מגדלא כ-נחום-מיניה-חמאם 9-13

בתי כנסת באזור הכנרת בתי כנסת באזור הכנרתמגדלא )מגדל(, ואדי חמאם )הר ניתאי(, כפר נחום, ארמון מיניא

הגליל בכללו ואזור הכנרת בתוכו היווה מרכז יהודי חשוב בתקופת בית שני, ועוד יותר

לאחר חורבן הבית והמרידות הגדולות, כולל מעבר הסנהדרין עד לטבריה.

ישוע הנוצרי פעל כאן בכפרים ובעיירות שבצפון – מערב הכנרת ורבים מחסידיו

ושליחיו מוצאם ממש כאן.לכן, יש עניין מיוחד ללמוד את הנושא של בתי הכנסת ושאר הממצאים של ימי בית

שני ואחריו, תקופת המשנה והתלמוד.

9-131מגדלא-כ. נחום-מיניה-חמאם

פסיפס מואדי חמאם: ענק )שמשון( אוחז בציציות

ראשם של חיילים.פסיפס באיכות מעולה

וציור נדיר

( בהדרכת רונה אביסף. 9.13)סיור תגליות צילום ועריכה דוד זקס, כולל האחריות לכיתוב

http://images1.wikia.nocookie.net/__cb20100523193460/danielventura/he/images/2/21/Simson.jpg

2 9-13מגדלא-כ. נחום-מיניה-חמאם

מגדלא – מגדל נוניה – טרוכאיבין המושבה מגדל לבין חוף הכנרת התגלה ישוב בן התקופה הרומית –

ביזנטית. בין היתר התגלה שם בית כנסת בצפון הישוב, רחובות ובתים, רחוב מרכזי וחנויות של ... מוכרי דגים במעין בריכות. הישוב מוזכר בכתובים

לספירה( הייתה מגדל 19ובמיוחד אצל יוסף בן מתתיהו. לפני ייסוד טבריה )העיר הראשה ממערב לכנרת.

אחת מהנשים העיקריות המוזכרות בברית החדשה – מרים המגדלית גרה הוואתיקן קנה את כאן

המקום מידי הכנסייה הפרנציסקנית,

במטרה להקים כאן מלון ואזור נופש. אך

החפירות הארכיאולוגיות הראו

שהממצא במקום נותן הרבה יותר

מאשר סתם מלון, נותן עיירה יהודית בת זמנו של ישוע,

אשר פעל בגליל וכאן לחופי הכנרת.

בימי המרד הגדול היה המקום פעיל ויוסף מנסה לגייס אותם למרד

קדומה בעיר( הייתה Taricheae לטינית )טריכיי הידועה גם בשם מגדלא של מגדל, סמוך ליישוב בקעת גינוסר, בדרום כנרת, ששכנה לחוף הגליל

לספירה, 20 בשנת טבריההיום המשמר את שמה. עד להקמת העיר הייתה מגדלא המרכז העירוני היחיד בחוף המערבי של הכנרת.


בתקופה שקדמה ל, התמרדו מרד הגדול

תושבי טריכיי כנגד יוסף. העילה המיידית הייתה

העובדה כי ניסה להחזיר את כספיהם של אגריפס

אשר שדדו ברניקיהשני והמורדים. ביתו של יוסף נשרף, ואנשי טריכיי צרו

עליו, אך יוסף הצליח לרצותם בדברי חלקות,

וטען כי התכוון להשתמש בכסף לצורכי ביצור

החומה.

בית הכנסת של מגדלא בין מורד הארבל לחוף הים

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%A8%D7%AA

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A8

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_(%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94

http://he.wikipedia.org/wiki/20

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%99

הגיע לעיר הצבא הרומי המונהג בידי אספסיאנוס. אספסיאנוס 67בשנת שם מצור על העיר, ולאחר שנלכדה, נמלטו רבים אל הים בספינות.

מתאר את יוסף בן מתתיהו במקום התרחש קרב ימי, בו נהרגו המורדים. תוצאות הקרב במילים אלו:

"וצבע היאור היה אדום מדם וכלו היה מלא חללים, כי לא נמלט איש. ובימים הבאים עלתה צחנה נוראה בכל הארץ מסביב. ואיום היה

המראה לעיניים כי החוף היה מלא שברי ספינות מנופצות וגם פגרי אדם נפוחים, אשר נשחתו מלהט השמש ונרקבו והשחיתו את האוויר, עד

אשר לא הייתה הצרה האת לאבל ליהודים בלבד, כי אם גם לזרא לרומאים"

תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ספר ג' פרק י' פיסקה ט–


אחת התגליות המשמעותיות באתר

הינה חריטה של מנורת שבעת הקנים

החקוקה על אבן רבועה בת ארבע

רגלים

http://he.wikipedia.org/wiki/67

בימים חמים.

בימים חמים.


, "מדובר לדברי מנהלת החפירה, דינה אבשלום-גורני מרשות העתיקותהפעם הראשונה בה נחשף עיטור מנורה בממצא מרגש ויחידי במינו. זו

. זו המנורה הראשונה מהימים בהם בית המקדש עוד עמד על תילושמתגלה בקונטקסט יהודי, המתוארכת לימי בית שני )ראשית התקופה

הרומית(. ניתן להעריך שהחריטה שמופיעה על האבן שחשפה רשות העתיקות, נעשתה על ידי אמן שראה במו עיניו את מנורת שבעת הקנים

בתי כנסת 6בית הכנסת שנחשף, מצטרף ל-בבית המקדש בירושלים. בלבד המוכרים בעולם, מתקופת בית שני

בחפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות באתר המיועד לבניית מלון בחוף מגדל, בשטח חברת 'ארק ניו גייט', נחשף מבנה בית כנסת מימי

לסה"נ(, ובמרכזו אבן שעליה 100 לפנה"ס ועד 50הבית השני, )מ-חרוטה מנורת שבעת קנים, שטרם נראתה כמוה. את החפירה ניהלו דינה

אבשלום-גורני וערפן נג'ר מרשות העתיקות. מ"ר וספסלי אבן ששימשו 120 האולם המרכזי של בית הכנסת, גודלו כ-

כמושבים לבאי בית הכנסת, נבנו בצמוד לקירות האולם. רצפתו עשויה פסיפס וקירותיו טויחו בטיח צבעוני )פרסקו(. באולם נחשפה אבן רבועה,

מעוטרת בתבליטים מארבעת צדדיה ובחלקה העליון. על האבן חקוקה מנורת שבעת קנים העומדת על רגל, שבסיסה משולש, ומשני צדדיה

אמפורות )קנקנים(.

האבן מכל צדדיה: מלמעלה: רוזטה משושה המעוטרת בששה העלים נוספים וחרוט דמוי לב. מאחור רוזטה בתוך ארכדות )קשתות(


גם הרוסים רוצים לראות ולהבין, באמצעות כתבת חיננית והטלביזיה. למטה: צידי האבן עם הארכדות שבתוכן מעין דקלים או שמא אלומת שיבולים ובצידם רימון או שמא כד.

מבט עילי על האבן ועל הארכיאולוג ע'רפאן )אבן זו – רפליקה(


רוזטת פסיפס, בעלים שחור לבן מוטבעת במשטח בית הכנסת מעבר למושבים הפנימיים ולרגלי המושבים

ההיקפיים. דגם מעוצב של הרוזטה לנוחיות המבקרים. הרוזטה עצמה בד"כ מכוסה בחול, לשומרה


הכניסה לבתים ועמודי אבן בשערים.ספסל על אבנים בכניסה לחדר בצמוד לבית הכנסת, האם בית מדרש

ללימוד תורה



עמוד פינה בבית הכנסת, עדיין עם הציפוי הקירמי.

מן הממצאים: מכתש בזלת לכתישת החיטה לקמח

.. "לכפר נחום את נכנסת \ לחורבה של בית הכנסת " .. בכניסה לאתר, מבנה השייך למסדר הכנסייתי,

מרשים במשחק השחור לבן של אבני הבזלת ואבן הגיר


ישו מתפלל בעבורכם בגן הכניסה. עמודים מגולפים ולידם אבן מיל רומית


עשרות שברי כותרות וקורות מעליהן בתערוכה. וכל אחת יפה מקודמתה:

פרח – עלי כותרת בתוך עלי עטיף, מדליון כעין זר ובו צדפה מגולפת



צדפה מגולפת המשמשת כאגן טבילה או רחצה


בית הכנסת נבנה במאה הרביעית לספירה )התקופה הביזנטית(. נחקר באופן יסודי בידי קוהל וואצינגר, שפרסמו אודותיו ספר מונומנטלי.

נרכש המקום בידי הפרנציסקנים, השוקדים מאז על אחזקת 1894ב-האתר וחפירתו.

שוקם בית הכנסת בידי הנזיר הפרנציסקני אורפלי, שנהרג 1921ב-בתאונת דרכים. שמו ופועלו מונצחים על אחד מעמודי בית הכנסת.

הארכיאולוגים הפראנציסקנים קורבו ולופרדה, אשר חפרו בכפר נחום ובבית הכנסת בשנות השבעים, טוענים כי בית הכנסת הלבן המתוארך מהמאה הרביעית, נבנה על גבי שכבה מוקדמת יותר, עשויה בזלת, של

מבנה מהמאה הראשונה לספירה. לטענתם, זהו בית הכנסת המוקדם של כפר נחום, המוזכר בברית החדשה כבית הכנסת ששר המאה הרומי בנה

(. בבית כנסת זה התפלל מספר פעמים 5לקהילה היהודית במקום )לוקס ז:ישו.

בית הכנסת בכפר נחום, עשוי לתפארה בשיש ואבן גיר לבנה משובחת


אכסדראות משני 2לבית הכנסת צורת בסיליקה )מבנה או אולם מוארך ולו צדדיו וחדרים נוסםים מעבר(.

על קירות החזית של בית הכנסת מצוירים עיטורים מעולם החי והצומח וגם ציורים גיאומטריים. חלק מהציורים קשורים ליהדות

בבית הכנסת נמצאו כתובות ביוונית ובארמית לכבודם של מקימי עמודי ביהכ"נ. ממצאים נוספים שמצאו בבית הכנסת הם: כרכובים שבהם

חרוטים סוסוני ים ונשרים וכן מדליונים מעוטרים.

הן הכניסה והן החזית פונים דרומה לירושלים, שם גם שכן ארון הקודש )הנייד?( והבמה. סדרת ספסלים כפולה עוטרת את המבנה מצידיו המזרחי

והמערביעיטור מיוחד מגולף באחת ממזוזות הכניסה לחדר משני


על קורת הכניסה היה מגולף נשר או אריה, בדומה לקישוטים בבסיליקות פגאניות ונוצריות. הנצרות הופכת להיות דת רשמית באימפריה הרומית בראשית המאה הרביעית והביזאנטים כבר "באים" אל תוככי התקופה

הנוצרית.


בית הכנסת הלבן הוא בן המאה ה-

, אך לפניו )?( 4בית כנסת

מהמאה הראשונה, בו לפי המסורת הנוצרית

התפלל ישוע

ללא מילים, גם בית כנסת יכול לעייף נערות צעירות, או, "ככה זה, הקשישים עובדים והצעירים עייפים" )מדברי מלכה גורביץ(



מהעיטורים שנמצאו על כרכובי וכותרות בית הכנסת:כרכרה )ראה הגלגלים למטה( נושאת מרכבה ובה ארון נתמך בעמודים וחזית הארון מעוטרת בגילוף צדף ומתחתיו שערים מגולפים ]האם ארון

הברית בעגלתו?[

כותרת לעמוד מהטיפוס הקורינתי כאשר מעל לאטריבוט של קנים ורגל משולשת. 7, בעלת בית המקדש מנורתהקוציץ מופיעה

משני צידי המנורה מחתה ושופר


בין הכנסייה של פטרוס לבין בית

הכנסת אחת משכונות הכפר

הקדום ובו בין בית לרחוב "חלונות כורזים" פתחי אוורור ותאורה


מעל הכנסיות הקדומות נבנתה כנסייה מודרנית

עם חלון לנוף ורצפה שקופה לכנסייה

העתיקה


כנסיית בית פטרוס היא כנסייה נוצרית קתולית בגן הלאומי כפר נחום שבצפון-מערב הכנרת. בחפירות ארכיאולוגיות

, 5שנערכו במקום התגלתה כנסייה מתומנת מהמאה ה-, ואשר למבנה קדום יותר בעל חדר יחידשנבנתה מסביב

. מבנה זה נקבע במסורת הנוצרית כביתו של 1968התגלה ב-, 1השליח פטרוס הקדוש, ככל הנראה כבר באמצע המאה ה-

-domusוהוא נחשב ל"בית הכנסייה" הראשון בעולם )ecclesia .)

המגוננת עליו. 1990מעל האתר נבנתה כנסייה חדשה בשנת הכנסייה שוכנת בלב רובע מגורים עתיק שבו כמה מבנים

מתקופות שונות, ואשר זכה לכינוי "אינסולה סאקרה" "(Insula Sacra .)"הרובע הקדוש" - "

הרובע שוכן בין שרידי בית הכנסת העתיק שנמצא כשלושים מטרים מצפון לכנסייה ובין חוף הכנרת מדרום.

בתמונות בהיקף המבנה המתומן בן המאה החמישית ובתוכו המבנה העגול הקדום יותר

מבית הכנסת אל ביתו של פטרוס הגר אצל חמותו )הורי אשתו(

ביתו של פטרוס נזכר בברית •החדשה במספר הזדמנויות:

רא • י4 יתה פטרוס ו4 שוע4 ב9 יבא י9 "ו4ת את־חמותו נפלת למשכב וחול4

ת." מתי דח4 י 14, 8ק4 יהי אחר9 "ו4יתה יבאו ב9 סת ו4 כנ9 ית ה4 אתם מב9 צ9עקב ויוחנן...; י עם י4 שמעון ואנדר4

ית." ב4 ח ה4 חדו פת4 וכל־העיר נאספו י4 29, 1מרקוס

מצירוף שני המקורות ניתן ללמוד •כי בבית פטרוס התגוררו גם חמותו ואחיו אנדראס הקדוש, דבר העשוי

לרמוז לממדיו, וכי הוא ניצב ליד חצר גדולה בה יכלו כל תושבי כפר

נחום להתכנס. הברית החדשה מאזכרת את בית •

9-1324מגדלא-כ. נחום-מיניה-חמאם הכנסת בכפר נחום בו התפלל ישו.

הכנסייה המתומנת בתוך החצר המתומנת ג"כ, ובמכרז הבית

, שהיה 1העגול בן המאה ה- כנראה מרכזו של בית אופייני

לזמנו – בית משפחת אשת פטרוס


6 עלים ובהיקף עוד 6כרכובים מעוטרים בגילופים. למעלה: רוזטה בת עלים. ענף ופירות עץ הזית, משולש משולב במשולש )מגן דוד מעוצב(

למטה: כוכב מחומש ולידו כוכב משושה )מגן דוד( כל אלו סמלים פגאניים עתיקים ללא קשר להקשרים מודרניים

, ח'רבת אל-מניה, הידועה גם בשמה הערבי חורבת מנים )ארמון מינייה(היא אתר ארכאולוגי השוכן בבקעת גינוסר, דרומית לעין שבע וצפונית

לקיבוץ גינוסר, בצפון מערב הכנרת. האתר מכיל ממצאים ממספר תקופות, שהחשוב שבהם הוא ארמון אומיי )תק' מוסלמית מוקדמת(. האתר והשטח

הוכרזו גן לאומי


הארמון על שטח נרחב וכולל מספר אולמות: אולם הכניסה, אולם הכס וקבלות הפנים ולידו חדרי מגורים, אולם המסגד ובדרומו המחרב )כאן

בתמונה(.


מעל חומת הארמון התנוססו

"שיניות" האופייניות לבנייה

האומאית )בתמונה(

אולם הכס: ממנו שרדו בסיסי העמודים בשתי שורות לאורכו והקיר החיצוני שהיה מצופה בשיש, ששרידיו עדיין מצויים שם. ברקע המסגד והדקלים

ובמרחק הכנרת. שמו מינייה, פירושו ביוונית הנמל ואכן תעלות הובילו מכנרת אל הארמון.שער הכניסה כולל גם "חדר המתנה" כפול ומפואר, היוצר לכן שער כפול


מגדלי שמירה חצי מעוגלים, 4על חומות הארמון המבוצר מגינים המתנשאים עד היום לגובה של כמה מטרים. כל המבנה באבן גיר לבנה

וקשה


בחצר המסגד שקירותיו עשויים אבן גזית מהודרת, מצויים "טבעות" עמודים מבזלת וגם עמוד שבור מגרניט. הבזלת מצויה בסביבה, אך

הגרניט מיובאת מרחוק מאד


ואדי חמאם )נחל היונים(כפר בדואי השוכן על גדות נחל היונים לאחר איחודו עם נחל ארבל.ממול לכפר במורדות הר ניתאי התגלה ונחפר כפר יהודי מהתקופה

הרומאית והביזאנטית. במרכז הכפר התגלה בית כנסת מפואר


שורות 2בית הכנסת ממוקם יפה על אזור מוגבל אך מיושר. המבנה כולל עמודים, ספסלים מסביב. העמודים חלקם מאבן גיר וחלקם בזלת, כולל

בסיסים, שחלקם דמויי לב. ברצפת בית הכנסת התגלה פסיפס, בעל מאפיינים נדירים



מסביב בית הכנסת מבנים שחלקם מפוארים ואף כוללים קומה שנייה מבונית. גרם מדרגות מקורי מצוי

בתמונה

הפסיפסים בבית הכנסת בואדי חמאםפסיפסים יוצאי דופן התגלו על רצפת בית הכנסת, שאין להם מקבילה

בינתיים. חיילים חמושים, אחד שרוע 3א. חייל ענק מחזיק בציצת ראשם של

ואחד נוטש.. האם בית המקדש או מגדל בבל 9ב. בנאים על סולמות מרימים מגדל )???



מתוך סיפו של בית מפואר על משקופו ועל הסף המעוצב, נשקף הכפר הבדואי


חלונות )כורזים( לאוורור ואור.

נסתמו ע"י מפולות העפר שנוצרו עקב

רעידות אדמה

הדלת המציצה ממול מעבירה לחדר מגורים שמפולות העפר

סתמו אותו לחלוטין

בסיסי עמודים דמויי לב מבזלת שהוצגו לראווה ע"י החופרים. מונחים על אבן שטוחה המשמשת במקור למעין ספסל ללומדים )ר' גם

במגדלא(



מ' מבית הכנסת מצוי בית בד משוכלל וכמעט שלם 15במרחק של כ- באתרו על שלל מרכיביו. כאן אבני הריסוק, התחתונה והעליונה - באתרן


אבני המשקלות המחוברות לקורת בית הבד מעץ )שאיננה כאן(. הן

מצויות באתרן, מעין תעלה המאפשרת להנחיתן נמוך יותר מפני הקרקע וכך להגביר את הלחיצה ואת פריכת הזיתים

אבן ריסוק תחתונה שהוזזה מאתרה. היא גם

נפגעה מפגעי הזמן, אולי עוד בימים קדומים.

, האבנים הבתולות 2בין אליו נטף האגן העומדות מצוי

השמן שלחץ קורת הבד סחט את הזיתים והמשקלות

הפרוכות. למעט קורת הבד עצמה כל המתקן מצוי באתרו



קשת שתמכה את בית הבד וגגו,

קרסה עם השנים. החופרים סידרו

אותה מחדש על הקרקע

עוד אבן בית הבד הנמצאת כמה עשרות מטרים

מזרחה מבית הכנסת


הר הארבל במבט מבית הכנסת וה ... חצב בסתיו

הר ניתאי מתנוסס כחרוט ענק מעל הכפר



מבט אחרון: הכנרת והגולן ברקע. הכפר הבדואי מצפון והארבל מדרום ובאמצע נחל חמאם )היונים( לאחר איחודו

עם נחל ארבל

צילום ועריכה: דוד זקסהדרכה: רונה אביסף.

מגדלא כ-נחום-מיניה-חמאם 9-13

Documents