מאמר על משלוח מנות

4
משלוח מנות איש לרעהו מאז ומתמיד, תפס משלוח המנות מקום מרכזי בסדר יומו של חג הפורים. משלוח מנות' איש לרעהו,' היווה מראה לטיב יחסי האנוש בקהילה היהודית. משלוח המנות בין חכמים, סימל את טיב היחסים ביניהם, ואת דעותיהם בשאלות יסוד הקשורות לתורה. על משל וחי המנות ששלחו האמוראים זה לזה מספרת הגמרא בפרק ה ראשון ב מסכת מגילה1 : רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא( ירך של עגל משולש) וגרבא דחמרא( נאד יין) , שלח ליה קיימת בנו רבינו ומתנות לאביונים. הדר שלח ליה עגלא תליתאה ותלת גרבי יין. שלח ליה: קיימת ב נו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו. רבה שדר ליה למרי בר מר ביד אביי מלא טסקא דקשבא( שק תמרים) ומלי כסא קמחא דאבשונא( קמח מתוק של שעורה קלויה) , אמר ליה אביי: השתא אמר מרי אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית( עכשיו יאמר מרי, כשאיכר הופך אפילו ל מל ך, הסל נשאר על ראשו.) הדר שדר ליה איהו מלא טסקא דזנגבילא ומלא כסא דפלפלתא אריכא( סל זנגויל וכוס פלפל ארוך חריף) , אמר אביי: השתא אמר מר אנא שדרי ליה חוליא ואיהו שדר לי חורפא( עכשיו יאמר רבה, אני שלחתי לו דברים מתוקים והוא שולח לי חריפים.) אמר אביי כי נפק י מבי מר( רבה) הוה שבענא( שבע) כי מטאי להתם( לבית מרי) קריבו לי שיתין צעי( שישים קערות) דשיתין מיני קדירה, ואכלי בהו שיתין פלוגי' ובישולא בתרייתא( המנה* סיכום שיעור שהועבר על ידי הרב ישראל סמט בבית המדרש בלוד. סוכם על ידי תלמידים, ונערך על ידי הרב. 1 דף ז ע" א, לפי גירסת הריטב" א. האחרונה) הוו קרו ליה צלי קדר ובעאי למיכס צעא אבתרה( ורציתי לאכול גם את הקערה.) אמר אביי: היינו דאמרי אינ שי כפין עניא( רעב העני) ולא ידע, אי נמי רווחא לבסימא שכיח( למתוק נשאר מקום.) ראשונים ואחרונים שעסקו בסוגיה זו, נחלקו בשאלות ההלכתיות הנובעות ממנה- האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות ומתנות לאביונים בנתינה אחת? האם ערכו של משלוח המנות נמדד ל פי כבודו של ה נותן( כדעת החיי אדם) או של המקבל? אולם מעבר לשאלות ההלכתיות העולות מ מנה, הסוגיה עשירה ב פרטים הדורשים ה סבר. מה עומד מאחורי חילופי המנות התמוה ים בין רבה לבין מרי בר מר? מה פשר הערותיו2 של אביי? מה כוונת אביי ב ביטויים שאמר על עצמו? בשני המעשים המובאים בסו גיה, ניכר שמשלוחי המנות נושאים המסופרים עליהם, פרשו את משמעותם של משלוחי המנות אותם קיבלו או העבירו. בהמשך הדברים נראה, ש העמקה בסוגי ית משלוח מנות ובפרטיה, מגלה אוצרות טמונים על סודו של חג ה פורים ו על מהות תורה שבעל פה. אסתר ברוח הקדש נאמרה רמז למשמעות סוגייתנו מצוי בסוגיה הקודמת לה( ז' ע" א) , התרה אחרי מקור קדושתה של המגילה: 2 הציניות משהו... עי' מהרש" א. בית המדרש הגבוה בלוד ב" ה תחת פלפול יגיע לקח טוב( מתוך פיוט לפורים) משלוח מנות לפורים/ הרב ישראל סמט העמקה בסוגי ית משלוח מנות ובפרטיה מגלה אוצרות טמונים על סודו של חג ה פורים ו על מהות תורה שבעל פה

Upload: avi-avi

Post on 26-Mar-2016

222 views

Category:

Documents


3 download

DESCRIPTION

מה שלחו האמוראים במשלוח מנות (חוץ מכיףכף)? פלפל חריף... מאמר לכבוד פוריםשל הרב ישראל סמט מבית המדרש אשכולות בלוד

TRANSCRIPT

Page 1: מאמר על משלוח מנות

משלוח מנות איש לרעהו

תפס משלוח המנות מקום מרכזי בסדר יומו של , מאז ומתמיד

היווה מראה לטיב ', איש לרעהו'משלוח מנות . חג הפורים

, משלוח המנות בין חכמים. יחסי האנוש בקהילה היהודית

ואת דעותיהם בשאלות יסוד , סימל את טיב היחסים ביניהם

. הקשורות לתורה

וחי המנות ששלחו האמוראים זה לזה מספרת הגמרא על משל

:1מגילהמסכת ראשון בהבפרק

תלתא דעיגלא אטמא אושעיא לרבי ליה שדר נשיאה יהודה רבי

קיימת ליה שלח,(נאד יין)דחמרא וגרבא( ירך של עגל משולש)

.לאביונים ומתנות רבינו בנו

. הדר שלח ליה עגלא תליתאה ותלת גרבי יין

נו רבינו ומשלוח מנות קיימת ב :שלח ליה

. איש לרעהו

מלא אביי ביד מר בר למרי ליה שדר רבה

קמחא כסא ומלי( שק תמרים)דקשבא טסקא

,(שעורה קלויהמתוק של קמח )דאבשונא

מלכא חקלאה אי מרי אמר השתא :אביי ליה אמר

כשאיכר , עכשיו יאמר מרי)נחית לא מצואריה דיקולא ליהוי

(.הסל נשאר על ראשו, ךמלל הופך אפילו

דפלפלתא כסא דזנגבילא ומלא טסקא מלא איהו ליה שדר הדר

,(סל זנגויל וכוס פלפל ארוך חריף)אריכא

חוליא ליה שדרי אנא מר אמר השתא :אביי אמר

אני שלחתי לו דברים , עכשיו יאמר רבה)חורפא לי שדר ואיהו

(.מתוקים והוא שולח לי חריפים

מטאי כי (שבע)שבענא הוה (רבה)מר מבי ינפק כי אביי אמר

דשיתין (שישים קערות)צעי שיתין לי קריבו( לבית מרי) להתם

המנה )בתרייתא ובישולא 'פלוגי שיתין בהו ואכלי ,קדירה מיני

סוכם . סיכום שיעור שהועבר על ידי הרב ישראל סמט בבית המדרש בלוד*

. ונערך על ידי הרב, על ידי תלמידים .א"לפי גירסת הריטב, א"דף ז ע 1

אבתרה צעא למיכס ובעאי קדר צלי ליה קרו הוו (האחרונה

(. ורציתי לאכול גם את הקערה)

,ידע ולא( רעב העני) עניא כפין שיאינ דאמרי היינו :אביי אמר

(.למתוק נשאר מקום)שכיח לבסימא רווחא נמי אי

נחלקו בשאלות , ראשונים ואחרונים שעסקו בסוגיה זו

-ההלכתיות הנובעות ממנה

האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות ומתנות לאביונים

? אחת בנתינה

נותן הפי כבודו של נמדד להאם ערכו של משלוח המנות

? המקבלאו של ( כדעת החיי אדם)

אולם מעבר לשאלות ההלכתיות העולות

פרטים הדורשים עשירה ב הסוגיה, מנהמ

. סברה

מה עומד מאחורי חילופי המנות

? ים בין רבה לבין מרי בר מרהתמוה

של אביי 2מה פשר הערותיו ?

על עצמוביטויים שאמר אביי ב מה כוונת ?

ניכר שמשלוחי המנות , גיהבשני המעשים המובאים בסו

פרשו את משמעותם של משלוחי , המסופרים עליהםנושאים

. המנות אותם קיבלו או העבירו

ית משלוח מנות בסוגיהעמקה ש, בהמשך הדברים נראה

על פורים וחג הסודו של מגלה אוצרות טמונים על , ובפרטיה

.מהות תורה שבעל פה

אסתר ברוח הקדש נאמרה

' ז)סוגייתנו מצוי בסוגיה הקודמת לה רמז למשמעות

: התרה אחרי מקור קדושתה של המגילה ,(א"ע

. א"מהרש' עי... הציניות משהו 2

בלוד הגבוה המדרש בית

ה"ב

( לפורים פיוטמתוך ) תחת פלפול יגיע לקח טוב

הרב ישראל סמט /לפורים משלוח מנות

ית משלוח בסוגיהעמקה מגלה מנות ובפרטיה

אוצרות טמונים על על פורים וחג הסודו של

מהות תורה שבעל פה

Page 2: מאמר על משלוח מנות

אסתר ברוח הקודש : רבי אליעזר אומר -תניא

. ('אסתר ו)" ויאמר המן בלבו"שנאמר , נאמרה

, אסתר ברוח הקודש נאמרה: רבי עקיבא אומר

" ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה"שנאמר

(. 'אסתר ב)

שנאמר , אסתר ברוח הקודש נאמרה: מאיר אומררבי

(. 'אסתר ב) "ויודע הדבר למרדכי"

, אסתר ברוח הקודש נאמרה: רבי יוסי בן דורמסקית אומר

(. 'אסתר ט) "ובבזה לא שלחו את ידם"שנאמר

, אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו: אמר שמואל

. לו למטהקימו למעלה מה שקיב -"קימו וקבלו"שנאמר

, אמר רבא לכולהו אית להו פירכא לבר מדשמואל

דלית ליה פירכא

סברא הוא דלא הוה איניש דחשיב למלכא -דרבי אליעזר

כוותיה והאי כי קא מפיש טובא ואמר אדעתיה דנפשיה קאמר

מלמד שכל אחד : דאמר, דלמא כרבי אלעזר -דרבי עקיבא

( כאמו)ואחד נדמתה לו כאומתו

בגתן : דאמר, דלמא כרבי חייא בר אבא -בי מאיר והא דר

( ורק מרדכי הבין את שפתם)ותרש שני טרשיים היו

שלחו )דלמא פריסתקי שדור -והא דרבי יוסי בן דורמסקית

( הודעות

! ודאי לית ליה פירכא -דשמואל

טבא חדא פלפלתא -היינו דאמרי אינשי : אמר רבינא

(... דלעות ממלא סל)חריפתא ממלי צני קרי

הגמרא עוסקת בבריתא המביאה את עמדותיהם של ארבעה

דרך . שנכתבה ברוח הקודש, המוכיחים מתוך המגילה תנאים

ההוכחה מבוססת על מציאת פסוקים הכוללים פרטי מידע

.שלא היה יכול כותב המגילה לדעת ללא רוח הקודש

.שמואלעל דברי התנאים הוסיפה הגמרא את דברי האמורא

היתה הוכחתו , ותחים באמירה שאילו היה בימי התנאיםהפ

שדברי כל רבאבהמשך הסוגיא הראה .שלו טובה משל כולם

אינם דברי שמואלוקבע שרק , התנאים ניתנים להפרכה

הגמרא הוסיפה תגובה מפתיעה של תלמידו .ניתנים להפרכה

: את הדיון במשל וסיכם' חילק ציונים'ש, רבינא ,של רבא

. מסלסלה של דלועיםאחד חריף פלפלעדיף

דברי שמואל החריפים עדיפים מכל דברי : כלומר

. התנאים חסרי החריפות

שמואל היה כיצד : על דברי שמואל יש לתמוה

?בטוח כל כך בצדקתו

שהוכיחו את קדושת המגילה , שאר התנאיםבניגוד ל

הוכחת שמואל מבוססת על מדרש , מעובדות שנכתבו בה

עוסק ' קיימו וקיבלו'פשט הפסוק .די פשוטושהוציא פסוק מי

ואילו שמואל הוכיח , בקבלת ישראל את חג הפורים

מניין לו לשמואל . קיימו למעלה מה שקיבלו למטה: ממדרשו

נמצא שדווקא דברי התנאים נראים ?קיבלושמים שב

. ואילו דרשת שמואל נראית לא מוכחת, כמוכחים היטב

הוסיף על מה שנאמר מה, גם על דברי רבינא יש לתהות

מדוע צריכה היתה הסוגיה להביא את הבעת קורת ? לפניו

? הרוח שלו מדברי שמואל

פלפלת בחכמה

בחלקה . ראינו עד כאן ששני חלקי הסוגיה דורשים הסבר

ובחלקה , יש להסביר את ההגיון שבדברי שמואל, הראשון

. את משמעותם של הסיפורים על משלוחי המנות, השני

למשמעותן של הסוגיות אפשר למצוא בחוט רמז אפשרי

, האם לפרט שנראה זניח בסוגיה. הפלפל: המקשר ביניהן

? יכולה להיות משמעות

הדבר מעורר , כשעצם מסויים מופיע בשתי סוגיות סמוכות

שלא , אפשר אם כן. את האפשרות שהופעתו בשתיהן מכוונת

י בשת, של שמואל ושל מרי, נזדמנו להם שני פלפליםבמקרה

מן הראוי היה , בדרך הלימוד בבית המדרש. סוגיות עוקבות

. ל"לעסוק כאן במשמעות הכוללת של הפלפל בדברי חז

לבין , נסתפק בכך שנצביע על קשר בין הפלפל, במסגרת זו

אם נכונה .הפלפול: שמן הסתם נגזרה משמו, מלה דומה לו

יזרע אור חדש על , הקשר בין הפלפל לפלפול, הנחתנו

. הסוגיות

הן מן בסוגיהאנו מוצאים כי הדמויות הפועלות ,והנה

: החריפות והמפולפלות בתלמוד

, פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן: אמר רבי יוחנן

. עוקר הרים עדיף: וחד אמר, סיני עדיף: חד אמר

האם לפרט שנראה זניח

, בסוגיהיכולה להיות

?משמעות

Page 3: מאמר על משלוח מנות

, עוקר הרים רבה, רב יוסף סיני

, סיני עדיף: שלחו להו? איזה מהם קודם: שלחו לתמן

ואפילו הכי לא , הכל צריכין למרי חטיא: מר מרדא

. . . קביל רב יוסף עליה

ורבא ורבי זירא ורבה בר מתנה הוו יתבי והוו אביי

כל דאמר מלתא ולא מפריך : אמרי, צריכי רישא

.( הוריות יד). דאביי לא איפריך, דכולהו איפריך. להוי רישא

.וייקתוידיעתה המד הוא הלמדן הנשען על המסורת' סיני'

לתואר זה זכה .הוא החריף והעמקן' עוקר הרים'לעומתו

. רבה

יותר מכל שלא ניתן להפריך את דבריו מיוכתר כהאביי

ומסתבר שהיה חריף , אביי בביתו של רבהגדל , כידוע .חבריו

.מכל חבריו

. הם חריפים, סוגייתנושהם עיקרה של , אביי ורבה, אם כן

מייסד שיטתה של ישיבת , לשמואמקור תורתם הוא האמורא

הלכה לא בכדי .מחצבת החריפות הבבלית, פומפדיתא

. סוגיות חריפות ומורכבות, כשמואל בממונות

היה תלמיד תלמידו של , הדמות האחרת בסוגיה, מרי בר מר

מקור . ועל כן במעשה שלנו הוא מייצגה של ישיבת סורא, רב

' סיני'ש, כאמור, משם שלחו ,תורתו של רב הוא בארץ ישראל

. הבקיאות עדיפה על החריפות –עדיף

אין . הפלפל אינו מזון של ממש? מדוע קשור הפלפל לפלפול

אך טוב הוא לריח הפה . הוא ממלא את הפה ואינו משביע

מטרת הלמדן , בהעברה לעולם הפלפול(. א ועוד"ע' שבת צ)

את ליישר ולצרף, החריף היא לנקות את הסברא מסיגיה

עומדת הגישה מרובת , כנגד גישת הפלפול. המושג ההלכתי

גישה זו אינה עוסקת . בה פי הלומד מלא מזן אל זן, המזונות

אלא במילויו במזונות , בטיהור הפה בחריפות הפלפל

(. יט' תהל)' צופים ונפת מדבש מתוקים'

ו אינו, הפלפל אינו משחק תפקיד משני בסוגיה –מעתה אמור

. מופיע כאן במקרה

אולי מתוך ,אביי. רבה שלח למרי תמרים וקמח מתוקים

ציפה מראש הישיבה החריף ,דבקותו הרבה בדרך רבו רבה

ממרי בר מר ציפה אביי . לשלוח מנה חריפה ולא מתוקה

. שישיב במשלוח מתוק המבטא את דרכו שלו

–היטב הבינומה שרבה ומרי את לא הבין אביי

. ולא לנותן למקבלות נועד להתאים משלוח המנ

, על כן שלח רבה למרי בר מר משלוח מתוק

ומרי מתוך הערכה לעוקר , כמידתו בתורה של מרי

הראוי למידתו של רבה , החזיר לו בפלפל, ההרים

.3בדרך זו ביטאו שני החכמים את הערכתם זה לזה. המקבל

משלוח המנות מייצג את היחס בין נמצא כי בסוגייתנו

, רבהמייצג את שיטת הפלפול החריף , כולות הלימודאס

. מרמרי בר והמתיקות מייצגת את שיטת

מתיקות התורה

מתארת הסוגיה את הפתעתו הגדולה של אביי ממה , בשלב זה

, עוקר ההרים אביי גדל בביתו של רבה. שראה בבית מרי

עיד על האביי . ןוטיהר את הסברות מסיגיה, פילפל בלמדנות

היה, ביתו של רבהמ, מממלכת החריפים יצאכש עצמו כי

למקום שכולו , לביתו של מריגיע אולם כאשר ה. שבע

, אחר כך. מיני תבשילים שישיםלא פחות מאכל ,ממתקים

? תמה על עצמו איך אדם שבע אוכל כה הרבה

. הסוגיה מעלה בפי אביי שתי הצעות להסבר התופעה

עניה. הוא רעב האפשרות הראשונה היא שלא ידע כלל כמה

בו גדל , בית רבה .ומפסיק לחוש בו, מתרגל לרעב מתמיד

גם , בדומה לעוני שבפועל (.א"ע' ק כח"מו) בית עני יהה אביי

רעב בעצמו אביי החריף המופלג מצא –ברובד המהותי

.למתיקותה של תורה

להנות שגרם לולא הרעב הוא והוא ש, אבייהסבר נוסף בפי

יש מקום אפילו לשבע אך , שבע היה. מהמתיקות בבית מרי

אביי הבין שיש -ובמישור לימוד התורה . גם לדבר מתוק

, תורת ארץ ישראלל, מתיקותה של תורהצורך ומקום ל

ואם מפני שיש מקום , אם מפני חסרונו של הפלפול, 'סיני'ל

. לשניהם

בפוסקים מופיע דיון האם אפשר לצאת ידי חובת משלוח מנות במשלוח 3

שפת ' עי) ה מצביעה על מקור אפשרי לדיון זהפרשנותנו את הסוגי. דברי תורה .(ה וכל כחו"א ד"אמת לפורים תרס

החריף ,אביימצא ,המופלג

רעבבעצמו למתיקותה של

...תורה

Page 4: מאמר על משלוח מנות

מסמלת את , יתכן שההבנה שנתחדשה אצל אביי

, ברו של רבהיכלתו לקבל תורה מרב יוסף ח

. שהיה מצויין בבקיאותו הרבה

בתחילה ייצג אביי את עמדותיו של כל אחד

שרבה ישלח , חשב, לא יתכן. מהשולחים בידו

כשחשב על שארע . ומרי חריף, משלוח מתוק

ומי , הבין שגם החריף נצרך למתיקות, לו

. נצרך גם לחריפות, שתורתו מתוקה

הערכה ללימודו רבה ביטא. בפורים מתכנסים כל היהודים

והאחרון השיב בביטוי הערכה לדרך לימודו , של מרי בר מר

הבין , שיח-אביי שבתחילה לא הבין את צורת הדו. של רבה

את הצורך , על בשרו שלו, מתוך הרעב שחווה בעצמו

. בהשלמה המתוקה

פלפול המגילה

–נחזור לפלפל השני , בארנו את משמעות הפלפל ששלח מרי

. בסוגיה לעיל המוזכר, שמואל

לכך שמואל משאר הוכחות התנאים הוכחת מה מייחד את

עד כדי , מה מהותי בסברתו? רוח הקודששהמגילה נכתבה ב

?כך שהאמוראים סברו שאינה ניתנת להפרכה

מתוך התנאים עמלו למצוא ראיה לרוח הקודש שבמגילה

מכיוון אחר ניגש לנושא ,לעומתם ,שמואל. הכתוב בה

.לחלוטין

,אדרבא .טיעונו של שמואל אינו נובע מניתוח הכתוב במגילה

.הוא מכניס משמעות חדשה למגילה

. קימו למעלה מה שקיבלו למטה :'קימו וקבלו'שמואל דרש על

מניין ידע שמואל שכך קיימו . דברים אלה מוקשים, כאמור

? למעלה

בעובדה , מסתבר ששמואל השתמש במציאות ההסטורית

עובדה זו מוכיחה . ל בישראל ולא בטלשחג הפורים התקב

. 'קימו למעלה'ש', שחג הפורים הוא לרצון לפני ה

נובעות מכך , סמכותה של המגילה וגם רוח הקודש שבה

, רוח הקודש. ובשמים הסכימו על ידיהם, שישראל קיבלוה

. ובשמים מקיימים ומסכימים, מצויה איפוא בתורה שבעל פה

, קיומה למעלהקבלת המגילה על ידי ישראל ו

. הם הדגם לדרך פעולתה של תורה שבעל פה

ה חוזר על "והקב, חכמים דנים על הארץ

, ישראל מקבלים. דבריהם במתיבתא דרקיעא

ובשמים מסכימים ונמצאת רוח הקודש על

. ישראל

עצם העובדה ששמואל אינו , באופן אבסורדי

היא ההוכחה הגדולה לתקפותה , נצרך להוכחה

אין היא צריכה חותם של מלך כדי .של תורה שבעל פה

הדלועים (. ד"ה, א"ירושלמי ברכות פ)להוכיח את אמיתותה

, הם הוכחות התנאים, שיש בהם מתיקות, שבדברי רבינא

. מתוך הכתוב והנמסר במגילה –' מלמעלה'הבאים להוכיח

, עם זאת. 'מלמטה'על סברא , הוכחת שמואל בנויה על פלפול

נכון הוא שקבלו . ורה מלמעלהשמואל אינו מוותר על ת

. ברוח הקודש, אך יש עדיין צורך גם בקיום של מעלה, למטה

. 'את תורת האדם עם תורת ה, כך מחבר שמואל בפלפולו

המשך הסוגיה מציע גירסה שונה במקצת של חיבור סיני

מחובר לתורתו של הבקי , המפולפל החריף רבה. ועוקר הרים

לימוד : לראות חיבור אחר אצל אביי אפשר אולי. רב מרי –

המאפשר לאביי להכיל בתוכו את שתי , מחריף ומבקי כאחד

. הגישות

פלפלים מתוקים

נתבארו הקשיים בשתי הסוגיות שעסקנו , דרך עיוננו בפלפל

כמו גם הדיון בשאלת רוח , משלוחי המנות של החכמים. בהן

הופכים שניהם להיות דיון בשאלת , הקודש שבמגילת אסתר

שתי גישות שונות לעולמה של . של תורה ומשמעותה מקורה

המיוסד על , חריפות הפלפול הבבלי –תורה נפגשות בפורים

פוגשת במשלוח המנות את מתיקותו של , הסברה האנושית

והוא , ישראלי שעיקרו מסורת ובקיאות-בית המדרש הארץ

התורה הנלמדת . מדגיש את הצד השמימי של נתינת התורה

...לבת את אלו ואלו לפלפול מתוקמחג הפורים מש

. בלוד' אלישיב' התורני הגרעין יד על פועל, סמט ישראל הרב בראשות בלוד' אשכולות' המדרש בית להזדהות ושאיפה דעת רוחב מתוך הגמרא של העמוקים הרבדים בחשיפת עוסק המדרש בית

. הלימוד עם נפשית .הבאה ובשנה זו בשנה ללימוד ףלהצטר המעוניינים ואברכים צבא אחרי רווקים קולט המדרש בית

[email protected] 052-6064902 לניתאי לפנות ניתן לפרטים

עצם העובדה ששמואל אינו , נצרך להוכחההיא ההוכחה

הגדולה לתקפותה של תורה שבעל

פה