1

דיו� ביקורתי במצב המשפטי –ביטוח נכות לעקרת הבית

וכיווני מחשבה לעתיד הקיי�

מאת

*תומר לוי ואירנה נוטנקו

‡ .‡Â·Ó.· .χ¯˘È· ˙ÂÎ� ˙‡·ˆ˜ :ÌÈÈÏÏÎ ˙Â�¯˜Ú ˙È˙˜È˜Á ‰È¯ÂËÒȉ.

‚. ˙È·‰ ˙¯˜Ú ȉÈÓ? ;1 .הגדרת החוק לעקרת בית. „ . ˙È·‰ ˙¯˜Ú Ï˘ ‰„ÓÚÓ

ÌȯÁ‡ ÌÈÁË·ÓÏ ÒÁÈ·; 1. היעדר מפגש ע� גור� .2; החלת הסדר מצמצ�

תנאי ס� .4; מבחני התפקוד המוחלי� על עקרות בית .3; שיקו� מקצועי

·ÚÏ ˙ÂÎ� ÁÂËȘ¯˙ . ‰ .היעדר זכאות לקצבת תלויי� עבור ב� זוג .5; מחמירי�

˙È·‰–¯„Ò‰‰ ÒÈÒ··˘ ÌÏÂÚ‰ ˙ÂÒÈÙ˙ . . ˙È·‰ ˙¯˜Ú· ‰¯Î‰Ï ÌÈÓÚË

� ÁÂËÈ· Í¯ÂˆÏ „·ÂÚÎ˙ÂÎ .Ê .„ÈÏÂÒ Ï˘ ÔÂ�‚�ÓÎ ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·˙È˙¯·Á Âȯ .Á .

˙ÂÁ¯Ê‡Ï ÂÎÊ‰Ó ÏÁÎ ÏÙËÏ ÂÎʉ .Ë .˙È�˙ÏÚÂ˙‰ ‰˜„ˆ‰‰.È . È˙¯Â˜È· ÔÂÈ„

Èχ¯˘È‰ ÔÈ„‰ ˙Â�¯˜Ú ¯Â‡Ï ˙È·‰ ˙¯˜Ú Ï˘ ‰„ÓÚÓ· ;1. 2; עקרו� השוויו�.

יי� צעדי� אפשר .È .„È˙ÚÏ Ë·Ó ;1‡. פסיקות קודמות .3; שוויו� בי� בני זוג

השוואת זכויותיה� של עקרות בית לאלה של .2; במסגרת ההסדר החוקי הקיי�

.·È .ÌÂÎÈÒ Ì˜ӷ .מימו� .3?; כיצד–נפגעי עבודה

מבוא. א

_______________ . המחבר הוא עור� די� *

.יורק� מאוניברסיטת קולומביה שבניו.LL.Mהמחברת היא עורכת די� ומחזיקה בתואר ר נויה רימלט על "ד דנה מירטנבאו� ולד"לעו, לאסנת להט, המחברי� מודי� לדניאלה יקירה

יניקה לפמיניז� ולשינוי חברתי באוניברסיטת הפעילות המשותפת ועל ההנחיה במסגרת הקלהערות ותגובות יתקבלו בברכה בדואר . שהובילו ואפשרו את כתיבת המאמר, חיפה

.nutenko.irena@gmail.com או tomerlevy2006@gmail.com: האלקטרוני

חברה ומשפט, עבודה ♦ 2

� ו1 מבי� הנשי� שמקבלות קצבת נכות אינ� עובדות מחו� למשק בית�88% בישראל

וד לממ� את מהנשי� בעלות המוגבלות מדווחות כי ה� מתקשות או מתקשות מא70%

התנאי� 3על פי חוק הביטוח הלאומי, ואול�. 2הצרכי� הבסיסיי� שלה� ושל בני בית�

לקצבת – נשי� נשואות שאינ� עובדות מחו� למשק בית� –להוכחת זכאות� של עקרות בית

ביחס לכל , נכות ה� המחמירי� ביותר והיק� הסיוע שמוענק לה� הוא המצומצ� ביותר

. בת נכות על פי איזה מדיני הביטחו� הסוציאלי של מדינת ישראלמבוטח אחר הזכאי לקצ

הפסקאות הבאות יפרשו את מפת . מאמר זה עוסק בהסדר החוקי הקובע זכאות מצומצמת זו

.הדרכי� להמש� הדיו� במאמר

מער� הקצבאות בישראל נחלק לשלושה , בהתא� לדיני הביטחו� הסוציאלי הרלוונטיי�

החל על מי 4)תגמולי� ושיקו�(וא זה המעוג� בחוק הנכי� הראשו� ה. ענפי� עיקריי�

ענ� זה מגל� את עקרו� הפיצוי לביטחו� . שנפגע עקב ובמהל� שירותו בכוחות הביטחו�

הענ� . וחל על נפגעי עבודה6הענ� הביטוחי השני מעוג� בחוק הביטוח הלאומי. 5סוציאלי

. א� הוא בחוק הביטוח הלאומיהמעוג�, הביטוחי השלישי הוא זה של ביטוח נכות כללית

ולרוב , המדובר בביטוח שיורי שחל על כל מי שאינו מבוטח על פי הסדר ביטוחי ייעודי

מדובר בביטוח שחל על נפגעי מערכת הביטחו� או בביטוח נפגעי עבודה שתוארו קוד�

ה פרק ז.·Ù¯˜ ·פרטיה� של שלושת ענפי ביטוח עיקריי� אלה יידונו ביתר הרחבה . 7לכ�

כמקור השראה 8הבריטי' ח בוורידגג� יסביר את התפקיד ששיחק מודל הרווחה שהוצג בדו

קיי� דמיו� משמעותי , בכל הנוגע לענייננו. 9להסדר שכונ� בחוק הביטוח הלאומי בישראל

דמיו� זה מתבטא ה� בהחרגת� . ביותר ביחס לעקרות בית בי� ההסדר הבריטי לזה הישראלי

_______________ : ע� מוגבלות בישראל60–18המרכז לחקר מוגבלות ואוכלוסיות מיוחדות נשי� בנות 1

ÌȇˆÓÓÌÈȈ¯‡ Ìȯ˜Ò È�Â˙� Ï˘ ‰�˘Ó ÁÂ˙È�Ó ÌȯÁ·� 23) 2006() ח מכו� דו: להל� ).ברוקדייל

.21' בעמ, ש� 23

.210ח "ס, 1995–ה"התשנ, ]נוסח משולב[ ).חוק הנכי�: להל� (267 ח"ס, 1959–ט"התשי, ]נוסח משולב[ )תגמולי� ושיקו�(חוק הנכי� 4היסטוריה חקיקתית : קצבאות נכות בישראל"הסבר מפורט של העיקרו� יובא להל� בפרק 5

עקרו� הפיצוי במערכת הביטחו� הסוציאלי לאנשי� ע� "וני גל 'ראו ג". ועקרונות כלליי� .)2002 (122–121, 115 ט Â·Ú ,ËÙ˘Ó ‰¯·Á„‰" והשלכותיובישראל מוגבלות

. לחוק הביטוח הלאומי75' ס 6 .122' בעמ, 5ש "לעיל ה, גל 7

8 WILLIAM BEVERIDGE, SOCIAL INSURANCE AND ALLIED SERVICES (1942)) ח דו: להל� ).'בוורידג

9 ).ÈχȈÂÒ ÔÂÁËÈ· 40 ,5 ,15–17) 1993" 'יובל שני� לתכנית בוורידג"אברה� דורו�

3 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

וה� ביחס השונה אליה� משעה שהוכנסו לגדרי , ההסדר המקורישל עקרות הבית מגדרי

. 10המבוטחי� בביטוח נכות כללית‚ ÌȘ¯Ù �„ יסקרו את עיקרי ההסדר הישראלי העכשווי בכל הנוגע לביטוח הנכות של

עקרות הבית מוגדרות , בתמצית. עקרות הבית ולהבדלי� שבינ� לבי� מבוטחי� אחרי�

בדות מחו� למשק בית� ושהיו עקרות בית כהגדרת החוק מש� כנשי� נשואות שאינ� עו

ההסדר הביטוחי החל על עקרות בית , לכאורה. 11שנתיי� קוד� לקרות האירוע המזכה

א� למעשה מדובר בהסדר שונה , מהווה מקרה פרטי של ההסדר של ביטוח נכות כללית

ת החוק וה� באופ� תנאי הס� לזכאות מחמירי� ה� בהגדר, ראשית: ומצמצ� במספר היבטי�

הלי� קביעת הזכאות אינו כולל מפגש ע� גור� שיקו� , שנית ;12שבו הוא מיוש� בפועל

עקרות , ולבסו�; דבר המפחית משמעותית את סיכויי ההשתלבות בשוק התעסוקה, מקצועי

. 13הבית אינ� זכאיות לקצבת תלויי� עבור ב� זוג�‰ ˜¯Ù· ההסדר משקפות ראייה המכונה נראה כי תפיסות העול� העומדות בבסיס

ראייה שלפיה פרנסתה של האישה הנשואה , "מודל הגבר המפרנס לתא המשפחתי"

וכ� את תפיסת� של עבודות הבית כעבודות , 14על ידי בעלה) ולו באופ� חלקי(מובטחת

רק לאחרונה . 15ולמצער ככאלה שאינ� ניתנות לביטוי במושגי� כלכליי�, בלתי יצרניות

וט בשיח הציבורי בישראל ניצניו של דיו� מפורש בתפיסות העול� ממש החלו לנב

_______________ כללי השאוב מ� הדי� הישראלי כמונח " ביטוח נכות כללית"אנו עושי� כא� שימוש במונח 10

ובהקשר הנוכחי , הבא לתאר הסדר ביטוחי שיורי שחל על מי שאינו מבוטח על פי הסדר אחר .הכוונה היא בעיקר לביטוח שחל בנסיבות שבה� אי� תחולה לביטוח נפגעי עבודה

לאותו חוק 195' ס. לחוק הביטוח הלאומי238' קבועה בס" עקרת בית"הגדרת החוק למונח 11ש "בטקסט הצמוד להלפירוט הסייגי� ראו פירוט ההחרגות . הסדרקובע סייגי� לתחולת ה

. להל�44–42 ובאובד� כושר השתכרות של 40%זכאות לתגמולי נכות כללית מותנית בנכות רפואית מעל 12

�50%במקרה של עקרת הבית הזכאות מותנית בנכות רפואית של למעלה מ. 50%מעל ) א(3' תק; לחוק הביטוח הלאומי195' ס (�50%ובאובד� כושר תפקוד בשיעור של למעלה מ

, 1984–ד"התשמ, )הוראות מיוחדות לעני� עקרת בית( )ביטוח נכות(לתקנות הביטוח הלאומי )).תקנות ביטוח נכות לעקרת הבית: להל� (2023ת "ק

. לתקנות ביטוח נכות לעקרת הבית6' תק 1314 Karen A. Clarke & Anthony I. Ogus, What is a Wife Worth, 5 BRIT. J.L. & SOC. 1

(1978); Nancy Folbre, “Holding Hands at Midnight”: The Paradox of Caring Labor, 1 FEMINIST ECON. 73, 86 (1995) ;שלפיה ' ראיה לעמדה זו נית� לראות בהצעתו של בוורידג

חדוראו (לויי� בה� המדינה תפעיל סנקציות נגד גברי� שלא יעמדו במחויבויותיה� כלפי הת ).142' בעמ, 8 ש"לעיל ה, 'בוורידג

; )ÈχȈÂÒ ÔÂÁËÈ· 12 ,87 ,93) 1976" ?ביטוח נכות לעקרת הבית ומה הלאה"ישראל רות ב� 15, ËÙ˘Ó·Â ‰¯·Á· ‰˘È‡‰ „ÓÚÓ 151" הבית בביטוח הלאומי�מעמדה של עקרת"עדה שמיר

.)1995, תו עורכקובי�כרמל שלו ומיכל ליב�, איפרנסס רד (157–156

חברה ומשפט, עבודה ♦ 4

השיח הציבורי . המשתקפות והמנוצחות בהסדר הביטוח הסוציאלי שחל על עקרות הבית

מבט אל , לכ�. עסק בתפיסות עול� אלה למ� ימי כינונו של ההסדר, לעומת זאת, בבריטניה

רשיו של הדיו� שא� החל לנבוט להעמיק ולחזק את שו, עבר השיח הבריטי מאפשר לפתח

.בשיח הישראלי ÌȘ¯Ù ,Ê ,Á ,Ë �Èבהצדקות עיוניות להכרה בעקרת הבית כעובדת , בהתאמה, יעסקו

אנו , במילי� אחרות. ובהשוואת זכויותיה לאלה של מבוטחי� אחרי� שנפגעו באות� נסיבות

ע עבודות הבית צרי� טועני� כי ההסדר החל על עקרת בית שנפגעה עקב ובמהל� ביצו

וההסדר החל על עקרת בית שנפגעה בנסיבות אחרות , להיות זהה לזה שחל על נפגעי עבודה

בביסוס הנחת היסוד שלפיה  ˜¯Ùנפתח את . צרי� להיות זהה לזה שחל על נכי� כלליי�

עקרו� הפיצוי שבא לידי ביטוי , לפיכ�. עבודות הבית שוות ער� לעבודה מחו� לבית

נפגעי עבודה צרי� לבוא לידי ביטוי ג� בהסדר החל על עקרת בית שנפגעה עקב בביטוח

Ê. ובמהל� ביצוע עבודות הבית ¯Ù מתאר כיצד ראיית הביטוח הסוציאלי כמנגנו� המושתת

בשילוב ע� עקרו� המיסוי הפרוגרסיבי שהתקבל מאז ומתמיד , ריות חברתיתעל סוליד

את השוואת זכויותיה של עקרת הבית לאלה של מאפשרי� מבחינה רעיוניות , 16בישראל

מצביע על הזיקה ההדוקה שבי� מער� הביטחו� Á ˜¯Ù. עובד שנפגע בנסיבות דומות

זיקה זו . הסוציאלי לבי� כושר ההשתכרות מחו� למשק הבית ולמימוש הזכות לאזרחות

בספרה פעילות , בהגדרתה המסורתית. מדירה את עבודות הבית אל תחומי הספרה הפרטית

בהנחה שהמדינה מחויבת לאפשר לאזרחיה לממש את . הפרטית אינה פעילות פוליטית

המשמעות של דחיקת עקרות הבית אל , פוליטיות באופ� אוטונומי�זכויותיה� האזרחיות

אנו מתבססי� על . אינה חלה עליה�) של המדינה(הספרה הפרטית היא שאותה מחויבות

י הביקורתי בערעורה של ההפרדה הדיכוטומית שבי� ההצלחה הניכרת של הזר� הפמיניסט

כדי לטעו� שמידת מחויבותה של המדינה לשמור ככל האפשר , הספרה הפרטית לציבורית

זהה למחויבותה , על האוטונומיה של מי שנפגעו עקב ובמהל� ביצוע עבודות משק הבית

È. כלפי מי שנפגע עקב ובמהל� שילוב בשוק התעסוקה ¯Ù·כי הכרה בעקרת אנו טועני �

מתבקשות א� על סמ� , ולמצער השוואת זכויותיה לאלה של נכי� כלליי�, הבית כעובדת

חופש העיסוק , שוויו� בי� בני זוג, לרבות שוויו� בי� המיני�, עקרונות מ� הדי� הישראלי

.ופסיקות קודמות בעניי� זכויות ביטוח סוציאלי של עקרות בית‡È ˜¯Ù לעתיד ומבקש �פרק זה . 17לפרוס כיווני מחשבה בעלי אופי מעשי יותר משקי

מתו� הכרה בכ� שייתכ� שהצעתנו לא , יעסוק בשינויי� אפשריי� במסגרת הדי� החל

_______________ .17' בעמ, 9 ש"לעיל ה, דורו� 16אי� הדבר אומר . נועד לתאר הצעות ליישו� עקרונות פרקטיי�" אופי מעשי"השימוש בביטוי 17

.שישנה סבירות גבוהה שהצעות אלה אכ� ייושמו

5 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

נמשי� ונבח� את הדר� לחישוב זכויותיה . תתקבל לעול� וא� א� תתקבל לא יהיה זה בקרוב

ויות הנוספות שיהיו ולבסו� נציע דרכי� למימו� העל, של עקרת הבית א� תוכר כעובדת

.כרוכות בקבלת הצעתנו

במקו� סיכו� נשאל מדוע הדיו� בהסדר ביטוח הנכות החל על עקרות הבית מעול� לא

על א� חשיבותו הקריטית למציאות חייה� של , זכה למקו� משמעותי בסדר היו� הציבורי

נדירה נהרהר אחר האפשרות שהסיבה לכ� נעוצה בשותפות דעי�. נשי� בעלות מוגבלות

ארגוני עובדי� , תנועות לקידו� זכויות של אנשי� בעלי מוגבלות, בי� תנועות פמיניסטיות

גורמי� שחברו יחדיו להנציח את עידוד השילוב בשוק התעסוקה כמטרה –ושמרני�

, והביאו לזניחת כל מי שעניינ� חותר תחת מטרה זו, המרכזית של דיני הביטחו� הסוציאלי

נטע� כי הגיעה השעה לשינוי , לסיו�. אינ� עובדות מחו� למשק בית�לרבות אות� נשי� ש

החשיבות , מבחינתנו. בשיח ולמת� ביטוי אמיתי לקולותיה� של הנשי� שעליה� חל ההסדר

שבכ� נעוצה לא רק בהשפעה על חייה� של נשי� בעלות מוגבלות אלא ג� בהזדמנות

רדפי� ליכולתו של אד� לפרנס לאתגר את השיח שרואה עצמאות ואוטונומיה כמושגי� נ

".יצרני"את עצמו באמצעות השתלבות במה שמכונה שוק התעסוקה ה

היסטוריה חקיקתית ועקרונות כלליי�: קצבאות נכות בישראל. ב

המעוג� בחוק , הראשו�. קצבאות הנכות בישראל נחלקות לשלושה ענפי� עיקריי�

חוק הנכי� נחקק עוד בשנת . וגיתהיה ג� הראשו� להיקבע בחוק מבחינה כרונול, הנכי�

הסדר זה מבוסס . 18 והוא חל על מי שנפגעו עקב ובמהל� שירות� בכוחות הביטחו�1949

, בהסדרי� המונחי� על ידי עיקרו� זה. בעיקרו על ראיית הביטחו� הסוציאלי כמנגנו� פיצוי

יק פיצוי הזכאות נובעת מהנסיבות שבה� נגרמה הפגיעה ושבה� סוברת המדינה שראוי להענ

והכוונה בעיקר , הזכאות לקצבה אינה מותנית בעמידה בתנאי� נוספי�, משכ�. 19לנפגעי�

שני ענפי . 21 או בהוכחת צור�20לכ� שהזכאות אינה מותנית בעמידה בתקופת אכשרה

_______________ " דילמות של מאבק לשינוי חברתי– של קצבאות נכות כללית לקראת רדיקליזציה"שגית מור 18

ËÙ˘Ó· ‰ÓˆÚ‰ 91 ,99) מימי אייזנשטדט וגיא מונדלק עורכי�, חברה ותרבות, משפט, 2008.(

חוק על החוב : "והדברי� המצוטטי� ש� מפיו של דוד ב� גוריו� בהתייחסו לחוק הנכי�, ש� 19אמרו נשיא דברי� דומי� ". ר האומה והמולדתשאנו חייבי� לאלה שבגופ� עזרו לשחרו[...]

' בעמ, 5 ש"לעיל ה, גל; ל שאול מופז" והרמטכשר הביטחו� יצחק מרדכי, המדינה עזר ויצמ�121.

תקופת אכשרה היא דרישה לביצוע תשלומי� במש� פרק הזמ� המינימלי הקבוע בדי� כתנאי 20 . בעת קרות אירוע מזכהלזכאות לקצבה

חברה ומשפט, עבודה ♦ 6

זה שחל על נפגעי עבודה וזה שחל על נכי� כלליי� –הביטוח הסוציאלי העיקריי� האחרי�

ע� חקיקת חוק הביטוח , בהתאמה, הסדרי� אלו עוגנו. ח הלאומי מעוגני� בחוק הביטו–

שני ההסדרי� מגלמי� בי� היתר עקרונות . 197422 וע� תיקונו בשנת 1953הלאומי בשנת

שניה� ג� מקבעי� זיקה זו או אחרת בי� גובה הזכאות לגמלה לבי� הפגיעה . ביטוחיי�

� שואבי� רבי� מעקרונותיה� שני ההסדרי, לבסו�. בכושר ההשתכרות מחו� למשק הבית

' ח בוורידגלית לביטחו� סוציאלי שנפרסה בדואוניברס�הבסיסיי� מהגישה הגבייתית

. 194323הבריטי משנת

האמי� כי ביטוח סוציאלי , חשעמד בראש הוועדה שהכינה את הדו' סר וויליא� בוורידג

בערות , עוני: ופהשל התק) הענקי�(יכול לית� מענה למה שהוא ראה כשלושת החוליי�

ליות ח היו נעוצות בעיקר בהצגת עקרו� האוניברסחדשנותו ומהפכנותו של הדו. ובטלה

וכלל , שלפיו כלל חברי האוכלוסייה מחויבי� בתשלומי� לקר� הביטוח, לביטוח סוציאלי

שלושה עקרונות מרכזיי� אחרי� . חברי האוכלוסייה זכאי� לתגמולי� בקרות אירוע מזכה

; קביעת חובה לתשלומי� אחידי� וזכאות לגמלאות אחידות: היו' תכנית בוורידגשנפרסו ב

contribution(המעסיק והמבוטח , המדינה: מימו� התכנית באמצעות שלושה גורמי�

tripartite( ;מהפכנותה של . 24נהל התכנית תחת מוסד ממשלתי אחדוריכוז מ �על א

אולי המרכזית שבה� . לא מעט בעיותהתכנית וחשיבותה המיידית וההיסטורית היו בה

עקרו� האחידות הביא לכ� שבעלי ההכנסות . הייתה אחידות התשלומי� ואחידות הגמלאות

זאת בשעה . הנמוכות כרעו תחת נטל תשלו� הגמלאות שהיה תנאי מוקד� לזכאות לקצבה

לא הספיק כדי לשמר את רמת חייה� של מי שהיו בעלי ) האחידות(שגובה הקצבאות

.25נסות גבוהות ג� לאחר הפגיעההכ

הייתה השראה ישירה לנוסח המקורי של חוק הביטוח הלאומי משנת ' תכנית בוורידג

הסדר הביטוח הסוציאלי שנקבע בחוק אימ� כמעט . ולתיקוני� מאוחרי� לאותו חוק1953

מילה במילה את ההמלצות שנפרסו בתכנית לביטחו� סוציאלי שהוכנה על ידי חבר הוועד

התכנית בתורה אימצה את אות� העקרונות . מר יצחק קנב–על של ההסתדרות הפו

לי אוניברס, המנגנו� שהציע קנב נועד להיות גבייתי, היינו. 'ח בוורידגהבסיסיי� שהונחו בדו

_______________ כדי לתאר הסדר " עמידה במבח� הכנסות"ובביטוי " צור�"אנו עושי� שימוש לסירוגי� במונח 21

ביטוחי שהזכאות לו עלולה להישלל בשל קיומה של הכנסה או של הכנסה מעל גובה מסוי� .ממקור חלופי

.122' בעמ, 5 ש"לעיל ה, גל 22 .17–15' בעמ, 9 ש"לעיל ה, ורו�ד 23 .7' בעמ, ש� 24 .14–13' בעמ, ש� 25

7 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

ההבדל המשמעותי שבי� . 26המעסיק והמבוטח, המדינה: וממומ� על ידי שלושת הגורמי�

ת היה דחייה מפורשת של עקרו� האחידות בתשלומי� התכנית הישראלית לתכנית הבריטי

והמלצתה עוגנה עוד בנוסחו המקורי של חוק הביטוח –הוועדה המליצה . ובגמלאות

כי התשלומי� יהיו פרוגרסיביי� וייקבעו ביחס לגובה ההשתכרות טר� –הלאומי

.27הפגיעה

את כול� ההסדר המקורי בחוק הביטוח הלאומי הציע אמנ� ביטוח לכול� וחייב

שהקימו זכאות " האירועי� הביטוחיי�"א� מבחינת היק� , בתרומה מוקדמת לקר� הביטוח

נוסחו המקורי של חוק הביטוח הלאומי כלל , כ�. לקצבה הייתה תחולתו מצומצמת ביותר

, ע� זאת. 28ביטוח זקנה וביטוח שארי�, ביטוח נפגעי עבודה: שלושה ענפי ביטוח בלבד

בחוק הייתה הגדרה רחבה בהרבה מההגדרה " עובד" שהגדרת לענייננו חשוב להדגיש

ג� חברי , כ� למשל. של עובד כמי שקשור ביחסי עבודה חוזיי� ע� מעביד" הקלאסית"

אגודות שיתופיות ואסירי� בבתי הסוהר נחשבו עובדי� לצור� תחולתו של חוק הביטוח

בדומה לזה , הישראליההסדר , למרות גישה מרחיבה זו לגבי הגדרתו של עובד. הלאומי

עקרות הבית לא היו מבוטחות , זאת ועוד. 29לא הכיר בעקרות הבית כעובדות, הבריטי

באמצעות קצבאות , הביטוח חל עליה� באופ� עקי� בלבד. עצמאיות א� בביטוח זקנה

תוק� חוק הביטוח הלאומי והתווס� לו פרק ביטוח 1974בשנת . 30תלויי� ששולמו לב� זוג�

ההסדר הקבוע בענ� זה הוא הסדר שיורי החל על מי שאינו מכוסה באילו מ� . נכות כללית

א� ביטוח נכות כללית מגל� , בדומה להסדר החל על נפגעי עבודה. 31ההסדרי� האחרי�

המבוטחי� בביטוח נכות כללית מחויבי� בתשלו� , היינו. גבייתי�בחובו עיקרו� ביטוחי

. ולי� אינה מותנית בעמידה בתקופת אכשרההזכאות לתגמ, ע� זאת. לקר� הביטוח הלאומי

אי� כל דרישה לכ� שהמבוטח אכ� ביצע תשלומי� במש� תקופת זמ� מוגדרת טר� , כלומר

_______________ : שחיקת העיקרו� הביטוחי בביטוח הלאומי בישראל"אברה� דורו� ; 17–16' בעמ, ש� 26

, ÈχȈÂÒ ÔÂÁËÈ·71 " ההשלכות על אופ� תפקודה של מערכת הביטחו� הסוציאלי של ישראל31 ,31–32) 2006(.

.17' בעמ, 9 ש"לעיל ה, דורו� 27 ). נוסח מקורי–חוק הביטוח הלאומי : להל� (6ח "ס, 1953–ד"התשי, חוק הביטוח הלאומי 28 London Women’s Liberation Campaign forלפרטי ההסדר הבריטי המקורי ראו . 16' ס ,ש� 29

Legal and Financial Independence and Rights of Women, Disaggregation Now! Another Battle for Women’s Independence, 2 FEMINIST REV. 19, 20 (1979). על פי הדי� שהונצח

, בר�. לבטח עצמ� בביטוח רשותנשי� נשואות היו יכולות ' ח בוורידגבבריטניה בעקבות דועל א� שהסכומי� שנדרשו להפריש במסגרת ביטוח הרשות היו זהי� לאלה שנדרשו לש�

בנסיבות אלה נשי� ספורות . הכיסוי הביטוחי שהוענק היה מצומצ� בהרבה, ביטוח חובה .בחרו לבטח את עצמ�

. נוסח מקורי– לחוק הביטוח הלאומי �4ו) ג(–)ב(3' ס 30 .122' בעמ, 5 ש"ל הלעי, גל 31

חברה ומשפט, עבודה ♦ 8

בכל הנוגע להיקפו של הסדר הביטוח ביחס לנפגעי . האירוע המזכה כתנאי להקמת הזכאות

ה� , מצומצ� יותרוהיק� זכויותיה�, ר� הזכאות הקבוע לגבי נכי� כלליי� גבוה יותר, עבודה

. 32ביחס לנפגעי מערכת הביטחו� וה� ביחס לנפגעי עבודה

מטרת המאמר היא לדו� במצב� של עקרות הבית בעלות המוגבלות באמצעות השוואת�

מאחר , ע� זאת. ליתר מקבלי קצבאות הנכות על פי הסדרי הביטוח העיקריי� המעוגני� בדי�

טחו� יונק חיותו מהנסיבות הייחודיות של שההסדר הביטוחי שחל על נפגעי מערכת הבי

אנו מוצאי� כי הניסיו� להשוות בי� מצב� לזה של עקרות הבית יהיה מאול� , פגיעת�

לכ� המבואה שממנה נתכנס לנושא שעל הפרק תהיה השוואת מצב� של . במקרה הטוב

מאחר נקודת פתיחה זו נבחרה , כפי שיובהר בהמש�. נפגעי עבודה למצב� של נכי� כלליי�

מקרה פרטי של מצב� של נכי� , א� איננו, שמצב� של עקרות הבית אמור היה להיות

.33כלליי�

_______________ ההגדרה ". נכות"ההבדלי� שבי� תכניות קצבאות הנכות מתבטאי� בהגדרות שונות של המונח 32

לחוק 1' ס. ל והמצומצמת ביותר היא ביחס לנכי� כלליי�"הרחבה ביותר היא ביחס לנכי צהלחוק ) א(103' ס". ת קבע שלקה בנכותחייל משוחרר או חייל בשירו"כ" נכה"הנכי� מגדיר

מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כושרו לעבוד "כ" נכה עבודה"הביטוח הלאומי מגדיר נכה ", לעומת זאת. וכתוצאה מכ� אינו מסוגל לעשות עבודה שב� גילו ומינו מסוגל לעשותה

ודה או אי� לו כושר להשתכר מעב" לחוק הביטוח הלאומי כמי ש195' מוגדר בס" כללי�צומצמו עקב הליקוי בי� בבת אחת ובי� בהדרגה ב, או שכושרו להשתכר כאמור, ממשלח יד

60%קובע החוק כי הכנסתו של נכה בעל ליקוי חמור לא תעלה על , כמו כ�". או יותר50% 45%ואילו הכנסתו של מי שאינו בעל ליקוי חמור לא תעלה על , מהשכר הממוצע במשק' תיקו� מס( נציי� כי מבח� ההכנסות תוק� בחוק הביטוח הלאומי .מהשכר הממוצע במשק

תיקו� זה נעשה בעקבות . 2009 באוגוסט �1שנכנס לתוקפו ב, 671ח "ס, 2008–ח"התשס, )109) „" Á‰Ïȉ˜· Ì·ÂÏÈ˘ Ì„ȘÏ ÌÈÎ�‰ È�ÈÈ�Ú ˙˜È„·Ï ˙ȯ·Ȉ‰ ‰„Ú‰ )2005המלצת

הכנסה של מעל , קוד� לתיקו�). דת לרו�וע: להל�(אפרי� לרו� ) בדימוס(בראשות השופט בתיקו� נקבע עוד כי קצבתו של מקבל . מהשכר הממוצע במשק שללה זכאות לקצבה25%

קצבת נכות שהחל לעבוד ולהשתכר מעל הר� של מבח� ההכנסות הקבוע בחוק תופחת חודשי� מיו� 36בהדרגה וכ� כי מקבל קצבת נכות שחדל לעבוד או שהכנסתו פחתה בתו�

. חדל לקבל קצבת נכות יהיה זכאי לקצבתו הקודמת ללא צור� בעמידה במבחני� נוספי�ש �10%ל הזכאות מותנית ב"עבור נכי צה. הזכאות לקצבה מתבססת א� היא על מבחני� שוני�

20%עבור נכי עבודה המבח� הוא נכות רפואית בגובה , ) לחוק הנכי�5' ראו ס(נכות רפואית ואילו זכאות לקצבת נכות כללית מותנית בנכות , )ק הביטוח הלאומילחו) 1)(א(104' ראו ס(

לחוק ) א(207' ס (50%ובנכות תפקודית של ) 60%ובמקרי� מסוימי� של (40%רפואית של ל גובה הקצבה "לגבי נכי צה: ההבדלי� מתבטאי� ג� בגובה קצבת הנכות). הביטוח הלאומי

75%לגבי נכי עבודה בגובה , )לחוק הנכי� 1' ס(מחושב ביחס לעובד מדינה בדרג בינוני ואילו עבור נכי� כלליי� גובה , )לחוק הביטוח הלאומי) א(97' ראו ס(מההכנסה הקודמת

). לחוק הביטוח הלאומי) ב(200' ס( מהשכר הממוצע במשק 25%הקצבה המלאה עומד על .126' בעמ, 5 ש"לעיל ה, לטבלה המסכמת את ההשוואה ראו גל

.1ש "בה, 15 ש"לעיל ה, ישראל ב� 33

9 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

הסדר זה מגל� בחובו ה� . ביטוח נפגעי עבודה חל על מי שנפגע עקב ובמהל� עבודתו

עקרו� הפיצוי בא לידי ביטוי בכ� שמת� הפיצוי . את עקרו� הפיצוי וה� את עקרו� הביטוח

עקרו� הביטוח מתבטא בחיוב סטטוטורי על האד� ועל מעבידו . הפגיעהמבוסס על נסיבות

להפריש שיעור מ� המשכורת לטובת קר� הביטוח ובקיומה של זיקה בי� גובה ההשתכרות

במילי� . הגמלה נועדה להיות מחליפת שכר. 34טר� הפגיעה לבי� גובה הזכאות לגמלאות

� את רמת ההכנסה ורמת החיי� שמה� הגמלה מיועדת לסייע לנפגע לשמר ככל הנית, אחרות

קיומו של מקור הכנסות , היינו, הזכאות אינה מותנית בקיומו של צור�. 35נהנה טר� הפגיעה

קיומה של נכות רפואית הוא תנאי לזכאות א� הר� . 36נוס� אינו שולל את הזכאות לגמלה

). דיתאי� דרישת נכות תפקו( נכות רפואית 20%שנקבע בחוק אינו גבוה ועומד על

ה� בכל הנוגע לתנאי� , הסדר ביטוח הנכות הכללית הוא הסדר מצמצ�, לעומת זאת

זכאות לתגמולי נכות כללית מותנית . המקימי� את הזכאות וה� בכל הנוגע להיק� התגמולי�

גובה הנכות הרפואית נקבע על . 50% ובנכות תפקודית של מעל 40%בנכות רפואית בגובה

גובה הנכות התפקודית נקבע על ידי פקיד . יוני� הקבועי� בתקנותידי רופא בהתא� לקריטר

בהתא� למידה שבה נפגע כושר השתכרותו של , תביעות של המוסד לביטוח לאומי

קיומו של מקור . תנאי נוס� לזכאות הוא הוכחת קיומו של צור�. המבוטח כתוצאה מהפגיעה

� . 37לילת הזכאותעשוי להביא לש, בי� מעבודה ובי� א� לאו, הכנסות נוס

המהווה , ביטוח נפגעי עבודה מתייחד בכ� שהפיצוי הוא חלק מביטוח החובה, לסיכו�

הבטחת ההסדר משקפת את העובדה ששילוב . זכות המובטחת מהמדינה לכל עובדת ועובד

ביטוח נכות כללית מצמצ� יותר , לעומתו. 38בשוק העבודה הוא בעל ער� חברתי ככזה

א� מגל� בחובו את הצור� לעמוד במבח� , וח העיקריי� האחרי�ובשונה משני ענפי הביט

.הכנסות כתנאי לזכאות

עקרות הבית בחוק הביטוח הלאומי. ג

_______________ מחקיקה : מדיניות כלפי אנשי� ע� נכויות"ברגמ� �שירלי אברמי וטל ארט�, אריק רימרמ� 34

·Ï‡¯˘È" סוציאלית לחקיקת זכויות È˙¯·Á ÂÈ�È„Ó ·ÂˆÈÚ –˙ÂÈ‚ÂÒ ÂÓ‚Ó 287 ,293) אורי ).2007, עורכי� גל ויוס� קט�וני'ג, אביר�

.118' בעמ, 5 ש"לעיל ה, גל 35 .127' בעמ, ש� 36 .�ש 37נלמדת בי� היתר מהשלב , החשיבות שייחסו מקבלי ההחלטות לביטוח� של נפגעי עבודה 38

� ביטוח הנכות היחיד שנקבע בחוק מוקד. �1954 כבר ב–המוקד� שבו נקבע מנגנו� זה בחוק יותר הוא זה שחל על מי שנפגעו עקב ובמהל� שירות� בכוחות הביטחו� שזכויותיה� עוגנו

.1949בחוק הנכי� שנכנס לתוקפו עוד בשנת

חברה ומשפט, עבודה ♦ 10

עקרות הבית לא הוכרו כעובדות לצור� תחולת ההסדר החל על נפגעי עבודה בנוסחו

י ה� לא היו מבוטחות בביטוח נפגע, משכ�. 1953המקורי של חוק הביטוח הלאומי משנת

עקרות הבית א� לא היו מבוטחות עצמאיות בביטוח זקנה שהיה אחד משלושת ענפי . עבודה

ענ� ביטוח הנכות הכללית התווס� לחוק . הביטוח שנכללו בנוסחו המקורי של החוק

ג� בשלב זה לא נכללו עקרות הבית בגדר הזכאיות , בר�. 197439הביטוח הלאומי רק בשנת

ה� בכל , של הביטוח" ליתאוניברס"הרו מחו� לתחולתו עקרות הבית נות. לביטוח נכות

הוכנסו עקרות הבית 1977בשנת . הנוגע לחובת התשלו� וה� בכל הנוגע לזכאות לתגמולי�

אול� ההסדר החל עליה� נותר שונה מזה החל , 40לגדרי המבוטחי� בביטוח הנכות הכללית

עוד� פטורות מתשלו� דמי עקרות הבית , ראשית. על יתר המבוטחי� בביטוח נכות כללית

בשילוב ע� הפרשנות הניתנת , ההסדר הקבוע בחוק, כפי שיפורט בפרק זה, שנית. ביטוח

לחוק בפסיקות בתי הדי� לעבודה וע� אופ� יישומו של ההסדר על ידי גופי� מטע� המוסד

מעמידי� את עקרת הבית בעלת המוגבלות בעמדה נחותה מזו של כל , לביטוח לאומי

ההכרה בעקרת הבית � נתאר כיצד איבפרק ה. ר על פי חוק הביטוח הלאומימבוטח אח

וכ� זכויותיה המצומצמות א� לעומת המבוטחי� , כעובדת לצור� ביטוח נפגעי עבודה

משקפות ומנציחות תפיסות שלפיה� רווחתה של האישה הנשואה , בביטוח נכות כללית

כ� את הזיקה ההדוקה שבי� מנגנו� ו, אמורה להיות מובטחת ולו בחלקה על ידי ב� זוגה

הביטוח הלאומי לבי� האינטרסי� של המעמד העובד בשמירת רמת ההכנסה שממנה נהנה

.טר� הפגיעה

הגדרת החוק לעקרת בית .1

�אישה נשואה שב� זוגה מבוטח לפי : "עקרת הבית מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כ

. 41"דת ולא עובדת עצמאיתפרק זה והיא עובדת במשק ביתה בלבד או שאינה עוב

שנקבעו בחוק קובעי� כי אישה לא תיחשב עקרת בית לצור� ) המצומצמי�(החריגי�

היא ; 42נישואיה אינ� מתפקדי�: זכאות לקצבת נכות א� תוכל להוכיח אחד מהשלושה

_______________ .257ח "ס, 1973–ג"התשל, )13' תיקו� מס(חוק הביטוח הלאומי 39 .1ש "בה, 15 ש"לעיל ה, ישראל ב� 40 . ביטוח הלאומי לחוק ה238' ס 41מבוטחת לא תיחשב לעקרת בית א� התגוררה בנפרד מבעלה מש� שנתיי� . 195' ס ,ש� 42

.רצופות קוד� להגשת התביעה

11 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

היא הייתה ; 43הייתה חלק משוק העבודה מש� פרק זמ� משמעותי טר� הגשת התביעה

. �44 הפכה לעקרת בית כהגדרת החוקזכאית לקצבת נכות טר

".עקרת בית"הפסקאות הבאות ידונו בכל אחד מרכיבי ההגדרה שבחוק למיהי

ÔÈÓ‰ ·Èί :גבר נשוי העובד במשק ביתו בלבד לא ייחשב . עקרת הבית היא תמיד אישה

חוק . וההסדר שחל עליו יהיה זהה לזה שחל על נכי� כלליי�, "עקר בית"מבחינה חוקית

א� עושה את אותה , הלאומי אינו מבחי� בי� גברי� נשואי� לגברי� שאינ� נשואי�הביטוח

עוסק באופ� שבו הדבר מבטא את מודל הגבר המפרנס למדיניות ' פרק ה. הבחנה לגבי נשי�

. רווחה

È˘È‡‰ „ÓÚÓ‰ ·Èί :אישה המצויה ביחסי� , ליתר דיוק. עקרת בית היא אישה נשואה

" עקרת בית"אישה שאינה נשואה יכולה להיחשב . או דה יורה דה פקטו –זוגיי� ע� גבר

עקרת "אישה נשואה תיחשב , לעומת זאת .45א� היא מנהלת חיי� של ידועה בציבור ע� גבר

למעט א� אינה חיה ע� בעלה מש� –ג� א� חייה המשותפי� ע� בעלה הגיעו לקצ� " בית

.46שנתיי� רצופות קוד� להתרחשות הפגיעה

פעמי� רבות זכאות� של נשי� הנמצאות בהליכי פרידה מלמדת כיקריאת הפסיקה

) ולעתי� הפרידות נובעות מגילויי אלימות מצד ב� הזוג(ומתגוררות ע� ב� זוג� לסירוגי�

התלות הכלכלית הנוצרת עקב .47עדיי� נבחנת על פי ההסדר המצומצ� החל על עקרות בית

כל . ברורה, ה שממנו היא מעוניינת להיפרדפרשנות זו בי� אישה בעלת מוגבלות לבי� ב� זוג

סיכוייה לקבל סיוע מהמדינה , עוד לא עלה בידיה מסיבות אלה ואחרות להתגרש מבעלה

וג� היק� הסיוע שתקבל , נופלי� מאלה של אישה בעלת מוגבלות שאינה נשואה

מידת העצמאות ; הדברי� אינ� קשורי� למידת הסיוע שלו היא זוכה מהמדינה. 48מצומצ�

_______________ או מש� , מבוטחת לא תיחשב לעקרת בית א� עבדה מחו� למשק הבית מש� שנה רצופה. ש� 43

� . הגשת התביעהבתו� תקופה של ארבע שני� טר�, שנתיי� א� א� לא ברצ .ש� 44 ).Á ‰ÁÙ˘Ó ˙ÂÈÂÎÊ�ÈÓ‡ω ÁÂËÈ·· ˙ȯ‰ 11) 2011„המוסד לביטוח לאומי 45 .149' בעמ, 15 ש"לעיל ה, שמיר 46, )13.8.2007, פורס� בנבו( ‰ÁÏÓχ– ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ 3738/07) א"תאזורי (ל "ראו ב 47

מתגוררת ע� הוריה וא� , כות של אישה שנמצאת בהליכי גירושי�שבו נידונה זכאותה לקצבת נ; על א� כל אלה נידונה זכאותה לפי המסלול של עקרת בית. סבלה מאלימות קשה מצד בעלה

פורס� ( ‰Ï·· ÔÂÓÎÁ– ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ¯ 1315/03) 'נצאזורי (ל "במקרה שנידו� בב. ותה בהיותה בהיריו� וגר� לה להפלהדובר על אישה שב� זוגה תק� א) 23.11.2003, בנבו

בית הדי� קבע . לאחר מכ� שבו בני הזוג להתגורר יחד. בעקבות האירוע הוצא נגדו צו הרחקהכי מסלול זכאותה של האישה לקצבת נכות יקבע לפי הזכאות של עקרת בית וזאת למרות

חו� לביתה שהאישה הצהירה כי היא מתגוררת יחד ע� ב� זוגה רק משו� קשייה לתפקד מ ). לפסק הדי�5' בפס, ש�(

. להל�כפי שיפורט בפרק ד 48

חברה ומשפט, עבודה ♦ 12

נתו� זה לבדו מספיק כדי . של האישה בעלת המוגבלות נופלת מזו של נשי� שאינ� מוגבלות

להפו� נשי� בעלות מוגבלות לקבוצת אוכלוסייה החשופה יותר מנשי� אחרות להתעללות

הסדרי� משפטיי� היוצרי� תלות של האישה בעלת המוגבלות בב� . 49מינית ורגשית, פיזית

מה של מערכת יחסי� נצלנית ולהיעדר אפשרות מעשית לצאת זוגה מגבירי� את החשש לקיו

חששות אלה מתגברי� . 50או להתקיי� בכבוד במקרה שב� הזוג יוז� את הפרידה, ממנה

לאור העובדה שהסמכות הייחודית לדו� בענייני נישואי� וגירושי� מצויה בידי הערכאות

דה מבעלה מבלי דבר שעשוי להארי� את פרק הזמ� שבו אישה תהיה פרו, הדתיות

הדי� רואה באישה נשואה כמי שפרנסתה מסופקת ולו , למרות זאת. שיתאפשר לה להשיג גט

א� הנטל להוכיח , החוק קובע חריג מצומצ� לתחולתו של הכלל. באופ� חלקי על ידי בעלה

�אישה שיכולה להוכיח שהתגוררה בנפרד מבעלה . את קיומו הוא על האישה הטוענת לכ

� קוד� להגשת התביעה תזכה ליהנות מההסדר שחל על יתר המבוטחי� ÌÈÈ˙�˘ ˆ¯˙ÂÙÂמש

–החריג במקרה זה רק מדגיש את הכלל וג� יוצר חשש למעגל שוטה . בביטוח נכות כללית

, ההסדר המצומצ� שחל על עקרות בית עלול לסכל את מאמציה� לחיות בנפרד מבעליה�

.ה� אותו הסדר מצומצ�וכל עוד לא יחיו בנפרד מבעליה� ימשי� לחול עלי

˜ÂÒÈÚ‰ ·Èί: המבח� . הרכיב השלישי בהגדרת החוק מתייחס לעיסוקה של האישה

פ� שלילי ; האישה עובדת במשק ביתה–פ� חיובי : הקבוע בחוק מורכב מפ� חיובי ושלילי

הפסיקה ייתרה למעשה את ההיבט החיובי של . האישה אינה עובדת כשכירה או כעצמאית–

די בכ� שאישה נשואה אינה עובדת מחו� לבית –עה כי המדובר במבח� טכני בקוב, המבח�

מייתור הפ� החיובי משתמע . 51ואי� צור� לבחו� א� היא מטפלת בפועל במשק ביתה

שחזקה על אישה שאינה עובדת מחו� למשק ביתה שהיא אכ� עוסקת בפעילות של עקרת

החל בכישלו� , שילוב בשוק התעסוקה�יכולי� להיות כמוב� הסברי� נוספי� רבי� לאי. בית

, למשל עיסוק באמנות, הניסיונות למצוא עבודה וכלה בפעילות יצרנית שאינה עבודה בשכר

מהדי� משתמע שאישה נשואה , ואול�. או אפילו ניסיונות לפתוח עסק, פעילות התנדבותית

_______________ מחקרי� מראי� כי התעללות מינית קשורה הרבה יותר להפגנת כוח מכפי שהיא קשורה 49

למיניות ולכ� עצ� פגיעות� של נשי� בעלות מוגבלות היא ההופכת אות� לחשופות יותר RANNVEIG TRAUSTADOTTIR, OBSTACLES TO EQUALITY: THE DOUBLEראו . לפגיעות מיניות

DISCRIMINATION OF WOMEN WITH DISABILITIES 1 (1990), available at dawn.thot.net/ disability.html.

מקרב נשי� 11%ח של ברוקדייל בדו. 12' בעמ, 2 ש"לעיל ה, ח מכו� ברוקדיילדוראו 50� מוגבלות נמנעות מלעזוב את ב� זוג� על בסיס שיקולי� כלכליי� שאינ�7%מוגבלות ו

נשי� בלבד ונית� לשער שבמדג� גדול יותר השיעורי� היו 100המדג� שנבדק הוא של ( ).עולי�

1046/09� "בג 51 � È�Ó 'ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ‰ ,ריבלי� ה לפסק דינו של המשנה לנשיא3' פס .150' בעמ, 15 ש"עיל הל, שמיר; )15.8.2010 ,פורס� בנבו(

13 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

לוי עבודה בשכר מחו� למשק הבית או מי–יכולה לעסוק רק באחת משתי פעילויות

.תפקידה המסורתי כעקרת בית

מעמדה של עקרת הבית ביחס למבוטחי� אחרי�. ד

מתגלי� חמישה , לזה החל על עקרות הבית52בהשוואה בי� ביטוח הנכות הכללית

החלת הסדר מצמצ� יותר ) 1: (הבדלי� המפלי� את עקרות הבית לעומת מבוטחי� אחרי�

הלי� קביעת ) 2(; ר� הביטוח הלאומיעל א� מקרי� שבה� היה חיוב בתמורה מוקדמת לק

המבחני� ) 3(; זכאותה של עקרת הבית לקצבה אינו כולל מפגש ע� גור� שיקו� מקצועי

התפקודיי� המוחלי� על עקרת הבית מתאפייני� באמורפיות שיוצרת חשש להחמרת יתר

שיעור נכותה הרפואית של עקרת הבית לצור� ) 4(; וא� לשרירות בהלי� קביעת הזכאות

עקרת הבית ) 5(; 53גבוה מהשיעור לגבי נכי� כלליי�, עמידה בתנאי הס� לזכאות לקצבה

.54זכאית לקצבת תלויי� רק בגי� ילדיה ולא בגי� ב� זוגה

החלת הסדר מצמצ� . 1

לפיכ� . נקודה זו נדמית לעתי� כה מובנת מאליה עד כי היא עשויה לחמוק מ� העי�

רות בית אינ� נולדות ע� זכאות לפטור מתשלו� עק. חשוב לנו לעמוד עליה בפתח הדברי�

הפטור נית� לה� רק משעה שה� הופכות לעקרות בית על פי הגדרת . דמי ביטוח לאומי

ג� מבוטח –החוק אינו קובע תקופת אכשרה כתנאי לזכאות לקצבאות נכות כללית . החוק

ב זה יכול שילו. ששיל� דמי ביטוח לאומי חודש אחד בלבד יהיה זכאי לקצבה האמורה

_______________ פרק זה יוצא מנקודת המוצא שההסדר החל על עקרות בית אמור להיות נגזרת של ביטוח נכות 52

מאליו . ההשוואה מתבססת על ההבדלי� שבי� עקרת בית לבי� נכי� כלליי�, משכ�. כלליתש לקחת בחשבו� שביטוח נכות כללית יוב� כי בהשוואה שבי� עקרת הבית לנפגעי עבודה י

יעסוק בהצדקות להכרה בעקרת הבית ' פרק ו. מלכתחילה מצומצ� יותר מביטוח נפגעי עבודהכעובדת לצור� תחולתו של ביטוח נפגעי עבודה כאשר נסיבות הפגיעה קשורות בקשר סיבתי

.לביצוע עבודות הביתאחוזי הנכות . פגיעה הרפואית באד�נכות רפואית מהווה מדד אובייקטיבי באשר למידת ה 53

קביעת אחוזי ) (ביטוח נכות(הרפואית לפי פגיעות שונות מפורטי� בתקנות הביטוח הלאומי נכות . 1377ת "ק, 1984–ד"התשמ, )מינוי ועדות לעררי� והוראות שונות, נכות רפואית

.היא אובד� היכולת לתפקד בהקשר ספציפי, לעומת זאת, תפקודית ȯ„‚Ó Ë·È‰· ÈχȈÂÒ‰ ÔÂÁËÈ·‰ ˙˘¯ 9 ,9" קצבת נכות"רסקי וענת הרבסט ברברה סבי 54

)2003.(

חברה ומשפט, עבודה ♦ 14

, 28ההסדר שיחול על אישה שנישאה בגיל . 55ליצור חוסר צדק בצורתו המובהקת ביותר

יהיה ההסדר המצמצ� שחל על , ועד נישואיה שילמה לקר� הביטוח הלאומי, 30נפגעה בגיל

זכויותיה היו , 18א� לעומת זאת היא הייתה נפגעת שבועיי� לאחר שמלאו לה . עקרות בית

בהנחה שהיא לא נפגעה עקב (ר שחל על המבוטחי� בביטוח נכות כללית נקבעות לפי ההסד

. תוצאה זו היא אבסורדית). שירותה בכוחות הביטחו� או עקב ובמהל� עבודתה

היעדר מפגש ע� גור� שיקו� מקצועי .2

הלי� שיקומה של עקרת הבית אינו כולל מפגש ע� גור� שיקו� שיערי� את סיכוייה

נתוני� מספריי� מעידי� . ושיציע לה אפשרויות להשמה בעבודהלהשתלב בשוק התעסוקה

משפיע , כי היעדר מפגש ע� גור� שיקו� מקצועי כחלק אינהרנטי מהלי� קביעת הזכאות

.56באופ� שלילי ביותר על הסיכוי שאות� עקרות בית יפנו לגור� שיקו� מקצועי מיוזמת�

בהתחשב בכ� .שיקו� מקצועי בלבד מכלל הנשי� שפונות ל9%–0%עקרות הבית מהוות

. 57ייצוג משווע�מדובר בתת, מכלל הנשי� בעלות המוגבלות�24%שעקרות בית מהוות כ

נתוני� שנאספו על ידי המוסד לביטוח לאומי מראי� כי שיעור הסובלי� ממוגבלות

המתמידי� בשוק התעסוקה מש� שנתיי� לאחר קביעת זכאות� גבוה ביותר מפי שניי�

.58 לגור� שיקו� מקצועיבקרב אלה שפנו

את היעדר המפגש ע� גור� שיקו� מקצועי בכ� שעקרות בית ה� נשי� " לתר�"נית� היה

סיכוייה� . או שחל� זמ� רב מאז נטלו חלק בשוק התעסוקה, חסרות ניסיו� תעסוקתי

להשתלב בשוק התעסוקה נפגעי� ג� בשל דימוי� השלילי בעיני מעסיקי� פוטנציאליי� כמי

_______________ נתו� זה הגיע לאחרונה לתשומת לב� של פעילות פמיניסטיות ובימי� אלה מתקיי� לגביו שיח 55

בשלב זה אי� זה ברור עד כמה שיח זה מגיע לתודעת הציבור הרחב או . במרחבי האינטרנטלמי אתה קורא "ראו למשל לבנת פור� . י בהסדר החל על עקרות הביתעשוי להביא לשינוי מעש

.)www.onlife.co.il/ )11.8.2011 עבודה/קריירה/29143/בית�עקרת�קורא�אתה�למי "?עקרת ביתלגבי ההשפעה של היעדר האמונה החברתית בשיקו� על יכולת� של נשי� להיות יעילות 56

.Barbara R. Bergman, The Economic Risks of Being A Housewife, 71 AMכלכלית ראו ECON. REV. 81, 81 (1981); Jennifer Lee & Shirley White, Economic Sufficiency of Women with Disability, 1 ASIA & PAC. J. DISABILITY (1998), available at www.dinf.ne.

jp/doc/english/asia/resource/z00ap/003/z00ap00305.html . שנטל ; )Â�· ÔÂÈ„Ï Ú˜¯ ÍÓÒÓ :˙ÂÈÂÏ·‚ÂÓ ÌÚ ÌÈ˘� 2) 2002˘‡ מרכז מחקר ומידע–ת הכנס 57

המוסד לביטוח (Âȇ„Π‰„·ڷ ˜Â˘· ÌÈÈÏÏÎ ÌÈÎ� ˙·Ï˙˘‰ 14˙‰וסרשטיי� ולאה ענבל ).2009, מינהל המחקר והתכנו�– לאומי

ראו .ועי מקרב מי שלא פנה לשיקו� מקצ12% מקרב הפוני� לשיקו� מקצועי לעומת 30% 58 .20' בעמ, ש�, וסרשטיי� וענבל

15 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

הסיכויי� שיוכלו להשתלב בשוק התעסוקה , לפיכ�. 59א היו כשירות לעבודהשמעול� ל

משאביו של המוסד לביטוח לאומי מוגבלי� וא� . לאחר שהפכו למוגבלות נמוכי� ביותר

, בר� .60טבעי הוא שיבחר להשקיע� במי שסיכויו להשתלב בשוק התעסוקה גבוהי� יותר

, עבדו מחו� למשק בית� טר� הפגיעהטענה זו נסתרת לאור העובדה שנשי� רווקות שלא

.וכ� גברי� שעוני� להגדרת החוק לעקרת בית דווקא זוכי� למפגש ע� גור� שיקו� מקצועי

נתוני� אלה מראי� כי עקרת הבית מופלית לעומת מבוטחי� אחרי� במידת הסיוע

אי� בכ� כדי לומר שהשילוב . שמוענק לה בבחירת האופ� שבו היא מעוניינת להשתק�

מהות האפליה אינה בתוצאה . וק התעסוקה בהכרח עדי� מבחינת� של אות� נשי�בש

אלא בכ� שנשללת מהאישה האפשרות , הסופית של היעדר השתלבות בשוק התעסוקה

. הפתוחה בפני יתר המבוטחי� לבחור את אפשרות השיקו� המועדפת

מבחני התפקוד המוחלי� על עקרת הבית .3

עקרת הבית אינה נפגעת בהתא� לאובד� יכולת הכושר התפקודי של �דרגת אי

מדובר במבח� עמו� עד . 61אלא בהתא� לאובד� יכולת התפקוד במשק ביתה, ההשתכרות

כדי הותרת הקביעה בדבר שיעור הפגיעה בכושר התפקוד לשיקול דעת� המוחלט של

איננו מתעלמי� מכ� שבעיית העמימות אינה .62הגורמי� מטע� המוסד לביטוח לאומי

אנו סבורי� כי פגיעתה של העמימות , יחד ע� זאת. חודית לעקרות בית בעלות מוגבלותיי

אי� ספק כי , נבהיר. קשה יותר כאשר מדובר בקביעת הכושר התפקודי של עקרת הבית

ביחס , ע� זאת. קביעת הירידה בכושר התפקוד היא תמיד קביעה שבשיקול הדעת המנהלי

עה מבוססת על אובד� כושר התפקוד בשוק הקבי, "עקרות בית"למבוטחי� שאינ�

שלפיה� נית� ) במידה זו או אחרת(קיימי� קריטריוני� אובייקטיביי� , ככלל. התעסוקה

הדרישות שהוצבו , למשל. לקבוע את רמת התפקוד שלה נדרש עובד בתפקיד זה או אחר

_______________ 59 Margaret Lloyd, The Politics of Disability and Feminism: Discord or Synthesis?, 35

SOC. 715, 716 (2001); Bishnu Maya Dhungana, The Lives of Disabled Women in Nepal: Vulnerability Without Support, 21 DISABILITY & SOCIETY 133, 137 (2006).

60 TRAUSTADOTTIR ,49 ש"לעיל ה. , זכאות� של נשי� שאינ� נשואות נבחנת בהתא� לפגיעה בכושר ההשתכרות שלה�, להבדיל 61

.במנותק מהשאלה א� אי פע� עבדו מחו� למשק בית�

רת ביקורת רבה על עמימות בבריטניה מיוש� מבח� זהה לגבי עקרות בית וג� ש� מועב 62לקבוע אמת ) �DHSS )Department of Health and Social Securityכאשר נתבקש ה. המבח�

JOראו . הודה שאי� ביכולתו לעשות כ�, מידה ברורה להערכת נכות תפקודית של עקרות בית

CAMOLING, BETTER LIVES FOR DISABLED WOMEN 30 (1979); Berit A.M. Ydreborg & Kerstin Ekberg, Disqualified for Disability Pension – A Case/Referent Study, 26

DISABILITY & REHABILITATION 1079 (2004).

חברה ומשפט, עבודה ♦ 16

, הפגיעהואפילו במקרה של אד� שלא עבד טר� , לעובד על ידי הממוני� עליו טר� הפגיעה

במקרה של עקרת , לעומת זאת. הדרישות המקובלות בתחו� שבו אותו אד� מוכשר לעסוק

להביא ראיות , א� לא בלתי אפשרי, לכ� קשה מאוד. הבית אי� משק בית אחד הזהה למשנהו

אי� כל מגבלות חיצוניות על שיקול , הלכה למעשה". דרישות התפקיד"חיצוניות לגבי

בהתא� . ל קביעת שיעור הפגיעה בכושר התפקוד של עקרת הביתהדעת של גורמי המוסד ע

שיקול הדעת המוחלט עלול להוביל במקרה הטוב . אי� ג� כל בסיס לערעור על הקביעה

. להחמרת יתר ובמקרה הרע לשרירות של ממש

עיו� במחקר שהוזמ� על ידי המוסד לביטוח לאומי עצמו ובפסיקות של בתי הדי�

.אלה אינ� נטולי בסיסלעבודה מלמד שחששות

דוגמה לשיקול הדעת המוחלט שעמימות המבח� הקבוע בחוק מאפשרת ולחוסר הצדק

נית� למצוא בערעור שהוגש לבית הדי� האזורי לעבודה על , שאליו הדבר עלול להוביל

המערערת טענה כי בקביעת . החלטת ועדה רפואית עליונה מטע� המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח . ילדי��8חה הוועדה בחשבו� את היותה מטפלת בזכאותה לקצבה לא לק

". רגילה"יכולת התפקוד נבחנת ביחס לתפקודה של עקרת בית . לאומי הודה שאכ� כ� הוא

ילדי� אי� כל קשר למידת הסיוע שלה היא נצרכת עקב �8להיותה של המערערת א� ל

מי ? שהיא אמורה לבצעמה� התפקידי�? "רגילה"מיהי אותה עקרת בית . 63מוגבלותה

�8שזקוקה לעזרה בתשלו� לש� טיפול ב" חריגה"ידאג למשפחתה של אותה עקרת בית

. במבחני המוסד לביטוח לאומי אי� פתרו� לשאלות אלה? ילדי�

˙‡Îʉ È�Á·Ó· ¯˙È ˙¯ÓÁ‰ : רמת תפקוד� של עקרות הבית המגישות תביעה לקצבת

לאחר קבלת חוות דעת� . תפקודית ברחבי האר� מכוני הערכה�3נכות נבדקת על ידי אחד מ

של אנשי המקצוע המועסקי� במכו� קובע פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי את

מחקר שהוזמ� על ידי המוסד לביטוח לאומי עצמו על רקע חששות מהקלת . דרגת הזכאות

שאחוזי ממצאי המחקר מצביעי� על כ� . מדגי� דווקא את ההיפ�, יתר בקביעת הזכאות

הנכות התפקודית הנקבעי� לעקרות בית נמוכי� באופ� שיטתי מאלה הנקבעי� לנכי�

מסקנה זו מתחזקת לאור נתוני� המראי� כי אחוזי הזכאות הנקבעי� לעקרות בית .64כלליי�

בעלות מוגבלות נופלי� באופ� משמעותי מאלה של נכי� כלליי� המבוטחי� לפי חוק

עור עקרות הבית המקבלות קצבת נכות מלאה מבי� הזכאיות שי, כ� למשל. הביטוח הלאומי

� בקרב גברי� הזכאי� לקצבת נכות כללית ו88.8%לעומת , 37.8%לקצבת נכות עומד על

. בקרב נשי� הזכאיות לקצבת נכות כללית87%

_______________ פורס� ( לפסק הדי�3 'פס ,‡·Ô‰Î–ÈÓÂ‡Ï ÁÂË· – Ï˙ ÛÈ�Ò�·È 3432/07) א"תאזורי (ל "ב 63

).19.7.2007 ,בנבו .10' בעמ, 64 ש"לעיל ה, סבירסקי והרבסט 64

17 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

˙‡Îʉ ÚÈ·˜· ¯ȯ˘Ó ˘Á‰ : מעיו� בפסיקות של בתי הדי� לעבודה עולה ביקורת

הנתוני� המובאי� לפני הוועדות נעשית לעתי� קרובות באופ� שטחי קשה על כ� שבדיקת

לרבות באמצעות מת� חוות דעת (ומבלי שנבדקו באופ� בלתי אמצעי על ידי גור� מקצועי

נביא מספר פסקי . פגמי� אלה מובילי� לחשש משרירות בהליכי קביעת הזכאות). מנומקת

. די� מייצגי�

ל החלטת הוועדה הרפואית העליונה לקבוע לה נכות ערערה ע, �100%עיוורת ב, סילביה

החלטת הוועדה הסתמכה בי� היתר על בעיית אמינות אצל . בלבד60%תפקודית בשיעור

המסקנה לגבי . הוועדה לא הבהירה בהחלטתה במה מתבטאת בעיית אמינות זו. המערערת

סוציאלית שבדקו חות שערכו רופא ועובדתקיומה של בעיית אמינות חזרה על עצמה ג� בדו

בית הדי� לעבודה קבע כי . מבלי שהוסברה מהותה, את סילביה לאחר בדיקתה בוועדה

מבלי שנבדקו מחדש על ידי מי מהגורמי� המקצועיי� , מסקנות הוועדה אומצו באופ� עיוור

.65השוני�

התעוררה , אישה בעלת מוגבלות נפשית שנמצאה בהליכי גירושי�, במקרה של שלומית

בי� העובדת הסוציאלית לבי� הרופא בנושא השפעת הליכי הגירושי� על יכולת מחלוקת

בית הדי� לעבודה . מחלוקת זו לא מצאה ביטוי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררי�. תפקודה

:ביקר נחרצות התנהלות זו

הועדה לעררי� . החלטת הועדה לעררי� אינה מנומקת כדי� ואינה ברורה"

ערערת אול� לא התייחסה באופ� ענייני למידע פירטה את נכויותיה של המ

הרפואי והסוציאלי הבלתי אחיד שנית� באשר לכושר תפקודה של

הועדה לעררי� לא מציינת אילו עבודות שונות בבית המערערת . המערערת

מכושרה �50%מסוגלת לבצע ומדוע בעצ� לדעתה היא איבדה פחות מ

.66"לתפקד כעקרת בית

ר נימוקי� בהחלטת הוועדה לעררי� שבות ועולות בשורה טענות דומות בדבר היעד

. 67ארוכה של פסקי די�

_______________ , בנבופורס�( לפסק הדי� 11 'פס , ‰Á–ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ„„ 2752/07) א"תאזורי (ל "ב 65

23.8.2007.( .47 ש"לעיל ה , ‡ÁÏÓÏעניי� 66 , בנבופורס�( לפסק הדי� 3 'פס, ‰ÈÂÂÊ Â·‡ –ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ„ 1488/04 )'אזורי נצ (ל"ב 67

‰È�„¯Â– ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ˜ 1520/02) ארצי(ל "עב; 47 ש"לעיל ה, ‡ÁÏÓÏעניי� ; )27.7.2005ÈÓ‡Ï) 29.1.2004, פורס� בנבו( ; עניי�ԉΠ,ל "ב; 63 ש"לעיל ה) 7411/06) א"תאזורי „ÚÒ

– „ÒÂÓ‰ ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï) 3271/07) א"תאזורי ( ל"ב; )18.9.2007, פורס� בנבו ‰È„·ÂÚ– ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ‰) 4.7.2007, פורס� בנבו.(

חברה ומשפט, עבודה ♦ 18

חשוב להבי� שבית הדי� לעבודה ד� בקביעת זכאות� של המערערות בגלגול שלישי

פע� ראשונה על ידי פקיד תביעות של המוסד לביטוח –לאחר שבקשת� נדחתה פעמיי�

יש להניח כי למרבית . ונה של אותו מוסדלאומי ופע� שנייה על ידי הוועדה הרפואית העלי

לא , משכ�. הנשי� אי� את המשאבי� הנפשיי� והכלכליי� הדרושי� להגשת שני ערעורי�

נית� להסתפק בביקורת השיפוטית של בית הדי� ויש לעקור מהשורש ומראש כל שרירות

.בהליכי� המתקיימי� לפני הגופי� הפועלי� מטע� המוסד לביטוח לאומי

ס� מחמירי�תנאי .4

על עקרת הבית להיות בעלת שיעור נכות רפואית של , על מנת להיות זכאית לקצבת נכות

ההצדקה לאפליה זו אינה . 68 בלבד40%שיעור הנכות המזכה נכי� כלליי� עומד על . 50%

נית� רק להניח שמקורה בהחלה ההדרגתית של הזכאות לקצבאות נכות ביחס , ברורה

ות בית הוכנסו למעגל הזכאי� לקצבאות נכות לפי חוק הביטוח מאחר שעקר. לעקרות בית

כדי למנוע , כתנאי לזכאות60% נקבע בתחילה שיעור נכות של, �1977הלאומי רק ב

שיעור הנכות . 69היווצרות צוואר בקבוק עקב ריבוי בקשות כלפי המוסד לביטוח לאומי

חל לגבי יתר המבוטחי� הרפואית המזכה היה אמור לרדת בהדרגה עד שיושווה לשיעור ש

שיעור הנכות הרפואית אכ� ירד מהשיעור ההתחלתי שהועמד על . לפי חוק הביטוח הלאומי

בי� 70"בזכות"בתגובתו לפניות של עמותת . א� הפער לעומת נכי� כלליי� נותר בעינו, 60%

ל המוסד לביטוח לאומי כי הוא מודע לקיומה של הבעיה "ציי� מנכ, 2001–2000 השני�

.71נכו� למועד כתיבת שורות אלה טר� נעשה דבר בנושא. על לתיקונהופו

היעדר זכאות לקצבת תלויי� עבור ב� זוג .5

_______________ תוק� חוק הביטוח הלאומי ומעתה נכי� כלליי� זכאי� לקצבת נכות רק 2004יש לציי� שבשנת 68

עה לה� נכות רפואית אלא א� לגבי סעי� אחד נקב, 60%א� גובה נכות� הרפואית עולה על מרבית הנכי� הכלליי� . 40% ואז גובה הנכות הרפואית המזכה בקצבה יהיה 25%של מעל

לחוק 208' ראו ס( נכות רפואית 40%נופלי� לגדר החריג ולכ� בפועל ס� הזכאות עבור� הוא ).הביטוח הלאומי

.89' בעמ, 15 ש"לעיל ה, ישראל ב� 69הוא עמותה הפועלת לקידו� , המרכז לזכויות אד� של אנשי� ע� מוגבלויות, ארגו� בזכות 70

ולשילוב� ולשיתופ� בחברה בכל , שכלית ונפשית, השוויו� של אנשי� ע� מוגבלות פיזיתאנשי� , על פי תפיסה זאת. מתו� תפיסה שלכל בני האד� אות� זכויות בסיסיות, תחומי החיי�

ראו אתר . בזכות ולא בחסד– למענה הול� לצורכיה� המיוחדי� ע� מוגבלות זכאי� .http://bizchut.org.il/he/?page_id=2: האינטרנט של העמותה

.9' בעמ, 54 ש"לעיל ה, סבירסקי והרברסט 71

19 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

גבר –" עקר בית. "עקרות בית בעלות מוגבלות אינ� זכאיות לקצבת תלויי� עבור ב� זוג�

על גובה קצבת תלויי� עבור ב� זוג עומד. 72 דווקא כ�–נשוי שאינו עובד מחו� למשק ביתו

אי� ספק שלשלילת הזכאות לקצבה , בהתחשב בכ�. 73 מסכו� קצבת הנכות הבסיסית50%

. זו ישנ� השלכות משמעותיות ביותר על המצב הכלכלי של עקרת הבית ושל בני משפחתה

. יכולתו של ב� זוגה להשקיע בעבודתו פוחתת עקב הצור� להשקיע יותר במשק הבית

בגי� , צאות מעבר לאלה של משק בית רגילנדרש התא המשפחתי לשאת בהו, במקביל

לכל המשפחה יש צור� דוחק ביותר בכ� שתשול� לעקרת הבית קצבת , לפיכ�. המוגבלות

תשלו� קצבת תלויי� עבור ב� זוגה של �המסר של אי, מעבר לכ�. 74תלויי� עבור ב� זוגה

ה של לא ייתכ� שמצבו הכלכלי של גבר יושפע מרמת תפקוד–עקרת הבית צור� ביותר

לפחות על פי התפיסה הקבועה , הג� שההיפ�(אשתו שאינה עובדת מחו� למשק ביתה

).אינו נכו�, בחוק

תפיסות העול� שבבסיס ההסדר–ביטוח נכות לעקרת הבית . ה

שלא הכיר בעקרות הבית , 1953חקיקתו של חוק הביטוח הלאומי המקורי בשנת

כמו ג� תיקונו של החוק , ציאלי אחרי�כעובדות או כמבוטחות עצמאיות בענפי ביטוח סו

ולבסו� , והוספת ענ� ביטוח נכות כללית שא� הוא אינו חל על עקרות הבית1974משנת

התקבלו בזמנו , 1977ההסדר המצמצ� שהוחל עליה� עת הוכנסו בתחולת החוק בשנת

השיח הבריטי עסק , בשונה מכ�. בשתיקה בשיח הציבורי והאקדמי בישראל) כמעט(

. רש בתפיסות המגדריות שבבסיס ההסדר עוד מימי ראשית כינונובמפו

70רק לאחרונה החלו לצו� בשיח הישראלי ניצניו של דיו� שהחל בבריטניה כבר לפני

דוגמה בולטת לתחילתו של דיו� דומה . 'ח בוורידג ממש ע� פרסומו של דו–שני� כמעט

� "בבג, ריבלי�) בדימוס(יאה בהקשר הישראלי נית� לראות בפסק דינו של המשנה לנש

שהגישו בני הזוג מני נגד החלטת בית הדי� הארצי לעבודה שלא לקבל את טענותיה� כי

השופט ריבלי� ד� . חיובו של גבר נשוי שאינו עובד מחו� למשק ביתו מהווה אפליה פסולה

ת אז רק שיקפה את המציאות שהייתה קיימ"[...] בפסק דינו בכ� שהחקיקה מושא פסק הדי�

לפיה הגבר דואג , 'המסורתית' מציאות שבה התקיימה חלוקת התפקידי� –] בעת חקיקתו[

_______________ . לתקנות הביטוח הלאומי לעניי� עקרות בית בעלות מוגבלות6' תק 72 /www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages ," שיעורי הקצבה–נכות "וח לאומי המוסד לביט 73

.aspx.הקצבה%20שיעורי74 Mothers and Social Security Reform (National Partnership for Women and Families,

וההפניות 1ש " לעיל ה לדיווחיה� של נשי� בעלות מוגבלות בדבר מצב� הכלכלי ראו;(2006 .ש�

חברה ומשפט, עבודה ♦ 20

מבוטחות הנשי� נתפסו כ. בעוד האישה מבצעת את עבודות הבית, לפרנסת המשפחה

החקיקה הניחה ג� שעבודות הבית אינ� "ריבלי� מוסי� וכותב כי . 75[...]"תלויות בבעליה� ה

. 76"יצרנית שאי� לראותה כעבודהאלא ה� פעולה לא , עבודות

–מדובר באמירות שמשקפות כמעט אחת לאחת את שתי תפיסות העול� שעמדו ביסוד

מודל הגבר המפרנס : 'ח ברווידג בבריטניה כבר בעקבות פרסומו של דו–ונידונו מפורשות

לתא המשפחתי וראיית מנגנו� הביטוח הסוציאלי ככזה שנועד להג� בראש ובראשונה על

נפקותו של השיח הבריטי הוותיק ועל כ� המפותח ". יצרני"משתתפי� בשוק התעסוקה הה

היא האפשרות ללמוד ממנו שהתפיסות המרכזיות שמונצחות בדי� הישראלי ה� אכ� , יותר

. È�Ó77אות� תפיסות מגדריות מושרשות ומוכרות שנזכרו בעניי�

ו� המשמעותי שבי� הדי� היכולת להקיש מהשיח הבריטי לזה הישראלי נובעת מהדמי

הבריטי לדי� הישראלי ה� בעקרונותיה� הבסיסיי� וה� ביחס לנשי� נשואות שאינ� מועסקות

: הדמיו� שבי� הדיני� ביחס לעקרות הבית מתבטא במספר היבטי�. מחו� למשק בית�

הכללת� של נשי� נשואות בגדרי ; 78החרגת� של נשי� נשואות מגדרי ההסדר המקורי

בהסדר העכשווי עדיי� מוענק לעקרות הבית ; �70אות נכות בסו� שנות ההזכאי� לקצב

, הלי� קביעת זכאות� של עקרות הבית ;79הפטור מחובת תשלו� לקר� הביטוח הלאומי

והמבח� של ; אינו כולל מפגש ע� גור� שיקו� מקצועי, בניגוד לזה של יתר המבוטחי�

התפיסה היא , במילי� אחרות. � יותראובד� יכולת התפקוד נקבע על פי קריטריוני� נוקשי

קשה יותר להוכיח , משכ�. כי תפקוד במשק הבית דורש פחות מתפקוד בשוק התעסוקה

אובד� התפקוד במשק הבית , כמו בישראל, ובבריטניה, אובד� יכולת תפקוד במשק הבית

הוא הנתו� הרלוונטי היחיד , ולא אובד� כושר השתכרות פוטנציאלי מחו� למשק הבית

עקרות הבית אינ� זכאיות , כמו בישראל, בבריטניה, לבסו�; וכחת זכאות� של עקרות ביתלה

.לקצבת תלויי� עבור ב� זוג�

היה , לרבות החרגת� של עקרות בית מתחומי הביטוח הסוציאלי, ההסדר הבריטי המקורי

שיושמה בבריטניה בתקופה שלאחר מלחמת ) הלייבור(חלק ממדיניות מפלגת העבודה

ח מהפכני על א� היותו דו. 1943שפורס� בשנת ' ח בוורידג השנייה על בסיס דוהעול�

_______________ �"בג 75È�Ó ,לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלי�6' בפס, 51 ש"לעיל ה . .ש� 76 ש� 77על א� שהסכומי� שנדרשו , בר�. נשי� נשואות היו יכולות לבטח עצמ� בביטוח רשות 78

הכיסוי הביטוחי , � לאלה שנדרשו לש� ביטוח חובהלהפריש במסגרת ביטוח רשות היו זהי. בנסיבות אלה נשי� ספורות בחרו לבטח את עצמ�. שהוענק היה מצומצ� בהרבה

Disaggregation Now! ,29ש "לעיל ה. . לעיל29ש " ההפניות שבה למשללתיאור ההסדר הבריטי ראו 79

21 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

במוב� זה שהניח את היסודות לתפיסת הביטחו� הסוציאלי שרואה במדינה אחראית למנוע

חשוב . היה שמרני במרבית תפיסותיו החברתיות' ח בוורידגדו, מצוקה מתושביה ומאזרחיה

על רקע , משמע, חמת העול� השנייה על כל הנובע מכ�ח נכתב על רקע מללהבי� כי הדו

חשש� של גברי� ושל ארגוני עובדי� כי נשי� שהחליפו את מקומ� של גברי� שלחמו

וינשלו גברי� אלה מעבודת� בכ� , בחזית יסרבו לשוב לבתיה� לאחר תו� המלחמה

ת חששות אלה התווספו לחששו. 80שיסכימו לבצע את אותה עבודה בשכר נמו� יותר

אמיתיי� מפני דילול אוכלוסי� עקב הלחימה המתמשכת ולרצו� לעודד ילודה כדי למנוע

נסיבות אלה הצטרפו לעמדת� של תנועות פמיניסטיות רבות שביקשו להג� על נשי� . 81זאת

זאת א� , מפר� ומסוכ�, מפני הצור� להשתלב בשוק התעסוקה שהיה באות� ימי� נצלני

וכ� של אות� פמניסטיות שלא ראו בחלוקת , י� בבעליה�במחיר של הנצחת תלות� של הנש

התפקידי� המגדרית המסורתית בתו� התא המשפחתי כמדכאת כלל ועיקר אלא דווקא

כל זאת מבלי להזכיר את ערכי הדת והמשפחה . 82היללו את תפקיד� של נשי� כאימהות

ישה בטיפול הנוצריי� שעוד רווחו בקרב המעמד העובד הבריטי וראו את תפקידה של הא

.83במשק הבית

ובמדיניות ' ח בוורידגנית� להתווכח כיו� על השאלה א� היחס לנשי� שהונצח בדו

או שמא דובר , שהונהגה בעקבותיו אכ� נת� ביטוי לתפיסות השולטות באותה תקופה

תהיה האמת . 84בניסיו� להחזיר עטרה ליושנת� של תפיסות שכבר החלו לחלו� מ� העול�

ח עצמו היא זו שהסבירה את התפיסה שבאה לידי ביטוי מפורש בדו, תהיהההיסטורית אשר

The benefits for married“: בכ� ש" ליהאוניברס"החרגתה של עקרת הבית מגדרי הביטוח

women, shouldn't be on the same scale as the solitary women, because among other

things her house is being provided for”85.

_______________ 80 BONNIE G. SMITH, CHANGING LIVES: WOMEN IN EUROPEAN HISTORY SINCE 1700 §§ 138–

144 (1988). 81 MeeSok Park, Jeong-Won Han & In-Ja Song, Gender and the Welfare State: The British

Feminist Critiques, 3 J. KOREAN HOME ECON. ASS'N ENGLISH EDITION 73, 85 (2002).

82 Sheila Blackburn, How Useful are Feminist Theories of the Welfare State, 4 WOMEN'S

HIST. REV. 369, 375–376 (1995) . 83 Nancy Folbre, The Unproductive Housewife: Her Evolution in Nineteenth-Century

Economic Thought, 16 SIGNS 463, 467 (1991).

.15–14' בעמ, 9 ש"לעיל ה, דורו� 84 .56' בעמ, 8 ש"לעיל ה, 'ח בוורידגדו 85

חברה ומשפט, עבודה ♦ 22

שורשיו . 86תפיסת עול� זו היא ביטוי מובהק למודל הגבר המפרנס לתא המשפחתי

ההיסטוריי� של מודל זה נעוצי� בראיית הנישואי� לא כמוסד המהווה הסכמה מעי� חוזית

שבו הבעל רוכש זכויות מעי� קנייניות על , אלא כמוסד מעי� קנייני, בי� שני פרטי� שווי�

תפיסה זו לא נועדה . 87ל יתר בני ביתו ובתורו מחויב לדאוג לרווחת�כמו ג� ע, אשתו

�להבטיח את רווחתה מתו� ראייה פטרנליסטית וגישה , בהכרח לפגוע באישה אלא להיפ

ג� כאשר המדינה מכירה , על פי תפיסה זו. 88שלפיה אי� האישה מסוגלת לדאוג לעצמה

בי הגבר ומטרתה להבטיח כי הגבר אחריות זו חלה לג, באחריותה למנוע מצוקה מתושביה

נשי� נשואות לא היו מבוטחות , כנגזרת ישירה מכ�. בתורו יוכל לדאוג לפרנסת משפחתו

ותחולת הביטוח עליה� ' ח בוורידגעצמאית על פי ההסדר המקורי שהונצח בעקבות דו

ההסדר העכשווי אמנ� מכליל את . הייתה רק באמצעות קצבת התלויי� ששולמה לבעליה�

קרות הבית בגדרי הזכאיות לקבלת קצבת נכות אול� זכאות� עודנה נופלת מזו של יתר ע

דברי� אלה נכוני� ה� לגבי ההסדר . המבוטחי� וה� עדיי� פטורות מתשלו� דמי ביטוח

. העכשווי שבבריטניה וה� לגבי ההסדר העכשווי שבישראל

' ח בוורידג בדומודל הגבר המפרנס לתא המשפחתי אינו התפיסה היחידה שהונצחה

תפיסה נוספת . והשפיעה על היחס לנשי� נשואות שאינ� עובדות מחו� למשק בית�

, שהונצחה בהסדר היא זו הרואה את עבודות הבית כנחותות לעבודות מחו� למשק הבית

הביע את ' וויליא� בוורידג. ולמצער כעבודות שאינ� ניתנות לכימות במונחי� כלכליי�

Vital though unpaid [...] without which the“: הבית במילי� אלההשקפתו ביחס לעבודות

nation could not continue […]”89.

אזי אי� חשיבות לכ� שהמדינה תעודד ותתגמל את העוסקי� , א� עבודות הבית נחותות

ביטוי אחד לכ� הוא רשת הביטחו� הסוציאלי שהמדינה פורסת תחת המשרתי� . בה�

המצב . הנשללת מעקרות הבית, ג� תחת העובדי� בשוק העבודה היצרניבכוחות הביטחו� ו

אינו טוב בהרבה א� ההכרה בחיוניות� של עבודות הבית אינה מלווה בהכרה בערכ�

אזי אי� מקו� , שהרי א� לא מודדי� את ערכ� של עבודות הבית במונחי� כלכליי�. הכלכלי

לכל היותר ראוי לספק לעקרת הבית . לפחות לא בכס�–לפצות על אובד� היכולת לבצע�

_______________ ,Jay Ginn, Parenthoodראו ' ח בוורידגלעניי� מודל הגבר המפרנס שהונצח בדו; ש� 86

Partnership Status and Pensions: Cohort Differences Among Women, 37 SOC. 493, 494 (2003).

87 Clarke & Ogus ,14 ש"לעיל ה. ראו . במשפט העברי חיוב הגבר לפרנס את אשתו מוסבר בדאגה לרווחת האישה, כ� למשל 88

פרנסס (ËÙ˘Ó·Â ‰¯·Á· ÌÈ˘�‰ „ÓÚÓ 437 ,439" יחסי ממו� בי� בני זוג"יוס� מנדלסו� ).1995, תו עורכקובי�כרמל שלו ומיכל ליב�, רדאי

.56 'בעמ, 8 ש"לעיל ה, 'ח בוורידגדו 89

23 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

בתפיסה זו מובלעת א� הנחה נוספת שלפיה . צד שלישי שיסייע לה בביצוע אות� עבודות

עקרות הבית אינ� , בניגוד למבוטחי� אחרי� שלא עבדו מחו� למשק הבית טר� הפגיעה

של דומה כי ההנחה היא שבחירתה . זכאיות לפיצוי עבור אובד� כושר השתכרות פוטנציאלי

אלא היא בחירה , אישה להקדיש עצמה לניהול משק הבית אינה מוגבלת לפרק זמ� מסוי�

.להקדיש עצמה למשק הבית מעתה ועד עול�

עקרות הבית מעול� לא . הנחות סמויות אלה מושרשות במידה שווה בדי� הישראלי

חוק הוגדרו כעובדות ומשכ� לא היו מבוטחות בביטוח נפגעי עבודה בנוסחו המקורי של

והיו זכאיות , באותו שלב עקרות הבית א� לא היו מבוטחות בביטוח זקנה. הביטוח הלאומי

א� לאחר שהוכנסו . לתשלומי� רק באופ� עקי� באמצעות קצבת התלויי� ששולמה לב� זוג�

היחס אליה� ממשי� להקשות על כל אפשרות , עקרות הבית להגדרת החוק של נכי� כלליי�

להבדיל מזה , הלי� קביעת זכאות� של עקרות בית, ראשית. התעסוקהעתידית לשילוב בשוק

קביעת נכות� , שנית. אינו כולל מפגש ע� גור� שיקו� מקצועי, של יתר המבוטחי�

התפקודית מתבססת א� ורק על תפקוד� במשק הבית ויש יסוד לשער שכושר התפקוד

� מזה הנדרש לביצוע עבודה הנדרש לש� כ� נתפס על ידי גורמי המוסד לביטוח לאומי כנמו

שיעור נכותה התפקודית של עקרת בית שסובלת מאותה , משכ�. מחו� למשק הבית

זו כמוב� אינה . סביר שיהיה נמו� יותר, מוגבלות שממנה סובלת מבוטחת שאינה עקרת בית

טענה נורמטיבית אלא טענה שמשקפת מציאות אמפירית שבה שיעורי הזכאות לקצבאות

. הנכות שנקבעי� לעקרות בית נמוכי� מאלה שנקבעי� למבוטחי� אחרי�נכות ושיעורי

ההסבר היחיד לכ� הוא . עקרת הבית אינה זכאית לקצבת תלויי� עבור ב� זוגה, שלישית

עבודתה של עקרת , היינו, ההנחה שאובד� תפקודה אינו פוגע במצבו הכלכלי של ב� זוגה

.הבית אינה בעלת ער� כלכלי עבור ב� זוגה

ח הציבורי בישראל מעול� לא נעשה כל ניסיו� של ממש להסביר את היחס השונה בשי

א� כ� דומה כי ההסבר ההגיוני היחיד הוא . לנשי� נשואות בהיבטי� של ביטחו� סוציאלי

ח שג� הדי� הישראלי מנציח את אות� תפיסות מגדריות שהונצחו בדי� הבריטי בעקבות דו

חלו� העתי� הביא עמו ריכו� במידה שבה תפיסות , יהכמו ג� בבריטנ, בישראל. 'בוורידג

בייחוד לאור הכללת� של עקרות הבית בגדרי הזכאי� , אלה באות לידי ביטוי בדי� החל

א� היחס השונה לעקרות הבית בדי� העכשווי בישראל עודנו נושא עמו את . לביטוח נכות

א� , ה הנשואה כפחותהאות� ניחוחות ישני� של תפיסות הרואות במחויבות המדינה לאיש

הכרה �אי: על ידי בעלה, ולו בחלק�, מאחר שצרכיה אמורי� להיות מסופקי�, א� קיימת

בפגיעה במהל� ביצוע עבודות הבית כבסיס ראוי לא פחות לפיצוי מאת המדינה מאשר

הכרה בכ� שאובד� כושר התפקוד �ואי; פגיעה בנסיבות של עבודה מחו� למשק הבית

על הרווחה הכלכלית של התא המשפחתי לא פחות מאובד� התפקוד במשק הבית משפיע

. מחו� למשק הבית

חברה ומשפט, עבודה ♦ 24

אנו סבורי� כי ההסדרי� החוקיי� בחברה המתיימרת לדבוק בעקרונות של שוויו� בי�

אמורי� לבטא שאיפה לקידו� שוויו� ואוטונומיה בי� , המיני� ושל שוויו� בי� בני זוג

חברה , כמו כ�. הזדמנויות להשתלב בשוק התעסוקההמיני� בתו� התא המשפחתי ושוויו�

מעי� זו אמורה לשאו� למיגור הסדרי� חוקיי� המנציחי� תפיסות של תלות בי� בני זוג ושל

כמו למשל הסדר ביטוח הנכות החל על ,נחיתות� של עבודות שמתבצעות לרוב על ידי נשי�

. עקרות בית

טוח נכותטעמי� להכרה בעקרת הבית כעובדת לצור� בי .ו

ההסדר הביטוחי החל על מי שנפגע עקב ובמהל� עבודתו מגל� בחובו את עקרו�

, הסדר זה. הפיצוי במסגרת הסדר ביטוחי שהמדינה מחייבת בו את כל העובדי� והמעסיקי�

קשור בתפיסה הערכית המעודדת תעסוקה ושנועדה , שבו המדינה מחייבת את הביטוח

ההבדל שבי� העקרונות המגולמי� בביטוח נפגעי , קע זהעל ר. להבטיח את זכויות העובדי�

מלמד כי בעוד שעבודה מחו� , עבודה לבי� אלה המגולמי� בהסדר החל על עקרות הבית

עבודה במשק הבית אינה נחשבת לראויה באותה , למשק הבית נחשבת כראויה לעידוד

ת ככזו שאמורה א� א� העבודה במשק הבית נחשבת לראויה היא אינה נחשב, למצער. מידה

על דר� של פיצוי כספי בקרות , להיות מתוגמלת באמצעות פריסת רשת ביטחו� סוציאלי

. אירוע שמביא לאובד� כושר תפקוד בביצוע עבודות הבית

הדי� מכיר באד� המבצע עבודות הזהות לאלה המבוצעות על ידי עקרת הבית , ככלל

כעובד ) י� אחרי� הנזקקי� לסיוע וכדומהטיפול בילדי� ובאנש, כביסה, בישול, קרי ניקיו�(

אנו מתקשי� . כל עוד הוא מבצע עבודות אלה במשקי בית� של אחרי�, לכל דבר ועניי�

שמבצעת את אות� , לחשוב על סיבה רציונאלית להבחי� בי� אותו אד� לבי� עקרת הבית

ית על פי ודאי לא בכל הנוגע לשלילת רשת הביטחו� הסוציאלי שמוקנ. עבודות במשק ביתה

על הרגלי� ועל , לא נותר לנו אלא לשער שההבחנה מבוססת יותר על מסורת. די� לעובדי�

, מטבע� של דעות ה� אינ� מתערערות בקלות. דעות קדומות מאשר על טע� כלכלי של ממש

א� אנו ננסה בכל זאת להתעמת ע� מה שאנו רואי� כביטוי המעשי העיקרי של אות� דעות

כרה מעשית בערכ� הכלכלי של עבודות משק הבית המבוצעות על ידי היעדר ה–קדומות

�ובאופ� מעשי באי, היעדר ההכרה בא לידי ביטוי בתיאוריות כלכליות. אחד מבני הבית

. 90ג השנתי של מדינת ישראל"חישוב התוספת השולית שנובעת מביצוע עבודות הבית בתל

_______________ טענה מרחיקת לכת יותר היא שהמדינה דווקא מכירה בער� הכלכלי של עבודות במשק הבית 90

ומבקשת לקצ� בהוצאותיה על רווחה מטע� המדינה באמצעות הטלת הנטל באופ� ישיר על ,Jenny Morrisראו . נשי� שה� הנושאות העיקריות בנטל זההתא המשפחתי ובעקיפי� על

25 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

נית� לומר בבטחה כי ה� עוד� , 91על א� הסדקי� שהחלו להיווצר בתפיסות המסורתיות

. מקובלות לפחות על חלק ניכר מבי� הכלכלני� ואנשי המעשה

דומיננטיות הגישה שאינה מייחסת ער� כלכלי לעובדת בית מושפעת משילוב של מספר

; לרבות העובדה שעבודות הבית בוצעו מש� זמ� כה רב ללא תמורה וללא תלונה, גורמי�

שי� לבצע עבודות בעלות ער� כלכלי עשויה לעודד נשי� החשש שההכרה במסוגלות� של נ

וה� את , ובכ� לגזול מגברי� ה� את מקומות עבודת�, לנסות להשתלב בשוק התעסוקה

ובי� היתר את ההנאה מביצוע עבודות משק הבית , המעמד שממנו נהנו עד כה במשק הבית

, בבית" מלא�"האישה כייתכ� כי גור� משפיע נוס� היה ראיית , לבסו�; על ידי נשותיה�

.92שאינה זקוקה לכל תמורה עבור עבודתה מעבר להנאה שהיא שואבת ממנה

ברי כי אי� כל , יהיו הסיבות לתפיסה הכלכלית המסורתית של עבודות הבית אשר יהיו

, ראשית: לעבודות הבית ער� כלכלי מרובע, למעשה. קשר בינ� לבי� המציאות הכלכלית

היו , י� מפירות של עבודה שאלמלא בוצעה על ידי עקרת הביתלבני המשפחה כנהני� ישיר

שנהנה מעובד , למעבידו של ב� הזוג, שנית. נדרשי� לבצע בעצמ� או לשל� עבור ביצועה

, שלישית ורביעית. שיכול להקדיש זמ� רב יותר לפיתוח כישוריו ולהשקעה במקו� עבודתו

וה� כנהנית עקיפה , ל ב� הזוגלמדינה ה� בתורת נהנית עקיפה מתוצרתו של המעביד ש

על המדינה , אי לכ�. מעבודתה של עקרת הבית בגידול דור ההמש� של אזרחי המדינה

לביטוח עקרת ) או מת� אפשרות(לתמו� ג� בפעילות היצרנית במשק הבית על ידי חיוב

. ככל עובד אחר, הבית במסגרת ביטוח נפגעי תאונות עבודה

רציונאליות ביחס לבחירה לעסוק בעבודות המכונות הטיעו� הראשו� מתבסס על הנחת

Caring Labor93,ליבת הטיעו� היא . עבודות המשלבות אלמנט דומיננטי של טיפול, היינו

בהיות� נשי� רציונאליות ה� לא היו בוחרות לעסוק בעבודות טיפוליות ללא : כדלקמ�

_______________ Creating A Space for Absent Voices: Disabled Women's Experience of Receiving Assistance with Daily Living Activities, 51 FEMINIST REV. 68, 69 (1995); Manos Matsaganis, Maurizio Ferrera, Luís Capucha & Luis Morino, Mending Nets in the South: Anti-Poverty Policies in Greece, Italy Portugal and Spain, 37 SOC. POL'Y &

ADMIN. 639, 642 (2003). התעלמות מעבודת� של עקרות הבית במסגרת חישוב התוצר הלאומי הגולמי זכתה לביקורות 91

בלו את העמדה שלפיה התעלמות זו מביאה רבות בשני� האחרונות וא� כלכלני� רבי� קיהאיחוד האירופי פועל כעת לפיתוח שיטה , לראיה. לסילו� בחישוב הצמיחה הכלכלית

ראו . שתאפשר למדוד את הער� הכלכלי של עבודות הבית במסגרת התוצר הלאומי הגולמיNancy Folbre & Julie A. Nelson, For Love or Money – or Both?, 14 J. ECON. PERSP.

123, 129 (2000). 92 Blackburn ,375' בעמ, 82 ש"לעיל ה ;Susan Himmelweit, Caring Labor, 561 ANNALS 27,

27 (1999). 93 Folbre ,80' בעמ, 14 ש"לעיל ה.

חברה ומשפט, עבודה ♦ 26

ה מהווה תמורה אלמלא היה הסיפוק שה� שואבות מביצוע עבודות אל, תמורה כספית

המסקנה , מאחר שפרטי� רציונאליי� שואפי� למקס� את תועלת�, במילי� אחרות. מספקת

עולה על , היא שהתועלת הרגשית מביצוע עבודות טיפוליות המבוצעות ללא תמורה

א� ברצוננו להבטיח , בהתא�. התועלת שבביצוע עבודה אחרת המתוגמלת בתמורה כספית

דווקא על ידי מי שאינ� מבקשי� כל תמורה לבד מהסיפוק שעבודות טיפוליות יבוצעו

כלומר על ידי אנשי� בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר לביצוע עבודות , הגלו� בעצ� ביצוע�

טיעו� נוס� המולי� למסקנה . 94עלינו להימנע ממת� תמורה עבור עבודות אלה, טיפוליות

קו טיעו� זה . השיח הפמיניסטיהוא טיעו� השואב מ, א� כי מטעמי� שוני�, מעשית זהה

גורס כי הדר� היחידה להוביל לשינוי במציאות התעסוקה של נשי� היא בכניסה מסיבית של

תוצאה זו תושג בי� היתר באמצעות הפיכת הבחירה לעבוד במשק . נשי� לשוק התעסוקה

.95הבית לבלתי כדאית

בהיותו . עמ� ביחדנתמודד , לאור הדמיו� שבמסקנות המעשיות של שני קווי הטיעו�

הטיעו� הכלכלי סובל מאות� פגמי� שבה� נגוע כל הסדר , מבוסס על המודל הרציונאלי

הנחת הרציונאליות הטהורה מתעלמת מכל אות� הטיות . המבוסס על הנחת רציונאליות

קוגניטיביות ורגשיות המביאות לבחירות שאינ� הבחירות האופטימאליות בהיבט של מקסו�

במקרה של נשי� הבוחרות להקדיש עצמ� באופ� בלעדי לביצוע עבודות . טתועלתו של הפר

המדובר בעיקר בהטיות שנובעות מהטמעה של הבניה חברתית שלפיה נשי� מחויבות , בית

. 96וא� אי� זה טבעי א� ה� אינ� רוצות בכ�, ליטול על עצמ� את ביצוע עבודות הבית

שכנוע הטמו� בו וא� לא בכ� שאיננו איננו כופרי� בכוח ה, באשר לטיעו� הפמיניסטי

ג� טיעו� זה סובל מפגמי� המחלישי� אותו במידה , ע� זאת. נטולי סנטימנטי� ביחס אליו

הטיעו� מביא לידי ביטוי גישה פטרנליסטית המניחה כי מנהיגות התנועה , ראשית. רבה

, שי�הפמיניסטית יודעות טוב יותר מהנשי� עצמ� מהי הבחירה הנכונה עבור אות� נ

הטיעו� , שנית. ושהבחירה לעבוד במשק הבית מוכרחה להיות בחירה שאינה חופשית באמת

מתערער לאור מציאות שבה נשי� נוטות להתרכז בתחומי עיסוק ספציפיי� ולאור מציאות

, מתאפייני� בתנאי העסקה פחותי� עד נצלניי�" נשיי�"תעסוקתית שבה ענפי תעסוקה

כניסה מסיבית של נשי� לשוק התעסוקה לאו , משמע". בריי�ג"הרבה יותר מענפי תעסוקה

_______________ 94 Folbre & Nelson ,132' בעמ, 91 ש"לעיל ה. הא� מדינות רווחה עדיי� יכולות לקד� את : פוליטיקה שוויונית בזמני� קשי�"ו� מיילס 'ג 95

ÈχȈÂÒ ÔÂÁËÈ· 71 ,9 ,20–21) 2006( ;Ingrid Robeyns, An Income of one's" ?השוויו�own: A Radical Vision of Welfare Policies in Europe and Beyond, 9 GENDER &

DEVELOPMENT 82, 86 (2001). 96 Bergman ,56ש "לעיל ה ;Robeyns ,84' בעמ, 95 ש"לעיל ה ;Folbre & Nelson ,ש"לעיל ה

.131' בעמ, 91

27 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

הפיכת , לבסו�. דווקא מבטיחה שינוי במציאות התעסוקתית שעמה נשי� נאלצות להתמודד

נשי� לשוק " לדחו�"הבחירה שלא להשתלב בשוק התעסוקה לבלתי כדאית במטרה

פעול כחרב התעסוקה וכ� לשפר את המציאות התעסוקתית שמולה ה� ניצבות עשויה ל

בי� היתר באמצעות החלת הסדר , הסיבה היא שהעלאת רמת חייה� של עקרות בית. פיפיות

, כידוע. מקנה לנשי� אלה אלטרנטיבה לשילוב בשוק התעסוקה, ביטוח סוציאלי אפקטיבי

אי� כמעט דבר שמשפיע יותר על עמדת המיקוח במשא ומת� מאשר קיומה או היעדרה של

ילת זכויותיה� של נשי� שבוחרות שלא להשתלב בשוק התעסוקה של, בהתא�. אלטרנטיבה

תפגע בעמדת המיקוח שלה� אל מול מעסיקי� פוטנציאליי� ועלולה דווקא להגדיל את

אנו , לסיכו�. להיות מועסקות ג� בתנאי� נצלניי�, בלית ברירה, ההסתברות שיסכימו

יניות לא פחות מעבודה סבורי� שעבודתה של עקרת הבית ראויה לעידוד מצד קובעי המד

אחת מהדרכי� לעודד עיסוק זה היא באמצעות החלת אותו הסדר ביטוח . מחו� למשק הבית

סוציאלי שחל על נפגעי עבודה ג� על עקרות בית שנפגעו עקב ובמהל� ביצוע עבודות

אי� במדיניות המוצעת כדי להוביל לזילות , אנו סבורי� עוד כי במכלול הנסיבות. הבית

יתרונותיה של מדיניות זו , לדעתנו, כמו כ�. כגישת הכלכלני�, ל עבודות הביתבערכ� ש

. עולי� על חסרונותיה בכל הנוגע להשפעה על המציאות התעסוקתית של נשי�

ריות חברתיתביטוח לאומי כמנגנו� של סוליד .ז

ריות בדר� כלל תפיסת הביטחו� הסוציאלי בישראל מושתתת על רעיו� הסוליד

כלל החברה נושאת באחריות לבטח את כלל חבריה מפני , לפי תפיסה זו. 97החברתית

ולהוביל לשקיעת� , אירועי� שעשויי� להתרחש במהל� חייה� ללא אש� או שליטה מצד�

ריות החברתית מגלמת בחובה את הרעיו� המעשי שלפיו כלל תפיסת הסוליד. 98במצוקה

באוכלוסייה זכאי לתשלומי� בקרות וכל פרט, האוכלוסייה מחויבת בתשלו� לקר� הביטוח

. אירוע מזכה

. 'ח בוורידגריות החברתית לדיני הביטחו� הסוציאלי נפרסה לראשונה בדותפיסת הסוליד

ח קיבע ג� עיקרו� של אחידות בתשלומי� לקר� המודל שהונהג בבריטניה בעקבות הדו

בעוד שתפיסת , בר�. 99הביטוח ואחידות בגובה הקצבאות ששולמו בקרות אירוע מזכה

עקרו� האחידות בדר� כלל לא התקבל על דעתו , ליות אומצה ג� בדי� הישראליהאוניברס

_______________ ‰ÒÂÓ„ המוסד לביטוח לאומי 97 ÂÈ�È„Ó‡·‰ Ï·Âȉ ‡¯˜Ï ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï 17) 2005( ;דורו� ,

.11–10' בעמ, 9 ש"לעיל ה .116' בעמ, 5 ש"לעיל ה, גל 98 .14' בעמ, 9 ש"לעיל ה, דורו� 99

חברה ומשפט, עבודה ♦ 28

הדי� הישראלי עיג� כבר בעת חקיקתו של חוק הביטוח הלאומי . של המחוקק הישראלי

עקרונות של מיסוי פרוגרסיבי וכ� של הצמדת הגמלאות לגובה ההכנסה טר� 1953בשנת

. 100הפגיעה

קרו� האחידות מוצאת ביטוי מסוי� ג� ביצירת זיקה בי� תנאי הזכאות וגובה דחיית ע

א� (הקצבה לבי� התפיסה לגבי המידה שבה גרעה הפגיעה מיכולת השתכרותו של אד�

טר� הפגיעה הייתה לאותו אד� יכולת השתכרות וא� יש לו מקורות תמיכה אחרי� שאינ�

ל נכי� כלליי� שלא השתכרו טר� הפגיעה ההסדר החל ע, כ�). קשורי� ליכולת השתכרותו

ההסדר , וכ�, קובע תנאי זכאות מחמירי� יותר ומגביל את היק� הזכויות שעשויות להינת�

מגדיר – שצורכיה� מסופקי� כביכול ולו באופ� חלקי על ידי ב� זוג� –החל על עקרות הבית

מאלה הקבועי� בהסדר תנאי זכאות מחמירי� אפילו יותר והיק� זכאות מוגבל אפילו יותר

. שחל על נכי� כלליי� שלא השתכרו טר� הפגיעה

ליות לבי� הפגיעה בזכאות לקצבה מינימלית ללא תלות השילוב שבי� תפיסת האוניברס

מאפשר את , בקיומה של יכולת השתכרות טר� הפגיעה ולעקרו� המיסוי הפרוגרסיבי

אלה של יתר המבוטחי� על פי ל, השוואת זכויותיה של עקרת הבית שאינה בעלת הכנסה

ליות בשילוב ע� עקרו� נית� לומר שעקרו� האוניברס, במילי� אחרות. חוק הביטוח הלאומי

המיסוי הפרוגרסיבי מאפשרי� ולו מבחינה רעיונית פטור מלא מחובת תשלו� לקר� הביטוח

ו מאחר שאנ. בד בבד ע� שימור מלוא הזכויות לתשלומי� בקרות אירוע מזכה, הלאומי

סבורי� כי מ� הראוי להכיר בעקרת הבית כעובדת מכל הטעמי� שנידונו בחלק הקוד� של

המשמעות היא שההסדר שיחול יהיה ההסדר החל על נפגעי עבודה או ההסדר החל , המאמר

.בהתא� לנסיבות שבה� נגרמה הפגיעה, על נכי� כלליי�

קשה ביותר , י� א� לאובי� א� הוא משכנע מבחינה אקדמית וב, ברי לנו כי טיעו� זה

לעיכול מאחר שהתמונה המצטיירת לגבי נשי� המבוטחות על פי ההסדר החל על עקרות

. בית היא של נשי� שהיו פטורות מאז ומעול� מחובת התשלו� לקר� הביטוח הלאומי

�כי די בכ� שהמבוטחת הייתה עקרת , אנו מוצאי� לנכו� לשוב ולהדגיש בנקודה זו, משכ

חוק מש� שנתיי� טר� קרות הפגיעה כדי לשלול ממנה את הזכויות בית כהגדרתה ב

וזאת א� א� שילמה דמי ביטוח לאומי מש� , המוענקות לנכי� כלליי� או לנפגעי עבודה

.עשרות שני� טר� הפיכתה לעקרת בית כהגדרת החוק

הזכות לטפל כחלק מהזכות לאזרחות. ח

_______________ .17' בעמ, ש� 100

29 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

של הביטוח הסוציאלי המיוש� בתקופה שחלפה מאז שהושרשו עקרונותיו הבסיסיי�

קנה לו שיח האזרחות אחיזה ניכרת ה� בדיו� המשפטי וה� בדיו� הציבורי , עד היו� בישראל

שיח האזרחות מגדיר את זכויותיה� של פרטי� במדינה במונחי� של . בעול� ובישראל

חלו� העתי� אמנ� הביא עמו שינוי בטרמינולוגיה השלטת . 101מימוש הזכאות לאזרחות

א� שינוי הטרמינולוגיה לא הביא עמו שינוי של ממש בסדר , ח הזכויות המשפטיותבשי

מימוש הזכות לאזרחות נתפס קונספטואלית במונחי� של התנאי� המאפשרי� . היו�

אוטונומיה זו יכולה להתבטא בחופש . אוטונומיה בפעילותו של הפרט בספרה הציבורית

באמצעות בעלות , על ידי אוטונומיה כלכליתא� ג� בעצמאות המושגת, פוליטי במובנו הצר

ניתוח . 102על רכוש או על ידי יכולת לפרנס עצמ� באמצעות שילוב בשוק התעסוקה

פמיניסטי ביקורתי גורס כי תפיסה זו משקפת ומנציחה את הדרת� של נשי� שאינ� עובדות

מאחר שהפעילות בתא המשפחתי היא . מחו� למשק בית� אל מחו� למעמד האזרחות

ג� לא לש� תיקו� עוולות שבה� , המדינה אינה מתערבת בה, פעילות פרטית ולא אזרחית

היות שנשי� שאינ� יוצאות את תחומי . הייתה עוסקת אילו היו מתרחשות בספרה הציבורית

ה� הופכות לפחות , הספרה המוגדרת כפרטית אינ� מממשות את זכויותיה� האזרחיות

.מאזרחיות מלאות

מחויבותה של המדינה להג� על מימוש הזכות לאזרחות בדר� של , יננובכל הנוגע לעני

מתבטאת בי� היתר ברשת הביטחו� הסוציאלי שנפרסת , שילוב אוטונומי בשוק התעסוקה

מחויבות זו מתבטאת ה� בהגברת האוטונומיה הנובעת מידיעת המשתתפי� . על עובדי�

ובטחת ג� במקרה של פגיעה בשוק התעסוקה כי יכולת� לשמר את עצמאות� הכלכלית מ

וה� בעצ� העובדה כי מנגנו� הביטוח הסוציאלי יאפשר , כתוצאה מהתממשות סיכו� מקצועי

באמצעות סיוע בשילוב , לשמר מידת עצמאות דומה לזו שעובד נהנה ממנה טר� הפגיעה

.פיצוי כספי או שילוב של שניה�, מחדש בשוק התעסוקה

ביקורתי לערער משמעותית את ההבחנה �במש� השני� הצליח השיח הפמיניסטי

התפיסה הביקורתית גורסת כי ההפרדה . 103הדיכוטומית שבי� הספרה הפרטית לציבורית

שבי� הספרות מלאכותית ונועדה להצדיק את ההימנעות מהתערבות בפערי הכוחות

וכי קיימי� יחסי השפעה הדדיי� בי� התא המשפחתי לבי� , המונצחי� ביחידה המשפחתית

משק הבית הוא יחידה פוליטית לכל . הפרטי הוא הציבורי. ר הפוליטי שבו הוא פועלההקש

על א� שתפיסה ביקורתית . 104והפעילות במשק הבית א� היא פעילות פוליטית, דבר ועניי�

_______________ 101 Linda Gordon, The Welfare State: Towards A Socialist-Feminist Perspective, 26 THE

SOCIALIST REGISTER 1990: THE RETREAT OF THE INTELLECTUSLS 171, 184 (1990). .185–184 'בעמ, ש� 102103 Park, Han & Song ,75' בעמ, 81 ש"לעיל ה. .ש� 104

חברה ומשפט, עבודה ♦ 30

דומה שהיא טר� חלחלה לעומקו של , 105זו קנתה לה אחיזה ניכרת בתחומי משפט רבי�

להיבנות מביקורת זו ולטעו� כי על המדינה לאפשר אנו מבקשי� . שיח הביטחו� הסוציאלי

וכי , אוטונומיה בביצוע עבודות טיפוליות כחלק ממימוש אפקטיבי של הזכות לאזרחות

מחויבותה לכ� אינה נופלת ממחויבותה לאפשר שילוב אוטונומי בשוק התעסוקה מחו�

את שימור הכסות הביטוחית החלה על עקרות בית שנועדה לאפשר, בהתא�. למשק הבית

צריכה להיות זהה לזו שחלה על נפגעי , מרב האוטונומיה א� לאחר פגיעה בכושר התפקוד

הלי� שיקומ� , ראשית. שימור האוטונומיה בא לידי ביטוי בשני היבטי�, לשיטתנו. עבודה

של מי שעוסקי� בעבודות בית צרי� לכלול מפגש ע� גור� שיקו� שיסייע באיתור דרכי�

בדומה לשיקו� על דר� של , ל להמשי� לתפקד במשק הבית על א� הפגיעהשבה� הנפגע יוכ

במקרה שהמש� תפקוד במשק הבית , שנית. מציאת דרכי� לשילוב מחדש בשוק התעסוקה

אוטונומיה תבוא לידי ביטוי בביטוח כספי שנועד , אינו אפשרי או אינו אפשרי בחלקו

, ממש כמו במקרה של נפגעי עבודה,היינו. לפצות את המבוטח ולהשיב את המצב לקדמותו

גובה הפיצוי אמור להיגזר מהסכו� הנדרש לנפגעת לשל� לגור� חיצוני עבור אות� עבודות

.106לפי בחירתה, שנהגה לבצע בעצמה ושאינה יכולה עוד לבצע עקב הפגיעה

ההצדקה התועלתנית. ט

ית של ההסדר קיי� בסיס סביר להטלת ספק ביעילות הכלכל, מעבר לטיעוני� הערכיי�

נסייג ונאמר כי לאור היעדרו של דיו� מקי� . החל כעת על קצבאות הנכות של עקרות הבית

אי� באפשרותנו להצביע בשלב זה על נתוני� אמפיריי� המוכיחי� , בעניינ� של עקרות הבית

ספקות , בשלב זה נסתפק בהעלאת ספקות בעניי� זה. כי ההסדר הנוכחי אינו יעיל כלכלית

כדי להצדיק לכל הפחות מחקר נוס� לאישוש או להפרכת הטענה בדבר חוסר שיש בה�

.יעילותו הכלכלית של ההסדר הנוכחי

תנאי הזכאות המחמירי� וגובה התמלוגי� הנמו� מותירי� עקרות בית רבות , ראשית

בניגוד לתמונה המצטיירת מהטיעוני� . או ע� קצבה שאינה מספיקה לצורכיה�, ללא קצבה

המציאות היא שרוב בעליה� , מקוממי� ככל שיהיו, � העומדי� בבסיס ההסדרההיסטוריי

של הנשי� בעלות המוגבלות אינ� מסוגלי� לספק את מלוא צורכי התא המשפחתי בכוחות

_______________ 105 Ann Shola Orloff, Gender and the Social Right of Citizenship: The Comparative

Analysis of Gender Relations and Welfare States, 58 AM. SOC. REV. 303, 309 (1993). מחקרי� מראי� כי היכולת לשל� בעצמ� עבור עבודות משק הבית משפרת את דימוי� העצמי 106

� ו68' בעמ, 90ש "לעיל ה, Morrisראו . ת עצמאותשל נשי� בעלות מוגבלות ונתפסת כתחוש86.

31 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

לא יהיה זה מופר� להניח כי לפחות אחת מהסיבות לכ� ששיעור הגירושי� בקרב . 107עצמ�

נעוצה במציאות , 108קביליה� הגברי�נשי� בעלות מוגבלות גבוה יותר מאשר אצל מ

, מבחינה פורמאלית. הכלכלית הקשה שמולה ניצבות משפחותיה� בהסדר החוקי הקיי�

ע� . גירושיה� של נשי� בעלות מוגבלות מביאי� להשוואת זכויותיה� לאלה של נכי� כלליי�

. בית�ייתכ� שהלי� הגירושי� יפגע בבריאות� וביכולת� לתפקד במשק, מבחינה מעשית, זאת

המדינה תידרש לספק מימו� גבוה יותר מזה שהיה נדרש להבטחת חיי� , בעקבות זאת

מידת , שנית. 109מצב שבו ייתכ� שהגירושי� היו נמנעי�, בכבוד במסגרת התא המשפחתי

. התמיכה מטע� המדינה בעקרות בית בעלות מוגבלות משפיעה על המשפחה כולה

לא יצליחו לרכוש , היא בעלת מוגבלותהסבירות שילדי� הגדלי� במשפחה שבה הא�

השכלה ולהשתלב בשוק התעסוקה עולה ככל שהמצב הכלכלי של המשפחה מתדרדר וככל

אפליית� של עקרות בית בעלות , לכ�. 110שה� נאלצי� ליטול חלק פעיל יותר בטיפול בבית

, שלישית. 111מוגבלות מגבירה את הסיכוי שילדיה� יגדלו להיות תלויי� א� ה� במדינה

ייתכ� שיעיל יותר להנהיג . מבחני הזכאות המחמירי� טומני� בחוב� עלויות בלתי מבוטלות

ולתעל את הכספי� שייחסכו לתשלו� , מבחני זכאות מחמירי� פחות שעלות� פחותה

.קצבאות לעקרות בית בעלות מוגבלות שלא היו עומדות במבחני הזכאות המחמירי�

ית דיו� ביקורתי במעמדה של עקרת הב. י לאור עקרונות הדי� הישראלי

עקרו� השוויו� .1

_______________ . וההפניות ש�1 ש"ה לעילראו 107 .49 ש"לעיל ה, TRAUSTADOTTIRראו 108העובדת הסוציאלית שבחנה אותה סברה כי קשיי . יתדוגמה לכ� נית� לראות במקרה של שלומ 109

ההסתגלות שנגרמו לה עקב הלי� הגירושי� שבו נמצאה מצדיקי� הכרה באובד� יכולת תפקוד .47 ש"לעיל ה ,‡ÁÏÓÏראו עניי� . מלא למש� שנה

110 Lois Keith, The Public's Responses to Disabled Women and How it Effects Our Sense of Self, in ENCOUNTERS WITH STRANGERS: FEMINISM AND DISABILITY 69, 101 (Jenny Morris ed., 1996); Richard Olsen, Young Carers: Challenging the Facts and Politics of

Research into children and Caring, 11 DISABILITY & SOC'Y 41, 45 (1996) ;לעיל , מיילס .23' בעמ, 95 ש"ה

111 Rachel Sabates-Wheeler & Naila Kabeer, Gender Equality and the Extension of Social Protection 4 (ESS Paper no.16, 2003).

חברה ומשפט, עבודה ♦ 32

שורשיו של עקרו� השוויו� בי� המיני� בדי� הישראלי נטועי� עוד במגילת העצמאות

לאחר מכ� נחקק חוק שנתיי�. 112גזע ומי�, שהבטיחה שוויו� זכויות מלא ללא הבדלי דת

הה ולא יהיה תוק� לכל הקובע שהדי� החל על גברי� ועל נשי� יהיה ז, שיווי זכויות האישה

רק בפסק הדי� , למרות ההצהרה העקרונית .113פעולה משפטית המפלה לרעה את האישה

קבע בית המשפט העליו� שעקרו� השוויו� בי� המיני� הוא , �90 שנית� בשנות הנבובעניי�

. 114עיקרו� משפטי מחייב שיש לפעול לאורו בכל דבר ועניי�

. פרשנויות ויישומי� רבי� ושוני�" לסבול" שיכול עקרו� השוויו� הוא עיקרו� מופשט

שוויו� אריסטוטלי ושוויו� –בדי� הישראלי התקבלו שתי פרשנויות עיקריות של המושג

מקו� שאי� , מחייב יחס שווה לשווי�") שוויו� בהזדמנויות"או (שוויו� אריסטוטלי . מהותי

נות זו עמדה בבסיס הפסיקה שקבעה כי פרש .115ביניה� שונות רלוונטית לעניי� שעל הפרק

שוויו� "או (שוויו� מהותי .116אי� מניעה לקבל נשי� לקורס טיס או לכהונה במועצות דתיות

מצדיק יחס מועד� לקבוצה שסבלה מאפליה ממושכת כדי להביא את חבריה ") בתוצאות

ידי קביעת מכסת תקני� שיאוישו על, לדוגמה. למצב שבו היו מצויי� אלמלא האפליה

, לעתי�. כמוב� שייתכנו קשיי� בהבחנת אפליה כלפי קבוצה .117אנשי� מקבוצות מוחלשות

אות� דימויי האפליה המשתרשי� מש� שני� מביאי� למחשבה כי תוצר האפליה מהווה את

. 118מצבה הטבעי של הקבוצה

תפיסת השוויו� האריסטוטלי מחייבת לכל הפחות את ביטול ההבדלי� שבי� גבר נשוי

החוק מחייב גבר שאינו עובד מחו� למשק . נו עובד לבי� אישה העונה לאותה הגדרהשאי

ובהתא� מזכה אותו , א� שאי� לו הכנסות משלו, ביתו בהמש� התשלו� לביטוח לאומי

_______________ ).1948(הכרזה על הקמת מדינת ישראל 112 .248ח "ס, 1951–א" התשי,א לחוק שיווי זכויות האשה1' ס 113104/87� "בג 114 � ·� '‰„·ÚÏ Èˆ¯‡‰ ÔÈ„‰ È· ,בג; )1990 (749) 4(ד מד"פ" �4541/94 ¯ÏÈÓ

� 'ÔÂÁËÈ·‰ ¯˘ ,ההימנעות הממושכת מקביעה מעי� זו נבעה ). 1995 (110, 94) 4(ד מט"פשי בגדרי בעיקר מכ� שבמסגרת הסטטוס קוו שהושג ע� קו� המדינה נותרו ענייני המעמד האי

בשלב מאוחר יותר קבע בית המשפט העליו� שג� . סמכות� הייחודית של הערכאות הדתיותמחויבות בכיבוד עקרו� השוויו� , בדונ� בענייני� המצויי� בגדרי סמכות�, הערכאות הדתיות

3914/92� "בג. בי� המיני� � ·Ï 'Ï˙· ȯÂʇ‰ È�·¯‰ ÔÈ„‰ ˙È·�·È·‡�ÂÙÈ ,491) 2(ד מח"פ )1994.(

� "בג 115¯ÏÈÓ ,131' בעמ, 114 ש"לעיל ה. 153/87� "בג; ש� 116 � χȄ˜˘ '˙Â˙„ È�ÈÈ�ÚÏ ¯˘‰ ,1988 (221) 2(ד מב"פ.( 2671/98� "בג 117 � χ¯˘È· ÌÈ˘�‰ ˙Ï„˘ '‰Á¯‰Â ‰„·ډ ¯˘ ,1998 (630) 3(ד נב"פ.( , פרנסס רדאי (ÌÈ˘�‰ „ÓÚÓËÙ˘Ó·Â ‰¯·Á· 64 ,102" נשי� בשוק התעסוקה"רנסס רדאי פ 118

).1995, תו עורכקובי�כרמל שלו ומיכל ליב�

33 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

לכל הפחות זה צרי� להיות המצב ג� לגבי אישה . באות� זכויות שלה� זכאי� נכי� כלליי�

. 119העובדת במשק ביתה

�שתפיסת השוויו� , א� כי אנו מכירי� בכ� שטיעו� זה חלש יותר, ולטעו�נית� להוסי

האריסטוטלי מחייבת להכיר בעקרת הבית כעובדת לצור� חוק הביטוח הלאומי ולהחיל

עליה את ההסדר החל על נפגעי עבודה בנסיבות שבה� קיי� קשר סיבתי בי� פגיעתה לבי�

כפי שאי� יסוד להבחי� . הדיו� שבפרק והבסיס לטיעו� זה עולה מ�. עבודתה במשק הבית

ג� אי� יסוד להבחי� בי� עקרת , בי� עבודות מחו� למשק הבית לבי� עבודות במשק הבית

מוב� כי טיעו� זה מצרי� . הבית לעובד מחו� למשק ביתו בהקשר של ביטוח סוציאלי

, ת הביתהתמודדות ע� השאלה מי יחוב בביצוע תשלומי� לקר� הביטוח הלאומי עבור עקר

.אלא שסוגיה זו מובחנת משאלת עצ� הזכאות

א� ג� במצב המשפטי הנוהג שבו עקרת בית אינה משלמת דמי ביטוח לאומי נית�

. על בסיס תפיסת השוויו� המהותי, להצדיק את השוואת זכויותיה לאלה של נכי� כלליי�

לפטור מתשלו� "זכו", משכ�. במש� שני� נתפסו עקרות הבית כתלויות כלכלית בב� זוג�

הקושי לראות . כתוצאה מכ� קופחו זכויותיה� בכל הנוגע לקצבאות נכות. דמי ביטוח לאומי

בכ� הפליה נובע מהתפיסה שמדובר בהסדר שנועד להיטיב ע� עקרת הבית ולהסיר מעליה

את הנטל של תשלו� דמי הביטוח הלאומי מתו� הנחה שרווחתה מובטחת על ידי ב�

רור שתפיסה המתבססת על ראיית האישה כמי שתלויה לפרנסתה בב� כיו� כבר ב. 120זוגה

ג� ההסדרי� המתבססי� על אותה תפיסה ה� הסדרי� , בהתא�. זוגה היא תפיסה מפלה

.מפלי� ויש לפעול לביטול�

�נית� להוסי� ולומר כי תפיסות מגדריות סטריאוטיפיות הובילו במש� , יתרה מכ

ועסקות מחו� למשק בית� גבוה משמעותית משיעור הדורות לכ� ששיעור הנשי� שאינ� מ

תפיסת השוויו� המהותי מצדיקה את השוואת מעמד� של אות� נשי� שבחרו שלא . הגברי�

למצב שבו היו אלמלא אות� , להשתלב בשוק התעסוקה עקב תפיסות חברתיות מגבילות

_______________ האוסר ,Article 119 of the Treaty establishing the European Economic Communityראו 119

Article 4 of the Councilראו ג� . על אפליה על בסיס מי� בהקצאת קצבאות ציבוריותDirective 79/7/EEC On equal Treatment for Women and Men on Public Pension . על

בסיס הנחיות אלה פסל בית הדי� האירופי לזכויות אד� מדיניות רווחה ביוו� שבמסגרתה .Commission vראו . שולמו חלק מהזכויות הפנסיוניות של נשי� דר� השכר של ב� זוג�

Greece (Case C-187/98) [1999] ECR 1-7713 . , 2446/18/פ, 2010–ע"התש, ) עקר בית–תיקו� (ראו הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי 120

המבקשת לפטור גברי� שאינ� עובדי� מחו� למשק בית� מתשלו� דמי ביטוח בריאות במספר . ולהשוות את ההסדר החל עליה� לזה החל על נשי�, ממלכתי ודמי ביטוח לאומי

והטקסט הצמוד 122ש "ה, להל�ראו, ות לסעד דומהפסקי די� דחו בתי הדי� לעבודה תביע .לה

חברה ומשפט, עבודה ♦ 34

בו בשוק להבטיח לה� את אות� זכויות שלה� היו זכאיות אילו השתל, היינו. תפיסות

.בי� היתר בתחו� הביטוח הסוציאלי, התעסוקה

מתבטאת , ההכרה בפגיעה בשוויו� הנגרמת מהסדר ביטוח הנכות החל על עקרות הבית

העיר בית המשפט ˜¯Â˜�ÙÂבעניי� , כ�. בפסיקת בית המשפט העליו� ובתי הדי� לעבודה

לנשי� לעניי� קביעת העליו� כי מ� הראוי שהמחוקק יית� דעתו להסדר המפלה בי� גברי�

.121הזכאות לקצבת נכות

סוגיה זו הגיעה לאחרונה ג� לפתחו של בית הדי� הארצי לעבודה במסגרת ערעור על

, גבר נשוי שאינו עובד מחו� למשק ביתו, המערער. פסק די� של בית הדי� האזורי לעבודה

ביקש להחיל טע� שחיובו בדמי ביטוח לאומי מהווה אפלייתו לרעה לעומת עקרות בית ו

בית הדי� הארצי דחה את הערעור בנימוק כי אי� מדובר . עליו את אותו הסדר החל על נשי�

א� מצא לנכו� להוסי� ולהעיר כי עמדת בית הדי� היא , באפליה אסורה אלא בהבחנה מותרת

בדומה לגבר נשוי שאינו עובד , שמ� הראוי להכיר בעקרת הבית כמבוטחת בזכות עצמה

חיובו � ואי)כ� במקור(תו� שלילת זכויות " עקרת בית" ולא להפו� גבר נשוי ל,ואינו עצמאי

דחיית הערעור נבעה מעמדת בית הדי� שאי� מדובר בעניי� . בתשלו� דמי ביטוח לאומי

.122שיפוטי אלא בעניי� שעל המחוקק לענות בו

שוויו� בי� בני זוג .2

הדיני� , ע� זאת. הערכאות הדתיותהסמכות לדו� בענייני נישואי� וגירושי� נותרה בידי

החולשי� על מערכת היחסי� הכלכלית שבי� בני הזוג ה� דיני� חילוניי� המבוססי� על

ההלכה בדבר חזקת השיתו� רואה , כ� למשל. הנחת שותפות ושוויו� מלאי� בי� בני הזוג

א� א� אחד מה� לא עסק, ברכוש שנצבר במהל� הנישואי� כרכוש משות� של בני הזוג

תפיסה זו נגזרת מראיית מוסד הנישואי� . בעבודה בשכר במש� כל תקופת הנישואי�

_______________ 3903/94� "בג 121 � ˜�Ù¯˜ 'ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ‰ ,1995 (171) 1(ד מט"פ.( , פורס� בנבו( לפסק הדי� 8' פס, ‰È�Ó–ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ 519/06) ארצי(ל "ראו עב 122

� "בגפסק די� זה נתק� ב; )13.1.2009È�Ó ,בית המשפט העליו� דחה אמנ� את . 51 ש"לעיל ההעתירה א� זאת תו� הבעת הסתייגויות דומות לאלה שהובעו על ידי בית הדי� הארצי לעבודה

אמירות דומות נכללו בשורה של פסקי די� שניתנו על . מ� הפגיעה בשוויו� המונצחת בהסדר ‰È˙Ú·‚– „ÒÂÓ 2408/04) 'נצאזורי (ל "ראו למשל ב. האזוריי� לעבודהידי בתי הדי� ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï ,עניי� )9.4.2006, פורס� בנבו( לפסק הדי� 54–51, 5 'פס ¯Ï·· ÔÂÓÎÁ , לעיל

‰ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ –˘˜„ 4453/05) 'חיאזורי (ל "ב; לפסק הדי�6' בפס, 47 ש"ה ).24.9.2009, ס� בנבופור(

35 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

�תפיסה זו . שבו כל אחד מבני הזוג תור� בדרכו לרווחת התא המשפחתי, כפרויקט משות

.123מכירה למעשה בער� הכלכלי שבעבודות משק הבית

האישה דוגמה נוספת להכרה בשוויו� בי� בני הזוג היא השינוי שחל במעמדה של

כי הכנסתה של אישה 124בראשית הדר� קבעה פקודת מס הכנסה. הנשואה במס ההכנסה

ח שהוגש ב� הזוג חייב לכלול את הכנסות האישה בדו. נשואה תיחשב להכנסתו של ב� זוגה

נחקק התיקו� הראשו� ונקבעה 1952 בשנת. למס הכנסה ועל פיו נערכה השומה המשותפת

התיקו� נגע לזכות לחישוב . סתה של האישה מיגיעה אישיתזכות לחישוב נפרד עבור הכנ

השומה עדיי� נרשמה על ש� ב� הזוג ורק לו ניתנה זכות הערעור על קביעת , נפרד בלבד

הוא המשמעותי בכל הנוגע למעמדה של האישה 1992התיקו� האחרו� משנת . 125השומה

בהתא� . המאוחד לפקודת מס הכנסה עיג� את עקרו� החישוב 65סעי� . במס ההכנסה

�שיכול להיות כל , השומה תיקבע בהתא� להכנסתו של ב� הזוג הרשו�, להוראות הסעי

זכויות האישה לנקודות זיכוי עבור ילדי� ותלויי� הושוו לאלה של , כמו כ�. אחד מבני הזוג

.126האיש

בניגוד להסדרי� אלה המכירי� בשוויו� בי� בני הזוג ובתרומתה של עקרת הבית לתא

ממשי� ההסדר החל על קצבאות נכות המשולמות לעקרות בית להנציח תפיסה , פחתיהמש

הדבר בא לידי ביטוי א� כי באופ� שונה בשני . של פערי כוחות ושל היעדר שוויו� כלכלי

ביטוח נפגעי עבודה אינו כולל . ענפי הביטוח המרכזיי� המעוגני� בחוק הביטוח הלאומי

ההסדר החל על . ות הבית המבוצעות על ידי עקרת הביתכלל הכרה בערכ� הכלכלי של עבוד

ביטוח נכות כללית מגל� אמנ� הכרה בערכ� הכלכלי של עבודות הבית א� עדיי� מדובר

המאפיי� הבולט . בהכרה שנופלת מ� ההכרה בערכ� הכלכלי של עבודות מחו� למשק הבית

צבת תלויי� עבור ב� ביותר של הכרה פחותה זו הוא העובדה שעקרת הבית אינה זכאית לק

הדי� אינו מכיר בכ� שאובד� התפקוד במשק הבית משלי� על מצבו הכלכלי , משמע. זוגה

באותה מידה שבה אובד� יכולת השתכרות של אחד מבני הזוג משפיע על שני , של ב� הזוג

. בני הזוג

פסיקות קודמות . 3

_______________ 26/89� "בג 123 � ·Â‚¯‡ '·Â‚¯‡ ,לחוק יחסי ממו� 2' ראו ג� הוראות ס). 1989 (793) 1(ד מד"פ

הקובעות כי ע� ניתוקו של הקשר הזוגי יחולקו כלל , 267ח "ס, 1973–ג"התשל, בי� בני זוג .המשאבי� באופ� שווה בי� שני בני הזוג

124 .120ח "נ, ]נוסח חדש[ תיקו� לפקודת מס הכנסה משנת – הטלת המס על הכנסת האישה הנשואה"ידות אריה לפ 125

כרמל שלו ומיכל ,פרנסס רדאי (ËÙ˘Ó·Â ‰¯·Á· ‰˘È‡‰ „ÓÚÓ 117 ,118" 1992–ב"תשנ ).1995, תו עורכקובי�ליב�

.130–129' בעמ, ש� 126

חברה ומשפט, עבודה ♦ 36

�לעקו� את המגבלות ג� בפסיקה נית� לאתר דרכי� שבה� ערכאות שיפוטיות מצאו דר

נידונה זכאותה של סבתא שטיפלה בנכדיה לקצבת ıÎבעניי� . שהוטלו על עקרת הבית

דיווח , על מנת לעקו� זאת. באות� שני� עקרות בית לא היו מבוטחות בקצבת זקנה. 127זקנה

כאשר הדבר . בנה של שרה על אמו כעובדת ושיל� עבורה דמי ביטוח לאומי בתור מעסיק

בית הדי� . ידי המוסד לביטוח לאומי הוא ביקש לשלול משרה את קצבת הזקנההתגלה על

האזורי קיבל את הערעור וקבע כי אי� בקשרי� המשפחתיי� ובכ� ששרה טיפלה בנכדיה

פסק די� זה נהפ� . ללא תמורה כדי למנוע את הגדרתה כעובדת לצור� זכאות לקצבת זקנה

וששרה אינה יכולה להיחשב " מפעל"ת אינו בבית הדי� הארצי שקבע בדעת רוב שמשק בי

פסק הדי� של בית הדי� האזורי ודעת המיעוט שבפסק הדי� בבית הדי� הארצי . לעובדת

פותחי� פתח להכרה בזכאותה של עקרת בית לזכויות עובדת ולו לצור� חוק הביטוח

. הלאומי

סתר התגוררה יחד ע� א. ÈÂÏ128פסק די� נוס� הראוי לאזכור הוא פסק הדי� בעניינה של

�העבודה נעשתה . שני� ביצעה עבודות כביסה במכבסת הקיבו�10ב� זוגה בקיבו� ובמש

10ובכל זאת במש� , לא הייתה כל מכסה מוגדרת שהיה על אסתר לעמוד בה, בהתנדבות

הדיו� נסב על השאלה א� היא זכאית להיות . שעות ביו�6שני� היא התייצבה לעבודה של

הרי שהיו מניעי� , נקבע שעל א� שהעבודה נעשתה בהתנדבות. 129יטוח חובהמבוטחת בב

אסתר הוכרה כזכאית להיות . שהניעו אותה להגיע לעבודתה מדי יו�" סמויי� במקצת"

נית� לומר שא� שעבודתה של עקרת הבית נעשית לכאורה . מבוטחת בביטוח חובה

ת מחויבות וא� קיומו של לח� כמו תחוש" סמויי� במקצת"הרי שאות� מניעי� , בהתנדבות

הרי לא תמיד כאשר . ה� המביאי� אותה לבצע מדי יו� את עבודתה במשק הבית, חברתי

לעתי� זוהי תחושת המחויבות , ילד בוכה באמצע הלילה ההורה ק� אליו מתו� אהבה

לפי ההיגיו� של פסק הדי� ג� עקרת הבית זכאית שיכירו . 130שמאלצת אותו לצאת מהמיטה

.דתבה כעוב

� דובר על המסלול שבו תחושב זכאותה של אישה נשואה בעלת È˙Ú·‚131בעניי� , לבסו

על א� שאי� מדובר בעבודה שנעשית בשכר , מוגבלות שמשפחתה תפקדה כמשפחה אומנת

בית הדי� הכיר בכ� . מאחר שהתגמולי� המתקבלי� מהמדינה מוגדרי� כהחזר הוצאות

מסלול של נכות כללית ולא לפי המסלול של עקרות שזכאותה של יפה צריכה להיבח� לפי

_______________ , אצל שמירהנזכר , )1973 (31ע ה "פד, ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ‰–ıÎ 0�108/ לג)ארצי(ע "בד 127

. 48ש "בה, 15ש "לעיל ה .48ש "בה, 15 ש"לעיל ה, ראו ההפניה לפסק הדי� והדיו� בקביעותיו אצל שמיר 128 .באותה תקופה עקרות הבית לא נכללו בגדרי קבוצת המבוטחי� בביטוח זקנה, כאמור 129130 Folbre ,14 ש"לעיל ה. .122 ש"לעיל ה, ‚·È˙Úעניי� 131

37 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

אישה המתפקדת בתפקיד טיפולי בביתה ואינה מקבלת שכר הוכרה כעובדת , משמע. בית

. בהבדל היחיד שהילדי� שבה� טיפלה לא היו ילדיה הביולוגיי�, לצורכי הביטוח הלאומי

כעובדת לצורכי הרחבת רציונל זה תאפשר ג� הכרה בעקרת הבית המטפלת בביתה ובילדיה

.הביטוח הלאומי

מבט לעתיד. יא

לאור� המאמר טענו כי עקרת הבית צריכה להיות מוכרת כעובדת לצור� ההסדרי�

זכויותיה בעת פגיעה אמורות להיות מושוות , בהתא�. הקבועי� בחוק הביטוח הלאומי

, רמטיביתבשלב זה אנו מניחי� בצד את עמדתנו הנו. לאלה של עובד שנפגע באות� נסיבות

יישומו , מתו� הכרה בכ� שא� שאנו סבורי� שההסדר שאנו מציעי� הוא ההסדר הראוי

לכל הפחות אנו סבורי� שזכויותיה של עקרת , משכ�. בשלב זה ככל הנראה אינו מעשי

נהיר לנו כי . ללא קשר לנסיבות פגיעתה, הבית צריכות להיות משוות לאלה של נכי� כלליי�

פרק זה יפתח בסקירת , משכ�. א� א� ייוש� לבסו� ידרוש את עתותיו,ג� שינוי מצומצ� זה

ולאחר מכ� ידו� בדרכי� לחישוב זכויותיה של , שינויי� אפשריי� במסגרת הדי� הקיי�

.עקרת הבית א� תוכר לבסו� כעובדת לצור� תחולתו של ביטוח נפגעי עבודה

צעדי� אפשריי� במסגרת ההסדר החוקי הקיי� .1

ת מעמד� של עקרות בית בעלות מוגבלות ג� מבלי לשנות את ההסדר נית� לשפר א

הגברת הפיקוח ; מת� פרשנות תכליתית להגדרת החוק: החוקי הפורמאלי בכמה אמצעי�

נקיטת פעולות שיעודדו –ולבסו� ; והכנסת שינויי� נקודתיי� בהליכי קביעת הזכאות

.שילוב� של עקרות בית המעוניינות בכ� בשוק התעסוקה

Ó˜ÂÁ‰ ˙¯„‚‰Ï ˙È˙ÈÏÎ˙ ˙Â�˘¯Ù Ô˙ : הכוונה לפרשנות השיפוטית הניתנת לרכיב

חל , מבחינה לשונית גרידא. שבחוק" עקרת בית"הכלול בהגדרה של " אישה נשואה"

החריג שנקבע לכ� . ג� על אישה המצויה בהליכי פרידה מבעלה" אישה נשואה"הביטוי

שואות שהתגוררו בנפרד מב� זוג� מש� בחוק עצמו הוציא מגדרי תחולתו את אות� נשי� נ

עד כה פירשו בתי הדי� את החריג כהסדר שלילי . תקופה של שנתיי� קוד� להגשת התביעה

. 132ביחס לאות� נשי� שנפרדו מב� זוג� א� לא ענו על דרישותיו הנוקשות של החוק עצמו

ת החוק תכלי. אנו סבורי� כי הגשמת תכליתו של החוק מחייבת פרשנות שיפוטית שונה

לבי� , היא להבחי� בי� אישה שיש גבר שדואג לפרנסתה ושאחריות המדינה כלפיה מופחתת

_______________ .63 ש"לעיל ה, Ô‰Îעניי� ; 47 ש"לעיל ה, ‡ÁÏÓÏעניי� 132

חברה ומשפט, עבודה ♦ 38

השגתה מחייבת , ללא קשר למידת התרעמותנו מתכלית זו. אישה שאי� גבר הדואג לפרנסתה

. שההסדר החל על עקרות בית ייוש� רק לגבי אות� נשי� שיש בחייה� גבר הדואג לצורכיה�

יכולה להיות מושגת באמצעות ראיית החריג הקבוע בו ככלי ראייתי הגשמת תכלית החוק

ג� בנסיבות שבה� אי� חל , יחד ע� זאת. חלופי להוכחת היעדר תמיכה כלכלית מב� זוג

אלא יתאפשר לאישה להוכיח , לא יוחל באופ� אוטומטי ההסדר החל על עקרות בית, החריג

.ב� זוגהבאמצעי� אחרי� שבפועל היא אינה נתמכת על ידי

˙‡Îʉ ˙ÚÈ·˜ ÈÎÈω ÏÚ Á˜ÈÙ‰ ˙¯·‚‰ :זכאותה של , על פי תקנות הביטוח הלאומי

אובד� היכולת לתפקד באופ� סביר במשק "עקרת הבית לקצבת נכות תיקבע בהתא� ל

נוסח עמו� ולקוני זה כמעט קורא לקיו� הליכי� רשלניי� . 133הא ותו לא, "הבית

קריטריוני� מפורטי� וברורי� שיחולו בכל מקרה של קיי� צור� דחו� בקביעת . ושרירותיי�

נית� להסתפק א� בנהלי� פנימיי� של המוסד לביטוח לאומי , בשלב ראשו�. קביעת זכאות

יש להנהיג מנגנוני בקרה ופיקוח חיצוניי� על , בשלב שני. שיהיו נגישי� לעיו� הציבור

גורמי הבקרה . טוח לאומיהליכי קביעת הזכאות על ידי גופי� הפועלי� מטע� המוסד לבי

, והפיקוח יוודאו בזמ� אמת שכל ההחלטות לגבי זכאות מתקבלות רק על בסיס מידע מלא

.ולאחר שקילת מלוא השיקולי� הרלוונטיי�, לאחר בדיקה עצמאית של כל גור� מקצועי

˙‡Îʉ ˙ÚÈ·˜ ÍÈω ˙¯‚ÒÓ· È˙˜ÂÒÚ˙ ÌÂ˜È˘ ̯‚ ÌÚ ˘‚ÙÓ : ישנ� עקרות בית

המעוניינות להשתלב בשוק התעסוקה א� נמנעות מכ� מחמת היעדר בעלות מוגבלות

מפגש ע� גור� שיקו� מקצועי במסגרת הלי� . מודעות לאפשרויות תעסוקה מתאימות

כפי שמלמד הניסיו� במדינות , קביעת הזכאות יגדיל את סיכויי השתלבות� בשוק התעסוקה

.134שבה� הדבר נעשה

? כיצד–לאלה של נפגעי עבודה השוואת זכויותיה� של עקרות הבית . 2

בהיעדר כל הצדקה מעבר לזו ההיסטורית להבחנה שבי� עבודות המבוצעות על ידי

אנו סבורי� כי זכותה של עקרת הבית לביטוח מפני פגיעה , עקרות הבית לבי� עבודות בשכר

_______________ רת ראו ג� הביקורת המועב; ראו תקנות הביטוח הלאומי לעניי� עקרות בית בעלות מוגבלות 133

'פס, 13ע יא "פד, ‰ÒÈȘÓχ–ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ 1686�01/לח) ארצי(על התקנות בדיו� תקנות הביטוח הלאומי – סביר היה לצפות שמתקי� התקנות): "1979( לפסק הדי� 10–8 תקנות שמכוח� בא למעשה עצ� – [...]1976–ו"תשל, )ביטוח עקרת בית בביטוח נכות(

[...] מה ה� היסודות לדרגת הנכות – כדרכו של המחוקק –ליות יקבע בהנחיות כל, הביטוחבהירות �בכ� שה� לוקות באי, קיימת דר� להכריז על התקנות כפסולות בשל החסר בה�

".הדי��וזאת לא יעשה בית, א� דר� זו רק תפגע במבוטחי�, בסיסית ).ÂÎ� ˙·ˆ˜Ï ˙‡Îʉ ˙ÚÈ·˜· ‰˜ÂÒÚ˙ ıÚÂÈ Ï˘ ÂÓ˜Ó˙) 2007המוסד לביטוח לאומי 134

39 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

מאחר שגובה . 135אמורה להיות שווה לזו של נכי עבודה, עקב ובמהל� ביצוע עבודות הבית

עולה השאלה כיצד , תגמולי� המשולמי� לנפגעי עבודה נגזר מהכנסת� טר� הפגיעהה

?ייקבע הער� הכלכלי שיש לייחס לעבודתה של עקרת הבית

:בספרות עולות שלוש אפשרויות מרכזיות לחישוב ער� זה

˙Â�ӄʉ‰ ¯ÈÁÓ)Opportunity Cost Approach(: קביעת ערכ� של עבודות הבית על

יישומו של מבח� זה . יתה משולמת לאותו אד� אילו עבד מחו� למשק ביתופי התמורה שהי

הכנסת� אילו היו עובדות מחו� , מאחר שלגבי רבות מה�, בעייתי במקרה של עקרות בית

השימוש בשיטה זו יביא להנצחת המצב , למעשה. לבית לא הייתה עולה על שכר המינימו�

.136קבלות סיוע מספיק לש� קיומ� בכבודהקיי� שבו עקרות בית בעלות מוגבלות אינ� מ

¢‰ ÈÁÓ)Market Cost Approach( : קביעת ערכ� של עבודות בית על פי התמורה

כמוב� שבמסגרת מבח� זה קשה לקחת בחשבו� את . שהייתה משולמת בגינ� בשוק החופשי

כמו ג� את הער� המוס� שבביצוע עבודות הבית על ידי ב� , כל הגורמי� הרלוונטיי�

בהיות� עבודות , בעייתיות נוספת ביישומה של הגישה היא שעבודות משק בית. שפחהמ

מאופיינות בכ� שהתשלו� עבור� נמצא בתחתית סול� , המבוצעות בעיקר על ידי נשי�

א� השימוש בגישה זו עשוי להנציח את מצב� של עקרות בית בעלות , לכ�. השכר במשק

.137מוגבלות

„ÈÁ‡Â È˙¯ȯ˘ ¯ÈÁÓ: ערכ� הכלכלי של עבודות הבית באופ� שרירותי ביחס קביעת

הבעיה כא� היא כמוב� בקביעת הגובה . לשכר הממוצע במשק או ביחס לשכר המינימו�

.138השרירותי שעלול לעמוד על שכר המינימו�

אנו מציעי� לאמ� את שיטת מחיר השוק , לאור הבעייתיות הטמונה בכל אחת מהשיטות

אלא , עבודות הבית לא ייקבע בהתא� למחיר השוק בפועלערכ� הכלכלי של: בשינוי קל

שינוי זה דורש ג� שינוי באופ� . 139שוות ער�" גברית"בהתא� למחיר השוק עבור עבודה

_______________ הסיכו� להיפגע פיזית במהל� ביצוע עבודות הבית אינו נופל , בניגוד לסברה הרווחת 135

בשנת , כ� למשל. ואולי א� עולה עליה�, מהסיכוני� הכרוכי� בעבודות מחו� למשק הבית מיליו� גברי� במהל� ביצוע עבודות �14.4 מיליו� נשי� ו15.1הברית � נפגעו בארצות1977

. מיליו� גברי� שנפגעו במהל� עבודת� מחו� לבית�9 מיליו� נשי� ו2.4מת לעו, משק ביתBergman ,83' בעמ, 56 ש"לעיל ה.

.95' בעמ, 15 ש"לעיל ה, ישראל ב�; 163–162' בעמ, 15 ש"לעיל ה, שמיר 136 .15 ש"לעיל ה, שמיר 137 .ש� 138למקצועות " נשיי�"הקביעה מה ה� עבודות שוות בעיקר� נעשית על ידי השוואת מקצועות 139

באמצעות ניתוח עיסוקי� על בסיס קריטריוני� כמו רמת ההכשרה הנדרשת לש� " גבריי�"ראו אריה , אחריות הכרוכה בביצועומידת המורכבות של התפקיד ומידת ה, ביצוע התפקיד

�·ÔÂÁËÈ " 1995–ה"התשנ, ער�תהצעת חוק שכר שווה לעובד ולעובדת בעד עבודה שוו"וול

חברה ומשפט, עבודה ♦ 40

האישה (תחת בדיקת הפ� השלילי בלבד . היישו� של רכיב העיסוק בחוק הביטוח הלאומי

ה במשק הבית ומה היו א� עבד(ייבדק ג� הפ� החיובי , )אינה עובדת מחו� למשק ביתה

גובה הפיצוי ייקבע בהתא� להיק� , על פי שיטה זו). העבודות שביצעה טר� הפגיעה

�8א� שטיפלה ב, כ� למשל. כמו ג� לאור נתוניה האישיי�, העבודות שביצעה עקרת הבית

כ� ג� אישה בעלת הכשרה רלוונטית . ילדי� תהיה זכאית לפיצוי גבוה יותר מא� לילד אחד

.עבודות הבית תהיה זכאית לפיצוי גבוה יותר מאישה נעדרת הכשרהלביצוע

מימו�. 3

אנו מודעי� לכ� שהשוואת זכויותיה� של עקרות הבית לאלה של נכי� כלליי� או לאלה

נציג בקצרה מספר דרכי� אפשרויות לפיזור . של נכי עבודה מחייבת מציאת מקור מימו�

בית בביטוח נכות בתנאי� שווי� לאלה של הנטל הנוס� הנדרש לש� ביטוחה של עקרת ה

מ� הראוי לית� אומד� , בטר� נדו� בדרכי המימו� האפשריות .140קבוצות אחרות באוכלוסייה

לבי� עלויות שיהיו כרוכות בהכרה , בנוגע לפער שבי� עלויות ביטוחה של עקרת הבית כעת

נכו� לדצמבר . תוהשוואת זכויותיה ליתר המבוטחי� שנפגעו בנסיבות דומו, בה כעובדת

לצור� . 17,141141 מספר עקרות הבית בקרב הזכאי� לקצבת נכות כללית עמד על 2009

הנחנו כי כל אות� עקרות בית , חישוב הפער שבי� עלויות ההסדר הנוכחי לעלויות הצעתנו

יהיו זכאיות לזכויותיה� של נפגעי עבודה וכי שיעור קצבת� הבסיסית יעמוד על שיעור

חישוב זה העלה כי גובה . 2009מוצעת ששולמה לנפגעי עבודה בשנת קצבת הנכות המ

ח " מיליו� ש�376העלויות שיתווספו עקב ההכרה בעקרות הבית כעובדות יעמוד על כ

�מדובר ב, א� רק על מנת לסבר את האוז�, המדובר בסכו� משמעותי ללא ספק. 142בשנה

_______________ ÈχȈÂÒ 45 ,188) 1996( ;"שכר שווה לנשי� ולגברי� על פי דירוג המשרות: קנדה "ÔÂ˙ω�Ó

.)1991 (�ÓÌÈω 37 ,31" שכר שווה בעד עבודה שווה באונטריו קנדה: קנדה"; )1997 (39, 42140 Ken Coates, Another World is Possible: The European Social Forum Comes to London,

in EUROPEAN SOCIAL FORUM LONDON 33, 57 (2004). המוסד לביטוח : להל�) (2010 (4 בפרק 3 לוח È˙�˘ ‰¯È˜Ò˙ – 2009המוסד לביטוח לאומי 141

).Ï ‰¯È˜Ò 2009˘�˙ לאומיגובה הקצבה . ח" ש�2,500 עמד על כ2009גובה קצבת הנכות הכללית הממוצעת לשנת 142

עיקר הפער שבי� הזכויות שלה� זכאית עקרת . ח" ש�2,900הבסיסית לנפגעי עבודה עמד על כבית כעת לבי� זכויותיה� של נפגעי עבודה נעו� לא בגובה הגמלה הבסיסית אלא בתוספות

על פי . אות לקצבת תלויי� בגובה של מחצית מ� הקצבה הבסיסיתבראש ובראשונה זכ, הנלוותהעלויות הנוספות מהשוואת זכויותיה� של עקרות בית לאלה של נפגעי , אומד� ראשוני ביותר

לא כל , ראשית. כמוב� שאי� המדובר באומד� מדויק. מיליו� בשנה�376עבודה יעמדו על כרותנו להערי� מהו שיעור עקרות הבית עקרות הבית יוכרו כנפגעות עבודה ואי� באפש

השוואת זכויות מתייחסת א� לשינוי של , שנית. שנפגעות עקב ובמהל� ביצוע עבודות הביתמבחני הס� לקביעת זכאות וכ� לשילוב של מפגש ע� גור� שיקו� כחלק מהלי� קביעת

41 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

את המוסד לביטוח לאומי ח ששולמו בקצבאות מ" מיליארד ש�55 בלבד מהס� של כ0.6%

. באותה שנה

‰˘È‡‰ ÏÚ ÏË�‰ Ïˉ : האפשרות המתבקשת ביותר היא להטיל על האישה עצמה את

א� גבר נשוי שאינו עובד מחו� למשק ביתו יכול לממ� . האחריות לשל� דמי ביטוח לאומי

ספק בעינינו א� ראוי להטיל על עקרת הבית, בר�. אי� כל סיבה שאישה לא תוכל, זאת

החל . שעה שקיימי� גורמי� כה רבי� הנהני� מעבודתה, לבדה את הנטל למימו� ביטוחה

, מעבידו של ב� זוגה(וכלה בנהני� עקיפי� יותר או פחות ) משפחתה(מנהני� ישירי�

נבקש להציע דרכי� שיאפשרו את גיוס המימו� הנוס� מבלי שהנטל ייפול , משכ�). המדינה

מ� הראוי לשוב ולהזכיר כי די בכ� שאישה הייתה עקרת , בהקשר זה. על עקרת הבית לבדה

בית במש� השנתיי� שקדמו לפגיעה שהביאה לנכותה כדי להביא לכ� שיחול עליה ההסדר

זאת ללא קשר להפרשות שביצעה לקר� הביטוח הלאומי . המצמצ� שחל על עקרות הבית

יתכנו מצבי� שבה� כבר עתה י, כלומר. בתקופה שקדמה בלמעלה משנתיי� למועד הפגיעה

עקרת בית נשאה בנטל שווה או גדול יותר של תשלומי דמי ביטוח לאומי מזה של מבוטח

. ולמרות זאת זכויותיה יהיו מצומצמות יותר, אחר

‰�È„Ó‰ ÏÚ ÏË�‰ ˙Ïˉ :כמוה כהטלתו על משלמי המסי� , הטלת הנטל על המדינה

הטלת הנטל על ). יות אחרותבאמצעות העלאת שיעור המס או בגריעתו ממטרות ציבור(

משל� המסי� תיתפס כמוצדקת רק א� תמיכה בעקרות בית תוכר כמטרה הראויה לתמיכת

שלפיו כל פרט בחברה תלוי , 143ריותהכרה שכזו יכולה להתבסס על טיעו� הסוליד. הציבור

או על טיעו� דומה של הנאה , ביתר הפרטי� שבה ואחראי להבטחת רווחת� המינימלית

. 144 עקיפה מהיציבות החברתית ומגידול דור ההמש� שמספקות עקרות הביתציבורית

פחות ממחצית תקבולי המוסד לביטוח 2009 לציי� עוד כי בשנתבהקשר זה מ� הראוי

_______________ , מנגד. קצבהבעקבות שינויי� אלה ייתכ� שיותר עקרות בית ייכנסו בגדר הזכאיות ל. הזכאות

ייתכ� שבעקבות המפגש ע� גור� שיקו� שיעור ניכר יותר מה� ישתלבו בשוק התעסוקה ולא , לאור משתני� בלתי ידועי� אלה. או שהקצבה שתשול� תהיה מופחתת, יזדקקו לקצבה

יש בו כדי לתת מושג על גובה , למרות זאת. האומד� המוצע על ידינו הוא בגדר הערכה בלבדפות שעליה� מדובר ועל כ� שככל הנראה אי� מדובר בעלויות שמוסד ע� העלויות הנוס

.התקציב השנתי של המוסד לביטוח לאומי אינו יכול לעמוד בה�143 Coates ,57' בעמ, 140 ש"לעיל ה. , לפיכ�. מחקרי� מראי� כי רמת ההתנגדות למיסוי תלויה במידה שבה המס נתפס כהוג� 144

להטלת הנטל על משל� המסי� מוכרחה להתלוות פעילות הסברתית אינטנסיבית שתשכנע את .Stanley Feldman & Marco R. הציבור הרחב בחשיבות עבודתה של עקרת הבית

Steenbergen, The Humanitarian Foundation of Public Support for Social Welfare, 45 AM. J. POL. SCI. 658 (2001); I-Fen Lin, Perceived Fairness and Compliance with Child Support Obligations, 62 J. MARRIAGE & FAM. 388 (2000); Marcelo Bergman, Who Pays

for Social Policy? A Study in Taxes and Trust, 31 J. SOC. POL. 289 (2002).

חברה ומשפט, עבודה ♦ 42

למעלה . לאומי המיועדי� למימו� ענפי הביטוח הלאומי התקבלו מגביית דמי ביטוח לאומי

מימו� ממשלתי של , הממשלהממחצית התקבולי� מומנו באמצעות השתתפות מאת

כבר עתה חלק ניכר מקצבאות המוסד לביטוח לאומי , כלומר. 145גמלאות ותקבולי ריבית

אינ� ממומנות ישירות מדמי הביטוח הלאומי אלא באמצעות השתתפות הממשלה בצורות

בנסיבות אלה לא יהיה בהשתתפות המדינה במימו� חלק מ� הקצבאות המשולמות . שונות

.146 משו� שינוי סדרי עול� באופ� שבו פועל המוסד לביטוח לאומי כעתלעקרות הבית

‚Âʉ Ô· Ï˘ „ȷÚÓ ÏÚ ÏË�‰ ˙Ïˉ : שיטה נוספת היא חיוב מעבידו של ב� הזוג

באותו אופ� שבו מבוטח , להפריש כספי� למטרת מימו� הביטוח של בת הזוג שאינה עובדת

קבוע מהמשכורת לטובת תשלו� עצמאי או מעבידו של עובד שכיר נדרשי� להפריש חלק

ההצדקה להטלת המימו� על המעביד נעוצה בהנאתו העקיפה . 147דמי ביטוח לאומי

במצב שבו . כ� שיהיה פנוי להשקיע זמ� בעבודתו, משחרורו של העובד מעול עבודות הבית

ייאל� העובד , קצבת הנכות של עקרת הבית לא תספיק לתשלו� עבור ביצוע עבודות הבית

נית� לומר כי חיוב המעביד במימו� . שעות עבודתו לטובת עבודה במשק ביתולצמצ� את

.של ביטוח הנכות לעקרת הבית יאפשר לו לבטח את עצמו מפני סיכו� זה

˙„·ÂÚ ‰�ȇ˘ ‚ÂÊ ˙· ¯Â·Ú ÒÓ‰ ˙·ˉ ÏÂËÈ· : ההסדר שבו ב� הזוג העובד מקבל

סוימת בער� החברתי של מהווה הכרה מ, נקודות זיכוי ממס עבור בת זוגו שאינה עובדת

וראיית התא המשפחתי " הגבר המפרנס"א� הכרה זו נעשית במסגרת מודל , עבודות הבית

הגבר הוא שמקבל את ההטבה ולא בת הזוג שאינה עובדת מחו� . כיחידה כלכלית אחת

לדעתנו יש לראות את הזכות להעניק טיפול כזכות אינדיבידואלית ולא . למשק הבית

ההכרה בער� של עבודת הטיפול בבית . 148 שלמעשה אינה זכות כללמשפחתית" זכות"כ

שיטה של ביטול . מחייבת מת� פיצוי לב� הזוג שבוחר להישאר בבית ולא לתא המשפחתי

הטבות המס עבור ב� הזוג העובד וניתוב הכס� אל עבר מימו� של ביטוח סוציאלי עצמאי

ת לקד� את השוויו� בי� בני עדיפה מפרספקטיבה המבקש, עבור בת הזוג שאינה עובדת

_______________ .1 בפרק 9בלוח , 141 ש"הלעיל , Ï ‰¯È˜Ò 2009˘�˙ המוסד לביטוח לאומי 145נעיר כי מבנה מימוני זה מהווה סטייה מאחד מהעקרונות שהונצחו במנגנו� הביטוח הלאומי 146

והוא האוטונומיה היחסית שממנה נהנה ', המקורי על בסיס העקרונות שהותוו בתכנית בוורידגאוטונומיה שנבעה במידה רבה ממימו� הגמלאות ; המוסד המסדיר את מנגנו� הביטוח הלאומי

ראו מיכל . ולא בדר� של מימו� ממשלתי, באמצעות תשלומי� ייעודי� לקר� הביטוח הלאומי ·ÈχȈÂÒ ÔÂÁËÈ" מביטוח סוציאלי לשירות ממשלתי–שינויי� במבנה מדינת הרווחה "קורא

67 ,62 ,72) 2004(. . ההכנסות מגובה�6%השיעור הסטטוטורי עומד על כ 147148 Trudie Knijn & Monique Kremer, Gender and the Caring Dimension of the Welfare

States: Toward Inclusive Citizenship, 4 SOCIAL POLITICS 328, 352 (1997).

43 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

ג� כדי להבטיח את עצמאות� בכוח של עקרות בית שאינ� מוגבלות במקרה של , הזוג

.וג� כדי להבטיח את עצמאות� בפועל של עקרות בית בעלות מוגבלות, פגיעה

במקו� סיכו�. יב

אנו רוצי� לנצל , תחת להביא בשנית את טענותינו מגו� המאמר במסגרת סיכו� מפורט

להבהיר את חשיבותו , ת חלקו האחרו� של הדיו� כדי להסביר את הרקע לכתיבת המאמרא

ולהרהר אחר הסיבות לזניחתו של , של ההסדר למציאות חייה� של נשי� בעלות מוגבלות

הרעיו� . על א� חשיבותו הקריטית לנשי� שעליה� הוא חל או עלול לחול, הדיו� בהסדר

דניאלה היא . אישה בעלת מוגבלות וא� לארבעה, הלכתיבת המאמר עלה משיחה ע� דניאל

. שתיארה לפנינו לראשונה את הקשיי� שיוצר הדי� החל עבור עקרות בית בעלות מוגבלות

ניסיונותינו העלו שלל . בעקבות השיחה ניסינו לאתר כתיבה שתעמיק את הבנתנו בנושא

יק נשי� בעלות התפלאנו להבי� שדומה שהסדר ביטוח סוציאלי שכה מעס. מועט ביותר

אינו מהווה עניי� של ממש בא� אחד מתחומי השיח שלכאורה נית� היה לצפות , מוגבלות

לא , הנושא אינו תופס מקו� משמעותי לא בשיח הפמיניסטי, במילי� אחרות. שיעסקו בו

.ולא בשיח הביטחו� הסוציאלי, בשיח הזכויות של אנשי� בעלי מוגבלות

נה כי המדובר לאו דווקא בהזנחה מקרית של הסדר בהדרגה התחילה לחלחל בנו ההב

אלא בקיומו של מתח בי� מציאות חייה� של , הנוגע לפרטי� שנראות� בשיח נמוכה ביותר

בעלי ההשפעה בשיח הציבורי " נציגיה�"לבי� המטרות ש, הנשי� שעליה� חל ההסדר

ו נתפס הטיפול במשפחה ובבית עודנ, על א� חלו� העתי�. והאקדמי מבקשי� להשיג

מפקפקת החברה ובעקבותיה חלק ניכר מהנשי� , בשל מוגבלות�. כתפקידה של האישה

מאחר שהקמת משפחה אינה מובנת מאליה . המוגבלות עצמ� ביכולת� למלא תפקידי� אלה

ה� חוות את המכשולי� העומדי� בדרכ� , 149כלל ועיקר ביחס לנשי� בעלות מוגבלות

ה היא דרכ� להתקרב ככל יכולת� לדימוי החברתי מבחינת רבות מה� הקמת משפח. כדיכוי

נקודה זו עולה בעוצמה מדברי� מתו� ריאיו� ע� אישה בעלת . 150"אישה נורמאלית"של

_______________ שיעור הגברי� הנשואי� בקרב בעלי המוגבלות גבוה משיעור הנשי� הנשואות בעלות 149

ידות והגירושי� בקרב נשי� בעלות מוגבלות כמעט כפול משיעור שיעור הפר. המוגבלות' בעמ, 54 ש"לעיל ה, ראו סבירסקי והרבסט. הפרידות והגירושי� בקרב גברי� בעלי מוגבלות

מהנשי� שאינ� מוגבלות היו �60% עולה כי בעוד ש�80ממחקר שנער� בקנדה בשנות ה; 9 ,TRAUSTADOTTIRראו . בלבד49%יעור הנשי� ע� מוגבלות הנשואות על עמד ש, נשואות

.1 'בעמ ,49 ש"ה לעיל Society’s expectation of women being“: לעניי� זה ראו תיאוריה של אישה בעלת מוגבלות 150

what they are it is not surprising that many of us measure our ‘success’ or ‘failure’ in

חברה ומשפט, עבודה ♦ 44

There is a big difference between a disabled husband and disabled wife. A“: מוגבלות

disabled husband needs a wife to nurture him, but a disabled wife is not seen by society

as capable of nurturing a husband who is not disabled”151.

מבחינת רבות מה� , מעבר לכ�. מבחינת נשי� אלה השילוב בשוק התעסוקה הוא משני

הסיבות לכ� ה� . השילוב בשוק התעסוקה אינו ריאלי או שהוא מהווה אפשרות גרועה ביותר

וכלה בחשיפה לתנאי העסקה נצלניי� 152 החל מרמה נמוכה של השכלה,רבות ומגוונות

שיעור הנשי� בעלות המוגבלות המועסקות בפועל , יהיו אשר יהיו הסיבות לכ�. ופוגעניי�

נשי� בעלות מוגבלות מייחסות חשיבות , במילי� אחרות. 153מחו� למשק בית� נמו� ביותר

כת ההשכלה ובשוק התעסוקה מהווה והשילוב במער, קריטית לאפשרות לטפל במשק הבית

הסדר הביטוח , כפי שיידו� בפסקאות הבאות, לעומת זאת. עבור� פעמי� רבות מטרה משנית

הסוציאלי המעוג� בדי� החל משק� שותפות גורל משונה שבה תפיסות שלעתי� נדירות

חברו יחדיו להנציח את המטרה העיקרית של דיני הביטחו� הסוציאלי, עולות בקנה אחד

.כהגנה על אלה מ� המבוטחי� שבוחרי� להשתלב בשוק התעסוקה

נאבקת על זכות� של נשי� לצאת ) ולמצער הזר� הליברלי שלה(התנועה הפמיניסטית

רואות , מפרספקטיבה זו. מתחו� בית� הפרטי ולהשתלב במוקדי הכוח הקיימי� בחברה

געת בעניינ� של הפעילות הפמיניסטיות בכל הכרה בחשיבות� של עבודות הבית כפו

התנועה לזכויותיה� של אנשי בעלי מוגבלות שמה לה למטרה , באופ� דומה. 154נשי�

מרכזית את מאבק הזכויות כמאבק על היכולת לפרנס עצמ� באמצעות שילוב בשוק

_______________ terms of whether we can return to the role of housewife and mother”) בתו�Morris , לעיל

).76' בעמ, 90 ש"ה :William John Hanna & Betty Rogovsky, Women with Disabilityהדברי� צוטטו אצל 151

Two Handicaps Plus, 6 DISABILITY & SOC'Y 49, 56 (1991). רמת ההשכלה של נשי� בעלות , 56 ש"לעיל ה, Lee & White על פי הנתוני� המופיעי� אצל 152

מוגבלות נופלת ה� מרמת ההשכלה של נשי� שאינ� מוגבלות וה� מרמת ההשכלה של גברי� שנות �8הברית רכשו פחות מ�� בעלות המוגבלות בארצות מהנשי17.4%. בעלי מוגבלות

מהנשי� בעלות המוגבלות 16%רק . מהנשי� שאינ� מוגבלות3.5%לעומת , לימוד פורמאליות מהגברי� בעלי �28% מהנשי� שאינ� מוגבלות ו31%ה� בעלות השכלה גבוהה לעומת

.המוגבלותהברית �בארצות. ראו ש�, 74% על בקנדה שיעור האבטלה של נשי� בעלות מוגבלות עומד 153

, נוס� על כ�. מהנשי�24% מהגברי� בעלי המוגבלות משתתפי� בשוק העבודה לעומת 42% 12%לעומת , מהגברי� בעלי המוגבלות מועסקי� בעבודה במשרה מלאה�30%יותר מ

56%נשי� בעלות מוגבלות המועסקות בעבודה במשרה מלאה מרוויחות בממוצע . מהנשי�ראו . השכר שמרוויחי� גברי� בעלי מוגבלות המועסקי� במשרה מלאהבלבד מ

TRAUSTADOTTIR ,49 ש"לעיל ה. Barbara Bergman: “Anything that romanticizes housework and child careבמילותיה של 154

is bad for women” . ראוFolbre ,86' בעמ, 14 ש"לעיל ה.

45 ♦ביטוח נכות לעקרת הבית

, הזר� השולט בשיח רואה בכל סיוע שאינו סיוע להשתלבות בשוק התעסוקה. התעסוקה

מאליו יוב� כי ההגנה על עובדי� היא . 155על זכויותמאבק פתטי על רחמי� ולא מאבק

לא בכדי מילאה ההסתדרות תפקיד מרכזי , שעומדת בראש מעייניה� של ארגוני עובדי�

ולא בכדי נמנה ביטוח נפגעי עבודה ע� , בעיצובו של מער� הביטוח הסוציאלי הישראלי

. 1953מי משנת שלושת הענפי� היחידי� שנקבעו בנוסחו המקורי של חוק הביטוח הלאו

לכל אלה חוברי� כלכלני� שמרני� המבקשי� לצמצ� את תחולת� של הסדרי הביטחו�

כולל , הסוציאלי ומשקיעי� את מיטב מרצ� בקידו� תכניות המקנות סיוע באמצעות שילוב

. 156על פני סיוע כספי למי שאינ� משולבי� בשוק התעסוקה, שילוב כפוי בשוק התעסוקה

הרואי� בעידוד השילוב בשוק התעסוקה מטרה , הגורמי� האלהלאור צירופ� של כל

אי� תמה כי אי� מי שישמיע את קול� של עקרות הבית ואת העדפותיה� ושאיפותיה� , עליונה

אנו מקווי� כי מאמר זה עושה צעד קט� לשינוי . בכל הנוגע להסדר ביטוח הנכות החל עליה�

יעלה את מודעות הציבור לצורכיה� של הדר� לשינוי עוברת ביצירת שיח ש. באופי השיח

מדובר בתהלי� שראוי שיתחיל . נשי� בעלות מוגבלות בכלל ושל עקרות בית בפרט

במטרה לפתח שיח משת� שבו יגדירו , מהקשבה לקולותיה� של הנשי� עצמ�, "מלמטה"

" פמיניז�"הנשי� עצמ� את הסוגיות שיעמדו על סדר היו� ושיעצבו מחדש את המושג

.תפיסת� האותנטית לגבי מהותה של עצמאות נשיתבהתא� ל

_______________ יטוי רלוונטי ועכשווי לתפיסה זו בהקשר הישראלי נית� למצוא בכ� שמטרתה העיקרית של ב 155

ראו בני פפרמ� . ועדת לרו� הוגדרה כעידוד שילוב� של אנשי� בעלי מוגבלות בשוק התעסוקהכניות ופיתוח כלי� ות, תמורות בתפיסות: שילוב אנשי� ע� מוגבלות בשוק העבודה"

).È‚ Ï˘ ÔÈÈ�Ú 10 ,5 ,6) 2010˘‰" תעסוקה: 'מרווחה לעבודה'התכניות "לסקירה של גישה כלכלית זו ראו למשל אברה� דורו� 156

χ¯˘È· ‰ÏÎÏΠ‰¯·Á :È¢ÎÚ ȯÂËÒȉ Ë·Ó" מקורותיה� ההיסטוריי� והאינטלקטואליי� ).2005 ,לינג עורכי�ידניאל גוטווי� וטוביה פר, אבי בראלי (519כר� ב