כנסת עתיקים בטבריה ובחמת -בתי

זאב וייס: מחבר

הוראה , כמרכז תורה, במרוצת המאה השלישית בולט מקומה של טבריה בחיי היישוב היהודי בגליל

עליהם ידוע , הכנסת-מקום חשוב בחיי היישוב היהודי תופסים בתי. והנהגה לעם ישראל בארץ ובתפוצות

כנסת -אולם עיקר הידיעות על בתי, כוכבא-הימים שלאחר מרד ברמתקופת יבנה ומ, מימי המרד הגדול

יוחנן בר נפחא והסנהדרין מציפורי לטבריה ' המעבר של ר. הן מן המאה השלישית והרביעית לספירה

יחד עמם עלה גם . הביא לגידול במספר תלמידי החכמים, במחצית הראשונה של המאה השלישית

-עשר בתי-אסי מסופר על שלושה' אמי ור' שבימיהם של ר עד, המדרש-הכנסת ובתי-מספרם של בתי

1.כנסיות בטבריה

אחדים מהם נקראו על . כנסת רבים שהיו בחלקי העיר השונים-המקורות התלמודיים מספרים על בתי

כנסת אחרים נקראו על שם בעלי -בתי. 'מדרשא דבר עטיין-בי'או ' עולא-סדרא דבר'כגון , אדם-שם בני

. 'כנישתא דבולי'כנסת הנזכר בשם -המועצה עמד בית-סמוך לבית. כנסת של טרסיים-תאומנויות כמו בי

. כנסת של קהילות מן התפוצות בדומה לציפורי-בטבריה שהיתה מרכז היהדות תקופה ארוכה היו בתי

וכן , הכנסת של אנשי אנטיוכיה בטבריה-בכתובת קבר שנמצאה בטבריה נזכר תאומסיוס שהיה ראש בית

2.הכנסת של הבבלים-עולא שהיה חזן בבית-ברמסופר על

3.שבת-הכנסת של חמתא כל ליל-מאיר שהיה רגיל לדרוש בבית' בחמת שמדרום לטבריה מסופר על ר

, מצד אחר. מדרש שהיו בחמת-כנסת ובתי-מלבד סיפור זה לא קיימות ידיעות ספרותיות נוספות על בתי

על יסוד דברי התוספתא . ה החסרה במקורותכנסת בחמת משלימה את התמונ-חשיפתם של שני בתי

הכנסיות שנמנו בעיר טבריה קיימים למעשה -ניתן להניח שבין בתי 4,שרואה בטבריה ובחמת עיר אחת

.אף כאלו מחמת הסמוכה

סדרא 'או ה' המדרש הגדול-בית'מדרש שהחשוב בהם הוא -כנסת היו בטבריה מספר בתי-בנוסף לבתי

מקום מושב הסנהדרין ונזכר בתקופת האמוראים בקשר לענייני הלכה המדרש הגדול שימש-בית. 'רבא

ורב הונא בן , המדרש הגדול-אביו בן מחצית המאה הרביעית נאמר שעשה שערים לבית' על ר. מרובים

המדרש שנועדו -בתי 5.דורו מספר על הימים בהם התחבאו במחילות ובמנהרות שמתחת לסדרא רבא

פי -על-אסי שאף' אמי ור' שימשו אף כמקום תפילה כפי שמסופר על ר ,בעיקרם ללימוד תורה והוראתה

6.לא היו מתפללים אלא במקום שלמדו תורה, כנסיות בטבריה-עשר בתי-שהיו להם שלושה

כנסת בחמת הסמוכה שאותם -עדויות ארכיאולוגיות מעטות בתחומה של טבריה וחשיפתם של שני בתי

.מדרש שהיו בטבריה ובסביבתה-כנסת ובתי-תיהם המעט ששרד מאותם ב, נתאר במאמר זה

הכנסת הצפוני בחמת-בית

שרידי . הכנסת שנחשפו בחמת-הכנסת שוכן מדרום לחומת העיר טבריה והוא הצפוני מבין שני בתי-בית

בראשית שנות . סלושץ בחמת בראשית שנות העשרים' כנסת זה נחשפו לראשונה בחפירותיו של נ-בית

כנסת זה שימש את הקהילה -בית 7.אורן' על ידי א, הכנסת פעם נוספת-השבעים נחפר חלק מבית

.היהודית בחמת החל מהמאה השלישית לספירה עד ראשיתה של המאה השמינית לספירה ברציפות

שני טורים של עמודים מחלקים את . 'מ 12הכנסת בנוי בצורת ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו -בית

. דרום שהוא כיוון התפילה לירושלים-הכנסת נבנה בציר צפון-בית. הבניין לאולם תווך ושתי סטראות

הכנסת -פתח בקירו המזרחי של בית. מטר 12X 5.5ממזרח לבניין משתרעת חצר גדולה שמידותיה

פתח נוסף בקיר המזרחי של החצר איפשר . איפשר מעבר ישיר מתוך אולם התפילה אל החצר ולהיפך

מצפון למבנה מצויה חצר נוספת שמידותיה אינן . הכנסת-ל חצר ביתכניסה מרחוב שעבר בקרבת מקום א

.ידועות

. הכנסת וברצפתו שימש הבניין במתכונתו הראשונה מזמן הקמתו ועד שניטש-מלבד שינוי בפתחי בית

ריצוף . נכנסו דרך פתח שהיה בקירו הדרומי, הכנסת במאה השלישית לספירה-בשלב הקדום של בית

( מאות רביעית חמישית לספירה)בתקופה הביזאנטית . לוחות בזלת מלבנייםהכנסת היה עשוי -בית

רצפת לוחות הבזלת הוחלפה ברצפת . נסתם הפתח הדרומי ובמקומו נפרצו שלושה פתחים בקיר הצפוני

נקבע , במקום הפתח שנסתם, בקצה הדרומי של אולם התווך. פסיפס צבעונית שבה עיטורים גאומטריים

שנתמכו בעזרת ארבעה עמודי סורג עשויים , ידי לוחות סורג-של התיבה נתחם עלמקומה . מקום התיבה

-עוטרו בנושאים שונים ביניהם סורג אחד שנמצא מחוץ לבית, הלוחות העשויים גם הם שיש. שיש לבן

הכנסת וקביעתה מאחורי סורג היה מן השינויים שחלו -הכנסת התיבה לבית. המעוטר במנורה, הכנסת

(.להלן)סת במאה הרביעית לספירה הכנ-במבנה בית

תבנית בית הכנסת הצפוני בחמת

המנורה עשויה אבן . בין הממצאים הבולטים במקום יש לציין את מנורת שבעת הקנים וקתדרא דמשה

התבליט כולל פרח ורימון לסרוגין המופיעים על גבי שבעת קני המנורה . גיר ומעוטרת בתבליט נמוך

. ורה לוח אופקי ובו שבעה שקעים בהם הונחו נרות חרס או זכוכיתבראש המנ. בצדה האחד בלבד

ניתן לשער שאף . הכנסת-מנורות שבעת קנים מופיעות לעתים באמנות היהודית משני צדי התיבה בבית

האם שימשה המנורה באופן , השאלה. ניצבה בצד התיבה כשגבה אל הקיר, מנורה זו שנמצאה בחמת

.נותרה לפי שעה ללא מענה, אלמנט עיטורי בלבד הכנסת או שמא היתה-מעשי בבית

5.קרוב לקצה הדרומי של הסיטרה המזרחית נמצאה באתרה קתדרא דמשה, ממזרח למקום התיבה

הקתדרא עשויה אבן גיר וראשה המעוגל . קתדרא זו שימשה כמקום מושב החכם שלימד תורה ברבים

מלכים )' וראש עגול לכיסא מאחוריו'נאמר רב אחא ברצותו להמחיש את כיסא שלמה עליו. שבור במקצת

בכמה 9.'כהדא קתדרא דמשה'נזקק לדוגמת הכיסא מעין זה שנתגלה בחמת טבריה ואמר , (י יט, א

הקתדראות שנמצאו בכורזין ובדלוס , למשל, כמו, כנסת נמצאו קתדראות ששימשו לאותה מטרה-בתי

כאן נמצאה הקתדרא . שנמצאה בחמת חשיבות יתירה קיימת דווקא לקתדרא 11.שבאיים האגאיים

פניהם כלפי העם ואחוריהן ? כיצד היו זקנים יושבים'וכפי שמצינו בתוספתא , כשמשען גבה פונה דרומה

והקהל שישב מולו על גבי ספסלים , החכם ישב כשגבו אל הקודש בניגוד לכיוון התפילה 11.'כלפי הקודש

.לירושלים, יו אל הקודש בכיוון התפילה דרומהישב כשפנ, או על גבי מחצלאות שנפרשו על הרצפה

הכנסת הדרומי בחמת-בית

12.דותן' כנסת נוסף בראשית שנות השישים על ידי מ-סלושץ נחשף בית' הכנסת שחפר נ-מדרום לבית

כשהם שונים בתוכניותיהם וכל אחד מהם עבר מספר , כנסת זה על גבי זה-במקום נחשפו שני בתי

כנסת אלו שימשו את הקהילה היהודית בחמת מאמצע המאה השלישית ועד -בתי. שינויים פנימיים

.המאה השמינית לספירה

(רביעית לספירה-מאות שלישית)הכנסת הקדום -בית

נבנה במחצית הראשונה של המאה ( פי מינוח החופרים-ב על2שכבה )הכנסת בשלבו הקדום -בית

. 'מ 13X 14: מידותיו. ומה לכיוון ירושליםכנסת צורת מרובע הפונה דר-למבנה בית. השלישית לספירה

שנבנו ', הכנסת הגלילים-בתי'הכנסת האחרים בגליל הידועים בכינויים -תכנית זו שונה במידה רבה מבתי

רוחב . ידי שלושה טורים של עמודים-על, פנים הבניין חולק לארבעה מרחבים. פי תכנית מלבנית-על

רוחב הסיטראות . שתי סיטראות -סיטרה אחת וממזרח ממערב לו הותקנה. 'מ 4.5האולם המרכזי

מדרום לבניין הותקן . 'מ 3-ואילו רוחבה של הסיטרה המזרחית הנו כ' מ 2.5-הצמודות לאולם התווך כ

פרוזדור זה יכול היה לשמש כמחסן של . פרוזדור מלבני שאליו נכנסו דרך פתח המצוי בקצהו המזרחי

.הכנסת-ף שהכניסה אליו מתוך ביתמצפון לבניין חדר נוס. הכנסת-בית

בתוך הבניין עוטרו הקירות . הכנסת נבנו מאבני גיר ובזלת מטויחים בטיח לבן משני צידיהן-קירות בית

שרידים של רצפת . קישוטים אלו נעשו בצבע אדום על גבי רקע לבן. בקישוטים ובכתובות בשפה היווניית

רק . מרמזים שהבניין רוצף בפסיפס, ך לקיר הדרומיפסיפס צבעוני שנחשפו בקצה האולם המרכזי בסמו

הכנסת נשתמרה -בפרוזדור שמדרום לבית. הסיטרה המזרחית רוצפה בלוחות אבן שנמצאו באתרן

.רצפת פסיפס לבנה ובה רצועה מלבנית שחורה

אחרי הרעש שיפצו תושבי . לספירה 316ישראל בחורף -כנסת זה נפגע ברעש שפקד את ארץ-בית

שינוי אחד הוא הנחת רצפת פסיפס חדשה בכל . וערכו בו כמה שינויים( א2שכבה )בניין המקום את ה

במרכז רצפה זו מופיע גלגל . כששימת לב מיוחדת ניתנה לפסיפסים שבאולם המרכזי, הכנסת-שטח בית

מנורות ואלמנטים , ובשטיח שבקצה הדרומי של הרצפה מתוארים ארון קודש, המזלות ובתוכו הליוס

בסיטראות הונחו פסיפסים מעוטרים בדגמים גאומטריים שונים שבהם שולבו כתובות . אחרים יהודיים

בין שמות התורמים הנזכרים בכתובות ההקדשה מופיע שמו של סוורוס חניך . הקדשה בארמית וביוונית

.הכנסת-ויש להניח שהוא התורם הראשי של אותו בית, שמו של סוורוס מופיע פעמיים. הנשיאים

חלוקתו לחדרים , הכנסת כלפי מזרח-נוסף שנעשה בבניין הוא הרחבת הפרוזדור שמדרום לבית שינוי

הכנסת -אל הבמה עלו במדרגות מהאולם המרכזי של בית. קטנים והתקנת במה מרוצפת לוחות אבן

הכנסת בראשית המאה הרביעית לספירה איננה -הוספת במה לבית. ודרכה עברו אל החדרים הסמוכים

גוש , רבת שמע'כנסת אחרים דוגמת ח-בתקופה זו נוספו במות גם בבתי. ודית רק לטבריהתופעה ייח

הכנסת הקדומים שבגליל הונחה התיבה ובתוכה ספרי התורה בחדרים -בעוד שבבתי. חלב ונברתין

שפניה כלפי העם 'הכנסת והוצבה כ-ורק בזמן התפילה הובאה אל תוך בית, הכנסת-הסמוכים לבית

הרי שבמאה הרביעית לספירה עם בניית הבמה בסמוך לקיר הפונה * 12',קודשואחוריה כלפי ה

.הכנסת-נקבע מקום לתיבה בתוך בית, לירושלים

הכנסת המשיך להתקיים בתוכניתו הראשונית -מלבד שינויים אלו לא נערכו שינויים מהותיים נוספים ובית

.מיום היווסדו

(2-ב; 2-שלבים א)תכנית בית הכנסת הדרומי בחמת

מזדקר , כנסת אחרים-לבתי, (א2-ב ו2שכבה )הכנסת מן השלב הקדום -כשאנו משווים את תכנית בית

עובדה זו באה לידי ביטוי בבניית (. מבנה שרוחבו אינו נופל מאורכו)לעין אופיו של הבניין כמבנה רוחב

, הניח לכאורהניתן ל. הכנסת הגליליים שבהם היו שתי סיטראות בלבד-שלוש סיטראות בניגוד לבתי

נשים -וכתחליף ליציע שלדעת חוקרים מסוימים שימש כעזרת, נשים-שהסיטרה הנוספת שימשה כעזרת

אם כי מהמקורות התלמודיים מוכח שלא היתה קיימת הפרדה בין גברים לנשים , הכנסת הגליליים-בבתי

ים אף ברור שלא היה ולעית, כנסת רבים בארץ ובתפוצות אין עדות לקיום יציעים-בבתי 13.הכנסת-בבית

הכנסת -מכאן שאף בבית. כשם שאין בהם סימנים של הפרדה כלשהי בתוך האולם, קיים בהם יציע

.הכנסת-שבחמת אין הכרח לראות בסיטרה המזרחית את מקום מושב הנשים בתוך בית

זו תשובה לבעיה? הכנסת שבחמת-כך ייחודי רק בבית-כן שימשה סיטרה זו המופיעה באופן כל-למה אם

הכנסת ששרדו בגובה נמוך לא נשתמרה עדות -בקירות בית. קשורה בבעיה נוספת אותה אציג להלן

עד . עובדה זו מקשה במידה רבה על שיחזור תוכניתו. ממשית היכולה לרמוז על מיקום פתחיו של הבניין

, ילייםהכנסת הגל-בדומה לבתי, של חמת( ב2שכבה )' קדום'הכנסת ה-כה היה מקובל לראות את בית

( א2שכבה )הכנסת מן השלב המאוחר -ואילו את בית. עם פתחי כניסה בקיר הדרומי הפונה לירושלים

הכנסת -תוכנית בית, לדעתי. בדומה לבתי הכנסת המאוחרים, מול החיבה, כבעל פתחים בקיר הצפוני

אחד על הכנסת המאוחרים בכדי להקיש-הכנסת הגליליים ומבתי-בחמת טבריה שונה במידה רבה מבתי

, הכנסת צריך להיעשות תוך כדי עיון מחודש דווקא ברכיבי הבניין עצמו-בירור מקום פתחי בית. השני

.הנוספת, כי פתרון לכך טמון בהגדרת יעודה של הסיטרה המזרחית, ודומני

מעטים הם . 'אין פותחין פתחי בתי כנסיות אלא למזרח': ב נאמר"הלכה כ, פרק ג, מגילה, בתוספתא

הכנסת נבנו כשפתחיהם בצד הדרומי או הצפוני של -רוב בתי. כנסת בגליל הממלאים תנאי זהה-בתי

הכנסת -חיים נפתחו פתחי בית-ארבל ומעוז, יפיע, הכנסת שבחרבת סומקה-לעומת זאת בבתי. הבניין

הכנסת נקבעו בקירו המזרחי -פתחי בית. הכנסת בחמת-ודומה שניתן להוסיף אליהם את בית, למזרח

ודרכה נכנסו אל אולם , כניסה או מבוא-סיטרה זו שימשה כחדר. ניין בסמוך לסיטרה המזרחיתשל הב

הימצאותם של פתחי מעבר אחדים בדרך . התפילה שכלל את אולם התווך ושתי הסיטראות הסמוכות לו

אמר הקדוש ברוך הוא אם הלכת להתפלל בתוך ': אל אולם התפילה משתקפת בדברי המדרש הבא

14.'אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם אלא הווי מתכוון להכנס דלת לפנים דלתהכנסת -בית

הכנסת ולא להישאר בחצר או במבוא -דרשה זו מבטאת את הצורך להיכנס בזמן התפילה אל תוך בית

הכנסת בחמת -דברים אלו נאמרו בוודאי על רקע מציאות קיימת כמו זו של בית. הכנסת-שלפני בית

.םובמקומות אחרי

הונחו כך , אחת בארמית ושתיים ביוונית, שלוש הכתובות ששובצו ברצפת הפסיפס שבסיטרה המזרחית

וכן , הכנסת-בכתובות הללו נזכר התורם הראשי של בית. שהנכנס ממזרח יכול לקרוא את הכתוב בהן

חד חשובה במיו. הכנסת-שלוחה ברכה לתורמים השונים מבני הקהילה שתרמו ושעתידים לתרום לבית

כתובת זו הונחה במרכז הסיטרה ומזכירה . הברכה המופיעה בכתובת היוונית שבסיטרה המזרחית

, בצורה עקיפה, מעידה אולי, אזכרת הסטיו כיחידה נפרדת. הכנסת-לשבח אדם שתרם את הסטיו לבית

*14.הכנסת-על כך שסטיו זה שימש למטרה אחרת בתוך בית

, דווקא בצד זהעובדה זו מסייעת בשחזור הפתחים . יניםהכנסת נמצא ריק מבני-השטח ממזרח לבית

התיבה ובתוכה ספרי התורה . הכנסת הידועה מהמקורות התלמודיים-כשלפניהם היתה רחבת בית

דומה שדי 15.הוצאה לרחבה בימי צום ותעניה וסביבה התכנסו באי המקום לשמיעת דרשה ולתפילה

( ב2שכבה )ם הכנסת דווקא בקיר המזרחי של הבניין בשלבו הקדו-בעדויות אלו לסייע בשחזור פתחי בית

-לפיכך נראה כי הסיטרה המזרחית שימשה כאולם הכניסה של בית(. א2שכבה )וגם בשלבו המאוחר

מאולם . הכנסת-הכנסת בשלבו הקדום ובתור שכזו רוצפה בלוחות אבן הנמוכים מרצפת הפסיפס של בית

-ר שמדרום לביתהפרוזדו. ודרכם נכנסו אל תוך אולם התפילה, זה עלו במדרגות שלפני עמודי הסיטרה

.הכנסת-שאינה קשורה בפתח ישיר אל בית, הכנסת שימש כיחידה עצמאית

. הכנסת הקדום-נשאר נאמן בתכניתו לבית, (א2שכבה )הכנסת ששופץ בראשית המאה הרביעית -בית

המדרגות שבקצה הסיטרה בוטלו . ובסיטרה המזרחית חלו מספר שינויים, פתחי הבניין נשארו במקומם

במרכז הרצפה . שבסיטרה הוחלפה ברצפת פסיפס צבעונית המעוצבת בדגמים גאומטריים ורצפת האבן

על אף כל השינויים המשיכה . שולבה כתובת בשפה היוונית המזכירה את שמו של תורם הסיטרה

, במקום זה הונחו חפצים שמקומם אינו בתוך אולם התפילה. הסיטרה המזרחית לשמש כמקום מעבר

לא מן הנמנע להניח שאולם הכניסה שימש גם כמקום הסעודות שנערכו . ידיים-דוגמת מתקן לרחיצת

.הכנסת-לעתים בבית

הכנסת עם שיפוצו -רצפת הפסיפס שבסטיו המזרחי היא חלק מרצפת הפסיפס החדשה שהונחה בבית

, הכנסת הפרוזדור שמדרום לבניין-במסגרת שיפוצים אלו שולב בתוכנית בית. בראשית המאה הרביעית

כפי שראינו למעלה נבנתה במה במרכז הפרוזדור ומשני צידיה נסמכו . ה עד כה יחידה עצמאיתשהי

הכניסה לחדרים אלו היתה דרך הבמה או דרך פתח נוסף שהיה בקצה הדרומי של . חדרים קטנים

הכנסת נעשה מכספי התורמים ששמותיהם נזכרו על גבי רצפת הפסיפס -שיפוץ בית. הסיטרה המזרחית

כנסת אחד ששימש -אלא על בית, מכאן שאין לדבר על שני שלבים. וורוס חניך הנשיאיםובראשם ס

.תקופה ארוכה ועבר מספר שינויים פנימיים

פי -על. הכנסת של סוורוס נהרס בסופה של המאה הרביעית או בראשית המאה החמישית לספירה-בית

עשור השני של המאה ישראל ב-שפקדה את ארץ, האדמה החזקה-אירע הדבר ברעידת, המשוער

הכנסת שנבנה לאחר מכן בראשית המאה החמישית שונה לגמרי -בית, בכל מקרה. החמישית לספירה

.הכנסת הקדום שנהרס-מבית

(שביעית לספירה-מאות חמישית)הכנסת המאוחר -בית

16.הכנסת המאוחר-הכנסת הקדום כוסה האתר בשכבת סחף עבה ועליה בנו את בית-כשנהרס בית

-תוכנית בית. שממערב וממזרח לו עוברים רחובות העיר, ה שולב במבנים אחרים שבסביבהבניין ז

ידי שני טורים של -אולם שחללו הפנימי נחלק על, היינו)הכנסת נעשתה במתכונת הבסיליקאלית

בניית . ישראל במאות החמישית והשישית לספירה-הכנסת והכנסיות בארץ-המקובלת בבתי, (עמודים

היא עדות להמשכיותה של , ציבורית במקום בית הכנסת הקדום-ילובו בבנייה העירוניתהכנסת וש-בית

17.כנסת חדשים בתקופה זו-הקהילה היהודית בחמת והתרחבותה על אף האיסורים בבניית בתי

ממדיו של בניין זה גדולים בהרבה מן הבניין . הכנסת החדש כקודמו פונה דרומה כלפי ירושלים-בית

הכנסת חילקו באמצעות שני טורים -את אולם בית. 'מ 24 -ורוחבו ' מ 31 -כולל הנארתקס אורכו . הקודם

אל צלעו . שורת עמודים שלישית הוצבה לרוחב אולם התווך. לאולם תווך ושתי סיטראות, של עמודים

פתח . הכנסת-ובו שלושת הפתחים הראשיים של בית( נארתקס)הצפוני של הבניין נסמך אולם כניסה

.הכנסת מהרחוב שממזרח לו-במזרחו של אולם הכניסה איפשר את הכניסה לביתיחיד

פנימית ומשני צידיה ( אפסיס)בקצהו הדרומי של אולם התווך הפונה לירושלים הותקנה גומחת תפילה

ובחדר שממערב , מדרגות דרכו עלו לקומה שנייה-בחדר שממזרח לאפסיס הותקן גרם. חדרי נספחות

הכנסת -רצפת האפסיס הגבוהה מרצפת בית. הכנסת כשהיא חבויה ברצפתו-בית לאפסיס נחשפה קופת

. אל הבמה עלו מאולם התווך בשלוש מדרגות. שימשה במה עליה ניצבה התיבה ובתוכה ספרי התורה

היא עדות להתגבשותן של מסורות , בניית הבמה בתוך האפסיס כמקום המיועד להנחת התיבה

ביטוי ראשוני לשינוי זה מופיע במאה . הכנסת במאה החמישית-תהקשורות לארגונו הפנימי של בי

בסופו של דבר נקבע מקום התיבה . כנסת אחדים כמו זה בחמת-הרביעית עם הוספת הבמה בבתי

.כנסת המאוחרים באפסיס הפונה לירושלים בכיוון התפילה-בבתי

מצעות שלושה פתחי היציאה אל החצר נעשתה בא. לאורכו של הקיר המערבי השתרעה חצר מרווחת

בפינה הדרומית של החצר הותקנה גומחה קטנה ומעבר לה חדרים מטויחים ששימשו כמיכלי . מעבר

רצפת החצר היתה עשויה לוחות אבן שהונחו בשיפוע קל בכדי להקל על ניקוז מי הגשמים שנקוו . מים

, פי השרידים מסתבר-על. הכנסת רוצפו בפסיפס צבעוני שנשתמר באופן חלקי בלבד-אולמות בית. בה

.חיים ודגמים מעולם הצומח שהרבו לציירם על גבי רצפות פסיפס בתקופה זו-שבפסיפס תוארו בעלי

. הכנסת נפגע במחצית הראשונה של המאה השביעית לספירה-מן הממצא הארכיאולוגי עולה שבית

חזרו , 629בשנת , לאחר מכן. ישראל בידי הפרסים עמם שיתפו היהודים פעולה-בתקופה זו נכבשה ארץ

ידי הביזאנטים זכו היהודים למחילה -עם הכיבוש החוזר על. הביזאנטים וכבשו את הארץ מידי הפרסים

. על מעשיהם נגד הקהילה הנוצרית בזמן הכיבוש הפרסי, מידי הקיסר הראקליוס ששהה בטבריה

למרות . בטחה זומעשהו זה של הקיסר לא נתקבל יפה בעיני הקהילה הנוצרית שדרשה ממנו לבטל ה

התלבטויותיו ביטל הראקליוס את הבטחתו ליהודים והנוצרים מיהרו לנקום ביהודים שבסביבות ירושלים

.הכנסת ונהרס חלקית-ייתכן שבתקופה רבת תהפוכות זו נפגע בית 15.ובגליל

רבים בבניין זה אין שינויים (. א1שכבה )הכנסת נבנת מחדש בראשית שלטון בית אומייה -כנראה שבית

הגומחה הקטנה בוטלה והחצר קורתה בחלקה . שינויים מעטים נעשו בחצר המערבית. ביחס לקודמו

הכנסת הוחלפה ברצפת -רצפת בית. החלק המקורה שימש כחדר ובו נבנה ספסל מאבן. בעזרת עמוד

שלא כבעבר עוטרה הרצפה בדגמים גאומטריים כשבחלקה הצפוני מול הכניסה נשתמרה . פסיפס חדשה

שינויים מעטים נעשו אף בחדר שממערב . ורת שבעת הקנים כשהיא מעוצבת בדרך סכמאטיתמנ

לאורך צלעו . הכנסת נוספו חדרים קטנים ששימשו כנראה כחדרי הארחה-מצפון לבית. לאפסיס

.זכוכית וחרס-נמצאו חנויות בהם נמכרו כלי, בסמוך לרחוב, הכנסת-המערבית של בית

. רי בעיר היהודית ופעולות רבות של הקהילה המאורגנת התבצעו בוהכנסת היה המוסד הציבו-בית

, כגון, וחלק מפעולות הציבור נעשו בו, הכנסת פעלה הנהגת הקהילה מתוכו-מלבד קיום התפילה בבית

יש לשער שחדרי הספח 19.אורח ושירותים ציבוריים אחרים-אכסניה לעוברי, חינוך חובה, לימוד תורה

כנסת זה -מיקום בית. הכנסת-שימשו לאותן הפעולות שנעשו בתחום בית, מתהכנסת שבח-הרבים בבית

הכנסת נהרס בראשית -בית. ואופיו המיוחד הנם עדות למרכזיותו בחיי הקהילה בחמת בתקופה זו

.ולאחר כן לא שבו לבנותו, (אמצע המאה השמינית לספירה)התקופה העבאסית

כנסת בטבריה-עדויות ארכיאולוגיות לבתי

היו בתחומה של ( ראשית המאה הרביעית לספירה)אסי ' אמי ור' רות התלמודיים מסופר שבימי רבמקו

שרידים מעטים וביניהם מספר כתובות הם העדות היחידה לאותם . כנסיות-עשר בתי-טבריה שלושה

21.כנסת בתחומה של העיר טבריה-של בית, מקוטעים אמנם, לאחרונה נחשפו שרידים. כנסת-בתי

כנסת זה הוקם בחלקה הצפוני של העיר בשלהי התקופה הביזאנטית או בראשית התקופה -מבנה בית

הכנסת אינה ברורה אך נראה שהיה זה מבנה מרובע -תוכנית בית(. נ"לסה 7-6מאות )המוסלמית

במרכז . רצפת הפסיפס של המבנה עוטרה בדגמים גאומטריים נאים ביותר. 'מ 21X 21-שמידותיו כ

משני צידי הזר לולבים . ובתוכו כתובת בלשון היוונית המזכירה את שם התורם הפסיפס מצוי זר

.ואתרוגים

בין . הצלה אחדות שנערכו בשטח העיר-כנסת נתגלו באקראי או בחפירות-יתר הממצאים הקשורים לבתי

לוח הסורג עשוי בטכניקה של תחרה ובקצהו עיטור . הממצאים החשובים יש להזכיר לוח סורג של שיש

בנוסף לכך 22.שופר ולולב, במקום אחר נמצא תבליט ובו מנורה 21.מנורת שבעת קנים וציפורים של

כתובת אחת נחקקה על גבי 23.כנסת-השייכות לבית, מקוטעות אמנם, נמצאו בטבריה מספר כתובות

ה (הד)'מהכתובת שהיתה ארוכה יותר נשתמרו המלים . שבר משקוף של בזלת המעוטר בעיגול

-כתובת דומה שנחקקה אף היא על גבי משקוף בזלת נמצאה בכוכב. 'זה המשקוף'שתרגומן 'איסכופתא

כתובות 24.כתובת זו נשתמרה במלואה ומזכירה לשבח פלוני על שהעניק את המשקוף מרכושו. הירדן

הכתובות שנחקקו 25.ברעם ומעלמה חוזרות על נוסח דומה ומברכות את תורם המשקוף-נוספות מכפר

אביו שעשה שערים לסדרא ' הכנסת כפי שמסופר על ר-משקוף מציינות את תרומת השער לביתעל גבי ה

ובחלקה החסר , הכנסת-הכתובת מטבריה נחקקה אף היא על גבי משקוף השער שנתרם לבית 26.רבא

.ייתכן שבירכה את התורם

סיכום

במעמדה של העיר קביעת מושב הסנהדרין והנשיאות בטבריה במהלך המאה השלישית הביאה לשינוי

יוחנן בר נפחא וסביבו התרכזו ' בראש הסנהדרין עמד ר. והפכה אותה למרכז היישוב היהודי בגליל

הביא , ריבוי החכמים והפיכת העיר למרכז ליהודי הארץ והתפוצות. חכמים רבים מהארץ ומהתפוצות

כנסת שונים -ירות בתיעדויות רבות בספרות התלמודית מזכ, ואכן. הכנסת שבעיר-לגידול במספר בתי

הכנסיות שהיו בעיר נתגלו שרידים -עשר בתי-מבין שלושה. ברחבי העיר שחלקם אף ידועים בשמם

הכנסת הללו שימשו את הקהילה -בתי. כנסת בחמת הסמוכה-מאידך נחשפו שני בתי. מעטים ביותר

ם סמוכים זה על אף היות. ולפחות עד המאה השמינית לספירה, היהודית מהמאה השלישית לספירה

, כפי שראינו במאמר זה, הכנסת והממצא העשיר בהם-חשיפת בתי. לזה שונים הם בתוכניותיהם

.מעידים על אופיה המיוחד ועושרה התרבותי של הקהילה היהודית בטבריה ובחמת הסמוכה לה

* * *

.א"ברכות ח ע, בבלי 1

טו , בבא בתרא ו, ירושלמי', דבר עטיין'רש מד-בית; א"ז ע, שבת ד, ירושלמי', דבר עולא'כנסת -בית 2

; א"סד ע, תענית א, ירושלמי', כנישתא דבולי; 'א"מז ע, שקלים ב, ירושלמי, כנסת של טרסיים-בית; ג"ע

מה אנו לומדים על טבריה מן , 'שוובה' מ: וכן, ראה מאמרה של לאה דיסגני בקובץ זה, תאומסיוס

הכנסת -על בית. 65-62' עמ, א"ירושלים תשי, ארץ כנרות, (יםעורכ)ז הירשברג "ייבין וח' ש', הכתובות

.ב"מד ע, יומא ז, ירושלמי: ראה, של הבבליים

.ד"טז ע, סוטה א, ירושלמי 3

.עירובין ז ב, תוספתא 4

.א"כז ע, פסחים א, ירושלמי -רב הונא . ב"מט ע, שקלים ה, ירושלמי -אבון ' ר 5

.א"ברכות ח ע, בבלי 6

' עמ, (א"תרפ)א , א, קובץ', חפירות החברה בחמת של טבריה, 'סלושץ' נ: ראה 21-החפירות שנות 7

,'E. Oren, 'Early Islamic Material from Gannei-Hammat - 71-חפירות שנות ה; 39-5

Archaeology, 24 (1971), p .277

.52-49' עמ, (ב"תרפ)ב , א, קובץ', מילואים לחפירות חמת של טבריה, 'סלושץ' נ 5

.פסיקתא דרב כהנא א ז 9

.151-145' עמ, (ץ"תר)א , תרביץ', קתדרא של משה, 'ל סוקניק"א 11

.מגילה ג כא, תוספתא 11

12 M. Dothan, Hammath Tiberias, Jerusaelm 1985

.מגילה ג כא, תוספתא*12

, (ג"תשכ) לב, תרביץ?', האם היתה קיימת עזרת נשים בבית הכנסת בתקופה העתיקה, 'ספראי' ש 13

.335-329' עמ

.דברים רבה ז א 14

.69' עמ, ז"ירושלים תשמ, הכתובות היווניות מבתי הכנסת בארץ ישראל, רוט גרסון' ל*14

.ב-תענית ב א, משנה 15

.123-112' עמ, (ט"תשכ)א , קדמוניות', בתי הכנסת בחמת טבריה, 'דותן' מ 16

.196-194' עמ, ג"ירושלים תשמ, הרומיתהיהודים והיהדות בחוקי הקיסרות , לינדר' א 17

ארץ ישראל מחורבן , (עורכים)ברס ואחרים ' צ', הכיבוש הפרסי ושלהי השלטון הביזאנטי, 'ברס' צ 15

.346-342' עמ, ב"ירושלים תשמ, בית שני ועד הכיבוש המוסלמי

: בתוך', מודהתפקידים הקהילתיים של בית הכנסת בארץ ישראל בתקופת המשנה והתל, 'ספראי' ז 19

.123-115' עמ, ו"ירושלים תשמ, בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, (עורך)ספראי ' ז

וראה מאמרו של , 11-11' עמ, (א"תשמ)עו , חדשות ארכיאולוגיות', כנסת-בית -טבריה , 'ברמן' א 21

.אריאל ברמן בקובץ זה

.16' עמ, (ד"תשכ)י , חדשות ארכיאולוגיות, טבריה 21

.6' עמ, (ו"תשכ)טז , חדשות ארכיאולוגיות', בניינים צלבניים בטבריה, 'דרוקס' מן ואנא' נ 22

.וראה במאמרה של לאה דיסגני בקובץ זה, 45-44' עמ, ח"ירושלים תשל, על פסיפס ואבן, נווה' י 23

.51-79' עמ, (ו"תשל)ט , קדמוניות', שברי כתובות מבית כנסת קדום בטבריה, 'דב-בן' מ 24

.24-23, 21-19' עמ, (23הערה , לעיל)ה נוו 25

.ב"מט ע, שקלים ה, ירושלמי 26

:ביבליוגרפיה

כנסת עתיקים בטבריה ובחמת -בתי :כותר

זאב, וייס: מחבר

פרשיות נבחרות וחומר עזר, סיכומים, מקורות: מייסודה עד הכבוש המוסלמי -טבריה : הספר שם

יזהר, הירשפלד: עורך הספר

1955:תאריך

המחלקה לחינוך והדרכה. צבי-יד יצחק בן:י זכויות בעל

המחלקה לחינוך והדרכה. צבי-יד יצחק בן: הוצאה לאור

.מרכז רחל ינאית בן צבי ללמודי ירושלים. 1:הערות

.11; סידרת עידן . 2

.תבאוניברסיטה העברי, לומד לתואר שני במכון לארכיאולוגיה, ארכיאולוג, זאב וייס. 1:הערות לפריט זה