייני, לא ניתן היה לטעות בו. היה בו משהו מעוגל, זורם ומהוקצע כמו יונה עצמו.

ואז הוא החליט ללמוד עבודה סוציאלית, יש לנו עו"סים במשפחה ויונה הצטרף אליהם. לימים, הלכתי גם אני לסקציית ומת הבנקאים ואנשי הטכנולוגיה). שוב מצאנו את עצמנו חולקים. יכולנו לשוחח על התבגרותם של המטפלים במשפחה (לע

הורינו וכל המשתמע ממנה בשיח מקצועי ספק רציני ומנוסח, ספק הומוריסטי שובב.

אחרי כולנו, המשפחה הגדולה של יונה וחני, גם היא, כנראה לקח מגודלן המצומצם של משפחות המוצא שלנו. רק יונה שנישאהבין שכדי ליהנות מיופי כזה צריך לטרוח ולא להתעצל. הוא לא התרגש מהשאלות שלנו "מה לא שמעת על אמצעי מניעה?"

"אתה לא יודע לספור?"

וזכה!!!

במפגשים האחרונים עוד הספיק לתת לי ביבליוגראפיה לעבודות .אקדמיות, להתעניין בהתקדמות שלי ולעדכן אותי בקורות אותו

את יונה אני אוהב תמיד!

דימי

היה שיונה כיוון. מנשוא קשה והדרום שבע באר לנכים עצמאיים לחיים המרכז חברי עבור היתה ל"ז יונה של פטירתו . המרכז עבור תומך וקיר ידיד, מורה, חבר, אב

עבור תמורה לבקש מבלי, השנים כל לאורך צמודה בהדרכה, מחכימה בעצה, אוהבת ביד המרכז את ליווה הוא .מהחיים גדול שהינו לאדם רגשותינו עומק את מביעה אינה שנאמר תודה כל. במרכז השקיע אותם והימים השעות

במקום, בנו שהשקיע הרבות ובשעות בימים משפחתכם אב של היעדרותו על להתנצל מבקשים אנו זו בהזדמנות .אביכם כמו מיוחד אדם להכיר ההזדמנות על לכם ולהודות איתכם לבלות

. איתנו לראותכם נשמח, ממשפחתכם כחלק במרכז ראו. לעד יונה את ונזכור באבלכם איתכם אנו

אתכם אהבים

ידיכם את ומחזקים

עצמאיים לחיים המרכז חברי

. והדרום שבע באר לנכים וצדק שיוויון משפחת של מיסודה

, מירון אלי. מקצועי ושיקום אבחון רשת, קרן של הארצי הידע כמנהל יונה עבד, שחלה לאחר, האחרונות בשנותיו :ידע ניהול בדיוק מהו מסביר, המשפחה חבר

העולם נמצא בעידן הידע בו המשאבים העיקריים של ארגון הם

ונכסי הידע הארגוניים. חשיבותו של הידע העובדים, הידע שבראשם

הארגוני מחד, ומציאות החיים ב"כפר הגלובלי" שאחד ההיבטים שלה

הוא נגישות המיידית למידע זמין בכמויות והולכות מאידך, מחייבים

היערכות הולמת הן פנים ארגונית והן כלפי הלקוחות כדי לעמוד

בתחרות.

עצמה אלא מהווה מעין מטריה ניהול הידע בארגון אינו מטרה בפני

למגוון פעילויות שהתוצאה שלהן מסייעת לארגון לממש את חזונו

ולהשיג את היעדים העסקיים והארגוניים כגון שיפור ברווחיות של

פרויקטים, הגדלת נתח שוק, שימור לקוחות, התייעלות בתהליכים, הגברת המקצוענות, חדשנות שתייצר יתרון

הידע מטפל בקידום הלמידה הארגונית, כולל הפקת לקחים כדי לא לחזור על טעויות, והכרה של תחרותי ועוד. ניהול

הידע הקודם, הן פנימי והן חיצוני, כדי למנוע המצאה מחדש של הגלגל.

ניהול ידע הוא משימה ארגונית המטפלת בזרימת הידע בארגון, בזיכרון הארגוני, בטיפוח נכסי הידע ובהמשכיות

שמירה של הידע הארגוני בתוך הארגון למרות עזיבה ופרישה של עובדים ברמות –אורך חיי הארגון הידע לכל

.מתבצעת תוך יצירת אינטגרציה בין אנשים, תהליכים עסקיים ותשתיות טכנולוגיות השונות. משימה ניהול הידע

שה של חיוניות שיתוף בידע הידע גדל ומשתבח ככל שמתחלקים בו וככל שרבים תורמים לו, אולם הנחלת התפי

מוחשי שקשה למדוד אותו וקשה להכריח עובד לשתף אחרים במה שהוא -נתקלת בקשיים מאחר וידע הוא נכס בלתי

יודע. תרבות ארגונית של שיתוף בידע, בניגוד לאי שיתוף ידע (כי "ידע זה כח"), מהווה תשתית חיונית לניהול ידע

אפקטיבי בארגון.

יקרים ושפי תמה, אור, תהל, רון, נעם, חני

עבורי ושהיה, ומרתקות יפות חוויות הרבה חוויתי ואיתו, והערצתי אהבתי אותו, יונה עם החברות על לכם לספר רוצה אני .דרך ומורה מדריך

שלימד, ומנוסה ותיק סוציאלי כעובד והוא, ניסיון וחסר טרי מבחן כקצין אני, למבוגרים המבחן בשרות שנה כשלושים לפני הכרנו .המקצוע את אותי

.ילדינו את וגידלנו משפחות הקמנו, טיילנו, יחד עבדנו, זה של בחייו זה מעורבים נעשינו, מיידי כמעט היה בינינו החיבור

קצר זמן לפני רק כאילו זה היה, רב זמן אחרי אם גם, כשנפגשנו ותמיד, המבחן שרות את שעזבתי אחרי גם נמשך בינינו הקשר .נפרדנו

טיולים, יותר אף ולפעמים כולם כמו דבר כל עושה, מתלונן ולא שמח, אופטימי, חכם, חיים אוהב, ביונה להתאהב קל היה .כלום בשבילו היו לכת למיטיבי

.אז עד אותו הכירו שלא אלה בו התאהבו ובטוסקנה, בו התאהבו כולם וברומניה קר'בקצ בטיולים

האחרונה להפלגה, האחרון הרגע עד נלחם יונה. אהב שהוא מהדברים איתו יחד וליהנות, טוב לו לעשות השתדלנו שחלה מאז, הים ומרחבי הרוח, מהגלים ליהנות והצליח, לוותר הסכים לא אבל, כוחותיו בשארית הגיע, חודשים ארבעה לפני, בהרצליה

.אהב כך כל אותם

ימיו את ולהקל אותו לסעוד כדי הכול שהקריבה נפלאה במשפחה זכה הוא, נפלא ובאב בבעל זכיתם אתם, והילדים חני .נשכח לא שלעולם נפלא בחבר זכינו ואנחנו, האחרונים

והחברים גילה, משה

2011 אפריל

,מכתב ליונה

מתקשה לכתוב אליך ועליך בלשון עבר ,

מתכחש לעובדה שמאבקך כך נגמר .

נפגשנו לפני למעלה משנתיים ,

במשרד הנציבות לשוויון בירושלים .

סיפרת בהרחבה על הקמת מרכז השיקום וכל יחידה ,

ין זו אגדה .מאבקים ותלאות , בבחינת אם תרצו א

, טיפלת וקידמת שוויון לאנשים עם צרכים מיוחדים

אני כיועץ, מאמן, מנהל ומרצה, מגיע ךולעומת מעולמות תוכן אחרים .

,שאלתי שאלות וניסיתי ללמוד כמה שיותר פרטים

התמונה הולכת ומתבהרת , אך ממדיה הולכים וגדלים.

בהמשך , קבלתי כמו כולם בתדהמה ,

לחיים נורמטיביים נתקל במשוכה .כי מאבקך

סירבת כדרכך לקבל את רוע הגזרה ,

ומייד יצאת למלחמה עם עוצמה אדירה .

דומה כי מהלך חייך הכשיר אותך לבאות ,

הלכת , קפצת , ופעלת ללא לאות ובלי הנחות .

שימשת דוגמא ומופת לאנשים רגילים ,

קל וחומר לאלו בעלי צרכים מיוחדים .

לכולם , חזרת לקרן כמנהל ידע ארצי ,כאשר

עבורי הגיע חבר נאמן ומקור ידע מקצועי .

בשעות בהן שוחחנו , בענייני תוכן ומהות ,

לא חסרו גם סיפורים וצחוקים , בדיחות ותכניות עתידיות .

במשותף עם דניאל ואיתך חגגנו ימי הולדת ,

היה ממש מיוחד ומרגש ,לשמוח ויחדיו לשבת .

חלקנו תובנות וניסיון חיים עשיר ומגוון ,

הפלגנו למחוזות רחוקים ותרמנו זה לזה הרבה עניין .

חשתי שותפות והבנה בתחומים רבים ,

אך גם מחלוקות וחוסר הסכמות בנושאים שונים.

עבורי היית איש ורע ,

להתרועע . שנעים וראוי איתו

גם אם מעת לעת לא הסכמנו ,

לרוב שנינו חשנו שמהמסע החכמנו .

אי אפשר שלא לומר מילת שבח על הקרטל,

של בת הזוג , הבנות והבנים של משפחת קסטל .

במסירות אין קץ והמון אהבה ליוו אותך בזו המשימה .

.יצרו תורניות וחלקו אחריות , נרתמו לעניין בצורה מדהימה

כעת אנו יוצאים למסע קצת מוזר ,

אתה ישנו , אך בכל זאת נעדר .

אמשיך ככל שיתאפשר ,

את המשפחה ללוות ולבקר .

אמנם נכון , עברת למימד אחר ,

אך עבורי , תמיד היית ותישאר חבר .

שי.

!היקרה קסטל למשפחת

תכנית בנושא השתלמות לשם לירושלים השבועיות בנסיעותינו יונה מדבריי–" ימים אריכות לי אין כי החיים איכות לי חשובה" .הצעדים 12

?יונה את הכרתי כיצד

מרכז להקים נתבקשתי העת באותה. שבע בבאר לעבוד התחלתי עת שנים מעשרים למעלה לפני לראשונה הכרתי יונה את מסוימת תקופה. ש"ב– הנפש לבריאות במרכז הייתה העבודה תחילת. הבריאות משרד מטעם סמים לנפגעי וטיפול שיקום

?. יקום האם, אצליח האם, שכזה מרכז להקים איך של בנושאים וסקרן חרד), תקציבים וכן מבנה היה לא( מעש חסר הסתובבתי למעין והפך למשרדו אותי הזמין הוא חוויתי אותם וההתלבטויות הקשיים את וכשזיהה הצוות מישיבות באחת אותי פגש יונה

מתי, לבקש מה, בקשר אהיה איתן הפועלות הנפשות את) בדיעבד התברר( מדויקת בצורה ניתח הוא. וחבר מדריך, מורה .במרכז העשייה את ואוהד הצוות ידיד יונה הפך, המרכז הקמת מעת'. וכד לדרוש

:יונה עם ואנקדוטות מפגשים

בבאר עבודתו סיום מסיבת על האחרון ברגע לי הודיעו כי לו ספרתי הנסיעות באחת. וראלי מעשי, שכלתני מאד איש היה יונה לקחת חשבתי כי לו ספרתי. דברים לשאת נתבקשתי לא גם וכי מוגבלויות עם לאנשים זכויות שוויון כנציב תפקידו ותחילת שבע יונה. כן מלעשות נמנעתי ונאומים ברכות רוב מפני אך, ברכה זכות

לברכו מתחיל הייתי כי לו ואמרתי מברך הייתי אם דברי לתוכן שאלני סקרן יונה'". ז האות את לך מעניק הייתי' ב',א-ה אותיות מכל: "כך

תכננתי כי השבתי, הזו האות נבחרה מדוע שאל נרעש קצת ואולי אני כי אומר הייתי שניות מספר אחרי. במקצת שובבית אוירה להכניס

באה' ז והאות) חיל אשת של הזכרית הגרסה( חיל איש ביונה רואה את וליווה ייעץ עת שעשה כפי, ולקחו שדה זמם– הפסוק את לציין

.). י.ל.ס'. (ב ע"סל במרכז יצרני לאימון הסדנא של וההפעלה ההקמה. בארץ סמים נפגעי של בעבודה להכללה מודל היום עד מהווה זו סדנה

.שברצינות והקלילות ההומור רעיון את אהב יונה

עשר-שנים בנושא בירושלים להשתלמות אלי הצטרף יונה, שעבר בקיץ, טוב לא כשהרגיש גם. חודשים מספר שארכה השתלמות, הצעדים

וחלק תיאורטי חלק כללה ההשתלמות. לנסוע נכון היה ותמיד ויתר לא עם שוחחתי. עצמית לעזרה לקבוצות הדמיה כלל המעשי. מעשי אומץ את ציינו וכולם יונה של מותו לאחר בקבוצה משתתפים מספר

האהבה, להם שהעניק החיות כוח את, מחלתו עם בהתמודדות ליבו במה מסתיים היה מפגש כל. אותו ואהבתם הקבוצה לחברי שהעניק לקבל השלווה את לי תן, אלי: "הן שמילותיה השלווה תפילת שנקרא

אשר הדברים את לשנות אומץ,לשנותם ביכולתי שאין הדברים את התחבר יונה כי היה נראה". השניים בין להבחין התבונה ואת ביכולתי

.התפילה לתכני מאד

שזכה כך על התודה עלתה תמיד והארוכות הרבות בנסיעותינו .ומיוחדת תומכת אוהבת למשפחה

.פטירתו על לי צער

2011 ,אפריל. גן-פרי מושב -.ש חזי, תמיד שלכם