-The story of the "king’s boy",

Meir Ahronson.

, התחלת האביב, מתחיל להיות חם אחרי חורף קשה בהר4691מדובר על שנת

, קורא לי למעלה. אני גר למטה בארמון והמלך 'מלך'. מנחם שרפמן, ההצופים למעלה.

אני עולה ובטוח ששוב יש משימה. מנחם יושב בחדר פניו כמו תמיד מאירות. גם שהוא כעס בקצוות העיניים היה לו חיוך. מנחם שרפמן היה טיפוס גלילי

והיידיש היטב ליד ירושלים. בעברית וערבית שלטהצופים, בהר המובלעת שיושב הטבעית לו אבל תמיד ידע הייתה שפה שבה השתעשע. אנגלית לא הייתה השפה

להסתדר.

הוא אומר. -שב מאיר

אני מתיישב כולי דרוך.

אתה נשאר לשיירה נוספת, אומר מנחם,

אין בעיה אני אומר לו.

בדקתי ויצא לך להיות בבית בפסח. -אבל מנחם מוסיף

אין בעיה מנחם גם בלי להיות בבית בפסח.

תקופה טובה וממש לא היה אכפת לי אהבתי את ההר. ולהיות בו הייתה עבורי להישאר בחגים בהר. ובכלל לא להיות בבית בפסח היה חוסך לי את כל ייסורי

ההגדה.

סטנוואי, הקולונל הניו ..אבל תשמע הוסיף מנחם אני צריך שתעשה משהו עבורי.. זו תהייה הפסח אני מבקש שתזמין אותו אליכם לסדר ,זילנדי ממשקיפי האו"ם

ה טובה ולנו זה חשוב.עבורו חווי

בכיף עניתי לו. אבל צריך אישור מביטחון שדה. חייבים להבין כי החדירו בנו את הסודיות שהפכה להיות טבע שני. ולהתרועע עם אנשי או"ם אסור היה בלי

אישור.

. בשבתות הוא היה עולה אלינו להר בעיקר הצופים סטנוואי היה אורח קבוע בהרא אהב את החמין של אבא'לה ואהב לדבר אייתנו. מנחם כשמנחם היה המלך. הו "לגוי הזה בטח יש שורשים יהודיים". –אמר לי באחת הפעמים

הוא אהב אותנו יותר מאשר את הירדנים. באחת הפעמים שהוא בא נראה שבאמת להר וישב אייתנו, שתה ואכל, ופתאום צלצל הטלפון. אני החוורתי, מנחם הסמיק

איזה ציפור יש לכם בהר, כזו עוד לא שמעתי. כולנו –בשקט ורק סטנוואי אמרצחקנו ואני רצתי להשתיק את המכשיר המזמזם ותוך כדי כך אמרתי באנגלית

צחקו.כמובן אני הולך לצוד את הציפור הזו. כולם –בקול רם

. אבי תודרך על הפסח י בא אל הורי בתל אביב לסדראביטחון שדה אישר וסטנוואבי סיפר כי במקום ללכת ללמוד עמואני עובד אוניברסיטה ובשיחה ידי לספר ש

בחרתי לעבוד באוניברסיטה ואולי הוא הגוי יסביר לי שצריך ללמוד. י חייך. אבי חייך. כולם שיחקו משחק יפה. אסטנוו

י חוויות. סטנוואי אואז אבי, שהיה בעברו איש צבא ושירות, החליף עם סטנווי להיות קולונל. פר כי הוא הוגלה לאו"ם כי בניו זילנד הוא היה צעיר מידי בכדסי

אוהבים גנרלים זקנים. השיחה הייתה נעימה. אחרי שהלך ...הם, שם בבית אמרתלמד כשאתה בא כאורח –, שהתפעלה מנימוסיו אמרה לי היקיתשלי, אימא

קיצור הקריאה בהגדה תביא פרחים, כמו הקולונל שלך. עד היום אני חב לו את ...ובכלל את אותן טובות קטנות שעשה מדי פעם

"Welcome to Israel".!!!-... דיפלומטית תקריתכמעט

בקצה הצפוני של הר הצופים או כפי שהוא נקרא על ידינו "ההר" יש בית קברות לדצמבר 41-שבו קבורים חיילים בריטיים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. ב

החנוכה היהודי, נכנס גנרל אלנבי לירושלים וכך שם סוף לשלטון בחג 4641 . ירושלים הטורקים בעיר הקדושה

גירוש הטורקים היה קשה ובקרבות נהרגו חיילים בריטים רבים בהם גם יהודים

או no men's land - הקבורים שם. בית הקברות היה מה שנקרא באנגלית בעברית שטח הפקר שהיה בריבונות ישראלית אך למעשה לא הייתה בו נוכחות קבועה. שטח הפקר? לא. שטח שלא היה משמעותי להגנת ההר אבל היה חשוב

.כעיקרון להחזיק בו ולא לאפשר לירדנים להיכנס אליו

שר המושבות –יום אחד, אינני זוכר את התאריך, קיבלנו בהר הודעה קצרה תומפסון, יבוא לבקר בבית הקברות. מנחם שרפמן, המלך, הודיע לנו הבריטי,

"אל תשאלו איזה בלגן מחכה לנו הבריטי יגיע לבקר בבית במילים אלה .הקברות"

מנחם דאג לכל האישורים באמצעות ועדת שביתת הנשק ואנחנו הוצאנו אל בית בית הקברות הקברות קבוצת "שוטרים" לנקות את המקום לקראת הביקור. בקצה

הייתה קפלה גבוהה שתקרתה הייתה עבודת מוזאיקה יפיפייה המתארת את השמים אליהם עברו החיילים הבריטיים. הקפלה הייתה בנויה אבן לבנה, אבן

יתהירושלמית, והמצבות ניצבו בשורות ישרות. האמת הביקור בבית הקברות הי ו זה היה בעיקר בשעות הערבחוויה. לא כל יום היינו נכנסים לשם ואם כבר נכנסנ

.או הלילה

מערבית לבית הקברות בפינת הכביש העולה להר מכביש ירושלים רמאללה . אנחנו קראנו , היום במקום מלון דן לשעבר הייטהייתה עמדה של הלגיון הירדני

לה "עמדת הגיר" מאחר והייתה חצובה בתוך סלע גיר לבן. עמדה זו שלטה על עמדה ששלטה על הכניסה להר הצופים. עמדה בעייתית. הצומת ולמעשה הייתה

עליה עוד יסופר בפעם אחרת.

ניקוי בית הקברות הסתיים ואנחנו היינו מוכנים לקבל את שר המושבות הבריטי.

מנחם הוחלט ששנים מההר יבואו לפגוש אותו. הוא עתיד להגיע 'המלך' בחדר של יכנס לבית הקברות. הוחלט שהם לביקור עם קצינים ירדניים ולהם לא יאפשרו לה

'המלך'ימתינו ברחבה ואל בית הקברות עצמו יכנס השר ומלוויו, קציני האו"ם . שנבחר הייתי אני...ועוזרו

בחדר של מנחם תרגלנו את קבלת הפנים. מנחם המלך ייגש אל שר המושבות אגש אליו יצדיע לו ויברך אותו על הביקור. עוזרו לצורך העניין ועזרה בתרגום, אני

אצדיע לו ואברך אותו. כאן ייפרדו מאתנו הקצינים הירדניים ואנחנו עם אנשי האו"ם והבריטיים נכנס לבית הקברות.

ואכן בשעה היעודה הגיעה השיירה. בראש נסע האו"ם אחריו הבריטים ואחריהם ג'יפ ירדני ובו מאבטחים מהלגיון. אולי הירדניים. כמובן שלפני כל השיירה נסע

כאן המקום לספר כי הצבא הירדני היה מורכב אז משני צבאות. הלגיון הירדני, א.ש.( שהיה לבוש בכומתות -והצא"י )הצבא הירדני ת האדומות,אלה עם הכפיו

ואילו חוסיין ירוקות. הלגיון היה מורכב כך נאמר לנו מהבדואיים הנאמנים למלך מורכב מכל השאר. הצבא הירדני היה

"ם ירדו, שר המושבות הבריטי תומפסון ירד עם עוזריו ואנשי הצבא קציני האו הירדני, הלגיון, ירדו. כולם נעמדו בשורה ואנו יצאנו לקבל את פניהם.

פמן, לבוש מדים ומקל קטן תחת בית שחיו רוכך, כפי שתרגלנו, ניגש מנחם ש

"Welcome mister Thompson"הצדיע לשר המושבות ואמר לו כפי שתרגלנו. ולחץ את ידו. אז פנה מנחם אל קצין האו"ם הצדיע לו ואמר שוב את ברכתו ולחץ

את ידו של האו"מניק ובמחווה של רצון טוב פנה מנחם לקצין הירדני הבכיר הצדיע לו והושיט יד. הקצין הירדני הצדיע בחזרה אבל היד המושטת של מנחם

נגשתי אני, לבוש הושבה ריקם להפתעתו המוחלטת של שר המושבות. אחריו

הושטתי יד " to Israel sir" welcomeמדים, פניתי לשר המושבות ואמרתי לו;

this is not"ולחצתי את ידו. באותו הרגע קפץ הקצין הירדני ממקומו וצעק בקול;

Israel" והוא הוסיף"please stop the visit" או בעברית פשוטה תפסיקו את הביקור.

כאן החלה מהומה.

י שיחות קשר עם ועדת שביתת הנשק ועם ירושלים הוחלט כי הכול יתחיל אחר

. welcome to Israel"מהתחלה בלי שאני אגיד את המשפט "

שלנו קיבלה ' מנחםמלך'חזרנו על הכול אבל הפעם היד המושטת לשלום של ה למלך שלו. ...מענה מהקצין הירדני שהיה נאמן

ו על קפה ושוחחנו על התקרית שעליה אחרי הביקור ישבנו מנחם ואני בחדראם הוא לא מחזיר לחיצת יד –קיבלנו אין סוף הודעות מירושלים. אמרתי למנחם

הייתי חייב להסביר לו שכך לא מתנהגים וחוץ מזה אני משרת את ישראל ולא מאיר בגללך הייתי צריך לחזור על –מקום עלום. מנחם בדרכו האופיינית אמר לי

זה עוד יעלה לך ביוקר.ההצגה פעמיים

זה מה שהיה לי חשוב אז וכל הצעקות שקיבלתי אחרי הירידה מההר בשנלר היו ..הירדני.הקצין שוות את התענוג של להקפיץ את

בניין הדסה. 1על מסילת רכבת בקומה 5.0מקלע

יום שישי אחרי הצהריים, שקט יורד על הר הצופים. האמת תמיד היה שקט בהר זאת ביום שישי היה משהו מיוחד בשקט. המיוחד בשקט הזה היו אבל למרות

המחשבות על הבית, סוג של געגוע מתגנב אל הנשמה של החיילים הצעירים שמבלים במובלעת.

בתוך כל השעות היפות האלה בהן ירושלים נצבעת בצבעי זהב של שקיעה מנחם

הנה. עליתי שרפמן, המלך, שגר קומה מעלי בארמון צועק; אהרונסון, בוא במדרגות תוך חישוב מהיר על מה אני הולך לחטוף הפעם.

מנחם מחייך אלי כשאני נכנס לחדר. אהרונסון, הוא אומר, אני צריך להראות לך

משהו. ותוך כידי דיבור הוא מוציא מפה של ההר ומראה לי את מיקומי המקלעים זיכרון רפוי של שנים אותם הוא רוצה להציב. אם אני לא טועה מפאת 5.0הכבדים

בהר באותה העת. מנחם מראה לי את העמדות המיועדות. 5.0רבות היו ארבעה בשיירה הבאה הוא אומר צריך להתקין לכל המקלעים את עמדות הירי.

אחת העמדות הייתה צריכה לכסות את השטח שבין עמדת הגיר השולטת על הכביש המוביל להר לבין קצה הרכס הצפוני שבו היו כמה עמדות חפורות של

הירדניים. באותו הרגע היה ברור שצריך עמדה גבוהה על מנת לשלוט בשטח הבטנו במפה ומנחם הציע שנצא לשטח. , האמור

זמן מנחם לתכנון המלחמה הבאה. יום שישי, אחר הצהרים,

ח שהיה בהר וין נטוש באותו אחר הצהריים. הכיין בית החולים הדסה היה בניבנ

אז עסק בהכנות לשבת. עלינו במדרגות קומה אחרי קומה ובכל אחת מהן נכנסנו לאחד החדרים לתצפת על היעדים אותם מנחם רצה לכסות.

סוף. כאן מנחם הראה לי את עמדת הקומה הרביעית הייתה הקומה שנבחרה לב

הגיר מצד אחד ומצד שני את שלושת העצים, אורנים גדולים, שלמרגלותיהם הייתה עמדה ירדנית חפורה ומדופנת בשקי חול. בין השקים חרכים לירי.

האמת שאת העמדה הזו הכרנו תמיד.

וצאים ויושבים לחיילים הירדניים היה חם בתוך המחפורות ובשכל רב הם היו ימתחת לעצים, מעשנים ושותים קפה, מסתובבים להם לאורך הרכס וכאילו לא

שמים לב אלינו.

מנחם אמרתי לו, אי אפשר ממיקום אחד לכסות את כל השטח. אין כזה דבר אי אפשר, אמר מנחם, תחשוב.

מן המצור? מנחם אמרתי לו, אתה זוכר את הדווידקה. דווידקה? זו של ירושלים בז

שאל מנחם. כן, עניתי לו גם אנחנו בסוג של מצור, כן את הדווידקה ההיא. מה היא שלנו שאל מנחם כשפניו מביעות את חוסר הקישור שהוא עושה 5.0-קשורה ל

למה שאני אומר.

בוא מנחם. אמרתי לו ולקחתי אותו לחדר הקיצוני. עמדנו שם וצפינו אל כל השטח. וני בצד השני. המסדרון היה ארוך ואחרי שהגענו לחדר בוא נלך לחדר הקיצ

תצפתנו שוב. רק משני המקומות אפשר היה לכסות את כל השטח.

תשמע מנחם, יש לנו מקלע אחד. אם נמקם אותו בחדר אחד לא נכסה את כל השטח והם יגלו את מקום הירי אחרי שלושה כדורים. אז מה אתה מציע ומה

זה קשור לדווידקה? אמר מנחם.

בוא נבנה מסילה. עליה קרונית לשני אנשים. אחד מאחורי השני. על הקרונית נציב את המקלע ונמתח כבל לכל אורך הקומה. נפרוץ חורים בקירות ואז כמו בירושלים בזמן המצור נוכל להזיז את המקלע מחדר לחדר לירות כמה יריות

עו מאיפה היריות מגיעות ואפילו יחשבו שיש כמה ונעבור לחדר אחר. הם לא ידמקלעים. כמו שהזיזו את הדווידקה למקומות שונים בירושלים הנצורה וכמו

שעשו בקו מזינו הצרפתי.

מנחם שהיה איש חם וטוב לב לא ענה. הוא חשב כמה דקות ואז חיבק אותי ואמר. יום ראשון אתה מתחיל לעבוד. ברור.

לבנות את המתקן הזה. המסילה הייתה בנויה מברזלים ארבע שיירות זה לקח

שנמצאו בהר הקרונית הייתה מורכבת משאריות והגלגלים מעגלות שהיו בבית החולים. כשבדקנו את המערכת הזו היה כיף לעבור בחצי טיסה את הקומה רכוב

פרק. המקלע הוצב ליורה היה כיסא מאולתר נמוך ומעליו ה על הקרונית כמו בלונ א לזה שהיה מופקד על משיכת הכבלים ולנסיעה.כיס

ימים חיכיתי לתקרית שתוכיח שהמערכת הזו עובדת. אבל צריך לזכור שכל שימוש בנשק בהר היה צריך אישור משנלר. ואז היגיע היום.

התחילו קצת יריות לא משהו מי יודע מה אבל שנלר נתן אישור לירי חוזר.

ים לא נראו בחוץ ומדי פעם הם ניסו לצלוף לכיוון ההר. בעמדה שעל הרכס הירדנ

מנחם עלה לקומה הרביעית ואמר. זהו אהרונסון זו ההזדמנות בוא נפעיל את קו ן. צרור קצר נוסף, ימזינו. צרור קטן מחד בצד המערבי, נסיעה מהירה לאמצע הבני

ונסיעה לקצה המזרחי של הבית ועוד שלושה או ארבע כדורים. פתאום נהייה שקט. מנחם כמו ילד קטן שקיבל סוכריה היה מאושר. זה עובד אהרונסון.

כן אמרתי לו זה עובד ועוד יעבור.

הזה מ"מ. התותח 05אחרי תקופה, כשאני כבר לא הייתי בהר הגיע להר תותח מצא את דרכו לאותה המסילה והוכיח את עצמו במלחמת ששת הימים.

מש"ק חבלה –מאיר אהרונסון

מ'נערי המלך

מש"ק חבלה –מאיר אהרונסון

מ'נערי המלך'