מאיר אהרונסון. - סיפורו של "נער המלך"

, התחלת האביב, מתחיל להיות חם אחרי חורף קשה בהר4691מדובר על שנת

, קורא לי למעלה. אני גר למטה בארמון והמלך 'מלך'. מנחם שרפמן, ההצופים למעלה.

אני עולה ובטוח ששוב יש משימה. מנחם יושב בחדר פניו כמו תמיד מאירות. גם שהוא כעס בקצוות העיניים היה לו חיוך. מנחם שרפמן היה טיפוס גלילי

והיידיש היטב ליד ירושלים. בעברית וערבית שלטהצופים, בהר המובלעת שיושב תה שפה שבה השתעשע. אנגלית לא הייתה השפה הטבעית לו אבל תמיד ידע היי

להסתדר.

הוא אומר. -שב מאיר

אני מתיישב כולי דרוך.

אתה נשאר לשיירה נוספת, אומר מנחם,

אין בעיה אני אומר לו.

בדקתי ויצא לך להיות בבית בפסח. -אבל מנחם מוסיף

.אין בעיה מנחם גם בלי להיות בבית בפסח

אהבתי את ההר. ולהיות בו הייתה עבורי תקופה טובה וממש לא היה אכפת לי להישאר בחגים בהר. ובכלל לא להיות בבית בפסח היה חוסך לי את כל ייסורי

ההגדה.

סטנוואי, הקולונל הניו ..אבל תשמע הוסיף מנחם אני צריך שתעשה משהו עבורי.. זו תהייה הפסח אני מבקש שתזמין אותו אליכם לסדר ,זילנדי ממשקיפי האו"ם

עבורו חוויה טובה ולנו זה חשוב.

בכיף עניתי לו. אבל צריך אישור מביטחון שדה. חייבים להבין כי החדירו בנו את הסודיות שהפכה להיות טבע שני. ולהתרועע עם אנשי או"ם אסור היה בלי

אישור.

. בשבתות הוא היה עולה אלינו להר בעיקר םהצופי סטנוואי היה אורח קבוע בהרכשמנחם היה המלך. הוא אהב את החמין של אבא'לה ואהב לדבר אייתנו. מנחם

"לגוי הזה בטח יש שורשים יהודיים". –אמר לי באחת הפעמים

הוא אהב אותנו יותר מאשר את הירדנים. באחת הפעמים שהוא בא נראה שבאמת ופתאום צלצל הטלפון. אני החוורתי, מנחם הסמיק להר וישב אייתנו, שתה ואכל,

איזה ציפור יש לכם בהר, כזו עוד לא שמעתי. כולנו –ורק סטנוואי אמר בשקט צחקנו ואני רצתי להשתיק את המכשיר המזמזם ותוך כדי כך אמרתי באנגלית

צחקו.כמובן אני הולך לצוד את הציפור הזו. כולם –בקול רם

. אבי תודרך על הפסח י בא אל הורי בתל אביב לסדראווביטחון שדה אישר וסטנאבי סיפר כי במקום ללכת ללמוד עמוידי לספר שאני עובד אוניברסיטה ובשיחה

בחרתי לעבוד באוניברסיטה ואולי הוא הגוי יסביר לי שצריך ללמוד. י חייך. אבי חייך. כולם שיחקו משחק יפה. אסטנוו

י חוויות. סטנוואי ארות, החליף עם סטנווואז אבי, שהיה בעברו איש צבא ושיי להיות קולונל. סיפר כי הוא הוגלה לאו"ם כי בניו זילנד הוא היה צעיר מידי בכד

אוהבים גנרלים זקנים. השיחה הייתה נעימה. אחרי שהלך ...הם, שם בבית אמרתלמד כשאתה בא כאורח –, שהתפעלה מנימוסיו אמרה לי היקיתשלי, אימא

, כמו הקולונל שלך. עד היום אני חב לו את קיצור הקריאה בהגדה תביא פרחים ...ובכלל את אותן טובות קטנות שעשה מדי פעם

"Welcome to Israel".!!!-... דיפלומטית תקריתכמעט

בקצה הצפוני של הר הצופים או כפי שהוא נקרא על ידינו "ההר" יש בית קברות לדצמבר 41-במלחמת העולם הראשונה. בשבו קבורים חיילים בריטיים שנהרגו

בחג החנוכה היהודי, נכנס גנרל אלנבי לירושלים וכך שם סוף לשלטון 4641 . ירושלים הטורקים בעיר הקדושה

גירוש הטורקים היה קשה ובקרבות נהרגו חיילים בריטים רבים בהם גם יהודים

או no men's land - הקבורים שם. בית הקברות היה מה שנקרא באנגלית בעברית שטח הפקר שהיה בריבונות ישראלית אך למעשה לא הייתה בו נוכחות קבועה. שטח הפקר? לא. שטח שלא היה משמעותי להגנת ההר אבל היה חשוב

.כעיקרון להחזיק בו ולא לאפשר לירדנים להיכנס אליו

שר המושבות –יום אחד, אינני זוכר את התאריך, קיבלנו בהר הודעה קצרה הבריטי, תומפסון, יבוא לבקר בבית הקברות. מנחם שרפמן, המלך, הודיע לנו

"אל תשאלו איזה בלגן מחכה לנו הבריטי יגיע לבקר בבית במילים אלה .הקברות"

מנחם דאג לכל האישורים באמצעות ועדת שביתת הנשק ואנחנו הוצאנו אל בית לקראת הביקור. בקצה בית הקברות הקברות קבוצת "שוטרים" לנקות את המקום

הייתה קפלה גבוהה שתקרתה הייתה עבודת מוזאיקה יפיפייה המתארת את השמים אליהם עברו החיילים הבריטיים. הקפלה הייתה בנויה אבן לבנה, אבן

יתהירושלמית, והמצבות ניצבו בשורות ישרות. האמת הביקור בבית הקברות הי ם לשם ואם כבר נכנסנו זה היה בעיקר בשעות הערבחוויה. לא כל יום היינו נכנסי

.או הלילה

מערבית לבית הקברות בפינת הכביש העולה להר מכביש ירושלים רמאללה . אנחנו קראנו , היום במקום מלון דן לשעבר הייטהייתה עמדה של הלגיון הירדני

לה "עמדת הגיר" מאחר והייתה חצובה בתוך סלע גיר לבן. עמדה זו שלטה על הצומת ולמעשה הייתה עמדה ששלטה על הכניסה להר הצופים. עמדה בעייתית.

עליה עוד יסופר בפעם אחרת.

ניקוי בית הקברות הסתיים ואנחנו היינו מוכנים לקבל את שר המושבות הבריטי.

מנחם הוחלט ששנים מההר יבואו לפגוש אותו. הוא עתיד להגיע 'המלך' בחדר של ם ולהם לא יאפשרו להיכנס לבית הקברות. הוחלט שהם לביקור עם קצינים ירדניי

'המלך'ימתינו ברחבה ואל בית הקברות עצמו יכנס השר ומלוויו, קציני האו"ם . שנבחר הייתי אני...ועוזרו

בחדר של מנחם תרגלנו את קבלת הפנים. מנחם המלך ייגש אל שר המושבות העניין ועזרה בתרגום, אני אגש אליו יצדיע לו ויברך אותו על הביקור. עוזרו לצורך

אצדיע לו ואברך אותו. כאן ייפרדו מאתנו הקצינים הירדניים ואנחנו עם אנשי האו"ם והבריטיים נכנס לבית הקברות.

ואכן בשעה היעודה הגיעה השיירה. בראש נסע האו"ם אחריו הבריטים ואחריהם ו מאבטחים מהלגיון. אולי ג'יפ ירדני וב הירדניים. כמובן שלפני כל השיירה נסע

כאן המקום לספר כי הצבא הירדני היה מורכב אז משני צבאות. הלגיון הירדני, א.ש.( שהיה לבוש בכומתות -והצא"י )הצבא הירדני ת האדומות,אלה עם הכפיו

ואילו חוסיין ירוקות. הלגיון היה מורכב כך נאמר לנו מהבדואיים הנאמנים למלך רכב מכל השאר. מו הצבא הירדני היה

קציני האו"ם ירדו, שר המושבות הבריטי תומפסון ירד עם עוזריו ואנשי הצבא הירדני, הלגיון, ירדו. כולם נעמדו בשורה ואנו יצאנו לקבל את פניהם.

פמן, לבוש מדים ומקל קטן תחת בית שחיו רוכך, כפי שתרגלנו, ניגש מנחם ש

"Welcome mister Thompson"הצדיע לשר המושבות ואמר לו כפי שתרגלנו. ולחץ את ידו. אז פנה מנחם אל קצין האו"ם הצדיע לו ואמר שוב את ברכתו ולחץ

את ידו של האו"מניק ובמחווה של רצון טוב פנה מנחם לקצין הירדני הבכיר הצדיע לו והושיט יד. הקצין הירדני הצדיע בחזרה אבל היד המושטת של מנחם

הושבה ריקם להפתעתו המוחלטת של שר המושבות. אחריו נגשתי אני, לבוש

הושטתי יד " to Israel sir" welcomeמדים, פניתי לשר המושבות ואמרתי לו;

this is not"ולחצתי את ידו. באותו הרגע קפץ הקצין הירדני ממקומו וצעק בקול;

Israel" והוא הוסיף"please stop the visit" ברית פשוטה תפסיקו את או בע הביקור.

כאן החלה מהומה.

אחרי שיחות קשר עם ועדת שביתת הנשק ועם ירושלים הוחלט כי הכול יתחיל

. welcome to Israel"מהתחלה בלי שאני אגיד את המשפט "

שלנו קיבלה ' מנחםמלך'חזרנו על הכול אבל הפעם היד המושטת לשלום של ה למלך שלו. ...מןמענה מהקצין הירדני שהיה נא

אחרי הביקור ישבנו מנחם ואני בחדרו על קפה ושוחחנו על התקרית שעליה אם הוא לא מחזיר לחיצת יד –קיבלנו אין סוף הודעות מירושלים. אמרתי למנחם

הייתי חייב להסביר לו שכך לא מתנהגים וחוץ מזה אני משרת את ישראל ולא מאיר בגללך הייתי צריך לחזור על –י מקום עלום. מנחם בדרכו האופיינית אמר ל

ההצגה פעמיים זה עוד יעלה לך ביוקר.

זה מה שהיה לי חשוב אז וכל הצעקות שקיבלתי אחרי הירידה מההר בשנלר היו ..הירדני.הקצין שוות את התענוג של להקפיץ את

בניין הדסה. 1על מסילת רכבת בקומה 5.0מקלע

על הר הצופים. האמת תמיד היה שקט בהר יום שישי אחרי הצהריים, שקט יורדאבל למרות זאת ביום שישי היה משהו מיוחד בשקט. המיוחד בשקט הזה היו

המחשבות על הבית, סוג של געגוע מתגנב אל הנשמה של החיילים הצעירים שמבלים במובלעת.

בתוך כל השעות היפות האלה בהן ירושלים נצבעת בצבעי זהב של שקיעה מנחם

המלך, שגר קומה מעלי בארמון צועק; אהרונסון, בוא הנה. עליתי שרפמן, במדרגות תוך חישוב מהיר על מה אני הולך לחטוף הפעם.

מנחם מחייך אלי כשאני נכנס לחדר. אהרונסון, הוא אומר, אני צריך להראות לך

משהו. ותוך כידי דיבור הוא מוציא מפה של ההר ומראה לי את מיקומי המקלעים אותם הוא רוצה להציב. אם אני לא טועה מפאת זיכרון רפוי של שנים 5.0ם הכבדי

בהר באותה העת. מנחם מראה לי את העמדות המיועדות. 5.0רבות היו ארבעה בשיירה הבאה הוא אומר צריך להתקין לכל המקלעים את עמדות הירי.

אחת העמדות הייתה צריכה לכסות את השטח שבין עמדת הגיר השולטת על

הכביש המוביל להר לבין קצה הרכס הצפוני שבו היו כמה עמדות חפורות של הירדניים. באותו הרגע היה ברור שצריך עמדה גבוהה על מנת לשלוט בשטח

הבטנו במפה ומנחם הציע שנצא לשטח. ,האמור

יום שישי, אחר הצהרים, זמן מנחם לתכנון המלחמה הבאה.

ח שהיה בהר וין נטוש באותו אחר הצהריים. הכיהיה בנין בית החולים הדסה יבנאז עסק בהכנות לשבת. עלינו במדרגות קומה אחרי קומה ובכל אחת מהן נכנסנו

לאחד החדרים לתצפת על היעדים אותם מנחם רצה לכסות.

הקומה הרביעית הייתה הקומה שנבחרה לבסוף. כאן מנחם הראה לי את עמדת ת שלושת העצים, אורנים גדולים, שלמרגלותיהם הגיר מצד אחד ומצד שני א

הייתה עמדה ירדנית חפורה ומדופנת בשקי חול. בין השקים חרכים לירי. האמת שאת העמדה הזו הכרנו תמיד.

לחיילים הירדניים היה חם בתוך המחפורות ובשכל רב הם היו יוצאים ויושבים

להם לאורך הרכס וכאילו לא מתחת לעצים, מעשנים ושותים קפה, מסתובבים שמים לב אלינו.

מנחם אמרתי לו, אי אפשר ממיקום אחד לכסות את כל השטח. אין כזה דבר

אי אפשר, אמר מנחם, תחשוב.

מנחם אמרתי לו, אתה זוכר את הדווידקה. דווידקה? זו של ירושלים בזמן המצור? ת הדווידקה ההיא. מה היא שאל מנחם. כן, עניתי לו גם אנחנו בסוג של מצור, כן א

שלנו שאל מנחם כשפניו מביעות את חוסר הקישור שהוא עושה 5.0-קשורה ל למה שאני אומר.

בוא מנחם. אמרתי לו ולקחתי אותו לחדר הקיצוני. עמדנו שם וצפינו אל כל השטח.

בוא נלך לחדר הקיצוני בצד השני. המסדרון היה ארוך ואחרי שהגענו לחדר רק משני המקומות אפשר היה לכסות את כל השטח. תצפתנו שוב.

תשמע מנחם, יש לנו מקלע אחד. אם נמקם אותו בחדר אחד לא נכסה את כל השטח והם יגלו את מקום הירי אחרי שלושה כדורים. אז מה אתה מציע ומה

זה קשור לדווידקה? אמר מנחם.

שני. על הקרונית בוא נבנה מסילה. עליה קרונית לשני אנשים. אחד מאחורי הנציב את המקלע ונמתח כבל לכל אורך הקומה. נפרוץ חורים בקירות ואז כמו בירושלים בזמן המצור נוכל להזיז את המקלע מחדר לחדר לירות כמה יריות

ונעבור לחדר אחר. הם לא ידעו מאיפה היריות מגיעות ואפילו יחשבו שיש כמה שונים בירושלים הנצורה וכמו מקלעים. כמו שהזיזו את הדווידקה למקומות

שעשו בקו מזינו הצרפתי.

מנחם שהיה איש חם וטוב לב לא ענה. הוא חשב כמה דקות ואז חיבק אותי ואמר. יום ראשון אתה מתחיל לעבוד. ברור.

ארבע שיירות זה לקח לבנות את המתקן הזה. המסילה הייתה בנויה מברזלים

אריות והגלגלים מעגלות שהיו בבית שנמצאו בהר הקרונית הייתה מורכבת משהחולים. כשבדקנו את המערכת הזו היה כיף לעבור בחצי טיסה את הקומה רכוב

פרק. המקלע הוצב ליורה היה כיסא מאולתר נמוך ומעליו ה על הקרונית כמו בלונ כיסא לזה שהיה מופקד על משיכת הכבלים ולנסיעה.

ובדת. אבל צריך לזכור שכל ימים חיכיתי לתקרית שתוכיח שהמערכת הזו ע שימוש בנשק בהר היה צריך אישור משנלר. ואז היגיע היום.

התחילו קצת יריות לא משהו מי יודע מה אבל שנלר נתן אישור לירי חוזר.

בעמדה שעל הרכס הירדנים לא נראו בחוץ ומדי פעם הם ניסו לצלוף לכיוון ההר.

אהרונסון זו ההזדמנות בוא נפעיל את קו מנחם עלה לקומה הרביעית ואמר. זהו ן. צרור קצר נוסף, ימזינו. צרור קטן מחד בצד המערבי, נסיעה מהירה לאמצע הבני

ונסיעה לקצה המזרחי של הבית ועוד שלושה או ארבע כדורים. פתאום נהייה שקט. מנחם כמו ילד קטן שקיבל סוכריה היה מאושר. זה עובד אהרונסון.

ובד ועוד יעבור. כן אמרתי לו זה ע

מ"מ. התותח הזה 05אחרי תקופה, כשאני כבר לא הייתי בהר הגיע להר תותח מצא את דרכו לאותה המסילה והוכיח את עצמו במלחמת ששת הימים.

מש"ק חבלה –מאיר אהרונסון

מ'נערי המלך

מש"ק חבלה –מאיר אהרונסון

מ'נערי המלך'