לא שוויץ ולא סינגפור אחרי שלוש שנות קיפאון בהחלט הגיע הזמן לחזור להדבר עם האנשים שנועדנו לחיות איתם, בשכנות

להם, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו.

עלינו לקוות כי ממשלת ישראל והעומד בראשה גיבשו את החזון המיועד. מהי מטרת העל? שיריון ישראל , כמדינה שפניה למערב אך מתקיימת כנושאת מטוסים משוריינת ומוגנת בלב הברברים67בגבולות

הערבים? מובלעת מערבית מוקפת חומה פיזית ומערכות הגנה נגד טילים? בית סוהר גדול עם יציאהאחת דרך נתב"ג?

או אולי תהיה זו מדינה שהיא חלק אינטגרלי ואפילו חשוב במזרח התיכון, מדינה ששואפת לחלוק את משאביה האנושיים והפיזיים כדי לקדם את המצב הסוציו-אקונומי-פוליטי-סביבתי במרחב? מדינה שתהיה

אחד מעמודי התווך למרחב בר קיימא שצריך להתמודד עם איומים קיומיים שאינם פצצות וגייסות שיריוןאלא מדבור, התייבשות ומחסור במזון?

שנות קיומה של ישראל, ההחלטה הייתה באופן מוחלט כמעט להתבדל. שוויץ או65עד היום, במשך סינגפור של המזרח התיכון הם הכל מלבד השתלבות ולכן לא פלא שחזון הווילה בג'ונגל לא התקבל היטב

על ידי שכנינו הקרובים וגם אלו הרחוקים יותר.

דווקא הוגי הדעות מהימין ובראשם זאב ז'בוטינסקי ראו את החשיבות ואת החזון של מרחב רב לאומי. לא מרחב בו מתבטלת מדינת הלאום היהודית אלא כזה בה היא משתלבת בשלום עם המדינות סביבה. זוהי

דווקא תנועת העבודה לרוב דורותיה שקידשה בתיאוריה ובמעשה את ההתבדלות מהמרחב. כעת, יש הזדמנות לפעולה לאלו השואפים לסיום הסכסוך, לשמאל הציוני, ולאלו המקדשים מרחב בו חופש תנועה

לכל. הזדמנות לפעולה משותפת שתקדם חזון של מרחב משותף, שתי מדינות לאום במרחב ישראליפלסטיני דו לאומי.

הצהרתו של הנשיא עבאס שמדינת פלסטין תישאר ריקה מאזרחים ומחיילים יהודים נחרצת וברורה אך פתרון עליו מדבר אבו מאזן עונה אוליאפשר ואולי אף רצוי להתייחס לאמירה זו עם קורטוב של סקפטיות.

על סוגיית קביעת גבול בין ישראל לפלסטין, אך בהחלט אינו עונה על הצורך המהותי של שני העמים מהמקומות הקדושים לעם היהודי נמצאים90%לחופש תנועה במרחב הישראלי פלסטיני. למעלה מ

ביהודה ושומרון, וכל הפליטים הפלסטינים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, באים מכפרים ששרידיהם נמצאים בתוך ישראל גופא. למען הסר ספק, עם תחילת המשא ומתן יש לעצור, לחלוטין, כל בנייה בהתנחלויות. לא יתכן משא ומתן על חלוקה של הארץ בזמן שאנחנו ממשיכים, ללא הרף להקטין את העוגה אותה יש

לחלק.

עם ובלי קשר, כדי שההצהרה של הראיס לא תתממש, חובה להעלות רעיונות חדשניים שעד היום טרם נדונו ברצינות. רעיון אחד כזה הוא מימוש זכות שיבה חלקית לתוך מדינת ישראל גופא בתמורה להשארת

התנחלויות מסויימות )ומניעת עקירת רובן אם בכלל(. רעיון כזה לא ישנה את המאזן הדמוגרפי היקר כל כך ליהודים. ההיפך הוא הנכון, נוסחה שמאפשרת למתנחלים להשאר בהתנחלויות כתושבי פלסטין אזרחי

ישראל ופליטים פלסטינים שישוכנו בישובים פלסטינים חדשים שייבנו ובהם יהיו תושבי ישראל ואזרחי אלף פלסטינים תושבי מזרח350פלסטין לא תשנה את המאזן הדמוגרפי. יתרה מזאת, בהסדר קבע

ירושלים יהפכו להיות אזרחי ותושבי פלסטין במסגרת החלת ריבונות פלסטינית על השכונות הפלסטיניותשל העיר וריבונות ישראלית על השכונות היהודיות.

אפשרות זו תדרוש, מן הסתם, שינוי בחיי המתנחלים, שלא לדבר על התנהגות של חלק קטן אך אלים ופורע חוק שבהם, אך אם רוצים יהודים להמשיך ולחיות במרחב ארץ ישראל כולו עם גישה חופשית, אך

מחיר שיש לקוות שהםלא בלעדית, למערת המכפלה, קבר רחל, שילה, בית אל וקבר יוסף, אזי מדובר בלפחות יהיו מוכנים לקיים לגביו דיון מהותי רציני.

יש כאלו המתבדחים ואומרים שאם היה אפשר לקחת את כל היהודים ולהעבירם לגב ההר ואת הפלסטינים להעביר לאזור לחוף היה זה פתרון מושלם. זוהי כמובן הלצה, אך העובדה היא שלשני העמים רגשות עזים למרחב שבין הים לירדן. הסיכויים להצלחתו של פתרון שימנע חופש תנועה לשניהם קטנים. אין ספק כי ארצות הברית מסוגלת להביא את שני המדינאים, ולהושיב אותם לשולחן ואף להחתים אותם

1%על הסכם, אך אין זה ביכולתו של איש לגרום להסכם להחזיק מעמד. החתימה על הסכם היא רק מהשלום.

מילת המפתח בעסקים היום היא חדשנות, חשיבה מחוץ לקופסה ויצירתיות. עלינו לעשות בדיוק זאת ולדרוש ממנהיגנו, הישראלים והפלסטינים, להראות את מידת היצירתיות והחדשנות כדי להגיע להסכם

בר קיימא היסטורי. הסדר שייסיים את הסכסוך המורכב ביותר במזרח התיכון.

. dan@ipcri.orgדן גולדנבלט הוא מנכ"ל משותף של איפקרי – מרכז ישראל/פלסטין למחקר ולמידע