תנועת הצופים העבריים בישראל ע”ר

תנועת הצופים העבריים בישראל ע”ר

האגף לחינוך

חוברת הדרכהאזרחים ותיקים אנחנו

תשע”ב - 2011-2012

1

אזרחים ותיקים ואנחנו

"גבלשכ חוברת הדרכה

תנועת הצופים

2

דבר המזכ״ ל

מדריכים יקרים,

תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב, במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה בשבטים שלה.משמעותית

מאחורי מילים גדולות אלה, מסתתרת פעולה פשוטה, היא פעולת ההדרכה.הרגעים האלה, בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם תפיסות וערכים, הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק

נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה.ם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב, דור ברור לי כי יש בידיכ

חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה ואת העשייה החינוכית רבת השנים.

האגף לחינוך, שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות ור לכם במלאכת ההדרכה, יחד בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעז

עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך.הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא, התעמקות בו והתאמתו באופן

ספציפי אל החניכים.כמו כן, הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים, על אמונה ביכולתם ועל

ידע ופיתוח אישי.רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור ל אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת.

המשיכו כך.

בברכת הצופים חזק ואמץ

גל בן שימול

3

לפני שמתחילים

אחד מכל עשרה אזרחים במדינת ישראל הינו אזרח ותיק.

איש. 077,777אוכלוסיית האזרחים הותיקים בישראל מונה כיום מעל

אוכלוסיית האזרחים הותיקים תכפיל עצמה. 0707עד שנת

חוברת פעילות זו מטרתה לחשוף את חניכי השכבה הבוגרת בשבט למצב האזרחים

הותיקים בעולם ובישראל, לדון במשמעויות השונות העולות מכך, ולהעלות את העיסוק

קהילתי בשבט. –ולסדר היום החברתי ההולך וגובר באוכלוסיה זו למודעות

ב הדברים היום, מחובתנו לעסוק בתחום זה ולהעלות אותו למודעות החניכים, על מנת במצ

שאלה יבינו כי אוכלוסיה זו הינה אוכלוסיה משמעותית אשר מחייבת התייחסות ייחודית

מעבר לדיון במשמעויות השונות העולות מעיסוק באוכלוסיה מצד המדינה ומצד אזרחיה.

פעולות העוסקות בהכנה למפגשים קבועים עם אזרחים 0זו אשר יוצגו בחוברת, יוצגו

. פעילות כזו כבר מתקיימת בשבטים רבים בתנועה והיא מאפשרת יצירת ותיקים בקהילה

קשר אישי ובלתי אמצעי בין החניכים ובין האזרחים הותיקים ופיתוח אחריות קהילתית

מוגברת.

4

לצעיריםהעולם שייך – 1פעולה מס'

מטרות:

החניך יבחן את ייחסו, דעותיו, תגובותיו ומחשבותיו על האוכלוסייה הותיקה .1

החניך יתאר איזה יחס עלינו לתת כלפי האוכלוסייה הותיקה ע"י השוואה .0

לסיפור "הטרקטור בארגז החול"

החניך ייחשף לקשיים העומדים היום בפני אזרחים ותיקים ויביע דעתו לגבי .0

כחברה וכנוער בפרט לדאוג לאוכלוסייה זומקומנו

של מאיר שלו."הטרקטור בארגז החול" הפעולה סובבת סביב סיפור הילדים

הסיפור עוסק בהזדקנות ומעלה נקודות מהותיות רבות ביחס שלנו אל אנשים

מזדקנים בחברה כאינדבידואלים וביחס של החברה בכללותה של האוכלוסיה

קום לקבל את האנשים המזדקנים בחברה כמו שהם ההולכת ומזדקנת שלה. במ

אנחנו מנסים כל העת להפוך אותם לצעירים יותר ויותר, לצבוע אותם בצבעים

חדשים ולהעמיד אותם בארגז החול. הסיפור חושף בפנינו אפשרות נוספת ודרך

להעניק להם וצריכים אנו יכולים –נוספת להסתכל ולתייחס לאוכלוסיה זו

לשמוע את הסיפורים שלהם, ללמוד דרכם על ההיסטוריה של משמעות חדשה,

המדינה ולאפשר להם להזדקן בכבוד בדרכם שלהם.

מהלך הפעולה:

דקות( 03הטרקטור בארגז החול ) -חלק א'

"הטרקטור בארגז החול" )ניתן –מקריאים לחניכים את סיפור הילדים .1

להוריד מאתר "ותיקים בתנועה" באתר התנועתיקבוצות 0 –ניתן לבצע המחשה של הסיפור, לחלק את החניכים ל

ולאפשר להם להציג, לתת לחניך להקריא וכיד הדמיון הטובה עליכם.

דיון על הסיפור:

על מה הספר מספר? -

5

מטרקטור -הספר מדבר על הזדקנות. פתאום מלהיות נחוץ ולעשות המון פעולות

-זבל, קצר, הטרקטור הופך להיות זקןשחרש, כיסח, הביא חלב, שדד רגבים, פיזר

מביאים כל מיני טרקטורים חדשים שכל אחד מהם "מומחה" לכל אחת מהעבודות

שהטרקטור הזקן עשה לפני.

מאנשים שעבדו, היו נחוצים, בעלי אחריות, -ממש כמו האוכלוסייה הותיקה

לעשות את משמעות, הם הופכים להיות מבוגרים, פחות נחוצים, מישהו צעיר ומגיע

העבודה שלהם ביעילות ובמהירות, מחליפים את הישן בחדש.

בסיפור? נוצר משברמתי -כאשר מגיעים מודלים של טרקטורים יותר טובים, חדישים וחזקים ומחליטים

הילדים והא יוצא מהשימוש שלשמו הוא נוצר.-לשים את הטרקטור בגן

וך ארגז החול של להיות משחק בת -כביכול מצאו לטרקטור "שימוש מחדש" -

הילדים, למה הסופר כותב "איזו בושה "?

איך זה מתפרש בעולם שלנו? -

איך הסיפור מראה על היחס שאנו נותנים לזקנים? איזה יחס עלינו לתת על פי -

הסיפור?חול, בעצם הפכו אותו למשחק, משהו סטטי, לקחו -כאשר שמו את הטרקטור בארגז

על ידי פכו אותו לכלי שהילדים עשו בו כרצונם.כן וה-כל משמעות שהייתה לו לפני

כך שצבעו אותו למעשה הפכו אותו ל"צעיר", לא איפשרו לו להזדקן על פי צרכיו,

אלא התאימו אותו לצרכי המושב וגן הילדים

גם אנחנו, כאשר אנו מתייחסים למבוגר כזקן, חסר תועלת, חסר משמעות, רואים בו

ייחסים אליו ממש כמו שהתייחסו אל הטרקטור, כ"אדם שקוף", לא מועיל אנו מת

כסוג של אובייקט. רק כשדוד אהרון מגיע, מתקן את הטרקטור ומתחיל להסיע את

מפני שפתאום נתנו לו משמעות, מצאו לו שימוש -הילדים, הטרקטור שוב מאושר

אחר, נתנו לו תועלת.

דק'( 03מסקנות אישיות ) –חלק ב'

דף חלק וצריך לכתוב עליו שם של אדם מבוגר אחד שהוא כל אחד מהחניכים מקבל -

מכיר/הכיר וכמה פרטים מזהים

לאחר שכל החניכים סיימו, מעבירים למדריך/ה את הדפים של כל החניכים -

6

המדריכ/ה מוציאה כל פעם דף אחד ומקריאה את שם האדם המבוגר. כל חניך -

איך הוא מכיר –בתורו צריך לספר במספר מילים על האדם המבוגר שלו

אותו/הכיר אותו, מה התכונות שמאפיינות אותו, במה הוא מצטיין ומה הוא הכי

אוהב בו

כאשר כל חניך מסיים, כל הקבוצה צריכה להחליט מה היה האדם כשהוא היה -

צעיר, מה היה המקצוע שלו, מה הוא אהב לעשות והאם אהב לעשות את אותם

הדברים שאוהב לעשות היוםה להראות לחניכים שכל אדם מבוגר היה פעם צעיר, והתכונות מטרת ההפעל

שאפיינו אותו בצעירותו ממשיכות איתו גם היום.

אנחנו כנוער וכחברה לא נוכל לשנות את הזמן, להילחם בזקנה, "לתקן" את הזקן,

כפי שדוד אהרון תיקן את הטרקטור והחזיר אותו לשימוש. אנחנו נבחנים ביחס

אותם האנשים, איך שאנחנו מסתכלים עליהם, מה אנחנו שאנחנו נותנים ל

חושבים ואיך אנחנו מתנהגים. האם אנחנו מזלזלים או מתנהגים בכבוד, האם

אנחנו לחוצים,מזרזים או שאנחנו סובלנים, האם אנחנו מתייחסים אליהם כאל

אוכלוסייה שרק צריכה את עזרתנו, באים פעם בשנה מכינים פעילות, מכינים

כולם שמחים לרגע וחוזרים חזרה אל החיים שלנו, לשגרה או האם אנחנו עוגה,

נותנים לאוכלוסיה משמעות ע"י שיחה, מפגש או אפילו מתן יחס בסיסי ביותר.

7

מיהו זקן? – 2פעולה מס'

: החניכים יחשפו לזיקנהמטרה

בחינת היחס שלי ושל החברה לזקן -

הגדרת המושג זקן -

הבנת האובדנים המלווים את גיל הזקנה -

הפעולה: מהלך

בחינת היחס שלי ושל החברה לזקן:. 1

ראשית נבחן עם החניכים מהו היחס שלהם לזקן? מאיפה נובע היחס הזה? האם יש הבדל

בין היחס השכלי לרגשי ומדוע?

נשחק את משחק השוקולד כאשר כל החניכים -"משחק "שוקולד קשישים

יושבים במעגל כשבאמצע מונחת צלחת ועליה חפיסת שוקולד, סכין ומזלג. כל חניך

חייב להתחפש בבגדים שהוגדרו 6בתורו מטיל את הקוביה ולמי שיוצאת הסיפרה

לכך מראש ורק לאחר שהוא מחופש כולו יכול להתחיל לחתוך את השוקולד ולאכול

עם סכין ומזלג. בגדי המשחק יהיו אביזרים הקשורים לזקנים.. )מטפחת, מקל אותו

הליכה וכו'..(, וכן החניכים יהיו צריכים להתנהג כמו שמתאים לזקנים )החניכים

יזוזו לאט יותר..ירעדו ..ועוד כהנה וכהנה(

נשים תמונה של איש זקן על הרצפה ונבקש מהם לספר -אסוסיאציות זקן

ון שעולה להם כאשר הם רואים את התמונה הזאת.. )מי הוא, מה את הדבר הראש

הוא מזכיר להם, האם הם היו רוצים להכיר אותו וכו'..( כל אסוסיאציה שחניכים

מעלים כותבים על בריסטול.

האם -כאשר נגמר הסבב נבחן את כל מה שהחניכים אמרו ובוחנים את מה שעלה

מסטיגמות שיש לנו עליהם )שהם מה שעלה נובע מדעות קדומות על זקנים?

מפחידים איטיים וכו'( ? במקרה שהזקן הזכיר להם את סבא וסבתא נשאל אותם

אם היו להם אותם תחושות גם כלפי זקנים שהם לא סבא וסבתא? תוך כדי נציף את

החיקויים וההתנהגות שלהם בזמן משחק השוקולד, למה זזתם לאט? למה הייתם

י סבלנות? )להשתמש בהתנהגות שלהם ולשאול על פיה( נחמדים? למה הייתם חסר

,מהיכן נובע יחס זה לזקנים? האם יש הבדל בין מה שמרגישים כשרואים )פחד,

8

חשש, בושה( לבין מה שחושבים )כבוד, הערכה(? מאיפה זה נובע? לאחר שנבין מהו

-המקום של היחס שלנו ומהיכן הוא נובע, נעבור לשלב הבא

זקן:. הגדרת המושג 2

נפזר על הרצפה אמרות שנוגעות לצעירים "העולם שייך לצעירים", "שתישאר"כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים". ולנו ילדים של החיים", צעיר לנצח", "כ

ונבקש מהחניכים שכל אחד יבחר את האימרה שהוא הכי מתחבר אליו, לא לכך. נשים שום אמרה בעד זקנים ונבחן אם החניכים שמים לב

זקן ו רשומה ההגדרה המקצועית שלנפרוש על הרצפה בריסטול עלי-

חייו. על כן הגדרת הזקנה תוחלת"אדם זקן הוא אדם שמיצה את הרוב הגדול של בכל חברה תלויה בתוחלת החיים בה ובמידה החברה רואה רוב גדול של תוחלת זו.

על פי רוב, אדם ייחשב לזקן רק אם מקובל בחברה כי לאנשים בגילו יהיו כבר נכדים או נינים."

נדון בהגדרה שפרשנו ונשאל את החניכים איך לדעתם החברה רואה את הזקנה? )זה מהיכן נובעת ההסתכלות שלנו על הזקנה( למה זה -הזמן לקשר למה שדיברנו לעיל

חניך ששאל למה לא היה שום אמרה על זקנים אם היה -ככה? האם זה טוב? כעתנשאל אותו למה הוא שאל את זה? ואם לא היה נשאל אותם מדוע אף אחד לא קם ואמר שחסר דברים על זקנים? איך העולם שלנו מתייחס אליהם? האם כנטל ובתור דבר לא טוב או שמא בתור דבר מכובד? )נזכיר להם איך הם הגיבו( האם אנו

ליהם בתור אנשים שקופים? מה לדעתם התחושה שהזקנים מרגישים מתייחסים א בכך? איך זה לדעתם להיות אזרח ותיק במדינה שלנו?

הבנת האובדנים המלווים את גיל הזקנה. 3

מכאן נמשיך להעמיק בהבנת תחושת הזקן...

דברים בחייו 4נחלק לכל חניך ארבעה פתקים ונבקש שכל חניך ירשום

שהוא לא יוכל לוותר עליהם )בריאות, משפחה, חברים, שמיעה, ראייה וכו'..( לאחר

ו ויביא לכם אותו, לאחר השהחניכים מסיימים לכתוב, נבקש שכל אחד יוותר על מש

ו ולבסוף ניקח מהם את הדבר השלישי בלי לשאול אותם.המכן שיוותר על עוד מש

היה לוותר על הדברים מעצמם, ואיך היה שלקחו להם לסיכום נשאל את החניכים איך

את זה? שינסו לדמיין איך זה לאבד דבר אחר דבר כשאין לך שליטה על זה.. אדם זקן

ואין לו -מבחינה פיזית, חברתית, בריאותית ותפקודית–מאבד עם הזמן עוד ועוד דברים

ת בנוסף לכך שהוא שום שליטה על כך.חווה בדידות לאחר שנים שחי עם מישהו. וזא

בחברה שכמעט ולא מתייחסת אליו ואם כן אזי מתייחסת אליו כנטל משום שהוא לא

צעיר, עובד, יפה ובריא.

9

זקנים ואנחנו – 0פעולה מס'

בינו את חשיבות הקשר עם דור העבר: החניכים ימטרה

חיבור החניך לזקן והבנה מה אני מקבל מהזקן בשיטת המעגלים -

נותן כלים וכח לדור העתיד=אנחנו לדור העברהבנה כי חיבור -

הפעולה: מהלך

חיבור החניך לזקן והבנה מה אני מקבל מהזקן בשיטת המעגלים. 1

הזקן הוא סבא שלי מה אני מקבל ממנו )קרוב אלי, אני כאן בזכותו(*

+נבקש מהחניכים לפני הפעולה להביא תמונות של סבא/סבתא שלהם

סבא/סבתא שהתמונה שלו..סיפור שקרה להם

ות..בדומה למה שעשינו נבקש מהחניכים לספר מה עולה להם כשהם רואים את התמונ

ממה יאציות שבפעולה הראשונה, הדברים שיעלו יהיו הרבה יותר אישיים צבמשחק האסו

שעלה בתמונת הזקן האנונימי.

מה הם נשאל את החניכים מה זה סבא/תא בשבילם? למה הם תופסים מקום כזה?

מקבלים מהם?

הזקן הוא הסביבה שלי, מה אני מקבל ממנו )היסטוריה, ניסיון, חכמת

חיים(

דף משימות, המשימות יתןהחניכים לקבוצות ולכל קבוצה נ נחלק את

)כדאי לקיים ים עם זקנים שנמצאים בסביבה שלנויהיו קשורות במפגש

את הפעילות במרכז היישוב(:

לדבר עם זקן ברחוב ◦

ג תמונות של סבא וסבתא של אנשים אחרים )לא להשי ◦

שלהם(

סיטואציות שבהם הם ראו זקנים )עדיף עם 5לכתוב ◦

תמונות(

לעזור לזקן במשהו ◦

להעזר בזקן במשהו ◦

11

לאחר שהחניכים חוזרים, נעבד איתם את מה שחוו. נשמע חוויות -עיבוד

ומה היה לכל קבוצה ונשאל אותם מה עשה להם המפגש עם הזקנים?

האם הם ראו משהו שהם לא היו רואים קודם? מה הם חושבים שאפשר

לקבל מזקן? מה היה להם יותר קל לעזור או להיעזר? נכוון את החניכים

ונזכיר להם מה הם אמרו על סבא וסבתא שלהם, ונזכיר להם שכל זקן

הוא סבא וסבתא של מישהו. ולכל זקן יש מה לתת וללמד אותם.

לדור העבר נותן כלים וכח לדור העתיד=אנחנו.הבנה כי חיבור . 2

נתלה ציר זמן ענקי )אפשר לתלות על הקיר או לשים על הריצפה(, ונפזר על הרצפהאירועים עם תאריכים חשובים שעברו על העם היהודי, המדינה, העיר והשכונה.

מבקשים מכל חניך לבחור את האירוע הגדול ביותר בהיסטוריה ולהדביק אותו על יר. ניתן להוסיף או להדביק מראש על הציר כמה אירועים נוספים שיהוו מעין הצ

עוגן. נבקש מכל חניך להסביר במה הוא בחר ולמה הוא בחר דווקא בזה? להם היו עתה ניתן לחניכים שיש להם שתי דקות לברר בני כמה סבא וסבתא ש

ם על הצירועליהם לכתוב את הגילאים ואת השם שלהבכמה שיותר אירועים

נשאל את החניכים אם הם מבינים שסבא וסבתא שלהם הם אלה שעשו את ההיסטוריה?

, אין כאן משיהו שסבא וסבתא 62עוברים על הציר ונותנים דוגמאות, המדינה בת שלו לא היו בהקמת המדינה בכל הגילאים.

הימים הם היו בהקמת המדינה, כירושלים הייתה נצורה, הם חוו את מלחמת ששת , ראו, עלו לארץ הקימו והיו פה כשכל זה ולחמו במלחמת יום הכיפורים, הם בנונ

קרה.מהם אפשר ללמוד את ההיסטוריה, ללמוד איך הייתה באמת, מה זה להיות חלוץ

לדעתם, איך הם הרגישו לעבוד כל כך הרבה שעות בשמש, האם הם באמת הרגישו האם הם הרגישו שליחות, האם בן גוריון ציונות כשהם עלו לארץ, איפה הם למדו,

.ה זה היה להיות בגיל שלכםומ יך הם חגגו את יום העצמאות אזהיה נחמד, אללמוד מהי ציונות, .אפשר ללמוד מהם המון, במקום ללמוד רק מספרי ההיסטוריה

וזה -חלוציות, שליחות ומסירות נפש איך היה לחיות בארץ הזו אז ואיך להם היום

.וסבתא, אלו הותיקים שחיים פה ו סבאקרוב, אל

11

חשיבות הקשר עם דור העבר – 4פעולה מס'

הקודמותפעולות ה 2: החניכים יפנימו את חשיבות הקשר לדור העבר וישלבו בין מטרה

”UP-סרט "למעלה -

הבנת מקום "שלמות מול יאוש" -

מהלך הפעולה:

”UP-סרט "למעלה. 1

נצפה בסרטUP :כשלפני הסרט נבקש מהחניכים לשים לב

i. לתהליך שעובר על הזקן

ii. לתהליך אותו עובר הנער

iii. מה הקשיים שיש לזקן

iv. מה היתרונות שיש לזקן

הבנת מקום "שלמות מול יאוש"-. סגירת דיון3

נדון בסרט ובדברים שביקשנו מהחניכים לשים לב אליהם, נגדיר לחניכים את מושג

ול יאוש" "שלמות מ

שלמות מול יאוש

למרות קשיים פיזיים . ם המגיע לגיל זקנה יכול להיות במקרים רבים מאושראד

לשמור על רשת , יכול האדם למצוא לעצמו תחומי עיסוק מעניינים ופוריים, ובריאותיים

.ולמצות את השלבים של סיפוק והשלמה חיובית עם שלב זה בחייו, חברתית תומכת

, היה בין הראשונים חברתית-תאוריית השלבים הפסיכו , הוגהאריק אריקסון

י שהתייחס לזקנה כאל שלב התפתחותי נוסף בחי הפסיכולוגיה ההתפתחותית בתחום

האדם. הוא מכנה את שלב זה בחיי האדם כשלב ה"שלמות לעומת ייאוש"

לפי אריקסון, בשלב האחרון בחייו של האדם הזקן הוא מוצא עצמו מול משבר התפתחותי

המבטא את סיכום חייו. בשלב זה, לאחר התרחקות מסוימת של הצאצאים והצטמצמות

ס התעסוקתי והחברתי, יגיע הקן המשפחתי, ולאחר פרישה מהעבודה וצימצום בסטטו

האדם הזקן להירהור מסכם של חייו ותפקידיו . בשלב זה הוא יכול לראות את עצמו

בסיפוק ובהשלמה, ולעתים גם לחוות אכזבות וכישלונות שהתרחשו עליו בימי חייו.

12

שלמות, לפי אריקסון, היא היכולת לראות את רצף החיים מתחילתו ועד סופו ולקבל

אה וחיובית על שלמותו של מעגל החיים. ראיית הרצף במעגל החיים יכולה פרספקטיבה מל

להקנות לאדם קבלה עצמית וראיית הצלחותיו והישגיו בתחושה של סיפוק. יתרה מכך,

אריקסון מתייחס לשלב השלמות כאל היכולת של האדם לראות עצמו כחלק מהקולקטיב

לולה גם היכולת לראות את הבאים האנושי, אף מעבר למעגל החיים האישי. בראיה זו כ

אחרינו כחוליה חדשה בשרשרת, חוליה שהאדם הזקן היה שותף פעיל ביצירתה. ניגודה של

השלמות, לפי אריקסון, הוא בראיית החיים באופן פסימי, בתחושה של קיפאון ואיבוד

משמעות לחיים.

חון ואמון בסיסי לפי אריקסון, בשלבי התפתחות קודמים בחייו של האדם הוא רוכש ביט

בזולת, חוויה של מסוגלות חברתית. מעבר של שלבים אלה בהצלחה יסייע לו לפתח חוכמה

ובינה על מנת לראות עצמו בפרספקטיבה הנכונה של שלמות משמעותית בסיכום חייו. בידי

האדם קיימת היכולת לבחור כיצד יעבור את שלב התפתחות זה, והאם יראה את חייו

, על ההספקים, החוויות שעבר, והדברים שהותיר אופטימית וחיובית כנקודת סיכום

אחריו.

לעומת השלמות מציב אריקסון את הייאוש, את הקיפאון ואיבוד משמעות החיים. החוויה

העומדת במרכזם של הייאוש ושל העדר המשמעות זו ההרגשה שהחיים לא נחוו במלואם,

מוטעות או שקריות. כל אלה הן שהפכו שההזדמנויות פוספסו, ושהבחירות שנעשו היו

למכתיבי קצב החיים ויצרו חלל ריק ונעדר תוחלת, שסופו במוות המאיים.

גישתו של אריקסון היא אופטימית, ולפיה יכול האדם לבחור כיצד יחווה את שלב הסיום

בחייו, ולראות עצמו בפרספקטיבה הנכונה של שלמות משמעותית מול המוות. ילדים

לפי גישתו של אריקסון, לא יפחדו מהחיים אלא יחוו אותם באופן חיובי ומלא, אם בריאים,

הוריהם יהיו בעלי שלמות מספקת, ובעלי יכולת שלא לחשוש מהמוות אלא לראות בסיפוק

את עשייתם ותרומתם.

נחנו מכבדים את הזקנים כי הם דור העבר, ההיסטוריה, המשפחה שלנו וכו' אך גם בשביל א

שלנו. וזה שאנחנו עושים זאת לא הופך אותנו לאינטרסנטים כי דאגה לעתיד היא לא העתיד

פחותה מדאגה וכבוד לעבר.

13

איפה אני נכנס לתמונה? – 5פעולה מס'

: החניכים יוציאו את מה שלמדו מהכח אל הפועלמטרה

כניסה לנעלי הזקן -

מה אני/ אנחנו יכולים לעשות???-קישור לחיים -

הפעולה:מהלך

-כניסה לנעלי הזקן. 1

ערב זקנים-

o .נודיע לחניכים על הפעולה לפחות שבוע מראש

o נכין הזמנות ונשים לכל חניך בדואר.)מומלץ..( על ההזמנה יש לציין

כי חובה להגיע לארוע עם לבוש של זקנים בלבד וכל תוספת תתקבל בברכה.

זקן, זקנה, -ל חניךהכניסה אסורה לצעירים. )אפשר לתת תפקידים לכ

פיליפנית, אחות סיעודית, נכד וכו'(

o ,בפעולה כל חניך שנכנס מקבל שם )חנה זלדה, רוחלה, חיים יעקב

אהרלה וכו'(.

o נעשה מסלול בו כל אחד מציג את הדמות ואת התחפושת שלו )אפשר

להתפרע ולעשות פעלולים עם מקלות הליכה, מטפחות ראש וכו(

o ובו כתוב מאורע היסטורי שעליו להציג לשאר כל חניך מקבל כרטיס

הקבוצה בפנטומימה והקבוצה צריכה לנחש על מה מדובר.

o מכינים ביחד כוס תה עם בסקוויטים

o )משחקים מלחמה בקלפים )או כל משחק אחר

o משחקים סבתא סורגת

o מחלקים לכל אחד צמר ועושים תחרות סריגה עם מה שיש/ הקבוצה

ו עם הצמר שכל אחד קיבלהצריכה להכין יחד איזה מש

o נסמן לוח ענק על הרצפה והשחקנים -דומינו אנשים/ ששבש אנושי

הם החניכים..אפשר לשים עליהם כתרים לפי צבע החיילים/ בריסטולים

שמציינים את קלף הדומינו. ובששבש מכינים שתי קוביות גדולות

14

חניך יכנס לנעלי הזקן, אפשר להוסיף עוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם, המטרה היא שה

ויגיע אליו ממקום חוויתי.

מה אני/ אנחנו יכולים לעשות???-קישור לחיים .2

. מדברים על מה פרויקט ותיקים בתנועהים לחניכים על מתיישבים כולם ביחד ומספר

שלמדנו במערך האחרון ושהבנו כמה זה חשוב הקשר בין עולם הצעירים למבוגרים

ועה לעשות מעשה אנחנו שואלים אותם מה דעתם. אם הם ומספרים להם שהחלטנו כתנ

חושבים שזה נכון, מה אפשר לעשות, באיזה תדירות וכו'.

מחזקים אצל החניכים את תחושת הנתינה ההתבגרות שזה מעניק החשיבות של עשייה

לדוג' )נספח ג'( למען הזולת וכו. מציעים להם כמה רעיונות בסיס שחשבתם עליהם מראש

, להכין סרט תיעוד כל יום שישי בבית אבות השכונתי, להרים הצגה עם הזקנים קבלת שבת

"זקנים מספרים על עצמם"..( והעיקר הוא להשאיר מקום פתוח לרעיונות על העבר שלהם

שלהם ליצירתיות ולדמיון. להשאיר את השאלה פתוחה ובפעם הבאה שנפגשים לעשות

לפעול ולעשות! החלטה קבוצתית על צורת ההתנדבות ולהמשיך

15

הכנה למפגש עם ניצולי שואה – 6מס' פעולה

ניתן להעביר פעולה זו לקראת מפגש עם ניצולי שואה, אך ניתן גם להעבירה מבלי שיתקיים

מפגש, סביב יום השואה או בכל הזדמנות משמעותית אחרת

:מטרות

חשיפת החניכים לעולם ניצולי השואה .1

תרומתם ושותפותם של ניצולי השואה בבניית הארץ במעשיהם הכרות עם .0

ובבחירתם בחיים

הגדלת הסקרנות והמוטיבציה כלפי המפגשים .0

הבנה כי התרומה של המפגשים יכולה להיות הדדית הן לניצול והן לחניך .4

הפעולה: מהלך

ש כל חניך מצייר דמות של ניצול שואה וכותב מסביב איזה מאפיינים עולים לו ברא .1

כשהוא מדמיין ניצול.

מציגים את הציורים. .0

איזה דימויים יש לנו על ניצולי שואה? מה עולה לכם לראש כשאתם שומעים

שאתם הולכים לפגוש ניצול/ה? איך אתם מדמיינים אותו/ה?

?איך החברה תופסת את ניצולי השואה

?באיזה הקשרים שומעים בארץ על ניצולי השואה

ם זה היחס שראוי להם?איזה יחס הם מקבלים? הא

?איזה עוד דברים אתם יודעים על הניצולים

מתחלקים לזוגות/שלשות. כל קבוצית מקבלת כרטיסיה עם סיפור חיים של ניצול/ה .0

)נספח( בתוך הכרטיסיות מופיעות שאלות

חוזרים למליאה וכל קבוצה מספרת בקצרה על מה היא קראה ודיברה .4

דיון: .5

להמשיך ולחיות ולהיות פעילים ושותפים הניצולים עליהם קראתם בחרו

בבנייתה של המדינה. מה נתן להם את הכוח לכך לדעתכם?

16

?אילו דברים אנחנו צריכים לשאוב מהבחירה הזו

חשוב להסביר שדרך ההתמודדות והחיים של כל ניצול היא שונה וכמובן

שלא כולם היו פעילים כמו הדמויות שפגשנו, אך לכולם משותפת הבחירה

להמשיך ולחיות.

קטע שהוקרא על ידי צבי גיל, –"מנשר ניצולי השואה" קוראים קטעים מתוך .6

–עיתונאי וסופר בטקס שחתם את הכנס הבינלאומי על ''מורשת ניצולי השואה

ההשפעות האתיות והמוסריות לאנושות'', כקריאה לעולם כולו. הטקס נערך בבקעת

.0770הקהילות ביד ושם באפריל הקטע הוא ערוך והקטעים שבתוכו מתייחסים יותר לתוכן של הפעולה.

מצורף בסוף המסמך המלא לעיונכם )כדאי גם לצלם לחניכים(. המסמך

מדבר על המסרים המוסריים שצריך לקחת מהשואה, והוא חשוב ורלוונטי

יותר מתמיד אל מול גל הגזענות שפוקד אותנו

שאלות:

מאתנו הדור הצעיר? מה הציפייה שעולה מתוך הקטע

מה המשמעות של מפגש עם בני נוער שבוחרים להיות חניכים בתנועת

נוער עבור ניצולי השואה?

?מה אתם יכולים להביא למפגש

מה המשמעות של המפגש הזה עבורכם? אילו דברים אתם יכולים

לקחת ממנו?

ל גילם המבוגר. כפי שאתם יודעים, ניצולי השואה החיים הולכים ומתמעטים בש סיכום:

לכם ניתנה הזדמנות להיפגש עם ניצולים ששרדו את המלחמה ועלו לארץ והקימו בית

וחיים חדשים. לכם כבני נוער הפעילים בתנועה, הבוחרים להיות מעורבים ואקטיביים נתנה

הזדמנות להיפגש עמם, לשמוע את סיפורם ולשאוב מהם השראה ולהעניק להם תקווה כי

יר המחויב להמשך בנייתה של חברה צודקת.יש בארץ דור צע

17

.ואמנית משוררת, סופרת, בגמלאות מורה היא פרידמן-ברנהיים רחל למלחמת גויס אביה. חרדי בבית, כוסלובקיה'שבצ( בו'מוקצ' )במונקץ 1922 בשנת נולדה ברנהיים רחל

של באווירה גדלה רחל. היא אף הדת את האם עזבה הראשוני הזעזוע לאחר. חילוני וחזר הראשונה העולם .בעירה" הצעיר השומר" הנוער בתנועת חברה והייתה ציוני חינוך קיבלה היא. ומודרניות השכלה

1944 באביב. ההונגרית האנטישמיות את לחוות החלה ורחל הונגרי לשלטון' מונקץ הועברה 1939-ב: כתבה רחל. הגזים לתאי אמה נלקחה הסלקציה לאחר. לאושוויץ מאחיותיה ושתיים אמה עם רחל גורשה

שקשרה, הראש מטפחת את אמא של מראשה מרחיקה הייתי רק אילו כי, האשמה שבי בטוחה הייתי" ונראתה יפה אישה היתה היא. איתנו נשארת היתה היא, אבא של מותו על שנה לפי כמו, אבל לאות לראשה הסרתי לא למה. אשם ברגשות התייסרתי. יותר בוגרת נראתה לראשה השחורה במטפחת רק. מגילה צעירה ."בידה לאחוז ממשיכות היינו עוד המטפחת אותה לולא. ראשה מעל אותה. שבת ושירי עבריים שירים", התקווה" שרו ויחדיו, צעירות מספר רחל כינסה באושוויץ הראשון ביומה

קרסה בינינו שהאחרונה עד לשיר והמשכנו עמדנו: "רחל מספרת. בהן והצליף אס-אס איש נכנס בתגובה ."הפרגול ממכות פצועה ימים שמונה לאחר. הקטנה אחותה נספתה בה, המוות לצעדת רחל יצאה, במחנה חודשים מספר לאחר

בו ושרדו גרמני בכפר עזרה קיבלו, הונגריות לפשיסטיות התחזו הן. חברות שתי עם מהצעדה רחל התחמקה .האדום הצבא ידי על השחרור עד במסווה

. השחרור לאחר מעטים שבועות בתאונה נהרג אך, שרד אחיה. באושוויץ ואחותה אמה את איבדה רחל והיא, בצריף השוהים כל רצח לפני יום, באושוויץ החולים מצריף שהתחמקה לאחר שרדה חיה אחותה

.השואה לפני לארץ עלה, אליעזר, רחל של נוסף אח. בישראל כיום מתגוררת והקימה לזאב נישאה היא. יקום בקיבוץ ביתה את והקימה ישראל לארץ רחל הגיעה 1947 בספטמבר

מכן לאחר. למתקשים עזר ובשיעורי המיוחד בחינוך כמצטיינת והתגלתה בקיבוץ עבדה רחל. משפחה .בקיבוץ תפקידים שורת מילאה

- ספריה חמשת בין. לכתוב רחל החלה נפילתו בעקבות. הכיפורים יום במלחמת נפל, דני, רחל של בנה זכה, סינית בהן, שפות 14-ל שתורגם ספר, בשואה קורותיה את מתארת היא בו", במרתף עגילים" הספר

קורותיה על וסיפרה, עדות כאשת רחל פעלה לאחרונה עד. לסרט עיבוד של בתהליכים ונמצא בפרסים באזור לשלום התקווה על שכתבה שיר. ועוד חיילים, סטודנטים, תלמידים בהם, רבים קהלים בפני בשואה

השואה זיכרון להפצת בפעולתה רחל ממשיכה כיום. וספרדית אנגלית, לערבית ותורגם ם"אקו בפרס זכה .ילדים עם עבודתה על כותבת כן וכמו .נינים ושני נכדים שישה, בנות שתי ולה, ל"ז לזאב נישאה רחל

עליה? האם דמותה של רחל דומה לדמות הניצול שחשבתם

?במידה והייתם פוגשים אותה מה הייתם רוצים לשאול אותה

?מה הייתם רוצים להגיד לה? מה אתם שואבים מהסיפור שלה

18

חנה בר ישע היא אשת חינוך ובעבר הייתה מנהלת בית ספר תיכון.בהונגריה. עם גירוש בני משפחתה מהונגריה לאושוויץ, בשנת 1300חנה בר ישע נולדה בשנת

1344. היא הועברה לבירקנאו, למחנה הנשים ההונגריות, ובנובמבר 10, היתה חנה בת 1344הגיעה 1345הועברה למחנה הייניכן בגרמניה, שם עבדה בבית חרושת לתותחים. באביב

חנה לטרזיינשטט בצעדת המוות. כל בני משפחתה הקרובה נספו בשואה.. ידעתי שאם 10כבת –ט, הייתי חלשה מאד "ביום השחרור, כשאני יושבת בשערי טרזיינשט

כנראה בחרתי -אמות. אינני יודעת איך זה קרה, אבל קמתי -אני אשאר לשבת שם בחיים."

עם השחרור סירבה להצעת דודתה לנסוע לארצות הברית, ובחרה לעלות לארץ ישראל. היא ה ממנו כתבה מכתב לדודה, יצחק רוזנר, שעלה לארץ לפני המלחמה. במכתב ביקש

הגיעה חנה לארץ, לאחר מסע 1346להשתייך אליו, כי הרגישה תלושה ולא שייכת. בשנת ארוך ברחבי איטליה. כשעלו לאונייה נדרשו הנוסעים להיפטר מחפציהם, וחנה נאלצה

מגבת רקומה, מזכרת מאמה. –להשליך לים את רכושה היחיד התגייסה לגדנ"ע וסיימה קורס בארץ הצטרפה חנה לבית הספר החקלאי "מקווה ישראל",

מ"כים. היא השתתפה במלחמת השחרור בקיבוץ בארות יצחק, ולאחר המלחמה סייעה בהקמת קיבוץ משואות יצחק. חנה היתה מנהלת בית הספר התיכון במרכז שפירא, בקרבת אשקלון, מקום מגוריה, והיא מסייעת לקליטתם של בני נוער מאתיופיה. כמו כן היא נוסעת

ה עם משלחות בני נוער וצבא לפולין.כעד"הרגשתי, במלוא העוצמה, שכאן, על כתפי, אני נושאת עלי משימה. אני לא יכולה מבלי

לספר. המשימה הזו נתנה בי עוצמה כל כך אדירה, שכאילו משהו בער בתוכי. הרגשתי שיש יד. הרגשתי לי תפקיד, שזה לא יכול להיות שאני נשארתי בחיים מבלי שיש לי עכשיו תפק

שאני רוצה לספר, והרגשתי שעכשיו זה הזמן לתת, לספר את הסיפור, ולהפנים בבני הנוער, כדי שהם יזכרו וכדי שהם ידעו להמשיך ולספר."

חנה נישאה לחיים )וולטפרייד( ז"ל ולה שתי בנות, שבעה נכדים ושני נינים. האם דמותה של חנה דומה לדמות הניצול שחשבתם עליה? • במידה והייתם פוגשים אותה מה הייתם רוצים לשאול אותה? • מה הייתם רוצים להגיד לה? מה אתם שואבים מהסיפור שלה? •

19

פרופסור קלמן פרק הוא חוקר בתחום הרפואה באוניברסיטה העברית.

, עם פלישת הגרמנים לברית 1341בקובנה, ליטא. בקיץ 1307קלמן פרק נולד בשנת 1344עם משפחתו בגטו קובנה ונשלח לעבודות כפייה. ביולי 11-קלמן בן ההמועצות, נכלא

התפשטה השמועה על חיסולו הקרב של הגטו. בני משפחת פרק ניסו להתחבא אך נתפסו והועלו לקרון בהמות. במהלך הנסיעה הניף האב את קלמן אל הצוהר בדופן הקרון ובטרם

ן אדם". ציווי זה מלווה את קלמן בחייו עד השליכו החוצה אמר לו ביידיש: "קלמן, היה ב היום.

קלמן אימץ זהות ליטאית וכך שרד את תקופת הכיבוש הגרמני. לאחר השואה הצליח ליצור . הוא הצטרף 1345-קשר עם דודו שחי בירושלים, וכך קיבל אישור עלייה ועלה ארצה ב

ורה ראשי ומנהל ללח"י, נפצע במלחמת השחרור והתגייס לצה"ל. לאחר שחרורו היה מבבית הספר הצבאי )מחנה מרכוס בחיפה(, שם למדו עברית חיילים ועולים חדשים שהגיעו

. קלמן פיתח שיטה ללימוד עברית, בזכותה דיברו החיילים עברית בתוך 57-לארץ בשנות ה שלושה שבועות.

קלמן למד וטרינריה בשוויץ, ולאחר מכן הקים את המחלקה לאנטומיה ופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא ייסד והקים את בית הספר לרפואה וטרינרית על שם קוֶרט

באוניברסיטה העברית, ניהל את בית הספר בשנותיו הראשונות, ואף גייס כספים לבניית בית החולים הווטרינרי ולרכישת ציודו.

רית ונציג פרופ' קלמן פרק, הוא מנהל כבוד של בית הספר לווטרינריה באוניברסיטה העבהציבור במועצה העליונה למזון מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הוא עוסק במחקר

מאמרים בעיתונות המקצועית. קלמן נשוי, אב לשני בנים 077-וירוסים וסרטן, ופרסם כ וסב לשישה נכדים.

בלבד, במכנסיים קצרים וחולצה אחת, קפצתי מהרכבת אל עולם עוין. בעגמת נפש 14"בן המשכתי והצלחתי להשאיר להם –נוראה עזבתי את אהובי לגורלם, ובחשבון נפש מאוחר

זכר ולספר. לפני שקפצתי מהקרון לא בכינו ולא התנשקנו. אבא רק הביט בי ואמר: 'קלמן, היה בן אדם' )'קלמן, דו זולסט זיין א מענטש'(. המשפט האחרון הזה היה צוואתו של אבי.

ת עצמי, האם פעלתי לפי הצוואה של אבי. כל חיי ניסיתי לשקול את הרבה שנים אני בוחן אמהלכי לפי אמירה זו. ציווי זה הנחה את כל החלטותי, האישיות והמקצועיות. זה אולי לא

מובן תמיד, אבל זהו ציווי פנימי וחובה מוסרית." האם דמותו של קלמן דומה לדמות הניצול שחשבתם עליה? • שים אותו מה הייתם רוצים לשאול אותו?במידה והייתם פוג • מה הייתם רוצים להגיד לו? מה אתם שואבים מהסיפור שלו? •

21

נספח ב' קטעים מתוך: "מנשר ניצולי השואה"

צבי גיל

אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור את מה שאירע בשואה''. יוותרו רק ספרי זיכרונות הארץ אדם שיוכל להעיד: ''אני זוכר

ומחקר, תמונות וסרטים, ועדויות ניצולים. או אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי, החתום בבשרנו ובנשמתנו, לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות

לצקת בו תוכן ומהות.ת וזוועות מלחמת העולם השנייה, ואנו, שרידי יהדות , נדמו קולו1345שנים, באביב 50לפני

אירופה, יצאנו ממחנות המוות ומגאיות ההריגה, אחד מעיר ושניים ממשפחה, מוכים ומרי נפש, מיותמים, ללא קהילה וללא בית, ובלי נפש קרובה המחכה לנו ברחבי תבל.

הגטאות, רכבות המלחמה הסתיימה, אך אנו תהינו, נבוכים וכואבים, האם אחרי חשכת המוות ומחנות הריכוז וההשמדה, נהיה עוד מסוגלים להחיות בקרבנו את פתיל החיים,

לאהוב, לעבוד, להקים משפחות ולציין ימי חג ומועד? אנו לא נהפכנו לשונאי אדם ולשוחרי נקם על דם נקיים. זוהי עדות ניצחת לערכי המוסר הטבועים בהווית עמנו עתיק היומין,

. שיקמנו את עצמנו, השתלבנו במאבק אנו בחרנו בחייםברוח האדם ובהשגחה. ולאמונה להקמת מדינת ישראל ותרמנו לחברה בישראל ובארצות ההגירה השונות שאליהן הגענו.

...במסורת היהודית הזיכרון הוא ערך מכונן. ואולם, אין הזיכרון מבודד כערך עצמאי אלא ניצולי השואה שהזיכרון צרוב בבשרנו, באים להעביר נסמך לחובה המוסרית. היום, כשאנו,

את לפיד שליחות הזכירה לדורות הבאים, אנו מעבירים עמו גם את המסר היהודי שהזיכרון צריך להוליד למעשה ולמחויבות מוסרית. הוא צריך להיות הבסיס לפעולה ומקור

הכוח ליצירת עולם טוב יותר.בחורבן, ברוע ובאבדן צלם אנוש המאיימים על כל ערך ...על אף שזיכרון השואה טעון וספוג

אנושי, אנו, הניצולים שצעדנו בגיא צלמוות וראינו כיצד משפחותינו, קהילותינו, ועמנו מושמדים, לא שקענו אל תהומות הייאוש ולא איבדנו את האמונה באדם ובצלם אלוהים.

מסר של –מנו ולעולם אנו מבקשים לחלץ מן הזוועה שחרצה בבשרנו, מסר חיובי לע מחויבות לערכי האדם והאנושות.

21

להעשרה: מנשר ניצולי השואה

צבי גיל

אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד: ''אני זוכר את מה שאירע בשואה''. יוותרו רק ספרי זיכרונות

וסרטים, ועדויות ניצולים. או אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי, החתום ומחקר, תמונותבבשרנו ובנשמתנו, לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות

לצקת בו תוכן ומהות.

, נדמו קולות וזוועות מלחמת העולם השנייה, ואנו, שרידי יהדות 1345שנים, באביב 50לפני צאנו ממחנות המוות ומגאיות ההריגה, אחד מעיר ושניים ממשפחה, מוכים ומרי אירופה, י

נפש, מיותמים, ללא קהילה וללא בית, ובלי נפש קרובה המחכה לנו ברחבי תבל.המלחמה הסתיימה, אך אנו תהינו, נבוכים וכואבים, האם אחרי חשכת הגטאות, רכבות

ים להחיות בקרבנו את פתיל החיים, המוות ומחנות הריכוז וההשמדה, נהיה עוד מסוגללאהוב, לעבוד, להקים משפחות ולציין ימי חג ומועד? אנו לא נהפכנו לשונאי אדם ולשוחרי

נקם על דם נקיים. זוהי עדות ניצחת לערכי המוסר הטבועים בהווית עמנו עתיק היומין, בנו במאבק ולאמונה ברוח האדם ובהשגחה. אנו בחרנו בחיים. שיקמנו את עצמנו, השתל

להקמת מדינת ישראל ותרמנו לחברה בישראל ובארצות ההגירה השונות שאליהן הגענו. מדינת העם היהודי. היה זה עבורם לקח קיומי -מרבית שרידי השואה באו לישראל

מהשואה. ביסודותיה של מדינת ישראל הונחו לא רק זכרם של שישה מיליון מבני העם ם ההיסטוריים כדי שלא תשנה עוד שואה.היהודי שהושמד אלא גם הלקחי

מאז ועד היום אנו מתמודדים עם הסוגיות המעיקות הרבות העולות מסיפור השואה: על ידי הגרמנים כסכנה לאנושות שיש -מה ולמה נעשתה הזוועה? מדוע סומנו היהודים על

י להשמידם? מדוע דווקא מקרב העם הגרמני שהוליד הוגים ומורי הלכה באתיקה וענקיצירה בתרבות המודרנית יצאו הרוצחים שיצרו והפעילו את מכונת ההשמדה חסרת

התקדים?!אמנם, אנחנו ציבור פלורליסטי, רב פנים ודעות, אך משותף לנו ומאחד אותנו הרצון למסור

לדורות הבאים את לקחי חיינו המיוסרים בטרם ירד המסך וייפרדו גם אחרוני הניצולים אתר ההנצחה של העם היהודי לשואה –, מירושלים, מיד ושם מזירת החיים. מכאן

ולגבורה, ומן המעמד הזה של הכנס הבינלאומי שהתכנס כדי להעלות על נס את דבר הניצולים אנו משמיעים את קולנו.

במסורת היהודית הזיכרון הוא ערך מכונן. ואולם, אין הזיכרון מבודד כערך עצמאי אלא

יום, כשאנו, ניצולי השואה שהזיכרון צרוב בבשרנו, באים להעביר נסמך לחובה המוסרית. האת לפיד שליחות הזכירה לדורות הבאים, אנו מעבירים עמו גם את המסר היהודי

שהזיכרון צריך להוליד למעשה ולמחויבות מוסרית. הוא צריך להיות הבסיס לפעולה ומקור הכוח ליצירת עולם טוב יותר.

בה המוסרית העליונה אשר הוטלה על האנושות בהר סיני. זיכרון היא החו –''לא תרצח'' הרצח של ששה מיליוני יהודים ועוד רבים אחרים בידי הנאצים ועוזריהם, מחייב אותנו

בחובה שאין למעלה ממנה לצו של ''לא תרצח''. החיים הם יצירת אלוה שבן אנוש לא יהין מזיכרון השואה אנו קוראים לחתור ליטול מזולתו, מאדם שנברא בצלם אלוהים. כחלק

ללא לאות לשמירה קפדנית על חיי אדם ולהימנע משפיכות דמים.

אנו, כמי שכבודם האנושי חולל עד עפר ובשמם של אלו שגורלם נחתם להשפלה מזוויעה בטרם הוצאו להורג, קוראים לעולם כולו להתאחד סביב ערכי זכויות האדם והשוויון בין

22

בדל דת, גזע, לאום, מעמד חברתי או מין. רודנות ואלימות פוליטית כמו בני האדם ללא הניצול כלכלי אכזרי תוך רמיסת כבודם האנושי של יחידים וקבוצות, הם חטאים שאין להם

כפרה ואשר על העולם הנאור להתאחד בפעולה נחושה כנגדם. שות הכל כדי שבעיות אין חלופה ממשית לקיום זה לצד זה של בני האדם ושל העמים. יש לע

יפתרו לא בשפיכות דמים אלא בסיג ובשיח, במזרח התיכון ובעולם כולו.

אנטישמיות וכל סוג אחר של גזענות טומנים בחובם סכנה לא רק ליהודים אלא לכל העולם. חבויות בהם מגמות שיכולות להוביל לרצח עם. בימים אלו ה''אנטישמיות החדשה'' מכוונת

יהודים, נגד ישראל ונגד הציונות, תוך הפיכת מושגים אלה למושגים נרדפים. בו זמנית נגד התופעות אלה שכיחות גם בתעמולה הבאה מהעולם הערבי. השואה הראתה לעולם עד היכן

מגיע כוחן ההרסני של האנטישמיות והגזענות. הכחשת השואה, מזעור השואה ובנאליזציה מתבקשות מהעבר והפקת לקחים לעתיד. אנו של השואה, הם פתח מילוט מהסקת מסקנות

נציגיו של דור הניצולים קוראים לכל אנשי המצפון בעולם לעקור תופעות אלה מן השורש ולהיאבק בהן ללא פשרות.

על אף שזיכרון השואה טעון וספוג בחורבן, ברוע ובאבדן צלם אנוש המאיימים על כל ערך וראינו כיצד משפחותינו, קהילותינו, ועמנו אנושי, אנו, הניצולים שצעדנו בגיא צלמוות

מושמדים, לא שקענו אל תהומות הייאוש ולא איבדנו את האמונה באדם ובצלם אלוהים. מסר של –אנו מבקשים לחלץ מן הזוועה שחרצה בבשרנו, מסר חיובי לעמנו ולעולם

מחויבות לערכי האדם והאנושות.

בני תרבות, היא שקבעה את אמות המידה השואה שייכת למורשת האוניברסלית של כל לרוע המוחלט. לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים,

לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות.שנוא עליך מן הכנס הזה ביד ושם בירושלים יוצאת לעולם קריאתו של הלל הזקן: ''מה ש

אל תעשה לחברך'' ואידך זיל גמור! זהו המסר שלנו לאנושות, זאת המורשת לדורות הבאים.