אלכסיי טולסטוי

פתח הזהב מ

או הרפתקאות בורטינו

א. טולסטוי

מפתח הזהב או הרפתקאות בורטינו

http://daphnandco.blogspot.co.il

סטויאלכסיי טול

פתח הזהב מ

או הרפתקאות בורטינו

: לוי צירולניקובואיורים מרוסית תרגום

עריכה: גליה הראל

Daphna and Company

Алексей Николаевич Толстой

Золотой ключик, или Приключения Буратино

במוסקבה 6391-ודפס לראשונה בה

תודה צב על תמונת השערלפולינה רוסטוב

רים: התנצלות על איכות האיואני מאמין שעם הזמן יימצא מפתח הזהב בעברית מאייר מוכשר ומיקצועי. בינתיים, לאחר

לתרום איורים נשארו ללא מענה במשך שלוש שנים כמעט, נאלצתי לצייר בעצמי, שקריאותיי

של לאוניד ולדימירסקי ז"ל. הנפלאיםת האיורים ראבהש

Copyleftהערת

ShareAlike -NonCommercial-Creative Commons Attribution er aThis work is licensed und

.4.0 International License

שמ ח ת ה ה ב נ פ ד ל

יו א ל ב ס

מכבים

8169באפריל 82

ייהספר זה מוקדש לליודמילה אילייניצ'נה טולסט

ינוט ר ומפתח הזהב או הרפתקאות ב

הקדמה

בובת של יהפינוקיו או מסעות"שמו היה אחד. קראתי ספר – מזמן ,מזמן – כשהייתי קטן

(.ינוט ר וב –)בובת עץ באיטלקית "עץה

הרפתקאותיו המרתקות של אודות לעתים קרובות הייתי מספר לחבריי הבנים והבנות על

והמצאתי מסעות שכלל לא אחראבל מאחר שהספר אבד לי סיפרתי כל פעם באופן . ינוט ר וב

היו בספר.

והחלטתי לספר לכם, ילדות וילדים, ינוט ר וב קהוותי, נזכרתי בידידי רבות אחר שניםל ,כעת

עץ.הקטן העשוי אישהשל ותאת תולדותיו המופלא

י טולסטוייאלכס

1

שצייץ בקול אדםעץ בולרואה פתאום גר ה הנפ ז ג׳ו

.'סגול אף"היה , וכינויו הפ ז נגר זקן ג׳ו חי בעיירה על שפת הים התיכון בעבר הרחוק

חורף.האח בימי של ה הלהסקהמשמש רגיל , בול עץבול עץ ראה פתאוםהוא באחד הימים

שולחן...לכמו רגל ממנו משהו לגלףאפשר - ,לעצמו הפ ז אמר ג׳ו - ,לא רע חפץ -

מעטסובב - ים,כי גם המשקפיים היו ישנ -ך בשרו יםקשורו שהיו משקפיאת הרכיב הפ ז ג׳ו

, אך ברגע שהחל להכות נשמע קול דקיק להפליא בגרזן והחל להכות בועץ בידיו הבול את

של מישהו:

בבקשה! אוי, לאט לך,-אוי -

אין איש... -, סביב בית המלאכה לקצה האף, הביט וה הזיז את משקפיפ ז ג׳ו

איש...אין -, עבודהההוא הציץ מתחת לשולחן

איש...אין -העץ, שבבי שלהוא הציץ בסל

ד להוא הוציא את ראשו מ ע ...לא היה ברחוב איש -, דלתב

...?"מי זה פה יכול לצייץ" -. לעצמו חשב ג׳וזפה -" זה רק נדמה לי? "הייתכן כי

... בבול העץ הכאך ה שנית, וגם הפעםת הגרזן הרים א הוא

קול דקיק. יילל -אוי, זה כואב, אני אומר לך! -

אפילו נכנס ,הוא בדק בכל פינות החדרו כוסו זיעה... משקפי ףאו באמתהפעם נבהל ג׳וזפה

זמן רב התבונן בארובה.ו וראשאת סובבלתוך האח,

...יש לא היה שםא -

חשב ג׳וזפה לעצמו. - "?ותמצלצלשלי אוזניים והא טוב לי שתיתי משהו לוא"

...לא, היום הוא לא שתה שום דבר לא טוב

קצוג׳וזפה לאחר שנרגע מעט לקח צא קצת, בפטיש כדי שהלהב י ה, הכה באחוריהע מ

להחליק החל ואך ,הניח את בול העץ על שולחן העבודה י,ולא פחות מדי מדיי לא יותר

אותו...

ציוץ נואש... צייץ הקול הדקיק - אותי? טאתה צוב ,לי, מה זה תקשיבאוי, אוי, אוי, אוי, -

קצוג׳וזפה הפיל שהקול הבין הוא :רצפהעל הישר והתיישב הי, נרתע לאחור הע את המ

הדקיק יוצא מתוך בול העץ.

2

, לראשו םכובע רחב שוליי, ערים עם תיבת הנגינה הנהדרתה ןבי לור נדד ק בעבר

נגינה הרוויח את לחמו. בובשירה ו

3

לור ג׳וזפה נותן את בול העץ המדבר מתנה לחברו ק

לבקר את ג׳וזפה. לור ק -נגינה המפעיל תיבת ,נכנס ידידו משכבר הימיםבאותו רגע

, ובשירה לראשו כובע רחב שוליים, ערים עם תיבת הנגינה הנהדרתה ןבי לור נדד ק בעבר

ינה הרוויח את לחמו. נגבו

התקלקלה מזמן. וכעת היה קרלו כבר זקן וחולה, ותיבת הנגינה של

מה זה אתה יושב על הרצפה? -כנסו לבית המלאכה. יאמר בה -שלום לך, ג׳וזפה, -

בול לעבר ענה ג׳וזפה והציץ -, איבדתי בורג קטן... מילא, מי צריך אותו! מה לומראני, -

? קשישא , ומה שלומך,טובהעץ.

נותן עצהעוזר לי, היית לואיך להרוויח פת לחם... אני כל הזמןחושב -ענה קרלו. -, רע -

...או משהו לפחות

"פטר מבול העץ הארור הזה.תתכף א"אמר ג׳וזפה בעליצות וחשב לעצמו: -בקלי קלות, -

...ביא אותו הביתהות ,על השולחן מונח בול עץ מצוין, קח אותו, קרלו - ראה ,אין קל מזה -

בול העץ הביתה ואפילו אח אין את ומה הלאה? אביא -ענה קרלו המדוכדך, -ה, ח -הח -ח א -

לי בחדרון.

ף, קרלו... קח סכין, על עסק אני מדבר אתך - מד אותה לומר כל מבול העץ הזה בובה, ל גל

תרוויח פת כך בתים. הרות תה בחצתסתובב א ואחר כך מיני מילים מצחיקות, לשיר ולרקוד,

לחם וכוסית יין.

עליו היה מונח בול העץ: ש נשמע קול עליז משולחן העבודה באותו רגע

בראבו, המצאה נהדרת, אף סגול! -

מאיפה הקול? -, ג׳וזפה שוב נרעד מפחד, אבל קרלו רק הביט מסביב בפליאה

. לךאת בול העץ שאולי על העצה, תביא ,ג׳וזפה ,תודה לך ,טוב -

אבל נראה שהוא החזיק אותו . לידידובמהירות ותחב אותו ג׳וזפה את בול העץ אז לקח

של קרלו. וראשוהכה בשבול העץ קפץ מעצמו בצורה מרושלת, או

זעק קרלו הנעלב. -אח, כאלה הן המתנות שלך! -

אחי, לא אני הרבצתי לך., סלח לי -

אני בעצמי דפקתי לי על הראש? ,אז מה זה -

לא, אחי, כנראה בול העץ עצמו דפק לך על הראש. -

לא נכון, זה אתה דפקת... -

לא, לא אני... -

אך אתה גם שקרן. -אמר קרלו, -ידעתי שאתה שתיין, אף סגול, -

!...י, תתקרב אליבוא -צעק ג׳וזפה. -! מקללאה, אתה עוד -

...אתה תתקרב, ואני אתפוס אותך באף! -

4

ף, קרלו... קח סכין, על עסק אני מדבר אתך - ל מד אותה לומר מבול העץ הזה בובה, ל ג

בתים.התה בחצרות תסתובב א ואחר כך כל מיני מילים מצחיקות, לשיר ולרקוד,

תרוויח פת לחם וכוסית יין.כך

5

ג׳וזפה . הסגול פו. קרלו תפס את ג׳וזפה באזהל ע זה ץולו לקפוהחפחו נשני הזקנים הת

יד האוזניים.ללו בשערות השיבה שצמחו לו תפס את קר

צייץ ועודד אותם צווחני משולחן העבודה וקול דק הם התחילו להרביץ זה לזה כהוגן. כך אחר

:אותו זמןכל

תכניס לו, תכניס לו, כמו שצריך! -

ג׳וזפה אמר: נשף.תלבסוף התעייפו הזקנים והחלו לה

..., אהנתפייסאולי -

: השיב קרלוו

מילא, בוא נתפייס... ,נו -

והלך הביתה., שם אותו תחת זרועו . קרלו לקח את בול העץנשקו זה לזההזקנים

שם בורטינובלה וקוראבובת עץ מגלף קרלו

בקיר מול הדלת. -אח יפה בחדרון לא היה דבר מלבד .קרלו חי בחדרון מתחת למדרגות

היו הם - תייםהאש לא היו אמ רותח עלהתבשיל ההאש והסיר עם כןהאח היפה ו אבל

.ןבד יש ה שלמצוירים על פיס

את בחןאחר שול, הרגליים שולחן חסרהיד לעל הכיסא היחיד קרלו נכנס לחדרון, התיישב

לגלף ממנו בסכין את בובת העץ. חלה מכאן ומשםבול העץ

ינואקרא לה "הבה -הרהר קרלו. - "איך אקרא לה?" ט בעבר י מזל.. השם הזה יביא לבור

ינו -לכולם קראו בורטינו: האב -הכרתי משפחה אחת, ט גם כן -בורטינו, הילדים -ם , הא בור

"דאגות... בליבורטינו... כולם חיו בשמחה ו

...עיניים -מכן אחרול ,מצח -לף שערות על בול העץ, אחר כך יהוא ג ראשית

...העיניים מעצמן ונעצו בו מבט נפקחופתאום

לו לא רצה להראות שנבהל ורק שאל בחיבה:קר

, למה אתן מביטות בי בצורה משונה כל כך?שלי עץהעיני -

אף גילףם, אחר כך י י ח ל גילףלא היה לה פה. קרלו עדייןשמכיוון אולי -אבל הבובה שתקה,

רגיל... -

כ חכח רלו קש עד כדי כךמחודד , לצמוח, ויצא אף ארוך, החל האף להתארך מעצמו לפתע

בגרונו:

...ילא טוב, ארוך מדי -

-כך נשאר ו התפתלהאף הסתובב, בלא הועיל.אך ,ל לחתוך לו את הקצהחההוא

ומחודד. סקרן, ארוךחוטם ארוך

הפה מיד: נפתח םגולפו השפתייוהנה אך , בפה" טפל"ל החלקרלו

6

-כך נשאר ו התפתל האף הסתובב, בלא הועיל.אך ,התחיל לחתוך לו את הקצההוא

ומחודד. סקרן, ארוךחוטם ארוך

7

ה!ח -הח -הי, ח ח -יח -יח -

מתגרה., לשון צרה ואדומה וונשלחה מתוכ

לחטט... ,לגלף לתעלולים האלה והמשיך להקציע,התייחס לא קרלו כבר

...ידיים, , גוףרצוואעשה לבובה סנטר, הוא

קרחת של על הבורטינו לחבוט באגרופיו החל האצבע האחרונהאת קרלו לגלףסיים אך

ולדגדג אותו. טקרלו, לצבו

...תפרעמאותך, ואתה כבר להרכיבעדיין לא סיימתי הרי -אמר קרלו בקשיחות, -שמע לי, -

הלאה... אה? תךמה יהיה א

באבא , הביטשלו העגולות העכבר ובורטינו, בעיני במבט נוקשה,הוא הביט בבורטינו ו

קרלו.

סיים את העבודה בכךגדולות. םכפות רגלייולו קרלו רגליים ארוכות עשה ממקלוני עץ

לכת.להעץ על הרצפה כדי ללמדו פרחחוהעמיד את

קפוץ, -ץ יבורטינו התנדנד, התנדנד לו על הרגליים הדקיקות, צעד פעם, צעד שנית, קפ

ולרחוב. -ישר לדלת, מעל המפתן -

: מודאגחריו הלך א קרלו

... היי, נוכל קטן, חזור! -

נקשו על -טק -טק, טיק-טיק -עץ שלו הרק סוליות ובורטינו רץ ברחוב כמו ארנב, איפה!

האבנים...

צעק קרלו. - פסו אותו!ת -

שפם ולו אורח צחקו והצביעו על בורטינו הדוהר. בצומת רחובות עמד שוטר ענק יעובר

וכובע משולש.מסולסל

, חוסם בהן את הרחוב כולו. בורטינו ניסה לחמוק ורגליאת שק יאיש עץ קטן הוא פ הכשרא

...עד שהגיע אבא קרלובו אותו באף והחזיק בין הרגליים, אבל השוטר תפס ממנו

קרלו ורצה לתחוב את בורטינו לכיס אמרמתנשף, -, תך, אני כבר אתחשבן א , חכהחכה, נו -

...מעילו

כיס תוך רגליים כלפי מעלה מעם הלעיני כולם להיראותבורטינו רצה לא כלל ביום עליז כזה

כ ת חבטנהוא חמק בזריזות, -מעילו של אבא קרלו, דר מ ...והעמיד פני מתב

עסק ביש. אמר השוטר, נראה לי פה ,י, אייאי

ראשיהם.ומנדנדים את בבורטינו השוכב מביטים ,עוברי אורח החלו להתאסף

כנראה מרעב... -מרו אחדים, א -ן, כמס -

מפעיל תיבת הנגינה הזקן הזה רק מעמיד פני -אמרו אחרים, -מוות, הכה אותו לקרלו -

, רע לב...רעאדם טוב, הוא בן אדם

תו לתחנת ואוגרר ואר מעילו ותפס את קרלו האומלל בצ השוטר בעל השפםכששמע זאת

משטרה.ה

8

בקול רם: ונאנק גרר את נעליו בדרך המאובקתקרלו

!עץמילדון הלי את עשיתיח, לדאבוני וח, אוא -

בדילוגים...הרים בורטינו את האף, הביט סביבו ורץ הביתה מאנשים כשהרחוב התרוקן

לבורטינו עצה חכמה מדבר נותןהר צ ר צ ה

לחדרון תחת המדרגות השתטח בורטינו על הרצפה ליד רגל הכיסא.כשהגיע

?ול להמציאאיזה עוד תעל -

קטנות, -היוולדו. מחשבותיו היו קטנותלהראשון היה זה לבורטינו רק היום לא צריך לשכוח ש

שטותיות.-קצרות, שטותיות-קצרות

:קול ואז נשמע

צר.-צר, צר -צר, צר -צר -

דומה קצת למקק, אבל עם ראש של חרגול. היצור ישב על הקיר מעל הבורטינו הבחין ביצור

.צר -צר - ,שקט צרצור והשמיעהאח

שפם ארוך. ת בצבעי הקשת ומזיזו, מעין זכוכיים בולטותימביט בעינ -

היי, מי אתה בכלל? -

מאה שנה.מאני גר בחדר הזה יותר -ענה היצור, -המדבר, רצ ר צ ה אני -

!אני פה בעל הבית, הסתלק מפה -

.המדבר רצ ר צ ה ענה -בו חייתי מאה שנה, שר דח לעזובטוב, אני אלך, אף על פי שעצוב לי -

תקשיב לעצה מועילה. ךאללפני ש אבל -

זקן... רצ ר זקוק לעצות של צ אני מש -מ-מ -

לאבא קרלו, אל תצא הקשבת, עזוב את השובבו -ר, צ ר צ אמר ה -בורטינו, בורטינו, ,אח -

לך סכנות , או שצפויותעצתיספר. זאת המטרה וממחר תתחיל ללכת לבית בלימהבית

בעבור חייך. לא אתן איומות והרפתקאות נוראיות. אפילו זבוב מת יבש

.בפליאה שאל בורטינו -מדוע? -מ-מ -

המדבר. רצ ר צ ה ענה -מדוע, -מ-עוד תראה מ -

ץ-קר ח ,אה, אתה - ר בעולם אני אוהב הרפתקאות דבר יותר מכל -צעק בורטינו. -בן מאה! ש

ציק אני ציפורים, הרוס ק אטפס על גדרות, אמחר השכם בבוקר אברח מהבית, איות.נור

!...תעלולים, אתה תראה כלבים וחתולים... ועוד אמציאשל בזנבות משוךאלילדים,

אתה עוד תזיל.צר לי, צר לי עליך, בורטינו, דמעות מרות -

שאל שוב בורטינו. -מדוע? -מ-מ -

טיפש.יש לך ראש עץ מכיוון ש -

9

על השולחן, תפס פטיש ושיגר אותו אל ראשו של -אז קפץ בורטינו על הכיסא, מהכיסא

הצרצר המדבר.

רי האח, עוזב את ושפמו וזחל אל מאחהזיז את , עמוקההצרצר הזקן החכם נאנח אנחה

החדר לתמיד.

ל קלות הדעת של עצמו שקפח את חייו במכמעט ובורטינ

בית-אלף ספרם מנייר צבעוני וקונה לו אבא קרלו מדביק לו בגדי

ה משעמם לגמרי. היום עשמדרגות נלתחת מתקרית עם הצרצר המדבר בחדרון האחר ל

בבטן של בורטינו היה קצת משעמם. גםנמשך ונמשך.

ופתאום ראה עוף צלוי בצלחת. ועיניאת הוא עצם

העוף בצלחת נעלם. -עיניים, את הח קחיש פ

חצי עם ריבת פטל.-ראה צלחת עם דייסת סולת חצי -, ועיניאת שוב עצם

חצי עם ריבת פטל.-אין צלחת עם דייסת סולת חצי -עיניים, את הח קפ

או אז קלט בורטינו שהוא נורא רעב.

הוא רץ אל האח ודחף את האף לתוך הסיר הרותח על האש. אבל האף הארוך של בורטינו

אח, גם האש, גם העשן וגם הסיר צוירו על ידי ו יודעים גם החנכמו שאנ כיסיר לעבר מבעד

בד ישן. של הקרלו האומלל על גבי חתיכ

מאחורי הבד בתוך הקיר היה משהו דומה לדלת -בורטינו הוציא את האף והביט לתוך החור,

כלום. ב להבחיןבלתי אפשרי היה שעד קטנה, אבל היו שם כל כך הרבה קורי עכביש

.כרסם שחתולעוף של או עצם הימצא פת לחם יבש אולי -ות, בורטינו הלך לחטט בכל הפינ

האומלל לארוחת הערב! קרלושמור ללא היה דבראך כלום,

על אדן החלון אותהאותה, העמיד הוא חטףביצת עוף. בשבבים הסל בתוך לפתע הבחין

שבר את הקליפה. -טוק -טוק -האף בעזרתו

בתוך הביצה צייץ קול קטן:

איש עץ קטן.תודה לך, -

.מחייכותפלומה במקום זנב ועיניים בעלמתוך הקליפה השבורה השתחל החוצה אפרוח

עוף מחכה לי בחצר מזמן.-להתראות! מאמא -

.בקושי ראו אותו -חלון, לוהאפרוח קפץ מבעד

רוצה לאכול! -זעק בורטינו, -אוי, אוי, -

.החל להחשיךחדר ה -היום סוף סוף פסק מלהימתח

בשקט. -יד האש המצוירת ומרוב רעב שיהק בשקט לטינו ישב בור

11

. יצא, רחרח והזדחל החוצה שמןרצפה הופיע ראש לוהוא ראה: מתחת למדרגות, מתחת

.קצרותם ירגלי ולובעל חיים אפור

בזעף רשרש בין -טט, יהוא ניגש לסל עם השבבים, נכנס לשם, רחרח וח למהר בלי

אותה שבר בורטינו.שאת הביצה השבבים. יש להניח שהוא חיפש

הוא יצא מהסל וניגש לבורטינו. הריח אותו, מסובב חוטם שחור עם ארבע שערות כך אחר

דו, גורר אחריו זנב ארוך הוא עבר לצ -ארוכות מכל צד. בורטינו לא הריח שום דבר אכיל,

ודק.

! אותו בורטינו תפסברור שנו, איך אפשר שלא לתפוס אותו בזנב?

. עכברוש זקן ומרושע - שושאראיה זה ה

סך בראה שזה ךריו את בורטינו, אובהלה תחילה אל מתחת למדרגות, גורר מאחבהוא זינק

את גרונו. לשסףהסתובב ובזעם מטורף התנפל על בורטינו כדי -ל ילדון מעץ, והכ

-כעת כבר נבהל בורטינו, עזב את זנבו הקר של העכברוש וקפץ על הכיסא. העכברוש

אחריו.

אחריו. -אדן החלון. העכברוש לאהוא קפץ מהכיסא

הספיק בורטינו רק לצייץ. -אבא קרלו! -

ענה קול חזק. -אני כאן! -

ההטיח אותונעל העץ את הוריד מעל רגלו הוא אבא קרלו נכנס. והדלת נפתחה לרווחה

בעכברוש.

שושארא נטש את ילדון העץ, חרק שיניים והסתלק.

בחן אם הוא רטן אבא קרלו, מרים את בורטינו מהרצפה. -השתובבות! ה מביאהמה ל הנה -

.אותו קילףו, הוציא מכיסו בצל קטן הברךהושיב אותו על ,ל שלם אצלווהכ

קח, תאכל! -

כך . אחרושפתי את גורס ומלקק ,וחןט, ובורטינו נעץ את שיניו הרעבות בבצל ואכל אות -

י של אבא קרלו.זיפי הלחבהחל לחכך את ראשו

חם, אבא קרלו... הצרצר המדבר הורה לי ללכת לבית -חם-בון, חכם-בון-אני אהיה נבון -

ספר.ה

רעיון נפלא, חמודי... -

.עלייהילדים בבית הספר יצחקו -אני כולי עירום, עשוי עץ, ריאבא קרלו, ה -

אתה צודק, חמוד שלי! -אמר קרלו וגירד את זיפי סנטרו. -אהה, -

גזר והדביק מעילון מנייר הוא מספריים, דבק וגזרי נייר צבעוני. לקחוא הדליק את המנורה, ה

מגף ישן וכובע דמוי ברדס עם ציצית שלנעליים מעור גזר ,חום ומכנסונים בצבע ירוק זוהר

מגרב ישן.

בורטינו. להלביש הכל זאת

תתחדש! -

11

. עכברוש זקן ומרושע - שושאראזה היה

ראה ךריו את בורטינו, אובהלה תחילה אל מתחת למדרגות, גורר מאחבהוא זינק

לשסףהסתובב ובזעם מטורף התנפל על בורטינו כדי -ל ילדון מעץ, וסך הכבשזה

את גרונו.

12

בית? -האלף ספר בליאיך אלך לבית הספר -אמר בורטינו, -אבא קרלו, -

מוד שלי...אתה צודק, ח -ה, ה א -

במעיל הישן היחיד שלו ויצא לרחוב. התעטף הואפדחתו. את אבא קרלו גירד

מעיל. בידו החזיק ספר עם אותיות גדולות ותמונות משעשעות.ה, אך בלי במהרה הוא חזר

.בית, תלמד ותחכים-אלף ספרהנה לך -

אבא קרלו, ואיפה המעיל שלך? -

.בריאתהיה תחיה ו ... רק שאתהךלי גם כ את מעילי מכרתי... אין דבר, אסתדר -

בורטינו הטמין את אפו בידיו הטובות של אבא קרלו.

אלמד, אגדל, אקנה לך אלף מעילים חדשים... -

ת, כמו שלימד אותו שובבו בליהראשון לחייו לחיות -רצה בורטינו בערב הזה בכל מאודו

הצרצר המדבר.

ה כרטיס לתאטרון הבובותבית וקונ-האלף ספרכר את בורטינו מו

רץ לבית הספר. קטן ובדילוגיםה וילקוטבבית -האלף ספרהשכם בבוקר שם בורטינו את

ופרג, עוגות שמשולשי דב דוכנים:בהביט בממתקים המוצגים ל שלאהשתדל בדרך הוא

.מתוקות וסוכריות מציצה על מקל בצורת תרנגול

ייר...מעיפים עפיפון נההוא לא רצה להביט בילדים

אך בורטינו ,בזנבאותו היה אפשר לתפוס ובזיליו מפוספס בשם את הרחוב חצה חתול

.כאןהתאפק גם

התנגנהככל שהתקרב לבית הספר, כך בקול רם יותר, לא הרחק על שפת הים התיכון

מוזיקה עליזה.

חלילית.הללה יי -פי, -פי-פי -

כינור.השר -לה, -לה-לה -

ם.ימצלתיהלו צלצ -זין, ד -זיןד -

תוף.ה הלם -בום! -

לבית הספר היה צריך לפנות ימינה, המוזיקה נשמעה משמאל. בורטינו התחיל למעוד.

: שמענ שםוהרגליים פנו מעצמן אל הים,

פיייי... -פי, -פי -

לה...-לה-לה, דזין-לה-דזין -

בום! -

אני רק אציץ, -לדבר לעצמו, בקול רם החל בורטינו -לא יברח, ... הריהריבית הספר, הרי -

לבית הספר. -אשמע טיפה, ובריצה

13

מקושט בדגלים ,הים. הוא ראה אוהל ענק מבד לכיווןהוא פתח בריצה כל עוד רוחו בו

ים.המתנופפים ברוח ה צבעוניים

זזו.יארבעה נגנים ופ בחלקו העליון של האוהל ניגנו

.כרטיסיםבעלת גוף מלא וחייכנית מכרה דודהלמטה

ילדים וילדות, חיילים, מוכרי לימונדה, מטפלות עם תינוקות, :ליד הכניסה עמד המון רב

מודעה גדולה: קראוכולם -כבאים, דוורים,

תאטרון בובות

הצגה אחת בלבד

מהרו!

מהרו!

של ילד אחד. ובורטינו משך בשרוול

יודע כמה עולה כרטיס כניסה?אדוני -

:, בלי למהרומסנן בין שיני ,הילד ענה

דו, איש עץ קטן.ל ארבעה סו -

תוכל להלוות לי ארבעה האםבבית... ישל ארנקהשכחתי את ,הילד, אדוני מבין האת -

לדו? סו

הילד שרק בבוז:

מצאת פראייר? -

. יודמעותאת אמר בורטינו בולע -הבובות! ןתאטרונורררררא מתחשק לי לראות את -

אנא ממך, קנה ממני בארבעה סולדו את המעילון הנפלא שלי...

.אחר פראיירחפש מעילון נייר בארבעה סולדו? -

פה שלי...האז את כובע הברדס היפ נו, -

.אחר פראיירחפש רק לדוג ראשנים... טוב בכובע שלך -

להגיע לתאטרון. רצהכל כך הוא -לבורטינו אפילו התקרר האף

בית החדש שלי...-האלף ספרקח בארבעה סולדו את ,ילד נכבד, אם כך -

עם תמונות? -

אותיות גדולות.גם הדרות ו-נ-נ-עם תמונות נ -

ר ארבעה סולדו.פ חשק ס ובליבית -האלף ספראמר הילד, לקח את -מילא, תביא, -

וצייץ:החייכנית בעלת הגוף המלא הדודהבורטינו רץ אל

, תני לי כרטיס לשורה הראשונה של ההצגה היחידה של תאטרון הבובות.דודהלי, הקשיבי -

14

,ים. הוא ראה אוהל ענק מבדה לכיווןהוא פתח בריצה כל עוד רוחו בו

ים.המתנופפים ברוח ה צבעונייםמקושט בדגלים

15

את בורטינו רותבזמן הצגת הקומדיה הבובות מכי

מסך המורד.ברה הראשונה והביט בהתלהבות ובורטינו התיישב בש

היו מצוירים גמדים רוקדים, ילדות במסכות שחורות, אנשים מפחידים בעלי זקן על המסך

ועוד תמונות משעשעות. ,דומה ללביבה עם אף ועינייםהשמש וברדס עם כוכבים כובעיב

ש פעמים צלצל הפעמון והמסך עלה.ושל

על הבמה הקטנה מימין ומשמאל עמדו עצים מקרטון. מעליהם היה תלוי פנס בצורת ירח

םמצמר גפן עם אפי שטו שני ברבורים עשויים המראה על. מראה שבר שלהשתקף בש

זהב.מ

קרטון הופיע איש קטן בכותונת לבנה ארוכה עם שרוולים ארוכים. פניו היו הרי עץ ומאח

קמח. מולבנה כ מכוסים אבקה

הוא קד קידה עמוקה לקהל הנכבד מאוד ואמר בעצב:

שער הילדה בעלת ה"בשם: קומדיהשלום לכם, קוראים לי פיירו... עוד מעט נציג לכם -

ומדיה ק. לי ירביצו במקל, יתנו סטירות וחבטות. זאת "סטירות לחישים ושלוש ואו של כולת ה

מצחיקה מאוד...

רי העץ השני קפץ איש אחר, כולו משבצות כמו לוח שחמט.ומאח

הוא קד קידה לקהל הנכבד מאוד:

ארלקינו! -שלום לכם, אני -

ה לו נשר שהאבקה עדהוא פנה לפיירו והעיף לו שתי סטירות כל כך מצלצלות כךאחר

מהלחיים.

מה אתה מייבב, טמבל? -

ענה פיירו. -אני עצוב כי אני רוצה להתחתן, -

אז למה לא התחתנת? -

שארוסתי ברחה ממני... מכיוון -

...תראו את הטמבל -התגלגל ארלקינו מצחוק, -חה, -חה-חה -

הוא תפס מקל והרביץ לפיירו.

? איך קוראים לארוסתך -

? ואתה לא תרביץ יותר -

מה פתאום, רק התחלתי. -

.כולשער הת הילדה בעלת האם כך, אז קוראים לה מלווינה או -

, קהל הקשיבו -עורף. בש חבטות ושלפיירו ב חבטו ארלקינושוב התגלגל -חה, -חה-חה -

?תכול שערבעלות ילדות בעולם ישנכבד מאוד... האם

ון העץ עם פה מאוזן לאוזן, אף ארוך ילדבוכאן הוא הסתובב אל הקהל והבחין בספסל הקדמי

וכובע ברדס עם ציצית...

16

ילדון העץ עם פה מאוזן לאוזן, בוכאן הוא הסתובב אל הקהל והבחין בספסל הקדמי

אף ארוך וכובע ברדס עם ציצית...

17

צעק ארלקינו, מצביע עליו. -ביטו, זה בורטינו! ה -

ווליו הארוכים.שראת צרח פיירו, מניף -בורטינו חי! -

כובעיילדות במסכות שחורות, בעלי זקן מפחידים ב -רי עצי הקרטון קפצו המון בובות ומאח

ים דמויי מלפפון...אפ ולהםכפתורים במקום עיניים, גיבנים ברדס, כלבים ארוכי פרווה ולהם

ומפטפטים בקולי קולות.הבמה, מתבוננים שפתכולם רצו אל הנרות שעמדו לאורך

ך, בורטינו!תה בורטינו, הנה בורטינו, בוא אלינו, שובב עליז שכמוהנ -

על הבמה. - וואז, מהספסל הוא קפץ על תא הלחשן, וממנ

החלו כל הבובות לשיר כך ... אחרטהבובות תפסו אותו והחלו לחבק, לנשק, לצבו

: "פולקה עפרוני" השיראת

עפרוני רקד לו פולקהה

כל היום ולא נמאס

ה, קפוץ ימינהצעד שמאל

".קאראבאס"זוהי פולקה

חיפושית על התופיםה

קונטרבסבצפרדעון ה

צעד שמאלה, קפוץ ימינה,

".באראבאס"זוהי פולקה

עפרוני רקד לו פולקהה

בלי לנוח, בלי לישון,

צעד שמאלה, קפוץ ימינה,

.בשמחה ובששון

התייפח בקול. הצופים התרגשו מאוד. מטפלת אחת אפילו הזילה דמעה. כבאי אחד

ם:הרגליבכעסו ורקעו מאחורעל הספסלים שישבורחוב הרק נערי

משיכו בהצגה!התינוקות, אינכם, להתלקקדי -

על מ אפשר היהכל כך, עד ש חידפמהיה שמראהו רי הבמה אדם והרעש הזה יצא מאח ש

.ולו רק ממבט אחד בו אימהלקפוא מ

בוךזקנו כאילו הענק בפיו נקשושיניו בולטות הסתובבו,ו הניהפרוע נגרר על הרצפה, עי הס

זנבות. הלא היה זה אדם כי אם תנין. בידו אחז שוט בעל שבע

דוקטור למדעי הבובות, סניור קאראבאס באראבאס.ה היה הבעלים של תאטרון הבובות, הוא

18

שאג על בורטינו. -גו, -גו-גה, גו-גה-גה

ה הנהדרת שלי? שיבשת את הצגת הקומדיש אתה זה -

19

שיבשת את הצגת הקומדיה הנהדרת ש אתה זה -שאג על בורטינו. -גו, -גו-גה, גו-גה-גה

שלי?

הוא חזרותלה אותו על מסמר בקיר. התאטרוןהוא תפס את בורטינו, נשא אותו למחסן

זנבות כדי שימשיכו בהצגה.ה תאיים עליהן בשוט בעל שבעולבובות

, הצופים התפזרו.ירדאת הקומדיה, המסך הבובות סיימושהו כאי

ארוחת את לאכול כדידוקטור למדעי הבובות סניור קאראבאס באראבאס הלך למטבח ה

ערב.ה

צלו על ינ באח. שלא יפריע והתיישב מול האח כדי הוא תחב לכיס זקנואת חלקו התחתון של

שלם ושתי פרגיות. ארנבהשיפוד

.ויד נראה לו לא צלוי הצליו, נגע בצלי, יואצבעות אתהוא ליקק

ש פעמים. ארלקינו ופיירו באו בריצה.וכפיים של אאז הוא מח ,מעט עצים ובאח הי

הוא עשוי עץ יבש, -אמר סניור קאראבאס באראבאס. -בורטינו, ,הביאו לי את הבטלן הזה -

. חיש מהר תו לתוך האש והצלי שלי יהיה מוכןואזרוק א

רחם על בורטינו האומלל.שיעל הברכיים, מתחננים ארלקינו ופיירו נפלו

שאג קאראבאס באראבאס. -ואיפה השוט שלי? -

או אז הם הלכו למחסן מתייפחים, הורידו את בורטינו מהמסמר וגררו אותו למטבח.

מטבעות זהב השיבמקום לשרוף את בורטינו סניור קאראבאס באראבאס נותן לו חמ

הביתה אותוומשחרר

יד רשת האח היה סניור קאראבאס לבות גררו את בורטינו וזרקו אותו על הרצפה כשהבו

תוך שהוא מושך באפו בקול מחריד. בין הגחלים 1הת ח מ באראבאס בוחש ב

ולנחירישהתכווצו הפנים שלו בקמטים אופקיים. נראה ךאחר כודם ו פתאום התמלאו עיני

ל.ח נכנס רסיס של ג

צ׳י!-אפ -עיניים וגלגללל קאראבאס באראבאס יי -אפ... אפ... אפ...

.עמוד כמו היתמר באח פראשהכך ,חזק כה והוא התעטש

לא היה יכול לעצור והתעטש כבר כאשר הדוקטור למדעי הבובות היה מתחיל להתעטש הוא

ים גם מאה פעם ברצף.תולע פעםחמישים

.רכךהייתה מתישה אותו והוא היה מת והתעטשות בלתי רגילה ז

פיירו לחש בסתר לבורטינו:

נסה לדבר אליו בין ההתעטשויות... -

ה 1 חת כלי לחתות בו גחלים. – מ

21

יד רשת האח היה סניור קאראבאס לכשהבובות גררו את בורטינו וזרקו אותו על הרצפה

תוך שהוא מושך באפו בקול מחריד. בין הגחלים הת ח מ באראבאס בוחש ב

21

ויר בפה פעור והתעטש ברעם, מטלטל את ס באראבאס אואקאראב בלע -צ׳י! -צ׳י! אפ-אפ -

.ורגליבקדקודו ורוקע

וסירים התנדנדו על המסמרים. תותל במטבח רעד, זכוכיות רטטו, מחבוהכ

: יםבקול דק מעורר רחמ במייבבין ההתעטשויות האלה החל בורטינו

.ילא מרחם עלי ישי, אתמסכן אני, אומלל שכמו -

צ׳י!-אתה מפריע לי... אפ -אבאס. צעק קאראבאס באר -לל! יתפסיק לי -

בב בורטינו. ילבריאות, סניור, י -

צ׳י!-תודה... ומה, ההורים שלך בחיים? אפ -

כה ח בקולרוצל! ובורטינו החל שכמותיאומלל ילד סניור. אח ,אמי את הכרתי מעולם לא -

שאוזני קאראבאס באראבאס כאילו נדקרו במחט.עד צורם

.יוסוליות נעלבהוא רקע

עוד חי? ,צ׳י! ומה אביך-לל, אני אומר לך! אפיתפסיק לי -

אבי האומלל עדיין חי, סניור. -

צ׳י!-לו שעליך צליתי שפן ושתי פרגיות. אפ עשייוודמתאר לעצמי איך -

אבי האומלל ממילא ימות בקרוב מרעב ומקור. אני המשענת היחידה שלו בזקנתו. -

, תן לי ללכת, סניור.ירחם עלי

בחשבון. יםלא בא יםשום רחמ -צרח קאראבאס באראבאס. - דים! עשרת אלפי ש -

כנס לאח! היהשפן והפרגיות חייבות להיצלות.

סניור, אני לא יכול לעשות זאת. -

.אוזנייםו בשאל קאראבאס באראבאס, רק כדי שבורטינו ימשיך לדבר ולא יצרח ל -מדוע? -

חוף את האף לתוך האח, ורק ניקבתי בו חור.סניור, אני כבר ניסיתי פעם לד -

אף לנקב חור עם האיך יכולת - מה זה הקשקוש הזה! התפלא קאראבאס באראבאס. -

באח?

בד ישן. שלה , סניור, שהאח והסיר על האש היו מצוירים על חתיכמכיוון -

נה, ימי -ף שמאלה, ארלקינו עהתעטש קאראבאס באראבאס ברעש כזה שפיירו -צ׳י! -אפ -

ובורטינו התגלגל כמו סביבון.

בד ישן? שלה איפה ראית אח ואש וסיר מצוירים על חתיכ -

קרלו. ,בחדרון של אבא שלי -

התעופף. נו, זקיוידאת קרלו! התרומם קאראבאס באראבאס מהכיסא, הניף -הוא ךאבי -

בחדרון של קרלו הזקן נמצאת... -שם אז, זאת אומרת, זה -

י נאבאס באראבאס, שכנראה לא רצה לפלוט מילה על סוד כלשהו, את פיו בשוכאן סתם קאר

.הדועכתמה, מביט בעיניים בולטות באש -אגרופיו. וכך ישב זמן

שפן לא צלוי דיו ופרגיות נאות.שלי ערב הארוחת לאני אוכל -אמר לבסוף, -טוב, -

אני מעניק לך את החיים שלך, בורטינו. יותר מכך...

22

מטבעות זהב השילתוך כיס האפודה, הוציא חמ נוזקלהכניס את ידו מתחת הוא

לבורטינו. םוהושיט אות

23

מטבעות זהב והושיט השילתוך כיס האפודה, הוציא חמ נוזקלהוא הכניס את ידו מתחת

לבורטינו. םאות

יותר מכך... קח את הכסף הזה ותביא לקרלו. מסור לו דרישת שלום ותגיד שאני מבקש -

בו נמצא שעזוב את החדרון שלו, ילא ש -שבשום אופן לא ימות מרעב ומקור, והכי חשוב

רוץ הביתה.תבד ישן. לך, תישן טוב, והשכם בבוקר שלה האח המצויר על חתיכ

תוך הכיס וענה בקידה מנומסת:בהמטבעות תבורטינו שם את חמש

אמינות יותר... ידיים בסניור. לא יכולת להפקיד את הכסף ,אני מודה לך -

ארלקינו ופיירו הובילו את בורטינו לחדר השינה של הבובות, שם החלו הבובות לחבק, לנשק,

באופן בלתי נתפס ניצל מהמוות הנורא באח.אשר שוב את בורטינו, טלצבוולדחוף

בלחש הוא היה אומר לבובות:

יש פה תעלומה כלשהי. -

החתול בזיליו והשועלה אליסה -בדרך הביתה בורטינו פוגש שני קבצנים

זהב היה כמו מספר המספר מטבעות -השכם בבוקר ספר בורטינו את כספו מחדש,

חמש. -האצבעות על היד

זמזם:ממקפץ הביתה ו ,, הוא רץוחזק ביד בזהוביםאוחז

.תרנגול בצורת מקל עלסוכריות ג,ר אקנה לאבא קרלו מעיל חדש, אקנה המון משולשי פ -

עיניו ראה שני קבצנים ממתנופפים הדגלים ההאוהל של תאטרון הבובות ונעלמו כאשר

, ואת החתול הרגלי שועפר: את השועלה אליסה, צולעת על שלהעל דרך בדכדוך מדשדשים

וור.יבזיליו הע

הוא בזיליו וגם שמו זה לא היה החתול שבורטינו פגש אתמול ברחוב, אלא אחר, אבל גם

.מפוספס

על פניהם, אבל השועלה אליסה פנתה אליו בקול מתקתק: רצה לחלוףבורטינו

שלום לך, בורטינו החביב. לאן אתה ממהר? -

הביתה אל אבא קרלו. -

השועלה נאנחה בקול מתקתק עוד יותר: -

, את קרלו המסכן, הוא לגמרי חלש מרעב ומקור...בחייםכבר איני יודעת אם תראה אותו -

זהובים.ה תחמשאת טינו פתח את ידו והראה בור -ואת זה ראית? -

רבה השועלה בלי משים את ידה אליו והחתול פתח פתאום לרווחה את עיניו יה הכסף קאלמר

נסים ירוקים.פהבריקו לו כשני ןהעיוורות, וה

אבל בורטינו לא הבחין בכל אלה.

24

שני קבצנים עיניו ראהממתנופפים הדגלים ההאוהל של תאטרון הבובות ונעלמו כאשר

, ואת הרגלי שועפר: את השועלה אליסה, צולעת על שלהעל דרך בדכדוך מדשדשים

וור.יהחתול בזיליו הע

25

כסף הזה? בבורטינו החביב והמתוק שלי, ומה תעשה

בית חדש...-אלף ספראבא קרלו... אקנה לאקנה מעיל -

שה. לא ייטיבו אתך בית, אוך, אוך! אמרה השועלה אליסה, מנדנדת ברא-אלף ספר -

ם.ירגלי שוצולעת על של -למדתי, למדתי, ותראה -הלימודים האלה. תראה אותי

הלימודים המקוללים בגלל -רטן החתול בזיליו ונחר מתחת לשפם ברוגז. -בית, -אלף ספר -

האלה איבדתי את מאור עיניי...

קר: רעל ענף יבש ליד הדרך ישב עורב קשיש. הקשיב, הקשיב וק

.שקרים, שקרים!.. -

מחציתריד לו וגבוה בו במקום, הפיל את העורב מהענף בכף ידו, הר תניליו יהחתול בז

שוב עשה את עצמו עיוור.והחתול ממנו. בקושי הוא הצליח לעוף -מזנבו,

שאל בורטינו בפליאה. -על מה ולמה, החתול בזיליו? -

ה לי שזה כלבלב על העץ...היה נדמ -ענה החתול, -ת הן, מועיניי סו ריה -

לה אמרה:ועדרך המאובקת. השבשתם הלכו ושל

?הפי עשר יהיהחכם ופיקח שכמותך, האם היית רוצה שהכסף שלך ,בורטינו -

כמובן רוצה אני, ואיך עושים זאת? -

בקלי קלות. בוא אתנו. -

לאן? -

הטיפשים לארץ -

.מעט בורטינו חשב

לא, עדיף שעכשיו אלך הביתה. -

שלך. כולו ההפסד -לה, עאמרה השו -בבקשה, אנחנו לא מושכים אותך בחבל,

רטן החתול. -שלך, כולו ההפסד -

לה.עאמרה השו -עצמך אויב לאתה -

רטן החתול. -עצמך אויב לאתה -

כסף... ה שללערמ יהפכוהזהובים שלך שחמשת או -

בורטינו נעצר בפה פעור...

לא נכון! -

: השפתיאת וליקקה הנבזעל לה התיישבהעהשו

מר אסביר לך. בארץ הטיפשים יש שדה כשפים... בשדה הזה תחפור בור קטן, תאאני תכף

מלח, קורט פזרבעפר, תכסה ת שים בבור זהוב,ת, "סק ס, פ ק ס, פ ק ר ק "ש פעמים: ושל

יהיו לך לישון. בבוקר יצמח מתוך הבור עץ לא גדול, ועליו במקום העליםתתשקה כהוגן ו

תלויים מטבעות זהב. מובן?

קפץ. ממשבורטינו

לא נכון! -

26

אז לא צריך... -לא מאמינים לנו -עיקמה השועלה את אפה בעלבון, -בוא, בזיליו,

.מאמין, מאמין!.. -צעק בורטינו, -לא, לא, -

!הטיפשים חיש מהר נלך לארץ -

"שת הקרפיוניםושל" תבמזלל

דרך שדות, -ה והחתול בזיליו ירדו במורד הגבעה והלכו, הלכו בורטינו, השועלה אליס

אותםכרמים, דרך חורשת אורנים, יצאו אל הים, ושוב פנו מהים דרך אותה החורשה ו

הכרמים...

יה נראו פעם מימין ופעם משמאל...להעיירה על הגבעה והשמש מע

השועלה אליסה אמרה באנחה:

...שלי נשחקותהרגליים שים,אח, לא כל כך קל להגיע לארץ הטיפ -

כניסה:הלקראת ערב הם הבחינו בצד הדרך בבית ישן עם גג שטוח ושלט מעל

".שת הקרפיוניםושל" תמזלל

כובע קטן מעל ראשו הקירח וקד קידות העיףאורחים, הבעל הבית קפץ החוצה לקראת

עמוקות, מבקש שייכנסו.

אמרה השועלה. -, האיזו פת לחם יבש -לא יזיק לנו לחטוף משהו -

חזר אחריה החתול. -היו מכבדים אותנו, הפחות בפת לחם יבשכל הלו ל -

צלו כל מיני מטעמים.ינ המחבתותעל ונכנסו למזללה, התיישבו ליד האח שבו על השיפודים

המשופם על השולחן ואת פרצופו וידיאת החתול הניח דקה,כל יהשפתאת השועלה ליקקה

לפניו.שמבטו במזון את תקעועל הידיים -

ש פתי לחם...ותן לנו של -, בהבעת חשיבותאמר בורטינו -היי, בעל הבית, -

מבקשים מעט כל כך. כאלהב פליאה שאורחים מכובדים ובעל הבית כמעט התעלף מר

השועלה. צחקקה -מתבדח אתך, בעל הבית, שלנו בורטינו העליז והשנון -

ל.מל החתולמ -הוא מתבדח, -

על כך ונוסף -אמרה השועלה, -את הטלה ההוא, צלוי נפלא, - ןתש פתי לחם וא ותן לנו של -

זוג היונים על השיפוד, ועוד אולי קצת כבד... את את הברווזון ההוא, גם

ודגי רקק נאים לקינוח. -פקד החתול, -, ביותר השמנים ישה דגי סרדיןש -

לבורטינו נשארה פת לחם אחת. .אשכל מה שהיה על האת בקיצור, הם לקחו

ם הבריקוה, פרצופיהתנפחה בטנםם העצמות. ע לואליסה והחתול בזיליו אכלו הכ ההשועל

משומן.

ובחצות בדיוק נצא לדרך. אל תשכח להעיר -אמרה השועלה, -, קלה שעהנתפוס מנוחה ל -

אותנו, בעל הבית...

27

לו לנחור ולשרוק.התחי, על שתי מיטות רכות התפרשוהשועלה והחתול

כלבים... של וןשטיחבורטינו התכרבל בפינה על

הוא ראה עץ קטן עם עלים עגולים מזהב... וברגע שהוא הושיט יד... מובחלו

היי, סניור בורטינו, הגיע הזמן, כבר חצות... -

. על המיטות לא היו לא חתול ולא ועיני ושפשף אתהו דפק בדלת. בורטינו הקיץ משנתו שמי

כלום. - הלשוע

בעל הבית הסביר לו:

את עצמם במאפה קר והלכו... ילו לקום מוקדם יותר, הזינואהחברים הנכבדים שלך הו

כלום לא ביקשו למסור? -ולי -

רוץ לעבר היער...לבזבז דקה ל בלי ,סניור בורטינו ,נא יואיל -ביקשו גם ביקשו, -

ותמביט בו בחשדנות, ידיו תקוע בעל הבית נעמד בסף, ולםבורטינו זינק אל הדלת, א

:ובמותני

מי ישלם? -עבור ארוחת הערב בו -

כמה? -אוי, צייץ בורטינו, -

בדיוק זהוב אחד... -

ת ומברש דמוישפם שלו ה -בעל הבית תפס שיפוד, ךבורטינו תכף ניסה לחמוק בין רגליו, א

.הזדקרו אוזנייםהמעל ש ואפילו השערות

אותך כמו חיפושית! אשפד ל, או שאניושלם, מנו -

.ב צער נטש בורטינו את המזללה הארורהובב מרימיוחמישה הלשלם זהוב אחד מתוך נאלץ

סביב. רק מעל ראשו של בורטינו מ ישןל ושחור כמו פיח. הכ - יותר מכך -הלילה היה אפל,

ישנונית. - לילהה קול ציפור בליריחפה

ואמרה: , ישנונית חזרהכנפה הרכה נוגעת באפו

אל תאמין, אל תאמין, אל תאמין! -

:עצבניהוא נעצר

מה יש לך? -

...האל תאמין לחתול ולשועל -

אה, תעזבי אותי!... -

הוא המשיך לרוץ ושמע איך צווחה אחריו ישנונית:

דרך הזאת...ב זהר משודדיםית -

28

שודדים תוקפים את בורטינוה

ה הירח.על -ים הופיע אור ירקרק, מבקצה הש

לפנים נראה יער שחור.

בורטינו האיץ את צעדיו. מישהו אחריו האיץ גם כן.

.חרישיים בדילוגים הוא התחיל לרוץ. מישהו רץ בעקבותיו

הוא פנה לאחור.

ראשם שקים עם חורים חתוכים לעיניים.ל -אחריו, ושניים רדפ

ם קנה מתרחב כמו משפך...יותר החזיק אקדח ע גבוה -שני הנמוך יותר הניף סכין, - אחדה

צווח בורטינו, וכמו ארנב דהר אל היער השחור. -! יאי - יאי -

עצור, עצור! צעקו השודדים. -

את ארבעת הזהובים פיודחף ל הוא -לחשוב הספיק שהיה נואש ומבוהלפי בורטינו, אף על

דדים...שני השואותו תפסומכוסה שיחי פטל קוצניים... ואז הפנה מהדרך אל הגדר ו

ארנק או חיים! -

דרך קצרות קצרותמבין מה רוצים ממנו, רק נשם נשימות אילו אינובורטינו עשה את עצמו כ

שאיים באקדח, השני מהם אחד .וניערו בחזקה וו בצוואראחזהאף. השודדים שפ פ

בכיסים. אצלו

נהם הגבוה. -איפה הכסף שלך? -

רטן הנמוך. -כסף, מנוווווול! -

אקרע אותך לגזרים! -

אוכל לך את הראש! -

ב פחד רעד חזק כל כך עד שמטבעות הזהב הצטלצלו בפיו.ועכשיו בורטינו נרעד מר

הכסף בפה שלו... -ללו השודדים. יי -הכסף שלו! איפה הוא מחביא את תראו -

,אותו מלמטה למעלה לטלטלהחלו הםברגליים ו -אחד תפס את בורטינו בראש, השני ה

חזק יותר. ואת שיני הידקהוא רק אך

.לוהיה אכפת לאאך גם זה ,השודדים את ראשו באדמה הטיחוכלפי מעלה ורגלי ,ךהפו

הנה, הנה כבר הצליח לפשק... נמוך יותר ניסה לפשק לו את השיניים בסכין רחב.ההשודד

בכל כוחו נשך אותו ביד... -בורטינו בתנועה זריזה

בינתייםצווחה פראית. צווחחתול. השודד שלאדם, אלא יד ל שיד זוהייתה אבל לא

על הקוצים משאיר ,הפטל הקוצני שיחכמו לטאה, זינק אל הגדר, צלל לתוך ובורטינ התפתל

פיסות מכנסיים ומעילון, טיפס אל הצד השני ודהר אל היער.

לטפס על החלהוא קפץ, נתלה על הענף המתנדנד ו .בפאתי היער שוב השיגו אותו השודדים

ם הפריעו להם.הים על ראשיקהש ךא ,אחריו -העץ. השודדים

29

ראשם שקים עם חורים חתוכים לעיניים.ל -אחריו, ושניים רדפ

יותר החזיק אקדח עם קנה מתרחב כמו גבוה -שני הנמוך יותר הניף סכין, - אחדה

משפך...

31

אחריו... -ן. השודדים כשהגיע לראש העץ התנדנד בורטינו וקפץ אל העץ השכ

.אדמהב ונחבטו מיד נתלשו שניהם אבל

מהר כל כך ורגליאת נאנחים ומתגרדים החליק בורטינו מהעץ והחל לרוץ, מניע םעודב

שהיה בלתי אפשרי לראותן. עד

מאור הירח הטילו העצים צללים ארוכים. היער כולו היה פסים פסים...

הברדס הלבן שלו באור הירח. כובע נצנץ יםולעתבורטינו בתוך הצל נעלם לעתים

נתלה הירח כמו בתאטרון הבובות. המיםראי מעלכך הוא הגיע אל אגם.

נשמע רחש שובריו ויצה טובענית... ומאחב -יצה טובענית. שמאלה ב -בורטינו זינק ימינה

ענפים יבשים...של

תפוס, תפוס אותו!... -

רטוב כדי לראות את בורטינו.הדשא הוה מתוך הם קפצו גבהגיעו. השודדים כבר

הנה הוא! -

ן ליד החוף,למים. באותו הזמן הבחין בברבור לבן יש לזנק אלאו בורטיננשאר ל לא

כנף.למתחת וראש

.ולתוך האגם, צלל ותפס את הברבור ברגליעף בורטינו

נאל א האלה! הו ונותמה הבדיחות המג -משנתו, תעוררקולו מאת השמיע הברבור -, גו-גו -

מנוחה!בלעזוב את רגליי

בורטינו שהזדקרו ו שלענקיות, ובעוד השודדים תופסים את רגליה וכנפיאת שהברבור פר

אגם.בר למעאל כבוד רעטומתוך המים ריחף הברבור

דרך והחל לרוץ קם, באדמהעזב בורטינו את רגלי הברבור, נחבט לגדה השנייה כשהגיעו

מעל הגבעות. -ישר אל הירח הגדול היקני גומא וב תלוליות טח

השודדים תולים את בורטינו על העץ

דן החלון.א, כמו זבוב בסתיו על ורגליאת נו יב עייפות בקושי הזיז בורטומר

ולו בית קטן -באור הירח -ה הוא ראה פתאום מדשאה יפה ובמרכזה ידרך ענפי השקדי

מצוירים שמש, ירח וכוכבים. ארבעה חלונות. על תריסיו היו

.יםתכולהצבע השמים כמסביב צמחו פרחים גדולים

דקיק של מים ועליו רקד כדור זרם בעבעהיו מכוסים חול נקי. מתוך המזרקה םשביליה

מפוספס.

דפק בדלת. בבית היה שקט. הוא דפק חזק יותר, .נו עלה במדרגות על ארבעיבורט

ה.ככל הנראה ישנו שם שינה עמוק -

כמו המים זרמו מהם .מתוך היער השודדים. הם חצו את האגם בשחייההגיחו בינתיים

31

בורטינו ו שלענקיות, ובעוד השודדים תופסים את רגליה וכנפיאת שהברבור פר

אגם.בר למעאל כבוד רעטושהזדקרו מתוך המים ריחף הברבור

32

הגבוה השודדומגעילה חתול נהימת הנמוך השודדינו השמיע נחלים. כשהם ראו את בורט

כמו שועל... יילל

נו חבט בדלת בידיים וברגליים...יבורט

הצילו, הצילו, תהיו בני אדם!... -

סולד. מתולתלת בעלת אף חמוד ,היפיהאו אז הופיעה בחלון ילדה יפ

עיניה היו עצומות.

י!יפים אחרילדה, פתחי בבקשה את הדלת, שודדים רוד -

אני רוצה לישון, -. שלה חמודהאמרה הילדה, תוך שהיא מפהקת בפה - אח, אילו הבלים! -

עיניים...ה את וחקאני לא יכולה לפ

ונעלמה בחלון. מנומנמתהיא הרימה ידיים, התמתחה

בורטינו המיואש נפל עם האף לתוך החול ועשה את עצמו מת.

ליו: עהשודדים קפצו

מלט מאתנו!...ילא תאהה, עכשיו -

.פיוכדי להכריח את בורטינו לפתוח את אילו תחבולות הם עשו קשה לתאר

אפשר לסיים את הסיפור על בורטינו היה -האקדח, את לולא איבדו במרדף את הסכין ו

.ועכשיוכאן האומלל

רטינו חבל לרגליים, ובו וקשרו ל הםראשו כלפי מטה. ,לבסוף החליטו השודדים לתלות אותו

לראות זנבות רטובים, וחיכו ושפרמתחת לאלון, ם התיישבוהאלון... ה עץ שלנתלה על ענף

...מפיומתי יפלו הזהובים

. בורטינו התנדנד כמו בול עץ. רשרשועלי האלון ו ובלנש הרוח החלהזריחה עם ה

רטובים...ה יהםהשודדים השתעממו לשבת על זנבות

ב, אמרו בנימה מאיימת והלכו לחפש מזללת דרכים כלשהי.שאר תלוי, ידידנו, עד העריה -

ל מחזירה את בורטינו לחייםותכהשער ה בעלתילדה ה

שחר.הזריחת הפציעהעליו היה בורטינו תלוי שהאלון עץ שלו רי ענפיומאח

פרחי התכלת כוסו אגלי טל.ו ית,ורראפ כההמדשאה הפ

פיותההיפ שפשפה את עיניהב בחלון, מתולתל הופיעה שוהל ותכהשער ה בעלתילדה ה

.לרווחהאותן חה קופ

תאטרון הבובות של סניור קאראבאס באראבאס.בהילדה הזאת הייתה הבובה הכי יפה

ברחה , התפרצויותיו הגסות של בעל הביתאת מסוגלת לסבול יותר הייתהלא היא

ישבה בבית מבודד על המדשאה הירוקה.ימהתאטרון והת

33

שהייתה ילדה מחונכת מכיווןכנראה -חרקים אהבו אותה מאוד, כמהו ציפוריםהחיות, ה

.וצנועה

:כל הנחוץ לחייםאת החיות סיפקו לה

חפרפרת הביאה שורשים מזינים.ה

סוכר, גבינה וחתיכות נקניק. -עכברים ה

הביא לחמניות. -ארטמון בשםפודל -האצילי כלב ה

.ופותבעטיפות כס עבורה בשוק סוכריות שוקולדבעורב גנב ה

קליפות אגוז.בתוך צפרדעים הביאו לימונדהה

בשר צלוי. -נץ ה

אוכמניות.מינ י -חיפושיות ה

להתאפר. כדי -אבקת פרחים -פרפרים ה

שימון דלתות חורקות.לזחלים סחטו מעצמם משחה לצחצוח שיניים וה

סנוניות חיסלו סביב ביתה צרעות ויתושים...ה

וראשואת בורטינו תלוי מידראתה היא העיניאת חה קל פותכהשער ה בעלתהילדה כשובכן,

מטה. כלפי

וקראה: ללחייה הכפות ידיאת היא הצמידה

אח, אח, אח! -

סיים לגלח את בדיוקהפודל האצילי ארטמון. הוא כלב, הופיע ואוזניבתחת החלון, מנפנף

חלקו הקדמי של ב מתולתלת. הפרווה הביומו יום מדישעשה דברהחלק האחורי של גופו,

בסרט שחור. על ידו הה קשוריתזנבו הי הבקצש השערות תצ הייתה מסורקת, וצי פוגו

שעון כסף. -הקדמית

אני מוכן! -

צחורות.ה ושפתו העליונה מעל שיניאת דה והרים הצ אפוטה את ארטמון ה

לתוך כניסוהמסכן, להצריך להוריד את בורטינו -אמרה הילדה. -רא למישהו, ארטמון! ק -

הבית ולקרוא לרופא...

!מוכן אני -

רגליועף מלח חולעד ש כה מהר עצמו סביב להסתובב ארטמוןהתלהבות החל מרוב

.האחוריות

יה ושלח ארבע מאות ימשינה את כל האוכלוסבנביחותיו העיר ,נמליםההוא זינק אל תל

עליו היה תלוי בורטינו.שאת החבל שיכרסמו -נמלים

האלון וכרסמו את עץ זחלו בטור על השביל הצר, טיפסו על ות נמלים רציני תארבע מאו

החבל.

לתוך הבית... והכניס אותוידיו הקדמיות את בורטינו הנופל כפותארטמון תפס ב

34

האלון עץ זחלו בטור על השביל הצר, טיפסו על ות נמלים רציני תארבע מאו

וכרסמו את החבל.

35

לתוך סבך היער ומיד הביא משם את זינק את בורטינו על המיטה ובדהירת כלבים הניח הוא

שלמה,המל ג -החובשת ואת רופא האלילים -קרפדה ה אתינשוף, ה -הרופא המפורסם

הדומה לקוץ יבש.

ינשוף הצמיד את אוזנו לחזה של בורטינו.ה

שמונים מעלות.ו אחור במאהלחי, לחש וסובב את ראשו שהוא יותר מת מהפציינט -

. הלחהקרפדה מיששה את בורטינו זמן רב בידה ה

ה הגדול:ימלמלה בפו צדדיםשני היא הביטה בעיניה הבולטות בו בזמן ל מהורהרת

הוא מת...שחי מ יותר פציינטה -

כמו עשבים בבורטינו. ותשלמה החל לגעת בידיו היבשה מלרופא האלילים ג

הוא יישאר חי או ש -חי, או שהוא מת. אם הוא חי פציינט שהאו -רשרש, -ם, יאחד מהשני -

.ולהחיות שאי אפשרלהחיות אותו, או אפשר -או שהוא לא יישאר חי. אם הוא מת

לה.פ האגג הכנפיים רכות ועף לעליית הניףינשוף, האמר -שששששרלטנות, -

התנפחו לקרפדה כל היבלות. כעסב ורמ

נחבטת בבטנה שהיא תוך למרתףה צ צ פ ק ו הקרפדה קרקרה -מגגגעילה! תרוואיזזזו ב -

.הרכה

חלון.ל שלמה לקוץ יבש והפיל את עצמו אל מעברההתחזה רופא האלילים גמל ביטחון ליתר

ידיה החמודות: ותכפ אתהילדה ספקה

נו, איך אני צריכה לרפא אותו, רבותיי? -

רצפה.לקרפדה מתחת הקרקרה -בשמן קיק, -

ינשוף בעליית הגג. ה צחוק של בוזמהתגלגל -ן קיק! בשמ -

שלמה.ה חרק מעבר לחלון גמל -או בשמן קיק או לא בשמן קיק, -

:לנק בורטינו האומלאות נרכולו ומלא חבו שרוטאו אז

לא צריך שמן קיק, אני מרגיש טוב מאוד. -

:מאוד דואגתהתכופפה מעליו לותכהשער ה בעלתילדה ה

אף ושתה.את ה, סתום ךעיניאת י מתחננת לפניך, עצום בורטינו, אנ -

לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה!... -

אתן לך חתיכת סוכר...אני -

בו במקום טיפס עכבר לבן מעל השמיכה למיטה מחזיק חתיכת סוכר.

אמרה הילדה. -תקבל אותו אם תשמע בקולי, אתה -

רק את הסווווכר תנו לי... -

א תשתה תרופה, אתה עלול למות.אם ל -תבין, הרי -

מוטב שאמות מלשתות שמן קיק... -

של מבוגר: וקולבתקיפות בואז אמרה הילדה -

ש.וחת, שתיים, שלאסתום את האף ותביט בתקרה... -

36

.אותו ונישקהשל בורטינו, דחפה לו חתיכת סוכר פיוהיא יצקה את שמן הקיק לתוך

זהו זה... -

הב כל סוף טוב תפס את זנבו בין השיניים, הסתחרר מתחת לחלון ארטמון האצילי שא הכלב

, אלף אוזניים, אלף עיניים מבריקות.רגלייםאלף של כמו רוח סערה

ל מתכוונת לחנך את בורטינוותכהשער ה בעלתהילדה

לא קרה. דברובריא כאילו שמחבבוקר התעורר בורטינו

ערוך בכלי אוכל של שבת ליד שולחן קטןה לו בגינה, יול חיכתותכהשער ה בעלתהילדה

בובות.

אבקת פרחים. - על לחייהו הסולדקטן אפה העל .ורעננים רחוציםפניה היו

ממתינה לבורטינו היא ניסתה בעצבנות לסלק את הפרפרים המטרידים.

באמת! ,תלקו מפה'ס -

תה לו הורהיא . לרגע קימטה את אפהראש עד הרגליים, העץ מההעיפה מבט בילדון מ

שולחן ומזגה לו קקאו לתוך ספל קטנטן.ה ידלשבת ל

תוישב ליד השולחן, קיפל תחתיו רגל. את עוגות השקדים הוא דחף לפיו שלמיבורטינו הת

ובלע בלי ללעוס.

וליקק אותן בהנאה. יוריבה הוא הכניס ישר את אצבעותה לכד

קנקן את השישה הוא תפס קהזבל הכשהילדה הסתובבה כדי לזרוק כמה פירורים לחיפושית

.שלו מהפייהושתה את כל הקקאו

שפך קקאו על המפה.ונחנק הוא

:בקשיחותאו אז אמרה לו הילדה

זה ללהוציא את הרגל מתחתיך ולהוריד אותה מתחת לשולחן. אין לאכול בידיים, נא ל א הו -

כפות ומזלגות. יש

: בריסיהמרוב כעס היא נפנפה

ל לומר לי, בבקשה?א מי מחנך אותך, הו -

פעם אבא קרלו מחנך, פעם אף אחד. -

עכשיו אני אטפל בחינוך שלך, תהיה בטוח. -

חשב בורטינו. - "איך נדפקתי!"

עצים, הארטמון אחרי ציפורים קטנות. כשהן היו מתיישבות על רדףעל הדשא סביב הבית

.ומייללנובח ו,הוא היה זוקף את ראש

, חשב בורטינו בקנאה. "רודף ציפורים הוא יופי"

על כל גופו.ות חלוחן הוא הרגיש כאילו נמלים זשולליד ה מנומסתב ישיבה ומר

37

קקאו מהאף.הב את ג. הילדה פקדה עליו לנהמענהארוחת הבוקר סתיימההלבסוף

אותו והובילה ו, לקחה את בורטינו בידשמלתהעל שהסרטים את היא סידרה את הקיפולים ו

ק בחינוך.לעסו -לתוך הבית

שרקוו ממנו פחדו לא לציפורים כלה .והפודל העליז ארטמון התרוצץ על הדשא ונבח

ריחפה מעל העצים. ושמחהרוח קלה בשמחה.

אמרה הילדה. -יתנו לך מעילון ומכנסונים הולמים, ,את הסחבות שלך תפשוט -

על כרבולת אפור בהנקר ה ששמו לחשני, סרטן קודר, -מתבודד האמן החייטים: ארבעה

תפרו מהשמלות הישנות של הילדה -עכברה ליזטה הגדולה קרנית והחיפושית הקטנה,

נקר ניקר חורים במקורו ותפר. קרנית טוותה העיצב וגזר, הסרטן ניחליפת בנים יפה. לחש

ליזטה כרסמה אותם. העכברהחוטים ברגליה האחוריות,

את בכל זאת נאלץ להחליף ךיה, אישנעשוי מבגדי בנות יד ה בגדבורטינו התבייש ללבוש

מטבעות זהב. ההוא החביא בכיס המעילון החדש ארבע פו. מושך באובגדי

חתיכת גיר לקחהאמרה הילדה ו -, ךגב אתר ב ידיים לפניך, יש לשבת, של נאל א עכשיו הו -

חשבון... יש לך בכיס שני תפוחים...בנעסוק אנחנו -קטנה.

..ומית.קריצה ערמקרץ בורטינו

אף אחד... -שקר -

שני תפוחים. פלוני לקח ממך יש לך שנניח שבכיס -חזרה הילדה בסבלנות, -אני אומרת, -

תפוח אחד. כמה תפוחים נשארו לך?

שניים. -

תחשוב היטב. -

ממש התאמץ לחשוב. -, פופרצו את בורטינו קימט -

שניים... -

מדוע? -

מכות! תיא הזה תפוח, אפילו שילך לא אתן לפלוני הרי ...אני ריה -

נעסוק בהכתבה. -אמרה הילדה בצער. -אין לך שום כישורים במתמטיקה, -

היא הפנתה לתקרה את עיניה החמודות. -

, . כתבת? עכשיו קרא את המשפט הקסום הזה הפוך"דליהבתוך תכותב הילד"כתוב: -

.להתחלה מהסוף

ת.ס לא ראה עט וק אפילו שבורטינו מעולםלנו כבר ידוע

ו ונבהל נורא כאשר נפלה מהאף טיפת פאת א טבל בקסת מידוהוא -, "כתוב"הילדה אמרה:

תימה אותו בכתם גדול.כוההנייר עלגדולה דיו

.ירדו מעיניהדמעות אפילו ,קה ידייםספלדה הי

אתה שובב מגעיל וחייב לשאת בעונש! -

38

ו ונבהל נורא כאשר נפלה מהאף פאת א בקסת טבל מידוהוא -, "כתוב"הילדה אמרה:

תימה אותו בכתם גדול.כוההנייר עלגדולה טיפת דיו

39

היא הוציאה את ראשה מהחלון.

חשוך.החסן מלארטמון, לווה את בורטינו -

הכיהלתפס את בורטינו במעילון וב הואארטמון האצילי הופיע בדלת, מראה שיניים צחורות.

נעל אותו הואהיו תלויים עכבישים גדולים בתוך קורים. יושבפינותן למחס אותוגרר אחורל

כהוגן ושוב זינק אחר הציפורים. ושם, נהם קצת כדי להפחיד

כך כל לנהוגשנאלצה עלהתייפחה ומכוסה תחרה הבובות ההילדה נפלה על מיטת

.המשימה את לסיים עליהעץ. אבל אם כבר החלה בחינוך הת כלפי הילד מואכזריב

החשוך: במחסןבורטינו רטן

עצמה יש ראש חרסינה וגוף ב לה... גם כן מחנכת, אפשר לחשוב... הנה לכם טיפשה אחת -

מלא צמר גפן...

כאילו מישהו חרק שיניים זעירות: ,חריקה קול דק של נשמע במחסן

שמע, שמע... -

כלפי מטה תלוי וראש ,מתחת לתקרה - בחושך בדיו והבחין המלוכלךבורטינו הרים את האף

עטלף. -

מה יש לך? -

תמתין ללילה, בורטינו. -

אל תנדנדו את הרשתות שלנו, אל תבהילו את -עכבישים בפינות, הרשרשו -שקט, שקט, -

הזבובונים שלנו...

מזה, ותגרועבתלאות כף היד. הוא היה על ואת לחי הניחבורטינו התיישב על סיר שבור,

.הצדק-אך קומם אותו אי

אולי תאכל... הפעוט אל כךגם ,תשב אל ךולא חינוך... כ סבלככה מחנכים ילדים?.. זה -

ציפורים, אחררודף ודאי.. והכלב . תופסת והיא כבר בקסת -בית, -שולט באלף לא עדיין

פת לו...ככלום לא א

העטלף צייץ שוב:

החתול -כים לך חברים , שם מחטיפשיםבורטינו, אני אוביל אותך לארץ ה תמתין ללילה, -

אושר ושמחה. חכה ללילה. - והשועלה

םטיפשיבורטינו מגיע לארץ ה

המחסן.גשה לדלת יל נותכהשער ה בעלתהילדה

סוף? בורטינו, ידידי, האם אתה מתחרט סוף -

.משהו אחר לגמרי היה לו בראשעל כך מאוד, ונוסף כעסהוא

ממש בא לי להתחרט! לא תזכי לזה...

41

עד הבוקר... במחסןתצטרך לשבת -ם כך א -

והלכה. מרהאנחה הילדה נאנחה

זחלה מתחת לרצפה כדי הקרפדה. הגגבעליית הדהדהינשוף של וצחוקהגיע הלילה.

על בבואות הירח בשלוליות. נהבטבלחבוט

הילדה שכבה לישון במיטת התחרה והתייפחה מרות עד שנרדמה.

יד הדלת של חדר השינה שלה.לב וישן את אפו מתחת לזנ הכניסארטמון

לילה. בחצות המטוטלת שעוןבתוך הבית צלצל

.נפל מהתקרההעטלף

יש מחילת עכברים המחסןבפינת -רח! צייץ לו ליד האוזן. זה הזמן. בורטינו, ב -

חכה לך במדשאה. אאל מתחת לרצפה... -

מסתבך ברשתות העכבישים. ,חסןבורטינו זינק לפינת המ אוורור.הפתח הוא עף דרך

ברשעות. אחריועכבישים לחשו ה

המעבר צר יותר ויותר. עכשיו נעשהמתחת לרצפה. אל הוא זחל דרך מחילת העכברים

עף אל המרתף. ,בורטינו בקושי נדחף מתחת לאדמה... ופתאום ראשו כלפי מטה

תה שתתה חלב ך על זנבה של לטאה שזה ער שם הוא כמעט נלכד במלכודת העכברים, ד

חתול קפץ למדשאה. ל המיועדך מעבר ר אוכל, וד המהכד בחדר

.קול מעל הפרחים בצבע תכלת בליהעטלף ריחף

ים!טיפשי, בורטינו, לארץ היאחר -

עף ישר כמו ציפור, אלא למעלה ולמטה על כנפיים אינועטלף הלעטלפים אין זנב, לכן

הוא לוכד, לא לבזבז זמן ובדרך שתמיד פתוח כדי ו . פיקרומיות, למעלה ולמטה, דומה לשדון

.עודם חייםנושך ובולע יתושים ופרפרי לילה ב

. ורטובים הצליפו על לחיי יםכ ר ש בדשא, ובורטינו רץ אחריו עד צוואר

ה אל הירח העגול ומשם זעק למישהו:והעטלף גובזינק לפתע

הבאתי! -

.סרפדהתגלגל, התגלגל ונחת בסבך ה בו במקום התגלגל בורטינו מהמדרון התלול.

טות התיישב. לבו ומלא חול, עיני יושרוט כולו, פ

איזה קטע! -

לפניו עמדו החתול בזיליו והשועלה אליסה.

אמרה השועלה. -נפל כנראה מהירח, שלנו והנועזהאמיץ בורטינו -

חתול בנימה קודרת.האמר -חי, עדייןמוזר שהוא -

של החתול ינוימ שידחשוד לוה ארשנפי ותיקים אף על ומכרים הה תא פגושבורטינו שמח ל

יצה.ש הב פ ר מכולו מזוהםל השועלה היה ש זנבהחבושה בסמרטוט ו

ים...טיפשל הגעת לארץ הולמרות הכ -אמרה השועלה, -בלי טוב, רע אין -

41

ים!טיפשי, בורטינו, לארץ היאחר -

42

פסולת המות דו השני של הנחל, בין ער ר מעל נחל יבש. בצ היא הצביעה בידה על גשר שבו

כל מיני ל הכפופיםגדלים ענפים שבורים ומ ולהם נבוליםנראו בתים הרוסים למחצה, עצים

צדדים...

שרה -עבור אבא קרלו. בארנבות שלפרוות ולהם םידועי ש בעיר הזאת מוכרים מעילים -

עוגות מתוקות לויתמונות צבעוניות... אח, א בית עם -ספרי אלף -השועלה, מתלקקת,

! הרי לא איבדת את הכסף שלך, בורטינומוכרים פה מקל בצורת תרנגול עלוסוכריות

המופלא?

אותולו את המעילון והובילה , ניקתהכף ידה אתליקקה היא. השועלה אליסה עזרה לו לקום

מעל הגשר השבור.

החתול בזיליו דשדש מאחור מדוכדך.

ן.ש י איש לאים טיפשכבר אמצע הלילה, אבל בעיר ה היה

ופיהקו תםבפרוו תקועיםקוצי דרדר ,בולטות עצמות בעלימלוכלך נדדו כלבים עקלקלברחוב

מרעב:

ה...ח -הח -הא

שרידי אתמאובק ליד המדרכות, מנערות הדשא את ה ליחכו פןדי גוצ למרוט ןרעששזים ע

.יהןזנבות

.הר צ -ה-ה-ה-ב -

ראשה שמוט..., עמדה העורלתחת מ תלטוועצמותיה בשפרה

היא שבה וחזרה מהורהרת. -רעבים... -ו-ו-ו-מ -

היה אפשר לדרוך עליהם... -הם לא עפו -מרופטים, יםעל תלוליות בוץ ישבו פשוש

התנדנדו מתשישות... זנבות מרוטים ולהןתרנגולות

שוטרים, בכובעים משולשים -דוג מטילי אימה כלבי בול בזקיפותבצמתים עמדו לעומת זאת

וקולרים דוקרניים.

חבולים:הרעבים והתושבים ההם צעקו על

.ר!..-ר-ר ימין! אל תעצור-ר-ר! שמור-ר-תעבור -

השועלה משכה את בורטינו הלאה ברחוב. הם ראו חתולים שבעים במשקפי זהב מטיילים

.לאור הירח יד ביד עם חתולות בשביסים

תו שועלה , וא בחשיבות עצמית פואאת מושל העיר הזאת, מרים -שם שועל שמן טייל

לילה.הפרח של סיגלית המתנשאת, מחזיקה ביד

השועלה אליסה לחשה:

הנה אלה מטיילים שזרעו את כספם בשדה הפלאים... -

בוקר תאסוף ערמה של כסף ותקנה המוןההלילה האחרון שאפשר לזרוע. לקראת זהו

. בוא מהר...דברים..

43

עליו היו זרוקים כדים שבורים, נעליים שהשועלה והחתול הובילו את בורטינו למגרש ריק

לנדנד: החלו זה של דבריו את זהקרועות, ערדליים מחוררים וסמרטוטים... משסעים

פור בור.ח -

שים זהובים. -

מלח. זרפ -

ה כהוגן.ק ש ה ה מים מהשלולית, ל ד -

."סק ס, פ ק ס, פ ק ר ק "מר אל תשכח לו -

דיו.מ מזוהם הבורטינו גירד את אפו

ואתם בכל זאת תתרחקו... -

אמרה השועלה. -את הכסף, אתה מטמין היכןרוצים אפילו לראות איננו בשם אלוהים, -

אמר החתול. -אלוהים ישמור, -

רי ערמת פסולת.ואחמהם התרחקו קצת והסתתרו

תוך הבור את ב, שם "סק ס, פ ק ס, פ ק ר ק "ש פעמים בלחש: ואמר שלבורטינו חפר בור קטן.

לה ד ,מטבעות הזהב, כיסה בעפר, הוציא מהכיס קמצוץ של מלח, פיזר מלמעלה תארבע

שקה.חופן מים, ה המהשלולית מלוא

והתיישב לחכות מתי יצמח העץ...

גנתולומר אף מילה לה לושוטרים תופסים את בורטינו ולא נותנים ה

הוא ישב וישב על ערמת הפסולת, זוקף ךסה חשבה שבורטינו ילך לישון, איהשועלה אל

בסבלנות את אפו.

או אז פקדה אליסה על החתול להישאר לשמור, ובעצמה רצה לתחנת המשטרה הקרובה.

עזות. נחירות רי שולחן מוכתם בדיו, נחר בולדוג תורןואחמעשן סיגריות, אפוףשם בחדר

דקני ביותר: אמרה לו בקול צ השועלה

לעצור גנב קטן נודד אחד? סכנה מחרידה מאיימת אפשראדוני התורן האמיץ והחזק, האם

על כל האזרחים העשירים והמכובדים של העיר הזאת.

נוצרה מרוב פחד שועלה לתחת עד שמ ה רמההבולדוג התורן שאגה כשאג מתוך שינה

שלולית.

!ם מ נב! ה -נב-נב-גנב -

על המגרש. התגלה -בורטינו -המסוכן הקטן ועלה הסבירה שהגנבהש

שאףפינצ׳ר, הבלשים, -עודו נוהם. פנימה התפרצו שני כלבי דוברמן ב בפעמוןהתורן צלצל

בכוונות זדון.בעצמם יםשדוואפילו ח ישלאמאמינים אינם, אינם ישנים פעם

תחנה.ם להביא את הפושע המסוכן חי או מת לעליההתורן פקד

44

תוך הבור ב, שם "סק ס, פ ק ס, פ ק ר ק "ש פעמים בלחש: ובורטינו חפר בור קטן. אמר של

,מטבעות הזהב, כיסה בעפר, הוציא מהכיס קמצוץ של מלח, פיזר מלמעלה תאת ארבע

שקה.חופן מים, ה הלה מהשלולית מלוא ד

והתיישב לחכות מתי יצמח העץ...

45

הבלשים ענו בקצרה:

!הב -

דה.הצ ת, רגליהם האחוריות נזרקובמיוחדושעטו אל מגרש הגרוטאות בדהירה מתוחכמת

ובבת אחת התנפלו על בורטינו, תפסו אותו מתחת מאה צעדים אחרונים הם זחלו על גחונם

לתחנה. אותווגררו יולזרועות

מה? הבלשים השיבו: עלמה? על -לו שיגידומתחנן ו, רגליאת טל לבורטינו ט

...יבררום ש -

מטבעות. השועלה ה תארבע אתוהוציאו באדמה בלי לבזבז זמן חפרו השועלה והחתול

.השושל - היא, ודמטבע אח קיבלחתול שה כזאת, כך חכמהאת הכסף חלוקה חילקה

יו בפרצופה.ננעץ את ציפורבלי מילה החתול

המגרש. מה ככדור ברחבי-ידיה חזק סביבו ושניהם התגלגלו זמןאת השועלה כרכה

קווצות שער של החתול והשועלה התעופפו לאור הירח.

הם חילקו את הכסף בצורה שווה ובו בלילה נעלמו מהעיר.לאחר שמרטו את הפרווה זה לזה

רי השולחן ובמו ידיו ובינתיים הובילו הבלשים את בורטינו לתחנה. הבולדוג התורן יצא מאח

חיפש בכיסיו.

כר ופירורים מעוגת שקדים השמיע התורן לעבר בורטינו חוץ מחתיכת סו דברכשלא גילה

חרחור צמא דם:

שה פשעים, נבל שכמוך: אתה חסר בית, חסר תעודות וחסר עבודה! קחו אותו וביצעת של -

באגם. ביעוהוט ה ו אל מחוץ לעיר

הבלשים השיבו:

!הב -

אחזו בו, הרימול לשווא! הבלשים ובורטינו ניסה לספר על אבא קרלו, על הרפתקאותיו. הכ

מהגשר לתוך אגם מלוכלך, מלא אותו והשליכובדהירה אל מחוץ לעיר אותו , גררו אותו

מים.הצפרדעים, עלוקות וגלמים של חיפושית

הבורטינו נחת לתוך המים ט ע דק של ירוקת סגר עליו. ומ

זהב המטבעות תאבדן של ארבעהבורטינו פוגש את שוכני האגם, שומע על

ה טורטילה מפתח זהבב מהצ ומקבל

יכול לטבוע. היהלא צריך לשכוח שבורטינו היה עשוי עץ ולכן לא

זמן רב שכב על המים, כולו מצופה ירוקת., כך שבכל זאת הוא נבהל כל כך

46

פשותם, חיפושיות יידועים לכולם בטהשוכני האגם התאספו סביבו: ראשנים שחורים שמנים

אכלו כל מה שהזדמן להם, שמות למשוטים, עלוקות וגלמים דוהמים עם רגליים אחוריות

זעירות. פוזוריותנכולל את עצמם, ולבסוף כל מיני אי

עלוקות ה. ועל כובעש ציתם הנוקשות ולעסו בהנאה את הציהראשנים דגדגו אותו בשפתיה

ו שהזדקר גבוה מתוך אפכמה פעמים על הזחלו לכיס המעילון. חיפושית מים אחת טיפס

קפיצת ראש. -ומשם קפצה למים המים

ידיים ורגליים, ןהתפתלו והרעידו בחיפזון את השערות ששימשו לה אינפוזוריות זעירות

פיות של גלמי חיפושיות המים.לבעצמן הגיעו משהו אכיל, אבל לתפוס משתדלות

מים: ו בהוא חבט בעקבי, בסוף לבורטינו נמאס

.לכםבשביחתול של תלקו מפה! אני לא פגר 'ס -

ושחה. בטנופרצו לכל עבר. הוא התהפך על האגם שוכני

ירח ישבו צפרדעים בעלות פיות גדולים, לתחת ממים ה ותעל העלים העגולים של שושנ

הביטו על בורטינו בעיניים בולטות.

אחת.הקרקרה -איזה מין תמנון שוחה, -

ה.ישניהקרקרה -האף כמו של חסידה, -

שלישית.הה קרקר - צפרדע ים, זאת -

ו,. התיישב עליו, חיבק חזק את ברכיכדי לנוח בורטינו טיפס על עלה גדול של שושנת מים

אמר: הואשיניו רועדות ו

על העלה הרטוב... ביוש ,חלב, ישנים במיטות חמות, אני בודד יםתוכל הילדים והילדות ש -

תנו לאכול משהו, צפרדעים.

החל לשווא תחשבו שאין להן לב. כאשר בורטינו אךמאוד קרות דם. ,צפרדעים, כידועה

רגליהן ,בזו אחר זוהצפרדעים ניתרו רועדות בקצב, ולספר על הרפתקאותיו האומללות, שיני

צללו לקרקעית האגם. הןהאחוריות הבהיקו ו

חיפושית, כנף של סנפירית, פיסת רפש, גרעין של זרעי סרטן וכמה של הביאו משם פגר ןה

שורשים רקובים.

לפני בורטינו שוב קפצו הצפרדעים על העלים של את כל המאכלים האלה שפרסו אחרל

בולטות. יהןגדולים ועינ , פיותיהןמורמים הןמאובנות, ראשיכמים וישבו ה ותשושנ

צפרדעים.הבורטינו הריח, טעם מהכיבוד של

.איזה גועל!.. -הוא אמר, קיבלתי בחילה, -

התגלגלו למים... -אחת כולן בבת -ואז הצפרדעים, שוב

עליו שהעלה להירוקת על פני האגם נרעדה והופיע ראש גדול מפחיד של נחש. הוא שט א

ישב בורטינו.

ב פחד.ולו על הראש. הוא כמעט נפל למים מר הכובעו עמד ציתצי

47

ירח ישבו צפרדעים בעלות פיות גדולים, לתחת ממים ה ותעל העלים העגולים של שושנ

ל בורטינו בעיניים בולטות.הביטו ע

48

עיניים ולה אישמפחידה שאינהה קשישה ב צ ,זאת הייתה טורטילה זה לא היה נחש.

חלשות.

אמרה טורטילה. -אח אתה, ילדון חסר שכל, פתי מאמין לכל דבר, עם מחשבות קצרצרות! -

ים.טיפשארץ ההתגלגלת להיית יושב בבית ולומד בשקדנות! איך -

רציתי להשיג כמה שיותר מטבעות זהב בשביל אבא קרלו... אני ילד הרי ...הריאני אבל -

מאוד...-מ-טוב ונבון ומ

הם רצו על יד האגם, עצרו לשתות, -ה. אמרה הצב -את הכסף שלך גנבו החתול והשועלה,

ך, ואיך התקוטטו לוהוציאו את הכסף ש באדמהחפרו הםש יםתרברבמושמעתי איך הם

אתה, טיפשון, חסר שכל, פתי עם מחשבות קצרצרות... ,חאו בגללו...

-אוי-צריך פה לעזור לבן אדם... מה אעשה עכשיו? אוי -רטן בורטינו, -, קלללא צריך ל -

!יאי-יאי-יאוי!... איך אחזור לאבא קרלו? אי

שהצפרדעים עד כך מעוררת רחמים לבאגרופיו והתייפח בצורה כ ועיניאת הוא שפשף

כולן בבת אחת נאנחו: פתאום

ך... טורטילה, עזרי לבן אדם.או-ךאו -

ה הביטה בירח זמן רב, נזכרת במשהו...הצב

אמרה ושוב - םהוא עשה מסבתא וסבא שלי מסרקי ךאחר כועזרתי לאיש אחד, ךכ בעבר -

אולי אמצא -מילא, שב פה איש קטן, ואני אזחל לי על הקרקעית, -זמן רב הביטה בירח.

ץ קטן אחד מועיל.חפ

מים.לתחת אל מטה ירדה לא והיא משכה פנימה את ראש הנחש שלה

הצפרדעים לחשו:

ה טורטילה יודעת תעלומה גדולה.הצב -

והצבה רי הגבעות... שוב נרעדה הירוקת, ואחמ. הירח כבר נטה אל ארוך -ארוך עבר זמן

ה מפתח זהב קטן. יהופיעה, מחזיקה בפ

העלה לרגלי בורטינו.היא שמה אותו על

אל תתעצב שהשועלה -אמרה טורטילה, -טיפשון, חסר שכל, פתי עם מחשבות קצרצרות, -

פיל אותו ה שזהב. אני נותנת לך את המפתח הקטן הזה המטבעות את והחתול גנבו לך

שלא יפריע לו ללכת. כדי ואותו לכיס שהוא היה תוחבעד ארוך כל כךלאגם אדם בעל זקן

ה הוא ביקש שאני אחפש על הקרקעית את המפתח הקטן הזה...אח, כמ

שבועות עלו מתוך המים... , כךטורטילה נאנחה, השתתקה ועוד פעם נאנחה

סבתא וסבא בגלל הסיפור שלאדם הכעסתי מאוד על בני באותו זמן .אבל אני לא עזרתי לו

הזה, אבל שכחתי על המפתח הקטן רבות. האיש בעל הזקן סיפר םמהם עשו מסרקיששלי,

זוכרת רק שצריך לפתוח איזו דלת וזה יביא אושר... אניל. והכ

הוציא מכיס המעילון הואנדלקו. הוא שכח מיד את כל צרותיו. ובו של בורטינו פעם, עיניל

למים זינקה טורטילה ולצפרדעים, את המפתח הקטן, הודה בנימוס לצב בועלוקות, שם

49

ותהחוף כמו צל שחור קטן פרצו הצפרדעים בצווח בקו ראהנושחה אל החוף. כאשר הוא

אחריו:

בורטינו, אל תאבד את המפתח הקטן! -

ים ופוגש חבר לצרהטיפשבורטינו בורח מארץ ה

ים.טיפשארץ המדרך את ה הראתהה טורטילה לא הצב

הדרך היו כוכבים. מעל ה נצנצועצים השחורים ל מעבר. והובילו אותו עינישבורטינו רץ לאן

ערפל.של שכב ענן עמוקה בקעהתלויים סלעים. בתוך

. בו בזמן נשמעו נביחות כלבים.וקפץ לפניהמגוש אפור קטן ב בורטינוהבחין פתאום

משטרה מעיר השני בולדוגים של בפראיותמתנשפים חלפו לידו בורטינו נצמד לסלע.

ים.טיפשה

וגים אחריו.למדרון. הבולד -דה הגוש האפור זינק מהדרך הצ

שהכוכבים שטו עד פתח בורטינו בריצה מהירה כל כךת והנביחו הרגליים שאון התרחקוכש

אחרי הענפים השחורים.מהר מהר

רוכביו לעוהגוש האפור הקטן את הדרך. בורטינו הספיק להבחין שזהו ארנב שובחצה לפתע

.ומחזיק באוזניואיש קטן חיוור

ל היה שקט.ווגים חצו את הדרך אחרי הארנב, ושוב הכהבולד -מהמדרון נשרו אבנים,

ענפים השחורים.ל מבעדרוף יבטעכשיו הכוכבים דהרו ו בורטינו רץ מהר כל כך

נפל הוא האיש הקטן נתקל בענף, של את הדרך בפעם השלישית. ראשו הארנב האפור חצה

והשתטח ישר לרגלי בורטינו.מגב הארנב

כל כך היו עיניהם .בעקבות הארנב רצו דוגים המשטרתייםהבול -! תפוס אותו! האו-ר-ר-ר

לא באיש הקטן החיוור.ו לא הבחינו לא בבורטינוכלל הם עד ש רוע מלאות

.ייניכ! צייץ האיש הקטן בקול במי עדלך, מלווינה, שלום לך לעולעולם ל שלום -

לים ארוכים.שרוו בעלתזה פיירו בכותונת לבנה שבורטינו התכופף מעליו ובתדהמה ראה

וצייץ את האמרה מת כבר שהוא חשבכנראה עפר הדרך. הוא ראשו למטה בתוךוהוא שכב

נפרד מהחיים. - "!מי עדלעוללך לך, מלווינה, שלום עולםל שלום": תהמסתורי

פיירו לא זז. אז בורטינו חיפש בכיסיו ומצא עלוקה -בורטינו החל לנער אותו, משך ברגלו,

הצמיד אותה לאפו של האיש הקטן חסר הנשימה. . הואשנשמרה שם

, תלש את העלוקה במהירותהעלוקה, בלי לחשוב הרבה, צבטה אותו באף, פיירו התיישב

ונאנח:

ר!תברח, אני עוד בחיים, מא -

ל:אוש אותו נישקלבנות כסיד, ה ובורטינו תפס אותו בלחיי

51

אל תתעצב -ה טורטילה, אמר -טיפשון, חסר שכל, פתי עם מחשבות קצרצרות, -

...זהב. אני נותנת לך את המפתח הקטן הזההמטבעות את שהשועלה והחתול גנבו לך

51

איך הגעת לפה? למה רכבת על הארנב? -

לא הכלבים ריתסתיר אותי מהר... ה -ענה פיירו, מביט סביב בבהלה, -בורטינו, בורטינו, -

מם. סניור קאראבאס באראבאס רודף אותי יוי..יאחרי הארנב האפור, הם רצו אחר ורצ

ים את כלבי המשטרה ונשבע לתפוס אותי חי או מת.טיפש. הוא שכר בעיר ההוליל

חי שילסבך של אותו וגרר וק נבחו הכלבים שוב. בורטינו משך את פיירו בשרוולמרחו

ריחניות.וצהובות ,פרחים בצורה של גבשושיות עגולות יםמכוסה 2הז ימומ ה

פיירו לספר לו בלחש:החל ,שם, שוכב על עלים יבשים

...אתה מבין, בורטינו, פעם בלילה רעשה הרוח, ירד גשם זלעפות -

על ארנבוכב ים רטיפשהגיע לארץ ה כיצדפיירו מספר

סניור קאראבאס .אתה מבין, בורטינו, פעם בלילה רעשה הרוח, ירד גשם זלעפות -

לא ישנתי. עדייןאני רק מקטרת. כל הבובות כבר ישנו. באראבאס ישב ליד האח, מעשן

ל...ותכהשער ה בעלתאני חשבתי על הילדה

ברחתי מהילדה המאוסה הזאת אתמול בערב -. שכמותך מצאת לך על מי לחשוב, גולם -

עכבישים...העם מחסןמתוך ה

ל? ראית את מלווינה שלי? ותכהשער ה בעלתמה! ראית את הילדה -

יינית וטרחנית...כפלא הפלאים! ב -גם כן -

. וידיבפיירו קפץ, מנפנף

תוביל אותי אליה... אם תעזור לי למצוא את מלווינה, אני אגלה לך את תעלומת מפתח -

הזהב...

אתה יודע את תעלומת מפתח הזהב? -צעק בורטינו בשמחה. -מה! -

צריך לפתוח דלת עזרתוודע שבי אני יודע איפה המפתח הקטן מונח, איך להשיג אותו, אני -

קטנה אחת... אני האזנתי בסתר לתעלומה ובגלל זה סניור קאראבאס באראבאס מחפש

עם כלבי משטרה... יאחרי

שהמפתח המסתורי מונח אצלו בכיס. ולספר רגע באותו להתרברבבורטינו רצה נורא

.יועל ראשו ודחף אותו לפשכובע את הלא לפלוט מילה הוא חטף שכדי

האצבעותבעזרת וביל אותו אל מלווינה. בורטינו הסביר לגולם הזהשיפיירו התחנן לפניו

הם ירוצו אל הילדה המאוסה. - כשיעלה השחרשעכשיו חושך ומסוכן, והנה

שפיודיבר בקול הצמר מאחר ושיח המימוזה לתחת מ כריח את פיירו להסתתר שובבורטינו ה

בכובע: חסום היה

.רבים טרופיים מינים הכולל הקטניות ממשפחת םצמחי של סוג 2

52

שישפר... -

פעם בלילה רעשה הרוח... -ככה, אז -

...שעל ז׳ה כבר שיפר -

אני, אתה מבין, לא ישן ופתאום שומע: בחלון מישהו דפק בקול -המשיך פיירו, -אז ככה, -

רם...

בקור הכלבים הזה?מי זה מסתובב פה -ס באראבאס רטן: אסניור קאראב

, בבקשה ,רפואיות. תרשה לי מוכר עלוקות -רי החלון, ומאחנשמע ר, מ ר זה אני, דו -

להתייבש ליד האש.

הרמתי בשקט רפואיות. בשקטהעלוקות המוכר מי הואלי, אתה מבין, התחשק מאוד להציץ

רואה: אני -לתוך החדר. והנה יראשאת וילון והוצאתי ואת פינת ה

דלת.ופתח את ה קיללך, כמו תמיד, על הזקן, ר סניור קאראבאס באראבאס קם מהכורסה, ד

.כמו פטרייה ספוגית -קטנות, כל כך מקומט -פנים קטנות בעלרטוב, -נכנס אדם רטוב

סים וציים, לחמ התנדנדועל החגורה .מעיל ישן ירוק לבש הוא סיכות. בידיו הוא החזיק קר

.פרפריםשל פח ורשת צנצנת

אם יש -באמצע, הוא אמר, קד קידה עמוקה, כאילו היה גבו שבור -אם כואבת לך הבטן, -

באוזניים, אני יכול להצמיד לך מאחורי האוזניים חצי תריסר לך כאב ראש חזק או דפיקות

עלוקות מעולות.

לעזאזל, שום עלוקות! תוכל להתייבש ליד -סניור קאראבאס באראבאס רטן: לכל הרוחות

.ףשתישרהאש עד

לאח. וגבודורמר נעמד

יצה.ל רפש הב הירוק אדים וריח ש ומיד עלו ממעיל

בעבור חתיכת בשר עגל קר וכוס יין אני מוכן -. שוב אמר -סחר העלוקות הולך קשה, מ -

עצמות...ב כאבים, אם יש לך נהדרות של עלוקות םתריסר עוללי לישבןלהצמיד לך

בשר ושתה יין. אכול -צעק קאראבאס באראבאס. -לעזאזל, שום עלוקות! -לכל הרוחות -

שאכל ושתה לאחרהפנים שלו התכווצו והתמתחו כמו גומי. .אכול בשר עגלדורמר החל ל

ביקש קמצוץ טבק.

כדי להודות לך על הכנסת האורחים שלך, אני אגלה לך - אמר. -מתי,מסניור, שבעתי והתח -

סוד.

סניור קאראבאס באראבאס שאף עשן מהמקטרת והשיב:

שם פס!ור אני מצפצף שאהיש רק סוד אחד בעולם שאני רוצה לדעת. על כל -

ה טורטילה.לי הצבמסרה אותה שאני יודע תעלומה גדולה -אמר שוב דורמר, -סניור, -

, נו, קפץ, הסתבך בזקועיני אתגלגל הואכששמע קאראבאס באראבאס את המילים האלה

כמו שור: ושאג לבטןאותו הצמיד עף ישר על דורמר המבוהל,

ה טורטילה! ר, יקירי שלי, דבר, דבר מהר, מה מסרה לך הצבדורמר, חביבי שלי, דורמ -

53

יולעוהגוש האפור הקטן את הדרך. בורטינו הספיק להבחין שזהו ארנב שובחצה לפתע

.ומחזיק באוזניואיש קטן חיוור רוכב

54

: זהואז סיפר לו דורמר את הסיפור ה

ארבעה סולדו ליום תמורתים. טיפשעלוקות באגם מלוכלך אחד ליד עיר ה תתפיסב עסקתי"

פומד שם עד שלגווהוא היה מתפשט, נכנס לאגם עד הצוואר וע -שכרתי איש עני אחד,

רום היו נצמדות עלוקות.יהע

נו את העלוקות ושוב שולח אותו לאגם.מלה לחוף ואני הייתי אוסף מואז הוא היה ע

המים.נחש מתוך שלכמות מספקת הופיע ראש אתזה דרךב תפסנוכאשר

האגם הנהדר שלנו, יתאתה הבהלת את כל אוכלוסי -דורמר, אמר הראש, ,שמע -

גמר ינותן לי לנוח בשקט אחרי ארוחת הבוקר... מתי ת אינךאתה מעכיר את המים,

יה הזאת?יהשערור

ובלי כל פחד עניתי: הרגיל הצב אתראיתי שז

את כל העלוקות מהשלולית המלוכלכת שלכם... שאתפוסעד -

שתעזוב את האגם שלנו בשקט ולא תחזור עוד כדידורמר, לשלם לך כופר, אני מוכנה -

לעולם.

ה:אז התחלתי ללעוג לצב

?לשלם לי כופרטורטילה, במה תוכלי ,ה, קשישה מטופשתנ ש ח את, מזוודה צפה י א -

הראש...את בו את מחביאה את הגפיים ושהאם בכיסוי העצם שלך,

מרוב כעס ואמרה לי: הפכה ירוקהה הצב שלך למסרקים...מכסה ההייתי מוכר את

הוא מוכן לעשות כל -על קרקעית האגם שוכב מפתח הקסמים... אני מכירה אדם אחד, -

"את המפתח הזה... לקבלדבר שבעולם כדי

דורמר לא הספיק לבטא את המילים האלה וקאראבאס באראבאס צווח בכל כוחו:

ה את י! אני! אני! חביבי היקר ביותר, דורמר, אז מדוע לא לקחת מהצבאנ -האדם הזה הוא -

המפתח?

מה עוד! - .ספוגית מבושלת כמו נראוכך שהן קמטים התמלאו ופניוענה דורמר -מה עוד! -

רימה האני, והיא ו הרבנו כהוגן הצב ,איזה מפתח... בקיצורבלהמיר עלוקות מצוינות ביותר

מרה:אואת ידה מתוך המים

יקבל אותו -אף אחד אחר לא יקבל את מפתח הקסמים. נשבעת גם לא אתה ו -נשבעת -"

"אך ורק אותו אדם שיכריח את כל אוכלוסיית האגם לבקש אותי על כך...

ה במים.המורמת שקעה הצב העם יד

את בחפזה תוחבצעק קאראבאס באראבאס, -ים! טיפשלא להפסיד שנייה, לרוץ לארץ ה -

במתיקות. ך אתיישב על שפת האגם. אחיי -לתוך הכיס, חוטף כובע ופנס. נוקצה זק

טיח להם אב ה...הצבממים שיבקשו החיפושיות וראשנים ה פני הצפרדעים,לאני אתחנן

כמו להיאנח ייפח כמו פרה גלמודה, אתחיל להתמיליון וחצי זבובים שמנים ביותר... אני

ע ברך לפני הצפרדעון הקטן ביותר... המפתח חייב תרנגולת חולה, לבכות כמו תנין. אכר

מדרגות... לתחת מלהיות אצלי! אני אלך לעיר, אכנס לבית מסוים, אני אחדור לחדר

55

מבחין בה. אכניס את יש אינו וא כולם עוברים על פניה -אני אמצא את הדלת הקטנה,

המפתח לחור המנעול...

המימוזה על עלים שיחירו, בעודו יושב תחת סיפר פי -בזמן הזה, אתה מבין, בורטינו, -

ילון.ורי הוומאחלגמרי יצאתי עד שה לי כל כך מעניין עשזה נ -יבשים,

סניור קאראבאס באראבאס ראה אותי.

שוב הואולזרוק אותי לאש, אבל אותיזינק כדי לתפוס והוא –ל! ואתה מצותת לנו, מנו -

על הרצפה. תטחהשסאות, יוברעש איום, מפיל כ נוהסתבך בזק

גדר. בחושך רעשה הרוח לרי החלון, איך טיפסתי מעל ומבין איך מצאתי את עצמי מאחאינני

והצליף הגשם.

אתענן שחור ועשרה צעדים אחריי ראיתי את קאראבאס באראבאס ו ברקה רימעל ראשי הא

י מעדתי, נפלתי על משהו רך וחמים, אחזת ".אני מת"... חשבתי: רצים מוכר העלוקות

באוזניים של מישהו...

ודהרנו ו, אבל אני אחזתי חזק באוזנילגובהאפור. הוא צרח מבוהל, קפץ הארנב הזה היה

כה דרך שדות, כרמים, גני ירק.בחש

וו במצחאותאת שפתו השסועה, הייתי מנשק בעלבוןכשהארנב היה מתעייף ומתיישב, לועס

הקטן.

קטן שלי...אפור ,עוד קצת נרוץ ,נו, בבקשה, נו -

פעם ימינה, פעם שמאלה... -לאן לדעת בלי דהרנוהארנב היה נאנח ושוב

.כיווניםכל מיני ים להנוטעיירה עם מגדלים לרגלי ההרעלה ראיתי הירח זרו והתפכשהעננים

בדרך לעיר רצו קאראבאס באראבאס ומוכר העלוקות.

ים כדי לשכור טיפשלכים לעיר הארנב! הם הוהה, הנה לך מזלו של ה -הה א -הארנב אמר:

אנחנו אבודים. ,הסוף זהכלבי משטרה.

ידיו הקטנות, אוזניו נפלו. התחננתי, בכיתי, אפילו באת אפו שם הוא. הארנב נפלהשל רוחו

השתחוויתי לפניו עד עפר. הארנב לא זז.

יםקשורסרטים שחורים אפם פחוס, ,אבל כאשר יצאו מתוך העיר בדהירה שני בולדוגים

, ובקושי הספקתי לקפוץ על גב -דות זעירות בכל עורו, יימניות נרעד הארנב רעהם הרגליל

והוא פתח במרוצה נואשת דרך היער...

את השאר ראית בעצמך, בורטינו.

פיירו סיים את הסיפור, ובורטינו שאל אותו בזהירות:

המפתח יפתח אותה שמדרגות נמצאת הדלת הקטנה לתחת מובאיזה בית, באיזה חדר -

הקטן?

...כךקאראבאס באראבאס לא הספיק לספר על

לעולם לא נראה אושר... והמפתח על קרקעית האגם... אנחנ -ח, מה זה אכפת לנו, א

56

צעק קאראבאס באראבאס. -לעזאזל, שום עלוקות! -לכל הרוחות -

בשר ושתה יין. אכול -

57

הוציא מכיסו את המפתח, סובב אותו מול האף ואוזנו צעק בורטינו לתוך -ואת זה ראית? -

הנה הוא! -של פיירו.

הפודל ארטמוןעם ומה נאלצים לברוח מיד ע ךא ,בורטינו ופיירו באים למלווינה

דרך ושיח ורצלהסלעית זחלו בורטינו ופיירו מתחת ת ההרכשהשמש עלתה מעל פסג

ארץ לל ותכהשער ה בעלתתה של הילדה העטלף את בורטינו מבי אמשעליו הוביל ש, השדה

ים.טיפשה

לפגוש את מלווינה.כל כך הוא נחפז -מצחיק היה לראות אותו, -פיירו

בורטינו, ומה, היא תשמח לקראתי? -עשרה שניות, -שמע, הוא שאל כל חמש -

...לי לדעת, לכל הרוחותמאיפה -

עשרה שניות שוב: -חמש כעבור

לא תשמח? היא אוליבורטינו, ,שמע -

לי לדעת, לכל הרוחות...מאיפה -

הירח והכוכבים המצוירים על התריסים. ,לבסוף הם ראו את הבית הלבן עם השמש

חתול.של דומה לראש השט לו ענן קטן מעליההארובה עלה עשן קל. מ

הפודל ארטמון ישב על מדרגות הבית ומעת לעת נהם על הענן.

כבראבל הוא היה רעב ו ,לותכהשער ה בעלתהילדה התחשק לחזור אל ממשלא לבורטינו

חלב חם.של באפו ריח הריחמרחוק

, לא אשאר פה אופןובשום -אם הילדה הזאת שוב תחשוב לחנך אותנו, נשתה את החלב, -

לכל הרוחות.

מחרסינה, משקהנקן קאחת החזיקה ה הזמן יצאה מלווינה מהבית הקטן. בידאותו הב

וגיות.לה עם עיסלס -יה יבשנ

חסןעכברושים גררו את בורטינו מהמההיא הייתה בטוחה ש -לחות מדמעות, עדיין עיניה היו

ואכלו אותו.

פרפרים ה ,על שביל החול התכוליםברגע שהתיישבה ליד שולחן הבובות התנדנדו הפרחים

והופיעו בורטינו ופיירו.מעליהם כמו עלים לבנים וצהובים התרוממו

.ותחופשיבעץ יכלו לקפוץ לתוכן הששני ילדי עד כדי כךתרחבו של מלווינה ה עיניה

אותן פה. פשיות, שלא נביאיטכה חסרות קשר ו -למראה מלווינה החל פיירו למלמל מילים

בורטינו אמר כאילו כלום לא קרה:

הנה הבאתי אותו, הואילי לחנך... -

חלום. אינולבסוף הבינה מלווינה שזה

58

ילדים, לכו מיד להתרחץ ולצחצח -שה אבל מיד הוסיפה בקול מבוגר: לח -אח, איזה אושר! -

שיניים. ארטמון, לווה את הילדים אל הבאר.

תרצה רקמי ש אתלהתרחץ, לצחצח שיניים. - בראששיגעון יש לה -רטן בורטינו, -ראית, -

תשגע עם הניקיון... היא

מעילונים...את ה הם ארטמוןבקצה זנבו ניקה לש ציציתההם התרחצו. בעזרת אופןבכל

עוגה. הוא הביט בחתיכת. פיירו לא נגס אפילו יושתי לחיב לישבו לשולחן. בורטינו דחס אוכ

ק שקדים.צבמלווינה כאילו היא הייתה עשויה ב

לבסוף נמאס לה.

.בנחת ,ארוחת הבוקר, בבקשהאת נים? אכול פ במה ראית אצלי - אמרה, -נו, -

, אני מחבר שירה...דבראוכל איננימזמן כבר -רו, מלווינה, ענה פיי -

מצחוק. התפוצץבורטינו

.לרווחהחה את עיניה קמלווינה התפלאה ושוב פ

רא לנו את החרוזים שלך.ק - כך אם -

והעלתה את עיניה החמודות אל הענן הדומה שלה יד החמודההעל הלחי אתהיא השעינה

חתול.של לראש

באר עמוקה:של קרקעית ב ישבו לובים כאלה, כאיביים עם יפיירו החל לקרוא חרוז

ברחה לה מלווינה לארץ זרה,

מלווינה אבדה, ארוסתי היקרה...

, עגמתי כה רבה...בוכ ה הנני

אולי אפרד מחיי הבובה?

מלווינה לא הספיקה לשבח את החרוזים שמצאו חן ופיירו לא הספיק לקרוא עד הסוף,

שביל החול הופיעה קרפדה. על, והנהמאוד, בעיניה

טות נורא היא פלטה:לבו יםעיניבמביטה

ל על וקנה לקאראבאס באראבאס הכשכל מרוב ז הה טורטילה נטולת הלילה סיפרה הצב -

מפתח הזהב הקטן... אודות

כמה קרא. פיירו, מבולבל כמו כל המשוררים, דבר מלווינה זעקה בבהלה אף שלא הבינה

לעומתם קפץ בורטינו מיד על הרגליים והחל פה.אותן שלא נביא קריאות חסרות פשר,

עוגיות, סוכר וסוכריות. ולתחוב לכיסי

-אפשר. אם כלבי המשטרה יובילו לפה את קאראבאס באראבאס הבורחים מהר ככל -

אנחנו אבודים.

עליה קנקן הפךפרפר לבן. פיירו חשב שהיא הולכת למות, של מלווינה החווירה כמו כנף

כולה בקקאו. התלכלכה היפהפייהה תושמלמשקה

59

ענן שחור ועשרה צעדים אחריי ראיתי את קאראבאס באראבאס ברקה רימעל ראשי הא

...רצים מוכר העלוקות אתו

61

לכבס את השמלות של מלווינה, הוא שהיה צריך זה -נביחות רמות, נובחארטמון הגיע

ם:גומבגעד שפיירו פלט ותוא נערלתפס את פיירו בצווארון והחל -

, בבקשה...מספיק -

מהומה הזאת ואמרה שוב:בהקרפדה הביטה בעיניה הבולטות

בעוד רבע שעה... כאן וכלבי המשטרה יהיוקאראבאס באראבאס -

יאוש וניסה אף ליפול פרקדן על י של המלווינה רצה להחליף בגדים. פיירו עשה בידיו תנוע

שביל החול.

פשושים צייצו נואשות על הבקול רם. נטרקודלתות ה של חפצי בית. ורותצרארטמון סחב

כדי להגביר את בעליית הגגפראי סנוניות חלפו קרוב לקרקע. הינשוף פתח בצחוק ההשיח.

.המהומה

שתונות איבד לאבורטינו ורק נחוציםההדברים של צרורותי נ. הוא העמיס על ארטמון שע

הוא רו. על פיינסיעות יפהפייהיב את מלווינה, לבושה בשמלת הוא הוש הצרורותעל .ביותר

חזיק בזנבו של הכלב. הוא בעצמו נעמד בראש:להפקד

בורחים! ! פניקה בלי -

ומאחור הצרורותעל מקפצת כלומר בורטינו, צועד בגבורה לפני הכלב, מלווינה -וכאשר הם

יצאו מהעשבים הסבוכים לשדה כאשר הם -, במקום שכל ישר שירים טיפשיים גדושפיירו

הפרוע של קאראבאס באראבאס. בכף ידו הוא סכך על נומתוך היער קצה זק הופיע -החלק,

הסביבה.משקיף על מהשמש ועיני

הקרב הנורא בפאתי היער

רצועות. כשראה על השדה ב משטרההשני כלבי את ראבאס החזיק אסניור קאראבאס ב

שיניים.המלא יואת פ הישר את הנמלטים הוא פער

זעק ושחרר את הכלבים. -אהה! -

ברגליהם האחוריות. הם אפילו לא נהמו, הם החלו הכלבים הפראיים לזרוק עפרראשית

כל כך התגאו בכוחם. הם -דה ולא לעבר הנמלטים, הביטו הצ

בו עמדו בורטינו, ארטמון, פיירו ומלווינה אחוזי אימה.שלמקום לאטהלכו הכלבים כך אחר

.עקומים יםל אבוד. קאראבאס באראבאס הלך אחרי כלבי המשטרה בצעדוהכשהיה נדמה

סתבך בין רגליו.הומכיס מעילו הזמןזקנו יצא כל

:הידיאת ונהם בזעם. מלווינה ניערה וזנבאת ארטמון קיפל

אני פוחדת, פוחדת! -

.נגמרל ווהביט במלווינה, בטוח שהכ כותנתו שרווליאת פיירו הוריד

.אושש ראשוןתבורטינו ה

61

עוגה. בחתיכת. פיירו לא נגס אפילו יושתי לחיב לישבו לשולחן. בורטינו דחס אוכ

ק שקדים.צהוא הביט במלווינה כאילו היא הייתה עשויה ב

62

ברבורים!... ארטמון, זרוק את עם הלאגם ץ, רוךקח את הילדה ביד -זעק, -פיירו, -

.לחם!..יתאתה -ון, ורד את השעההצרורות,

רצה הרימה את שמלתה ו ,שמעה מלווינה את ההוראה הלוחמנית הזאת קפצה מארטמון אך

אחריה. -פיירו . אל האגם

חשף את שיניו ו,מקצה זנב את הסרטו וארטמון זרק את הצרורות, הוריד את השעון מרגל

ק עפר ברגליו ורלזת, טיו, בא גם הוא החלוקפץ שמאלה, קפץ ימינה מותח שרירים ,הצחורות

האחוריות.

שעמד בודד בשדה ומשם יהאורן האיטלקעץ גזע נוטף השרף לצמרת של הבורטינו טיפס על

מלוא גרונו:ב צייץו ילליצעק,

חפים הילו את אנשי העץ הקטנים צ ה שלנו! ה חיות, ציפורים, חרקים! הורגים את החבר -

!...פשעמכל

ק עכשיו ראו את ארטמון ובבת אחת התנפלו עליו. הפודל הבולדוגים של המשטרה כאילו ר

השני באחוריו. הכלבואת בגדם זנבו את אחד הכלבים הזריז התחמק ונשך בשיניו

הצליחוהבולדוגים הסתובבו בכבדות ושוב התנפלו על הפודל. הוא קפץ לגובה, מדלג עליהם

את הגב. -את הצד ולשני הכלביםאחד שוב ל לקרוע

דשא, החל הזנבו כלפי את שית זינקו עליו הבולדוגים. או אז הוריד ארטמון בפעם השלי

מזנק אחרת פעםונותן לכלבי המשטרה להתקרב אליו פעם עגלים סביב השדה, מלדהור ב

דה מתחת לאפם... הצ

למהרבלי התנשפו, רצו אחרי ארטמון הם. אמתבאף זעמו עכשיו הפחוסי הבולדוגים

לגרונו של הפודל החמקמק. ובלבד שיגיעו תפגרבעקשנות, מוכנים אף לה

.ווהחל לנענע ואורן האיטלקי, אחז בגזעה עץגש קאראבאס באראבאס ליבינתיים נ

תרד, תרד! -

עד כל כך חזקענף. קאראבאס באראבאס נענע את העץ לשיניו וברגליו בבידיו, נצמד בורטינו

נדנדו על ענפיו.תה האצטרובליםכל ש

ן. לחטוף אצטרובל לון קטקוצניים וכבדים, גודלם כמו מ -לקי אצטרובלים האורן האיט עץעל

אוי! -אוי -כזה בראש

את מוציאבורטינו בקושי החזיק את עצמו על הענף המתנדנד. הוא ראה שארטמון כבר

לאט יותר ויותר.סמרטוט אדום ורץ לשונו כמו

.ות לועשאג קאראבאס באראבאס, פוער א -תביא את המפתח הקטן! -

עליו הוא היה תלוי. שבורטינו זחל על ענף, הגיע לאצטרובל ענק והחל לכרסם את הגבעול

ישר הי -למטה, באך! ףבל הכבד עו, והאצטרהענף את קאראבאס באראבאס ניער חזק יותר

השיניים. אל מ ולתוך לוע

תחתיו. כרעממש קאראבאס באראבאס

63

קוד כמו דקבישר הילקאראבאס באראבאס פגע -באך! -בורטינו תלש אצטרובל שני, והוא

תוף.ב

חפים מכל הלעזור לאנשי העץ הקטנים וצעק בורטינו שוב. בוא -ה שלנו! הורגים את החבר -

! פשע

ף אהאוויר מול את ה לחתוךהתחילו ןה ףמרח וףעמב -ר, ולעז כדי ותעפו ראשונ הסנוניות

מול צ'יק -זבוב: כמו ברק אפור אינהנונית סה -י הכלבים, הבולדוגים. לשווא נקשו שינ של

האף!

.מביא בדרך כלל למלווינה בשר צלויהיה הוא -נץ שחור תח נ חתול של מהענן הדומה לראש

כנפיו האדירות, הרים את הכלב בעזרתמשטרה, נסק היו בגבו של כלב פרט אתהוא נעץ

פיל אותו...וה

מעלה.כלפי לל, רגליו יהכלב השתטח, מי

פיל, נשך, קפץ אחורה..., ה בחזהו אותה כרטמון עף מהצד על הכלב השני, ה א

האורן עץבשדה סביב ספוגי מכות ונשיכותושוב דהרו ארטמון ואחריו כלבי המשטרה

.הבודד

וורים יעורסיים אנחשי שדה לא -לעזרתו של ארטמון באו הקרפדות. הן סחבו שני זעמנים

בקיבתה של אנפה. שמאתחת גזע עץ רקוב או ליאו -למות זעמנים ממילא נטו הקנה. מז

מות גיבורים. למותהקרפדות שכנעו אותם

ארטמון האצילי החליט להיכנס לקרב גלוי כעת.

.וניביאת ישב על זנבו, חשף יהת הוא

כל השלושה התגלגלו כמו כדור.ו בולדוגים עפו עליוה

. שריטותלגים לא שמו לב לנשיכות ו, שרט בטפריו. הבולדולסתותיו את קר ח ארטמון

לכידת מוות. יללות ויבבות אותו וללכוד -להגיע לגרונו של ארטמון -שאפו רק לדבר אחד הם

בשדה כולו. נשמעו

וד, פיקיפודה, החותנת של הקעצמו, ה הקיפוד: הקיפודיםלעזרתו של ארטמון באה משפחת

נים.יפוד קטקי יפוד וגור קשתי דודות לא נשואות של ה

ות אימתניות עצר של הןיפה שחורה בגלימות זהב עפו, זמזמו. כנפיקטמ ניםרים שמובד

רחשו.

וחיפושיות נשכניות בעלות שפם ארוך זחלו. חיפושיות יער

התנפלו על כלבי המשטרה השנואים.ו את עצמם הקריבו חרקיםהציפורים ו, הכל החיות

לכדור קוצני ובמהירות התקפלויפוד קטנים קי אות וגור ויפודה, שתי דודות לא נשקוד והקיפה

.פםאת הבולדוגים בפרצוהם ו במחטיכקריקט ה רשל כדו

בליחדרו להם לנחיריים ות הנמלים הרציני צו בהם עוקץ ארסי.ענ םבמעופצרעות והרים ובד ה

חומצת נמלים רעילה. שחררוושם למהר

נשכו אותם בטבור. החיפושיות

64

...שני כלב בראשו שלפעם וראשו של כלב אחד ב פעם דהחקר במקורו יהנץ נ

אור.ה את מסתירים ,ענן עבהכם המול עיני הצטופפוזבובים הפרפרים וה

מוכנים למות מות גיבורים.הבהיכון את שני הזעמנים והקרפדות החזיק

הטילכדי לפלוט החוצה את חומצת הנמלים הרעילה ווהנה, כשאחד הבולדוגים פער את לוע

שט.ולתוך הו שתחלתוך גרונו ומשם הל , נכנסהזעמן הזקן והחולה קדימה עצמו את

לתוך לועו. זינקאותו דבר קרה גם לבולדוג השני: הזעמן העיוור השני

החלו להתגלגל נחנקים על הדשא - פםשרוטים בכל גווה עקוציםהדקורים, השני הכלבים

.חסרי ישע

ארטמון האצילי יצא מהקרב מנצח.

מפיו הענק את האצטרובל הקוצני.להוציא סוף סוף קאראבאס באראבאס הצליח יםיבינת

האורן האיטלקי. עץשל והחוצה. מתנדנד, הוא שוב אחז בגזע ובלטו עיני וקודדמהמכה בק

ו.נאת זקהעיפה רוח ה

ף ברוח תנופהבחין שקצה הזקן של קאראבאס באראבאס המו העץ צמרתעל ישב בורטינו

נדבק לגזע.

ילל:יינו נתלה על ענף והתגרה בו, מבורט

לא תתפוס אותי! ,דודהיי, דוד, לא תתפוס אותי,היי, -

כדי וידיאת טהאורן. קאראבאס באראבאס הושי עץקפץ על הקרקע והחל לרוץ סביב הוא

לדון, רץ אחריו, מתנדנד סביב העץ.ילתפוס את ה

פעםסבב .את הילדון הבורח ס באצבעותיו העקומותותפמיד יהנה היה נדמה שוסבב פעם

שלישית... פעם, סבב שנייה

בחזקה. סביב הגזע, נדבק לשרף התלפףו נזק

אראבאס באראבאס נתקע בעץ חרץ בורטינו לשון ארוכה ורץ קואפו של התלפף כולו ן כשהזק

פיירו.את לחפש את מלווינה ו -אל אגם הברבורים

כלבים צולעת. בטפיפתורר את הרביעית גו וש רגליולש על אחריו דששדמארטמון החבול

זבוב של אף פגר , כנראה,עבור חייהם לא היו נותנים, שבמשטרההשדה נשארו שני כלבי ב

עץדבוק חזק בזקנו אל סניור קאראבאס באראבאס, , יבש, והדוקטור הנבוך למדעי הבובות

האורן האיטלקי.

65

נתקע בעץ חרץ בורטינו לשון ארוכה אראבאס באראבאסקואפו של התלפף כולו ן כשהזק

פיירו.את לחפש את מלווינה ו -ורץ אל אגם הברבורים

66

במערה

.סוףהלחה חמימה בין קני תלוליתמלווינה ופיירו ישבו על

יתושים.שלדים של בכנפי סנפיריות וב מטונפת עכבישהם היו מכוסים רשת מעל ראשם

בכי הבוכהילדה בעליזה בפליאהה סוף הציצו עפו מקנה סוף לקנשציפורי תכלת קטנות

.תמרורים

גובים מהאויבים, כנראה, ,אלה היו ארטמון ובורטינו -מרחוק נשמעו זעקות נואשות ויללות,

מחיר יקר בעבור חייהם.

פיקוס עלהמאחורי יאוש את פניה הרטובות יהסתירה בו חזרה מלווינה -פוחדת, פוחדת! -

רחב.

גיע אותה בשירים: פיירו ניסה להר

יושבים התלוליתעל הנה

יצה עם הפרחיםב ב

הם יפים וצהובים

.הם מריחים טובכמה

כל הקיץ מראשית

התלוליתפה נחיה על

בבדידות כה נעימה

...בתדהמה -וכולם

כלפיו. הרגליבמלווינה רקעה

ם ומלא חורים.זה ספוג כולו מי -לוש עלה טרי, אינך רואה , ילד! ת ינמאסת עלי -

ארטמון ובורטינו נספו... - .טיותידיה בא את הרעש והיללות. מלווינה ספקהנדמו פתאום

, לתוך האזוב הירוק. לתלולית םפניעם ה הפילה את עצמה היאו

י הסוף. נ פיירו דשדש סביבה מבולבל. הרוח שרקה בשקט בין ק

כדי לתפוס שבא ראבאס באראבאסבלי ספק היו אלה צעדיו של קאלבסוף נשמעו צעדים.

הופיע: בורטינו -, תחתית את מלווינה ואת פיירו. קני הסוף זזוה בליבגסות ולתחוב לכיסיו

צרורות...המאוזן לאוזן. אחריו צולע קלות ארטמון החבול, עמוס בשני מחייך יוזקוף, פ - פוא

של מלווינה םב לשמחתשם ל אינואמר בורטינו, -התחשק להם להתקוטט אתי! -גם כן -

קאראבאס אני מצפצף עלכלבי המשטרה, עלהשועלה, עלהחתול, אני מצפצף על -ופיירו.

ילדון, תפוס את הזנב. הולכים... .סי על הכלבפילדה, ט י,טפו! הי -באראבאס בעצמו

דההגסביב האגם אל -, מזיז במרפקיו את קני הסוף, לתלוליותעל מוהוא החל לפסוע באומץ

...השנייה

67

סתיים הקרב עם כלבי המשטרה ולמה ה איךמלווינה ופיירו אפילו לא העזו לשאול אותו

רודף אחריהם. אינוקאראבאס באראבאס

. היה צורך ובב ולצלוע על כל רגליייה של האגם החל ארטמון האצילי לייכשהגיעו לגדה השנ

אורן שצמח על גבעה ה עץ לשענקיים ה וה כדי לחבוש את פצעיו. תחת שורשיילעשות חני

ולשם זחל גם ארטמון. ראו מערה. לשם גררו את הצרורות, הם סלעית

ושיט אותה למלווינה. בורטינו קרע את ה כך אחרוהכלב האצילי כל רגל בתחילה ליקק

הכותונת הישנה של מלווינה לרצועות, פיירו החזיק אותן, מלווינה חבשה את הרגליים.

.רגועוהכלב נרדם לו חום מדדוארטמון של רגליו ו אתחבששאחר ל

בורטינו אמר:

מים. תביאפיירו, עוף לאגם, -

מיםה מעט את והביאבצייתנות, ממלמל שירים ומועד, בדרך איבד את המכסה פיירו דשדש

.הקומקום בתחתית

בורטינו אמר:

ספי זרדים למדורה. מלווינה, עופי נא, א -

כמה גבעולים יבשים... הוהביא -, פה הדקהון, משכה בכתמלווינה הביטה בבורטינו בעלב

עם המחונכים האלה...להתעסק איזה עונש -

. המדורה הייתה לבד הביא מים, לבד אסף זרדים, לבד הדליק מדורה לפני הכניסה למערה

מים.בהאורן הגבוה התנדנדו... לבד בישל קקאו עץ שהענפים על עד כל כך רועשת

בוקר...הלארוחת בו , ש יאללה -

בתקיפות רבה, בקולו של -אבל כעת אמרה ,תוקפוצה מלווינה שתקה כל הזמן, שפתי

מבוגר:

כלבים והצלת אותנו מקאראבאס באראבאס באל לך לחשוב, בורטינו, שאם לחמת בגבורה -

לרחוץ ידיים ולצחצח שיניים לפני מהחובהובהמשך התנהגת באומץ, שזה פוטר אותך

ארוחה...ה

ברזל.העל הילדה בעלת אופי ועיניאת פער -א לך! : ה ורטינו כמעט נפלב

מלווינה יצאה מהמערה ומחאה כפיים:

פרפרים, זחלים, חיפושיות, קרפדות... -

שיות זבל והגיעו פרפרים גדולים מכוסים אבקת פרחים. הגיעו בזחילה חיפ -לא עברה דקה

קודרות וזחלים.

דות...הגיעו הקרפ בטנןאת חובטות

הנופל לא הפרפרים התיישבו על קירות המערה באנחת כנפיים כדי שבפנים יהיה יפה והעפר

.האוכל לתוך ייכנס

כו אותם הרחק מהמערה.ילכדורים והשלה רצפהעל שחיפושיות הזבל גלגלו את כל הפסולת

. קצת משחה לשיניומעצמו ו, סחט פעל א ונתלהראשו של בורטינו לעזחל לבן שמן טיפס

68

עם המחונכים האלה...להתעסק איזה עונש -

. המדורה לבד הביא מים, לבד אסף זרדים, לבד הדליק מדורה לפני הכניסה למערה

האורן הגבוה התנדנדו... לבד בישל קקאו עץ שהענפים על עד כל כך רועשת הייתה

מים.ב

בוקר...הבו לארוחת , ש יאללה -

69

נאלץ לצחצח אותן. הוא -לא רוצה אורוצה

פיירו. ו שלשיני את זחל שני צחצח

מהם סחטהזחלים חומים, לקחה הדומה לחזרזיר שעיר... בידההופיעה גירית רדומה

מלווינה, לש -נעליים השת זוגות ואת כל של נפלאובזנבה צחצחה ,משחה חומה על הנעליים

פיירו. שלבורטינו ושל

הלכה לה, מתנדנדת. ו -הה, -הה-בתום הצחצוח פיהקה: א

אדומה, שהייתה נוצות תיצ צ בעלת ה, עליזתניו, צבעטרחניתדוכיפת פהבמעו הנכנס

ממשהו. העל כאשר התפלא-מתרוממת אל

את מי לסרק? -

שערי פרוע... -נא לעשות תלתלים ולסרק -אמרה מלווינה. -אותי, -

ה? תשמעי, מתוקונת...ואיפה המרא -

בולטות אמרו: הניים יעה בעלותאז הקרפדות

אנחנו נביא... -

ה הן סחבו קרפיון בעל עור אל האגם. במקום מרא רותחובטות את בטנן ני עשר קרפדות

שלא היה לו אכפת לאן סוחבים אותו עד מן ורדום כל כך, ש הראמקשקשים מבריק כמו

.ובסנפירי

היו מזרימים לפיו מים חנקילפני מלווינה. כדי שהוא לא י זנבואת הקרפיון העמידו על

מהקומקום.

מהקיר את אחד הא לקחיאת מלווינה. בזהירות ה הוסירק הלסלס הטרחנית הדוכיפת

של הילדה. פהאת א ההפרפרים ואיפר

, מתוקונת...סיימתי, גמור -

כדור צבעוני.כ מהמערה פהע -ר -ר-פ-פ -ואז

חזרה אל האגם.בהקרפדות סחבו את הקרפיון

.םצווארואף את ם הידי את רחצו - יםלא רוצ או - יםצור -ו בורטינו ופייר

בוקר.הלשבת לארוחת מלווינה הרשתה

את הפירורים מהברכיים ואמרה: ניקתהאחר ארוחת הבוקר ל

בהכתבה. נמשיך בשיעור... הפסקנובורטינו, ידידי, בפעם הקודמת -

את לנטוש יאפשר בלתייה אבל ה ו,שיובילו אותו עיני לאןרצה לעוף מהמערה, בורטינו

ישע ואת הכלב החולה! הוא רטן:החברים חסרי ה

יאת - כתיבה לא לקחנו...ה כל

והוציא בקבוקון ושיניעזרת גנח ארטמון. זחל אל הצרור, פתח את הקשר ב -לא נכון, לקחנו -

עם דיו, קלמר, מחברת ואפילו גלובוס קטן.

71

תלכלך את אצבעותיך ש אוי אל הציפורן, יב מדוקרבעצבנות כזאת, אל תחזיק את העט -

פרפרים ה לא ת המערה,חמודות אל תקרה האת עיני נשאה היאאמרה מלווינה. -בדיו,

ופתאום...

רפואיות דורמר העלוקות הליד המערה עברו מוכר -, מחוספסיםקולות ורחש הענפים ונשמע

.ורגלי אתקאראבאס באראבאס, גורר ו

כולו היה נוה ענקית, אפו התנפח, זקר ובהבובות האדימה ח על מצחו של מנהל תאטרון

קרעים ומרוח בזפת.

רק אמר: ואנח וינ

הם לא יכלו לברוח רחוק. הם איפה שהוא פה, ביער. -

ל בורטינו מחליט להוציא מקאראבאס באראבאס ועל אף הכ

את התעלומה של מפתח הזהב

מערה.ה פנילאט על וקאראבאס באראבאס ודורמר עבר

ל הסתיים הוא המתין ורי שיח. כשהכואחמ מפוחדעלוקות הרפואיות ההקרב ישב מוכר עתב

עץשל ותלש מגזע ,בקושי רב ,רטינו נעלמו בתוך הדשא הסבוך ורק אזועד שארטמון וב

של קאראבאס באראבאס. זקנוהאורן האיטלקי את

להצמיד לך לעורף שני תריסרים נצטרך -אמר דורמר. -הילדון הזה, איזה טיפול העניק לך -

ביותר...הטובות של העלוקות

.!..המנווליםלרדוף אחר ,דים! קדימהמאה אלף ש -

ם, ההעשבים בידיאת עקבות הנמלטים. הם הזיזו לפיקאראבאס באראבאס ודורמר הלכו

.תלולית, מיששו כל ושיח סרקו כל שיח

שבמערה בדעתם העלו לא ךישן, אהאורן ה עץשל ועשן המדורה ליד שורשיאת הם ראו

הזאת הסתתרו אנשי העץ הקטנים ואף הדליקו מדורה.

רטן קאראבאס באראבאס. -אחתוך באולר לחתיכות, ,בורטינו ,את המנוול הזה -

במעמקי המערה.ספונים הנמלטים החרישו

לישון מה לעשות עכשיו? לברוח? אבל ארטמון חבוש כולו, ישן שינה עמוקה. הכלב היה חייב

יגלידו. ועשרים וארבע שעות כדי שפצעי

לנטוש את הכלב האצילי לבד במערה? כך יתכןיה

אז כולם יחד... - למות אםאז כולם יחד, -להינצל אםלא, לא,

החליטו: להמתין ואף לאף במעמקי המערה צמודיםבורטינו, פיירו ומלווינה התייעצו ארוכות

לו לעשותיבריא מהר שארטמון וכדיסה למערה בענפים כאן עד הבוקר, להסוות את הכני

חוקן הזנה.

71

.!..המנווליםלרדוף אחר ,דים! קדימהמאה אלף ש -

72

בורטינו אמר:

הדלת נמצאת היכן קאראבאס באראבאסאצל מה שלא יהיה אני בכל זאת רוצה לגלות

משהו יוצא דופן... שמור רי הדלת וחמפתח הזהב הקטן. מאיפתח אותה שהקטנה הזאת

מפליא. והדבר הזה חייב להביא לנו אושר...

נאנחה מלווינה. -פוחדת להישאר בלעדיך, פוחדת, אני -

הוא בשביל מה? -ופיירו -

חרוזים... קוראאח, הוא רק -

ף טרהבו מדברות חיות ש קולפלט פיירו בקול צרוד, -אני אגונן על מלווינה כמו אריה, -

...עדיין מכירים אותי אינכםאתם -, המגודלות

!פיירו! חזק ואמץ ,כל הכבוד -

ובורטינו פתח בריצה בעקבות קאראבאס באראבאס ודורמר.

הוא ראה אותם במהרה. מנהל תאטרון הבובות ישב על חוף נחל זורם, דורמר חבש את

קרקוראפשר לשמוע ק היהוקיסוס. מרחהצמח של ולוחצת מעלי תה שלו בתחבושר ובהח

קיבתו הריקה של מוכר ממשעמם וציוץקיבתו הריקה של קאראבאס באראבאס מאימתני

העלוקות הרפואיות.

חיפוש אחר המנוולים עלול להתארך עד ה -, לאכול לחטוף משהו צריכיםסניור, אנחנו -

מאוחר בלילה.

.בדכדוךאס באראבאס ענה קאראב -שלם וכמה פרגיות ברווז, טלההייתי אוכל עכשיו -

מהר ךהשלט שלה נראה על הגבעה. א - "שלושת הקרפיונים" תלעבר מזלל דשדשו הידידים

כדי שלא עשביםתוך המתכופף ב דורמר הזדרז לשם בורטינו,מיותר מקאראבאס באראבאס ו

יבחינו בו.

אפרוח, ו שליד דלת המזללה התגנב בורטינו אל תרנגול גדול אשר מצא גרעין או חלק ממעיל

בדאגה לתרנגולות קרא ו ועפר בציפורניה אתהניף את הכרבולת האדומה שלו בגאווה, שרט

!קו-קו-קו -להתכבד:

כף ידו פירור מעוגת השקדים.בבורטינו הושיט לו

תכבד, סניור המפקד העליון.האנא, -

.וכף ידאת קר ילא שלט בעצמו ונ ךעץ, אההתרנגול הביט בחומרה על הילדון מ

!קו-קו -קו -

שבעל הבית לא יבחין בי. אני אסתתר בלסניור המפקד העליון, אני צריך להיכנס למזללה, א -

אותי עד האח. בסדר? נאלווה ,רי הזנב הצבעוני המפואר שלך, ואתהולי מאח

עוד יותר פלט התרנגול. גדולהביוהרה -קו! -קו -

צעד בחשיבות רבה אל הדלת הואמאום לא להראות שלא הבין שכדי ך , אדברהוא לא הבין

תוך כדי, התכסה בזנבו וגופו דיבצ הפתוחה של המזללה. בורטינו אחז בו מתחת לכנפיים

73

סובב על האש לרח יטרח בעל הבית הק ששםלאח שהגיע התגנב למטבח עד כריעה

שיפודים ומחבתות.

ו כך שהתרנגול תרנגול ובעט בהצעק בעל הבית על -שר מרק זקן! עוף מפה, ב -

ים.אוש אל העופות המבוהליעף לרחוב בזעקת י -ך ט -ךט -ךד -קו -

כד חרס גדול. ירואחמ בעל הבית וכרעו של רגליעל פני בו חמק בורטינו נובלי שהבחי

של קאראבאס באראבאס ודורמר. יהםנשמעו קולות אז בדיוק

יצא לקראתם. ובעל הבית קד קידות עמוקות

התחבא שם.ולתוך כד החרס בורטינו נכנס

בורטינו מגלה את תעלומת מפתח הזהב

מדי פעם בפעם הוסיףבטלה צלוי. בעל הבית התכבדוישבו וקאראבאס באראבאס ודורמר

.יהםיין לכוסות

:מלקק את רגל הטלה בעודו קאראבאס באראבאס אמר לבעל הבית

ל הכד שבו ישב אעצם ה עזרתהצביע ב והוא -יין שלך זבל, מזוג נא לי מהכד ההוא! ה -

בורטינו.

ענה בעל הבית. -סניור, הכד הזה ריק, -

.ליאה ר שקרן, ת -

די הכד כדי צ באו אז הרים בעל הבית את הכד והפך אותו. בורטינו תקע את מרפקיו בכל כוחו

יפול החוצה.י אלש

חרחר קאראבאס באראבאס. -רואים שם משהו שחור, -

אישר דורמר. -ן, רואים שם משהו לב -

הכד ריק! -ל על הלשון, שייתפס לי הגב, ק נ רופ לי שיצמח ,רבותיי -

נזרוק לתוכו עצמות. -שים אותו על השולחן -אם כך -

מוכר העלוקות הרפואיות. על ראשו לבו ישב בורטינו הועמד בין מנהל תאטרון הבובות שהכד

וקליפות.עצמות שרידי של בורטינו נחתו

שהשרף שנדבק באס באראבאס שתה הרבה יין, הושיט לאש האח את זקנו כדי קארא

טף ממנו.פטי

כתם לח רק -, אותו אמחץה ייובכף היד השנ - התרברב, -אשים את בורטינו על כף היד, -

יישאר ממנו.

להצמיד לו עלוקות שימצצו לו לפני כן רצויאישר דורמר, אבל -המנוול ראוי לזה בהחלט, -

הדם... את כל

את מפתח הזהב... ממנואקח כולקודם -ו קאראבאס באראבאס. ילא! הלם באגרופ

74

מוכר העלוקות הרפואיות. לבו ישב בורטינו הועמד בין מנהל תאטרון הבובות שהכד

וקליפות.עצמות שרידי על ראשו של בורטינו נחתו

75

אנשי העץ.של בריחתםהוא כבר ידע על -שיחה התערב בעל הבית, ב

כל עוד -, נמרציםה אקרא לשני חבר מיד ?את עצמך בחיפושיםלמה לך להלאות סניור, -

ביין הם יערכו חיש מהר חיפוש בכל היער ויגררו לפה את בורטינו. אתם מתכבדים

האש את הסוליות מקרב אל אמר קאראבאס באראבאס, -ה, לח את החבר ש ,ניחא -

גרונו: מלואפתח בשיר ב הוא ר שיכורהיה כבשהענקיות שלו. ומאחר

יש לי שבט מוזרים

.פשים, מעץ הם עשוייםיט

הבובות םנתיניי ה

...בנקל בהם אשלוט

קאראבאס מפחיד מאוד

באראבאס, כל הכבוד...

לפניי כל הבובות

אימה מתחלחלות.מ

גם מתאים ליפהפיות

זנבות. השבע בעלשוט

-זנבות השבע בעלשוט

!שוט , אחלהיופיאיזה

-אימה רועד שבטי מ

.רק אראה לו את שוטי

ובמשחק דבריקו

.כסף לי צובר בשק

זה השק שלי,

זה השק שלי...

ממעמקי הכד: מהדהדו מייבבאו אז דיבר בורטינו בקול

.ך!..תה את התעלומה, אומלל שכמול ג -

מבטו אתנעץ הואקאראבאס באראבאס בקול רם ו של יולסתות וקשנ ב הפתעהומר -

בדורמר.

זה אתה? -

לא, זה לא אני... -

אז מי אמר שאגלה את התעלומה? -

והתכווצוהכחילו והוא גם שתה הרבה יין. פני על כך נוסףופלות תדורמר האמין באמונות

ה ספוגית.יירטפחד כמו פ רובמ

76

.אף הןנקשו ושיניוקאראבאס באראבאס הביט עליו

סא הזה, ילא תרד מהכש וא -הקול המסתורי ממעמקי הכד, תעלומה, ייבב שוב את הה ל ג -

ך! תשכמו אומלל

.מעט לא הצליח אפילו להתרומם ךקאראבאס באראבאס ניסה לקום, א

שאל, מגמגם. -עלומה? -ע-ת-זו ת-ז-י-א-א -

הקול ענה:

ה טורטילה.את התעלומה של הצב -

שמט את הלסת. קאראבאס באראבאס שולחן.לתחת מחל דורמר לאט ז רוב פחדמ

ייבב הקול כמו הרוח בארובה בליל סתיו... -איפה נמצאת הדלת, איפה נמצאת הדלת? -

אצל קרלו הזקן -הדלת -לחש קאראבאס באראבאס. -תוק, תוק, ש אענה, אענה, ש -

רי האח המצויר...ובחדרון מאח

נכנס בעל הבית מהחצר.וכבר אמר את המילים האלה רק

ד כסף הם יביאו לך, סניור, אפילו את הש בעבור פשר לסמוך עליהם, ה שאהנה החבר -

עצמו...

כבוד מלאתליסה והחתול בזיליו. השועלה אהשועלה :והוא הצביע על העומדים בפתח

הישן. ההסירה את כובע

מטבעות זהב, ואנחנו נמסור העשרדלים שכמותנו, ,לנויעניק סניור קאראבאס באראבאס -

בורטינו הנבל בלי לזוז מהמקום הזה.לידי כבודו את

לכיס האפודה, הוציא עשרה זהובים. נו,זקלמתחת וידאת הכניסקאראבאס באראבאס

הנה הכסף, ואיפה בורטינו? -

והצביעה לחתול המחציתנותנת את בעודה כסף כמה פעמים, נאנחהההשועלה ספרה את

בידה:

אף שלך...לתחת מהוא בכד הזה, סניור, -

בטירוף. מתוך השברים הטיח אותו על רצפת האבןואבאס באראבאס תפס את הכד קאר

כמו חץ מקשת קזינהוא פעורי פה יםמדועוד כולם עבהעצמות קפץ בורטינו. שרידימת וער

בעין םתולעת פעשל ישר אל התרנגול, אשר התבונן מלא גאווה בפגר הי -מהמזללה לחצר

פעם בעין אחרת.ואחת

:אמר לו בורטינו באיוםך! מושיט את אפו תבגדת בי, בשר קציצות טחון שכמוהוא שאתה -

כל עוד רוחך בך... ריצהץ ינו, עכשיו תרב -

ופתח בריצה וכנפי ש אתפראבל דבר . התרנגול לא הביןו המפוארוהוא נאחז בחזקה בזנב

את , הדרךחוצה את במורד ההר, -אחריו, -במערבולת -על רגליו הארוכות. בורטינו

שדה, אל היער.ה

קאראבאס באראבאס, דורמר ובעל הבית של המזללה התאוששו לבסוף מתדהמתם ויצאו

הסתובבו והביטו סביב הוא לא נראה בשום מקום, שהםאף בורטינו. יו שלבעקבות בריצה

77

לכולם היה ידוע שמאחר ךא .כל עוד רוחו בו ריצהורק במרחק על השדה הרביץ התרנגול

.לתרנגול הזה לא שם לב פש אישיטשהוא

ל מסתיים בשלוםואוש, אך הכיבפעם הראשונה בחייו בורטינו נכנס לי

.המעוך ומקורו. בורטינו עזב לבסוף את זנבאת התרנגול הטיפש התעייף, בקושי רץ, פוער

...שלך לתרנגולותגש משוחרר, האלוף, -

הברבורים. אגם והרוזבהבריק הענפיםדרך , שם לבדוהלך הוא ו

ענפי עץ שבורים. מפוזריםמסביב האורן על הגבעה הסלעית, הנה גם המערה. עץהנה גם

. הוא ירד מהגבעה, הציץ יאושיבבו של בורטינו הלם עקבות גלגלים. ל - ךומעההדשא על

...הסבוכיםשורשים לתחת מ

!המערה הייתה ריקה!!

לא מלווינה, לא פיירו, לא ארטמון.

אלה היו השרוולים הקרועים מכותנתו של -, ן. הוא הרים אותהיו זרוקות בד רק שתי פיסות

פיירו.

! בורטינו נפל על פניו, אפו נתקע עמוק באדמה.נספוהחברים נחטפו על ידי מישהו! הם

בחינוך, שפיירו תתעסקשמלווינה -ו. ניחא, רק עכשיו הוא הבין כמה יקרים היו לו חברי

בורטינו היה נותן אפילו את מפתח הזהב כדי לראות -צף חרוזים, ידקלם אפילו אלף פעם בר

.ושוב את חברי

כפות ,, יצאה חפרפרת בעלת פרוות קטיפהרךעפר ה שלקול ערמ בליליד ראשו התרוממה

וורת, אבל שומעת מצוין. יע יאנ - ש פעמים ואמרה:וורודות, התעטשה בצליל מצייץ של הידי

בלשים. המושל הים וטיפשים. ישבו בה השועל מושל עיר הומה לכבשתהגיעה לכאן עגלה ר

פקד:

תפוסל! םביצוע תפקיד במהלךשוטרים הכי טובים שלי שנתנו מכות ללתפוס את הנבלים "

" !אותם

הבלשים השיבו:

"!הב"

. את החברים שלך קשרו, זרקו לעגלה יחד ת אלוהיםפרצו למערה ושם התחילה מהומ הם

עם הצרורות ונסעו.

?האף באדמה ולקבור אתלשכב הטעםמה

המכוסה עשביםלשדה אהקיף את האגם, יצ הואפי עקבות הגלגלים. לבורטינו קפץ ורץ

.כיםסבו

זהו זה... -שום תכנית בראש. צריך להציל את החברים, והייתה ל אהלך, הלך... ל

78

.ך!..תה את התעלומה, אומלל שכמול ג -

79

כה מלוכלכת . למטה ראה בר בלילה שלשום סרפדממנו התגלגל לשל תלוההגיע למדרון הוא

ןמרצ שכה ירדה העגלה, גררו אותה שתי כבשות ה טורטילה. בדרך לבר בה גרה הצבש

רזות כמו שלדים. ,מרוט

בחצר משהוא שי -לחיים מנופחות במשקפי זהב. בעלגלון ישב חתול שמן עעל מושב ה

כפותיםשועל מכובד, המושל... על הצרורות שכבו -ריו וחש הסתרים לאוזנו. מאחוהמושל ל

יתמיד מסורק ,זנבו -מלווינה, פיירו וארטמון, כולו חבוש, שע בתוך צית, נגרר עם הצילמ

האבק.

דוברמן פינצ׳רים. -בלשים האחרי העגלה הלכו שני

הלבן של והרימו הבלשים את פרצופי הכלב שלהם וראו בראש המדרון את קצה כובע לפתע

בורטינו.

הצמידבטרם טיפסו לפסגה ךהפינצ׳רים החלו לטפס בקפיצות חזקות על המדרון התלול. א

-כמו סנונית -מעל ראשו וידי אתכבר לא היה לו לאן להימלט או לברוח, ש, בורטינו

מכוסה ירוקת.הכה לול ביותר זינק למטה, לתוך הבר תמהמקום הו

כה תחת ההגנה של דודה טורטילה היה מוצא את עצמו בבר באוויר, ובוודאי קשת עשההוא

לולא משב רוח חזק.

דה, הצ אותו פהאותו, העי חררהס אותו, העשוי עץ, סובבה, ילהרוח הרימה את בורטינו הקל

המושל. -שועל הישר לתוך העגלה על ראשו של הינחת ו נפלוהוא

עשה הואוא היה נבל ופחדן, הש, ומאחר מופתעממושבו נפלזהב ההחתול השמן במשקפי

את עצמו מתעלף.

במורד הגבעה, ובו במקום כדי להימלטזינק בצווחות ,פחדן מושלםהוא שועל המושל, גם ה

הוא לא ליקק דבש: הגיריות מתחשבנות בצורה במאורהגיריות. של הזחל לתוך מאור

עם אורחים שכאלה. תקיפה

מלווינה, פיירו וארטמון יחד עם הצרורות ומשכו, העגלה התהפכה. לאחורהכבשים נרתעו

.סרפדהתגלגלו לתוך ה

אצבעות השאתם, קוראים יקרים, לא הייתם מספיקים לספור את כל כל זה קרה מהר כל כך,

.כםשביד

מהמדרון למטה. כשהגיעו לעגלה ההפוכה ראו יותפינצ׳רים זינקו בקפיצות ענקוהדוברמן ה

ךא, ואת הפודל החבוש סרפדשי העץ הזרוקים באנאת ראו הם. מעולףאת החתול השמן

שועל המושל. הבשום מקום לא ראו את

.נםעליו הבלשים חייבים לשמור כעל בבת עיש אדמה את הגוףהכאילו בלעה -הוא נעלם,

אוש של כלבים.ייללת י ויילל פופרצואת הבלש הראשון הרים

דבר:ההבלש השני עשה אותו

ו!-ו-או - י, איי, איי, אייאי -

81

אתנו לעצמם יכבר דמי הםכי בחרדהבבו יכולו. שוב יההר מורדבהם זינקו ועשו חיפוש

סורגים.ה אתשוטים וה

ים כדי לשקר בתחנת טיפשאחוריהם בהכנעה, הם רצו לעיר האת מנענעים בעודם

רוץ שהם המציאו בדרך.יזה היה הת -המשטרה, כאילו המושל נלקח חי לשמים,

ושחרר סרפדידיים היו שלמות. הוא זחל להרגליים, ה -את עצמו, ירותבזהבורטינו מישש

.מהחבלים את מלווינה ואת פיירו

אפו הארוך -, ולא יכלה לנשק ךמילה, אחזה את בורטינו בצווארו, א לומר בלימלווינה,

הפריע.

לחיים, אבקה לבנה נשרה לו מה ו.מרפקיעד נתלשו וידיו היו חשופותפיירו לכותנתו ש שרוולי

אהבתו לשירים. אף על, ורודות -ר שהלחיים שלו רגילות תברוה

לא היו תופסים אותי בחיים. -לולא שמו לי רגל -בקול גס. הואאמר -נלחמתי כהוגן, -

מלווינה אישרה:

הוא נלחם כמו אריה. -

.ובשתי לחייאותו היא חיבקה את צווארו של פיירו ונישקה

. וו בורחים. את ארטמון נגרור בזנבחנאנ -ן בורטינו, רט - להתלקק, די, די -

שתם אחזו בזנבו של הכלב המסכן וגררו אותו למעלה במעלה הגבעה.ושל

גנח הפודל החבוש. -, כל כך זבו, אלך בעצמי, זה משפילע -

.יחלש מדי הלא, לא, את -

ודורמר. קאראבאס באראבאס מעליהם הופיעו מחצית מעלה הגבעה אך טיפסו עדאבל

השועלה אליסה הצביעה בידה על הבורחים, החתול בזיליו זקף את שפמו והשמיע חרחור

מגעיל.

מפתח הזהב בעצמו בא -צחוק. מהתגלגל קאראבאס באראבאס -חה, כמה נוח! -חה-חה -

לידיים שלי!

, מתכוון החזקב איך להיחלץ מהצרה החדשה. פיירו חיבק את מלווינה לחשוב מיהרבורטינו

הפעם לא הייתה כל תקווה לישועה. גבות מחיר יקר בעבור חייהם.ל

על ראש הגבעה. צחקקדורמר

כהלי, אני אשליך אותו לבר תןהכלבלב החולה, סניור קאראבאס באראבאס, -פודל האת -

שלי ישמינו... הנחמדותלעלוקות, כדי שהעלוקות

לטים באצבעו הדומה קאראבאס באראבאס השמן התעצל לרדת למטה, הוא אותת לנמ

יה:ילנקניק

...יבואו, בואו אליי, עוללי -

משהו מהשירים ! פיירו, תשמיע ובששון אז בשמחה -אם למות -פקד בורטינו. -לא לזוז! -

...גרונךמלווינה, תצחקי במלוא הכי מגעילים שלך.

81

לה לצחוק מגרעות, הייתה חברה טובה. היא ניגבה את הדמעות והח ומלווינה, למרות אי אל

אלה שעמדו בראש הגבעה.על בצורה מעליבה מאוד

בו במקום חיבר פיירו שירים והחל לייבב בקול לא נעים:

- רחמנות -שועלה אליסה על ה

בוט.נתכף היא תחטוף

-החתול בזיליו הקבצן

גנב, פושע ופלצן.

דורמר טיפש וכסיל,

ר, מסריח ומגעיל.וב

באראבאסתה, - תהקאראבאס

וחדים ממך, נמאסת...לא פ

בורטינו פרצופים מגעילים והקניט אותם:עשה זמן הו אותב

אתה, מנהל תאטרון הבובות, חבית בירה ישנה, שק שומן, מלא טיפשות, תרד, תרד ,ייה -

המרוט! נךזק לערק יאני א -אלינו,

קאראבאס באראבאס שאגה נוראה, דורמר הרים ידיים צנומות אל השמים.שאג בתגובה

ה צחקוק עקום:צחקקהשועלה אליסה

השחצנים האלה? של הםראשיאת התרשה לי למלוק -

חלפו על פניהם בשריקה סנוניות: לפתעגמר... ייל ועוד דקה והכ

.כאן, כאן, כאן!.. -

מעל ראשו של קאראבאס באראבאס עף העורב מקרקר:

...יותר מהר, יותר מהר, יותר מהר! -

היו מופשלים, בידו מקל מסוקס, חולצתו בא קרלו הזקן. שרווליועל ראש הגבעה הופיע א

צמודות בהבעה קודרת... יוגבות

גבה של בהטיח באלהאת דורמר, -בכתפו הוא דחף את קאראבאס באראבאס, במרפקו

דה את החתול בזיליו...השועלה אליסה, במגף זרק הצ

מחה: אמר בשועמדו אנשי העץ, שם ,התכופף והביט למטה כךאחר

! יאז בוא מהר אלי -ך, אתה חי ובריא, תבני, בורטינו, שובב שכמו -

82

בורטינו חוזר סוף סוף הביתה עם אבא קרלו, עם מלווינה, עם פיירו ועם ארטמון

הטילו אימה על הנבלים. יםקודרה והופעתו הפתאומית של קרלו, האלה שלו ופני

רקים תלערצה כל עוד נפשה בה, עוצרת שם מהשועלה אליסה זחלה לתוך הדשא הגבוה ו

ממכת האלה.ולהתגרד התמתח לכדי

אופניים. של מפונצ׳ר, חרחר בזעם כמו צמיג בערך החתול בזיליו עף עשרה צעדים

למטה, חוזר ואומר:ההר הירוק והחל לרדת במורד ודורמר הרים את שולי מעיל

אני לא בעסק, אני לא בעסק... -

.עבר לכל מים מתיזבעודו כה נחת על הבר ול, התגלגל ברעש נוראי במקום תלו כשל הוא ךא

זקנו היה .בין כתפיו שקע ר עומד במקומו. רק ראשו עד הקדקודאקאראבאס באראבאס נש

צמר.של כמו פקעת דבוק

מאיים בעודואותם אחד אחד הריםבורטינו, פיירו ומלווינה טיפסו למעלה. אבא קרלו

: ובאצבע

מנה ממני, שובבים!כבר תקבלו -

בתוך חולצתו.שם אותם הואו

את כלב האומלל. ארטמון הנאמן הרים ל מעל וכרע ההר במורד צעדיםהוא ירד כמה כך אחר

: וחוטמו וליקק את קרלו באף. בורטינו הוציא מיד את ראש

.אבא קרלו, אנחנו לא נלך הביתה בלי הכלב -

את הכלבלב שלכם. אסחבשהו כאי ך, אשהטיפה ק יהיה -ענה קרלו, -ה, ח -הח -הא -

שם באותה .טיפס למעלה מתנשף מהמעמסה הכבדהו פוכת הוא העמיס את ארטמון על

עיניו בולטות עמד קאראבאס באראבאס. וראשו שקוע -התנוחה

הבובות הן שלי... הוא רטן. -

:בתקיפותאבא קרלו ענה לו

,דורמר, החתול :כל העולםבים הידועים הרמא -קנה, לעת ז איזו חבורה בחרתבוש לך! -

, דוקטור! בושה! פוגע בקטניםהשועלה.

וקרלו הלך בדרך אל העיר.

.הלך בעקבותיו ראשו שקוע בין כתפיוקאראבאס באראבאס

.הבובות הן שלי, תחזיר!.. -

.חולצתותח פ יץ מ צווח בורטינו, מצ -אל תחזיר! - בחייך -

שבפתחה עמד בעל הבית "שת הקרפיוניםושל" תפני מזללפסחו על ,הלכווהם הלכו ךכ

ד קידות, מצביע בשתי ידיו על המחבתות הרוחשות. ליד הדלת הלך התרנגול הלוך קו רחיהק

הנהנושל בורטינו. התרנגולות ת וחחעל מעשה הפר מרוט, ובזעם סיפר וזנב ,וחזור

בהתרגשות:

.בעד התרנגול שלנו!.. -כולנו - קו-קואיזה פחד! -ד ח א-חא-חא

83

כבר תקבלו מנה ממני, שובבים! -

84

פה ושם מכוסה פסים דהויים ,לראות את היםאפשר ממנה היה שקרלו עלה על הגבעה

חול תחת השמש היוקדת וגג הבד של תאטרון העיירה עתיקה בצבע -ממשבי הרוח, לחופו

הבובות.

דים מאחורי קרלו רטן:שה צעועומד שלבעודו קאראבאס באראבאס

בעבור הבובות אתן לך מאה מטבעות זהב, תמכור. -

מה יאמר קרלו. לשמוע מחכים ,את נשימתם עצרובורטינו, מלווינה ופיירו

הוא ענה:

,ניחא, הייתי נותן לך את האנשים הקטנים הגון וטוב לבהיית מנהל תאטרון לא! לו -

אמכור, תסתלק! גרוע מכל תנין. לא אתן ולא -אתה ךא

קאראבאס באראבאס, נכנס לעיירה.לקרלו ירד מהגבעה, וכבר לא שם לב

מטה, ל מוו קצוות שפנ טעמום ישם בכיכר ריקה עמד שוטר בלי נוע. מהחום ומהש

המשולש סבבו זבובים. ו, מעל כובעזה לזהנדבקו ועפעפי

בחולצתו וצווח כך לפתע תחב קאראבאס באראבאס את זקנו לכיס, תפס את קרלו מאחור

שנשמע בכיכר כולה:

...פסו את הגנב, הוא גנב לי את הבובות!ת -

השוטר, שהיה לו חם ומשעמם, אפילו לא זז. קאראבאס באראבאס זינק אליו, דורש בלא

ור את קרלו.צשהוא יע

שאל השוטר בעצלות. -למה, מי אתה? -

העיטורים הגבוהים ביותר, בעל, דוקטור למדעי הבובות, מנהל התאטרון המהוללהאני -

חברו הקרוב ביותר של מלך הטאראבאר, סניור קאראבאס באראבאס...

השיב השוטר. -, יאתה, אל תצעק עלי -

במקלו על אבני ממהר ומקיש ,אבא קרלוהלך ,אתו תנצחמעוד קאראבאס באראבאס כל

מדרגות, לתחת מפתח את הדלת לחדרון האפל הואבו הוא גר. שלבית והגיע המרצפת

את בורטינו, חולצתו, הוציא מתוך הצרה תויד מכתפו את ארטמון, הניח אותו על מיטרהו

פיירו והושיב אותם בשורה על השולחן. מלווינה אמרה מיד: אתמלווינה ו את

להתרחץ... לכודיחוי בליל בכלב החולה. בנים, פ ל ט ואבא קרלו, קודם כ -

אוש: יידיה ביאת לפתע ספקה

תוךתעלה בביפהפיים שלי נשארו הסרטים השלי, היפותחדשות הנעליים הוהשמלות שלי! -

...!סרפדה

.את הצרורות שלך אבערב אקפוץ לשם, אבי -אמר קרלו, -אין דבר, אל תצטערי, -

שהפצעים כבר כמעט הגלידו רארטמון. התבר של ויפ ג מ תחבושות את ההוא הוריד בדאגה

שהיה רעב. מכיווןל לזוז רק יכו אינווהכלב

ואני מוכן להתקוטט -נאנח ארטמון, -מוח, עם שיבולת שועל וגם עצם צלחת תבשיל של -

ים בעיר.בעם כל הכל

85

סולדו לאאף לי אין -, ובכיס לחם פירור לאאף איןולי בבית -קונן קרלו, -, יאי-יאי-יאי -

...אחד

באגרופו, חושב. ומצחאת ירו שפשףמעורר רחמים. פי אופןמלווינה התייפחה ב

מה של סולדו.אלך לרחוב לדקלם שירים, עוברי אורח ינדבו לי ער -

ראשו. את קרלו הניד -

.עבור שוטטות, בבתחנת המשטרה ,ותבלה, בני, את הלילה -

בורטינו, היו קצת מדוכדכים. ואילו הוא חייך בערמה, הסתובב לו, כאילו ישב על מ חוץכולם,

וך.נעץ הפ

אבא קרלו, קח פטיש, תלוש -לרצפה והוציא משהו מכיסו. קפץהוא -ה, די לקטר! חבר -

מהקיר את הבד המחורר.

הצביע על האח, ועל הסיר מעל האש, ועל העשן המצוירים על פיסת המורםאפו עזרתוהוא ב

ישן.הבד ה

:התפלאקרלו

חורף אני מביט בו ומדמיין רבי בעלמה, בני, אתה רוצה לתלוש מהקיר ציור נפלא שכזה? -

נעשה לי קצת חם יותר. אזבש עם שום, וכ תי מ תית, ובסיר תבשיל אמ שזוהי אש אמ

תית באח, סיר לך אש אמ יהיו -מילת הכבוד של הבובות, אתנותן לך אניאבא קרלו, -

תי ותבשיל חם. תלוש את הבד!ברזל יצוק אמ מ

אשו, נאנח, נאנח, ברפדחתו, נדנד את א קרלו גירד בורטינו אמר זאת בביטחון כזה, שאב

נטל צבת ופטיש והחל לתלוש את הבד. -

והיו תלויים פגרי עכבישים. םוריק ל מכוסהו, כמו שאנחנו כבר יודעים, היה הכהבד ריואחמ

יהארבע פינותב. ישן ורים. אז נראתה דלת לא גדולה מעץ אלוןקאת ה בחריצותקרלו העיף

.אף ארוך מרקד בעלאיש קטון -פרצופים צוחקים ובאמצע היו חרוטים

אבק קראו מלווינה, פיירו, אבא קרלו ואפילו ארטמון הרעב בקול ה אתממנו הסירוכאשר

אחד:

תמונה של בורטינו בעצמו!הזוהי -

אמר בורטינו, אף שלא חשב שום דבר כזה והיה מופתע בעצמו. -הוא מה שחשבתי, ו -

תח...הדלת. אבא קרלו, פ של ח והנה גם המפת -

עשו לפני זמן רב מאוד, על ידי אמן נ -אבא קרלו, אמר -הזאת ומפתח הזהב הזה, הדלת -

מאחורי הדלת הקטנה. מסתתרכלשהו. נראה מה מיומן

הוא הכניס את המפתח לתוך חור המנעול וסובב... נשמעה מנגינה שקטה, נעימה מאוד,

בת נגינה.בתי התנגןכאילו אורגן קטן

בחריקה. החלה להיפתח הדלתאבא קרלו דחף את הדלת הקטנה.

רי החלון וקולו של קאראבאס באראבאס שאג:ואחמזה נשמעו צעדים חפוזים ברגע

צרו את הרמאי הזקן, קרלו!ע -בשם מלך הטאראבאר -

86

מדרגותלתחת שמאראבאס באראבאס פורץ לחדרון ק

המנומנםיודעים, ניסה לשווא לשכנע את השוטר כברו חנקאראבאס באראבאס, כמו שאנ

זקנו, רץ קאראבאס באראבאס ברחוב דבר השיגהצליח ללא אחרי ששיעצור את קרלו.

. בעקבותיו ושיניב ונקש נדחףאורח. הוא השל עוברי ובמטריותהמתנופף נתפס בכפתורים

תפוחים רקובים בגבו. השליכורחוב שריקות חודרות, השרקו ילדי

ישב ראש העיר הזאתחמה ה היום תאס באראבאס נכנס בריצה לראש העיר. בשעקאראב

ושתה לימונדה.לגופו, תחתונים , רק בגינה ליד המזרקה

רי גבו תחת עץ ואחמורודות. וה ולראש העיר היו שישה סנטרים, אפו היה שקוע בין לחיי

דקות.וכמה כמה ימד לימונדה מחלצים פקקים מבקבוקיקודרים היו ארבעה שוטרים החרוב

על פניו, שדמעות את הקאראבאס באראבאס נפל על ברכיו לפני ראש העיר, מורח בזקנו

צווח:

י, הרביצו לי...ממניתום אומלל אנוכי, העליבו אותי, גנבו -

מתנשף. ,שאל ראש העיר -ך? תמי פגע בך, יתום שכמו -

ש הבובות הטובות ביותר וב את שלקרלו. הוא גנ -גינה הזקן נמפעיל תיבת ה -גע רע פ -

שלי, הוא רוצה לשרוף את התאטרון המהולל שלי, הוא ישרוף וישדוד את העיר כולה אם לא

ייעצר מיד.

תוך ב םמטבעות זהב ושם אותשל כדי לחזק את דבריו הוציא קאראבאס באראבאס חופן

הנעל של ראש העיר.

שראש העיר המבוהל פקד על ם עדהוא הערים כאלה ערמות של קשקושים ושקריבקיצור,

:החרובעץ לתחת מ שישבוארבעת השוטרים

כל הנחוץ בשם החוק.את לכו אחרי היתום הנכבד ועשו -

ארבעת השוטרים לחדרון של קרלו וצרח: עם קאראבאס באראבאס רץ

צרו את הגנב והנבל! ע -באר ארטאבשם מלך ה -

קאראבאס באראבאס פקד: לא השיב מהחדרון. אישאך הדלת הייתה נעולה.

רצו את הדלת!פ -בשם מלך הטאראבאר -

בעודםוארבעת השוטרים האמיצים הם,מצירי התנתקו יםהרקוב חצאי הדלתהשוטרים לחצו,

.חזקרעש ב מדרגותלתחת שמלתוך החדרון יהם נפלוחרבות ים אתשקשקמ

.בקירש דרך הדלת הסודית החדרוןמ ויצא תכופףהקרלו שרגע בזה היה בדיוק

-אחרון. הדלת הקטנה שנעלםזה הוא

אק - . !..ט

של רק פיסות מושלכותמדרגות היו לתחת שמה לנגן. בחדרון חדלהמוזיקה השקטה . נטרקה

וע עם האח המצויר עליו...הקרבד המלוכלכת והתחבושת ה

עקבי נעליו:בקאראבאס באראבאס זינק לדלת הסודית וחבט בה באגרופיו ו

87

רצו את הדלת!פ -לך הטאראבאר בשם מ -

88

טה!-טה-טרה -

.חזקההייתה הקטנה הדלת אבל

הלם בדלת בישבנו.ובתנופה אחורה הלךבאראבאס סקאראבא

זזה.הדלת לא

:השוטרים על וצעק ברגליו בעטהוא

טאראבאר!ך הברו את הדלת הארורה בשם מלש -

בראש. ליטהב -ת על האף, לאחר נפיחו -זה את זה: לאחד מיששו החבוליםהשוטרים

לפי ול עשוהכ אתש לו לומר כדיהשיבו והלכו אל ראש העיר -לא, העבודה כאן קשה מאוד, -

דרך נעלםהוא שזר כנראה השטן עצמו, מאחר ולמפעיל תיבת הנגינה הזקן ע ךהחוק, א

הקיר.

ייבב קאראבאס באראבאס משך את עצמו בזקן, השתטח על הרצפה והחל לצווח, ל

מדרגות.לתחת שמולהתגלגל כמטורף על רצפת החדרון הריק

רי הדלת הסודיתואחממה הם מצאו

קאראבאס באראבאס התגלגל כמו מטורף ותלש לעצמו את הזקן ירדו בורטינו בראש בעוד

.האדמה בטןתלולות אל ןבמדרגות אב -אבא קרלו -והאחרון ואחריו מלווינה, פיירו, ארטמון

החזיק בדל של נר. אורו המהבהב הטיל צללים גדולים מראשו הפרוע של ארטמון אבא קרלו

כהלא הצליח להאיר את ךאו מהיד המושטת של פיירו, א המדרגות. ירדו שלתוכה, החש

לפרוץ בבכי מרוב פחד. אלשכדי האוזניבעצמה את ה טמלווינה צב

מלמל חרוזים:וכמו תמיד אובד עצות היה פיירו

-וקדים צללים, על הקיר ר

לא מפחידים. ממש אותי

ירידה אמנם תלולהה

,להומפחידה האפ

קרקעי-נתיב תת ברם

ם בסוף יביא...ש -ילא

הלבן נראה בקושי עמוק למטה. וקצה כובע -בורטינו התקדם לפני חבריו,

רחמים:המעורר לפתע רשרש משהו, נפל, התגלגל ונשמע קולו

זרו לי!אלי, ע -

89

זינק למטה והרעב, הפיל את מלווינה ואת פיירו ואת ופצעי אתארטמון כח שרגע -ןב

כמו סופה שחורה. במדרגות

ע יצור כלשהו.יקשו. צווחה גועלית השמנשיניו

.בקול רם כמו שעון מעורר הלם מלווינה ל בה שלמם. רק ודהיה ל והכ

צהוב. נעשה בידוק בדל הנר שאבא קרלו החזי .מדרגות מלמטההאירה את הקרן אור רחבה

בקול רם. קרא בורטינו -הביטו, הביטו מהר! -

אחריה החל פיירו לקפץ. .מדרגה אחרלרדת מדרגה מיהרה -אחוריה קדימה -מלווינה

את נעלי העץ שלו. בפעםאחרון, בכפיפה, ירד קרלו, מאבד מדי פעם

ן. הוא התלקק. סתיימו המדרגות התלולות, ברחבת אבן ישב ארטמוהבו שלמטה, במקום

.חנוק למוות רא העכברושאשוש מוטללרגליו היה

בקיר שאת הפתח היא הסתירה -, ד מתפוררב של ל בשתי ידיו יריעהבמקצת ריםהבורטינו

ול זרם משם.כהאבן. אור ת

. הן נפלו מהתקרהותקרני שמש מתפזר היה -שהם ראו כשעברו בפתח, הדבר הראשון

גול. דרך חלון ע העשויה קשתות

החדר . במרכזצהבהבשיש רי אבק מרקדים בהן האירו חדר עגול עשוי יגרגשקרנות רחבות

בזהב זוהר. ברקהתנוסס ציור של שלו מרהיב ביופיו. על המסך עמד תאטרון בובות

קטנות. יםנלב ורכבים מ כאילו היו מ ,מרובעים צבועים כךגדלים די המסך התנוססו שני מ צ ב

ירוק הבהיקו. גגות גבוהים מפח

פרה היו מצוירים ארד. על החוגה מול כל ס בצבעם על המגדל השמאלי היה שעון עם מחוגי

פרצופים צוחקים של ילד וילדה.

ירוק, ישב הפח החלון עגול מזכוכיות צבעוניות. מעל החלון הזה, על הגג מ -על המגדל הימני

המופלא הזה דיבר הצרצר לאט י פה מול התאטרון רנעמדו פעו םלוהצרצר המדבר. כאשר כ

וברור:

ל ושמחכות לך סכנות איומות והרפתקאות נוראיות, בורטינו. טוב שהכ אותךאני הזהרתי -

...לך אה לא בשלום... סתייםיכול לההיה ךבשלום, א הסתיים

חטף הצרצר המדבר עברבש ווןכימשל עלבון קמצוץעם ןזק קולו של הצרצר היה קול של

לב הטבעי הוא לא הצליח הב גילו בן מאת השנים וטו אף עלטיש בראשו, והפבכל זאת את

משך בשפמו כאילו ניער ממנו -, דברהוא לא הוסיף לפיכך. לשכוח את העלבון שלא הגיע לו

.המולההרחק מה -אבק וזחל לאט לחריץ מבודד

או אז דיבר אבא קרלו:

לא. וכסף, ומצאנו צעצוע ישן ותו מה של זהבפחות נמצא פה ער לאנחנו שואני חשבתי -

דו על המסמר בצ שציפורן בחוגה, ומאחר בהוא ניגש לשעון הבנוי בתוך המגדל הקטן, הקיש

הפעיל את השעון...ואותו לקח הואהיה תלוי מפתח קטן,

91

.אבא קרלו החזיק בדל של נר. אורו המהבהב הטיל צללים גדולים

91

לשש. -עשרה, הקטן -םיו. המחוג הגדול התקרב לשתתקתוק רם נשמע. המחוגים נע

שעה שש...השל מתנגןבתוך המגדל זמזם ורשרש משהו. השעון השמיע צלצול

עם נוצות יצאה ציפור מכנית ומתוכו מגדל הימני נפתח מיד חלון קטן מזכוכיות צבעוניותב

פעמים: שלושגוניות, וברטט כנפיים שרה -רב

אלינו... -אלינו, כולם -אלינו, כולם -כולם -

הציפור נעלמה, החלון נטרק, נשמעה נעימה של תיבת נגינה והמסך עלה.

לא אבא קרלו מעולם לא ראה תפאורה יפה כל כך. וגםאף אחד

עפרונים מכנייםשרו ופיםכסהו יםבוזההעל הבמה היה גן. על העצים הקטנים עם העלים

של על גרעין ותפוחים, כל אחד לא עלה בגודלבגודל של ציפורן. על עץ אחד היו תלויים

אתכדי לנקר ותיהם נעל בהו יםתרוממהטווסים, מעצים התהלכו לתחת מולת שועל. בשי

ובאוויר התעופפו פרפרים, , חיםנגעל המדשאה היו שני גדיים מקפצים ומת תפוחים.ה

.בהם להבחין אפשרבקושי היה אך ש

צדדיים. וילונותרי וים והגדיים נסוגו אל מאחווסטכך עברה דקה. העפרונים החרישו, ה

העצים צנחו לתוך פתחים סמויים ברצפת הבמה.

על קיר התפאורה האחורי התחילו להתפזר ענני מלמלה. הופיעה שמש אדומה מעל מדבר

של ענףעל -דמויי נחשים, ,3תנורי וילונות צדדיים נזרקו ענפי ליאוהחול. מימין ומשמאל מאח

התנדנדה משפחת קופים שלובת זנבות. אחר ענףק, על נ היה תלוי נחש ח כןאאחד מהם

זאת הייתה אפריקה.

חיות. עברומעל חול המדבר תחת השמש האדומה

אף שלא היה גדול מחתלתול, היה מפחיד. -ש קפיצות, ואריה בעל רעמה גדולה דהר בשל

ה.ימטריפה עם יעשוי קט דובמדדה עבר ועל רגליו האחוריות, מתנדנד

לא האמין ונהם ארטמון אך ,מזויף לב טוב הראועיניו הקטנות הנתעבות -תנין מגעיל זחל,

עליו.

קטן ליתר ביטחון.כדור גומי נעוץהחדה היה נו על קר -הבמה, ךפץ לאוריקרנף ק

.ובכל כוח ומותח את צווארה דומה לגמל עם קרניים ופסים,הירפה 'גרצה

הבו אחז סוכריישחדק את המנדנד -חכם, טוב לב, -הילדים, אחר כך הלך הפיל, ידיד

סויה.מ

ארטמון התנפל עליו ., מלוכלך נוראהתן - כלב פרא עבר נוטה לצד אחד בריצה קלה אחרון

מהבמה. ואבא קרלו בקושי הצליח לגרור אותו בזנב -בנביחות,

אי אילו דברים ועלה, כה ירדו אי אילו דברים מלמהחיות עברו. השמש כבתה לפתע. בחש

מהצדדים. נשמע צליל כאילו העבירו קשת על מיתרים. יצאו

.השמש אור אל להגיע כדי אחרים בצמחים שנעזרים מטפסים עד-צמחי גסו - הנ יאל 3

92

דלתות בבתים נפתחו, הפנסי רחוב קטנים עמומים התלקחו. על הבמה הייתה כיכר העיר.

צלצל בפעמון, הנהג סובב את ןהכרטיס. צעצוע -אנשים קטנים יצאו והחלו להיכנס לחשמלית

החשמלית התגלגלה -ונצמד מאחורי הקרון, השוטר שרק, מהרההגה, ילד רחוב קפץ חיש

גבוהים.הבתים הלרחוב צדדי בין

ריבה. מוכר עיתונים עבר בריצה, של ת ולא גדולים מצלוחי וגלגלי -, חלףרוכב אופניים

היו העיתונים שלו.הזה גודל ב -דואר הכמו בולי -

ל המרפסות אדות יצאו בריצה . ילשלו הגלידהלגל מעבר לכיכר את עגלת מוכר גלידה ג

ואמר: וידיאת שהקטנות של הבתים ונפנפו לו, ומוכר הגלידה פר

ל, בואו בפעם הבאה.וכלו הכא -

התנוסס שנית ציור הברק בזהב.סך ועליו מכאן ירד ה

ולכיסי וידיאת . בורטינו, תוחב מהתלהבותםאבא קרלו, מלווינה ופיירו לא יכלו להתאושש

אמר ביהירות:אפו, את וזוקף

בביצה אצל טורטילה הקשישה...כולי נרטבתיראיתם? זאת אומרת, לא לחינם -מה -

מפתח הזהב או ההרפתקאות הבלתי " -? ויודעים איז אתם -בתאטרון הזה נביים קומדיה

. קאראבאס באראבאס יתפוצץ ממפח נפש."רגילות של בורטינו וחבריו

ט: באגרופיו את מצחו המקומ פיירו שפשף

אני אכתוב את הקומדיה הזאת בחרוזים מפוארים. -

אם אתם תמצאו אצלי כישרון, אנסה לשחק -אמרה מלווינה. -אני אמכור גלידה וכרטיסים, -

תפקידים של ילדות חמודות...

?כבר נ למד ומתיה, רגע, חבר -

:יחדיוכולם ענו

למד בבוקר... ובערב נשחק בתאטרון...נ -

לשמח את כדיתיבת הנגינה שלי בילדים, אנגן ,ואני -אמר אבא קרלו, -לדים, י נו, ניחא, -

בשל תבשיל כבש עם או בעגלההקהל הנכבד, ואם נתחיל לנדוד באיטליה מעיר לעיר אנהג

שום...

שאל: והוא, וראשו, הביט בעיניים בורקות בחברים את , סובב אוזניים זקוף ארטמון הקשיב

מה הוא יעשה?

מר:בורטינו א

מזווה. בזמן למפתחות את התאטרון, ניתן לו הבגדי את תפאורות ואת הארטמון ינהל

יעות רגליים של קרנף, חריקתרקרי הקלעים, ואריה מאחשל ההצגות הוא יוכל להציג נהימות

ושאר צלילים נחוצים. - ומהיר של זנב סיבובבעזרת -, מייללת שיניים של תנין, רוח

מה אתה רוצה להיות בתאטרון הבובות? -שאלו כולם. -, בורטינו? נו, ואתה, נו, ואתה -

בעולם כולו! מפורסםאני אשחק את עצמי ואהיה המצחיקים, בקומדי -

93

ברקהתנוסס ציור של מרהיב ביופיו. על המסך שלו עמד תאטרון בובות החדר במרכז

.בזהב זוהר

94

חדש נותן הצגה ראשונההבובות התאטרון

. דעכההעצים הלחים מאש ה .באס באראבאס ישב מול האח במצב רוח מחורבןקארא

.תהיו ספוגות לחו הןי הבובות ורגליאטרון הבובות דלף. יד תירד גשם. הגג הרעוע של ברחוב

לא אכלו הזנבות. הבובות תשוט בעל שבעהשל וםלא רצה לעבוד, אפילו באייש בחזרות א

.במזווה תלויות על המסמריםש מבשר רעות, בלחוהתלחשו דבר זה שלושה ימים

לראות אצל קאראבאס ללכת ירצהמהבוקר לא נמכר ולו כרטיס אחד לתאטרון. ומי כבר

לבושי סחבות. ,באראבאס מחזות משעממים ושחקנים רעבים

לאולם הצופים, בדכדוךעל מגדל העיר צלצל השעון שש. קאראבאס באראבאס נדד

ריק. היה הוא -

יופאת עיניו ופער ברטן ויצא לרחוב. ביציאתו הביט, מצמץ -כל הצופים הנכבדים, ,לזאזעל -

ף לתוכו עורב.ולא קושי היה יכול לעבכך ש

לא שם לב לרוח איש ,אדם חדש עמד המוןה גדולהבד הלפני אוהל , מול התאטרון שלו

לחה מהים.ה

תקע הוא. ע ברדסגשרון עמד איש קטן בעל אף ארוך בכובהמעל הכניסה לאוהל על

משהו. צעקו צרודהבחצוצרה

כפיים, ורבים נכנסו פנימה לתוך האוהל. אהקהל צחק, מח

כמו תמיד נדף ממנו ריח של רפש הביצה.. אל קאראבאס באראבאס ניגש דורמר

רפואיותהעלוקות ההעסקים עם -אמר, אוסף את פניו לקמטים חמוצים, -ה, ח -הח -הא -

רוצה לבקש מהם -דורמר הצביע על האוהל החדש, -צה לבוא אליהם, גרועים. הנה אני רו

נו לי להדליק נרות או לטאטא את הרצפה.יתש

נהם קאראבאס באראבאס. -של מי התאטרון הארור הזה? מאיפה הוא בא? -

כותבות מחזות בחרוזים עצמןבהן ."ברק"זה הבובות בעצמן פתחו תאטרון בובות -

. בעצמן משחקותו

עצמו בזקן וצעד לעבר אוהל הבד החדש.ל, משך ושיניאת ראבאס באראבאס חרק קא

בורטינו: צעק לאוהלמעל הכניסה

קומדיה משעשעת ומרתקת מחיי האנשים הקטנים מעץ. סיפור היאההצגה הראשונה -

רוח...התעוזה ואומץ האיך ניצחנו את כל אויבינו בעזרת השנינות, -תי המאורע האמ

. לוהתכ הבשער קשוריפה סרט ,ישבה מלווינה טרון הבובות בביתן זכוכיתבכניסה לתא

צים לראות את הקומדיה העליזה מחיי הבובות.לא הספיקה לחלק כרטיסים לכל החפ היא

ץ בשמחה לקהל רידית של תיבת הנגינה וקאת הסובב שמעיל קטיפה חד לובשאבא קרלו

.ביותר בדוכמה

בלי כרטיס. התגנבהש לאחר, הה אליסה בזנבון גרר מהאוהל את השועלמארט

95

בעולם כולו! מפורסםאני אשחק את עצמי ואהיה המצחיקים, בקומדי -

96

, מביטעל העץ גשםלתחת מהספיק לברוח וישב ,כרטיס בליגם הוא התגנב החתול בזיליו

.ביותרזועמות למטה בעיניים

תקע בחצוצרה הצרודה: ו ולחיי אתבורטינו ניפח

הצגה מתחילה.ה -

בה מתואר איך אבאש מערכהירד בסולם כדי לשחק את המערכה הראשונה בקומדיה, הוא

שזה יביא לו אושר. מצפה ואינוקרלו המסכן חותך מבול עץ איש קטן,

פינות בעללף קה טורטילה, מחזיקה בפיה כרטיס כבוד על נייר אחרונה זחלה לתאטרון הצב

זהב.מ

את לקח הוא. מדוכדךבאס באראבאס חזר לתאטרון הריק שלו ההצגה התחילה. קארא

שבעת הזנבות. פתח את הדלת למזווה. בעלהשוט

תכם לשדל מד א אני אל -הוא נהם בזעם. -מד לקח איך להתעצל! תכם, המנוולים, אל אני א -

! יאת הקהל שיבוא אלי

חבלים היו תלויים על לא ענה. המזווה היה ריק. רק שרידי ישא ךא ,בשוט הצליףהוא

.המסמרים

עם מחודדים בכובעים ותמכשפהשחורות, הוהילדות במסכות נוגם ארלקי -כל הבובות

כולן, כל -לבים בכלהו ותכושיה בובותהים כמו מלפפון, גם אפ שלהםגיבנים ה כוכבים, גם

הבובות ברחו מקאראבאס באראבאס.

מעל ים נמלט וה איך אחרוני שחקניביללה איומה הוא רץ מהתאטרון לרחוב. הוא רא

נגנה מוזיקה עליזה, נשמעו גלי צחוק, מחיאות כפיים.התבו שהשלוליות לתאטרון החדש,

כפתורים במקום הכותנה עם הכלבלב מבד הלתפוס רק את הצליחקאראבאס באראבאס

אל תום התנפל עליו ארטמון, הפיל, חטף את הכלבלב ודהר א קומ שופתאום מ ךעיניים. א

עבור השחקנים הרעבים.ב רי הקלעים היה מוכן תבשיל כבש חם עם שוםואחמ שםהאוהל,

גשם.לתחת מבתוך השלולית כך קאראבאס באראבאס נשאר לשבת

סוףה

לכריכה האחוריתמה -דבר

בגילה של דפנה. כשהייתיהוא הספר שהכי אהבתי "מפתח הזהב"

יותר ממה שזכרתי. תי שהוא טובקראתי אותו מחדש ומצא

כמעט ומוציאים לאור ותשבה מתרגמים במהיר, להפתעתי גיליתי שבישראל

כל דבר שמושך תשומת לב כלשהי בחו״ל, שלא לדבר על הקלסיקה, הספר

עולם.מ הזה לא תורגם

וירטואלית מתפרסמת באתר שלי:והגרסה ה

http://daphnandco.blogspot.co.il

מקום הולם במדף "מפתח הזהב"מובן אשמח אם באורח פלא יתפוס כ

-הנה ממנו יות אותואם רק ילדה אחת תאהב ך ספרי הילדים בעברית, א

דיינו.

לוי צירולניקוב

Daphna and Company