אויר הרים צלול כיין וריח אורניםנישא ברוח הערביים עם קול פעמוניםובתרדמת אילן ואבן שבוייה בחלומההעיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אורהלא לכל שירייך אני כינור

איכה יבשו בורות המים, כיכר השוק ריקה

ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקהובמערות אשר בסלע מייללות רוחות

ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו

ירושלים של זהב... אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשור כתרים

קטונתי מצעיר בנייך ומאחרון המשורריםכי שמך צורב את השפתיים כנשיקת שרף

אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב

ירושלים של זהב...

חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכרשופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה

ובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחותנשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו

ירושלים של זהב...

א - אוהל ב - זה בית

ג - זה גמל גדולמהי ד?

זוהי דלת שפותחת את הכל. ה - הדס

ו ו - הוא ורד שפרחו לי בחולות. ז ח - שניהם ביחד זהו זר חבצלות.

בני השש ובני השבעאלף בית , אלף ביתמציירים בגיר וצבע

אלף בית , אלף ביתויוצאות במחול מחניים

אלף אלף, ביתאותיות עשרים ושתיים

אלף בית. ט - זה טוב י - זה יופי כ - זה כן ו ל - לא.

מ ו נ - זה מן ונופתקח לך ותן גם לו

ס - ספר ע - עין

פ - פרפר וגם פשוש צ - צחוק עד לב שמים

ק - זה קוף ש - שלום

ו ר - זה ראש גדול על הכתפייםילד טוב ירושלים

ו ת - תודהונגמרה העבודה

ד"ש למשפחה שלךולך לך לדרכך.

ראיתי ת'כנרת צוהלת בטורקיז, וגל סגול כהה הריע והתיז

חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי. כל עוד אנחנו כאן שרים

ראיתי את הסכר פתוח לרווחה, וכל שפעת המים דוהרת בשמחה

חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי. כל עוד אנחנו כאן שרים

הכל פתוח עוד לא מאוחר מצב הרוח ישתפר מחר

- זה יתכן, זה אפשרי. כל עוד אנחנו כאן שרים

הייתי בעפולה הייתי באילת, ובשמורת החולה מצאתי לי מקלט

חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי. כל עוד אנחנו כאן שרים

גלשתי בחרמון נפלתי על האף, נפגשתי עם המון אנשים נשים וטף

חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי. כל עוד אנחנו כאן שרים

...הכל פתוח עוד לא מאוחר

יש לי חבר בירושליםיש לי חברה ברמת אביביש לי חברים בראש העין

וגם בגשר הזיואצא לי לטייל

על כל ארץ ישראלבמקלי ובתרמילי

ובערוב היוםבודאי אמצא מקוםאצל החברים שלי

יש לי חבר בכפר החורשובאשקלון- ובעתלית

יש לי חברה בחוף מכמורתובעפולה עילית.

אצא לי לטייל על כל ארץ ישראל

במקלי ובתרמיליובערוב היום

בודאי אמצא מקוםאצל החברים שלי

יש לי חבר גם בבאר שבעיש לי חברה בכרם שלום

יש בנהלל ויש בגבעויש אפילו בסדום

אצא לי לטייל על כל ארץ ישראל

במקלי ובתרמיליובערוב היום

בודאי אמצא מקוםאצל החברים שלי

עוד יש מפרש לבן באופקמול ענן שחור כבדכל שנבקש לו יהי.

ואם בחלונות הערבאור נרות החג רועד

כל שנבקש לו יהי.לו יהיה לו יהיה

אנא לו יהיהכל שנבקש לו יהי.

בתוך שכונה קטנה מוצלתבית קט עם גג אדום

כל שנבקש לו יהי.זה סוף הקיץ סוף הדרך

תן להם לשוב הלוםכל שנבקש לו יהי.

לו יהיה לו יהיהאנא לו יהיה

כל שנבקש לו יהי.ואם פתאום יזרח מאופל

על ראשנו אור כוכבכל שנבקש לו יהי.

אז תן שלווה ותן גם כוחלכל אלה שנאהב

כל שנבקש לו יהי.לו יהיה לו יהיה

אנא לו יהיהכל שנבקש לו יהי.

מחלוני אני רואה,רחוב כמו נהר גואה

ואנשים לעבודת יומם הולכים.ותינוקות של בית רבן,עם הילקוט שעל גבם

ובידיהם כמה ענפי הדס פורחים.פתאום זה בא ומתבהר

ולעצמי אני אומר.לא, לא, לא, תנצחו אותי.

לא מנצחים אותי כל כך מהר.מחלוני אני רואה,

מטוס ממריא מטוס דואה ומתחבא בעננים הרחוקים.

אני שומע מכונה,במנגינה הנכונה,

שמתגלגלת בחוצות ובשווקים.פתאום זה בא ומתבהר

ולעצמי אני אומר.

לא, לא, לא, תנצחו אותי. לא מנצחים אותי כל כך מהר.

בחלוני אביב וסתיוויום גשום ויום שרב

ואור וחושך ויחיד ומקהלה.זה מתערבב, זה מתערבל,

שירי קינה, שירי הללולפעמים זו המולה אחת

גדולה.אבל פתאום זה מתבהר

ולעצמי אני אומר.לא, לא, לא, תנצחו אותי.

לא מנצחים אותי כל כך מהר.

אצלנו בחצרבצל עצי-הזית

באים בדרך כללהמון אורחים לקיץ

לכל אחד מהםשפה משלוודרך משלו

להגיד שלום בן מאיטליה אומר בונג'ורנו

בת מצרפת אומרת בונז'ורקן מיפן אומר אוהיו

כשהוא בא לביקור

הי מהוואי אומר אלוההטניה מבריטניה אומרת הלו

כל מי שבא אלינו הביתהיש לו שלום משלו

צבענו את הגדר

קצרנו את הדשא

ילדי כל העולםיוכלו עכשיו לגשת

לפתוח לרוחהאת השער הירוק

ולהביא ברכה מרחוק- רחוק:

ג'וניה מקניה תאמר לי ג'מבו

יאן מיוון קלימרה יאמרצ'ין מסין יאמר ניכאומה

ויישאר עד מחרגיל מברזיל יאמר בום דיא

קוקו ממרוקו יאמר אהלןוהברכה שהוא יביא לי

היא היפה מכולןאצלנו בחצר

בצל אילן פורחילדי כל העולםבאים להתארח

אצלנו בחצרילדי העולם כולורוקדים במעגלואומרים שלום

כאשר אני הולך בלי אין ובלי אן

על לבי כמו קמעיש לי כל הזמן

שיר קטן

חבלי משיחהנה זה בא

היום

יש כאלה ששריםמעבר לדממה

שפתיהם אולי אינן נעותאבל קולם

ישמע

חבלי משיחהנה זה בא

היום

לפעמים אני סופגמכה אחר מכה

וכשרע לי וכשמר ליאז אני דווקא

שר לי כך:חבלי משיחהנה זה בא

היום

אם אגיע אל הביתאצל הברושים

מישהו יגיש לי מיםוככלות כוחי

עוד אשיר:

חבלי משיחהנה זה בא

היום.

באלה הידיים עוד לא בניתי כפרעוד לא מצאתי מים באמצע המדבר

עוד לא ציירתי פרח עוד לא גיליתי איךתוביל אותי הדרך ולאן אני הולך.

אי, עוד לא אהבתי דיהרוח והשמש על פני.אי, עוד לא אמרתי דיואם לא אם לא עכשיו

אי מתי.

עוד לא שתלתי דשא עוד לא הקמתי עיר

עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגירעוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי

עוד לא הכל ניסית עוד לא אהבתי די.

אי , עוד לא אהבתי דיהרוח והשמש על פני.אי, עוד לא אמרתי דיואם לא אם לא עכשיו

אי מתי.

עוד לא הקמתי שבט עוד לא חיברתי שיר

עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציראני עוד לא כתבתי את זיכרונותיי

ועוד לא בניתי לי את בית חלומותיי.

איעוד לא אהבתי די

הרוח והשמש על פני.אי

עוד לא אמרתי דיואם לא אם לא עכשיו

אי מתי.

ואף על פי שאת פה ואת כל כך יפה

ממך אני בורח כמו ממגפהעוד יש הרבה דברים שרציתי

לעשותאת בטח תסלחי לי גם בשנה

הזאת תביני

איעוד לא אהבתי די

הרוח והשמש על פני.אי

עוד לא אמרתי דיואם לא אם לא עכשיו

אי מתי.

איך נשפכים פלגי שיכר כאןונהרות משקה קולחים

אבטיחים כהר ההר כאןעל יד גבעות התפוחים

השושנים יפות פי שבעמאחורי דוכן הפרי

אבל אנחנו מול השפעכאן יחפים כסנדלרים

על כן שתה ואכל ושמח בייןהיום צעיר אתה מחר תזקיןכן רק היום בזול ומחרתיים

על הסכין על הסכין

השוק מחליף צבעים בלי הרף

אבל קבועים בו המחיריםשהרוכלים יוצאים לטרף

אז אין חוכמות ואין שקרים

אלינו בא והתהלך פהבמקלך ובסלך

גדול השוק ואין איש מולך בו

. כלו שלך שלו שלך

כאן נסלסל במלא גרוננובחרוזים המזהיריםולחם עני זה חלקנו

כי אין שכר למשוררים.

וכשנמות קברו אותנוכאן חבית ובין בקבוק

כי רק אתמול לשוק הגענו

וכבר הגיע סוף פסוק.

מחר, אולי נפליגה בספינות,

מחוף אילת עד חוף שנהב.ועל המשחתות הישנות,

יטעינו תפוחי זהב.

כל זה אינו משל ולא חלום,זה נכון כאור בצהריים.

כל זה יבוא מחר אם לא היום,

ואם לא מחר אז מחרתיים.

מחר, אולי בכל המשעולים,ארי בעדר צאן ינהג,

מחר, יכו באלף ענבלים,המון פעמונים של חג.

כל זה אינו משל ולא חלום,זה נכון כאור בצהריים.

כל זה יבוא מחר אם לא היום,

ם לא מחר אז מחרתיים.

מחר, יקומו אלף שיכונים,ושיר יעוף במרפסות.

ושלל כלניות וצבעונים,יעלו מתוך ההריסות.

כל זה אינו משל ולא חלום,

זה נכון כאור בצהריים.כל זה יבוא מחר אם לא

היום,ואם לא מחר אז

מחרתיים.

מחר, כשהצבא יפשוט מדיו,

ליבנו יעבור לדום.מחר, כל איש יבנה בשתי

ידיו,את מה שהוא חלם היום.

כל זה אינו משל ולא חלום,

זה נכון כאור בצהריים.כל זה יבוא מחר אם לא

היום,ואם עוד לא מחר,ואם עוד לא מחר,

אז מחרתיים.

http://stage.co.il/images/ortuttnauer48758.jpg

אור עולה בבוקרעל אגם רחוק )זוכרת(

כן אני זוכרתולא אחדל ולא אשתוק

אור - שמבשר את

ההשכמה והזריחה )זוכרת(רק לראות עוד פעם

יותר מזה איני צריכה.

שמש הביאו שמשאם שמי מעוננים

עוצמת את עיניאבל השמש היא בפנים.

אור בצהריםעל האדמה )זוכרת(

על חלקת המיםועל שתיל ועל קמה.

אור יורד בערבעל שדות חיי זוכרת

אור אני זוכרתזה אור יומי זה אור ימי.

פזמון: שמש... אור - יורד הערב )שמש(

אור - בצהרים )שמש(אור - עולה בבוקר )שמש(

אור.

בתשרי נתן הדקלפרי שחום נחמד.בחשוון ירד יורה

ועל גגי רקד.

בכסלו נרקיס הופיעבטבת – ברד,

ובשבט חמה הפציעה –ליום אחד.

באדר עלה ניחוחמן הפרדסים.

בניסן הונפו בכוחכל החרמשים.

באייר – הכול צמח,בסיוון – הבכיר,

בתמוז ואב שמחנואחר קציר.

תשרי חשוון כסלו טבת

חלפו עברו ביעף.גם שבט אדר, ניסן,

אייר,סיוון, תמוז ואב.

ובבוא אלול אלינוריח סתיו עלה,

והתחלנו את שירנומהתחלה.