עידוד השקעות הון מואב ויניב

18
חוק עידוד השקעות הון בישראל: התעסוקה באזורי הפיתוח בשנים1984-2004 עומר מואב1 ויניב ריינגוורץ2 מאי2006 מרכז שלם המכון החברתי- כלכלי תקציר חוק עידוד השקעות הון קיים במדינת ישראל במשך למעלה מ- 50 שנה. החוק מעודד השקעות הון בהקמת והרחבת מפעלים באמצעות מענקים ממשלתיים והקלות מיסוי, תוך דגש על אזורי הפיתוח. מטרותיו העיקריות של החוק הן פיתוח כלכלי, הגדלת הייצוא, יצירת מקומות עבודה ו פיזור האוכלוסייה. מחקרים קודמים העלו ביקורת רבה על יעילותו של החוק ועמידתו במטרות. מחקר זה סוקר את ממצאי המחקרים הללו ומחדש בב חינת יעילותו של החוק בהש גת היעד של יצירת מקומות עבודה ב- 20 השנים האחרונות. על פי מדגם של12 יישובים בדרום הארץ, המוגדרים" אזור פיתוח א" , להשקעה הכספית של ממשלת ישראל דרך החוק אין השפעה חיובית על התעסוקה. הממצאים מרמזים לכך שמוטב לבטל את החוק ולבחון דרכים ח לופיות לשיפור מצבם של אזורי הפיתוח, כדוגמת השקעה בתשתיות ובחינוך. 1 ד" ר עומר מואב הוא עמית בכיר במרכז שלם ומרצה בכיר במחלק ה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. [email protected] 2 יניב ריינגוורץ הוא דוקטורנט במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

Upload: shay-porat

Post on 14-Apr-2017

49 views

Category:

Documents


2 download

TRANSCRIPT

:חוק עידוד השקעות הון בישראל

1984-2004התעסוקה באזורי הפיתוח בשנים

2 ויניב ריינגוורץ1עומר מואב

2006מאי

מרכז שלם

כלכלי-המכון החברתי

תקציר

החוק מעודד השקעות הון . שנה50-חוק עידוד השקעות הון קיים במדינת ישראל במשך למעלה מ

תוך דגש על אזורי , מענקים ממשלתיים והקלות מיסויבהקמת והרחבת מפעלים באמצעות

יצירת מקומות עבודה , הגדלת הייצוא, מטרותיו העיקריות של החוק הן פיתוח כלכלי. הפיתוח

. העלו ביקורת רבה על יעילותו של החוק ועמידתו במטרותמחקרים קודמים. פיזור האוכלוסייהו

היעד של גת חינת יעילותו של החוק בהשמחקר זה סוקר את ממצאי המחקרים הללו ומחדש בב

, יישובים בדרום הארץ12 מדגם של על פי. השנים האחרונות20- ביצירת מקומות עבודה

להשקעה הכספית של ממשלת ישראל דרך החוק אין השפעה חיובית , "אזור פיתוח א"המוגדרים

לופיות לשיפור הממצאים מרמזים לכך שמוטב לבטל את החוק ולבחון דרכים ח. על התעסוקה

.כדוגמת השקעה בתשתיות ובחינוך, מצבם של אזורי הפיתוח

. ה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושליםר עומר מואב הוא עמית בכיר במרכז שלם ומרצה בכיר במחלק"ד 1

[email protected] . יניב ריינגוורץ הוא דוקטורנט במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים 2

2

הקדמה. 1

החוק קובע מדיניות של מתן הטבות . חוק עידוד השקעות הון נחקק לפני למעלה מחמישה עשורים

, מטרות החוק הן פיתוח כלכלי3.עיקר באזורי הפיתוחב, להשקעות הון במפעלים בכל אזורי הארץ

. וקה ופיזור אוכלוסייהתעס

ביניהם עידוד , בייחוד בשני העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, בצד הישגי החוק

תעסוקה לתושבי , סיוע למדיניות פיזור האוכלוסייה, התעשייה באזורי הפיתוח ובמרכז הארץ

רת הגיעה בין הביקו. לווה יישום החוק בביקורת רבה, אזורי הפיתוח והגדלת מלאי ההון במשק

מאנשי אקדמיה בתחום הכלכלה ואף ממבקר , השאר מאנשי המקצוע בתחום הפיתוח האזורי

. המדינה

לאחר . הפיתוח הכלכלי שליווה את יישום החוק לא היה מספק, 3כפי שמפורט בפרק , ראשית

אקונומית-אזורי הפיתוח מאופיינים בחלקם הגדול ברמה סוציו, שנים רבות והשקעות רבות

, חלק גדול מהמפעלים שהוקמו בעידוד החוק באזורים אלו הינם בענפים מסורתיים. נמוכה מאוד

התגלה כי החוק יוצר עיוותים , שנית. שלא עמדו בתחרות העולמית ונסגרו לאחר מספר שנים

. החוק מסבסד את הון שלעיתים מחליף ביקוש לעובדים. ופוגע בדרכים רבות ביעילות הכלכלית

התערבות , כמו כן. ומביא לניצול לא מלא של ההוןסוד ההון פוגע ביעילות הקצאתוסב, ובנוסף

פוליטית ושיקולים זרים באו לידי ביטוי במתן מענקים והטבות למפעלים באזורים מבוססים

ההטבות סופן שהן מגיעות לכיסי , ובמקרים רבים, על חשבון אזורים עניים יותר, יחסית

. ש לתושבי אזור הפיתוחהמשקיעים ללא תרומה של ממ

תעסוקה באזורי -מחקר זה בוחן את אפקטיביות החוק בהשגת אחת ממטרותיו המרכזיות

בשנים , אשר זכו לסיוע נרחב דרך החוק, יישובים בדרום הארץ12בחרנו במדגם של . הפיתוח

המצב ואת, ביישובים אלו בדקנו את היקף ההשקעות שבוצעו בסיוע החוק מצד אחד. 1985-2004

מצד , כפי שמתבטא באחוז מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה ובאחוזי האבטלה ביישוב, התעסוקתי

.שני

סוקר את 4פרק ; סוקר את הספרות הרלוונטית3פרק ; כולל הסבר על החוק ומטרותיו2פרק

5פרק ; בכל הארץ וביישובי המדגם, היקפי ההטבות שניתנו במשך השנים הרלוונטיות למחקר

מסכם 6פרק ; הספציפיקציה האמפירית והממצאים, המחקר ומקורותיהם את נתונימתאר

.ומציע מסקנות

בחלוקה חלים . ומרכז הארץ' אזור פיתוח ב', אזור פיתוח א–החוק מחלק את מדינת ישראל לשלושה אזורים 3

/http://www.moital.gov.il: ת"ראה אתר משרד התמ. לים פוליטיים ואחריםמשיקו, שינויים מפעם לפעם

3

חוק עידוד השקעות הון . 2

4.חוק עידוד השקעות הון קובע מדיניות של מתן מענקים והטבות מס להשקעות הון במפעלים

:עו מספר מטרות לחוק נקב5.ומאז עבר מספר שינויים, 1950החוק נחקק לראשונה בשנת

לשם פיתוח , משיכת הון לישראל ועידוד היוזמה הכלכלית והשקעות הון מחוץ לארץ .א

.כושר הייצור של משק המדינה

ניצול יעיל של אוצרות המדינה ויכולתה הכלכלית וניצול מלא של כושר ייצורם של .ב

.מפעלים קיימים

.שיפור מאזן התשלומים של המדינה .ג

.צואהקטנת הייבוא והגדלת היי .ד

.קליטת עלייה .ה

.פיזור מתוכנן של האוכלוסייה .ו

.יצירת מקורות תעסוקה חדשים .ז

המתבצע בשתי , הדרך להגשמת מטרות החוק עוברת דרך מתן תמריץ להשקעות הון בישראל

החברה המבצעת את ההשקעה זוכה למענק . הראשונה היא מתן מענקים ישירים. שיטות עיקריות

מטרת . 'שיטה זו תקפה רק עבור אזור עדיפות א. מסך ההשקעהבדרך כלל בשיעור נתון , כספי

השיטה השנייה . המענקים היא הקטנת הסיכון למשקיע ועידוד הפעילות הכלכלית באזורי פיתוח

או שיעורי פחת , שיעורי מס מופחתים או פטור ממס חברות: היא מתן תמריצים דרך מערכת המס

חלק מתמריצים אלו מוגבלים בזמן . החייבת במסמוגברים וניכויים מיוחדים לקביעת ההכנסה

שנים מרגע שיש לחברה הכנסה 7שיעורי המס המופחתים הינם לתקופה של , למשל. ואחרים לא

. שנים5מתבצע במשך , שמשמעותו דחיית תשלום המס, הפחת המואץ; חייבת

:הפעילויות הזכאיות להטבות הגלומות בחוק הינן

.או חלק ממנוהקמתו או הרחבתו של מפעל .א

.הרחבתו או רכישתו של נכס שהוא בניין להשכרה, הקמתו .ב

.השקעה של תושב חוץ בהונו של מפעל או בנכס .ג

. שנים לפחות7הלוואה של תושב חוץ במטבע חוץ לפירעון במשך .ד

בנייני מטה , וכולל גם בתי מלון, השימוש במונח מפעל בנוסח החוק הוא שימוש רחב מהמקובל(

.) ומנהלה וכדומה

.הוצאת שוקן, "'כרך ה, מס הכנסה) "2002(' א, רפאל: הרחבה נוספת ראה גםל 4כך שאזורים אלו זכאים להטבות גדולות , )אזורי עדיפות לאומית( נוספה ההגדרה של אזורי הפיתוח 1959 בשנת 5

נוסף קריטריון של ייצוא 1979בשנת ; פה הטבה של מענק כספי בשיעור מסוים מההשקעה נוס1967בשנת ; יותרונוסף , אשר הומרו במענקים מוגדלים עבור אזורי הפיתוח, בוטלו הלוואות הפיתוח1986בשנת ; למטרות החוק

פטור ממס -בו יכול המפעל להמיר את הזכאות למענק בהטבות מס , "המסלול החלופי"מסלול הטבות מס בשם ומסלול ) בכל אזורי הארץ( הלוואה בערבות המדינה -נוספו שני מסלולי הטבות , 1990בשנת ; חברות למספר שנים

, השינוי המהותי האחרון התרחש לפני כשנה; )רק באזורי הפיתוח( הלוואה בערבות מדינה בתוספת מענק -משולב וכן מסלול מס חברות , יווידנד להשקעות גדולות במיוחדפטור ממס חברות ומס ד: וכלל הוספת שני מסלולים חדשים

.'באזור עדיפות א, ומס דיווידנד מופחתים

4

לא קיימים נתונים זמינים בחלוקה לפי ' ד-ו' לגבי סעיפים ב. 'ג-ו' מחקר זה מתמקד בסעיפים א

. יישובים

מרכז ההשקעות . ת"אשר כפוף למשרד התמ, "מרכז ההשקעות"על מימוש החוק מופקד גוף בשם

כו מפעלים מאושרים אלו יז. לחברות העומדות בתנאי החוק" מפעל מאושר"נותן מעמד של

מיקום באזור עדיפות , מספר מועסקים(בהתאם לתנאים בהם עמדו , בהטבות הגלומות בחוק

).לאומית וייצוא

סקירת ספרות. 3

ליוו את החוק ויכוחים רבים אשר מצאו את דרכם 1950 -מאז חקיקת חוק עידוד השקעות הון ב

. חות שנתיים"דוגם מבקר המדינה התייחס לחוק בלמעלה מחמישה . אל הספרות המחקרית

, הסקירה פותחת במחקרים הבודקים מגוון של סוגיות בנושא הפיתוח האזורי והפיתוח הכלכלי

בדיקת , לפי מיקום ההנהלות, לפי סוג בעלות, ובהן בדיקת מיקומי המפעלים לפי התפלגות ענפית

בבדיקת בהמשך מוצגים מחקרים העוסקים . ראיונות עם בעלי מפעלים וכדומה, יציבות המפעלים

וכן מחקרים הבודקים חוקים דומים , השפעות החוק על היעילות הכלכלית של נצילות ההון

מחקר זה הינו המחקר הראשון שבוחן . ולבסוף מוצגים ממצאים מדוחות מבקר המדינה. ב"בארה

.בצורה שיטתית את השפעת החוק על יעדי התעסוקה בשני העשורים האחרונים

קעות הון על התעשייה באזורי הפיתוח השפעת חוק עידוד הש3.1

גרדוס . לאורך השנים נעשו מספר מחקרים שבודקים את התפתחות התעשייה באזורי הפיתוח

-1965בשנים , בודקים את רמת התיעוש ומאפייניה באזורי המרכז והפיתוח) 1976(וקרקובר

יוני יותר של התעשייה תוך פיזור שוו, הם מוצאים כי רמת התיעוש באזורי הפיתוח גדלה1971.6

וכן מגמה מדאיגה של , הם מוצאים ירידה בגיוון הענפי באזורי הפיתוח, יחד עם זאת. בארץ

" ענפים צומחים"לעומת דומיננטיות של , באזורי הפיתוח" ענפים מפגרים"דומיננטיות של

. מגמה זו הולכת ומתעצמת לאורך שנות המחקר. במרכז

ההנהלות מתרכזות במרכז , יקום המפעלים הינו באזורי פיתוחמוצא שלמרות שמ) 1982(רזין

-אשר מעסיקים כ, מהמפעלים באזורי הפיתוח60%-הנהלתם הראשית של קרוב ל, למעשה. הארץ

מה שמשפיע בין השאר על אפשרויות תעסוקתם של , ממוקמת במרכז הארץ, מהמועסקים80%

בודק את מבנה הבעלות במפעלים ) ו"תשמ(רזין ). ד"ראה גם רזין תשמ(בכירים באזורי הפיתוח

, כלומר מצב בו בעלי המפעל אינם תושבי אזור הפיתוח, נמצא כי בעלות חיצונית. באזורי פיתוח

מיקום מרוחק של ההנהלה מעלה את סיכויי : הינה לרוב בעלת השפעה שלילית על אזור הפיתוח

' עמ, )106(ו "כ, רבעון לכלכלה, "הפער התעשייתי בין מרכז לפריפריה בישראל) "1980(' ועיני י' י, גרדוס: ראה גם 6

275-262.

5

ת והתפוקות עם הסביבה המפעל להיסגר ובעלות חיצונית מקטינה את היקף קשרי התשומו

אלא ממגוון , רזין מוצא שיציבות המפעל לא מושפעת מהישוב בו הוא ממוקם, כמו כן. 7הקרובה

גיל המפעל , )ככל שהמפעל גדול יותר כך קטן הסיכוי שייסגר(גודל המפעל : משתנים אחרים

, )ותיקיםנוטים להיסגר יותר ממפעלים , השנים הראשונות5בפרט במהלך , מפעלים צעירים(

כמו כן פירמות רב , היהלומים וההלבשה והעור נוטים להיסגר יותר, מפעלים מענפי הטקסטיל

. מפעליות נוטות להיסגר פחות מפירמות בעלות מפעל אחד

מעובדי אינטל 11%הוא מוצא כי רק . בוחן את השפעות מפעל אינטל בקריית גת) 2004(רזין

בקרב שאר המפעלים המקומיים 57%-ת ממוצע של כלעומ, קריית גת מתגוררים בקריית גת

. מעובדי הקבלן במפעל מתגוררים בקריית גת67.5%, לעומת זאת. באזור התעשייה במקום

וטוען , תפוקה רב אזורי-הוא בונה מודל תשומה. בוחן את התעשייה בקריית גת) 2004(פלזנשטיין

הוא מוצא כי 2001עבור שנת , ך למשלכ. כי פארק התעשייה מהווה מנוע עיקרי לכלכלה המקומית

. מיליון שקלים בלבד831 מיליארד שקלים לעומת תשומות של 5.5התפוקה במקום עלתה על

, ערד, חצור, קריית שמונה: מבצעים סקר בקרב מפעלי תעשייה בשש ערים) 1989(שפר ופרנקל

כי , )1976(גרדוס וקרקובר באופן עקבי לממצאים של , הם מוצאים. דימונה ומצפה רמון, ירוחם

מהמועסקים 80%-וכ, רוב העובדים מועסקים במפעלים השייכים לענפי תעשייה שאינם צומחים

, )ו"תשמ(באופן עקבי עם הממצאים של רזין . בתעשייה בערים אלו הינם עובדים בלתי מקצועיים

והשפעתם , וקההם מוצאים כי מפעלים בבעלות מקומית דומיננטיים יותר ביצירת מקומות תעס

אך לטענתם שיעור העובדים הבלתי מקצועיים במפעלים אלו גבוה , העקיפה גדולה יחסית

יש לציין כי מפעלים בבעלות מקומית חשופים פחות להשפעה של חוק עידוד השקעות . במיוחד

ולכן אינם עומדים בתנאי , רוב המפעלים הללו הם קטנים יחסית. א: משתי סיבות עיקריות, הון

ולכן התמריץ שלהם לקבוע , מפעלים אלו נמצאים בבעלות מקומית. ב; עידוד השקעות הוןחוק

מסך המפעלים 70%, ואכן. גם ללא קשר למענקי ההשקעות, את מקומם בישוב אחר קטן יחסית

וכן , ציינו כי שיקולי המיקום לא הושפעו מהכוונה ציבורית) לא רק אלו שבבעלות מקומית(

החוק לעידוד השקעות הון מהווה גורם , יחד עם זאת. ה מיקום אלטרנטיבישמרכז הארץ לא היוו

מן המפעלים 2/3-כ. והוא היה התמריץ החשוב ביותר בקרב מפעלים שקיבלו סיוע ממשלתי, חשוב

.הללו ציינו כי החוק השפיע עליהם בבחירת המיקום

ומוצאים כי הפער , הפיתוחמבצעים ניתוח כוללני של השפעת החוק על אזורי) 1992(רזין ושוורץ

כך שתעשיות עתירות ידע מדירות רגליהן , בהרכב הענפי של המפעלים ממשיך להיות דומיננטי

הפער בין אזורי המרכז והפיתוח השתנה במשך השנים מפער כמותי לפער . מאזורי הפיתוח

זורי הקטינו את התמריץ היחסי להשקעה בא90-נמצא כי השינויים בחוק בשנות ה. איכותי

ופחות בפיזור , כך שעידוד התעשייה מתמקד בעידוד השקעות ובצמיחה תעשייתית, הפיתוח

נמצא כי החוק אפקטיבי במיוחד במשיכת תעשיות לאזורים בשולי . התעשיות אל אזורי הפיתוח

וזאת על חשבון אזורים מרוחקים , )חיפה ובאר שבע, ירושלים, תל אביב(המטרופולינים הגדולים

, קניות מספקים מקומיים–עם יחידות כלכליות אחרות קשרי תשומות ותפוקות הינם מכלול הקשרים של המפעל 7

.ב"רכישת שירותים מקומיים וכיו

6

בין , פערים בין אזורי הפיתוח לאזורי המרכז) 1995(בודה מאוחרת יותר מוצאת שוורץ בע. יותר

8.השאר בפיתוח תשתיות ובהון אנושי

השפעת חוק עידוד השקעות הון על היעילות הכלכלית3.2

טוענים שהסובסידיה יוצרת , 1974-1979במחקר שהתבצע עבור השנים , )1982(ליטוין ומרידור

עבור כל אחת , ג"דף במפעלים המאושרים הגורם לנזק ישיר של חצי אחוז מהתממלאי הון עו

ל גורמים לירידה בשער החליפין ולפגיעה "לטענתם זרמי הון עודפים מחו, בנוסף. ל"מהשנים הנ

.כתוצאה חל גידול ביבוא וצמצום בהיקף הייצוא. בתנאי הסחר

גורם לניצולת נמוכה יותר של ההון , קהנובע מהסבסוד הגלום בחו, העודף המדובר במלאי ההון

חברות תעשייתיות בארץ ומגלה שההון הפיזי 354בוחן מדגם מייצג של ) 1976מורבץ . (הפיזי

בהשוואה בינלאומית מתגלה כי יחסית למדינות לא . מהזמן47%-35%מנוצל בממוצע רק במשך

בקולומביה מנוצל ההון -ל כך למש. מפותחות ההון הפיזי בישראל נמצא בניצולת נמוכה במיוחד

ממצאים אילו מרמזים לכך . מהזמן62%- מהזמן ובפיליפינים ב71%-במלזיה ב, מהזמן79%-ב

. ולכן סביר שסבסוד ההון לא יסייע לתעסוקה, שהבעיה באזורי הפיתוח אינה דווקא מחסור בהון

המחקר מוצא כי , ןואכ. מפחית את התמריץ להתייעל בניצול ההון, שאין בו מחסור, סבסוד להון

. יחסית לשאר אזורי הארץ, נצילות ההון באזורי הפיתוח הינה נמוכה יותר

המחקר מוצא קשר הדוק בין שיעור . 1972-1984מציג ממצאים דומים עבור השנים ) 1986(ברגמן

כפי שעולה , ישנה הצטברות של כושר ייצור שאינו מנוצל. התמיכה בהשקעות לבין נצילות ההון

-כמו כן מתגלה עלייה ביחס הון לשעת עבודה וביחס הון. תוצר-שאר מהעלייה ביחס הוןבין ה

נצילות נמוכה זו של ההון מסבירה חלק מההאטה בפריון הכולל . 1972-1984תפוקה עבור השנים

, עתירות ההון. גורמים אלו משפיעים גם על מצבם של אזורי הפיתוח. 1973שהתרחשה מאז

, כלומר ישנו סבסוד יתר של ההון, נמצאת גבוהה יותר בעיירות הפיתוח, סקכלומר יחס ההון למוע

התמריץ העיקרי להשקעה בעיירות הפיתוח הוא דווקא . כפי הנראה על חשבון הביקוש לעובדים

לשני סוגי פרויקטים אלו נטייה . לפרויקטים בכדאיות נמוכה ופרויקטים שנוטים להבשיל מהר

) 1965-1985(נמצא כי בשני העשורים שלפני עריכת המחקר , ם זאת יחד ע9.להתגלות כקצרי טווח

.חלה עלייה במשקלם של אזורי הפיתוח בתעשייה

:ראה גם 8

.21-12' עמ, )124(ב "ל, רבעון לכלכלה, "התמריץ האפקטיבי הגלום בחוק עידוד השקעות הון) "1985(' ד, שוורץג "ל, רבעון לכלכלה, "וקה באופקיםתרומת התמריצים הממשלתיים הישירים לפתרון בעיות התעס) "1986(' ד, שוורץ

.563-555' עמ, )128(, עבודת דוקטור, "השפעת חוק עידוד השקעות הון על ההשקעות בתעשייה בערי הפיתוח) "1990(' ד, שוורץ

.ירושלים, האוניברסיטה העבריתהרשות , והתכנון משרד הכלכלה– 1' נייר עמדה מס, "האם לשנות את חוק עידוד השקעות הון) "1994(' ד, שוורץ

.לתכנון לאומי וכלכליוכי , גבתה מחיר גבוה, בדגש על ענף הטקסטיל, 1958-1965מוצא כי מדיניות פיזור התעשייה בשנים ) 1979(תורן 9

.היה מאמץ של המדינה להסתיר זאת

7

ב והשלכותיהם"בארה) Enterprise Zones( אזורי יזמות 3.3

ב ישנן מדינות אשר נוקטות אף הן בצעדים לעידוד התעשייה באזורים לא מפותחים או "בארה

בהם חברות נהנות , )Enterprise Zones" (אזורי יזמות" לכך היא הגדרת השיטה העיקרית. עניים

ב קיים "גם בארה. ב" מדינות בארה40-שיטה זו נהוגה בלמעלה מ. מהקלות מס ותמריצים נוספים

על Enterprise Zones -כך למשל נבדקת השפעת הקמת ה. ויכוח לגבי יעילותם של אזורים אלו

1980-1990בין השנים , ב" מדינות בארה22-הנכסים בערים קטנות בשוק הדיור ועל עליית מחירי

)Engberg and Greenbaum 1999 .( השערתם היא שהעלייה בהכנסות של תושבי האזור תמצא

נמצא כי לאזורי היזמות השפעה קטנה , ברם. לשוק הדיור המקומי) לפחות בחלקה(את דרכה

המתבטא בשיעור נכסים , קוש גבוה במיוחד לדירותשוקי דיור בהם קיים בי. ביותר על שוק הדיור

אזורי יזמות , רק כאשר קיים ביקוש גבוה לדיור. לא מאוכלסים נמוך במיוחד מהווים יוצא דופן

נמצא כי באזורים המאופיינים בביקוש נמוך , ברם. תרמו לביקוש נוסף ולעליית מחירי הדירות

. רך הדירותאזורי היזמות פוגעים בשיעור הצמיחה בע, לדירות

) Greenbaum and Engberg (2004 מתמקדים בהשפעה של קיום אזור יזמות על פירמות בשש

. לאזורי היזמות אין בממוצע השפעה על שיעורי התעסוקה וההכנסה, לטענתם. ב"מדינות בארה

התברר שפירמות ותיקות הושפעו , בעוד פירמות חדשות הושפעו לטובה מקיומו של אזור יזמות

1989-1995 מדינות בשנים 13-מחקר נוסף המתייחס ל. כך ששתי ההשפעות קיזזו זו את זו, לרעה

ביצוע ניתוח עלות תועלת של , לעומת זאת). Peters and Fisher 2002(מגיע לתוצאות דומות

80%-עבור כ). Sridhar 2001(תכנית אזורי היזמות של מדינת אוהיו מראה על תרומה חיובית

10.א שהתועלת עולה על העלותמהאזורים נמצ

מכיוון 11.נושא נוסף שנבדק הוא השפעות פוליטיות בתהליך בחירת המיקום של אזורי היזמות

קיים חשש שפוליטיקאים מאזור , שלדרג הפוליטי השפעה רבה על מדיניות עידוד ההשקעות

יותר הזקוקים , על חשבון אזורים מפותחים פחות, מסוים יסיטו השקעות לאזורים אלו

כך לדוגמא נמצא כי מדיניות מיקום המפעלים באלבמה הושפעה משיקולים פוליטיים . להשקעות

)Couch and Barrett 2004 .(מה שהביא לכך , שיקולים אלו גברו על הקריטריונים המקצועיים

מעיון -מחקר זה רלוונטי גם לישראל . שאזורי היזמות לא מוקמו באזורים הזקוקים להם ביותר

כי מרכז השקעות נראה כי אחוז נמוך ביותר מתוך מענקי ההשקעות מופנה לאזורים במסמ

). 4ראה פרק (אקונומי הנמוך -למרות מצבם הסוציו, ערביים

:ראה גם 10

Felsenstein D., J. Persky (1999) "When is a Cost Really a Benefit? Local Welfare Effects and Employment Creation in the Evaluation of Economic Development Programs," Economic Development Quarterly, 13 (1), 46-54. Boarnet M. J. (2001) "Enterprise Zones and Job Creation: Linking Evaluation and Practice," Economic Development Quarterly, 15 (3), 242-254.

:ראה גם 11Greenbaum R. (2004) "Siting It Right: Do States Target Economic Distress When Designating Enterprise Zones?" Economic Development Quarterly, 18 (1), 68-80.

8

מבקר המדינה3.4

כבר בשנת 12.חות שנתיים"מבקר המדינה התייחס לחוק עידוד השקעות הון בלמעלה מחמישה דו

למרות , 1974 על שתי תכניות השקעה שאושרו בשנת מותח המבקר ביקורת) 30ח "דו (1979

ולאחר הקמת , המבקר טען כי סקרי הכדאיות אינם ברמה מספקת. ספקות באשר לכדאיותן

.המפעלים נאלצה המדינה לנקוט צעדים נוספים בכדי לסייע להם לשרוד

ר קיבלו מציין המבקר כי מרכז ההשקעות אינו בודק האם המפעלים אש, )43ח "דו (1992בשנת

המבקר גם מותח ביקורת על תחזיות . הטבות עומדים ביעדי התעסוקה והייצוא אליהם התחייבו

וכן על , אשר לטענתו מבוססים לעיתים על הנחות לא מציאותיות, הרווח אותם מנפקים המפעלים

המבקר אף ). על ידי הבנק לפיתוח תעשייה(ת "אופן בדיקת הכדאיות שמבוצעת עבור משרד התמ

המבקר ביצע . אשר אושרה לו השקעה למרות חוסר כדאיות כלכלית, ר מקרה של מפעל בנגבמתא

בדיקת כדאיות משלו והגיע למסקנה כי ההפסד למשק יהיה גדול ביותר מכפליים מהאומדנים

יש לציין שמקרה של אישור השקעה למרות חוסר כדאיות כלכלית חוזר על עצמו . המקוריים

' ב52ח מספר "ובדו, )1996שנת (47ח מספר "בין השאר בדו, קרחות המב"מספר פעמים בדו

)2001.(

ביצע המבקר סקר בין המפעלים שביצעו השקעה מאושרת עד שנת ) 46ח מספר "דו (1995בשנת

מפעלים 49מתוכם , מיליון דולר240שקיבלו מענקים בסך , מפעלים159הסקר כלל . 1992

המפעלים . מפעלים גדולים שהורחבו16-שהורחבו ו) דים עוב500עד ( מפעלים קטנים 94, חדשים

-והיו אמורים להגדיל את מספר המועסקים ב, מיליון דולר100הגדולים קיבלו מענקים בסך

מהמפעלים לא 75%המבקר אף מצא כי . 4,800-מספר המועסקים פחת ב, בפועל. עובדים2,600

כך שספק אם היו כדאיים , )ומות עבודההגדלת הייצוא ויצירת מק(עמדו בשני היעדים שנבדקו

. למשק הלאומי

המבקר . גורס המבקר כי יש להקים ועדה במטרה לערוך שינויים בחוק) 'ב52דוח (2001בשנת

מפעלים שאושרו 276בקרב , 1998-99שערך מרכז ההשקעות בשנים , מציג מסקנות של סקר

54%הייצוא היה , מן התחזיות55%תה הסקר חושף כי תפוקת המפעלים בפועל היי. 90-92בשנים

הפער הגדול ביותר בין התחזית למציאות . מהתחזיות44%ומספר המועסקים היה , מהתחזיות

מספר המועסקים – מליון דולר 20שהיקף מכירותיהן השנתי עולה על , היה בחברות הגדולות

. בלבד מן התחזיות34%עמד על

:חות עבור השנים"ות הון בדוהתייחס המבקר לחוק עידוד השקע, חות המבקר המתוארים בהמשך"בנוסף לדו 12

.1997- ו1993, 1984, 1982

9

1984-2004תנו בשנים תיאור כמותי של ההטבות שני. 4

בין השנים , בפרק זה נתאר תיאור כמותי של ההטבות שניתנו במסגרת חוק עידוד השקעות הון

וכן את מספר , במיליוני דולרים, ניתן לראות את היקף אישורי ההשקעה1 בתרשים 1984-2003.13

מספר האישורים ישנה עלייה ב1992ניתן לראות כי עד שנת . ל"עבור השנים הנ, אישורי ההשקעה

במספר חלה ירידה 1992-מ. 1992- אישורים ב911- עד ל1984 אישורים בשנת 281-מ, שניתנו

הכספי של ניתן לראות מגמה דומה בהיקף . 2003 אישורים בשנת 386עד לרמה של , האישורים

המאופיינות באישורים בהיקפים, 2002-ו, 1996, 1992 : שנים יוצאות דופן3 ישנן .האישורים

דוגמת אינטל , הסיבה לכך היא מספר קטן של אישורים לחברות גדולות במיוחד. גבוהים במיוחד

מגמה זו של מתן אישורים בהיקף גבוה במיוחד נראית בעייתית עקב הסתמכות גדולה . וטאואר

שהראה שחברות גדולות המדינה וכן בעקבות דברי מבקר , מדי על מספר מועט של מפעלים

.מתקשות יותר לעמוד ביעדי התעסוקה להם הן התחייבו

תרשים 1. מספר והיקף אישורי ההשקעה במשק בשנים 1984-2003

641824 777

1014838

1119

1407

1822

3420

21171985

2310

5035

1676 1588

1030

14661230

4283

813

281 304 324 374 338 336450

601

911

645 675 628 677438 419 347

492 429 395 386

1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003

היקף אישורי השקעות (מיליון דולר) מספר אישורי השקעות

. עדיין לא היו זמינים בעת כתיבת המחקר2004הנתונים עבור שנת 13

10

ניתן לראות . )לפי היקף ההשקעות ( מתאר את התחלקות ההשקעות לפי אזורי הפיתוח2תרשים

בשנת 88%- לבין כ1984 בשנת 34%- בין כנע' היקף ההשקעה באזור פיתוח אכי לאורך השנים

אך החל משנת ', המגמה הכללית היא של עלייה באחוז ההשקעות המופנה לאזור פיתוח א. 1999

. חל שינוי במגמה זו 2000

מתוך סך היקף ההשקעה 14, אישורי ההשקעה בענפי הצמיחהשיעור מתאר את 3תרשים

66%לבין , )1988שנת (23%אשר נע בין , שונות רבה באחוז זהקיומה שלניתן לראות . במפעלים

. נמוך מהממוצעענפי הצמיחה באזורי הפיתוחראוי לציין שחלקם היחסי של ). 1985שנת (

תרשים 2. התפלגות אישורי ההשקעה לפי אזורי פיתוח 1984-2003

34.6

39.1

57.9

44.4

63.4

72.2 71.2

58

62.8

74.477.8

83.5 83.2 81.9 83

87.985.7

71.3

81.2

76.3

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003

%

אזור פיתוח א' אזור פיתוח ב' מרכז הארץ

.תוכנה, מכניקה ומכונות, אלקטרוניקה וחשמל: הם, כפי שהוגדרו על ידי מרכז השקעות, ענפי הצמיחה 14

11

תרשים 3. אחוז אישורי השקעה בענפי צמיחה, מתוך היקף ההשקעה בתעשייה 1985-2003

66%

35%

54%

23%

59%

37% 38%

28%24%

43%

36%

61%

32%

43%46%

48%

37%

52%

39%

0%

10%

20%

30%

40%

50%

60%

70%

80%

90%

100%

1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003

ניתן לראות כי מפעלים 15. אישורי ההשקעה שיועדו למפעלים קטניםשיעור מתאר את 4תרשים

ובעיקר , וזאת בלי התחשבות בתרומתם ליעדי החוק, יותר מן ההטבותקטנים זוכים לחלק קטן ב

שהראה כי החברות הגדולות , מדיניות זו תמוהה גם עקב ממצאי המבקר. לעידוד התעסוקה

.ולכן כדאיות ההשקעה בהן נמוכה יחסית, מתקשות לעמוד בתחזיותיהן

תרשים 4. אחוז אישורי השקעה במפעלים קטנים, מסך היקף ההשקעות, בשנים 1993-2003

6.6% 6.9% 6.3% 6.0% 5.0% 7.3% 9.3% 8.7% 8.6% 10.8% 10.0%

0%

10%

20%

30%

40%

50%

1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003

.מפעלים שביצעו השקעה של עד מיליון דולר 15

12

מסך 1.5%- ל0.07% נעים בין 16קמים ביישובים ערבים ודרוזיםאישורי ההשקעה במפעלים הממו

מיליון דולר 10- הושקעו כ1998כך למשל בשנת . השנים האחרונות10-היקף אישורי ההשקעה ב

הדבר נובע ככל ). מיליארד דולר1.6-כ( בלבד מסך היקף ההשקעה 0.6%- כ–ביישובים ערבים

52ח "מבקר המדינה מתייחס לנושא בדו. בים אלוהנראה מהביקוש הקטן לאישורי השקעה ביישו

והוא מדגיש כי תשתיות התעשייה במגזר הערבי אינן גדולות מספיק ואינן , 2001לשנת ' ב

עולה הרושם . ומרתיע יזמים אחרים, מה שמקשה על יזמים הפועלים במקום, מפותחות מספיק

.בים ערביםחוק עידוד השקעות אינו הכלי המתאים לעידוד התעסוקה ביישוש

תיאור המחקר. 5

נתונים5.1

:מקורות נתונים

.1984-2004בשנים , "מקבלי גמלה מהשירות להבטחת הכנסה", סקרי הביטוח הלאומי

.1984-2003חות מרכז השקעות לשנים "דו, המסחר והתעסוקה, משרד התעשייה, מרכז השקעות

ונים משנים מוקדמות יותר לא היו נתחלק מהמכיוון ש, 2004 עד 1984המחקר התמקד בשנים

משום , יישובים760-הכולל כ', החלטנו להתמקד באזור עדיפות א. לא מלאיםוחלקם בנמצא

– דרום הארץבפרט בחרנו להתמקד בישובים ב. רבי מוגדר בחוק הסיוע המעבורושהוא האזור

1,000ה העולה על בעלי אוכלוסי יישובים12בדרום הארץ ישנם רק . איזור מוכה אבטלה ועוני

מהווים את יישובים אלו . השנים האחרונות7- אשר בתחומם מפעלים שקיבלו מענקים ב,נפשות

17.קבוצת המדגם

שמקורם מרכז ההשקעות ,2004 עד 1984אישורי ההשקעות שניתנו בשנים בסיס הנתונים כולל

. ס" הלאומי והלמסקרים של הביטוחהוא נתונים על האוכלוסייה והתעסוקה המקור ל. ת"בתמ

מספר מקבלי דמי אבטלה ומספר , מספר מקבלי קצבת הבטחת הכנסה: נתונים אלו כוללים

.התושבים המתגוררים ביישוב

מתודולוגיה5.2

, מתאם בין היקף ההשקעות שהתבצעו ביישוב מסוים בתקופה מסוימתשל בודקת קיומוהעבודה

כאשר ישנה עלייה , כלומר. מאוחרות יותר ותאו בתקופ, המועסקים בתקופה זושיעורלבין

, נצפה לעלייה במספר המפעלים במקום, במפעלים המקבלים אישורים להשקיע ביישוב מסוים

וכך גם לגבי מקבלי , שיעור האבטלה בעיר ירד עקב עלייה בביקוש לעובדים במקוםהאם ונבדוק

. קצבת הבטחת הכנסה

. ערבים ויהודיםבהם גרים, יישובים מעורביםלא כולל 16, קריית גת, ערד, עומר, נתיבות, מצפה רמון, ירוחם, דימונה, באר שבע, אילת, אופקים: היישובים שנבחרו הם 17

.קריית מלאכי ושדרות

13

לבין אחוז , ם בין היקף אישורי ההשקעה לנפששמטרתן מציאת המתא, ביצענו מספר רגרסיות

כלומר , הרגרסיות בוצעו בשיטת נתוני פאנל. מקבלי דמי אבטלה ומקבלי קצבת הבטחת הכנסה

המאפיינים השונים כך שנעשה פיקוח על , ועבור כל השנים, ור כל היישוביםבדיקה משותפת עב

. אחת מן השנים השונותמאקרו כלכלי בכלהתוואי ה ההשפעה של עלוכן , של כל יישוב

ממצאים5.3

אבטלה והבטחת (בדקנו אם היקף אישורי ההשקעה משפיע על מספר מקבלי הקצבאות , ראשית

1לוח . בין קבלת האישור לבין שנת הבדיקהשונים עבור הפרשי זמן נעשו מספר בדיקות ). הכנסה

מועד האישור למועד עבור הפרשים של שנה עד חמש שנים בין , זומתאר את ממצאי בדיקה

ניתן לראות כי המתאם בין היקפי ההשקעות המאושרות ביישוב . בדיקת מספר מקבלי הקצבאות

מתואם היקף ההשקעה (18לבין מספר מקבלי הגמלאות ביישוב בשנים שלאחר מכן הוא חיובי

.אך לא מובהק, ) מספר מקבלי הקצבאות בשנים הבאותחיובית עם

בלי הקצבאות לבין היקף ההשקעה המאושרת ביישוב מתאם בין מספר מק. 1לוח

)באלפי דולרים(היקף ההשקעה המאושרת ביישוב : משתנה מסביר

:משתנה מוסבר

הפרש הזמן

מספר מקבלי הבטחת הכנסה

מספר מקבלי דמי אבטלה

סך מקבלי קצבאות

0.0001 שנה אחת

)0.39(

0.00001

)0.81(

0.0001

)0.34(

0.00006 שנתיים

)0.59(

0.00001

)0.74(

0.0001

)0.49(

0.00006 שלוש שנים

)0.59(

0.00002

)0.72(

0.0001

)0.51(

0.00009 ארבע שנים

)0.46(

0.00001-

)0.79(

0.0001

)0.53(

0.0001 חמש שנים

)0.37(

0.00001-

)0.84(

0.0001

)0.49(

. המספרים הינם מקדמי המשתנה המסביר*

.p-value -ריים הם ערכי ההמספרים בסוג**

לתושבבדקנו את המתאם בין היקף ההשקעה , מכיוון שישנו שוני בין היישובים במספר התושבים

כמו כן ניתן לטעון כי התעסוקה אינה מושפעת מהשקעות של שנה . לבין מספר מקבלי הקצבאות

. שנים5 על פני ולכן בדקנו ממוצע השקעות, אלא מהשקעות על פני תקופה ארוכה יותר, אחת

.פרט לשני מקדמים 18

14

ניתן לראות כי ברוב המקרים ישנו מתאם שלילי בין היקף . 2תוצאות בדיקה זו מובאות בלוח

:יוצאים מן הכלל הם. אך מתאם זה אינו מובהק, ההשקעה לבין מספר מקבלי הקצבאות

שנים לאחר 6המתאם בין היקף ההשקעה לתושב לבין מספר מקבלי הבטחת הכנסה .א

.10%אם זה מובהק ברמה של מת. אישור ההשקעה

שנים לאחר אישור 4המתאם בין היקף ההשקעה לתושב לבין מספר מקבלי דמי אבטלה .ב

.10%גם מתאם זה מובהק ברמה של . ההשקעה

5ממוצע של (מתאם בין מספר מקבלי הקצבאות לבין היקף ההשקעה המאושרת לתושב . 2לוח

)שנים

שנים5ממוצע של , שרת לתושבהיקף ההשקעה המאו: משתנה מסביר

:משתנה מוסבר

הפרש הזמן

מספר מקבלי הבטחת הכנסה

מספר מקבלי דמי אבטלה

סך מספר מקבלי קצבאות

5.308 שנה אחת

)0.70(

2.406-

)0.71(

7.221

)0.72(

-3.533 שנתיים

)0.81(

3.259-

)0.62(

5.799-

)0.78(

-11.459 שלוש שנים

)0.49(

7.231-

)0.29(

15.245-

)0.49(

-9.550 ארבע שנים

)0.56(

11.670-

)0.10(

14.279-

)0.53(

-22.779 חמש שנים

)0.22(

8.550-

)0.23(

27.780-

)0.27(

-40.132 שש שנים

)0.08(

6.678-

)0.40(

30.925-

)0.26(

גרום מה שעלול היה ל, לאורך השנים הנבדקות חלה עלייה במספר התושבים ביישובים השונים

מתאר את 3לוח . לצורך כך בדקנו את אחוז מקבלי הקצבאות. לעלייה במספר מקבלי הקצבאות

ניתן לראות כי המקדמים המוצגים בטבלה הינם קטנים ביותר ולמעשה אינם . תוצאות בדיקה זו

. באופן מובהק0-שונים מ

15

ת מתאם בין אחוז מקבלי הקצבאות לבין היקף ההשקעה המאושר. 3לוח

היקף ההשקעה המאושרת: משתנה מסביר

:משתנה מוסבר

הפרש הזמן

אחוז מקבלי הבטחת הכנסה

אחוז מקבלי דמי אבטלה

סך אחוז מקבלי קצבאות

1.92*10-9 שנה אחת

)0.09(

10-10*4.17-

)0.74(

10-9*1.57

)0.33(

1.47*10-10 שנתיים

)0.89(

10-10*2.70-

)0.82(

10-10*1.13-

)0.94(

-1.20*10-10 שלוש שנים

)0.91(

10-10*2.82-

)0.80(

10-10*4.01-

)0.79(

2.61*10-10 ארבע שנים

)0.82(

10-9*1.06-

)0.27(

10-10*5.94-

)0.68(

4.80*10-10 חמש שנים

)0.68(

10-10*9.98-

)0.28(

10-10*3.93-

)0.78(

, שנים5בממוצע של , רת לתושבביצענו בדיקה של המתאם בין היקף ההשקעה המאוש, לבסוף

.גם תוצאות אלו אינן מובהקות מבחינה סטטיסטית. לבין אחוז מקבלי הקצבאות

5ממוצע של , מתאם בין אחוז מקבלי הקצבאות לבין היקף ההשקעה המאושרת לתושב. 4לוח

שנים

שנים5ממוצע של , היקף ההשקעה המאושרת לתושב: משתנה מסביר

:רמשתנה מוסב

הפרש הזמן

אחוז מקבלי הבטחת הכנסה

אחוז מקבלי דמי אבטלה

סך אחוז מקבלי קצבאות

0.0002 שנה אחת

)0.10(

0.0001-

)0.35(

0.00003

)0.84(

0.0001 שנתיים

)0.43(

0.00008-

)0.51(

0.00009-

)0.61(

0.00003 שלוש שנים

)0.83(

0.0001-

)0.41(

0.0001-

)0.43(

0.00007 ארבע שנים

)0.60(

0.0001-

)0.21(

0.00008-

)0.65(

-0.00001 חמש שנים

)0.94(

0.00006-

)0.55(

0.0001-

)0.51(

-0.00009 שש שנים

)0.62(

0.00002-

)0.82(

0.0002-

)0.37(

16

לא נמצא מתאם שלילי מובהק בין היקף ההשקעות , כפי שניתן להתרשם מהבדיקות שנעשו

עבור הפרשי שנים ; וזאת עבור מספר ואחוז מקבלי הקצבאות, קצבאותהמאושרות לבין מקבלי ה

וכן עבור ההשקעות בכללן ) ביחד ולחוד(עבור מקבלי הבטחת הכנסה ומקבלי דמי אבטלה ; שונים

לא נמצא מתאם שלילי מובהק בין ההשקעות במפעלים , בכל הדרכים שנבדקו. וההשקעות לתושב

.מקבלי הקצבאות במקוםלבין כמות ' באזור עדיפות לאומית א

סיכום ומסקנות. 6

באזורי הפיתוח לבין שיעור האבטלה בישובים צא קשר בין היקף ההשקעות ו לא מזהמחקר

תחזיות התעסוקה של המפעלים אינן : ממצאים אלו עקביים עם ממצאים קיימים. ביישובים אלו

העובדים , בנוסף. ההשקעהולעיתים אף יורד מספר העובדים אל מתחת לרמתו לפני , מדויקות

כמו כן מרכז השקעות אינו מקיים . במפעלים באים רק בחלקם מן היישוב בו ממוקם המפעל

ישנו . כך שלא ניתן לדעת כמה זמן קיים כל מפעל, בקרה מספקת על המפעלים הזוכים בהטבות

שהמפעלים קיימים לכל אורך תקופת, חות מבקר המדינה"שמצא את דרכו גם אל דו, חשש

. או דורשים הטבות נוספות רק כדי להמשיך לפעול, אך נסגרים לאחריה, ההטבות

באם אכן אין לחוק השפעה על . המחקר שם בספק רב את יעילותו של החוק ואת עמידתו ביעדיו

:הרי שהחוק כשל בהשגת מספר יעדים, מספר מקבלי הקצבאות באזורי הפיתוח

.פיזור של האוכלוסייה -

). הינם תושבי אזורי הפיתוח90-הרי רבים מעולי שנות הש(קליטת העלייה -

. עידוד התעסוקה -

:כפי שעולה מסקירת הספרות, לגבי יעדיו הנוספים של החוק

.החוק אינו תורם ליעילות המשק הישראלי -

.היעד של שיפור מאזן התשלומים כבר אינו רלוונטי -

השקעה בעיקר . אזורי הפיתוח יותר לשיפור מצבם של אפקטיביותמן הראוי לבחון דרכים

.בתשתיות וחינוך

17

:מקורות

.מחלקת המחקר, בנק ישראל, "התעשייה ומדיניות התיעוש בישראל) "1986(' א, ברגמן

ו "כ, רבעון לכלכלה, "הפער התעשייתי בין מרכז לפריפריה בישראל) "1980(' ועיני י' י, גרדוס

.275-262' עמ, )106(

, רבעון לכלכלה, "רמת התיעוש ומאפייניה באזורי המרכז והפיתוח) "1976(' קובר שוקר' י, גרדוס

.78-66' עמ, )88-89(ג "כ

סקר בנק , "הגלומה בעידוד השקעות בישראל" מתנה"אומדן ה) "1982(' ל, ומרידור' א, ליטוין

.24-3' עמ, 54ישראל

. ירושלים,1979 לשנת 30דין וחשבון שנתי : בתוך, )1980(מבקר המדינה

.ירושלים, 1981 לשנת 32דין וחשבון שנתי : בתוך) 1982(מבקר המדינה

.ירושלים, 1983 לשנת 34דין וחשבון שנתי : בתוך) 1984(מבקר המדינה

.ירושלים, 1990 לשנת 41דין וחשבון שנתי : בתוך) 1991(מבקר המדינה

. ירושלים,1992 לשנת 43דין וחשבון שנתי : בתוך) 1993(מבקר המדינה

.ירושלים, 1995 לשנת 46דין וחשבון שנתי : בתוך) 1996(מבקר המדינה

.ירושלים, 1996 לשנת 47דין וחשבון שנתי : בתוך) 1997(מבקר המדינה

.ירושלים, 2001לשנת ' ב52דין וחשבון שנתי : בתוך) 2002(מבקר המדינה

.194-182' עמ, 90רבעון לכלכלה , "נזילות הון בתעשייה) "1976(' מורבץ ד

: מתוך, " ההשפעות הכלכליות הבין אזוריות של פארק התעשייהניתוח) "2004(' ד, פלזנשטיין

.השפעות מקומיות ואזוריות של פארק התעשייה החדש בקריית גת

מיקום ההנהלות ויחידות הייצור של חברות תעשייתיות רב מיקומיות בישראל ", )1982(' ע, רזין

.ירושלים, האוניברסיטה העברית, עבודת גמר, "דת לתעשיות ערי הפיתוחתוך התייחסות מיוח

עבודת , "השפעת המבנה הארגוני של התעשייה על התפתחות ערי הפיתוח בישראל) "1986(' ע, רזין

.ירושלים, האוניברסיטה העברית, דוקטור

השפעות : מתוך,"מקומות המגורים של עובדי פארק התעשייה החדש בקריית גת) "2004(' ע, רזין

.מקומיות ואזוריות של פארק התעשייה החדש בקריית גת

, "הערכת מדיניות פיזור התעשייה בישראל לאור תנאים משתנים) "1992(' ד, ושוורץ' ע, רזין

276-236' עמ) 153(ד "מ, רבעון לכלכלה

.הוצאת שוקן, "'כרך ה, מס הכנסה) "2002(' א, רפאל

ב "ל, רבעון לכלכלה, "אפקטיבי הגלום בחוק עידוד השקעות הוןהתמריץ ה) "1985(' ד, שוורץ

.21-12' עמ, )124(

, "תרומת התמריצים הממשלתיים הישירים לפתרון בעיות התעסוקה באופקים) "1986(' ד, שוורץ

.563-555' עמ, )128(ג "ל, רבעון לכלכלה

עבודת , "ה בערי הפיתוחהשפעת חוק עידוד השקעות הון על ההשקעות בתעשיי) "1990(' ד, שוורץ

.ירושלים, האוניברסיטה העברית, דוקטור

משרד הכלכלה – 1' נייר עמדה מס, "האם לשנות את חוק עידוד השקעות הון) "1994(' ד, שוורץ

.הרשות לתכנון לאומי וכלכלי, והתכנון

, והתכנוןמשרד הכלכלה , "פערים ופוטנציאל לצמיחה: מרכז ופריפריה בישראל) "1995(' ד, שוורץ

.הרשות לתכנון לאומי וכלכלי

18

, מוסד שמואל נאמן: חיפה, יצירת מקורות תעסוקה בערי הפיתוח) 1989(' א, ופרנקל' שפר ד

.הטכניון

, עבודת דוקטור, "1965-1958: התמיכה למיקום מפעלי הטקסטיל בערי הפיתוח) "1979(' ב, תורן

.ירושלים, האוניברסיטה העברית

Boarnet M. J. (2001) "Enterprise Zones and Job Creation: Linking Evaluation and

Practice," Economic Development Quarterly, 15 (3), 242-254.

Couch J. F., J. D. Barrett (2004) "Alabama's Enterprise Zones: Designed to Help the

Needy?" Public Finance Review, 32 (1), 65-81.

Engberg J., R. Greenbaum (1999) "State Enterprise Zones and Local Housing

Markets," Journal of Housing Research, 10 (2), 163-187.

Felsenstein D., J. Persky (1999) "When is a Cost Really a Benefit? Local Welfare

Effects and Employment Creation in the Evaluation of Economic Development

Programs," Economic Development Quarterly, 13 (1), 46-54.

Greenbaum R. (2004) "Siting It Right: Do States Target Economic Distress When

Designating Enterprise Zones?" Economic Development Quarterly, 18 (1), 68-80.

Greenbaum R., J. Engberg (2004) "The Impact of State Enterprise Zones on Urban

Manufacturing Establishments," Journal of Policy Analyis and Management, 23 (2),

315.

Peters A. H., P. S. Fisher (2002) "State Enterprise Zone Programs. Have They

Worked?" W.E. Upjohn Institute for Employment Research.

Sridhar, K. S. (2001) "Benefits and Costs of Regional Development: Evidence from

Ohio's Enterprise Zone Program," The Journal of Regional Analysis & Policy, 31 (2),

1-32