Vol. 8 2018ח"תשע 8גיליון

הגירהכתב עת אקדמי רב תחומי מקוון

Hagira – Israel Journal of Migration

כתב עת הגירה

דף הבית

העוסק בתופעת ההגירה הגירה הוא כתב עת אקדמי, שפיט, רב תחומי,

ל וגרפיה שלאור בחסות קהילת הגירה ודמעל היבטיה השונים. כתב העת יוצא

האגודה הסוציולוגית הישראלית ומופק במימון המרכז האקדמי רופין והמכון

.להגירה ושילוב חברתי

זה מהווה במה פרסומית למחקרים שבוצעו על ידי חוקרי הגירה בתחומי כתב עת

ודה סוציאלית, קרימינולוגיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, דמוגרפיה, פסיכולוגיה, עב

תקשורת, כלכלה, ספרות, היסטוריה, תכנון ערים ועוד. מחקרים אלה עוסקים

בהיבטים שונים הקשורים בהיותה של מדינת ישראל חברת

.מהגרים, במסגרת תהליכים מקבילים בעלי השפעה רבה בהקשר הגלובאלי

כתב העת הגירה פתוח לגישות וזוויות ניתוח שונות. המאמרים המתפרסמים בכתב

העת עוברים שיפוט על ידי מומחים בטרם קבלתם לפרסום. כתב העת שואף להפוך

ממלאים תפקיד חיוני לבימה המרכזית בשפה העברית לגבי מכלול נושאי ההגירה ה

.בחיי היום יום בחברה בת זמננו, ברמת הפרט והקולקטיב גם יחד

מידע כללי פרגולה-פרופ' סרג'ו דלה :עורך ראשי

פרופ' רחל שרעבי :עורכת משנה

:חברי המערכת פרופ' משה סמיונוב

פרופ' רבקה רייכמן

פרופ' לילך לב ארי

ד"ר ריטה סבר

אמיתקארין פרופ'

מר דורון דגני :רכז המערכת

:עריכה לשונית (גב' אליה דמטר )עברית

()אנגלית דנה בוסיןגב'

:חברי המועצה הרחבה

פרופ' יהודית בוקסר ליברנט

מכסיקו , מכסיקו סיטי אוניברסידאד נסיונל אוטונומיה דה

פרופ' בארי צ'יזוויק

אוניברסיטת אילינוי, שיקאגו

מרקוספרופ' אנדרו

מלבורן אוניברסיטת מונאש,

פרופ' חוזה מויה

אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק

פרופ' ריינר מונץ

מנהל המחקר והפיתוח בקבוצת ארסט המכון לכלכלה בין לאומית, המבורג,

פרופ' עליאן אלקרנאוי

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

פרופ' נח לוין אפשטיין

אוניברסיטת תל אביב

עוזי רבהוןפרופ'

האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' ניסן רובין

והמכללה האקדמית אשקלון אוניברסיטת בר אילן

פרופ' סמי סמוחה

אוניברסיטת חיפה

:כתובת המערכת המרכז האקדמי רופין, המכון להגירה ושילוב חברתי

rsharaby@gmail.com :דוא"ל, , ישראל402500עמק חפר,

קול קורא כתב עת הגירה

בנושא הגירה וחינוך קול קורא לגיליון מיוחד של כתב העת "הגירה"

תחומי מקוון, העוסק בתופעת ההגירה על היבטיה השונים, -הגירה, כתב עת אקדמי רב

לשלוח מאמרים בעברית ובאנגלית, עבור גיליון מיוחד בנושא מזמין חוקרים/ות

.הגירה וחינוך

עורכת אורחת של הגיליון היא ד"ר ריטה סבר )מביה"ס לחינוך והמכון לחקר הטיפוח

."בחינוך, של האוניברסיטה העברית(, חברת מערכת של כתב העת "הגירה

ות הקשורות בהגירה וחינוך, גיליון מיוחד זה יוקדש למאמרים הנוגעים לכל הסוגי

-כגון: השפעת ההגירה על הישגים חינוכיים, על דפוסי החינוך בבית, על הקשר הבין

דורי במשפחות מהגרות, על היפוך תפקידים וסמכות ההורים, על שינויים במאזן

הכוחות המגדרי במשפחה, על השפעת מהגרים על מערכות החינוך במדינה הקולטת,

ין מוסדות חינוך ובין הורים וסבים מהגרים, על מעורבות הורים על האינטראקציה ב

במוסדות החינוכיים של ילדיהם, וכל נושא אחר אשר יתרום להבנת התופעה, הן

.ברמת המיקרו והן ברמת המקרו

הגירה הוא כתב עת אקדמי, שפיט, היוצא לאור בחסות קהילת הגירה ודמוגרפיה של

והמכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי האגודה הסוציולוגית הישראלית

רופין. כתב עת זה מהווה במה פרסומית למחקרי הגירה בתחומי סוציולוגיה, מדעי

המדינה, דמוגרפיה, חינוך, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה, תקשורת,

ונים היסטוריה, כלכלה, ספרות, תכנון ערים, ועוד. מחקרים אלה עוסקים בהיבטים ש

הקשורים בהיותה של מדינת ישראל חברת מהגרים, במסגרת תהליכים מקבילים בעלי

כתב העת הגירה פתוח לגישות תיאורטיות וזוויות השפעה רבה בהקשר הגלובאלי.

.ניתוח שונות

הנחיות למחברים

מילים. 8,000 -היקף המאמר עד

.המאמר לא נמסר לפרסום בכתב עת אחר

ת המאמר ייכתב בתוכנWord בגופן ,Tahoma מיושר , רווח של שורה וחצי,10, גודל

לשני הצדדים.

.פסקה חדשה תצוין בהזחה ולא ברווח כפול

.ציטוטים יצוינו בהזחה מצד ימין

.ניתן לשלב במאמר חומרים מקוריים ממגוון תחומי היצירה, כגון תמונות וסרטונים

200תקצירים בעברית ובאנגלית בני יש להגיש את המאמר לאחר עריכה לשונית ולצרף

מילים כל אחד. התקצירים יכללו את שם המאמר.

מילות מפתח. 6-5לאחר התקציר בעברית יופיעו

,תוארם יש להוסיף למאמר דף נפרד ולציין בו בעברית ובאנגלית, את שמות המחברים

האקדמי, שיוכם המוסדי ומספר שורות אודות המחברים.

לביבליוגרפיה יופיעו בטקסט בסוגריים עם שמות המחברים ושנת הפרסום. המילה הפניות

"שם" לא תופיע בטקסט ויש לציין מחדש את המקור.

.)הערות לטקסט יופיעו בסוף המאמר )לפני הרשימה הביבליוגרפית

הרשימה הביבליוגרפית תותקן לפי כלליAPA1 התקפים כיום בכתב העת של האגודה ,

"סוציולוגיה ישראלית". יש להקפיד על התאמה מלאה בין האזכורים בטקסט הסוציולוגית

לבין הופעתם ברשימת המקורות.

בהליך השיפוט המערכת מסתייעת בחוות דעת של קוראים מעריכים ומקפידה על שיפוט

אנונימי. –אובייקטיבי

יצורפו המחברים יתבקשו לתקן את המאמר לפי חוות הדעת ובהתאם להנחיות העורכים ש

אליהן. המאמרים יעברו עריכה לשונית והמחברים יידרשו לתיקונים נוספים ולאישורו

הסופי של המאמר לפני פרסומו.

מאמר שהתקבל לפרסום יועלה לאתר כתב העת, עוד בטרם הופיע הגיליון המלא

חוקרים מוזמנים לשלוח מאמרים לכתובת הדואר

ritasever9@gmail.com :האלקטרוני

31/5/2018תאריך אחרון לשליחת מאמרים לגיליון זה

הנחיות למחברים

.מילים 8,000 -היקף המאמר עד

.המאמר לא נמסר לפרסום בכתב עת אחר

,, רווח של שורה וחצי10גודל ,Tahoma בגופן ,Word המאמר ייכתב בתוכנת

.מיושר לשני הצדדים

.פסקה חדשה תצוין בהזחה ולא ברווח כפול

.ציטוטים יצוינו בהזחה מצד ימין

.ניתן לשלב במאמר חומרים מקוריים ממגוון תחומי היצירה, כגון תמונות וסרטונים

יש להגיש את המאמר לאחר עריכה לשונית ולצרף תקצירים בעברית ובאנגלית בני

.ים יכללו את שם המאמרמילים כל אחד. התקציר 200

.מילות מפתח 6-5לאחר התקציר בעברית יופיעו

יש להוסיף למאמר דף נפרד ולציין בו בעברית ובאנגלית, את שמות

.תוארם האקדמי, שיוכם המוסדי ומספר שורות אודות המחברים המחברים,

ש הפניות יופיעו בטקסט בסוגריים. המילה "שם" לא תופיע בטקסט ויש לציין מחד

.את המקור

End notes ת(.המאמר )לפני הרשימה הביבליוגרפי יופיעו בסוף

התקפים כיום בכתב העת של ,APA[1] הרשימה הביבליוגרפית תותקן לפי כללי

האגודה הסוציולוגית "סוציולוגיה ישראלית". יש להקפיד על התאמה מלאה בין

.האזכורים בטקסט לבין הופעתם ברשימת המקורות

יפוט המערכת מסתייעת בחוות דעת של קוראים מעריכים ומקפידה על בהליך הש

.אנונימי –שיפוט אובייקטיבי

המחברים יתבקשו לתקן את המאמר לפי חוות הדעת ובהתאם להנחיות העורכים

שיצורפו אליהן. המאמרים יעברו עריכה לשונית והמחברים יידרשו לתיקונים

.פרסומונוספים ולאישורו הסופי של המאמר לפני

מאמר שהתקבל לפרסום יועלה לאתר כתב העת, עוד בטרם הופיע הגיליון המלא

חוקרים מוזמנים לשלוח מאמרים :לכתובת הדואר האלקטרוני

rsharaby@gmail.com

.VOL 8 הגירה

כתב עת אקדמי רב תחומי מקוון -הגירה

Hagira - Israel Journal of Migration

, תשע"ח8גיליון מס' , Vol. 8 2018

עמוד

Pages

מאמרים מקוריים

Original Articles

1-2 דבר העורכים / סרג'ו דלה פרגולה, רחל שרעבי

Sergio DellaPergola, Rachel Sharaby / Editors' Note

3-21

שת למסורת אתנית של יוצאי כורדיסטן בישראלפרשנות מחוד / רחל שרעבי

Rachel Sharaby /

Renewed Interpretation of the Ethnic Tradition of Kurdish Immigrants in Israel

22-42

גיגת הסיגד מפגשים אתניים במרחב האקדמי: ח / שפלדאלה אריאלי, יעל סקורקוביץ' ומרים הירדני

כמשא ומתן על כללי המשחק

Daniella Arieli, Yael Skorkowich & Miriam Hirschfeld / Ethnic Encounters in the

Academic Space :The Ethiopian Sigd Festival as a Negotiation on the Rules of the Game

46-63

ירה סמויה ממערכת החינוך בקרב מתבגרים יוצאי אתיופיהנש / רנצ'קמנגסטו וגבי הו-ווביט וורקו

Gabriel Horenczyk & Wovit Worku-Mangisto / Hidden Dropout from the Education

System among Ethiopian Adolescents in Israel

64-81

הסנדלר הולך יחף: חוויותיהן של קלינאיות תקשורת עולות חדשות, בדרך לבניית זהות / אורלי אלשיך

מקצועית בארץ

Orly Alshech / Building a Professional Identity in Israel: Experiences of New

Immigrant, Speech Therapists in Israel

82-103

ה האונומסטית: שיקוף ההתגבשות התרבותית במגזר היהודי בישראלהמרא / שלומית לנדמן

Shlomit Landman / From an onomastic point of view: Cultural crystallization process in

the Jewish Sector in Israel

104-123 תרבותית-חלוקת תפקידים בזוגיות בין / ריבה זיו

Riva Ziv / Role Division in Multicultural Relations

124-142

-1978ים מאמריקה הלטינית בישראל )אינם עולים, אינם פליטים ואינם מהגרי עבודה: גול / אפרים דוידי

1973(

Efraim Davidi / Exiles from South America in Israel (1973-1978)

ביוגרפיות

Bios

Abstracts / תקצירים באנגלית

143-145

146-148

149-155

דבר העורכים

. כרך זה, "הגירה"השמיני של כתב העת המקוון גיליון אנו שמחים להביא לפני הקוראים את ה

שונים ה םבהיבטי דיון ההוא ולםהציר המשותף לככולל שבעה מאמרים הדנים בנושאים שונים.

את האופן שבו יכולים דיון זה משקףזהות: חברתית, תרבותית, מקצועית, אתנית ולאומית. השל

ם.ולבחור את זהות םליצור את מערכות המשמעות בכוחות עצמ ,פרט או קבוצה בעידן העכשווי

של יחידים וקבוצות ותמאיר תהליך תמידי של כינון זהויות מחדש, כתוצאה מאינטראקציגם הוא

.פי תפיסתם-"אחרים" עלה/עם ה"אחר"

בקרב קבוצות מהגרים תות דואלייושל זהו ןאת היווצרותשני המאמרים הראשונים בוחנים

בזהות קולקטיבית ישראליתו ,מצד אחדות אתנית ייחודית ת בזהומושרשזהויות אלה בישראל.

פרשנות מחודשת למסורת אתנית של יוצאי " - רחל שרעבישל הפותח ה מאמרמצד שני.

חגיגות הסהרנה, שהן חגיגות אביב עוקב אחר תהליך הניעות של - "כורדיסטאן בישראל

הסינקרטי המתמיד של חידוש התהליך את מסורתיות של יהודי כורדיסטאן, אל המרכז התרבותי ו

רות האנושית בעיצוב יזו מדגישה את החהדינמיקה הפרקטיקה המסורתית. היא מסיקה שה

שבני קהילה ורואה בפרשנות הדיאלוגית ,היסודות שמהם נבנית הזהותהמסורת, דהיינו בבחירת

מסורתית מנהלים, ביטוי להתנגדות.

מפגשים אתניים " - יעל סקורקוביץ' ומרים הירשפלד ,דניאלה אריאלי מאמרן של

טקסית מסורתלאף הוא מתייחס -" במרחב האקדמי: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק

חקר אירוע המאמר עוסק ב. במרחב החברתי ואף לשנות את כללי המשחק בוהמנסה להשתלב

טוענות שהמארגנות, . המחברותחגם של יהודי אתיופיה – שהוקדש במכללה אקדמית לחג הסיגד

להנכיח סמלים אתניים של תרבותן בקמפוס, באמצעות הטקס ביקשו סטודנטיות ממוצא אתיופי,

.בו ת על עיצוב סדר היוםולהפוך ממודרות למנהיגות המשפיעו

נשירה סמויה ממערכת החינוך " – מנגסטו וגבי הורנצ'ק-וורקו ווביט של םמאמר

בקרב תלמידים בדק המאמר החברתית.בזהות ד את המבטממק - "בקרב מתבגרים יוצאי אתיופיה

ממערכת החינוך או התכופ עדרותישל המצב , שהיאהיבטים של נשירה סמויהממוצא אתיופי

מצביעים על תפיסת אפליה קבוצתית ואישית מצד מערכת בית הממצאיםבכיתה. נוכחות פסיבית

של פיתוח תוכניות השתלמות למורים ותוכניות התערבות הטרוגניות חשיבות הועל הספר

תרבותיות. -לתלמידים שתעסוקנה בחינוך לרב

תקשורת עולות הסנדלר הולך יחף: חוויותיהן של קלינאיות " במאמרה אורלי אלשיך

עוסקת באופן שבו מהגרות קלינאיות תקשורת בונות -" חדשות בדרך לבניית זהות מקצועית בארץ

באמצעות מחקר נרטיבי, במדינה חדשה.במערכת החינוך והחברתית המקצועית את זהותן

שלבי שעברו המהגרות במשך שנים, -תהליך רב ההמחברת מציג המתרכז ביצירת משמעות וזהות,

. קצב השתלבותן דומה אך ייחודי ותלוי בארץ לעבוד כקלינאיות תקשורת מןבדרכן להגשמת חלו

באפיונים אישיים.

המראה האונומסטית: שיקוף ההתגבשות התרבותית במגזר מ" במאמרהשלומית לנדמן

, 2007-1948 ת קורפוס של שמות פרטיים שניתנו לילדים יהודים בשניםמנתח - "היהודי בישראל

עולה כי תוצאות המחקר מבמטרה לבחון מגמות של שינוי תרבותי והזדהות לאומית של ההורים.

, התגבשות 1960-1948 פי מנהגי הגלות בשנים:-שלוש תקופות מרכזיות: שיום עלבניתן להבחין

והשפעות מערביות בעקבות תהליכי ,שישים והשבעיםאונומסטיקה ישראלית בשנות ה

.שמוניםהגלובליזציה, מתחילת שנות ה

בוחן דינמיקה - "תרבותית-חלוקת תפקידים בזוגיות בין" - ריבה זיושל המאמר

אחד מבני הזוג יליד ישראל והשני מהגר. םבהמשפחתית וחלוקת תפקידים בנישואין מעורבים, ש

תרבותיות לא הצמיחו תוצר היברידי חדש, המוחק -שהמשפחות הביןבאופן כללי נמצא במחקרה

את ההבחנות המסורתיות בדפוסי חלוקת תפקידים בין בני זוג.

אינם עולים, אינם פליטים ואינם מהגרי עבודה: גולים מאמריקה " במאמרו אפרים דוידי

שהגיעו לישראל בזמן פוליטיים דן בקבוצות של גולים - "(1978-1973הלטינית בישראל )

של המאה הקודמת. לאחר שבעיםהדיקטטורות הצבאיות בארגנטינה, צ'ילה ואורוגוואי בשנות ה

המחבר דן במכלול הסתירות הנובעות מהימצאותם של ,הםהחברתי והפוליטי של סקירת הרקע

פי -שרבים מהם לא היו קשורים לישראל או לציונות, ובחלקם אף לא היו יהודים על גולים אלה,

.האורתודוקסיתההגדרה הדתית

ידי המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז -בגיליון כלולה גם הפנייה לנייר עמדה שהוכן על

רלוונטיים: בענפי תעסוקה מקלט מבקשי השמת"נושא: ב ERIיחד עם מכוןהאקדמי רופין

ופס נפח תהנושא של פליטים, מבקשי מקלט ועובדים זרים תקופה האחרונהב ."כלכליים היבטים

מדינה במגובשת ומוצקה ת הגירהסתפירב בשיח הציבורי והפוליטי במדינת ישראל. היעדר

שעות 24שתנתה שלוש פעמים תוך ההובלט לאחרונה כאשר מדיניות ממשלת ישראל בנידון

הנספח בגיליון זה באמצעות הצהרות פומביות שלא תמיד נשענו על תשתית מוצקה של ידע.

יל לדרג הממונה בקבלת החלטותיו עומר מחקרי שקול ומעמיק העשוי להומהווה דוגמה של ח

זה. חשוב ורגישבתחום

המאמרים הכלולים בגיליון זה עברו שיפוט קפדני של קוראים מומחים במגמה לשמור על

אנו מבקשים להודות לקוראים שנענו לפניותינו, ."הגירה"רמתו האקדמית הגבוהה של כתב העת

ותרמו בקריאה קפדנית ובהערות מדוקדקות לאיכותו המדעית של כתב העת. תודה עמוקה לדורון

כן תודתנו לאליה -כמוקהילת הגירה ודמוגרפיה. מערכת כתב העת ורכז על השקעתו הרבה כדגני

לית, שמלוות את כתב העת בעבודה באנג ן, עורכת הלשובוסין דנהלו ןעורכת הלשודמטר,

אקדמי רופין על המרכז ה. מעל לכל אנו מודים לפרופ' גליה צבר, נשיאת מקצועית מצוינת

לכתב העת. הקניעשהיא מהתמיכה המתמשכת

פרופ' רחל שרעבי פרגולה-פרופ' סרג'ו דלה

עורכת משנה עורך ראשי

רה תשע"ח 8הגי

בישראליוצאי כורדיסטן שללמסורת אתנית מחודשתפרשנות

רחל שרעבי

תקציר

מסורתיות של יהודי כורדיסטן, שחודשו האביב ההן חגיגות , שחגיגות הסהרנההמאמר דן ב

המתבסס על ניתוח תוכן של כתבות שהופיעו חקר,ממצאי המ. 1975-בבישראל לראשונה

בהתחדשות הסהרנה עולי כורדיסטן מבטאים מראים ש ,על עדויותכן בעיתונות ובביטאוני העדה ו

שני, שמקורה בתחושת אחד ובייחודיות אתנית מצד זהות דואלית, המושרשת בישראליות מצד

פירוש המחודשהתהליך של . תהליך הניעות של הסהרנה אל המרכז התרבותי וההםהאחרות של

מחזקת את שלה כמסורת אתנית, משקפים את היבטיה הסינקרטיים הדינמיים. דינמיקה זו

רות האנושית בתהליך פירוש ועיצוב המסורת, דהיינו בבחירת היסודות יהתפיסה המדגישה את הח

הזהות.שמהם נבנית

חגיגהמסורת, זהות, הגירה, כורדיסטן, סינקרטיזם, : מילות מפתח

המכללה האקדמית אשקלון ,פרופ' רחל שרעבי

רה רחל שרעבי |תשע"ח 8הגי

4

מבוא

מסורתיות של האביב ה חגיגות. אלו הן בישראל בהתחדשות של חגיגות הסהרנה מאמר זה דן

תהליכים תרבותית זו, המאירה-בתופעה חברתיתדיון הבחיק הטבע. הנערכות ן יהודי כורדיסט

המבט בפרקטיקה מסורתית של מהגרים המתפרשת את ממקד , בישראלשל אתניזציה ייחודיים

הדינמיקה הזו מובילה לפריחה אתנית ולהכרה ציבורית. מחדש על ידם בעת מפגשם עם האחר.

יהודי כורדיסטן הם חטיבה אתנית ייחודית בפיצולה הגיאוגרפי, בעיסוקה הכלכלי

ק וסוריה. אמדינות: טורקיה, פרס, עירהמפוצל בין ארבע הררי כורדיסטן היא חבל ארץ .ובשפתה

מזרחי -יהודי כורדיסטן התיישבו מקצתם באזור הפרסי, מעטים באזור התורכי ורובם באזור הצפון

מעריכים את מספר היהודים שחיו (.9: 1961)בן יעקב, ק, לא רחוק מהגבול הפרסיאשל עיר

-)מאיר אלף 14-בכ עשריםמאה העשרים של הקית( בשנות האבכורדיסטן )בעיקר העיר

(. 81: 2010גליצנשטיין,

הפיצול הפיזי והתנאים הטופוגרפיים יצרו קהילות יהודיות מבודדות שהושפעו רבות מההווי

יהודית, והן נבדלו זו מזו בלבוש, בהרגלי התזונה, במנהגים ובשפת ומהפולקלור של סביבתן הלא

טן ייחודית ושונה מזו של שאר עדות ישראל. . שפתם של יהודי כורדיס(91-79: 1957טהון, ) הדיבור

זו שפה ארמית עתיקה, שנקראת "לשון התרגום", והיא דומה לארמית שבתרגומי המקרא ובתלמוד

(.89: 1989)יונה, הבבלי. שפה זו הושפעה מהשפות המקומיות: פרסית, תורכית, ערבית וכורדית

דיות בארצות המזרח או המערב שהיה כורדיסטן היא כמעט הקהילה היחידה מבין הקהילות היהו

(.76: 1963)בן צבי, בה יישוב יהודי חקלאי וכפרים שלמים יושבו ביהודים שעסקו בחקלאות

מנהגיהם המסורתיים את, הם זנחו האחר הקמתישראל ליהודי כורדיסטן ל ם שלעם עליית

שיבה החלו בהם שבעיםמשנות ה ולםא, עקב תפיסות סטריאוטיפיות ונחיתות תרבותית

פעילות תרבותית מתבטאת בתחייה אתנית זו .סלקטיבית אל שורשיהם האתניים המסורתיים

ימי עיון וערבי תרבות; חקר הספרות ארגון; הפקת סרטים; עיתונים של העדהפרסום נרחבת:

תערוכה ; תפילותהלחני להכשרת צעירים ללימודסדנאות ;)היהודית כורדית( ארמיתהוהלשון

תםתחיי הביטוי הבולט של .ולהקות מחולסדנאות ריקוד ; עולי כורדיסטן ם שלביישובי נודדת

מאמר זה. דן, בהן היה התחדשות חגיגות הסהרנההאתנית

-והפוסט נירהמוד בעידן חזקתתמשהיא תופעה של זהויות אתניות או אף יצירה תחייה

.(Schnapper, 2005; Nagel, 1996; Waters, 1990 )ראו למשל, מחקריהם החשובים של מודרני

את הדרישה בכללם מהגרים, ,פרוייקט בניין האומה הציב בפני מיעוטים אתניים בעולםבעבר,

אולם בעשורים האחרונים החריף Gordon, 1964).) לוותר מרצונם על זהותם התרבותית הנפרדת

- 387 :2011רבות )רגב, לאום המאבק על אופיו של ההון התרבותי הלאומי הדומיננטי במדינות

399 .)

ה סיבה. יתברור שהאסטרטגייה של בניין אומה ומדינה מאוחדות היא בלתי מציאותהיום

(Giddens, 1991על עיצוב הזהות האתנית ) ים, המשפיעתהליכי הגלובליזציה המרכזית היא

הדומיננטיות אפשרה חלשות התרבויות הלאומיות יה. Bauman),2000) חלשות מדינת הלאוםיוה

אין מדובר .(Hall, 1991לאומיות, שקודם הודרו, לתבוע הכרה ולגיטימיות )-למסגרות תרבותיות תת

בתביעות תרבותיות לחזרה למסורות עתיקות, אלא בעשייה תרבותית המתכתבת עם העבר

ושואבת ממנו, אך עושה זאת בכלים תרבותיים של המודרניות המאוחרת, תוך עיבוד מחדש

וצאי כורדיסטן בישראל י ות מחודשת למסורת אתנית של פרשנ

5

בה הופיעו צות הברית, מהגרים בארשל מובהקת היא הסתגלות ה(. דוגמSahlins, 1994) ופרשנות

.((Alba & Nee, 2003: 1- 16ביטויים של זהות אתנית, התנגדות וערבוב תרבותי

-תרבותיים לא פסחו על ישראל. בעקבות המהפך הפוליטי ב-התהליכים הגלובלים הרב

ארצות האסלאם, תביעות ם מעוליהבקרב קבוצות שונות, בכללן שבעים, התגברו משנות ה1977

לייצוג וללגיטימציה של זהותן הייחודית במגמה להפוך לחלק אינטגרלי של הישראליות )רגב,

(, המאבק על 184 :2005(. בשפתו הסימבולית של בורדייה )בורדייה, 2014 ; קיזל,401-381 :2011

ההון הסימבולי מצטייר כמאבק דינמי בין הוותיקים המשמרים, המחזיקים בעמדה השלטת, לבין

על שליטה ב"שדה". והשואפים לקבל את חלקם ההגון החדשים המערערים

וגבולותיו מאבדים מנוקשותם. ,המרכז הדומיננטי בישראל הופך להיות הטרוגני ,עקב כך

וקבוצות חדשות נעות אל המרכז החברתי ותובעות להרחיב את רפרטואר ,ותקבוצות ותיקות מודר

ההגדרות של המונח ישראליות. בה בעת מתחוללים תהליכי בידול וניסיונות לחזק גבולות

קבוצות המהגרים נאבקות (.8-7: 2013, )שביט ואחרים קבוצתיים כדי להגן על זהויות קבוצתיות

המשאבים העומדים לרשותן )הון ו טרסים שלהן, סוגי ההוןעל הכרה והשתייכות בהתאם לאינ

, לגודל הכלכלי, חברתי, תרבותי וסמלי, כמו חגיגות אתניות( וכוח המיקוח שלהן, הקשור לדוגמ

הקבוצה.

לישראלההגירה תחייה אתנית בקרב קבוצות מהגרים בישראל הוא ייחודי, שכן תהליך

בלי לשכוח את ) לאומית-אתנוהביתה שיבה המכונה ייחודי, הגירה סוג היא מקרה מובהק של

פוליטית לאומית בחסות מדינת שיבה. הכוונה לתנועת (גורמי הדחיפה האדירים בארצות המוצא

זו מושתתת על אזרוח של שיבה (.Joppke & Rosenhek, 2002; 3-1 :2013פדר, -)לומסקי הלאום

מהגולה למולדת ההיסטורית, שהשתייכותם לקולקטיב הלאומי מוגדרת על בסיס םמהגרים השבי

. )2012 פרגולה,-לאומית בהקשר היהודי, ראו מחקריו של דלה-)על שיבה אתנו מוצא דם משותף

גרמנים שחזרו מהגרים בגל של תשעיםביטויים לתנועות שיבה מסוג זה נמצא מתחילת שנות ה

(. ,2010Tsudaליפן ) שחזרוברזילאים -פנים( או י2010לגרמניה )אליאס,

יכולה לשמש למהגרים מצע להתקדמות , הביתה לאומית-האתנוהמחקר מלמד כי השיבה

ולמימוש עצמי ולספק להם מקום בו הם יכולים להשתחרר ממתחים הנובעים למשל מתיוג אתני.

שאינן השתייכותלבציפיות ה, שמקורזירה של מאבקעבורם המהוו הבית החדשבו בזמן, בל א

כמו במקרה של החברה ,(Stefansson, 2004: 8; 7-4: 2013פדר, -)לומסקי מתממשות די הצורך

הישראלית.

היהודים תביעה, דרך מוסדות מהגריםלהחברה הישראלית מפנה ,עם מתן האזרחות

מהר נוכחיםהמהגרים ולםולהפוך לישראלים. א חברתיים שונים, להשיל מעליהם את זרותם

כיוון שמדובר ההבטחה לקבל הכרה מלאה אינה מתקיימת במציאות היומיומית. לדעת, ש

אצלן שתי תפתח לה ותשויע ,זהה מלכתחילה לזו של החברה הקולטת םבמהגרים, שלאומיות

השתלבות באתוס הבית של אחדות ניסיון הפגנת סולידריות לאומית ומגמות סותרות: מצד אחד

.לאומידרישה להשתתף בעיצוב המרחב המצד שני הפגנת זהות אתנית ייחודית, ויהודית. וזהות

יעות של חגיגות הסהרנה תהליך הנ את אבחן במאמר בסיטואציה האתנית המורכבת הזו,

עולי כורדיסטן פותחים וסוגרים גבולות שבו ניתוח האופןתוך , בישראל התרבותיאל המרכז

התהליך של ת א אנתחכן -כמומערכת הטקסית. הבאמצעות ,עם האחרחברתיים ותרבותיים

רה רחל שרעבי |תשע"ח 8הגי

6

תפקיד המרכזי ה בחן אתא. שעולי כורדיסטן נתנו לחגיגות המסורתיות שלהם פרשנות וחידוש

להשיג באמצעותו. רצוש המטרות אתזה ובתהליך שמילאו מנהיגי עולי כורדיסטן

של מסורת אתנית, דינמיים הם ממקד את המבט בהיבטיזה בכך שהוא אמר מתרומתו של

הוא מספק מידע נוסף .של מהגריםמרכזי בעיצוב זהות אתנית ובתפקידה ה ,דהיינו בהתחדשותה

להגדרת כאמצעי הןמשתמשות בו בונות מחדש מסורותקבוצות שהודרו בעבר, האופן שבועל

עולי כורדיסטן תקבוצהדיון ב ,הישראליהפוליטי בהקשר .למרכז הכנסת תרבותןולהעצמי מחדש

הדמוגרפי החלש הלמפלגת השלטון וכוחשל קבוצה זו הממושכת הנאמנות בשלייחודי, הוא

מודל לתחייה אתנית. ה להעולי צפון אפריקה, ששימשקבוצת יחסית ל

, אסקור בקצרה ספרות מחקרית סהרנההחגיגות תחדשותה של מסורתכדיון מקדים לה

המודרניות.דיאלוג שלה עם מסורת ובהדנה ב

גישות פרשניות בחקר המסורת

, אם כי ברור שהדיון האנליטי במונח זה אינו ניתן להפרדה מהמונח המסורתמוקד הדיון הוא

אורטי רלוונטי ווחות כיום במחקר, משמשות בסיס ת. גישות פרשניות בחקר המסורת הרמודרניות

שכן גישות אלה פותחות את הדיון במסורת , לניתוח הדינמיקה של חגיגות הסהרנה בישראל

לשאלות הקשורות בהבניה של זהויות תרבותיות במצבים של שינוי, ולהיבטים חדשניים יותר

)מהפרדיגמות הדיכוטומיות המוכרות של מסורתיות/מודרנה(, המעמידים גם את הסובייקטים

ה"מסורתיים" כסוכנים פעילים.

,Heideggerואחרים ) תחו היידגר, גדמר ורוטנשטרייךאת ההיבט הפרשני בחקר המסורת פי

1962;, 1989 Gadamer ,44, 21-22 :2009; חבלין, 61-63 :1998. ראו גם שגיא, 1984; רוטנשטרייך.)

פי חוקרים אלה, פרשנות המסורת נעשית לאחד מנכסיה של המסורת שאותה מפרשים, שכן -על

לפרשו. המהלך הפרשני הזה הוא המנגנון שמאפשר הדורות הבאים רואים בה טקסט שיש להבינו ו

תהליך של שינוי, חידוש וגיוון מתמשך בחברה בעלת תודעה שמרנית מסורתית.

תהליך ההבנה והפרשנות של המסורת נוצר תוך כדי דיאלוג חיצוני )סינכרוני( ופנימי

ההקשר )דיאכרוני(, המעניקים לה את הממד הדינמי. גדמר הבליט את הממד הדיאכרוני,

. הוא (185: 2006שגיא, Gadamer, 1989;) םסטורי התרבותי הפנימי, שבתוכו בני אדם מעוצבייהה

סיטואציה דיאלוגית, בין הקשרים תרבותיים של ,ראה במפגש בין הקורא/המפרש לבין הטקסט

נוי פתוחה לתהליכי פרשנות ושי . לפי קו זה אני טוענת, שהמסורתעבר והווה ובין הקשרים דוריים

בהקשרים היסטוריים משתנים. החידוש בטענה זו הוא שהמפגש הדיאלוגי נוצר במסורת ריטואלית

כמו הסהרנה ולא רק במסורת טקסטואלית, כפי שמשתמע מדברי גדמר, שגיא ואחרים.

התמקדו בחקר הפרשנות של המסורת בממד הדיאלוגי ( Boyarin, 1990) חוקרים כמו בוירין

בהקשר חברתי זה . תרבותי החיצוני של בני אדם בתקופה מסוימת-בהקשר החברתי הסינכרוני,

מקיים האדם/הפרשן באופן סינכרוני, דיאלוג עם יחידים וקבוצות הממוקמים בתרבויות אחרות,

ומבנה בכך את זהותו.

טען שההקשר הדיאלוגי והסינכרוני מצויים בזיקה הדדית, והם ו ,הציג עמדת בינייםשגיא

לדעתו, הדימוי (.185-187: 2006)שגיא, ים במשותף את הווייתו של האדם כיצור תרבותימעצב

שכן , שנוצרה מתוך עצמה הוא מטעה פנימית הסטגנטי של המסורת כחתומה ויציבה וכתרבות

ידי דיאלוגים שהתקיימו עם תרבויות אחרות. טענה נוספת שהעלה, הרלוונטית -היא עוצבה על

וצאי כורדיסטן בישראל י ות מחודשת למסורת אתנית של פרשנ

7

סהרנה היא, שהמסורת אינה כופה את עצמה על בני אדם אלא היא נקלטת למחקרי על חגיגות ה

בזמן ובמקום נתונים, ומתפרשת על ידם מחדש.

ילמסקנותי ( הדגיש שני מובנים משלימים בשיבה אל המסורת, הרלוונטים2003שגיא )

המבוטאים בדיאלוג מתמיד הכרה בקשרים בין העבר להווה, ( 1): בחקר הסהרנה בישראל

הכרה בתפקיד הכפול של המסורת בכינון הזהות האישית: היא מספקת את חומרי ( 2)-; וביניהם

רות האישית. יהזהות האישית ומספקת את התנאי המוקדם של הח

מסקנה שהמסורת מהווה חלק אינטגרלי מההווה, ונתונה המסורת בולטת ה בהגות חוקרי

ציע שוהם הגדרה פוזיטיבית למושג הבתהליך מתמשך של פירוש וחידוש. מתוך פרספקטיבה זו,

;Shoham, 2011: 313-340) הזמן בממדתרבותית המכוננת זהות -מסורת: פרקטיקה חברתיתה

הרפלקסיבי של המסורת, את מגוון הפרקטיקות הגדרה זו מביאה בחשבון את הפן . (2013שוהם,

הדינמיקה שלה בהקשרים ואת את תפקידיה החשובים בעידן המודרני, התרבותיות שלה

היסטוריים משתנים.

סלקציה וסינתזה של יסודות שונים :סינקרטיזם

, המחזק את האלמנט האקטיבי של הפרט מסורתמושג לתת עיבוד תאורטי נוסף ל אני מציעה

: אגדיר את המסורתהיסודות שמהם נבנית הזהות ומדגיש את האופי הדיאלוגי שלה. בבחירת

דתית המכוננת זהות סינקרטית בממד הזמן. -תרבותית-פרקטיקה חברתית

סינקרטיזם משמעו ערבוב ומיזוג של אמונות, מנהגים ופרקטיקות דתיות ותרבותיות ויצירת

הרעיון הוא (.Stewart & Shaw Roof, 2012;-Juergensmeyer & Clark 1 :26-1994) מסורת חדשה

םישדת, תרבות ואתניות הן ישויות טהורות ועצמאיות שניתן לערבבן בעת מגע, כמו זנים ביולוגי

(Leopold & Jensen, 2004: 2 .)בדרך כלל לסינתזה של צורות דתיות, שבהן המונח מתייחס

זהו תהליך של שקיימים ביניהם יחסי גומלין. אלמנטים של שתי מסורות היסטוריות מתערבבים או

שילוב אמונות ומנהגים, כחלק מאינטראקציה בין דתות או מסורות שונות באותה דת. אולם לא

ניתן להפריד סינקרטיזם דתי מהיבט חברתי ותרבותי, היות ושמירת הדת היא חלק בלתי נפרד

מקום מסוים, יכול בזמן/מקום בו מהתנהגות חברתית. בנוסף, מה שנראה כמעשה דתי בזמן או/

).Shaw, 1994: 10) & Stewartאחר להיחשב כמעשה תרבותי

מלבד דת, המושג סינקרטיזם מתייחס לשינויים תרבותיים וחברתיים באופן כללי.

אנתרופולוגים משתמשים בו לתיאור שילוב של מסורות שונות בתחומים רבים כמו: שפה, אומנות,

,Barnard & Spencer :1996 ;540 ) , אידיאולוגיות פוליטיות או מערכות כלכליותפילוסופיה, רפואה

Seymour-Smith, 1986: 274 .)

בעת העתיקה וגם בעידן המודרני, בו השתלטו התרחשותהליכי סינקרטיזם דתי ותרבותי

תרבויות קולוניאליות על תרבויות מקומיות. גם בעידן הגלובלי הסינקרטיזם מהווה מרכיב חשוב

(Juergensmeyer & Clark-Roof, 2012 .) "למעשה ניתן להסיק, שהשימוש הרווח במושגים: "מסורת

חברתית. שכן אין תרבות שהיא "טהורה", ו"מודרניות" הוא מטעה ואינו משקף את המציאות ה

ובכל חברה מסורות מתערבות זו בזו בתהליכי משא ומתן ומטבוליזם מתמשכים.

סינקרטיזם מציין תהליך של שינוי בזהות האישית או הקבוצתית וכן את התצורות של תהליך

ים שונים, כמו: כיבוש, הוא מהווה חלק ממשא ומתן בין זהויות במצב(. (Leopold & Jensen, 2004זה

או מסחר, הגירה, הפצה דתית ונישואין אתניים. סינקרטיזם יכול להיווצר מתוך החלטה, במודע,

(. (Leopold & Jensen, 2004: 3תים הוא מתפתח ללא כוונהיאך לע

רה רחל שרעבי |תשע"ח 8הגי

8

לנו לעקוב אחר ההיסטוריה המעצבת של דתות מסייע זיהוי טקס או מסורת כסינקרטי

)ראו נבנים מחדש בתהליך של סלקציה וסינתזההם שיש להן מקורות מורכבים וותרבויות ולהבין

התהליך הזה כרוך בעיבוד, פרשנות, התאמה של סמלים . Koepping, 1994); 1997למשל, בן עמי,

ונוהגים מסורתיים לתרבות החדשה ובאימוץ תכנים זרים.

ניתוח של מודל הסינקרטיזם, משתלב עם התהליך הפרשנות והסלקציה העומד בבסיס

( 2006(, שגיא ) (Gadamer, 1989גדמר ציגורות בבניית הזהות האישית, שהיהחכן ותפיסת הזמן

היא בכמה ,גישות הפרשניות שהוצגולעומת התרומתו התאורטית של מודל הסינקרטיזם ואחרים.

לוגי עם האחרים בתהליך הדיאהוא ממקד את תשומת הלב המחקרית לא רק ( 1)היבטים חשובים:

הוא מראה שתהליך השינוי עשוי להיות הדדי בקרב החברות הבאות ( 2; )אלא גם בתוצר שלו

מודל הסינקרטיזם מעמיק את הדיון בהיבט האקטיבי של הבחירה ( 3; )במגע תרבותי ודתי

ורואה בפרשנות הדיאלוגית שבני הקהילה מסורתית ,ואת אי כניעתה למודרניות במסורת,

קבוצות מפגשים בין של לניתוח להבנה ו וא נותן מענה( 4)-; ו ביטוי להתנגדות ולחתרנות ,מנהלים

התייחס אליהם.בעלי גישות פרשניות בחקר המסורת מיעטו לש שונות במצבי הגירה,

ושל פרטים, מיעוט קבוצות מודל הסינקרטיזם מדגיש את העובדה שמנקודת מבטם של

הגירה הינה אירוע ששם את זהותם האתנית במבחן, שמחייב הערכה מחדש לגבי היסודות

כן עליהם להחליט-. כמוהתרבותיים עליהם היא מושתתת ולגבי משמעותה בתנאי החיים החדשים

(. Keyes, 1981: 4-30) עליה , לשנותה או לוותראת זהותם האם וכיצד לשמר

נחשב והוא דתי נוצר בקבוצת מיעוט/נקלטת )סינקרטיזם מלמטה(, -מיזוג תרבותי וטקסי

כדרך התנגדות לצורות שונות של שליטה, כסימן של קיום תרבותי וכדרך של הבעה פוליטית

המשמעות (. Stewart & Shaw ;Juergensmeyer & Clark-Roof, 2012,1-26 :1994 ) וזהות לאומית

כן תרבות אינה מבנה -רבות פסיבי. כמוים בפשטות דרך ת ם אינם נקלטיניהיא שמנהגים הגמו

קוהרנטי המועבר בהצלחה מדור לדור, אלא היא תוצאה, בכל רגע נתון, של תהליכים היסטוריים

(. Stewart, 2004: 274- 277) וחברתיים

והתוצאה היא פשרה, מגוון סינקרטיזם נוצר גם בקבוצת רוב/קולטת )סינקרטיזם מלמעלה(,

תומכת במחקרים משנות זו הסינקרטית התפיסה התרבותי ושינוי הרפרטואר התרבותי שלה.

;Basch et al., 1994, הקוראים תיגר על תפיסות של "כור היתוך" בקליטת מהגרים ) תשעיםה

Wimmer & Glick-Schiller, 2003 .) למהגרים יש שהיא גם עשויה להאיר את חלקם המכריע לעיתים

., נושא שלא הואר דיו בספרות המחקרית הדנה בהגירהבהזזת הגבולות שבין המרכז לפריפריה

ולהבנת עולי כורדיסטן לניתוח תהליכים של סינקרטיזם מלמעלה ומלמטה בחגיגה של

בחנה מושגית ידועה של רדפילד וסינגר, בין "מסורת גדולה" ל"מסורת אאאמץ הדינמיקה שלה,

פי הגדרתם, -"מסורת גדולה" על(. Singer, 1972 ;Redfield & Singer, 1969 ;Redfield, 1960) קטנה"

היא מסורת של החברה הרחבה בהנהגת אליטות, מסורת של יודעי קרוא וכתוב, של עירונים.

פה, של כפריים. הדיאלוג -"מסורת קטנה" לעומת זאת, היא המסורת הלוקלית, מסורת בעל

שתיהן מעניק למסורת, לדעת רדפילד וסינגר, את אופייה הדינמי.התמידי בין

אבחן שלא הודגש עד כה במצבי הגירה, , בעקבות המודל התאורטי של רדפילד וסינגר

"מסורת קטנה" שלהם )חגיגות אותה כדי להפוך את ומנהיגיהם כיצד פעלו עולי כורדיסטן

גדולה" )תרבות החברה הישראלית(, הסהרנה כמייצגות את תרבותם האתנית( לחלק מ"מסורת

וצאי כורדיסטן בישראל י ות מחודשת למסורת אתנית של פרשנ

9

הסהרנה, להעניק לגיטימציה בחגיגות ן שתי המסורותביסינקרטיזציה דהיינו, כיצד ניסו באמצעות

לתרבותם הכורדית ולהגדיר מחדש את המרחב התרבותי בישראל.

מתודולוגיה

המחקר מתבסס על ניתוח תוכן של כתבות שהופיעו בעיתונות היומית הישראלית החל משנת

. הידיעות בעיתונות הן 2013ועד הציבוריותסהרנה ה, בה נערכו לראשונה בישראל חגיגות 1973

החגיגות, היקפן, אישי הציבור מיקום מידע חשוב על הןבהופיע ך, אקצרבהן הדיווח ו מעטות

מדד ליניארי לאופן שבו , סיפקהועוד. סקירת העיתונות במשך כארבעה עשורים השתתפו בהןש

ישראל.בחגיגות ההתפתחו

-על( שפורסמו 2013-2010( ו"אנא כורדי" )בשנים 2000-1973 בשנים)"התחדשות" ניביטאו

מרכזי מידע , שימשו מקור חגיגות הסהרנה על ארגון איהאחרכורדיסטן בישראל יוצאיארגון ידי

ועד היום, שבעים נעזרתי גם בהזמנות, חוברות, מאמרים, קלטות וצילומים משנות ה .למחקרי

המצויים במשרד ארגון יוצאי כורדיסטן ובאתר האינטרנט שלו וכן באוספים פרטיים.

מחקרי מתבסס גם על תצפיות משתתפות שנערכו במהלך השנים בחגיגות סהרנה, ולהן

סדר האירועים, המאכלים, התלבושות, מפגשי המשפחות, הבמה, ערך חוויתי משמעותי לחוקר:

הנואמים, הריקודים ועוד. נעזרתי גם במידע ובסרטונים רבים שהעלו בני העדה הכורדית, בהם

צעירים רבים, באתרי אינטרנט בשנים האחרונות.

, 80-18 ראיונות עם יוצאי כורדיסטן, בגילאי את הידע על החגיגות השלמתי באמצעות

שהמבוגרים עלו מאזורים שונים בכורדיסטן. המרואיינים מתגוררים בערים וביישובים כפריים כ

ובעלי תפקידים בארגון יוצאי העדה חדים הם חוקריאברחבי הארץ, בעיקר באזור ירושלים,

יגותמהוות אוצר בלום להבנת התפתחות החג יהם כפי שנשמעו בראיונותכורדיסטן. עדויות

המסורתיים והמודרניים. הןולניתוח מרכיבי

Lieblichפי מודל הניתוח אותו הציעו ליבליך ואחרות )-הסיפורים נותחו בשיטה איכותנית, על

et al., 1998 שיטה זו מבוססת על התפיסה הפנומנולוגית השואפת להבין את החיים החברתיים .)

באמצעות הסיפור (. היא מבקשת לחשוףVan Manen, 1997דרך עיניים של אנשים שחוו אותם )

תופעות חברתיות, תקופה היסטורית וזהות אישית.

בשימוש במתודה המתבססת על עדויות בתקופה מאוחרת, קיימת מגבלה האופיינית

עם זאת, מקורות (. יחד Bertoux, 1981; 137: 2001, למחקר של סיפורי חיים בכלל )עצמון

הם טקסט חברתי ותרבותי בעל חשיבות רבה. ,Oral Historyראשוניים אלה, המהווים

חגיגות הסהרנה בכורדיסטן

שלא ידוע ממתי נחגגה. ביום השמיני של חג הפסח, חגגו קהילות יהודי כורדיסטן את הסהרנה

( למילה ֵסֵהָרנֶה יש כמה פירושים, שכן היא נגזרת 18: 1990; יעקב, 95: 1989לדעת חוקרים )יונה,

מהמילה סהר )בארמית( דהיינו ירח, היוצא במלוא הדרו )ללא עננים( עם בוא ( 1)מכמה מילים:

; מהמילה "סייר" )בערבית(, שפירושה טיול רגלי( 2; )האביב, והודות לו התאפשרה היציאה לטבע

ביציאה לטבע אנו מביטים בנוף. –מהמילה "סיירן" )בכורדית(, שמשמעה "אני רואה, מביט" ( 3)-ו

-בילוי רבשלושת הפירושים נותן לחגיגות הסהרנה את משמעותן המלאה: הצירוף המשלים של

משתתפים בחיק הטבע.

רה רחל שרעבי |תשע"ח 8הגי

10

חגיגה זו לא נועדה להנציח אירוע דתי או היסטורי, אלא לציין את מחזוריות הטבע )יעקב,

החברתיים המיוחדים של היהודים בכורדיסטן -היא שיקפה את התנאים הגיאוגרפים(. 18: 1990

שכן הוא סימל את התחדשות , שמחת האנשים, שרובם היו חקלאים, לבוא האביב ההררית ואת

ישנם חוקרים הרואים (. 95: 1989הטבע והתעוררות לחיים כלכליים וחברתיים חדשים )יונה,

בחגיגות הסהרנה השפעה פרסית קדומה הקשורה באל נאורוס, שהוא אל הטבע, והפרסים

(.84: 2015שקלים, ) נוהגים לצאת בעונת האביב לחיק הטבע

הרחק ,צמידותה של הסהרנה לימי החופשה בחול המועד פסח וכן המיקום הפיזי שלה

ממקום המגורים הקבוע, היו מאפיינים מבניים שהפכו אותה מסתם פיקניק לאירוע לימינלי בעל

אלה שחגגו יום אחד, והיו כ יו קהילותה(. 263-260: 1983משמעות חברתית )הלפר ואברמוביץ',

משקפים את האיפיונים המרואיינים של ם השנשארו בחיק הטבע יומיים ועד שבוע. תיאורי

שמחה גדולה, חיבור לאדמה וקשרים משפחתיים וחברתיים מסועפים הבולטים של החגיגות:

היוצרים רשת קהילתית צפופה, החיונית לשמירת זהותו של היחיד, להכוונת פעולותיו לפי נורמות

רת דפוסיה הייחודיים.הקהילה ולשמי

קהילתית, ובין יהודים למוסלמים )יונה, -החגיגות מילאו גם פונקציה של סולידריות בין

(. הסולידיות באה לידי ביטוי בפעולות טקסיות כמו סעודות משותפות, משחקים ואירוח 95: 1989

. הריקוד הכורדי אופיין מהחגיגות. הריקודים המסורתיים היו חלק בלתי נפרד שכנים מוסלמים

: 2000; שרת, 1977הפגין את ה"יחד" החברתי והקהילתי )קדמן וסקוויירס, שריקוד קבוצתי, כ

- וה"דולא" כלי נשיפה, - וו נגני כלי נגינה בעלי עוצמה גבוהה: ה"זורנא"י(. את הריקודים ל272

קסי אירוסין. החגיגות היו גם הזדמנות לסגירת עסקאות שידוך ולעריכת טתוף גדול.

נופש, צומצם במסגרת חגיגות הסהרנה, הריחוק החברתי שהיה קיים חגיגה ובאווירה של

בכל קהילה בחיי היומיום, בין משפחות, יחידים, קבוצות, גילאים ומינים, ונוצרה אוירה של שוויון

ן כל באתר החגיגות אף הורשתה התנהגות חופשית, שבפעילות הגומלין הרגילה בי של חוגגים.

כן, כחלק ממנגנוני הפיקוח שלו, לגיטימציה -הייתה מוגבלת. הממסד החברתי העניק אםאלה,

זמנית להפרת הכללים הנורמלים. "אי סדר" נורמטיבי זה שימש בסהרנה, בדומה לצורות טקסיות

, בסופו של דבר ,(, שסתום פסיכולוגי המשחרר לחצים ומסייעDa Matta, 1984לימינליות אחרות )

יזוק הסדר החברתי.לח

"אנא כורדי"הסטריאוטיפ

54.6%מהגרים. 740,000, הביאה אליה 1948-למדינת ישראל לאחר הקמתה ב הגדולההעלייה

הצטרפו 1948שנת ב. (10-3 :2000)ליסק, כורדיסטןממהם הגיעו מצפון אפריקה ומאסיה, בכללם

נפתח מסע רדיפות רשמי ומאורגן לכן, ום למדינות ערב שנלחמו נגד מדינת ישראליכוחות עיראקי

(. לאחר שממשלת עיראק 101-100 :2010גליצנשטיין, -)מאירובכורדיסטאן עיראק ם ביהודיהנגד

בשנים את כל רכושם, העלתה ממשלת ישראל מאחור התירה את הגירת היהודים בתנאי שישאירו

124,345עלו 1948-1952בשנים (.1991יהודי עיראק וכורדיסטן )צמחוני, מ 120,000-כ 0195-2195

ן. אמאיר 25,961 וכן מתורכיה 34,593מעיראק,

בעיקר בירושלים, ועסקו ,חלק מעולי כורדיסטן התגוררו בערים ,אחרי הגירתם לישראל

בוניה הגדולים של ירושלים הם יוצאי קהילת .בבנייה ובעבודות פיזיות כגון חציבה, הובלה וסבלות

והפכו לקבלני בניין אמידים. אחרים ,דרכם כסתתים, חוצבים ופועלי בניין העיר זאכו, שהחלו את

וצאי כורדיסטן בישראל י ות מחודשת למסורת אתנית של פרשנ

11

חקלאית בארץ המוצא, אחרים, שהיו בעלי ניסיון בעבודהרבים (. 101: 1989יונה, ) עוסקים במסחר

(. 26: 1961)בן יעקב, בישראל עשרות מושבים מצליחים ברחבי הפריפריה הקימו

)כולל דור שני ושלישי( מנו יוצאי כורדיסטן בישראל עשריםשל המאה ה שמוניםבשנות ה

מכורדיסטן האיראנית %35מכורדיסטן העיראקית, %50-מתוכם כ (.41: 1981)צבר, 100,000-כ

-מכורדיסטן התורכית והסורית. יוצאי כורדיסטן התגוררו בארץ לפי החלוקה הזאת: כ יתרוה

-במושבים בעמק הירדן ובצפון הארץ, כ 20,000-באזור ירושלים וביישובים בהרי יהודה, כ 35,000

אולם והשאר פזורים במקומות אחרים. –בקריית מלאכי 3,000-ביקנעם, כ 4,000-בטבריה, כ 8,000

להכרה בהיסטוריוגרפיה הציונית. ולא זכם ארצות אסיה ואפריקה, העולי ם שלגורלבדומה ל

ישראל, התבססה בדומה למודל ההגמוניה הלאומית והתרבותית שלאחר הקמת מדינת

ם: הארגון י, על הלימה בין הצירים שבהם מתנהלים מאבקים הגמוניGramsci, 1971)של גרמשי )

חמישים אידיאולוגי. הגמוניה זו הפעילה בשנות ה-הכלכלי, המישור הפוליטי והמישור התרבותי

בעיקר אלה , אסטרטגיה תרבותית של הטמעה בקליטת העולים,עשריםשל המאה הוהשישים

: הוותק. מי נוסףפעל גורם זו מעבר לאסטרטגיה מתוחכמת אפריקה )המזרחיים(.-מאסיהשבאו

ומנגנוני המפלגות ,שהגיע קודם, טיפל במי שהגיע מאוחר יותר. רוב העולים הוותיקים היו מאירופה

נשענו על מי שהיה.

ובלתי רלוונטיות בגיבוש האתוס , בלתי רציונליות "פרימיטיביות"תרבויות עולים אלה נחשבו

כאיום על בניית האומה ברוח האתוס הציוני המערבי נתפסוהן גם .של התנועה הלאומית היהודית

בשל תפיסה פטרנליסטית זו נדרשו העולים ,לכן(. 22-17: 2009שרעבי, ; 2007קרקוצקין, -)רז

עלת ת הדומיננטית, בלאמץ את התרבות הישראליהתרבותיים ולהשיל מעליהם את מאפייניהם

ולא הייהודי מזרח אירופה , שכןית בלבדטכמובן שאיפה תאורהייתה וז)מערבית האוריינטציה ה

, התיוג המתמשך של ,Said)1978בדומה למודל האוריינטליזם של סעיד ) .(םיימערבבאמת

הגיאוגרפיים ם שימש צידוק לגיטימי ורציונלי להדרתם ממוקדי הכוח ולדחיקתם לשוליים יהמזרחי

והחברתיים.

תפיסה של אפוא בקליטת עולי ארצות האסלאם, המנגנון הממסדי הקולט אימץ

"מזרח" ל"מערב", :בין המונחיםהנפוץ (. זאת למרות שהמיון ההיררכי ,1978Saidאוריינטליזם )

אחרי תרבותית של קהילות ישראל, במקומות מושבן המקורי ו-מנוגד בבירור למציאות הגיאוגרפית

,DellaPergolaנוס האטלנטי והשקט )יבאירופה, ומעבר לאוקיל, פיזורן אל עבר המרחב, בישרא

2016.)

דיוקן קיבוצי שיצרו דימויים חמישים והשישיםבשנות ההופיעו בעיתונות ובשיח הישראלי

והעמידו בסימן שאלה את יכולתם להשתלב במהפכה הציונית של עולי ארצות האסלאם, שלילי

אחת מהקבוצות המסומנות ו"העשירות" ביותר בדימויים (. 13-10: 2002)חבר, שנהב ומוצפי,

הסטריאוטיפ החיובי (. 300-299: 1986, )סמוחההיו עולי מרוקו סטריאוטיפים בחברה הישראלית

תפיסה אף הוא להסתפק במועט, שיקף כביכול כלפי התימנים: "צנועים ובעלי יכולת

בעולי כורדיסטן דבק התיוג המזלזל "אנא כורדי", גם .(2005 כלפיהם )שרעבי, פטרנליסטית

(.134: 2009)צבר, שהפך להיות כינוי לאדם בור ועם הארץ, עקשן, חסר יכולת ומסתפק במועט

"כור ההיתוך", השפיעו אפריקה ומדיניות -ההתייחסות הסטריאוטיפית לתרבויות עולי אסיה

כפועל יוצא, רבים מהם סברו כי אין להמשיך את מנהגי העבר בחברה . על דימויים העצמי השלילי

רה רחל שרעבי |תשע"ח 8הגי

12

הצעירים, ויתרו על זהותם ומסורתם כורדיסטן, בעיקר ם מ(. גם עולי66: 2009החדשה )שרעבי,

חגיגות הסהרנה. בכללןהאתנית,

גו בחיק הטבע במסגרת משפחתית גהסהרנה נחבעשורים הראשונים של המדינה, חגיגות

עולים מכורדיסטן. לדברי מרואיינים, אי הנראות ההתיישבות של המצומצמת, בעיקר בריכוזי

קשיי הציבורית של הסהרנה באותן שנים נבעה בגלל ההתמודדות היומיומית של העולים עם

הבושה בגלל עדר מנהיגות שתארגן את החגיגות, ובעיקר יה , בשלפרנסה, דיור והסתגלות לארץ

שחשו בשל תדמית "אנא כורדי". חגיגות סהרנה מאורגנות בספרה הציבורית בישראל נערכו

.1977, עוד לפני המהפך הפוליטי של שנת עשריםשל המאה ה שבעיםלראשונה רק בשנות ה

יזמי זהות

עבודה, שהייתה מפלגת השלטון מפלגת הם של , ביוזמת חביב שמעוני, מפעיליה הבולטי1971-ב

ון בישראל". עיתוי הקמתטנוסד "הארגון הארצי של יוצאי כורדיס בעשורים הראשונים למדינה,

כנגד שבעיםאינו מקרי, והוא משתלב בתהליכי מחאה של קבוצות פריפריאליות בתחילת שנות ה

(. 36-23 :2009המרכז הפוליטי )שרעבי,

יותר הסביר שמעוני כי הרקע להקמת הארגון ולהחלטותיו האופרטיביות, איון מאוחר יבר

עדתו,עלמותה התרבותית של יבכללן חידוש הסהרנה כחגיגה ציבורית בישראל, נבע מהחשש לה

:ארגונו כן הבהיר את יעדי הפעולה של-סטריאוטיפ "אנא כורדי". כמוהלנוכח סבל אנשיה מ

ל כיום ככורדים, אולם ציבור שכזה אסור שייעלם. איני טוען שצריך לחיות במדינת ישרא

כל ההדחקה הזאת של הדור הצעיר ממקורותיו ומורשתו היתה כעין אסון 70-בשנות ה

ו כמיעוט שכמעט נמחק, ולכן התחלתי יחד עם החברים לפעול נלעדה ולמורשת שלה, נותר

הכורדים, היה בכיוון החייאת התרבות והמורשת. רצינו להגביר את הגאווה העצמית של

לשורשים. אנו רוצים שהתרבות הישראלית תהיה מושפעת גם חזור צימאון לדעת, ל

מתרבותנו ומפועלה של העדה הכורדית. אנו רוצים אינטגרציה, אולם כזאת שתראה את

.(274-273: 1990 לויה,) חלקנו כמו כל קהילה אחרת בעשייה הישראלית

מנהיגי הארגון אינן נמצאות בסתירה, יתרשמעוני הדגיש בהצהרותיו שתי מגמות, שבעיניו ובעיני

גיסא, מחד ושתיהן יחד מערערות על תפיסת כור ההיתוך: שימור תרבות יוצאי כורידיסטן

קריאתם איננה לאחדות מתוך אחידות, אלא . גיסא מאידך השתלבות בתוך החברה הישראליתו

תרבותית, בה נוקט במקרה זה המיעוט הנקלט, -גוניות. היא משקפת גישה רב-בלאחדות מתוך ר

החלש יחסית: חזק את עצמך תוך דיאלוג עם האחר.

שמעוני וחבריו ייסדו את ארגונם ויזמו את חגיגות הסהרנה בהשפעת שאול בן שמחון,

את חגיגות שישיםבסוף שנות הצפון אפריקה בישראל, שיזם עוליקהילת ממנהיגיה הבולטים של

יוצאי כורדיסטן ובהמשך גם לקבוצות (. בן שמחון שימש מודל ל2009)שרעבי, ישראלהמימונה ב

לקחת חלק בזהות התרבותית הישראלית. אולם בניגוד ליוצאי צפון םבדרישת אתניות נוספות,

ונו לא התכו ,העבודהמפלגת יוצאי כורדיסטן, שהיו ברובם פעילים ב ם שלמנהיגיהאפריקה,

:1978-בשמעוני הצהיר למשל בבירור .להוביל מחאה פוליטית

הארגון הזה קם על מנת למלא את החלל שנוצר. אין לו מטרות פוליטיות, לא היו ולא

תהיינה לו. אנחנו לא גוף פוליטי, אנחנו גוף תרבותי, חברתי, חינוכי. הנחנו תשתית רצינית

.(253א: 1978 )שמעוני, לכך, שאותה מורשת לא תרד לטימיוןביותר

וצאי כורדיסטן בישראל י ות מחודשת למסורת אתנית של פרשנ

13

שלהם השנים תרב תמהנאמנות הפוליטי לדעתי, עדר האקטיביזם הפוליטי באותן שנים נובעיה

מכוחה האלקטורלי החלש למפלגת השלטון, וכן (458-457 :א2003, יונהושל רוב עולי כורדיסטן )

עמדה השאיפה להסיר את ,הארגון חביב שמעוני וחבריו להנהגתשל העדה. לנגד עיניהם של

ראשי ארגונים בדומה ל הם,. של "אנא כורדי" ולהבליט את תרבותם המודרת יהסטריאוטיפדימוי ה

, אייזנשטאדט) "יזמי זהות"יו השיזמו והובילו תחייה תרבותית של קבוצתם, ,צפון אפריקהיוצאי של

כנגד בישראל, שלא רק התריסו חברתיות פריפריאליות מנהיגים של קבוצות אלה (. 427: 2013

קיפוחם, אלא ביקשו להחדיר את סמלי הזהות התרבותיים הפרטיקולריים אל המרחב הציבורי

הישראלי, ולהשתתף בעיצובו.

מנהיגי יוצאי כורדיסטן בישראל, בני הדור האמצעי, הם אלה שנטלו על עצמם לארגן

ואילו לתנאי הארץ התקשו להסתגלהעולים המבוגרים מכיוון שולחדש את חגיגות הסהרנה. זאת

בין הפוליטיקאים הצעירים, בדרך חילופי הדורותלה עניין במנהגי העבר. יתח הצעירים לא גילו

של חברי צעדי ההתארגנות הראשונים ולא עברו בקלות ,כלל לא דתיים, לבין ההנהגה המסורתית

(.1980 )בריל, שפחדו מהשתלטות הצעירים ,העדה המבוגרים תנגדות מצד ראשילוו בההארגון

לראשי הארגון היה תפקיד מרכזי בעיצוב המיקום והזמן של הסהרנה הציבורית בישראל,

למקור גאווה וכבוד. אמצעי להפיכת הביטוי "אנא כורדי"שליטה על תכני החגיגה, בה ראו בוכן

1975-התקיימה ב ןחגיגת סהרנה ראשונה בספרה הציבורית בישראל בניהול ארגון יוצאי כורדיסט

ימים במושבים ירדנה ובית יוסף, שאוכלסו ביוצאי כורדיסטן. שלושה בחול המועד סוכות במשך

.עדיין לא עוצבו דפוסיה הארגוניים והטקסייםומתכונתה הייתה ספונטנית יותר

נערכו בגנים החגיגות ש. צומצמו ליומיים 1978-וב 1977-בהחגיגות ,מסיבות תקציביות

היו מאורגנות יותר וקיבלו דפוס טקסי מובנה ברור ציבוריים בסמיכות ליישובי עולים מכורדיסטן,

תוכנית כללה:הייתה משמעותית יותר ו יום הראשון של החגיגהתוכנית ה. (1978, 1977 )לביא,

במת חובבים, הרקדה המונית, אירוח עולים ותיירים, בישול , טקס הבאת ספרי תורה ,אומנותית

למכירה ספרים על העדה הוצעויריד שעשועים ומכירות, ביתן תרבות בו תפילות, מסורתי,

יחידההידי -ראיונות, צילומים והקלטות עלהתקיימו כן-. כמוםיעם שירים כורדי לטותקו ותרבותה

. האוניברסיטה העברית, שריכזה נתונים על העדה הכורדית בישראלשל לחקר הדוקומנטציה

אנשי ו ראשי עריםחברי כנסת, ראשי המדינה,עצרת מרכזית בה נשאו דברים בערב התקיימה

של יוצאי כורדיסטן מחול להקות תוכנית אומנותית עשירה בה הופיעו לאחר מכן נערכה ציבור.

הרקדה המונית עד אור הבוקר. תוכנית , ואומנים כורדים ואחריםאחרות בישראל, קבוצות אתניות ו

ללא טקסים משמעותיים. , היום השני של החגיגה הייתה קצרה יותר

יכולת של החוגגים לבטל ימי עבודה, הסהרנה חוסר ו תקציב בחגיגות הבאות, משיקולי

אחד. החלק הראשון של היום הוא גה בדרך כלל אחת לשנתיים והחגיגות צומצמו ליום גנח

חגיגות העצרת המרכזית.החלק השני של היום הוא פורמלי יותר וכולל את , וספונטני, בידורי

. בחגיגות יןאופיהסהרנה אימצו אם כן מתכונת בילוי ישראלית, ולכך יש בודאי השלכות על

אתר ארגון יוצאי ; 1980 )בריל, 100,000-השתתפו בין רבע למחצית מבני העדה בישראל המונים כ

(.www.kurdishjewry.org.ilכורדיסטאן בישראל

בחיק הפוליטיקאים

הסהרנה שהשפיע על עיצובן. למרות חגיגות הוא הקשרן הפוליטי שלאחד ההיבטים המעניינים

, (275: 1990לויה, ) פוליטיזציה של החגיגותבדבר שהופנו כלפיו טענות הששמעוני הדף את

רה רחל שרעבי |תשע"ח 8הגי

14

ביקשו באמצעות הארגון משקפים את הקשריהן הפוליטיים למפלגת העבודה. מנהיגי םממצאיה

אליה מפלגת העבודהלבסס את כוחם הפוליטי, להגדיל את כוחה האלקטורלי של החגיגות,

השתייכו, לחזק את הקשר שלהם עם האליטה הלאומית ולקדם אינטרסים של העדה. הדברים

ם פעילי היובהן רבים מראשי יוצאי כורדיסטאן , שבעים והשמוניםלגבי שנות ה עיקרנכונים ב

(.458-457א : 2003, יונה) , וחלק גדול מאנשי העדה תמך בהעבודהבמפלגת הבולטים

לא מצאה לנכון להקצות תקציב נדרש , היאמפלגת השלטוןל הפוליטית זיקתםלמרות

לויה, ) נןן נשא בעיקר הנטל הכספי הכרוך בארגוות הסהרנה, וארגון יוצאי כורדיסטלקיום חגיג

,חגיגותהלעצרת המרכזית ששימשה אלמנט טקסי משמעותי בערב . למרות זאת,(275-274 :1990

,במהלך העצרת .זוהו ברובם עם מפלגת העבודהמבחינה פוליטית, שרבים אישי ציבור הוזמנו

.מפלגה זומארגני האירוע אף העניקו בדרך כלל את אות יקיר העדה לאישים מרכזיים מ

נאומים שנועדו לרצות את שומעיהם. הם העלו על נס דם, נשאו בחגיגהימצ ראשי המדינה

כי הסהרנה הפכה לחלק מההווי הישראלי. הדגישו מדינה, ואת הישגי העדה הכורדית ותרומתה ל

מנהיגי ם שלקידמו את מטרתזק את כוחם הפוליטי של הדוברים, הצהרות אלה, גם אם נועדו לח

, להפוך את הסהרנה לחלק לגיטימי של התרבות הישראלית. העדה

את הפוליטיזציה של חגיגות הסהרנה בישראל, פעולות טקסיות אלה ואחרות ממחישות

היו נתונים יוצאי כורדיסטן, לפחות בעשורים הראשונים. מחד, הם הובעיקר את צבת הנאמנות ב

שימשה מפלגת אותו עשורעבודה, שעד סוף הפוליטי של מפלגת ה הבחיק שבעיםנמצאו בשנות ה

דה שהיו קהל אלקטורלי בטוח וכן . להפך, העובמצבםשלטון, אך עובדה זו לא הביאה לשיפור

רכיהם התרבותים וידי מפלגת העבודה וצ-כוחם הדמוגרפי החלש, גרמו לכך שהם הופלו על

ראשי ארגון יוצאי כורדיסטן ,ם לא זכו להכרה ולתקצוב. בשל מילכוד פוליטי זהיהפרטיקולרי

של קבוצת מיעוט אתנית. םהפגינו חולשה כמנהיגי

וטלו העצרת המרכזית ונאומי הפוליטיקאים, במטרה להפוך את ב 1999-בהחלטת הארגון ב

המרכזית העצרת 2010-מאולם ארץ המוצא. זו נחגגה בהסהרנה לחגיגה עממית וספונטנית כפי ש

אך ,דאי לאישי הציבורובו ,זו פשרה שהייתה חיונית עם נאומים קצרים בלבד. לתוכניתחזרה שוב

לגיטימציה, לקבל רוצהשכן חגיגה אתנית במהותה , בסהרנההפחת חיים צורך גם למארגנים ול

ונציגי הציבור ממלאים בכך תפקיד חשוב.

למפלגת העבודה גם לאחר שאיבדה מכוחה רבים מיוצאי כורדיסטן נשארו נאמנים

את עצמם צאומבעשורים האחרונים יוצאי כורדיסטן משום כך .1977-במהפך הפוליטי עקבות הב

לא תרמה ת ימין ושמאל מתחלפים ובממשלת אחדות לאומית, וסיטואציה זו בתווך, ביו כוחו

הסהרנה.חגיגת להעצמתם הפוליטית ולהפצת מנהגיהם המסורתיים, בכללם

משותפיםתרבותיים דפוסים

העדה, מתצפיות שהתקיימו באתרי החגיגות ביטאוניבכפי שמופיעים מהצהרות ראשי העדה

מארגני הסהרנה עשו מאמץ רב כדי אני מסיקה ש ,ומסקירה נרחבת שלהן בעיתונות הכללית

, להפגנת תרבותה הזדמנותתהיינה בעלות תוכן ערכי ולא רק מפגש מהנה, וראו בהן חגיגותהש

לשלב ואף להרחיב לכן הם דאגו ותרומתה של העדה הכורדית לחברה הישראלית. הישגיה

הזורנא - המסורתיים כלי הנגינה בליוויפיוטים, מוזיקה, ריקודים , כמואלמנטים מסורתיים בחגיגות

והדולא, השתתפות מוסלמים בחגיגות וכן עידוד החוגגים להביא מאכלים מסורתיים, בכללם

. סהרנהב יזמו אלמנטים טקסיים חדשיםסוגים שונים של קציצות קּוֶבה. המארגנים גם

וצאי כורדיסטן בישראל י ות מחודשת למסורת אתנית של פרשנ

15

ת החגיגות היו: הקרנה סרטים על יהודי כורדיסטן; מאפיינים הישראלים שנוספו לתוכניה

שנועד למנף את כינוי הגנאי הידוע -" אנא כורדי" – הצגת מחזמר מהווי העדה הכורדית בישראל

שהציגה את היסטורית-תערוכה אתנולוגית ;להפגנת הצלחה וגאווה אתנית ולהפוך אותו מקור

עולי כורדיסטן עם מבטאת את התמודדותהתערוכה הישגי יהודי כורדיסטן בעבר ובהווה.

העצרת, לאחרּות אתנית המשתלבת במפה הישראלית. את מאבקםהשלילי ו אוטיפיהסטר

.התנהלה במתכונת ישראלית ונשאה אופי פוליטי מובהק ,תפקיד מרכזי בחגיגות המילאש

הפולקלור שלהן. עם ת וכרייה לקבוצות אתניות אחרות ולהאת שער הפתחגם סהרנה ה

.למשל מיקום החגיגות, בישראל גם מנהגי החג המסורתיים קיבלו פרשנות חדשה ולםא

שיקולים .הדבר לא תמיד התאפשר ךהיה רצון לשמר מסורת של פיקניק המוני ליד פלגי מים, א

, והעיתוי סוכותחול המועד הסהרנה מפסח לבעיתוי גם פוליטיים וכלכליים הכתיבו שינוי מהותי

:הסבירשמעוני . בישראללמסורת החדש הפך

בישראל לא חידשנו את האירוע במועד הנכון, על מנת לא להתנגש עם מסורת יפה אחרת

ודחינו , הנחוגות אף הן באביב, חגיגות המימונהשל מסורת , של העדה הצפון אפריקאית

)שמעוני, ו מתעשר עם ישראל בחגיגות מסורתיות נוספותבדרך ז. לחג הסוכות ת הסהרנהא

(.260 :א1978

מחווה ליוצאי צפון אפריקה, המפיק רווח תרבותי לעם ישראל. השינוי כאת , כן-אם, שמעוני הציג

היה למעשה אילוץ שמקורו ביחסי הכוח בין קבוצת השינויאני מסיקה ש אולם מעדויות נוספות

; 1980 )בריל, עולי צפון אפריקהכורדיסטן, לבין הקבוצה הדומיננטית יותר של עולי המיעוט של

העדה הכורדית ומנהיגיה, אךאת חולשת ףהחגיגה המקורי חוש שינוי מועד. (1995, בוהדנה וצזנה

היסטורי וחברתי חדש. הקשרמסורתיים בהם ההישג: הישרדות מנהגי ניב להםעם זאת, ה

בישראל מחול המועד פסח לחול המועד סוכות שינתה את העתקת חגיגת הסהרנה

וחייבה את התאמת תכניה לחג הסוכות. לכן נוספו לחגיגות –חגיגת אביב –משמעותה המסורתית

מנם למסורת המקורית, אך הם מהווים חלק בלתי נפרד והסהרנה מוטיבים טקסיים הזרים א

ת המינים, שמחת בית השואבה והקפות. ממנהגי חג הסוכות )ושמחת תורה(: הקמת סוכות, ארבע

בשנים הראשונות, בניסיון לערוך את חגיגות הסהרנה כפי שהיה בקהילות בכורדיסטן, הן

יום חגגות החגיגות ליומיים ובעשור האחרון הן נהצטמצמו נמשכו שלושה ימים. אולם עם הזמן

הימשך אל תוך הלילה. חגיגות האירועים גם אינם יכולים ל ,אחד בלבד. בשל חוקי העזר העירוניים

הסהרנה אימצו אפוא מתכונת בילוי ישראלית, קצרה יותר, והדבר בוודאי משפיע על האווירה

בהן ועל אופיין. השורה

כיוון מאתרי החגיגות משמשים גם כיום מקום מפגש לצעירים ולצעירות מהעדה. אולם

כאן מנהגי השידוכין והאירוסין שבישראל הצעירים עצמאיים יותר בבחירת בני זוגם, נעלמו

נוספו מדי פעם לחגיגות ,המסורתיים שנערכו במהלך חגיגות הסהרנה בכורדיסטן. לעומת זאת

טקסי חינה, ואולי אפשר לראות בהם פרשנות מודרנית לקשרי השידוכין ולטקסי האירוסין

שהתקיימו בחגיגות בעבר.

אתנית, אך עדיין אפשר לראות בכל רוב החוגגים אינם לובשים בחגיגות את התלבושת ה

משמרים את המסורת ומגיעים בבגדים מסורתיים. בתחום המזון ניתן לראות גם החגיגה אנשים

כן חידוש בצד שימור המסורת: הכנת בשר על גחלים או בתנורי גז ניידים לצד סירים ענקיים של

רה רחל שרעבי |תשע"ח 8הגי

16

ולמבקרים. הסהרנה היא פיקניק המוני חוגגים מאכלים מסורתיים שהוכנו מבעוד מועד ומוצעים ל

בלתי פורמלי, שבו המשתתפים ממצים את ההזדמנות להתבדר ולנפוש.

השמחה והמפגש החברתי הם היסודות העיקריים של החגיגות בכורדיסטן ובארץ. חוגגים

ן כיווממם שאת החגיגה הזאת הם אינם מחמיצים. לדבריהם, ימבוגרים וצעירים הדגישו בראיונות ע

הסהרנה היא יום של איחוד משפחות עבור רבים מהמשתתפים, והם ,שהעדה פוזרה ברחבי הארץ

פוגשים בו את בני משפחותיהם המרוחקים מהם במהלך השנה. אחת המרואיינות ציינה: "עבור

המשפחה המצומצמת והמורחבת שלי מצד שני הוריי, החגיגות הללו הן מפגש חברתי, ארוחה

ידי ריקודים ושירים כורדים". הסהרנה, שבכורדיסטן נשאה אופי -לעדה על משותפת והשתייכות

משפחתי וקהילתי, נושאת בארץ אופי של חגיגה אתנית סולידרית גדולה.

הדולה –הריקודים הם חלק בלתי נפרד מהחגיגות עצמן, והם מלווים בכלי נגינה מסורתיים

ישראל קיים רצון לשחזר את הריקודים המהווים את סמליה המוכרים של הסהרנה. ב –והזורנה

הכורדיים, אבל היום הם קצביים משהיו בכורדיסטן. מעגלים מעגלים של אנשים, מהם צעירים

רבים המכירים את הריקודים והשירים, רוקדים במהלך ימי החגיגות על המדשאות ומקיפים את

הבמה.

בני נוער שרוצים על הבמה עצמה מופיעות להקות מחול כורדיות, שחלקן משתפות

זמרים כורדים ששרים שירים , ונגנים המנגנים בכלי נגינה כורדיים, וכן להמשיך במסורת

בשכר, כגון איציק תמורת מופיעים מפורסמים הגם זמרים לצד אלה, עולים על הבמה מסורתיים.

טשטש ולעיתים יהגבול בין הבמה לקהל מקלה, וכך נהפכת הסהרנה לחגיגה מסחרית יותר.

"יש קרבה עזה אחד לשני ואין :עלם לגמרי, כפי סיפרה גלית, רקדנית צעירה בלהקה כורדיתנ

תחושה של צפייה בהופעה או ריחוק מהקהל. המופיעים על הבמה כל כך קרובים לחוגגים,

אל הבמה ומצטרפים לשירה וריקוד".עולים שלעיתים קשה לראות את ההבדל. לעיתים חוגגים

קריאות השמחה, השיחות הנרגשות והמגע הפיזי הקרוב, כל אלה המוכרים,והריקודים המוסיקה

מעלים מחדש בגאווה זהות אתנית משותפת וחבויה.

בדפוסי הסהרנה בישראל נוצר אפוא סינקרטיזם בין מסורות תרבותיות שונות, שמקורו

רצון בהעתקת החגיגה למציאות חברתית חדשה. בעוד שצעירים רבים מהעדה מביעים שביעות

הסהרנה, מרואיינים ילידי כורדיסטן מתרפקים גם היום על העבר חגיגות הנוכחית של ן ממתכונת

ידי הפוליטיקאים וזניחת -ואינם משלימים עם צביונן הישראלי: השינוי בעיתוי הסהרנה, ניכוסה על

סותיהם מנהגים מסורתיים. הם מייחסים זאת לחילופי הדורות ולתמורות שחלו באורח חייהם ובתפי

של עולי כורדיסטן בהשפעת המפגש התרבותי עם החברה המערבית, הקולטת.

מסקנות

בניהולו של ארגון יוצאי במתכונתה הציבורית בישראל 1975-לראשונה ב השחודשחגיגת הסהרנה

מרכזיות שהעיקריות בהן: . היא ממלאת פונקציות בראש ובראשונה חגיגה אתנית אהיכורדיסטן,

שמירה על סולידיות דרישות המיזוג החברתי, ידי-למסייגים של התנהגות עדתית שנכפים עשחרור

.שייכות וגבולות של שייכות היא מסמנת למעשהמשפחתית וקהילתית וכן הפגנת גאווה אתנית.

הסהרנה היא "מסורת קטנה" (, Redfield & Singer, 1969)של רדפילד וסינגר הםבמונחי

ליצור גבולות אתניים עם "מסורת לשמר ואף מנהיגי יוצאי כורדיסטן בישראלשבאמצעותה ביקשו

ידי ההגמוניה התרבותית הישראלית בעשורים הראשונים למדינה, -גדולה" כפי שעוצבה על

תערוכות. ו שירה, ריקודיםזהותם הכורדית הייחודית באת ולהדגיש

וצאי כורדיסטן בישראל י ות מחודשת למסורת אתנית של פרשנ

17

, ישראלית-ות לאומית יהודיתמצד שני, יהודי כורדיסטן הדגישו בחגיגות מסרים של אחד

אירוח חוגגים שאינם יוצאי כורדיסטן, הופעות של זאת באמצעות, חלק ממנהמהווים שהם כ

כך, מנהיגי המדינה.וליטיקאים ופשל השתתפות וכן אחרותשל בני עדות להקות אתניות אומנים ו

היררכיות מחיצות מוסרותם בהם ימטבען אירועים לימינלי הןשוצורות טקסיות חגיגות בדומה ל

(Da Matta, 1984,) עם יםותרבותי יםחברתי טשטוש גבולותל שעת כושר והסהרנה היחגיגות

האחר.

בעת סוגרים ופותחים גבולות עם האחר יוצאי כורדיסטןכן, אםהסהרנה התחדשות ב

זהות דואלית המושרשת בייחודיות אתנית מצד אחד ובישראליות מצד שני, היזו ובעונה אחת.

הכורדים היהודים בישראל, שהגירתם היא מקרה מובהק של שמקורה בתחושת האחרות של

ם שלבלט במסרי ,כמו גם הניסיון לגשר ביניהן ,המתח בין הזהויות הביתה. לאומית-שיבה אתנו

הפרטיקולרית החגיגה האתנית הדגישו כיחזרו וראשי ארגון יוצאי כורדיסטן . הסהרנה חגיגות

. את העם תמאחדהיא חוליה השלהם

עמדו על זכות הקהילה העדה מנהיגי הסהרנה, תוחגיג מסורות תרבותיות כמו ידי-על

למקם את עצמם מחדש הכורדית לאחרות אתנית המשתלבת בחברה הישראלית ככזו, וביקשו

באמצעות פרקטיקת. )השתתפות ראשי המדינה, תקצוב, סיוע בארגון וכדומה( במרחב הלאומי

משא ומתן הם מנהלים , ( המסמנת גבולות של שייכות (Lamont & Molnar, 2002"סימון הגבולות"

.אך שולי שמעיד על מיקומם המורכב: חלק מהקולקטיב מתמיד

המימונה או חגיגות הסהרנה חגיגות פרקטיקות מסורתיות כשל והמיסוד ניעות תהליכי ה

והלגיטימציה וית,והוויה הישראלית העכש"מסורת הגדולה", דהיינו, בב )בעוצמה פחותה יותר(

בו חלמשתנה, ומראים שהמרחב עצמו , במרחב הציבורימעין אלה הניתנת לסמלים אתניים

רדפילד וסינגר, לפיו המודל התאורטי שלתהליכים אלו מחזקים את "סינקרטיזם מלמעלה".

ת מחדש. ומתעצבומשפיעות זו על זו מסורת הגדולה" ו"המסורת הקטנה" ה"

חברתיים ותרבותיים, סגירה של גבולותפתיחה ו תוךהסהרנה למרכז, ניעותמקביל לב

)שינוי עיתוי ומיקום החגיגות, תהליך מתמיד של פירוש וחידוש המסורת ותחגיגהתפתח ב

הכרוך בעיבוד, התאמה , זהו למעשה "סינקרטיזם מלמטה" התוספות לריקודים המסורתיים ועוד(.

נוצר כתוצאה של סמלים ונוהגים מסורתיים לתרבות החדשה ובאימוץ תכנים חדשים. תהליך זה

הצעיר של יוצאי כורדיסטן. עם הדור - עם החברה הישראלית, ודיאכרוני - מהליך פרשנות סינכרוני

םשמשמע ,של הסהרנה יבטיה הדינמייםהארתי מחזקים את ישני התהליכים המקבילים שת

הם שידרו כי ,מארגני החגיגותמד בבירור לנגד עיניהם של עמושג זה שב למעשה התחדשות.

חלק , והשינוי הופך להיות נעלם, אלא מתחדש באופן תמידיהישן אינו קופא על שמריו או

:שמעוני, כתב למשל מההווה.גם אינטגרלי מהמסורת עצמה ו

אין ספק שהסהרנה הפכה לאירוע מיוחד במינו המהווה צורך תרבותי וקהילתי לבני העדה

בור הרחב. אף על פי כן עלינו לחדש ולרענן את חגנו י, וגם לצההכורדית על כל שכבותי

ניות חדשות, ובמיוחד נלך לערוך אותו המופלא, ליצוק בו תכנים חדשים וגם מתכונות ארגו

במקומות חדשים, שיפגישו אותנו עם נופים חדשים ועם אנשים וסביבה חדשים )שמעוני,

1984 :1).

תפקיד מרכזי באופן טןסיוצאי כורדי מנהיגיאפוא בסינקרטיזציה של החגיגה האתנית מילאו

להגדרת האני ,כוחם הפוליטיה מחדש של המסורת כאמצעי לחיזוק י. הם השתמשו בבנימודע

רה רחל שרעבי |תשע"ח 8הגי

18

הישראלית. קריאת חברהעולי כורדיסטן למקום מרכזי יותר ב ם שלהכנסתלוהקבוצתי מחדש

רות ימחזקת את התפיסה המדגישה את החעל ההגמוניה האירופאית בישראל שלהםהתיגר

נבניתואף נשמרת האנושית בתהליך פירוש ועיצוב המסורת, דהיינו בבחירת היסודות שמהם

במצבי הגירה ., ורואה בפרשנות הדיאלוגית ביטוי להתנגדות(Bauman, 1996: 49-58) הזהות

ם אינם נקלטים בפשטות דרך תירבות פסיבי. יהמשמעות היא שמנהגים הגמוני

רשימת מקורות

מראי , ' בן פורת )עורכים(וגלוי, -', ששוןאשביט, ז' . בתוך: אחרית דבר(. 2013אייזנשטדט, ש"נ )

.הקיבוץ המאוחד אביב:-. תל(429-416)עמ' מקום

(. שימושי תקשורת כפרקטיקות של נראות ואי נראות: השבים הביתה בישראל 2010 ' )אליאס, נ

(. 191-161)עמ' נראות בהגירה, (עורכות) רפופורטות' , פדר-ומסקיע' לבתוך: ובגרמניה.

ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.

(.www.kurdishjewry.org.ilאתר ארגון יוצאי כורדיסטאן בישראל

.12, עמ' 12.10.95, מעריבחגיגה כורדית. (. 1995) בוהדנה, א' וצזנה, ש'

אביב: רסלינג.-. תלשאלות בסוציולוגיה(. 2005בורדייה, פ' )

. ירושלים: יד בן צבי.קהילות יהודי כורדיסתאן(. 1961בן יעקב, א' )

אביב: שוקן. -. תליפן המודרנית(. 1997בן עמי, ש' )

. תל אביב: משרד הביטחון. נדחי ישראל(. 1963בן צבי, י' )

.12, עמ' 10.10.80, על המשמרלאור הסהרנה. (. 1980) בריל, ע'

. 31-5, 1 ,הגירה(. הרהורים על הגירה בישראל: היבטים השוואתיים. 2012פרגולה, ס' )-דלה

, תשואות, תהליכים ,הקשרים: יהודית והזדהות ליבה מדינת על מחשבות(. 2016פרגולה, ס' )-דלה

.186-159, 5, הגירההשלכות.

שוקדמ' דשן, וש' (. חגיגות הסהרנה בכורדיסטן ובישראל. בתוך: 1983הלפר, ג' ואברמוביץ', ח' )

ירושלים: שוקן. (. 270-260)עמ' יהודי המזרח, )עורכים(

אביב: הקיבוץ המאוחד. -. תלישראלי: חג ומועד כמפתח לשיח זהות-זמן יהודי(. 2009חבלין, ר' )

ירושלים: ון ליר. .מזרחים בישראל(. 2002) .הלר, פ' )עורכים(-ומוצפיחבר, ח', שנהב, י'

. ירושלים: ראובן מס.העדות בישראל(. 1957טהון, ח' )

. ירושלים: ביאליק.האובדים מארץ אשור(. 1989יונה, מ' )

ירושלים: מאור. .ב-כים א, כראנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן(. 2003יונה, מ' )

החג העדתי בישראל, )עורכת( שרתר' (. חג הסהרנה אצל יהודי כורדיסטן. בתוך: 1990יעקב, י' )

.אביב: מפעלי תרבות-תל(. 20-18)עמ'

.29עמ' , 3.10.77, מעריב(. 'שורשים' ביערות המלאכים. 1977לביא, צ' )

.278ג, התחדשות,. 28-29.9.77(. סיפורים מהסהרנה 1978לביא, צ' )

.275-274, ו התחדשות,. ראיון עם חביב שמעוני(. 1990לויה, א' )

. ירושלים: מאגנס.ישראלים בדרכם(. 2013ת' )ורפופורט, , ע'פדר–לומסקי

ירושלים: ביאליק.. העלייה הגדולה בשנות החמישים (.2000, מ' )ליסק

גלא' (. הציונות בעיראק: מלאומיות יהודית לציונות מגשימה. בתוך: 2010גליצנשטיין, א' )-מאיר

ירושלים: מרכז זלמן שזר. (. 123-71, עמ' בכרך ) הציונות לאזוריה, )עורך(

וצאי כורדיסטן בישראל י ות מחודשת למסורת אתנית של פרשנ

19

–מחצית האומה , עורך() דשןש' בתוך: .(. מוקדי הבעיה העדתית בישראל כיום1986סמוחה, ס' )

אוניברסיטת רמת גן:(. 309-293)עמ' של יוצאי המזרח בישראל ובמעמד עיונים בתרבות

.אילן-בר

134)עמ' התשמע קולי?, עורכת() עצמוןי' (. היסטוריה של קבלת אחריות. בתוך: 2001עצמון, י' )

אביב: הקיבוץ המאוחד.-ל(. ת152 -

אביב: שוקן.-תל גן העדן של אבי.(. 2009צבר, א' )

יהודי , )עורכת( בארי-שורץא' (. לתולדות חיי היהודים בכורדיסתאן. בתוך: 1981צבר, י' )

ירושלים: מוזיאון ישראל.(. 41-16)עמ' כורדיסתאן: אורח חיים, מסורת ואמנות

עיונים בתקומת מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה.(. 1991צמחוני, ד' )

. 379-340, 1ל, ישרא

: מפעלי תרבות.אביב-תל. חמישה ריקודים כורדיים(. 1977)וסקוויירס, פ' קדמן, ג'

. תל אביב: רסלינג.הנרטיב המזרחי החדש בישראל (.2014קיזל, א' )

. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. סוציולוגיה של התרבות(. 2011רגב, מ' )

.10-7, 110, גשר(. מסורת יהודית בעולם המודרני. 1984רוטנשטרייך, נ' )

, )עורך( נאורמ' בתוך:. (. זיכרון, אוריינטליזם ועיצוב התודעה הישראלית2007קרקוצקין, א' )-רז

ירושלים: מאגנס. (. 123-102)עמ' צבא זיכרון וזהות לאומית

בן פורתג' לוי, ו-ששוןא' שביט, ז' (. מבוא. בתוך: 2013לוי, א' ובן פורת, ג' )-שביט, ז', ששון

אביב: הקיבוץ המאוחד.-לת(. 25-7)עמ' מראי מקום, )עורכים(

אביב: הקיבוץ המאוחד.-. תליהדות: בין דת למוסר(. 1998שגיא, א' )

מכון הרטמן.ירושלים: . אתגר השיבה אל המסורת(. 2003שגיא, א' )

.מכון הרטמן ירושלים: .ישראלי-המסע היהודי (.2006שגיא, א' )

( ובנייתה של אומה 1908-1936חגיגות פורים בתל אביב )-מרדכי רוכב על סוס(. 2013שוהם, מ' )

גן: אוניברסיטת בר אילן והמכון לחקר ישראל של הציונות באוניברסיטת בן -רמת חדשה.

גוריון.

.264-260, ג התחדשות,(. העצרת המרכזית. א1978שמעוני, ח' )

התחדשות,. 25.9.83חול המועד סוכות תשמ"ד, בעצרת בסחנה, 1983(. סהרנה 1984שמעוני, ח' )

. 215 ה,

. 104-63, 141, פעמים(. נורוז והמימונה, הסהרנה ועוד. 2015שקלים, א' )

סוציולוגיה ומתן היברידי בין קולטים לבין נקלטים בהתיישבות העובדת. -(. משא2005ר' ) ,שרעבי

.2005, 389-420, ו, ישראלית

אביב: הקיבוץ המאוחד.-. תל: מהפריפריה אל המרכזחג המימונה(. 2009שרעבי, ר' )

.272, ז, התחדשותעל המחול הכורדי. -שני דורות-(. שבע אחיות2000שרת, ר' )

Alba, R., & Nee, V. (2003). Remaking the American mainstream. Cambridge: Harvard University

Press.

Barnard, A., & Spencer, J. (Eds.). (1996). Encyclopedia of Social and cultural Anthropology.

London and New York: Routledge.

Basch L.G., Glick-Schiller, N., & C. Szanton Blanc (1994). Nations unbound. New York: Gordon

and Breach.

Bauman, Z. (1996). Morality in the age of contingency. In: P. Heelas, S. Lash, & P. Morris (Eds),

Detraditionalization (pp. 49-58). Oxford: Blackwell.

רה רחל שרעבי |תשע"ח 8הגי

20

Bauman, Z. (2000). Liquid modernity. Cambridge: polity press.

Bertoux, D. (Ed.). (1981). Biography and society. London: Sage.

Boyarin, D. (1990). Intertextuality and the reading of Midrash. Indiana: University Press.

Da Matta, R. (1984). Carnival in multiple planes. In: J. Macaloon (Ed), Rite, Drama, Festival,

Spectacle (pp. 208-240). Philadelphia: Institute for the Study of Human Issues.

Gadamer, H.G. (1989). Truth and method. New York: Crossroad.

Giddens, A. (1991). The consequences of modernity. Stanford: Stanford University Press.

Gordon, M. (1964). Assimilation in American life. New York: Oxford University Press.

Gramsci, A. (1971). Selections from the prison notebooks. London: Lawrence and Wishart.

Hall, S. (1991). The local and the global: Globalization and ethnicity. In: A.D. King (Ed), Culture,

globalization and the world system (pp. 19-39). London: Macmillan.

Heidegger, M. (1962). Being and time. New York: Harper.

Joppke C., & Rosenhek, Z. (2002). Contesting ethnic migration: Germany and Israel compared.

European Journal of Citizenship 43(3): 301- 335.

Juergensmeyer, M., & Clark-Roof, W. (Eds.). (2012). Encyclopedia of global religion. Entry:

Syncretism by S. Mayaram. Vol. 2, pp. 1250–1252. Thousand Oaks, CA: Sage.

http://site.ebrary.com/id/10581839.

Keyes F.C. (1981). The dialectics of the ethnic change. In: Keyes F.C (Ed), Ethnic change (pp.

4-30). Seattle: University of Washungton Press.

Koepping, K.P. (1994). Manipulated identities: Syncretism and uniqueness of tradition in

modern Japanese discourse. In: C. Stewart, & S. Shaw (Eds), Syncretism/Anti Syncretism

(pp. 161-177). London: Routledge.

Lamont, M., & Molnar, V. (2002). The study of boundaries in the social sciences. Annual Review

of Sociology, 28, 167-195.

Leopold, A.M., & Jensen, J.S. (2004). General Introduction. In: A.M. Leopold & J.S. Jensen

(Eds), Syncretism in religion (pp. 2-12). New York: Routledge.

Lieblich, A., Mashiach, T., & Zilber, T. (1998). Narrative research. Interpretation. London: Sage.

Nagel, J. (1996). American Indian ethnic renewal. New York: Oxford University Press.

Redfield, R. (1960). Peasnt society and culture. Chicago: The University of Chicago.

Redfield, R., & Singer, M. (1969). The cultural role of cities. In: R. Sennett (Ed), Classic essays

on the culture of cities (pp. 206-232). New York: Meredith.

Sahlins, M. (1994). Cosmologies of capitalism: The trans-pacific sector of the world-system. In:

N. Dirks, G. Eley, & S. Ortner (Eds), Culture power history: A reader in contemporary

social theory (pp. 412-455). Princeton NJ: Princeton University Press.

Said, E. (1978). Orientalism. New York: Pantheon.

Schnapper, D. (2005). Ethnic revival and religious revival in providential democracies. In: E.

Ben-Rafael, & Y. Sternberg (Eds), Comparing modernities (pp. 205-221). Boston: Brill.

Seymour-Smith, C. (1986). Macmillan dictionary of anthropology. London: Macmillan Press.

Shoham H. (2011). Rethinking tradition: From ontological reality to assigned temporal meaning.

European Journal of Sociology, 52(2), 313-340.

וצאי כורדיסטן בישראל י ות מחודשת למסורת אתנית של פרשנ

21

Singer, M. (1972). When a great tradition modernizes. New York: Praeger Publishers.

Stefansson, A. (2004). Homecoming to the fature: From diasporic mythographies to social

project of return. In: F. Markowitz & A.H. Stefansson (Eds.), Homecomings (pp. 2-20).

Oxford: Lexington Books.

Stewart, C., & Shaw, R. (1994). Introduction. In: C. Stewart, & R. Shaw (Eds.), Syncretism/Anti

Syncretism (pp. 1-26). London: Routledge.

Tsuda, T. (2010). Ethnic return migration and the nation-state: Encouraging the diaspora to

return home. Nation and nNationalism, 16(4), 616- 636.

Van Manen, M. (1997). From meaning to method. Qualitative Health Research, 7, 345-369.

Waters, M.C. (1990). Ethnic options: Choosing identities in America. Berkeley: University of

California Press.

Wimmer, A., & Glick-Schiller, N. (2003). Methodological nationalism and beyond. Global

Networks, 2(4), 301–334.

רה תשע"ח 8הגי

משא ומתן על כגיגת הסיגד ח :אקדמימרחב המפגשים אתניים ב

כללי המשחק

דניאלה אריאלי, יעל סקורקוביץ' ומרים הירשפלד

תקציר

בישראל, עוסק המחקר על מהגרים וקבוצות מיעוט אתניות, לרבות הספרות על יוצאי אתיופיה

בהרחבה במנגנונים החברתיים שדוחקים יחידים וקבוצות לשוליים. לצד זאת, בשנים האחרונות

הצלחות של יחידים וקבוצות מבני העדה ביש ניצנים של ספרות אשר מתמקדת בניסיונות ו

. מטרת מצב באופן מוצלח את הסטטוס שלהםול ,לשנות את כללי המשחק במרחב החברתי

ממוצא אתיופי לתרום לספרות זו באמצעות חקר אירוע שארגנו סטודנטיות מאמר זה היא

חג - האתיופית הלומדות במכללה אקדמית בצפון הארץ, אירוע שהוקדש לחגה של הקהילה

הנכחת הסמלים האתניים של תרבותן בקמפוס, והאופן שבו בחרו הסיגד. נבקש לטעון כי

של הסטודנטיות שהגיעו לאירוע, היו דרכן להציג את עצמן בפני הסטודנטים ואנשי הסגל

על "שיחה סימבולית"הישראליות אתיופיות לערוך, בינן לבין עצמן, ובינן לבין האחרים, מעין

קוסמוס החברתי של -המשמעויות של הזהות הייחודית שלהן ואופני התקבלותה בתוך המיקרו

באמצעות משותפת לכולם. ה" ישראלית-הקמפוס, ובו זמנית גם על המשמעויות של זהות "פאן

אירוע זה ביקשו הסטודנטיות לשנות את מעמדן בקמפוס ולהפוך ממודרות למארחות גאות

חקר אירוע זה מראה כי לצד תהליכים של הדרה ולמנהיגות המשפיעות על עיצוב סדר היום.

מתרחשים באקדמיה גם תהליכים שבאמצעותם , שכמובן אין להכחיש את קיומם, ואפליה

לשנות את החוויה שלהם בקמפוס ולעבור מהדרה ,ולעיתים גם מצליחים ,דנטים מנסיםסטו

להכללה.

תרבותי-ן: ישראלים ממוצא אתיופי, הדרה והכללה, אתניות, אקדמיה, שיח בימילות מפתח

, המכללה האקדמית עמק פרופ' מרים הירשפלדו יעל סקורקוביץ', ד"ר דניאלה אריאלי

על שם מכס שטרןיזרעאל

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

23

מבוא

עשינו את החג כדי להראות לאנשים מי אנחנו ומאיפה באנו, כדי לתת להם להכיר את העדה

האתיופית, את התרבות שלנו ואת הערכים שלנו. היה חשוב לנו שכולם ידעו על החגים שלנו

דם של האחרים. כאילו הם משתלבים יוידעו שאנחנו פה. סוג של השתלבות, אבל מצ

ה הישראלית שלנו. לא רק העדה שלנו תשתלב בחברה הישראלית, גם החבר בתרבות

)תקווה( תשתלב בעדה האתיופית.

החברתיים של הדרה הסמליים ומנגנונים בעוסקת בהרחבה ובביקורתיות הספרות על הגירה

מרבה לתארם באמצעות ו ,"יםאחר"כ יםמהגרההחברה המארחת תופסת את .משמעויותיהםבו

. Dominguez, 1989; Golden, 2003) ; 2010)ברם, התקשורת כליבבשיח החברתי ושליליים ייצוגים

ם יהתיומגבילים את חירו אשר לגבולות חברתיים באמצעות הסדרי ההגירהייצוגים אלה מתורגמים

הגבולות .(Kara, 2016 ;2007, שנהבחת )רה המאבמדינ של המהגרים ואת יכולת הניעות שלהם

ביחסים של המהגרים עם האוכלוסייה החברתיים שמדירים את המהגרים באים לידי ביטוי גם

, חשדניםכמנוכרים, מתוארים במקרים רבים השכנים, מעסיקים ונציגי מוסדות, - הוותיקה

;McMichael .(Kara, 2016 & ;2013טלמון, -; מורג1998ראו למשל: הרצוג, ) ונצלנים פטרנליסטים

(Manderson, 2004 .

של מודרות בכלל, ו בניסיונות של קבוצותגם לצד זאת, בשנים האחרונות עוסקת הספרות

-החברתית )לומסקי כיהאת כללי המשחק ולהתמקם מחדש בסולם ההירר לשנות מהגרים בפרט,

מהגריםשבהן יכולים אחת הדרכים (.2013פורת, -לוי ובן-שביט, ששון ;2012ורפופורט, פדר

במרחבים מופעים י ולעצב אותו היא באמצעותתרבות-להשתתף בשיח החברתילנקוט כדי

משמשים את המהגרים למטרות מופעים אלהציבוריים אשר פתוחים גם למהגרים וגם לוותיקים.

חתרשונות אשר מהוות חלק מהפוליטיקה היומיומית של השתייכות )ואי השתייכות( לחברה המא

, ( Irazábal & Dyrness, 2010)קידום ערכים של שוויון ואחווה כגון (,2012 ורפופורט,פדר -)לומסקי

,(Barabantseva, 2016 ;2010 וגינזבורג, רפופורט, פדר-; לומסקי2013גנון, שיפור הנראות )

(.2010ביחס לחברה המאחרת )ווילן, תוהעברת מסר של ארעיות ונבדלו

הדרתם של יוצאי אתיופיה מתוארת בספרות כחמורה במיוחד ביחס לקבוצות מהגרים

למשל: הרצוג ראו )אחרות בחברה הישראלית, ומנגנוני הדרה אלו מתוארים בהרחבה במחקר

הדרה זו ועוד(. Ben-Eliezer, 2004; 2001; שבתאי, 2010ימיני, -ענתבי ;2013; כורם והורנציק, 1998

קשורה בשילוב של ההערכה הנמוכה שמייחסת החברה הישראלית להון התרבותי שלהם,

גבאי, -)דונת וזוהרוהטלת הספק ביהדותם ,תפיסתם כשחורים אשר מגזיעה אותם בשיח החברתי

מחקרים עם זאת, (.2004; קימרלינג, 2012פדר ורפופורט, -; לומסקי2010ימיני, -; ענתבי2005

גם ניסיונות של בני העדה האתיופית לערער על גבולות השיח מתאריםם האחרונות שנישנעשו ב

בעמדות הנמצאות אשר ראיינו מהגרות מאתיופיה (2012יונס )-וולש ואבוזןהחברתי המדיר אותם.

ורואות בשימורה מפתח שלהן גאות במורשת האתנית מקצועיות גבוהות, מראות כי נשים אלה

ן להכריע בין הזהות מתנגדות לשיח הדיכוטומי הקורא לה. הן בישראל להצלחת העדה האתיופית

אשר מאמצת בוחרות לאמץ זהות אינטגרטיבית זאתבמקום ו ,"אתיופית"זהות הוה "ישראלית"ה

דפוסים תרבותיים מסוימים ודוחה אחרים.

לרגל באמצעות חקר אירוע שהתקיים ,מטרת מאמר זה היא לתרום לספרות חדשה יחסית זו

במכללה ידי סטודנטיות יוצאות אתיופיה-, אשר אורגן עלחג הסיגד - חגם של יהודי אתיופיה

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

24

בתוך להתמקם מחדש הסטודנטיותביקשו . נראה כיצד באמצעות האירועארץבאקדמית

חקר האירוע נערך במסגרת מחקר פעולה שמלווה את החוג שבו המיקרוקוסמוס של הקמפוס.

על רקע אירוע נדון במשמעויות הת וראיונות עומק. ובאמצעות תצפילומדות והנתונים נאספו הן

-תפיסות שונות לגבי תפקידו של המרחב האקדמי בחברה הישראלית ביחס לערכים של רב

תרבותיות, זהויות פרטיקולריות ותהליכים של הדרה והכללה של קבוצות אתניות.

סטודנטיות שארגנה החברה בקבוצת 1,תקווה ידי-עללעיל נאמרו בפתיח שהדברים שצוטטו

על השיח החברתי הקורא למהגרים כערעוראת האירוע בקמפוס. אפשר לקרוא את דבריה

להיטמע בתרבות החדשה ולאמץ את האתוסים התרבותיים של החברה הישראלית )לומסקי פדר

העדה מי היא "תה "להראות לאחריםיהי החגיגת ההיא אומרת הוא כי מטר(. 2012ורפופורט,

תוכל על מנת שמבקשים להשתלב, אלא להפך, ההאתיופית, אבל לא מנקודת מוצא של מהגרים

בלבד היא איננה מציינת שמדובר בקמפוס יתרה מכך, דם של האחרים". ילהיות "השתלבות מצ

"החברה הישראלית". :אלא מדברת במונחים רחבים

תרבותיות ואקדמיה בישראל-רב ,אתניות

אנשים מקבוצות שלרוב אינן מבלות יחד, אשר במסגרתו מרחב מפגש טבעי""האקדמיה היא

מרחבי מפגש טבעיים, (. 2015זה עם זה באופן שגרתי ואינטנסיבי )אריאלי ופרידמן, נמצאים

קבוצתי שיש בו פוטנציאל -מפגש ביןיצירה של לרבות המוסדות האקדמיים, הם הזדמנות ל

פגש בין סטודנטים אולם מה באמת קורה במ(. Arieli & Friedman, 2013לדיאלוג ולשינוי חברתי )

אתניות סטודנטים מקבוצות מיעוט ,האם ועד כמהבמוסדות אקדמיים בישראל? מקבוצות שונות

ך האקדמיה בישראל משועתקים לתו ,האם ועד כמהמרגישים ב"בית" בתוך המוסד האקדמי?

מתחוללים בתוך מוסדות אקדמיים תהליכים ,? האם ועד כמההליכי הדרה של קבוצות מיעוטת

מה –ביחס לסטודנטים ישראלים ממוצא אתיופי ,באופן ספציפיושל מוביליות חברתית ושינוי?

משחזרים עבורם חוויות בקמפוסעד כמה החיים קורה להם בתוך המוסדות האקדמיים בישראל?

מחזקות ומעצימות? של אפליה וקיפוח ועד כמה הם מהווים עבורם הזדמנות לחוויות

מטעמים של הצלחה אקדמית. מחקר שעסק ראשית, שאלות אלו חשובות וראויות למחקר.

מצא כי השתלבותם החברתית בקמפוס העדה האתיופית לגבי בני בתפיסות של סטודנטים

לא רק על שביעות הרצון של לתפיסה של השתלבות חברתית מוצלחת יש השפעה רבה

להישגים והציונים שלהם שלהם האקדמית, לרבות המוטיבציה תםעל הצלחהסטודנטים אלא גם

חקר התהליכים שמשפיעים על תחושת ,על כן (.Kurman, Eshel & Sbeit, 2005בבחינות )

של יכול לתרום למציאת דרכים שיעזרו להצלחתם האקדמיתבקמפוסים החברתית האינטגרציה

. יעות חברתיתחברי קבוצות המיעוט ובכך לתרום לתהליכי נ

חברתיים המתרחשים מחקרי בתהליכים המצדיקה עיסוק ה, חשובה לא פחות, סיבה נוספת

קידום חברה לנוגעת לשאלות בדבר מקומה של האקדמיה ביחס , אקדמייםהקמפוסים התוך ב

בארצות הברית. מרבית דונו רבות ינביחס לאקדמיה ות אלו סובלנית יותר. שאלשוויונית יותר ו

השיח הזה הוא ביקורתי ועוסק בתיאור וחשיפה של מנגנוני הדרה ואפליה בתוך הקמפוסים.

הגישה הביקורתית משתמשת במונחים כמו "מרחב מוגזע" על מנת לבקר את האופי ה"לבן" של

)מעין, ולאתר נורמות ומדיניות שהופכים את המוסדות הללו ל"לבנים" המוסדות להשכלה גבוהה

כל השמות במאמר בדויים 1

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

25

אחת הטענות הרווחות היא כי לעיתים קרובות הגזענות משתכפלת ללא כוונה מודעת של .(2013

פי טענת חלק -תרבותיות, משמש, על-. העיסוק ברבMoore, 2008)נשאיה בתוך המוסד האקדמי )

כאידיאולוגיה שמנרמלת ומכחישה את היות המרחב האקדמי מוגזע. באופן אירוני, מהחוקרים,

ביטוי למשל בטענות כי השיקולים הנהוגים בארגון אינם ידי "עיוור צבעים" לכאורה זה בא ל שיח

התייחסות אות אחרות הן מתייחסים לצבע, בעוד בפועל קיימות הטיות לטובת קבוצת הרוב. דוגמ

כפרשנות לא נכונה של היחס שהם לרעההם מופלים לטענות של חברי קבוצת המיעוט כי

קבוצת המיעוט נאלצים חברי יחסות לביטויי גזענות כיוצאי דופן ושוליים, בעוד התיוכן ,מקבלים

. (Moore, 2008)להתמודד יומיום עם חוויות של יחס מפלה וסטריאוטיפי כלפיהם

ידי חוקרים -ביקורת ברוח זו מובאת גם לגבי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, בעיקר על

למשל: וראבקמפוסים ישראליים )/פלסטינים ערביםסטודנטים מנגנוני ההדרה של עוסקים בש

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יש המתארים את (. Hager & Jabareen, 2016 ;2013מעין,

אינה נמצאת בהלימה עם המציאות החברתית )פפה, מערכת שכו ,לאומית-תרבותית וחד-חדכ

הספרות הביקורתית, אפשר לזהות בשיח על תפקידה החברתי של מערכת ההשכלה לצד (.2007

, קבוצתי-מחקרים המתמקדים בהערכת ניסיונות ליצירת דיאלוג בין ,הגבוהה ביחס לקבוצות מיעוט

דוידוביץ', סואן וקולן, ;2015אריאלי ופרידמן, :למשל ובעיקר בין סטודנטים יהודים וערבים )רא

2006; Maoz, Bar-On, Beckerman & Jaber-Massarwa, 2004) . מחקרים נוספים התמקדו בחקר

סטודנטים יהודים וערבים ביחס למפגש ביניהם באקדמיה וציפיותיהם להתערבות מצד של עמדות

,Arieli & Hirschfeld ;2009, תותרי; בוימל, זאבי ו2002לב ארי ומיטלברג, למשל: והסגל )רא

2010; Arieli, Mashiach, Hirschfeld & Friedman, 2012) מוקד נוסף בדיון על תפקיד ההשכלה .

תפקידה של מדיניות פדגוגית, כגון לות בשאמתמקד ,הגבוהה ביחס לסטודנטים מקבוצות מיעוט

של תרבותיות ובמידה שבה האקדמיה מצליחה להנחיל ערכים -של האקדמיה ביחס לחינוך לרב

(.2008; ריינגולד, 2008למשל: לב ארי ולרון, ותרבותיות )רא-רב

קר בתיאור והערכה ד כה עסק בעיהמחקר עישראלים ממוצא אתיופי, סטודנטים לבאשר

מקיימים םמרבית השונים להשכלה גבוהה בישראל.כניות התמיכה הנהוגות במוסדות ושל ת

סטודנטים ממוצא אתיופי ולתמוך בהם במהלך הלימודים. לגייס שמטרתן ייעודיות תמיכה כניות ות

,Arieli ;;2012זכו לליווי מחקרי ותוארו במאמרים אקדמיים )לב ארי ולרון, אלה כניות ותמ מקצת

Friedman & Hirschfeld, 2012; Baratz, Reingold & Abuchatzira, 2013; Kalnisky, 2013; ועוד .)

נוגע לסטודנטים ממוצא אתיופי כניות התמיכהועל תאחד הנושאים המרכזיים במחקר

לסטודנטים מקבוצה ייעודיות ונפרדותכניות לימודים ושאלה האם תלבעיקר לסוגיות פדגוגיות, ו

)ריינגולד, היבדלות ותאו דווקא מחזק ,החברתית קמפוס םתורמות להשתלבותספציפית, אתנית

, כלומר כזה פרטיקולריסטי תרבותי-מודל רבשאלה זו מנוסחת, תאורטית, כדילמה בין . (2008

מודל לבין המתמקד בעיסוק בזהות הפרטיקולרית של קבוצת המיעוט ומיועד לחברי הקבוצה,

ומיועד ,יותתרבות-רב, כלומר כזה המתמקד בהקניית ערכים ועיסוק כללי בפלורליסטי תרבותי-רב

תרבותי שוויוני מותנה -דיאלוג רבכי אאחת הטענות המרכזיות בדיון זה הי. לכלל הסטודנטים

תחושת המסוגלות תנחוץ לשם בניי, כך נטען, לב זה. ששל חיזוק התרבות האתניתבשלב מקדמי

במילים אחרות, , או שהיא תנאי להשתלבות חברתית ואקדמית בקמפוס ,העצמית של הסטודנטים

במוסדות השתלבות מקדמי לוות בסיס לה צריך" תרבותי פרטיקולריסטי-רב"הטענה היא כי חינוך

(.Baratz, et al., 2013; Kass & Reingold, 2013)ההשכלה הגבוהה בישראל

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

26

מצאו כי ( 2012ם של הסטודנטים עצמם. לב ארי ולרון )יהתועמדגם ו בהקשר זה נבדק

אמביוולנטית. היא ייחודייםעמדותיהם של סטודנטים ממוצא אתיופי ביחס למסלולי הלימוד ה

אך גם כגורמת לאי זהות, של בהבניהכמסייעת ידע ונתפסה כתורמת כנית הפרטיקולרית והת

לב ארי ) בשולי הפעילות החברתית במוסד הלימודכ"שקופים", , להרגשתם,אותםוממקמת נוחות

הן כי כניות התמיכה היא וההערכה של ת מחקריהטענה המרכזית בעם זאת, .(143: 2012 ,ולרון

העצמי, גאווה עצמית, חיבור למורשת ןמדווחים על עלייה בביטחו הןבוגרימ יעילות וכי רבים

-את האקלים החברתי בקמפוס כשוויוני ורב מתאריםאף , ו(2006אגור ורוזנברג, ולשורשים )

(.2012תרבותי )לב ארי ולרון,

אפיון או בשונה ממחקרים אלו, המאמר הנוכחי אינו עוסק בשאלות של מדיניות חינוכית

כסוכן של ולבחון את יעילותה כנית התמיכה ותהתמקד בבמקום לכניות התמיכה. והערכה של תו

בחון את האופנים בהן לשל הסטודנטיות ו ןפעילותהתמקד בלהיא מאמר זה מטרת , חברתי שינוי

חקר אירוע המאמר מבוסס על . בקמפוס של שינוי חברתי ותכסוכנפעלו עצמן ותהסטודנטי

חקר האירוע התקיים שארגנו סטודנטיות ישראליות ממוצא אתיופי במכללה בה הן לומדות.

כנית תמיכה בסטודנטיות ות -את התוכנית "הזדמנות להצלחה" מחקר פעולה שליווה מסגרת ב

כנית ואת ובקצרה את התנתאר . בחוג לסיעוד במכללה בצפון הארץ אתיופיממוצא וסטודנטים

. לארגן בקמפוס חגיגה לציון חג הסיגדשבמסגרתו עלתה היוזמה לה מחקר הפעוהתהליך של

שינוי משא ומתן על כדרך להפעילות שלהן של דון במשמעויות ננתאר את האירוע וזאת בעקבות

. מרחב האקדמיכללי המשחק ב

"הזדמנות להצלחה"

לראות את . "עשיתי את זה וואו"להצליח ולהוציא את התואר הראשון זה החלום שלי. להגיד

לילדים ה. לתת דוגמהעצמי בצד השני, בצד של הבן אדם המשכיל, של האדם שנותן דוגמ

עכשיו הם רואים אותי לומדת אז גם הם" [...] תלמדו תלמדו: "שלי. כל פעם אמרתי להם

לפעמים אני עוזרת לו, "למדתם הכלאה? למדתם על מנדל?: "הילד שלי שואל אותי [...]

שנים אני מקווה שאני אעשה תואר שני. )שרה( עשר עוד [...] ראני מביאה לו חומ

כשסבתא חלתה יצא לי להיות עימה הרבה בבתי חולים ושם דיברו איתנו בשפה רפואית

אך לא קיבלתי מהם תשובות וזה נתן לי הרגשה ,תה מובנת לנו, ולי היה חשוב לדעתישלא הי

גם בשביל [...] צמי שאלך ללמוד אחיותומאז הבטחתי לע [...] לא טובה, של חוסר ביטחון

בינים את הידע וגם בשביל שאוכל לעזור לאנשים מבני העדה שקשה להם ולא תמיד מ

. )רינה(השפה הגבוהה שסובבת אותם

כנית לליווי אקדמי וחברתי של סטודנטים בני העדה האתיופית בחוג ו"הזדמנות להצלחה" היא ת

תמיכה בלימודים אקדמיים כדרך :מבטאים את שני יעדיה המרכזיים הללושני הציטוטים לסיעוד.

למוביליות חברתית של בנות ובני העדה, ושיפור מערכת הבריאות בישראל באמצעות הגדלת

ייצוג אחיות ואחים מהעדה האתיופית.

רק עשרות ,אחיות ואחים מוסמכים שעובדים במוסדות הבריאות בישראל 35,000-מתוך כ

לעומת הייצוג הנרחב הרבה יותר של יוצאי אתיופיה זאת 2,העדה האתיופיתם יוצאי הבודדות

חיוניים וראויים להערכה, אך למרבית הצער תפקידים מנם ו, שהם אבתפקידי כוח עזר/מטפלים

להשיג נתונים מספריים על מספר האחיות והאחים יוצאי אתיופיה העובדים במערכת הבריאות על מנת 2

ראשיות במרבית מוסדות הבריאות בארץ, אולם קיבלנו נתונים חלקיים בלבד. נתונים רשמיים ה פנינו לאחיות כנראה אינם בנמצא, או שאינם נגישים לציבור.

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

27

. השתלבות נרחבת מבחינת סמכות מקצועית, שכר ואפשרויות קידום מצויים בתחתית ההיררכיה

תואר ראשון ותעודת אח/ות מוסמכ/ת, לימודייותר של יוצאי אתיופיה במקצוע הסיעוד, שמצריכה

אפיק ניעות חשוב שמבטיח, בסבירות גבוהה יחסית, תעסוקה שבצידה פרנסה יציבה היא

סלול הסיעוד מ מהווה ,ואפשרויות קידום מגוונות. בשל שעות העבודה הגמישות ותדמיתו "הנשית"

מוך מזה של הגברים ניעות מרכזי במיוחד לנשים יוצאות אתיופיה, ששיעור התעסוקה שלהן נ

עם זאת, השתלבות (. 2012, צדיק-וולדה-, פישמן ו; קינג2010אילת, שץ ואלמוג, -חביב, הלבן)

מקצועית בסקטור הרפואי מצריכה התמודדות לא פשוטה עם תפיסות עולם סטיגמטיות הרווחות

ליוצאי אתיופיה.ביחס

מטרה ב, שיקולים שלעילתוך המראשת החוג נוצרה ביוזמת "הזדמנות להצלחה" התוכנית

תמיכה עד לסיום מוצלחלהעניק להם ו ,ישראליות וישראלים ממוצא אתיופי ללמוד סיעודלמשוך

שנפתח יש בכל מחזור .קבלת תואר ראשון בסיעוד ותעודת אח/ות מוסמכ/ת -של הלימודים

עד כה(. 7%-)כ סטודנטיות וסטודנטים 120סטודנטיות מהעדה האתיופית, מתוך 8-7 בממוצע

כנית הוא נמוך ביותר, וות מהתרהנושמספר 3.סטודנטיות יוצאות אתיופיה 50למדו בחוג לסיעוד

. חוגוזהה לשיעור הנשירה הכללי מה

מה ,עיסוקה היחיד במכללה למטרה זו וזהו רכזת שגויסה במיוחדידי -הפרויקט מנוהל על

כנית ומרכיב מרכזי בת .ותשל הסטודנטי, אישיים ואקדמיים, אפשר התייחסות לצרכים ייחודייםשמ

ת הלימודים,כל סטודנטית זכאית לשעות חונכות שבועיות במהלך כל שנהוא חונכות אישית.

הן סטודנטיות 4עזרה. החונכות מבקשתבהם הסטודנטית שוהחונכת מתמקדת באותם מקצועות

חלק מהחונכות הן . מעבירותחונכות שהן הת ומתוגמלות בשכר עבור שעהן ומצטיינות בחוג

אופיינה תוארה ו "הזדמנות להצלחה"כנית ותה. בעצמן ממוצא אתיופי מצטיינותסטודנטיות

(.Arieli & Hirschfeld, 2013קודם ) אמרבהרחבה במ

פעולה המחקר

. כבר מימיה הראשונים לוותה במחקר פעולה" הזדמנות להצלחה" התוכניתלבקשת ראשת החוג,

העוסק בפיתוח ידע מעשי ,תהליך משתף, דמוקרטימחקר פעולה הוא גישה מחקרית המוגדרת כ"

( למען practiceלמען מטרות אנושיות ראויות ]...[ ומשלב פעולה ורפלקציה, תיאוריה ועשייה )

Reasonלאנשים ]...[ ולמען הצמיחה של אנשים וקהילותיהם" )חיפוש פתרונות לעניינים חשובים

& Bradbury, 2008 (פעולהמהתערבות )שמורכבים ספירליים (. מחקר פעולה כולל מעגלים,

של מחקר הראשון השלבסקת מסקנות והתערבות מחדש באופן משופר. רפלקציה והערכה, ה

כנית ואת והסגל תפסו את מטרות התהאופנים בהם הסטודנטיות ואנשי חקר התמקד בהפעולה

תהימחקר היזה באחת המסקנות המרכזיות משלב . (Arieli & Hirschfeld, 2013) האפקטיביות שלה

קבוצת עלה הרעיון להקים מכאןלידי הסטודנטיות. כניתולתחלק מהאחריות שיש מקום להעביר

הקבוצה הוקמה כנית. ושבה יהיו שותפים כל מי שרוצים לקחת חלק בהובלת התמנהיגות

הוזמנו כל הראשונה פגישהל .בשיתוף כל בעלי הענייןומחקר פעולה של תהליך באמצעות

רעיון קבוצת כנית,וידי החוקרת המלווה את הת-על ,הוצגובה , יםהסגל המעורבחברי ו םהסטודנטי

תה לבחון אם ועד כמה יש תמיכה והיענות לרעיון, ולשמוע תגובות ימנהיגות. מטרת הפגישה היה

נשים. במהלך -שאר הכל . גברים )אחד מהם לא סיים את לימודיו(סטודנטים שלושה עד כה למדו בחוג רק 3

לשון נקבה כשנתייחס לסטודנטיות ולסטודנטים.בהמאמר ננקוט לרוב בלשון נקבה.כתבנו יש גם מספר קטן של חונכים מהמין הגברי. לרוב מדובר בחונכות נשים ולכן 4

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

28

החל תהליך ,היענות גורפת לרעיוןהובעה לאחר שראשוניות לגבי תפיסת קבוצת המנהיגות.

הערכה בפעולה.

כנית בדרך המשתפת את והערכה בפעולה היא תהליך מובנה שמטרתו לקבוע מטרות לת

מהי ( 1) אלות:כל המשתתפים קיבלו שאלון שכלל שלוש ש .Rothman, 1997)) כל בעלי העניין

מדוע ( 2; ), או מהן המטרות הרצויות עבורך?כניתותלקבוצת מנהיגות לההגדרה שלך להצלחה

-כיצד יש לנהוג על( 3)-; וכנית?ומטרות אלה חשובות עבורך, או מהו המניע שלך להשתתפות בת

האופרטיביים שיש ליישם?מהם הצעדים מנת להשיג את המטרות הללו, או

המשתתפים. מטרת והוצגו בפניהשאלונים עברו ניתוח ראשוני לאחר שהוחזרו, תשובות

ולתקן ,כפי שהם רואים אותם המטרותה לבדוק האם מה שהוצג משקף את יתשנערך הידיון ה

שאליה מסכמת נערכה פגישה בקבוצות קטנותלאחר מספר מפגשים כאלו . ולהוסיף מה שצריך

סטודנטים נוספים שישה סטודנטיות ישראליות אתיופיות, 12אנשים: 23 . נכחו בהוזמנו כולםה

דיון והתקייםצוות המחקר הציג בפני הנוכחים את המטרות השונות . מהחוג, וחמישה אנשי סגל

. מרכזיותמטרות חמש התקבלו שבסופוסוער

בין גיבוש"כנית" ווהמחויבות לתהגדלת " ,"תמיכה אקדמית ואישית בסטודנטיות"לצד

של (2010 פדר ואחרות, -לומסקי)מטרות שקשורות בנראות למקום מרכזי ניתן, כנית"וחברות הת

להביא למודעות קהל הסטודנטים והסגל העדה האתיופית בקמפוס. שתיים מחמש המטרות היו "

של המכללה את להביא למרחב הציבורי"-" ו'הזדמנות להצלחה'פרויקט הבמכללה את קיום

היו סיוע אקדמי וכספי כגון הנושאים האינסטרומנטליים . "אתיופית-התרבות של העדה היהודית

. סמליה-חברתיישור המההיה דווקא , מה שהלהיב אותן יותר מכל ךחשובים לסטודנטיות, אהם גם

אחת ציעה ההמשך. תוך כדי הדיון לתכנון פעולות בהמשך המפגש נערך דיון שהוקדש

הוא סחף אחריו משתתפות ,הסטודנטיות לחגוג את חג הסיגד במכללה. מרגע שרעיון זה עלה

תה התגייסות כללית של הסטודנטיות ית של המפגש היבולטהתוצאה המעשית ה ,רבות. למעשה

.כנית לארגון אירוע חגיגי לציון חג הסיגדוורכזת הת

חג הסיגד במכללת עמק יזרעאל

כהפסקה פעילה, שבמהלכו, אחת לשבוע בשעות במכללה האירוע התקיים בזמן שמוגדר

אירועים שמארגנת אגודת הסטודנטים בדשא המרכזי של יש חלון זמן שמוקדש ל הריים,והצ

בקצה הדשא . ההדשא המרכזי את פנירחבת ה תלרוב הופעות מוזיקליות. באותו יום שינ ,המכללה

ונחו הו ,בתצלומים ודברי הסבר אודות ההיסטוריה של העדהשקושטה 5בקתה אתיופית הוקמה

הונחו ,מול הבמהו, לצד הבקתה שאמסורתי. על הדהקפה ה ,"בונה"הלהכנת כלים בתוכה

אחרים הו ,על חלקם הונחו מאכלים .ארוכים שולחנותכעשרה וצבוהבהיקף הרחבה מחצלות, ו

. אתניים יםמנות ומלבושוחפצי אכדוכנים ל ושימש

שמלות ב לבושות הגיעו ,סייע בארגוןשהתגייסו לחברותיהן הסטודנטיות המארגנות ו

מנות, ישבו והן עמדו ליד דוכני האבמהלך השעה הראשונה של החגיגה . מסורתיות מהודרות

לאורחים. סטודנטים וסגל מהמכללה הסתובבו כיבוד והציעוליד השולחנות עמדו או בבקתה

.הושמעה מוזיקה אתיופיתברקע ושוחחו עם הסטודנטיות. מהמזון טעמו, רחבת הדשאב

ידי רכזת -התרבות היהודית אתיופית נשכרה עלאישה יוצאת אתיופיה שמנהלת עסק להנחיית סדנאות על 5

כנית לסייע בארגון ובהכנת תפאורה, לרבות הקמת הבקתה. והת

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

29

ריהסברך באמהרית ויבר שא, שעליו ניצח קייס ,דתיה טקסו הברכות וההחללאחר כשעה

לצלילי הופעת ריקוד ל וקדשהחגיגה ההאחרון של החלק 6.על משמעותו של החג לנוכחים

לפי הערכות אגודת ,הסיגד הגיעו לחגיגתשאליה הוזמן הקהל להצטרף. ,מוזיקה אתיופית

.סטודנטים ואנשי סגל 200-כ ,הסטודנטים

התקבלות, היכרות ואוכלעל

שיגיע הקהל תה לכבד את יאחת ההחלטות הראשונות שקיבלו הסטודנטיות לגבי החגיגה הי

מיני לאירועעל עצמן להכין ולהביא לקחוהן העדה האתיופית. שלמן המטבח המסורתי באוכל

עשויים מקטניות או מתובלים טבלים מוודאבו כגון אינג'רהלרבות מאפים , מזון הייחודיים לעדה

מהבהן דנו תפס מקום מרכזי בהתארגנות לאירוע. כיבודנושא ה ווט(.קיק ) ירקות מבושלים

האירועביום קרובות משפחה.וחברות לעזרהגייסו חילקו ביניהן משימות ו, וכמה להביא להביא

שהביאו על השולחנות תקרובתוערכו את ה ,הן הגיעו למכללה עם סירים גדולים וכלי הגשה

ברחבת הדשא. ש

תהליכים של שינוי תיארועדתיים -ביןבתפקיד של אוכל ביחסים קודמים שדנו מחקרים

גביעון הצורה והטעם של המזון המסורתי והתאמתו לחך של הקבוצה הדומיננטית. כך למשל

כיצדמתארת ,תפקיד החברתי של אוכל ביחסי כוח בין עדות בישראלהעוסק בבספרה (, 5200)

פרידה הדרגתית תהליך שפירושו , עובר עיבוד כך שיתאים לחיך ההגמוני מיעוטאוכל של קבוצות

פרקטיקות שמשלבות ( מתאר 2005) ברגמהמטבח המקורי והתאמתו לתנאי הארץ החדשה. קליינ

תוך כדי עימות עם תרבות המזוןמסורתיים הכרוכים במזון, בין שימור אלמנטים תרבותיים

על ( 2015ליק ורם )גמחקרם של גרוסתיאורים אלו מהדהדים עם דומיננטית בחברה הקולטת.ה

ישראליזציה של מאכלים הגלובליזציה ומתארים את תהליכי ההם שבו ,האוכל הסיני בישראל

מטבח אתני הם מדברים במונחים של יצירת "אתניים תוך ניסיון להתאמתם לחיך המקומי.

את הפרקטיקה של ניסיון על מנת להמשיג , או אוכל שעבר היברידיזציה, "מוכלא", אוכל "מדומיין

גם המחקר על יוצאי . (2015)גרוסגליק ורם, לטעם של הקבוצה הדומיננטית להתאים אוכל אתני

האוכל כיצדמתארת (2014) בישראל לא פסח על תפקידו החברתי של האוכל. קוילראתיופיה

ןוסלמ. צורת הכנתו ודפוסי האכילה שלו מבטאים ערכים מרכזיים בתרבות העדההמסורתי,

מתארת את הבשר , האתיופית (, במאמרה על התפקיד החברתי של בשר עבור הקהילה2012)

בהיבטים רבים ,וכ"מוקד מתמשך ודינמי של משמעות ,וצה"כ"אידיום מארגן בעולמם של בני הקב

יםיוצאי אתיופיה בישראל מתואר המזון שלמנהגי .(204: 2012, ןוסלמ) של חיי הקהילה"

משא ומתן קולינרי שבאמצעותו מנסים המהגרים למוקד טרנספורמציות וכ יםכעוברבמחקרים אלו

חברתיים של אוכל מארץ המוצא, לבין אימוץ נורמות וצאצאיהם לגשר בין שימור ערכים ודפוסים

וערכים חדשים בחברה הישראלית.

גם הסטודנטיות שהביאו את המאכלים המסורתיים שלהן למכללה ביקשו לסמל

ןולערוך, באמצעות המאכלים, משא ומתן על מקומ ,את התרבות האתנית שלהן באמצעותם

. אולם, המאכלים שהן הביאו לא היו הכלאה בין של הקמפוס החברתי הישראלימיקרוקוסמוס ב

ל"הכליא" וא למזגוהמקורי מואת טע נעשה מאמץ לטשטששאוכל אואוכל אתיופי לטעם מקומי,

מפאת קוצר היריעה לא נסביר כאן מהי משמעותו הדתית קהילתית של החג. מידע ניתן למצוא אצל גרופר 6

(.1997ונודלמן )

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

30

מידת החריפות מעיט בההשתדל לל מנםוא החליטו ןהבישיבת ההכנה אותו עם טעמים אחרים.

חגיגת הסיגד המאכלים שהן בחרו להביא ל .שותדון מפוריהיחיד שנאך זה השינוי ,של המטבלים

נראו, הריחו והיו בעלי טעם ואשר ,ידי קרובי המשפחה שלהן-ידן ועל-עלמאכלים שהוכנו היו

אוכלים ביומיום. בני העדה למאכלים שדומה

הסטודנטיות ידי -נחוותה עלסיגד חגיגת באת האוכל לההפרקטיקה של מאחר שכך,

, ידי עמיתיהם בקמפוס-חששו מאוד מאי התקבלות האוכל עלהן שיש בו סיכון עבורן. מעשה כ

. בהביאן את האוכל עצמן הןחשש מאי התקבלות האוכל היה עבורן גם חשש מאי התקבלות שלהו

לאירוע ןלחגיגה הן לקחו סיכון שדחייה של האוכל שלהן תגרום לכך שחגיגת הסיגד תהפוך עבור

אוכל הכמות בהתלבטות שלהן לגבי ,באו לביטוי, בין היתר אלוששות של דחייה והשפלה. ח

הן חששו ומצד שני , הבאיםשכמות האוכל תספיק לכל דאגוהן מצד אחד שכדאי להביא.

נושא זה חזר לפח. הםמן ייאלצו להשליך חלק גדול וההמאכלים מ אכלולא ישיגיעו האנשים ש

:גם בהרבה מן הראיונות

אבל מעבר לזה, כי אוכל זה דבר מאוד משמעותי בתרבות שלנו, ויש היה חשוב שיטעמו,

הרבה סטיגמות לגבי האוכל של העדה. אני חששתי שייגעלו ויגידו שזה מסריח. שזה מה

שאומרים תמיד. היה לי חשוב שיראו ממה זה מורכב ועשוי, ושיראו שיש הרבה יותר דומה

אז היה [...] אותם תבלינים ודרך הכנהמשונה. שהוא דומה במרכיבים שלו לשאר העדות,

לי חשוב לראות שהם אוכלים ולא שיגידו זה מסריח. הרגיש לי שזה היה חשוב להביא את

זה, שזה ישנה את הסטיגמה לגבי האוכל והעדה. )מלכה(

התקווה להתקבלותו של האוכל שלהן סימלה עבור הסטודנטיות גם את השאיפה להציג בפני

, מכך הגם את הפחד שלהן מדחייבו בזמן ו ,האתנית ןזהותאחד מסמלי האחרים במכללה את

מלכה על ה של"מסריח". דבריושלהן כ"מגעיל" לאוכל התייחסותב, ולא לראשונה, שהן ייתקלו

להתפרש גם יםשל עדות אחרות יכולמזונן הרצון שאנשים יראו שהאוכל שלהן דומה במרכיביו ל

, אלא "אחרות"חברותיה, למרות צבע העור השונה שלהן, לא כתה ואת וכרצון שלה שיראו א

וה"סטיגמה" הן כאנשים ככל האנשים. היא כורכת במשפט אחד את התקווה שלה לשינוי הגישה

כלפי העדה. הן כלפי האוכל ו

עבורן, חשובהתה מטרה וולהתקבלות ולשינוי הסטיגמה היתקווה העל מנת להבין עד כמה

. בקמפוסיום שלהן, כולל מחוויות של הדרה וגזענות שחוות הסטודנטיות ביויש לראותה על רקע

תה י, שהסבירו מדוע החגיגה היקרן ואיריססטודנטיות הן של הקטעים הבאים לקוחים מדבריה

: את החוויה שלהן כסטודנטיות ואת השינוי שהן מייחלות לותיארו משמעותית עבורן. הן

נו עד שהכירו אותנו חשבו הרבה דברים רעים עלינו. אני חושבת שהרבה אנשים מהחוג של

את ממש מקסימה ]...[ אף פעם לא הייתה לי חברה אתיופית: "יש מישהי מהחוג שאמרה לי

אני עדיין לא מרגישה ישראלית פה בארץ. הם שוכחים שאני בן אדם ["....] וחכמה והכל

אני נתקלתי הרבה בגזענות. למשל אנשים לא [...] אם זה אמירות, סטיגמות, הכללות [...]

אז אני [...] ?יושבים ליידי באוטובוס. למה? יש לי שפעת? אני אדביק אותך בצבע שלי

חושבת שזה פתח להם הרבה דברים חג הסיגד. שהם שאלו שאלות, למדו דברים. )קרן(

שהיא לא בתפקיד אחותי בשנה ד' כאן )בחוג לסיעוד( ובהתנסות בבית חולים כולם חושבים

אז [...] שהיא מנקה או כוח עזר. אנשים ניגשים אליה ומבקשים ממנה סמרטוט .של אחות

)איריס( [...] אני כן מרגישה שאני צריכה לשנות לאנשים את הדעה

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

31

על ערכו מה שהן מעט כל . כהצלחה גדולהזכה לטודנטיות הביאו הסהכיבוד ש ,בסופו של דבר

לספר מה היה מהןלאחר האירוע, ביקשנו ערכנו עם הסטודנטיות בראיונות שנאכל. השולחנות

:כמרכיב מרכזי בהצלחת האירוע כולן התייחסו להצלחה של האוכל. עבורן באירוע ימשמעות

עשרהייתי בהלם! בהתחלה חשבתי ש [...] אכלו, פירקו! אכלו את הדאבו ,אבל תקשיבי]...[

ושמחתי לראות [...] דאבו זה הרבה וסתם ייזרק, אבל בסוף כולם אכלו ונהנו בעזרת השם

תה ממש היענות. אין בנאדם אחד שלא טעם איזה סוג מאכל מסוים, שלא לקח איתו ישהי

משהו. היו כמויות של אוכל וזה נגמר, ואני פחדתי שאנחנו נזרוק מלא מלא אוכל, ממש. וזה

)אלה( אנשים ניגבו ממש כל טיפה. [...] לא היה ככה בכלל

: ואחרישוהשמחה ואת ההפתעה האירוע תיארה את החששות שלפני חברתה

ה 'אני לא מצליחה לדמיין את היום הזה. מוזר לי לראות חבר]ש[לפני שזה היה אני אמרתי

צעירים, ופתאום באים ואוכלים מהאוכל שלנו, אוכל שמוזר להם לחלוטין, אני לא מצליחה

לראות את זה בראש. אבל ביום האירוע, הם באו וחיסלו את כל האוכל. הייתי בשוק, אפילו

י ]...[. )רינה(אנשים באו ודרשו עוד. זה היה יום מאוד יפה, מעל הציפיות של

הקלה ל הביאה ,ןהאחרו פירורעד ההעובדה שכל האוכל נאכל ותיאור ההתקבלות של האוכל,

. תיאור הצלחת האירוע נשזר בתיאור התקבלות האוכל שלהן. שגוגם לגאווה ותחושת הי גדולה

עבורן את ההתקבלות שלהן. הסימללסיכוי, התקבלות האוכל ךהסיכון שלקחו הפ

אתנית ראותנ ייצוגיות ו, ריקוד

,עשר סטודנטיות לבושות בשמלות חג מהודרותכריקוד. ה תפסחגיגה ה של האחרון החלקאת

כלל תנועות כתפיים וחזה ש ריקוד אתני מסורתיבפני הקהל הסתדרו בשורות ורקדו רובן לבנות,

. הן רקדו עשו חזרות לקראתה והיו מתואמות ביניהןהן .הופעת ריקוד מתוכננתזו תה ימודגשות. הי

וחייכו זאתהסתירו גם אם הרגישו נבוכות, הן חלקו מחא כפיים. ,סקרנותבהן כשהקהל מביט ב

. לריקוד להצטרףולם אחת מהן לקחה את המיקרופון והזמינה את כ ,עשר דקותכאחר לחיוך רחב.

. בהמשך נוצרו מספר מעגלים מסביב למעגל אנשי סגלוהן יצרו מעגל שאליו הצטרפו סטודנטים

יותר ויותר אנשים הצטרפו לריקודים, והחגיגה הסתיימה במסיבת ריקודים חופשית המרכזי.

המוקצב ןפרק הזמ עד לסיום ,קצבית, שנמשכה עוד כרבע שעהלצלילי מוזיקה אתיופית

.הפסקה הפעילהל

אותנטיות, הספרות על הריקוד העממי והאתני מתארת את הריקוד האתני כביטוי של

הוא שבתוכו מהקונטקסט מושפעה דינמי חברתי אסטרטגי ושימור, ובו בזמן כמכשיר המשכיות

תענום במתנ"ס בדרום הארץ, טיחוג לריקודים קווקזי במחקרה על(. 2009רוגינסקי, (מתקיים

(, כי הנערים והנערות בחוג משתמשים בריקוד כדרך לערער על שוליותם 2014נבו )-קרומר

אמצעי לשימור המסורת כעבורם לא רק משמש יהעם הקווקזריקוד לטענתה, בחברה הכללית.

,תפסת בחברה הרחבה כנחותהקולוניאלי, מהלך של ניכוס אתניות הנ-"מבע פוסטכאלא גם

(. 119: 2014 ,נבו-קרומרוהטענתה בערך סימבולי של נראות חיובית" )

גם הסיגד. ת חגיגבשבו הסטודנטיות השתמשו בריקוד דברים אלו נכונים גם לגבי האופן

ידי הסטודנטיות, וגם במקרה זה אפשר לפרש -הריקוד שלהן היה הפגנה של אתניות וניכוסה על

הבחירה שלהן להפגין את סמלי האתניות כדרכן לחוש שליטה עליה מול הכוחות מבחוץ את

חוג הריקוד הקווקזי המשמעות המרכזית של בעוד אולם הממעיטים, לפחות לפי תפיסתן, בערכה.

משתמשים בני העדה הקווקזית המקיימים את החוג וקהילתית, -היא פניםנבו -שתיארה קרומר

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

32

לגבי חוויות להחליף נוער בני יכולים שבו מרחב, האתנית הזהות של רלאשרו בריקוד כ"מדיום

הרי שהריקוד בחג הסיגד ,(119: 2014, נבו-קרומרקהילה" ) לאותה השייכים אחרים עם האתניות

אלא לעיני האחרים. ,לעיניים של בני עדתן בעיקרנועד לא במכללה

ן שמו דגש על במרחב החברתי, ה ןראותמשא ומתן על נ לערוךהיה דרך ריקוד כיוון שה

שתוארו כמי שמגיעים לחוג עם נעלי ,לריקודי עם קווקזיים גבשונה ממשתתפי החולבוש ייצוגי.

שמלות חג לבשו לצורך הריקוד הסטודנטיות במכללה , (2014נבו, -)קרומר בית ורוקדים בגרביים

יו מי שלקחו על עצמן מאחר ולחלק גדול מהסטודנטיות לא היו שמלות משלהן, המהודרות.

אחת מהן, זיוה, סיפרה . כךבראיונות הן סיפרו על המאמצים שהיו כרוכים . עבורןלהשיג שמלות

: כדי לבקש שמלות בהתלהבות איך עברה מדירה לדירה בבניין שגו היא גרה

בכל הבניין שלי והבאתי מלא שמלות. עכשיו תקשיבי, בדרך "הקש בדלת"עשיתי מבצע

דיירי הבניין מתקמצנים להביא שמלות, כי זאת שמלה מאתיופיה. אמרתי להן שיש ,כלל הם

חג במכללה, הסברתי שפעם ראשונה עושים את הסיגד במכללה וכמה חשוב לנו להשאיר

, וכולם "קחי, קחי שמלה"וכל השכנות שלי אמרו: [...] וחשוב שזה יהיה גדול ,טעם לעוד

. דעוו פתוחים לתרבות הזאת ויבינו וייששאר האנשים יהי גם הן חשוב להן [...] מאוד פרגנו

במרכזיותה ( 2010) ימיני-"בשולי הנראּות: עולים אתיופים בישראל" דנה ענתביבפרק שכותרתו

היא כי נוכח הנראות שלה ת הנראות עבור הישראלים ממוצא אתיופי. הטענה המרכזית ישל סוגי

במידה רבה את הייצוג נתשמאפיי ,של היעדר נראות החיצונית הבולטת שלהם מחד, והפוליטיקה

ידי מוסדות המדינה מאידך, פיתחו הישראלים ממוצא אתיופי מספר אסטרטגיות -שלהם על

בולטות של ייצוג עצמי שבאמצעותן הם מתדיינים על הנראות שלהם במרחב הציבורי הישראלי.

למנטים שנחשבים "ישראלים"א ה שלהבלט( 1: )בולטות שהיא מתארת הןהאסטרטגיות השלוש

אמריקנית ויצירת "זהות אורבנית -הזדהות עם תרבות אפרו( 2) וטשטוש אלמנטים אתיופים;

מסורתית. התרבות ה הצגה לראווה ובגאווה של סמלי( 3)-ו ;שחורה"

שלהצגה לראווה ובגאווה - בחרו בדרך השלישית המארגנות ניתן לומר שהסטודנטיות

, וכי הריקוד שהן רקדו ברחבת הדשא, לצלילי מוזיקה אתיופית, שלהן יתסמלי התרבות המסורת

אסטרטגיה זו. היה ביטוי ל ,שםסגל שנכחו אנשי הסטודנטים והמול קהל

רגש ושייכות ,דת ,על שפה

אחד הרגעים המרגשים עבור חלק גדול מהסטודנטיות היה הרגע שבו החל הטקס הדתי. הטקס

,בריולשאת דהחל כשהקייס 7.שהמארגנות דאגו להזמינו לחגיגהקייס, - נוהל על ידי מנהיג דתי

תה יוהחברתית שהיהמשמעות הדתית על הסביר בעברית ואכל באי האירוע עמדו על רגליהם. ה

באתיופיה, התייחס לציון החג בטקס ממלכתי חיולחג במשך השנים הרבות שבהן היהודים

שבהם ,באמהרית. ברגעים אלו ברכה הדאבו ואז נשאביצע את החיתוך הטקסי של בירושלים,

צלילי השפה האמהרית נישאו בקול רם באוזני כל באי הטקס, ברחבה המרכזית של המכללה,

הזילו דמעות. יוצאות אתיופיה שהיו שם אפשר היה לראות שרבות מהסטודנטיות

ודת משמעויות של שפהמוסברת על רקע הבחלק הזה של החגיגה העזה ההתרגשות

של יהודי בחירתם 8.ל המפגש בין העדה האתיופית לחברה הישראליתשהמורכב הקשר ב

ישראל נבעה במידה רבה מכיסופים דתיים לארץ הקודש ומתפיסה אוטופית של עלות לאתיופיה ל

.2014שרעבי וקפלן, אצל ראו ,קייסיםההחברתי והדתי של םעל תפקיד 7 .2012, ; סלמן2003, אדגה ;2010, לקריאה נוספת ראו למשל בן עזר .על הקשר זה נכתב רבות 8

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

33

. המפגש עם המציאות (2003)אדגה, מצוות הדת היהודית את ישראל כחברה יהודית שמקיימת

בין הדימוי שהיה להם על ישראל לבין ש, שכן לא רק שהתברר הפער יתהיה מאכזב וטראומ

המציאות, מה שהיה קשה מכך הוא שמוסדות הדת בישראל הטילו ספק ביהדותם, והרבנות

לעבור תהליך של גיור לחומרה, טקס שנועד ( 1985-)ב עוליםדרשה מהאף הראשית בישראל

למקרים בהם קיים ספק ביהדותו של העולה.

קבוצת הסטודנטיות, שרובן המכריע לא מקיימות מדוע בחרה אפשר לפרש על רקע זה

, בתוך הקמפוס החילוני ,באמצעותו להבליטאת הקייס לאירוע ו ביאלטרוח ולהאורח חיים דתי,

ההסבר הברכה שנשא, של המנהיג הדתי, ופעתוה דתית של הקהילה שלהן.-את הזהות היהודית

ותביעה יהודית אמירה על זהותארץ הקודש, כל אלו היו חלק מעל החג כסמל לכיסופים ל

גם משום ,לאמירה זו משמעות חשובה עבור בני העדהלשייכות שאין בה דחיקה לשוליים.

נוכח העובדה שהיכללות בזרם גם ו ,היהודית אתיופית החשיבות של הדת היהודית בזהות הקהילה

(. 2012, ןוסלמ)שקיבלה אישור זהות יהודיתב מותנית במידה רבההמרכזי של החברה הישראלית

רק חלק קטן פי ש-על-אףגם לשימוש בשפה האמהרית במהלך הטקס היה תפקיד חשוב.

וכחות או ה"הישמעות" )על הנאו מבינות אמהרית, דוברות הסטודנטיות שארגנו את הטקסמ

עבורן תה יהי ,ראות"( של השפה "שלהן", השפה שמייחדת את העדה שממנה הן באותמשקל "נ

את המשמעויות (2007מסביר שלקס ) ,זהות תרבותית וזהות שפתיתהדן ב. במאמרו משמעותית

מעבר להיותה של השפה בעלת ערך ייצוגי וסמל ,טענתולהפסיכולוגיות של שפה עבור מהגרים.

.ועמוק פנימיוהיא מתחברת אסוציאטיבית לעולם חומר רגשי חי וטעון,השפה נושאת תרבותי,

בראיונותואכן, בעלת ערך רגשי גבוה במיוחד.על כן, ,אתנית, בהקשר של מהגרים, היאשפה

את השפה האמהרית יארו את הרגעים שבהן שמעו סטודנטיות ת, כמה מהלאחר האירועש

: מלכהכך למשל אמרה כרגעים מרגשים במיוחד. מדוברת בתוך המרחב הציבורי של המכללה

זה שכולם עמדו כשבירך זה היה וואו. כאילו [...] וואו וסיפר זה היה ס דיברייזה שהק ,מבחינתי"

אני, אין, חבל על הזמן, הרגשתי בעננים, זה היה ממש כאילו מכבדים אותך, מקבלים את

"זה נתן הרגשה , "[...] ביטויים נוספים ביחס לכך בראיונות היו: "זה מקרב למכללה המסורת".

"פשוט התלהבתי באותו יום ורציתי לשמוח, כי הרגשתי שייכת". הוסיפה: וזיוה ."[...] יותר ביתית

תחושת אמהרית במכללה תרמה לשפה ה. שמיעת החזרה ברוב הראיונות "שייכות"המילה

הוההזדמנות לחשוף את חבריהן לקמפוס למידע על התרבות האתנית שלהן נתפס ,שייכותה

דבר מה היה ה החגיגה, ראיון שלאחי, ברתרומה לתחושת השייכות שלהן. כששאלנו את מריםכ

היא אמרה: ,עבורה ביום הזהביותר משמעותי ה

היה לי מאוד חשוב שהחברים שלי שהם איתי במכללה, יבואו ויראו, ישתתפו, יקחו חלק,

ויראו מי אני, מאיפה אני באה, למה אני אתיופית, מה זה אתיופי בעצם, שיבואו ויראו את

רציתי שהאנשים שאיתם אני הולכת כל היום יראו מאיפה [. ...] התרבות שאני חלק ממנה

.אני באה ומה הרקע שלי

ראיונות ב והיום הזה היה עבורן הזדמנות להציג את עצמן., שיכירו אותןמאוד הסטודנטיות רצו

מה זה הדבר הזה, מה חוגגים, ואם זה : "באותו יום נתקלתי באנשים ששאלו שאלותאמרו: נוספים

"ראיתי הרבה חבר'ה לא אתיופים שממש ;)שרה( "[...] אנשים לא היו יודעים את זה לא היה,

התעניינו ורצו עוד יותר אבל לא היה להם איך לקבל את האינפורמציה. היה אחד שהסברתי לו

"זה כאילו להכניס מודעות לאנשים שהם לא מכירים ; )דינה( "ואפילו נתתי לו את הטלפון שלי

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

34

; " )יונה([...] רק משמועות. מבחינתי אני חושבת ששברתי סטיגמות לאנשים [...] את המסורת

ף, אנשים באים ומתעניינים מה הדבר הזה, וצילמו. הרגשתי מין שליחה כזאת, מה זה כיאת האמת "

אנשים המשיכו לשאול ואת ממשיכה כל היום עם התחושה הזאת של שליחות, של ]...[ גם אחרי

.(עליזה) המסורת שלנו, שיידעו" להעביר את הדבר הזה, את

תה עבורן חשובה, וההסבר של הקייס יהעברת הידע על המסורת לחבריהן לקמפוס הי

הןם כתורמים לידע שלג מהסטודנטיות אחדותידי -היה חלק מזה. בנוסף, דברי הקייס תוארו, על

אלא גם ,סשל הקמפו "ישראליות"ועל כן משמעותיים לתחושת השייכות שלהן לא רק ל ,עצמן

ומדברת על הקבוצה שארגנה כעל תה חלק מהקבוצה המארגנת, י, שלא הילעדה שלהן. גילה

: עבורה משמעותי האירוע היהסיפרה שבתחילה הסתייגה מקיום החגיגה, אך בדיעבד ", ן"ה

הקייס [...] זה היה מרגש ,בהתחלה הייתי אנטי אבל אחר כך זה היה אירוע ממש ברמה

הרבה דברים שלא ידעתי. אז זה לא רק שהם חידשו לאנשים שהם לא אתיופים שהביאו אמר

אצלנו בבית פחות מדברים על זה. יכול להיות בגלל [...] הם גם חידשו לאנשים אתיופים

שהגענו בגיל קטן, יכול להיות בגלל שרצינו להיטמע בחברה. ברגע שהוא דיבר, אותי זה

ש לנו מין פער כזה, קונפליקט פנימי, שאתה מנסה בכלל י [...] מאוד ריגש לדעת את זה

להיטמע בחברה מצד אחד אבל מצד שני אתה רוצה לדעת מאיפה באת, כי בלי זה מי אתה?

ובמיוחד עכשיו כשיש לנו ילדים אז את שואלת מה לחנך אותם. כי את רוצה שהם יישארו

ישראלים אבל גם לחנך אותם לפי העדה.

מצב לימינלי, נתון בכמי שהמהגר של , על הגירההקלסית ספרות ים מהמהדהדים עם תיאורדבריה

עבורה תאם מחדדשלה כ חוויה . היא גם מספרת שה(Park, 1928) "בין לבין" על "קו תפר",עומד

לחנך את ילדיה מעלה ביתר שאת את השאלה כיצד השאלה כן את הקונפליקט הפנימי שלה, ש

הקייס לתוך המרחב האקדמי הישראלי אשר בה נכנס ,הסיגד חגיגתנראה כי עבור גילה, מי היא.

כה קשה לה ביומיום תיווך בין שתי הזהויות שתה הזדמנות לחוויה של יהי ,אתני" לכאורה-ה"על

לגשר ביניהן.

ויזמות חברתית ,ממלכתיות, אתניות: ת המארגנותברכ

להלן חלקים מהברכה שנשאה במהלך הטקס שהתקיים באותו יום נציגת המארגנות, סטודנטית

שנה ג: מ

רוצה להודות לכל מי שבא לחגוג איתנו היום את אני סיגד שמח! צהריים טובים לכולם וחג

עד כה לא נחגג חג הסיגד במכללה. [....] אתיופית-חג הסיגד, חגה של הקהילה היהודית

היום זוהי הפעם הראשונה. אנו, סטודנטיות מהעדה האתיופית הלומדות סיעוד במכללה,

החלטנו לקחת את היוזמה ולארגן את יום החג הזה במכללה. אנו רוצות לחשוף את כולכם

פילות, אתיופית. אנו רוצה לחלוק עימכם את המנהגים, הת-אל היופי של התרבות היהודית

המאכלים, הלבוש, הריקודים. ויותר מכך. אנו רוצה להעביר, ביום הזה, מסר של אחדות לכל

בואו –, חג חברתי, קולקטיבי. המסר לחברה ביחד מי שנמצא כאן. חג הסיגד הוא חג של

נתגבש, יש לנו חזון משותף. עם ההיכרות הקרובה יותר של אנשים מקבוצות שונות נפתחות

למתג סרה של מחסומים, לצמצום הזרות. זוהי הזדמנות ליצור קשרים בלי צורךהזדמנויות לה

את האחר ולהתגבר על הפחד מפני השונה. ראו לקבע האחד את השני. זוהי הזדמנות להכי

אך הסטודנטיות המארגנות רצו לשאת ברכה בפני כולם. רביםברכה ידעה חבלי לידה כתיבת ה

שלוש סטודנטיות לקחו על . בה רוצות שייאמרבעצם , ומה הן התוכןהתלבטויות לגבי להן היו

חברי סגל מכנית ווהתייעצו וביקשו עזרה בניסוח הברכה מרכזת הת , הןב את הברכהעצמן לכתו

הבחירה שלהן, כפי רגישו שלמות עם התוצאה. האמרו שהחליטו בעצמן ובסוף נוספים, אבל

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

35

כזה שלא עוסק בחוויות האישיות או לשאת נאום "ממלכתי", תה ישמשתקפת בברכה, הי

, אלא מקבוצת מיעוט על כל הכרוך בכך מבחינתן הקבוצתיות שלהן, כסטודנטיות או כאזרחיות

ניתן . קהל הנוכחים בחגיגה יכול להזדהות עימםבשכל אחד דבר בשם ערכים אוניברסלייםל

התחמקות מעיסוק "לא באמצעות לגייס את האהדה של קבוצת הרוב כניסיוןזו לפרש בחירה

אולם אפשר הכחשה של תהליכי כוח והדרה שמהם הן סובלות. כ ףאו א, נעים" במציאות הקשה

על מנת למצב את עצמן כסוכנות של שניתנה להן ל את ההזדמנות לפרש בחירה זו גם כרצון לנצ

. , כמי שיש להן מסר שנוגע לכולםשינוי חברתי

יתה הצגה של עצמן יעצמן יזמו וארגנו אותו, הההדגשה של ראשוניות האירוע, שהן ב

אלא כמי שיכולות לשאת ,קקותהזדכבעלות משאבים ויכולות. ככאלה שלא נמצאות במצב של

, רוצות חברה שהן רוצות שינוי ואה תןהמסר בברכלהוות דוגמה לאחרים. וגם אחרים, בפני בשורה

הכלל. כדי להיטיב את מצבן האישי, אלא עבור ב ,לא רק עבור עצמןסובלנית ומקבלת, ,פתוחה

כמי שקוראות ל"ביחד" מסוג חדש במכללה כמנהיגות, הן מיצבו את עצמן באמצעות קריאה זו

ובמדינה.

תפקידן של הסטודנטיותקשור ב, יכללאופן אירוע בהברכה אך נוגע להיבט נוסף של

אחת המטרות המרכזיות המוצהרות תהיזו הי אתיופית בקמפוס. "שגרירות" של העדה הישראליתכ

הסתייגות אולם התפקיד הזה, של ייצוג, עורר .לייצג את העדה בפני ה"אחרים" - של החגיגה

ק ובעיקר אלה מתוכן שבחרו לא להיות חל ,אתיופיותהחלק מהסטודנטיות הישראליות קרב ב

ולנטי שלהן לגבי תה קשורה ליחס האמביוי. הסתייגות זו הימהצוות המרכזי שארגן את האירוע

במהלך הריאיון מדוע נירה הסבירה קונפליקטים פנימיים שבתוך הזהות שלהן. הזהות של עצמן, ול

נענתה לקריאה של הצוות המארגן לעזור בארגון האירוע: לא אהי

אמרתי במה בעצם אני יכולה לתרום? איך אני אעשה את האירוע כשאני בעצמי מרגישה

שראלית י סגור עם עצמי? אני לא יודעת אם אני אתיופית קודם אושיש לי פער, שיש משהו לא

? ]אם[ לתרום שאלה אני מה אני יכולה לתרום, אמרתי במה אני יכולה... אז כש [...] קודם

אני בעצמי לא יודעת על התרבות שלי. אז העדפתי לבוא לראות ולהתרשם. אז זה משהו שלי

שהילדים שלי לא יהיה להם הבלבול הזה, כדי ושאני כל הזמן עובדת עליו עם עצמי, כדי

שזה לא יעסיק אותי ברמה היומיומית, מי אני עם מי אני מסתובבת, מתי אני מרגישה בנוח

ומתי לא.

תעצמה כמבולבלת, כלא בטוחה כיצד לגשר בין הזהויות השונות שלה, כמי שנמצאהתיאור של

של הבטוחה מבליט את העמדה, שלה והשייכותבמקום לא נוח ביומיום שלה, בעניין הזהות

, לארגן אירוע אתנילהיות "שגרירות", ולא הביעו ספקות ביכולת של עצמן ר שא ,המארגנות

. "ישראליות מאוחדת"לאו "'ממלכתיותלקרוא לגם ובאותו זמן

אתניות אקדמיה ועיסוק בזהויות

סטודנטיות שלא היו לגמרי שלמות עם שמענו גם קולות של אירוע, במהלך הראיונות שלאחר ה

,מרוצות מן התוצאההיו מנם, תיארו את עצמן כמי שבתחילה הסתייגו ובדיעבד והחגיגה. רובן, א

מלמדות על התהייה שלהן ביחס בראיונות עם זאת, ההסתייגויות הראשוניות שעליהן סיפרו ו

שהרעיון לערוך את שושנה סיפרהלרלבנטיות של עיסוק בזהות אתנית במסגרת האקדמיה.

"מוזר": נשמע לה חגיגת הסיגד

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

36

,היו לזה תוצאות טובות [...] זה נראה מוזר להבליט את התרבות במוסד אקדמי. זה נראה מוזר

אבל באותה מידה אנשים היו יכולים להתמרמר למה דווקא חג הסיגד ולא חגים של תרבויות

או המוסלמים. ,זה לא שהנוצרים מרימים אירוע לחג המולד [...] ואפשר להבין את זה ,אחרות

אז עולה בי השאלה למה דווקא חג הסיגד. למה לא עוד חגים של תרבויות אחרות? כי אם

תה אצלנו מישהי יל. אני חושבת שיש פה משהו בעייתי כי היועושים אז צריך לעשות את הכ

? והנוצרים? מה עם הצ'רקסיםשאמרה למה לא חוגגים פה את המימונה. שאלה טובה. ו

אלא גם לא מוזרה, לא רק הבלטת התרבות באקדמיה, באמצעות חגיגת הסיגד, נראתה לשושנה

אשר נותן ביטוי , המרחב האקדמידבריה מהדהדים עם זה ש. רלבנטית ואפילו לא לגיטימית

בפני , מציג את עצמו (ותיקה-חילונית-יהודית)ה ועדיפות לסמלים של הקבוצה ההגמונית

בדרך כלל סמלי תרבות אתניים של קבוצות המיעוט , וטרלי מבחינה תרבותיתיהסטודנטים כני

-שושנה אומרת כי הייצוג של התרבות שלה, היהודית ,מעבר לכך. קמפוסיםאינם מוצגים ב

על רקע היעדר הייצוג של תרבויות אתניות אחרות בקמפוס, צורם לה, ו"אם עושים אז ,אתיופית

לפרש את דבריה של שושנה גם בהיפוך, כתהייה על כך שאם אפשר ל".וצריך לעשות את הכ

הסיגד?חג דווקא את העובדה שחוגגים מה המשמעות של חוגגים את כל החגים, לא

אתיופיות הרגישו שיש פסול בכך -שראליותבמילים אחרות, חלק מהסטודנטיות הי

דווקא התרבות שלהן " לכאורה של הקמפוס מסמלים של קבוצות אתניות, קישבהקשר ה"נ

הופכת לאירוע ונחגגת על הבמה. היו ביניהן שחששו שדווקא ההדגשה של זהותן האתנית תתרום

למשל תיארה את מה שהטריד אותה: יהודית לבידודן.

כל הזמן שאלתי את עצמי מה אנחנו רוצים שהאנשים יבינו? [...] קפטיתאני הייתי מאוד ס

עות גזעניות? האם נכון לציין את ה? האם הם יקבלו את זה? האם יהיו דמה המסר מאחורי ז

זה? האם זה מבדיל אותנו? האם שייך אותנו לקבוצה אחרת? האם מבודד אותנו?

,תרבותית פרטיקולריסטית-רבהפדגוגיה ה את מבקריםהחשש שהיא מעלה מהדהד עם ה

שמוטרדים מכך שעיסוק בזהויות הפרטיקולריות יתרום לבידול ולא לאינטגרציה. אולם, אירוע חג

מיועד רק לבנות העדה, להפך, הוא היה הדרך שלהן להתבלט במרחב הציבורי ההסיגד לא הי

ודים נפרדת שתבדיל אותן, כנית לימומת המצוטטת לעיל לא היההסטודנטית הכללי. החשש של

כ"זרות". - בעקבות החגיגה –באופן מודגש יותר אלא מלהיות מסומנות

החשש מלהיות מסומנות כ"זרות" היה כרוך בחשש חריף עוד יותר, והוא להיות מסומנות

חשוב. רוחמה הם. דברים אלו עלו רק בראיונות בודדים, אולם המשקל שלאו נזקקות סכנותמכ

סגל: הת וחבראחת מידי -עלבמהלך הטקס דברים שהושמעו התייחסה בכעס ל

רת מסכנים שהמכללה עושה לנו איזווזה הרגיש לי שהיא רוצה לצייר אותנו כמו חב[ ...]

כי אני יודעת שאני צריכה להוכיח .וזה לא ככה ,של מסכנות הזה יצר הרגש [...] שהיא טובה

. ה תדמית של החוג שהם רוצים לציירלהם אינטרס מאחורי זה. זאת עצמי. וכן, יש

ידי -יתכן שהביקורת של רוחמה מוצדקת, משום שהיוזמה של הסטודנטיות אומצה בחום רב עלי

כגון אגודת הסטודנטים וההנהלה, ולאו דווקא ,ידי גופים נוספים במכללה-החוג, ובהמשך גם על

שהמטרות שהיו לסטודנטיות היו שונות מהמטרות תכןיי. יגהמאותם מניעים שהיו למארגנות החג

.סותרותואפילו שונות זמנית מטרות-שהיו לגופים המוסדיים במכללה, ושקיום החגיגה שירת בו

תרום לכך שהן יעברו ממצב של הדרה למצב של הכללה, ת שהחגיגהמארגנות קיוו שהבעוד

הדרה ולהסוואה ש תהליכיווע תרם לטשטעבור מעצבי המדיניות במכללה, קיום האירתכן כי יי

יותר מכך, אפשר לפרש את התמיכה שהסטודנטיות קיבלו בעניין החגיגה .מדיניות מפלהשל

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

37

ניסיון של נציגי המכללה להציג את האירוע הזה כהוכחה לכך שבמכללה עמדה פטרונית ואף ככ

ות ביקורתיות אלו נראות לנו על אף שטענ. אי השוויון החברתייש ניסיון לתקן את העוון החברתי ו

היוותה חרף זאת, חגיגת הסיגד במכללהבהחלט לגיטימיות ומעוררות מחשבה, ברצוננו לטעון כי

אמונה של אשר ביסודה טמונהמעבר מהדרה להכללה, מסמנתפרקטיקה ש עבור הסטודנטיות

של הקשרהסטודנטיות, צעירות שזה אך החלו את דרכן, שהמעבר הזה אפשרי עבורן, ולו רק ב

המכללה.

דיון מסכם

במפגשים של קבוצת המנהיגות שהתקיימו לאחר חג הסיגד החליטו החברות בקבוצה להפוך את

השנתי. ואכן, הבתקציב את האירוע טה לכלוליחלהאגודת הסטודנטים , והסיגד למסורת יגתחג

התקיימו במכללה אירועי חג סיגד, באורח דומה למה שתואר תשע"זבו בתשע"ו ,גם בתשע"ה

יותר רבהתה אפילו יחגיגות אלו הסטודנטיות היו מרוצות וחלקן טענו שההצלחה הימכאן. גם

מאשר בפעם הראשונה.

בישראל האקדמיהפי ש-על-אףשורות בכך שקעבור הסטודנטיות חגיגות אלו משמעויות

יטרלית מבחינה אתנית. י, החוויה של הסטודנטים איננה נלאתניותטרלית ימציגה עצמה כני

סטודנטים מקבוצות מיעוט מתמודדים לא רק עם דרישות אקדמיות, אלא גם עם שאלות על זהותם

אתיופיות -דרך של הסטודנטיות הישראליות ווהבמרכז מאמר זה הי עומדהאירוע ש .ועל שייכותם

על שאלות אלו. "שיחה סימבולית"לערוך בינן לבין עצמן, ובינן לבין האחרים, מעין

תה שהן באות אליה כמי שנחושות ינקודת המוצא של מארגנות האירוע בשיחה סמלית זו הי

יוכלו ו "בבית"שבו הן ירגישו מרחב בזמן האירוע לשנות את מעמדן. על כן הן התגייסו ליצור

תה הבלטה יהייצור מרחב ביתי מכללה. הדרך שלהן לב ןעמיתיהאת "מארחותמי ש"כ בו להופיע

של סמלי תרבותן האתנית.

תרבותית -תפיסות של צעירים יוצאי אתיופיה את הסתגלותם הסוציואודות במחקר על

ביחס לערכי תרבות של הצעירים ( על אמביוולנטיות 2013מדווחים כורם והורנצ'יק ) ,בישראל

אינה יעילה בהתמודדות תרבות המקור ש תחושהבמחד, והערכה שמאופיינת ב, שלהם המקור

. באירוע חג הסיגד צעירות אלו השתמשו בתרבות המקור שלהן דווקא מאידך החברתית בישראל

של דחייה ( בקמפוס )גם . למרות חוויות עבר פרטיות וקולקטיביותזו כמשאב להתמודדות

תה יכולה להסתיים ידה, ולמרות מודעותן לכך שהסיטואציה היוסטריאוטיפים שליליים כלפי הע

את סמלי זהותן. בחרו להבליט(, הן 2010פדר ואחרות, -בהדגשה של "נראות שלילית" )לומסקי

האירוע כולו, מה שהיה עלול להוביל להעמקת תחושת והן חשפו את עצמן לסיכון שבדחיית המזון

מרכזיים של העדה: מנהגי דת, שפה, מאכלים, לבוש סמלים הבליט את ההבחרו להזרות שלהן, ו

( טוענת שבמקרים רבים מהגרים משתמשים באתניות שלהם, שבסיטואציות 2010וריקוד. אהרון )

כ"כרטיס כניסה" לקולקטיב הישראלי. גם במקרה ,מהווה קטגוריה מבחינה ומדירה אחרות

דלות לצורך גיה של "היבההבלטה של הסמלים האתניים שימשה כאסטרט ,שתואר במאמר זה

להציג דרכן תה יהאתניות הי תהבלט ,המארגנות (. אך עבור הסטודנטיות1: 2010שייכות" )אהרון,

רוך משא ומתן על מיקומן במרחב ולעהחברה לכלל את עצמן כבעלות מסר חברתי הרלבנטי

החברתי.

עשוי להימצא , שבו התרחש האירועבמקום המסוים ובפרט המיקרוקוסמוס של האקדמיה,

אין בעתיד. לפיכך, סטודנטיות כשונה באופן משמעותי מהמציאות החברתית אותה תפגושנה ה

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

38

יתרה אודות שינוי ממשי במציאות החברתית. כאןהאירוע המתואר ניתן להסיק מאנו טוענות כי

ההנהלהניתן לפרש את התמיכה מצד נציגי הסגל ום בהתייחסות להקשר של המכללה, מכך, ג

כי דווקא ,ולטעון ,מצידם כלפי הסטודנטיות מהעדה האתיופית של עמדה פטרוניתדווקא וי כביט

ות כביטוי של מדיניות, מבליט כוללקיומו של חג הסיגד במכללה, שלא במסגרת חגיגות אתניות

תכן יי(. 1998בעיקר את הסטיגמה הרווחת ביחס לעדה זו, ומדגיש ביתר שאת את הדרתה )הרצוג,

תה מגלה יבני העדה אשר השתתפו באירוע, היאינם בחינה של עמדותיהם של סטודנטים שכי גם,

וחושפת תפיסות שונות ואולי אף סותרות היבטים נוספים הקשורים במשמעויות של אירוע זה,

עם זאת, כפי שתיארנו, חג הסיגד היה יוזמה של . המארגנותלאלו שאותן ביטאו הסטודנטיות

גייסו והשקיעו בארגונו זמן ומשאבים מרובים ללא תגמול חומרי כגון נקודות הסטודנטיות, והן הת

שאינה מובנת ,האחרות שלהן. התגייסות זו טלות, וזאת על רקע עומס המ'אקדמיות, ציון, וכו

, ועל כן תפיסתן הסובייקטיבית את האירוע אירוע זה היה משמעותי עבורןביטאה עד כמה ,מאליה

שמעותית, רלבנטית, ובעלת חשיבות רבה. כמוצלח נראית לנו מ

, שכמובן אין להכחיש את קיומם, לצד תהליכים של הדרה ואפליה כימראה מאמר זה

מנהלים משאים מקבוצות מיעוט מתרחשים באקדמיה גם תהליכים שבאמצעותם סטודנטים

לשנות את החוויה שלהם ,ולעיתים גם מצליחים ,מנסיםומתנים על המיקומים שלהם בקמפוס, ו

האם ניתן להסיק ממאמר זה שהמדיניות של המוסדות האקדמיים צריכה לכלול מהדרה להכללה.

הוא כאןאירועים כגון זה שתואר כאן? איננו סבורות כי זו המסקנה. אנו טוענות כי המסר המרכזי

במקרה למשל שהכפי שנע כניות ומדיניות שקשורות בהם,וחשיבות שיתוף סטודנטים בעיצוב ת

, שתרםכנית היה מהלך ובאמצעות מחקר הפעולה. הפיכת הסטודנטיות לשותפות בעיצוב הת ,זה

להשתמש להערכתנו, לכך שהסטודנטיות הרגישו מספיק בטוחות ליזום, לארגן, לקחת סיכון ו

האתניות שלהן כדי לחגוג בגאווה את במרחב הציבורי של המכללה, ולו ליום אחד בשנה,

.ראות שלהן בקמפוסולהתמקם מחדש בשיח החברתי אודות הנ

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

39

מקורותרשימת

הערכת התוכנית להכשרת מנהיגות מצטיינת בחינוך בקרב יוצאי (. 2006) 'אגור, מ' ורוזנברג, ל

מכון ברוקדייל. -ג'וינט-מאיירס ירושלים:אתיופיה.

. לוד: יהדות אתיופיה דרך סודאןהגדה של מסע: פרויקט סיפור עלייתה של (. 2003אדגה, א' )

מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה במערכת החינוך.

. 210-181 (,1)י"ב סוציולוגיה ישראלית,(. כלוב הברזל של האתניות. 2010אהרון, מ' )

(. בין קונפליקט ודיאלוג: על תהליכי התערבות במפגש בין ערבים 2015אריאלי, ד' ופרידמן, ו' )

.36-9 ,19סוגיות חברתיות בישראל, ויהודים באקדמיה.

קריית ? מה לומדים סטודנטים יהודים וערבים אלה מאלה(. 2009בוימל, י', זאבי, ע' ותותרי, מ' )

.נוך אורנים, הרשות למחקר ולהערכהיהמכללה האקדמית לחטבעון:

. אתיופיה נראות בתהליך הקליטה של יהודי-(. כטיפה השבה אל הים? נראות ואי2010בן עזר, ג' )

- 305 )עמ' נראות בהגירה, גוף, מבט, ייצוגפדר ות' רפופורט )עורכות(, -בתוך: ע' לומסקי

הקיבוץ המאוחד.אביב: -תל(. ירושלים: מכון ון ליר ו328

(. תהליכי נראות, סוכני נראות וקטגוריזציה חברתית: עיצוב היחס כלפי עולי קווקז, 2010ברם, ח' )

נראות בהגירה, גוף, מבט, ייצוג פדר ות' רפופורט )עורכות(, -ומסקי. בתוך: ע' ל1996-1989

הקיבוץ המאוחד.אביב: -תל(. ירושלים: מכון ון ליר ו273-237 )עמ'

סושי: אוכל ואתניות בחברה הישראלית. בתוך: א' קליינברג –קוסקוס–(. חומוס2005גביעון, ל' )

(. ירושלים: כתר. 78-32 )עמ'מבט אחר על אוכל וחברה מלאה: בטן ,)עורך(

(. התחדשותן של חגיגות המימונה בישראל: ההיבט המגדרי. בתוך: י' עצמון ופ' 2013גנון, א' )

מוסד ביאליק.ירושלים: (. 206-186 )עמ' נשים מהגרות בישראלטלמון )עורכות(, -ומורג

י והגלובליזציה התרבותית (. אותנטי, ספידי והיברידי: ייצוגי האוכל הסינ2015גרוסליק, ר' ורם, א' )

.226-200 (,1)נ מגמות,בישראל.

(. חגיגת חג הסיגד במוסדות עליית הנוער. בתוך: א' אמיר, א' זהבי 1997ונודלמן, א' ) 'גרופר, ע

שורש אחד וענפים רבים: סיפור קליטתם של בני אתיופיה בעליית הנוער ,ור' פרגאי )עורכים(

ס. . ירושלים: מאגנ(145-127 )עמ'

שיח של שונות: פרופיל סטודנטים ויחסי גומלין בין (. 2006דוידוביץ', נ', סואן, ד' וקולו, מ' )

אריאל: המכללה האקדמית יהודה ושומרון.סטודנטים ערבים ויהודיים בקמפוסים אקדמיים.

בשירות ג'ינס, חצאית או מדים: בחירתן של נערות יוצאות אתיופיה(. 2005י' ) גבאי,-דונת, א' וזוהר

נשים ונערות יוצאות אתיופיה מולועלם":" (,חילוני. בתוך: מ' שבתאי ול' קסן )עורכות-לאומי

.לשון צחה: מודיעין(. 190-162 עמ') במרחבים, עולמות ומסעות בין תרבויות

.צ'ריקובראביב: -תל. הבירוקרטיה ועולי אתיופיה: יחסי תלות במרכז קליטה(. 1998הרצוג, א' )

נראות -(. דם, רטוריקה וסיכון: מהגרי עבודה, פיגועי התאבדות והפוליטיקה של אי2010ווילן, ש' )

נראות בהגירה, גוף, מבט, ייצוגפדר ות' רפופורט )עורכות(, -במרחבי אבל. בתוך: ע' לומסקי

הקיבוץ המאוחד.אביב: -תל(. ירושלים: מכון ון ליר ו353-329 )עמ'

נשים אתיופיות מצליחות :(. "מחוברת וממשיכה... שומרת על האיזון"2012א' )וולש, ס' ואבוזן יונס,

. 317-345 )ג(,חברה ורווחה, ל"בבישראל.

מעקב אחרי אינדיקטורים מרכזיים למצבה (. 2010אילת, ח', שץ, א' ואלמוג, י' )-חביב, ג', הלבן

מכון ברוקדייל.-ג'וינט-מאיירסירושלים: של האוכלוסייה האתיופית ברמה הארצית.

תרבותית -(. תפיסות של צעירים יוצאי אתיופיה את הסתגלותם הסוציו2013כורם, ע' והורנצ'יק, ג' )

. 73-55 ,2הגירה, בישראל.

סוגיות בין הלכה למעשה. :תרבותיות במכללה להוראה-(. חינוך לרב2008) 'ולרון, ד 'לב ארי, ל

.134-101 ,5, חברתיות בישראל

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

40

או שילוב חינוך: ל אקדמית במכללה אתיופיה יוצאי סטודנטים(. 2012) 'ולרון, ד 'לב ארי, ל

.154-128 ,1הגירה, ?בידול

(. זהות ויחסי גומלים בין סטודנטים יהודים וערבים במכללת אורנים: 2002לב ארי, ל' ומיטלברג, ד' )

המכללה טבעון: קריית .חוקרים באורנים""מורים 4-ספר הכנס התרבותי. -לקראת חינוך רב

.הערכהלהיחידה למחקר והאקדמית לחינוך אורנים,

גירה של צעירים מברית הישראלים בדרכם: סיפורי (.2012), ורפופורט ת' פדר ע'-לומסקי

ירושלים: מאגנס.המועצות לשעבר.

גוף, מבט, ייצוג. בתוך –בהגירה (. מבוא: נראות 2010פדר ע', רפופורט, ת' וגינזבורג, ל' )-לומסקי

(. 39-11 )עמ' נראות בהגירה, גוף, מבט, ייצוגפדר ות' רפופורט )עורכות(, -ע' לומסקי

הקיבוץ המאוחד.אביב: -תלירושלים: מכון ון ליר ו

(. רשתות נשים: ראייה חדשה של מחקרי קלטה שנעשו בישראל בראשית 2013טלמון, פ' )-מורג

175 )עמ' נשים מהגרות בישראלטלמון )עורכות(, -שנות החמישים. בתוך: י' עצמון ופ' ומורג

מוסד ביאליק.ירושלים: (. 185 -

. מרצים על הקמפוסממרחב מוגזע לרב קיומיות: תפיסות של השפעה בקרב (. 2013מעין, י' )

עבודת תזה לקבלת התואר מוסמך. אוניברסיטת חיפה.

עיונים בתקומת (. גורלו של בשר: דרמה בשלוש מערכות בין אתיופיה לישראל. 2012) 'ן, הוסלמ

. 224-204 ,22, ישראל

פדר ות' -(. בשולי הנראות: עולים אתיופים בישראל. בתוך: ע' לומסקי2010ימיני, ל' )-ענתבי

-תל(. ירושלים: מכון ון ליר ו68-43 )עמ' נראות בהגירה, גוף, מבט, ייצוגפורט )עורכות(, רפו

הקיבוץ המאוחד.אביב:

תרבותית בישראל: חזון או חזיון שווא? בתוך: פ' פרי )עורכת(, -האקדמיה הרב(. 2007)פפה, א'

(. 121-105)חינוך בחברה רבת תרבויות: פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים

ירושלים: כרמל.

התמורות שחלו בתרבות האוכל של יוצאי אתיופיה בעקבות : (. אוכל, כבוד ואהבה2014קוילר, מ' )

.122-95 ,6 ,ישראליםעלייתם לישראל.

אביב: עם עובד.-תל מהגרים, מתיישבים, ילידים.(. 2004קימרלינג, ב' )

לאחר עשרים שנה בישראל: סקר יוצאי אתיופיה (. 2012צדיק, א' )-וולדה-קינג, י', פישמן, נ' ו

מכון ברוקדייל.-ג'וינט-. ירושלים: מאיירסהוותיקים

ירושלים: כתר. .מבט אחר על אוכל וחברה: בטן מלאה .(. )עורך(2005קליינברג, א' )

(. יום שישי, שתיים וחצי בצהריים: אתניות מעמד ומגדר בחוג לריקודים 2014נבו, מ' )-קרומר

. 131-109 (,1)סוציולוגיה ישראלית, ט"זקווקזיים.

בין הגומלין יחסי של סוציולוגית שביניהם: בחינה הלאומי, האתני ומה(. 2009רוגינסקי, ד' )

, ))עורכות רוגינסקי' וד ה' רוטנברג בתוך:. לבישרא מיעוטים וריקודי עדות ריקודי ,עם ריקודי

. רסלינג: אביב-תל .(95-62 )עמ' בישראל מחול קוליות ושיח-רב

חקר מקרה של : (. לימודים נפרדים כבסיס לדיאלוג פלורליסטי עתידי מיטבי2008ריינגולד, ר' )

. 123-110 ,5, דפי יוזמהמסלול ללימודי תעודת הוראה.

. מבוא: זהויות, גבולות ומרחבי מיון בחברה בישראל. (2013פורת, ג' )-לוי, א' ובן-ששוןשביט, ז',

מראי מקום: זהויות משתנות ומיקומים פורת )עורכים(, -לוי וג' בן-בתוך: ז' שביט, א' ששון

הקיבוץ המאוחד.אביב: -תל(. ירושלים: מכון ון ליר ו25-7 )עמ' חברתיים בישראל

לחיות עם זהות מאוימת: חוויות החיים עם שוני בצבע עור בקרב צעירים (. 2001מ' ) שבתאי,

.112-97, (1-2). מגמות, מ"אומתבגרים יוצאי אתיופיה בישראל

: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק ים במרחב האקדמי מפגשים אתני

41

(. הגירה: אובדנה והתהוותה מחדש של זהות תרבותית וזהות שפתית. נדלה 2007שלקס, ש' )

http://www.hebpsy.net/articles.asp מאתר פסיכולוגיה עברית

(. הגירה, קטגוריות של הגירה ופוליטיקה של הבדל בהקשר קולוניאלי. בתוך: ח' 2007שנהב, י' )

דורות, מרחבים, זהויות: מבטים עכשוויים על חברה ם(,הרצוג, ט' כוכבי וש' צלינקר )עורכי

.הקיבוץ המאוחדאביב: -תל: מכון ון ליר וירושלים(. 71-44 עמ') תרבות בישראלו

-. תלכמו בובות בחלון ראווה: מנהיגי העולים מאתיופיה בישראל(. 2014שרעבי, ר' וקפלן, א' )

אביב: רסלינג.

Arieli, D., & Friedman, V. (2013). A negotiating reality approach to conflict transformation in

natural spaces of encounter. JABS The Journal of Applied Behavioral Sciences, 49(3), 308-

342.

Arieli, D., Friedman, V., & Hirschfeld, M. (2012). Challenges on the path to cultural safety in

Nursing education. International Nursing Review, 59(2), 187-193.

Arieli D., & Hirschfeld, M. (2010). Teaching nursing in a situation of conflict: Encounters be-

tween Palestinian-Israeli and Jewish-Israeli nursing students. International Nursing Re-

view, 57(3), 312-320.

Arieli, D., & Hirschfeld, M. (2013). Supporting minority nursing students: 'Opportunity for

Success' for Ethiopian immigrants in Israel. International Nursing Review, 60(2), 213-220.

Arieli, D., Mashiach-Eizenberg, M., Friedman, V., & Hirschfeld, M. (2012). Cultural safety and

nursing education in divided societies. Nursing Education Perspectives, 33(6), 364-368.

Barabantseva, E. (2016). Seeing beyond an ‘ethnic enclave’: The time/space of Manchester

Chinatown. Identities, 23(1), 99-115.

Baratz, L., Reingold, R., & Abuhatzira, H. (2013). Educational policy towards the Ethiopian

immigrant community in Israel: Multiculturalism or fake multiculturalism? In: H. Arslan &

G. Rata (Eds.), Multicultural education: From theory to practice (pp. 145–164). Newcastle

U.K: Cambridge Scholars.

Ben-Eliezer, U. (2004). Becoming a black Jew: Cultural racism and anti-racism in contemporary

Israel. Social Identities, 10, 245-266.

Dominguez, V.R. (1989). People as subject, people as object: Selfhood and peoplehood in

contemporary Israel. University of Wisconsin Press.

Golden, D. (2003). A national cautionary tale: Russian women newcomers to Israel portrayed.

Nations and Nationalism, 9(1), 83-104.

Hagar, T., & Jabareen, Y. (2016). From marginalisation to integration: Arab-Palestinians in Israeli

academia. International Journal of Inclusive Education, 20(5), 1-19.

Irazábal, C., & Dyrness, G.R. (2010). Promised Land? Immigration, religiosity, and space in

Southern California. Space and Culture, 13(4), 356-375.

Kalnisky, E. (2013). Increasing access to higher education and employment, Ethiopian

immigrants’ in Israel. Intercultural Education, 24(5), 476-488.

Kara, H. (2016). The makings of migrant subjectivities: Time and intersectionality in the

transnational everyday lives of Latin American women in Barcelona. Doctoral dissertation.

Helsinki University.

Kass, E., & Reingold, R. (2013). Strengthening self-efficacy in a multicultural setting. In: H.

Arslan & G. Rata (Eds.), Multicultural education: From theory to practice (pp. 263-282).

Newcastle U.K: Cambridge Scholars.

רה ומרים הירשפלד |תשע"ח 8הגי ' ץ , יעל סקורקובי דניאלה אריאלי

42

Kurman, J., Eshel, Y., & Sbeit, H. (2005). Acculturation attitudes, perceived attitudes of the

majority, and adjustment of Israeli-Arab and Jewish Ethiopian students to an Israeli

University. The Journal of Social Psychology 145(5), 593-612.

Maoz, I., Bar-On, D., Bekerman, Z., & Jaber-Massarwa, S. (2004) Learning about ‘good enough’

through ‘bad enough’: The story of a planned dialogue between Israeli Jews and

Palestinians. Human Relations, 57(9), 1075–1101.

McMichael, C., & Manderson, L. (2004). Somali women and well-being: Social networks and

social capital among immigrant women in Australia. Human organization, 63(1), 88-99.

Moore, W. (2008). Reproducing Racism: White Space, Elite Law Schools and Racial Inequlity.

Maryland: Rowman & Littlefield.

Park, R.E. (1928). Human migration and the marginal man. American Journal of Sociology, 33,

881-893.

Reason, P., & Bradbury, H. (2008). The SAGE Handbook of action research. New York: Sage.

Rothman, J. (1997). Action-evaluation and conflict resolution: In theory and practice. Conflict

Resolution Quarterly, 15(2), 119-131.

רה תשע"ח 8הגי

מתבגרים יוצאי אתיופיהנשירה סמויה ממערכת החינוך בקרב

מנגסטו וגבי הורנצ'ק -וורקו ווביט

תקציר

דק היבטים של נשירה סמויה בקרב תלמידים ממוצא אתיופי. נשירה סמויה היא מצב במחקר ה

שבו תלמיד נעדר תכופות ממערכת החינוך או נוכח בכיתה בצורה פסיבית.

בהיבטים של נשירה סמויה בקרב שלוש קבוצות של תלמידים ממוצא עסקושאלות המחקר

מנותקים ממערכת החינוך( במספר תחומים: אפליה ,אתיופי בישראל )לומדים, נושרים סמויים

נתפסת, תמיכה מהסביבה )משפחה ומערכת החינוך( וקשרים חברתיים.

לזהות את הדפוסים שנועדו , שלוש הקבוצותראיונות חצי מובנים עם בני נוער מ 30נערכו

.המרואייניםשל םנקודת מבטמהמאפיינים נשירה סמויה

קבוצות בתחומים שנבדקו. השלוש בקרב על דפוסים מובחנים יםצביעמ המחקר מצאימ

הוריהם מעודדים אותם להישאר שלומדים דיווחו הנוער הבני ו בני הנוער בנשירה סמויהבעוד

המשפחה. מצדחוסר מעורבות על ברטרוספקטיבה דיווחו במערכת החינוך, בני הנוער המנותקים

בני הנוער ,הנושרים הסמויים דיווחו על אפליה שחוו במערכת החינוך עקב היותם ממוצא אתיופי

בני הנוער המנותקים ו ,ופחות ברמה האישית ברמה הקבוצתיתבעיקר הלומדים דיווחו על אפליה

לומדים דיווחו הנוער הבני ו הנושרים הסמוייםכמו כן, סיפרו על יחס מנוכר בעברם בבית הספר.

מנותקים דיווחו שאין להם כלל קשרים הו ,על קשרים מועטים עם ישראלים שאינם יוצאי אתיופיה

נוער ההנושרים הסמויים ובני , אצל בילוי בשעות הפנאיבאשר ל עם חברים שאינם ממוצא אתיופי.

בני הנוער הלומדים דיווחו על דפוסי , בעוד שמנותקים ניכר דפוס של התנהגויות לא נורמטיביותה

בילוי נורמטיביים.

נשירה סמויה, מתבגרים ממוצא אתיופי, אפליה נתפסת, תמיכה מהסביבה :מילות מפתח

ה ומערכת החינוך(, קשרים חברתיים)משפח

.

האוניברסיטה, פרופ' גבי הורנצ'ק, משרד החינוך ומכללת דוד ילין; מנגסטו-וורקו ווביט ד"ר

העברית

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

44

הקדמה

ת חינוך. הבעיה היא כלל ות מערכומתמודד ןמישירה מבית ספר היא אחת הבעיות החמורות שענ

,Lamb, למשל) שונותבמדינות שנערכו עולמית, ויעידו על כך מחקרים רבים העוסקים בנושא זה

Markussen, Teese, Sandberg & Polesel, 2011 .)שהיא רוב המחקרים לא בדקו נשירה סמויה

ספרהבבתי הנושרים הסמויים הם תלמידים שנמצאים תופעה חשובה שקשורה לנשירה הגלויה.

,ביתשיעורים, אינם מכינים שיעורי באך אינם מתפקדים באופן המצופה מהם )אינם משתתפים

(. ועוד אינם נבחנים

למרות שתופעת הנשירה הסמויה רווחת מאוד )הרבה יותר מאשר היא מדווחת באופן

חשוב גם לבדוק נשירה בקרב צעירים מהגרים ובני מהגרים. רשמי(, הספרות עליה דלה מאוד.

אתיופי ממוצא מהגרים בכלל, ובקרב תלמידים כמעט אין מחקרים שבדקו נשירה בקרב תלמידים

מאלו של עמיתיהם שאינם ממוצא גבוהים בקרבםהנשירה שיעוריש , זאת למרותבפרט בישראל

(. במובן זה המחקר הנוכחי 2011דבידוביץ', -; קוך2012)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אתיופי

בו הוא מתמקד.שה יסוג האוכלוסיהן מבחינת הן מבחינת התופעה הנחקרת והוא מחקר חלוץ,

ממוצא אתיופי במעבר בין תרבויות, בני מהגרים בומתבגרים מהגרים באפוא המחקר עוסק

דפוסים אפליה נתפסת, תמיכה מהסביבה )משפחה ומערכת החינוך(, של דפוסים במטרה לזהות

תוך התמקדות באופן שבו ,כאחד סמויים, גלויים ובקרב נושריםחברתיים והתנהגויות סיכון

את השתלבותם במערכת הבית ספרית. חוויםמתבגרים אלה

מתבגרים יוצאי אתיופיה

מאמר זה מתמקד בבני נוער מהגרים ובני מהגרים ממוצא אתיופי. יוצאי אתיופיה, על אף היותם

, בולטים (2015 לסטטיסטיקה,הלשכה המרכזית )מהאוכלוסייה הכללית בישראלבלבד 1.5%

. שוניםגם במרכיבים תרבותיים ונית )צבע עור( והופעה חיצגם בבשל המאפיינים המיוחדים להם,

אחת התוצאות של הגירת יהודי אתיופיה הייתה הפגיעה ביכולת הפיקוח של ההורים ושל

גרם לשתי תופעות שדבר , המבוגרים על צעירי העדה. בני הנוער נשלחו ללמוד בפנימיות

לפנימיות ושהגיע םנוער ישראליבני מפגש עם –ניתוק מפיקוח ההורים; השנייה –שליליות: האחת

תרבותי -בלימודים, בעיות משפחתיות או מצב כלכלי קשה. המעבר הבין קשייםכתוצאה מ

ת, הביאו להתחברות של רבים מצעירי הקהילה האתיופיוהגירה, והקשיים שנלוו אליהכתוצאה מ

לא ות לנוער שוליים, דבר שתרם לנשירה ממערכת החינוך ולאימוץ של נורמות התנהגותי

(. 2000ואף עברייניות )אדלשטיין, נורמטיביות

מדווחים על שיעור גבוה בני נוער ממוצא אתיופי, בין אם היגרו בעצמם ובין אם נולדו בארץ,

המטפלת בנוער בסיכון "עלם"ח של עמותת "(. מדו2005)בן אליעזר, המופנית כלפיהםשל גזענות

מהם סבורים שבני נוער שאינם 33%-בשל גוון עורם, ומהם נתקלו בהערות גזעניות 73%עולה כי

(. במחקר על 2012השנתי, ח עלם"י בשל מוצאם )דותתם קשר חבריבני העדה נמנעים מליצור א

,Ben-David & Ben-Ariארי )-התמודדות חברתית של מתבגרים יוצאי אתיופיה מצאו בן דוד ובן

גבי יכולתם לשנות את הסטטוס החברתי ( שרבים מהם הביעו תחושות של חוסר אונים ל1997

צבע עורם. הם ציינו את צבע העור כקטגוריה דומיננטית קשור לשלהם, שכן לפי תפיסתם הוא

,Walsh & Tuval-Mashiachבזהותם, דהיינו קטגוריה המשפיעה על כלל החוויה. גם במחקר אחר )

סטרבצ'נסקי, -ות ואפליה. כאהן( דיווחו יותר ממחצית המשתתפים שהם חוו ביטויים של גזענ2011

בשתי הקבוצות: ילידי הארץ 70%-)כ ( מצאו שרוב יוצאי אתיופיה2012עמיאל, לוי וקונסטנטינוב )

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

45 רה תשע"ח 8הגי

וילידי אתיופיה( ציינו שהם חשים במידה רבה או במידה רבה מאוד שהם ישראלים וכן שהם בני

הם בעלי זיקה חזקה מאוד 67%-קבוצת המוצא גם יחד. במחקר זה נמצאה זיקה חזקה לישראל )כ

מקרב 47%-מהעולים ו 35%המעידים על זיקה חלשה לישראל(, אך יחד עם זאת, רק 11%לעומת

בני העולים דיווחו שלפחות מחצית מחבריהם אינם מקבוצת מוצאם. נתונים אלה מצביעים על

.של בני הקהילה להסתגר בקבוצת המוצא תםנטיי

בין אינטגרציה לפסיכולוגיים -( חקרה את הקשרים בין משתנים סוציו2005אביעד )-וילצ'ק

חינוכית נורמטיבית בקרב עולי אתיופיה ובקרב עולים מחבר העמים, ומצאה שככול שהמחויבות

עולה גיבוש הזהות, ואזי גוברים סיכויי כך הכוללת של בני הנוער לחברה הנורמטיבית גבוהה יותר,

( מצא שמתבגרים יוצאי אתיופיה הביעו אכזבה מרמת 2006בלימודים. עם זאת, שטרית ) ההתמדה

ספר הן בתחום הלימודי והן בתחום הרגשי. הרגשה זו עשויה ההתמיכה שהם מקבלים מצוות בית

להשפיע על נשירה ממערכת החינוך.

וגע במספר מחקרים נמצא שמורים במערכת החינוך הישראלית חסרים ידע והבנה בנ

הביעו התנגדות לקליטת עולים בכיתותיהם ודרשו אף כמה מהם ולתרבות של יהודי אתיופיה.

להפריד בין העולים מאתיופיה לתלמידים הישראלים, זאת בשל הקשיים שהעולים מעמידים

(. לב ארי Newman, 1985; 1993; יולמה, 1987קוק, הורביץ ושפטיה, -; גולן1997בפניהם )אלבוים,

ח מבקר המדינה המציין שמשרד החינוך הנחה במפורש "( אף מדווחות במחקרן על דו2012ולרון )

הן כותבות במחקרן כי ,. זאת ועוד25%למנוע ריכוז של יוצאי אתיופיה כאשר שיעורם עולה על

-הסללה של תלמידי אתיופיה בבפועל מתקיימת ,(2011) מרכז המידע והמחקר של הכנסתלפי

ילדים ברחבי הארץ, שבהם למעלה ממחצית התלמידים הם ילידי אתיופיה. בתי ספר וגני 103

ספר בגלל שלמדו בו תלמידים יוצאי הוציאו את ילדיהם מביתשהורים דווח על במחקרים אף

אתיופיה. הורים אלה דחו בתוקף את האשמה כי הם גזענים: "מדובר רק בהבדלים תרבותיים",

שוויון במערכת החינוך: "אין לנו דבר נגד שחורים" הסבירו לסטודנט אתיופי שפעל למען

(. התיוג הקשה של העולים ממוצא אתיופי והמצוקה החברתית 2002; סער, 2002חדד, -)טרבלסי

והכלכלית המאפיינת את מרביתם, דוחפת צעירים רבים מקרב העולים אל מחוץ למעגל

גות זו משקפת בעיקר את הלימודים, ומשם אל הרחוב ואל הסכנות האורבות להם בו. התנה

מצוקתם של בני הנוער בהשוואה לעמיתיהם המהגרים מברית המועצות והישראלים הוותיקים.

מבית ספרוסמויה נשירה גלויה

עולם. ארץ ובנשירה וניתוק של בני נוער ממערכת הלימודים הפורמלית הם תופעות מוכרות ב

ניתוק פיזי של המתבגר ממערכת החינוך ( מתאר מצב שלactual dropoutהמושג נשירה גלויה )

(. מדינות רבות מתייחסות Dupper, 1993; Franklin, Mcneil & Wright, 1991המיועדת לבני גילו )

(, שכן נמצא שמתבגרים Aloise-Young & Chavez, 2002בחומרה לבעיית הנשירה מבית הספר )

יות מעורבים בפעילויות בלתי שנושרים ממערכת החינוך הפורמלית נמצאים בסיכון גבוה לה

(. בני Beauvais, Chavez, Oetting, Deffenbacher & Cornell, 1996חוקיות ובהתנהגויות עברייניות )

הסתגלות לסביבה החברתית ולתעסוקה, ולכן קשיינוער אלה הם בעלי סבירות גבוהה לסבול מ

יות הרווחה, ושיסבלו מבעיות בריאותרותי ישהם יהיו תלויים בשלכך גבוהים יותר יש סיכויים

(. Rumberger, 2004רגשיות )ו

ממערכת החינוך, בשונה מנשירה גלויה, היא תופעה שלא ( hidden dropout)נשירה סמויה

אשר ,י"ב כיתה סיום עד תים אףינוער, לע בני אלפי מצויים במערכת החינוךנחקרה לעומקה.

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

46

ניתן להגדיר (. 2000סמויים" )להב, אלו מכונים "נושריםאינם שותפים לתהליך הלמידה. צעירים

תלמידים הנוכחים בכיתה רק כדי להפגין נוכחות, אך אינם משתתפים כסמויים הנושרים את ה

(.Sultana, 2006בתהליכי הלמידה המתרחשים בה )

שליליות מזעריות תהליך הנשירה הוא תהליך דינמי ומתפתח. הוא יכול להתחיל בתופעות

הולכות ומתגברות עד שהנשירה הסמויה עלולה להפוך לגלויה. המושג נשירה סמויה הוא מושג ה

עמום יותר מהמושג נשירה גלויה. התהליך של נשירה סמויה כולל תופעות שונות היכולות

למשל איחורים או היעדרויות תדירות משיעורים ומימי לימודים כמו זמנית או בנפרד, -להתרחש בו

בותיהם קושי בתפקוד לימודי, ניכור כלפי בית הספר והתנהגות לא נורמטיבית )כוח שגוררים בעק

את הנושרים כינה ( 1980(. אדלר )2002; סבר, 2005המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל,

נשירה לשנפקדים", שכן הנפקדות מבית הספר הוא הסימן הבולט ביותר -הסמויים בשם "נוכחים

משמעיים, והופעתם לא תמיד מעידה על קיומה. למרות -ה הסמויה אינם חדסמויה. סימני הנשיר

( כי שתי תופעות שעליהן קיימים נתונים במערכת החינוך, עשויות לשמש 2002זאת, טוענת סבר )

ם נשירה סמויה: ביקור לא סדיר בבית ספר, בין אם ברציפות ובין אקיומה של נורות התרעה ל

. יש חוקרים הסבורים כי גם בעיות חברתיות קשות והשתתפות תומוסדניידות בין כן ב"תפזורת", ו

נשירה סמויה )כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך שלבתקריות אלימות יכולים להיות סימנים

(. 2002; סבר, 2005בישראל,

,ש פער בין שיעור הנשירה הרשמיבשל היעדר הגדרה מדויקת של נשירה סמויה, י

סם לדעת לנשירה גלויה, ובין שיעור הנשירה בפועל, הכולל גם את נשירה סמויה.המתייחס רק

השיעור הנשירה מבתי ספר עלול להיות גבוה כמעט פי שלוש ,( ,2003Sam & Virtaוירטה )-ו

, באופן חלקי בבית הספר מבקריםשהנושרים הסמויים מכיוון מההערכות הממשלתיות, שכן

למידים לומדים.המערכת מתייחסת אליהם כאל ת

נשירה סמויה כי ( Rosenblum, Goldblatt & Moin, 2008) טענו רוזנבלום, גולדבלט ומוין

עלולה להיות השלב הראשון של נשירה בפועל מבית הספר, ולכן יש להעביר את הדגש מהשלב

היינו, לזהות את התלמידים השקטים הנמצאים , דנבאים אותההסופי של הנשירה לסימנים המ

& Audas & Willms, 2001; Lamb) בתוך מערכת החינוך אך אינם מתפקדים בה כפי שנדרש

Markussen, 2011 פרספקטיבה כזו של תהליך הנשירה עשויה להיות המפתח להבנה טובה יותר .)

של נשירה בפועל. הבנת התהליך והמשמעות של התנתקות סמויה היא צעד ראשון חשוב

(.Tam Zhou & Harel-Fisch, 2012בסיכון של נשירה מבית הספר )בתמיכה בתלמידים הנמצאים

למושג "מעורבות ומחויבות כניגוד המושג נשירה סמויה במידה מסוימת, ניתן לראות את

,Fredricks, Blumenfeld & Paris(. פרדריקס, בלומנפלד ופריס )school engagementבית ספרית" )

( behavioral engagementמעורבות התנהגותית )( 1) :מציינים שלוש צורות של מעורבות (2004

ביתמחוץ למתייחסת להשתתפות וכוללת מעורבות בפעילויות אקדמיות ובפעילויות חברתיות ה

emotionalמעורבות רגשית )( 2)(; )פעולות משלימות שהן מעבר לתוכנית הלימודים הספר

engagement )לתגובות הרגשיות, חיוביות ושליליות, של התלמיד כלפי המורים, מתייחסתה

( cognitive engagementמעורבות קוגניטיבית )( 3)-ו ;החברים לכיתה ובית הספר בכלל

מתייחסת להשקעה של התלמיד ולנכונות שלו להשקיע את המאמץ הנחוץ להבנת רעיונות ש

מיומנויות. ידע ומורכבים ולרכישת

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

47 רה תשע"ח 8הגי

בהקשר של תלמידים הנוכחים בבתי ספר ת בית ספרית פותח ונחקר בעיקרהמושג מעורבו

תלמידים נבחן בהתייחס לשלא כמעט . המושג הלימודית ברמות שונותומשתתפים בפעילות

. היינו, נושרים סמוייםד, מעורבים בנעשה בהכמעט ולא שנוכחים במערכת באופן פורמלי, אך

הנוכחי נועד למלא חסר זה.מחקר ה

ת והקשר בינן ובין נשירה גלויה וסמויהומערכות תמיכה סביבתי

גורמים הקשורים לסביבה ל אפשר למיין את הגורמים המרכזיים המשפיעים על נשירה סמויה

ממצאי מחקרים שלתמציתי סיכום ספרית ולגורמים הקשורים לסביבה המשפחתית. להלן הבית

העוסקים בשתי מערכות תמיכה אלה.

מערכת הבית ספרית להקשר בין התלמיד

חברה התואמות את הכישורים, עמדות והתנהגויות יםלומדילדים ,באמצעות תהליך של ִחברות

המשפחה, המערכת הבית יניהם ב, סוכני ִחברות רביםמשתתפים . בתהליך זה הם חייםשבה

עצמי נפרד פיתוחבית הספר הוא מקום ל ,תחברתימבחינה . אמצעי התקשורתספרית, החברים ו

(. בשל הזמן הרב שתלמידים מבלים Chavous, Harris, Rivas, Helaire & Green, 2004מהמשפחה )

schoolהזהות. תחושת ההתחברות לבית הספר ) עיצוב, הסביבה הבית ספרית חשובה לוב

connectedness עם המורים ועם התלמידים ( כוללת רגשות אהבה לבית הספר וכן יחסים חיוביים

(Thompson, Iachan, Overpeck, Ross & Gross , 2006 .)

Cookסמויה )גלויה ובמחקרים נמצא קשר בין תפיסות שליליות של בית הספר ובין נשירה

& Hutchinson, 2006 .) ,ספר כסביבה לא נעימה, נוטים לדווח התלמידים החווים את בית כמו כן

ל מצוקות נפשיות, ונמצאים בסיכון גבוה לפתח עסומטיות ו-פסיכו ופעותל תעשכיחות גבוהה ב

כגון עישון, שתיית אלכוהול, אלימות (Haan, 2006; Thomas, 2006סכני בריאות )דפוסי התנהגות מ

(.Bond et al., 2007; Chatterji & DeSimone, 2005למשל,ובריונות )

בית הספר, ובין מצד הןומצד המשפחה הן בין ציפיות, קשר מחקרים שונים הצביעו על

שדרכי הוראה, שיטות הערכה של מורים את גם (. נמצא Jeynes, 2005, 2007הישגים אקדמיים )

.משפיעים על נשירה , כל אלההתלמידים, ציפיות נמוכות של מורים והישגים נמוכים של תלמידים

על היקפי הנשירה בקרב בני (2001)פרנקוביץ, וריינפלד -נבות, אלנבוגן-כהן רכובסקר שע

נוער יוצאי אתיופיה, נמצא שממדי הנשירה הגלויה אינם גבוהים במיוחד, אולם ממדי הנשירה

. שניבתדירות גבוהה מבית ספר אחד ל יםעוברתלמידים אלה מרבים הסמויה גבוהים ו

הקשר בין התלמיד למערכת המשפחתית שלו

נוסף בחיי ילדים, שכן במסגרתה הם מפנימים נורמות המשפחה היא סוכן ִחברות משמעותי

(. המשפחה היא אחת מרשתות התמיכה החברית Parker & Buriel, 2006וערכים חברתיים )

ר. מחקרים שונים בגהיעילות ביותר, ובשל כך היא עשויה לשמש בלם או גורם חוסן עבור המת

ולוגיות כמו דיכאון, חרדה ותחושת מצאו קשר בין מבנה המשפחה ובין סיכון גבוה לבעיות פסיכ

(.Ge, Natsuaki & Conger, 2006; Hetherington, 2003רווחה נפשית נמוכה )

מחקרים רבים בדקו את ההשפעה של מערכות היחסים שבין מתבגרים להוריהם על

של התנהגויות סיכון. נמצא קשר שלילי בין תמיכה הורית ןרווחתם של מתבגרים ועל התפתחות

הורי ובין צורות שונות של התנהגויות סיכון, כולל שימוש בחומרים מסוכנים )סמים(, עישון ומעקב

,Barnes, Reifman, Farrell & Dintcheff, 2000; Dick, Viken, Purcell, Kaprioושתיית אלכוהול )

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

48

Pulkkinen & Rose, 2007ם (. עוד נמצא שמעורבות הורית, ציפיות של הורים ותקשורת חיובית ע

,Ottenיכולים לפעול כגורמי הגנה מפני התפתחות של התנהגויות סיכון )עם ילדיהם הורים

Harakeh, Vermulst, Van Den Eijnden & Engels, 2007; Simons-Morton, Chen, Abroms & Haynie,

2004 .)

אפליה נתפסת

ם ובין נשירה הספרות המחקרית עסקה גם בקשר שבין אפליה נתפסת בקרב מתבגרים מהגרי

גלויה וסמויה שלהם ממערכת החינוך. אחת ההגדרות לאפליה היא התייחסות לאדם או לקבוצת

,Chryssochoouאנשים בצורה שונה, לרוב לא הוגנת, עקב השתייכותם לקבוצה חברתית מסוימת )

)למשל אי מעגלים: ברמת החבריםאו (. אפליה של תלמידים עלולה להתרחש בכמה רמות2004

מתן ציון לא הוגן; וברמת הסביבה החברתית) ; ברמת צוות ההוראה(בלה מצד חברים או הצקותק

,Aboud & Amatoאי קבלה של הקבוצה האתנית שאליה משתייך המתבגר המהגר לבית הספר ))

קבוצה באפליה", -תופעה מוכרת בספרות בתחום האפליה היא התופעה של "פער עצמי(. 2001

פליה כלפי אלתפוס את האפליה כלפי הקבוצה שלהם כגבוהה יותר מהולפיה אנשים נוטים

(. Hodson & Esses, 2002; Ruggiero, 1999 ראו)העצמי

נמצא במחקרים כי חוויות של אפליה הן מגורמי המצוקה המרכזיים והן קשורות לבעיות של

בפרט. במספר מחקרים נמצא שחוויות של יםהסתגלות של מהגרים בכלל ושל בני נוער מהגר

אפליה עלולות להשפיע בעקיפין על היכולות ההתפתחותיות והאקדמיות של מתבגרים. נמצאה

השפעה שלילית של אפליה נתפסת על הערכה עצמית, על ההסתגלות פסיכולוגית והתנהגותית

(, על מוטיבציה Jasinskaja-Lahti & Liebkind, 2001; Liebkind, Lahti & Solheim, 2004)למשל,

לימודית ועל מעורבות בית ספרית של מתבגרים מהגרים, וכן על ועל הסבירות לנשירה שלהם

(Alfaro, Umaña-Taylor, Gonzales-Backen, Bámaca & Zeiders, 2009; DeGarmo & Martinez,

2006.)

וה באפליה ולומר כי סביבה חברתית בית ספרית לא תומכת המלו אפוא לסכםאפשר

וברקע משפחתי לא מתפקד, עלולים לדרדר בני נוער לנשירה סמויה, להתנהגויות לא נורמטיביות

לבדיקת נושא זה בקרב בני נוער ממוצא אתיופי, ערכנו ראיונות עומק חצי ואף להתנהגויות סיכון.

שרים סמויים מובנים עם מתבגרים יוצאי אתיופיה משלוש קבוצות: בני נוער לומדים, בני נוער נו

ובני נוער מנותקים. שאלות המחקר המפורטות להלן נועדו לזהות את הדפוסים המאפיינים נשירה

של בני הנוער משלוש קבוצות המחקר על דפוסים אלה. םולבדוק את נקודת מבט

המחקר תשאלו

מהם הדפוסים המאפיינים נשירה סמויה מנקודת מבטם של מתבגרים ממוצא אתיופי בשלוש .1

.הקבוצות שנבדקו

באשר לגורמים שעשויים להיות קשורים לנשירה סמויה, כיצד תופסים מתבגרים ממוצא .2

בכל אחת מהקבוצות שנבדקו את התמיכה המשפחתית שהם מקבלים, את יחס אתיופי

.המערכת הבית ספרית אליהם, ואת הרשת החברתית שאליה הם קשורים

נוער מכל אחת מקבוצות המחקר שנבדקו, והאם מהם דפוסי הבילוי בשעות הפנאי של בני ה .3

.קיימים דפוסים ייחודיים בקרב שלוש הקבוצות

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

49 רה תשע"ח 8הגי

כיצד בני הנוער בשלוש הקבוצות שנבדקו תופסים אפליה אישית ואפליה קבוצתית, וכיצד . 4

.מהיהם מתמודדים ע

ת המחקרשיט

אוכלוסיית המחקר

במצב של נשירה 14בנים(, 4-בנות ו 5לומדים ) 9, מהם 16-14 ניבני נוער ב 30נערכו ראיונות עם

הרחב יותר לנושרים הסמויים נבע מכך מנותקים )כולם בנים(. הייצוג 7-בנים( ו 6-בנות ו 8סמויה )

שהמחקר מתמקד בנשירה סמויה ובגורמים הקשורים אליה.

עזרת מגשרים בני הנוער הלומדים ובני הנוער שבנשירה סמויה אותרו בבתי הספר ב

תרבותי בין ההורים, התלמידים -חינוכיים )אנשי חינוך המוצבים בבתי הספר בתפקידי גישור בין

כניות של החינוך הלא פורמלי המיועדות לבני נוער וומערכת החינוך( או בעזרת מדריכים בת

ממוצא אתיופי והמתקיימות בבתי הספר לאחר שעות הלימודים. הסיווג שלהם לשתי הקבוצות

נעשה באמצעות בדיקת תשובותיהם של בני הנוער ושל המורים לשאלונים שנבנו במחקר מקדים

(. בני נוער המנותקים אותרו 2015מנגסטו, -לצורך זיהוי תלמידים בנשירה סמויה )ראו אצל וורקו

.היחידותביחידות לקידום נוער באמצעות עובדי

כלי המחקר

ראיונות

שעסקו בעיקר בסוגיות ובהיבטים של הקשר שבין בני הנוער למערכת ערכו ראיונות חצי מובנים נ

החינוך בכלל ולמורים בפרט, תחושות וחוויות של בני הנוער כלפי אפליה על רקע השתייכותם

השתלבות( לימודית וביטויי התנהגויות סיכון. -יים, השתלבות )או איתלקבוצת מיעוט, קשרים חבר

ות של המחקר האיכותני, ולפיהם המראיין נשאר ממוקד מבנה הריאיון היה בהתאם לעקרונ

במספר נושאים רלוונטיים למחקר, ואילו למרואיינים ניתנת האפשרות לספר את סיפורם )שקדי,

2003 .)

הראיונות נערכו בעברית ובאמהרית לפי הצורך. את הראיונות ערכה החוקרת שהיא ממוצא

ינת בת העדה השפיעה לטובה על הדינמיקה נראה שהיותה של המראיאתיופי ושולטת בשפה.

, והקלה ברכישת אמונם של בני הנוער שהשתתפו במחקר. לחוקרת היה קל להבין יםמפגשהשל

דקות והובטחה למרואיינים 45-איון נמשך כיכל ראת שפתם "הנסתרת" ואת הדקויות שבדבריהם.

תומללו נות עימם, ואלה ראיוהסכימו להקלטת המעטים מן המרואיינים סודיות ואנונימיות. רק

איון, והושלמו לאחר מכן על סמך הזיכרון והערות ילאחר הקלטתם. האחרים סוכמו תוך קיום הר

.מפגששכתבה החוקרת במהלך ה

ניתוח הראיונות

הראיונות נותחו בשיטת ניתוח היגדים. אותרו קטגוריות ראשוניות העולות כתמות, נושאים וכותרים

(. שמות 2003; שקדי, 1990החוזרים על עצמם והניתנים לשיום או לאפיון )צבר בן יהושע,

המרואיינים שונו כדי לשמור על סודיות. בדיווח להלן, מצוין לפני כל ציטוט לאיזה קבוצה משתייך

המרואיין: תלמיד לומד )ל(, תלמיד בנשירה סמויה )נ( או נוער מנותק )מ(.

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

50

ממצאים

להלן סיכום הממצאים שעלו מהראיונות שנערכו עם בני הנוער משלוש הקבוצות. הדמיון בין דברי

המרואיינים מכל קבוצה אפשרו להצביע על דפוסים המאפיינים כל אחת מהן בכל אחד

שאים שנבדקו.ומהנ

מאפיינים של נשירה סמויה

אחת משאלות המחקר התייחסה לדפוסים המאפיינים נשירה סמויה מנקודת מבטם של מתבגרים

ממוצא אתיופי. מתוך הראיונות עם בני הנוער, לומדים, נושרים סמויים ומנותקים, נמצא שלדעתם

יין אותה, דפוס יש מספר מאפיינים המייחדים את התופעה של נשירה סמויה, וקיים דפוס המאפ

שניתן לאבחון ולזיהוי.

דפוסים של התנהגות לימודית

אחד המאפיינים של נשירה סמויה בקרב תלמידים הוא התנהגויות המצביעות על השתלבות או

השתלבות במערכת הלימודית: הבאת ציוד לבית הספר, הכנת שיעורים ומבחנים, איחורים -על אי

והיעדרויות.

ציוד ושיעורי ללאהמרואיינים נשאלו: "האם יש תלמידים יוצאי אתיופיה שמגיעים לבית הספר

בית?"

להלן תשובה המאפיינת את התשובות של בני הנוער הלומדים לשאלה זו:

עדן )ל(: "יש כמה תלמידים שבאופן קבוע לא מביאים את ציוד בית הספר. לגבי שיעורי בית, יש

.שיעורי בית, אבל כל הזמן יש להם סיבה למה לא הכינו את השיעורים"תלמידים שלא מכינים

להלן דוגמה לתשובה המאפיינת את התשובות של בני הנוער בנשירה סמויה לשאלה זו:

מבחינתי, [...] תמסגן )נ(: "אני לא מכין שיעורים, לא מגיע בזמן, וגם כשמגיע, אני לא עושה כלום

.אני לא עסוק כרגע בזה" [...] ה בסדר גמור. לגבי הצלחהכל עוד אני הולך לבית הספר ז

בעת שהשתייכו שלהם בהיבט הלימודיבני הנוער המנותקים נשאלו אף הם על דפוסי ההתנהגות

למסגרת בית ספרית. להלן תשובה אופיינית:

.מולעלם )מ(: "לא הייתי מגיע לשיעורים בזמן, לא הייתי מכין שיעורי בית ברוב המקצועות"

התלמידים נשאלו גם על נוכחות בבית הספר בכלל, ובשיעורים בפרט: "האם את/ה יכול/ה

"האם יש שיעורים שאת/ה ; לתאר לי מתי את/ה מגיע/ה לבית הספר ביום לימודים רגיל?"

ימים שאת/ה לא מגיע/ה?"נעדר/ת או

להלן תשובה של אחת התלמידות הלומדות:

אני ממש משתדלת ומקפידה להגיע בזמן לשיעורים ובכלל." ירוסלם )ל(: "בשנתיים האחרונות

בתשובה לשאלה: "למה את חושבת שצריך להגיע בזמן?" היא ענתה: "כדי לא לפספס את

.תחילת השיעורים"

מתשובות התלמידים שבנשירה סמויה לאותן שאלות מצטיירים דפוסי התנהגות השונים מאלה

:של הקבוצות האחרות

מגיעה לבית הספר, אבל לא לומדת בכלל. לא נכנסת לשיעור, מחכה בחוץ, שיעור נ(: "אני (היווט

או שאני [...] עורים כשאני נכנסתיאני גם מפריעה לש [...] אחד אם אני מחזיקה זה טוב. קשה לי

יושבת עם חברות או מעשנות סיגריות בפינת עישון".

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

51 רה תשע"ח 8הגי

עת שלמדו במערכת החינוך. להלן גם התלמידים המנותקים נשאלו על דפוסי ההתנהגות שלהם ב

אחת התשובות:

תים רחוקות לבית ספר, וגם אז הייתי ימולעלם )מ(: "אפשר לומר שלא למדתי. הייתי הולך לע

מגיע בחצי היום, כאילו כדי להראות שהייתי באזור בית הספר עם התיק. האמת, הייתי עושה

.במסגרת"בשביל ההורים, שיחשבו שאני הולך לבית ספר ונמצא

לסיכום, דפוסי ההתנהגות הלימודית וההתנהלות שתיארו בני הנוער משלוש הקבוצות,

מצביע על דמיון בין בני הנוער המנותקים לבני הנוער שבנשירה סמויה. שתי הקבוצות מתאפיינות

ד, בתפקוד לימודי לא תקין: איחורים והיעדרויות משעות לימוד רבות ואף מימי לימוד רבים. זאת ועו

בית גם כשהגיעו לבית הספר ונכנסו לכיתה, הם לא הביאו את הציוד הנדרש, לא הכינו שיעורי

הם .ולא השתתפו בשיעורים. לעומתם, בני הנוער הלומדים תיארו דפוסי התנהגות נורמטיביים

. כמו כן, דפוסי ההתנהגות הלימודית שלהם הגיעו לבית הספר, נעדרו מעט ומסיבה מוצדקת

את ציוד, הכנת שיעורים והשתתפות במבחנים.כוללים הב

מערכת התמיכה המשפחתית

בני הנוער נשאלו בראיונות על עידוד ותמיכה מצד המשפחה באופן כללי, ובפרט מצד ההורים,

ם, וכן על מעורבות ההורים בנעשה בבית הספר, ועל התמיכה מהמערכת הבכל הקשור ללימודי

תלמידים על התמיכה המשפחתית, ובסעיף שאחריו יובאו הבית ספרית. בסעיף זה יובאו דברי

דבריהם על תמיכה והאפליה כלפיהם מצד המערכת הבית ספרית.

רוב בני הנוער ציינו שיש להם קשר טוב עם ההורים, אולם כשנשאלו לגבי מעורבות ההורים

במערכת הבית ספרית ניתן היה לזהות דפוסים שונים בשלוש קבוצות המחקר.

ם של בני הנוער הלומדים עולה דפוס התנהגות של תמיכה, התעניינות ומעורבות של בני מדבריה

:המשפחה בלימודים של בני הנוער

ירדן )ל(: "ההורים מגיעים לבית הספר לא רק כשמזמינים אותם. הם מגיעים ביוזמתם כדי לעקוב

ובאספות ההורים הם מגיעים באופן קבוע. [...] אחר הלימודים, לשמוע מהמורה את חוות דעתה

אימא שלי התקשרה כדי להתנצל וגם לקבל עדכון. הם גם מדברים [...] ובמקרה שלא הגיעה,

לפחות פעמיים יעם אחי הגדול, מה אני צריכה, או האם הציונים שלי טובים, ואחי מתקשר אלי

אותי בכל מיני דברים כדי בשבוע לבדוק מה קורה בבית ספר, איך אני מתקדמת. הוא מצ'פר

.[האח בעל משפחה ואינו גר באותו יישוב והוא עצמו התקדם ולמד]הערה: שאני אלמד ואצליח"

לעומת בני הנוער הלומדים, בני הנוער הנמצאים במצב של נשירה סמויה סיפרו על מידה שונה

של מעורבות בני משפחתם בבית הספר:

עורים. בשנה יעורים ולא מכין שיהייתי מגיע, לא נכנס לש שלא [...] תספהון )נ(: "אימא ידעה

הראשונה הייתה מגיעה לבית הספר המון, אבל בשנה השנייה כבר התייאשה. היא אמרה לי שלא

מתכוונת להגיע על כל שטות שאני עושה: 'אתה לומד בשבילך העיקר שאתה נמצא בבית הספר'

ך והייתה מגיעה המון לבית הספר. היא דיברה עם לפני שנתיים היא כן ניסתה לעזור, לתמו [...]

.המורים שהאשימו אותי, אבל היא כבר התייאשה"

תמונה דומה על היעדר מעורבות של בני המשפחה בתפקוד החינוכי של הנער/ה עולה מדבריהם

של בני הנוער המנותקים על העבר שלהם בבית הספר:

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

52

הספר, אבל אין להם מה לעשות. הם האשימו מולעלם )מ(: "ההורים ידעו על כל מה שקרה בבית

מודים יותר. בקושי יאותי. אני מרגיש שההורים כבר התייאשו ממני. הם לא האמינו שאני אחזור לל

.כבר תקופה שאף אחד בבית לא מדבר אתי, אבל לא רוצה לדבר על זה" [...] דיברו איתי

כה שהם מקבלים מהוריהם, לסיכום, מהראיונות עם בני הנוער משלוש הקבוצות על התמי

עולות תובנות באשר לקשר שבין תמיכה זו לנשירה סמויה. נראה שיש קשר בין דרגת התמיכה

של ההורים ובין נשירה. דפוס הקשר עם ההורים שתיארו בני הנוער הלומדים היה יחס של

לבית מעורבות בתהליך הלימודי ושל עידוד. תמיכת ההורים מלווה בעשייה פעילה, כמו הגעה

הספר ושיחות עם צוות ההוראה בעת הצורך. לעומת זאת, מדברי בני הנוער שבנשירה סמויה ניכר

כי למרות שהתפקוד הלימודי שלהם לקוי, וההורים, ובעיקר האם, מודעים למצבם, הם לא

מהות אלה שילדיהן לא ינשרו מהמסגרת החינוכית )ויהפכו ימנם, חשוב לאומסוגלים לשנותו. א

ם(, והן אף מעודדות אותם להישאר במערכת החינוך, גם אם אין תפקוד לימודי הולם, למנותקי

במערכת. םתושנועדה להשאיר אשלהן אך בדברי בני הנוער לא ניכרת כל מעורבות מעשית

בראיונות נמצא שלבני המשפחה ובפרט לאם, שמבינה את חשיבות הלימודים הפורמליים, אין

מקבלות תמיכה בנושא זה ם, והן אינן הכלים מתאימים להתמודד עם דפוסי ההתנהגות של ילדי

חוסר מעורבות של הצוות החינוכי. מדברי בני הנוער המנותקים עולה תמונה עגומה עוד יותרמ

המשפחה, תחושה של ויתור על הילד ותסכול מהמערכת, חוסר אמונה ביכולתם לשנות את מצד

המצב, המוביל גם לחוסר התעניינות ולחוסר מעורבות עד לנתק בין המשפחה לנער/ה בהיבטים

יומי תקין. מהקשורים לתפקוד יו

בת ה משפחתית כולל המשפחה המורחהנוער הלומדים שתיארו דפוס של תמיכ לעומת בני

אחים גדולים או דודים(, רוב הנושרים הסמויים ציינו שההורים מעורבים בבית הספר בעיקר כאשר )

פרוצדורליים או במענה להזמנה לשיחה בשל התנהגות בלתי עניינים סידור - הם נדרשים לכך

מנם מודעים לנעשה, אך והולמת של ילדיהם. הנושרים הסמויים ציינו גם שפעמים רבות ההורים א

בו ם מטילים את האחריות עליהם ואינם מסייעים להם. ניכר כאן דפוס של מעורבות חלקיתה

ההורים "נמצאים" שם, אך לא תמיד עוזרים באופן פעיל. ההורים מעבירים מסר סמוי של עידוד

ואכפתיות לילדיהם, גם אם הדבר לא בא לידי ביטוי בעזרה מעשית. המצב בקרב המנותקים קשה

-אי"ם ציינו שהוריהם התייאשו מהם ואינם מעורבים כלל בלימודיהם, ובעצם ברוב .אף יותר

והסירו מעצמם את האחריות על ילדיהם. ויתרו. הם "לימודיהם

יחס המערכת הבית ספרית ותחושת אפליה

בני הנוער נשאלו אם הם חשים באפליה של המורים כלפיהם. מניתוח התמות הנוגעות ליחס

עולה תפיסת אפליה מצד המערכת כלפי , בכלל והמורים בפרטהמערכת הבית ספרית

התלמידים.

נמצאו דפוסים בולטים של תפיסות של יחס שלילי מצד המורים כלפי בני הנוער כקבוצה )יוצאי

אתיופיה( ואפליה ברמה אישית בשל היותם יוצאי אתיופיה. ניתן היה לזהות דפוסים ייחודיים של

ם בכל אחת משלוש קבוצות המחקר. תפיסת יחס המערכת לתלמידי

בראיונות של בני נוער לומדים עולה תחושת אפליה אישית מועטה יחסית:

צלאצאו )ל(: "לא הרגשתי אפליה כלפיי כי אני אתיופי, אבל קיימת אפליה כלפי תלמידים יוצאי

תלמידים אתיופיה. חברים שלי סיפרו לי שהיא ]המורה[ תמיד צועקת עליהם, היא תמיד צועקת על

המורים חושבים שיהיה לי קשה, עד שבאמת [...] יוצאי אתיופיה. אני אישית לא מרגיש אפליה

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

53 רה תשע"ח 8הגי

רואים את הציון במבחן. אני מרגיש שיש כמה מורים שלא מאמינים שאני יכול לקבל ציון הכי

[ ...] גבוה." לשאלה האם הוא חושב שקיימת אפליה כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה, הוא ענה: "כן

דיברנו פעם בכיתה על המקצועות שרוצים ללמוד בעתיד. אני אמרתי שאני רוצה להיות רופא.

כולם אמרו: האם בכלל יש אתיופים רופאים? היה ויכוח מאוד רציני שאין בכלל. אמרתי להם

.שאחי לומד רפואה, אף אחד לא האמין כולל המורה"

:וס בולט יותר של אפליה ברמה האישיתבני הנוער הנושרים הסמויים מציגים בדבריהם דפ

אווקה )נ( מספר הן על אפליה קבוצתית והן על אפליה על רקע אישי: "המורים כולם גזענים,

תמיד חיפשו איפה להאשים את כול התלמידים האתיופים. יש להם רושם לא טוב על האתיופים.

פעמים היו מקרים שאם כולם אותו דבר. אחד עשה משהו, כולם לא בסדר. הרבה - מבחינתם

נגיד, רבו שני תלמידים, ישר מאשימים את האתיופים, גם בגלל שלהורים של הישראלים מפחדים

.[...] מהם, לא מזמינים את ההורים שלהם, רק את שלנו

בראיונות עם בני הנוער המנותקים, התפיסות של יחס מנוכר מצד המורים ושל אפליה על רקע

ולטות יותר וגורפות. כלומר, לתפיסתם, בעברם בבית הספר הם נתקלו קבוצתי ועל רקע אישי ב

:באפליה חמורה הן קבוצתית והן אישית מצד כל המערכת הבית ספרית

איון לאפליה אישית ולאפליה קבוצתית גם יחד: "המורים בבית הספר ימולעלם )מ( התייחס בר

באופן אישי חוויתי [...] תיופיםכולם גזענים. תמיד חיפשו איפה להאשים את כל התלמידים הא

אפליה מצד המורים. היה נגנב או נשבר משהו בבית הספר, תמיד חיפשו להאשים אותי. היה רעש

בגלל המורים הגעתי למה שהגעתי. כל הזמן היו נגדי, [....] בכיתה, תמיד היו אומרים שאני מפריע

כל המורים הם גזעניים, לא סובל אותם. אני מעדיף להיות בלי מסגרת [...] לא מאמינים בכלל

בשנה שעברה ]הערה: הנער למד בשנה שלפני הריאיון בבית ספר [ ...] מאשר עם מורים כאלה

ועבר ליחידה לקידום נוער[ הרגשתי יותר את האפליה מצד המורים. השנה אני ממנו רגיל, נשר

קורה בבית הספר שלא מקבלים אתיופים, שמעתי מה שקרה לא מרגיש, אבל בטח שיש. כל מה ש

בקרית מלאכי שלא מוכנים למכור דירות לאתיופים או להשכיר. אנשים גזענים ומגעילים. יש להם

.מזל שאני לא הייתי שם, הייתי הורג אותם"

חשוב לציין שלעומת המצב בבית הספר, בני הנוער המנותקים ציינו דפוס יחס שונה כלפיהם מצד

המערכת החינוכית ביחידות לקידום נוער שמטפלות בנוער מנותק. ביחידה לקידום נוער הם חוו

יחס חיובי ומכבד כלפיהם ברמה האישית מהמורים ומהמדריכים:

ר[ שתי מורות שבאמת אכפת להן, מאמינות ומשקיעות עד אווקה )מ(: "יש ]ביחידה לקידום נוע

פה היחס אחרת. יש המדריך שדואג לך. כל הזמן מתקשר, כל [...] שאתה מבין את החומר טוב

.כשאתה מגיע, מקבלים אותך בחיוך, בלי לשפוט אותך" [...] יום לפני השיעור

מדים עולה דפוס של לסיכום, באשר ליחס המערכת הבית ספרית, מדברי בני הנוער הלו

אפליה על רקע קבוצתי מצד המערכת, אם כי רובם ציינו שהם לא חוו אותה אישית. כמו כן עולה

מדבריהם דפוס המעיד על תחושות של אפליה על רקע אישי מצד המורים כלפיהם. עם זאת,

צלם לתפיסתם, לא כל המורים מפלים לרעה תלמידים ממוצא אתיופי. הם הבחינו בין מורים שא

איון יחוו אפליה אישית )אם כי לא במידה רבה( ובין מורים שאצלם לא חוו אפליה כזו, ואף ציינו בר

מורים שיחסם אליהם הוא יחס טוב.

לעומת בני הנוער הלומדים, מדברי בני הנוער שבנשירה סמויה עולה דפוס של אפליה על

שהם מביעים ובין הדפוס שמביעים רקע אישי, לצד אפליה על רקע קבוצתי. יש דמיון בין הדפוס

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

54

בני הנוער המנותקים. הם ציינו כי חוו תחושות קשות של גזענות, יחס משפיל ומפלה מצד המורים

לפני שהגיעו ליחידות לקידום נוער ושנאה כלפיהם מצד המערכת הבית ספרית, הן ברמה

עולות תחושות קשות של ומהם נאמרו במרירות ובכאב, הקבוצתית והן ברמה האישית. דבריהם

פי תפיסתם, המערכת הבית ספרית שופטת את -תסכול, ניכור כלפי בית הספר וחוסר שייכות. על

עליהם כיחידים. בני הנוער מתייחסת כל התלמידים ממוצא אתיופי כקבוצה אתנית אחת, ולא

אין לה המנותקים שרואיינו אף הדגישו יחס שלילי מצד המורים שתפסו אותם כקבוצה חלשה ש

סיכויי הצלחה, וחשו אפליה הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. לדבריהם של בני הנוער

פי -המנותקים, הסיבה לכך שהם מחוץ למערכת החינוך הפורמלית היא יחס המורים כלפיהם. על

תפיסתם, הם נדחו ממערכת החינוך בגלל האפליה והגזענות של הצוות החינוכי שלא גילה

יהם בשל היותם ממוצא אתיופי, אלא ביטא יחס מנוכר כלפיהם כקבוצה וכיחידים, אכפתיות כלפ

צמידים יחס שגרר נשירה וניתוק ממערכת החינוך הפורמלית. לטענתם, המורים "גזעניים", מ

אתיופים. –טיגמות, רואים בהם תלמידים "לא נורמטיביים", כל זאת בשל מוצאם האתני אליהם ס

ובכל מצב הם אלו שמואשמים בהפרת כללי כל הזמן אותם "יםמחפש"הם חשים שהמורים

ההתנהגות הנורמטיבית בכיתה.

של בני נוער ממוצא אתיופי הרשת החברתית

יים מתוך מטרה להבין את מגמת ההשתלבות או תבני הנוער נשאלו על קשריהם החבר

ההתבדלות שלהם ואת הקשר שבינה ובין נשירה.

להלן דוגמה לתשובה של אחד מבני הנוער הלומדים על נושא זה:

)ל(: "החבָרה שלי בנות אתיופיות. אחרי שעות הלימודים, אין לי מגע עם חברים ישראלים, רק ישי

בבית ספר, ורק עם כמה בודדים. כי לישראלים קשה להתחבר. אני לא מרגישה בנוח להיות

תם".יא

ים עולה דפוס דומה, אך מלווה ברגשות שונים: מהראיונות עם הנושרים הסמוי

אלימות )נ(: "החברות שלי הן כולן מהשכונה שלי, אתיופיות. אין לי בכלל חברות לא אתיופיות

אלא, אם אין ברירה, בכיתה או בטיול שנתי, כשאין בנות אתיופיות. אני לא מרגישה בנוח עם [...]

לי עם החברות מהעדה, הן מבינות אותי ואני מבינה הבנות הלא אתיופיות, לא סומכת עליהן. כיף

אותן".

גם הקשרים בפייסבוק הם בעיקר עם בני העדה, כפי שמציינת טגסיט )נ(: "כמובן, הם אתיופים

יש לי מעט מאוד חברים ישראלים, בעיקר [...] מהשכונה, וגם מכל הארץ. אבל כולם אתיופים

בהפסקות, אני תמיד מחפשת את החברות שלי בבית ספר שאני נמצאת בו. בכיתה, אפילו

.האתיופיות"

ל הלומדים או יים שלהם שונים מאלו שתדבריהם של בני הנוער המנותקים על הקשרים החבר

:של הנושרים הסמויים

דסלאי )מ(: "החברים שלי הם בני נוער אתיופים. אני לא מרגיש בנוח עם חברים ישראלים, לא

ישראלים. עם האתיופים אני מרגיש שמבינים נוח ובטוח, אני הכי מבסוט מנסה ליצור קשרים עם

.תם"ילהיות א

גם זאת ויים עם בני נוער שאינם ממוצא אתיופי, תלסיכום, ללומדים היו מעט קשרים חבר

רק בשעות הלימודים. לעומתם, הנושרים הסמויים, הדגישו דווקא את הניכור מהם, את החשדנות

כונות ההדדית לקשר. קבוצת החברים הקרובה והמסגרת החברתית כלפיהם ואת חוסר הנ

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

55 רה תשע"ח 8הגי

המשמעותית שלהם מורכבת מחברים ממוצא אתיופי בלבד, הן במשך היום בבית הספר והן

בבילוי בשכונה. אפילו החברים הווירטואליים בפייסבוק הם מבני העדה. הנושרים הסמויים

חושתם גם הישראלים הוותיקים חשים כך. הם חשים שונים מהישראלים הוותיקים, ולתמדווחים ש

הם לא סומכים על הישראלים, לא מבקרים בבתיהם ולא מארחים אותם. רובם ציינו שמקורה של

לתת או לא רצו העדפה זו ביכולת להתחבר וליצור קשר קרוב עם מישהו דומה, אך הם לא יכלו

הסבר מעמיק יותר להתבדלות.

יים שכמעט אינו כולל מי שאינו ממוצא תפוס קשרים חברבני נוער המנותקים מתאפיינים בד

תים אף כלפי חבריהם מאותו מוצא. תחושות יאתיופי. גם מדבריהם עולה תחושת חשדנות, לע

אלה גורמות לנתק בינם ובין הישראלים וגורמות להם להסתגר בחברתם של בני אותו המוצא,

מעגל החברתי שלהם.הולא לנסות להרחיב את

הקשר בין נשירה לרשת החברתית של בני הנוער, עלה גם הנושא של בילוי שעות תוך בדיקת

מנם נושא זה לא נבדק מלכתחילה, ולכן אין הוא מוזכר ברקע התאורטי, אך הוא ופנאי. א

כפי שהוא עלה בשיחות עם בני הנוער והרלוונטיות לתופעה ,דון כאן בשל חשיבותוימוצג ונ

הנחקרת.

דיווחו על פעילויות פנאי נורמטיביות בעיקרן:בני הנוער הלומדים

מסגנאוו )ל(: "חוזר מבית הספר, רוב הזמן אני מתיישב מול המחשב לכמה שעות, קובע עם חברים

לשחק כדורגל או יורדים למטה או שהולכים לאחד הבתים של החברים ומעבירים את הזמן עד

ה בטלוויזיה והולך לישון עם ספר".שבע שמונה, חוזר הביתה, מתקלח, אוכל ארוחת ערב, צופ

בניגוד ללומדים, הנושרים הסמויים תיארו דפוסי בילוי המתאפיינים בהתנהגויות לא נורמטיביות:

פלגוו )נ(: "אני אוהבת לשמוע מוסיקה אמהרית, אנגלית, מזרחית. אני עובדת שלוש פעמים

קפה ]אימא, לשתות בונה בשבוע אחר הלימודים. בימים שאני בבית, אני אוהבת לשבת עם

. בשעות הערב אנחנו החברות אוהבות לשתות משקאות חריפים. אפשר לומר לפחות [אתיופי

אני שותה עד שאני משתכרת, זה כיף מרגישים [...] שלוש פעמים בשבוע. בסוף שבוע יותר גרוע

לבית משוחררים מהכול. שוכחים מכל הבלגן. לפעמים אני חוזרת מאוחר ולא הולכת בבוקר

או שאני באה מאוחר". [...] הספר

בני הנוער המנותקים תיארו דפוסי פנאי ובילוי דומים לאלו של הנושרים הסמויים:

מולעלם )מ(: "אני קם לקראת הצהרים, בודק אם ההורים צריכים עזרה ממני, ואם לא, הולך עם

שמים מוסיקה, [...] קרלפנות בו 3:00החברים, סתם יושבים ליד אחד הבניינים בערך עד שעה

לפעמים אני גם משתכר ואז חוזר הביתה לישון עד הצהריים". [...] בירות, צחוקים

קווי הדמיון שבין הרגלי הבילוי של בני הנוער המנותקים הבחין באפשר בנקל ללסיכום,

לאלה של הנושרים הסמויים. רוב המנותקים סיפרו על מסיבות במועדונים ועל בילויים עד שעות

מאוחרות בסופי שבוע, אך גם באמצע השבוע, בילויים המלווים בהתנהגויות סיכון של עישון

ריעות לסביבה שבה הם נמצאים )כגון, מוסיקה ושתייה עד כדי שכרות, ואף בהתנהגויות שמפ

קולנית בשעות הלילה מתחת לבתי מגורים(. לדבריהם של בני הנוער, השכרות מקנה להם ביטחון

עצמי ומשכיחה צרות, והיא סממן למקובלות: "להיות גבר" או "להיות "יפה". הנושרים הסמויים

בבית הספר )איחורים ואף היעדרויות מודים שדפוסי הבילוי שלהם גורמים להם לתפקוד לקוי

בבוקר שלאחר הבילוי(. מדברי המנותקים עולה התחושה שהרגלי החיים ודפוסי הבילוי שלהם

אינם מאפשרים להם מחויבויות למסגרת מקובלת של לימודים או של עבודה. לעומת זאת, בני

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

56

חברים בשעות סבירות, הנוער הלומדים דיווחו על דפוסי בילוי נורמטיביים שכללו פגישות עם

גלישה באינטרנט או קריאת ספרים, דפוסי בילוי שאינם מפריעים, ואולי אף מעודדים, פעילות

לימודית תקנית.

מסקנותודיון

על צעירים מהגרים בכלל ו ם שלהסתגלותעל מחקר זה תורם נדבך נוסף לדיון המורכב

צעירים מהגרים יוצאי אתיופיה בישראל בפרט. המחקר מתמקד במטלה המרכזית הסתגלותם של

,Vedder & Horenczyk) של הסתגלות מתבגרים במערכת החינוך, דהיינו הסתגלות בית ספרית

2006).

המחקר ובתובנות שיתרמו להבנה של נשירה ם המרכזיים של בסעיף זה נדון בממצאי

יוצאי אתיופיה בפרט, וכן בדפוסים המובחנים בין שלוש מתבגריםבכלל, ושל נשירה בקרב

לומדים, נושרים סמויים ומנותקים. - קבוצות המחקר

מהממצאים על התמיכה שמקבלים בני הנוער מהוריהם, עולות תובנות באשר לקשר שבין

בספרות הנוגעת לבני נוער ממוצא אתיופי דווח כי הם חווים חוסר תמיכה זו לנשירה הסמויה.

מיכה מהמערכת, וכי הסביבה המשפחתית לא תמיד מספקת להם תמיכה מתאימה. הורים יוצאי ת

ילהתערב בשיקול יןא ,פי תפיסתם התרבותית-אתיופיה נמנעים ממעורבות גלויה מפני שעל

המורה מתוך כבוד אליו ואמון בו ובסמכותו. לתפיסתם, האחריות לחינוך הילדים בבית הספר

(. הסבר אפשרי 2004לוונטל, יורק ורונאל, -דוד, חסקי-לא על המורה )בןאינה מוטלת עליהם, א

נוסף לחוסר מעורבותם של ההורים הוא שהם אינם מבינים את כללי החינוך בישראל ולפי

איציקסון, הירשפלד, הנגבי-; מינוצ'ין1989תפיסתם אין ביכולתם לתרום )בודובסקי, דוד וערן,

(. מעניין לציין שבאתיופיה ההורים היו מעורבים בחינוך ילדיהם 2007; סבר, 1997קריסלובסקי, ו

(, אך העלייה לישראל העמידה אותם מול 1997איציקסטו ועמיתים, -במידות שונות )מינוצ'ין

.(1992עזר, -מערכת שונה של ערכים ושל תפיסות חינוכיות, וגרמה לשינויים חדים בתפקידיהם )בן

סים כחסרים את הידע הרלבנטי לחינוך וכמי שמתנעריםבמערכת החינוך הישראלית הם נתפ

חשוב להבין שחוסר המעורבות הגלויה של אך ,מאחריות לחינוך ילדיהם ומעבירים אותה למורה

ההורים היא לא ביטוי לחוסר אכפתיות ולהתנערות מאחריות, אלא ביטוי לחוסר התאמה תרבותית

,מהות יוצאות אתיופיהישא ו( מצא2011) ורוזנטל, סבר אונגרשולקשיי הסתגלות. מעניין לציין

כםבגן הילדים. הן רואות את עצמן אחראיות לחינו ןעורבות בחינוך ילדיה, מצעירות ומבוגרות

אם כן, "שותפות" באחריות לחינוך הילדים ולא אחראיות הבלעדיות לחינוכם. ואכןורואות בגננות

הוריות עשויות להיות המרכיב המכריע ביותר של , ציפיות (Jeynes, 2005, 2007) לפי ג'יינס

מעורבות הורים. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שלציפיות יש השפעה מחלחלת ועקבית לאורך

שנות גידול של הילד.

למרות הדיווחים של בני הנוער בשלוש קבוצות המחקר על כך שיחס המערכת והמורים

אודות של אפליה, זוהו דפוסים שונים של תפיסות כלפי בני הנוער ממוצא אתיופי משולב בתפיסות

קבוצות. בני הנוער שבנשירה סמויה דיווחו על חוויות של אפליה האפליה בקרב בני הנוער משלוש

ברמה אישית שחוו במערכת החינוך, והרבו לספר על חוויות של אפליה ברמה קבוצתית שהיו

הנוער המנותקים סיפרו על יחס מנוכר בעברם פוגעניות ומשפילות עקב היותם יוצאי אתיופיה. בני

בבית הספר, שבו נתקלו באפליה חמורה הן קבוצתית והן אישית מצד כל המערכת הבית ספרית.

זאת בשונה מהיחס החיובי והמכבד כלפיהם מצד המערכת החינוכית ביחידות לקידום נוער

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

57 רה תשע"ח 8הגי

תפיסת אפליה ברמה אישית שמטפלות בנוער מנותק. בדברי בני הנוער הלומדים נמצא שוני בין

ובין תפיסת אפליה ברמה הקבוצתית. למרות שרובם ציינו שקיימת אפליה על רקע קבוצתי מצד

המורים כלפי תלמידים ממוצא אתיופי, רובם ציינו שהם לא חוו אותה באופן אישי. כמו כן,

לדבריהם, דפוס האפליה האישית בא לידי ביטוי רק אצל מורים בודדים.

נמצאים עדיין במערכת החינוכית סמויים, שכאמוריים, הנושרים התשרים חברבאשר לק

הפורמלית, לא ציינו בחיוב קשרים עם חברים שאינם ממוצא אתיופי, והדגישו דווקא את הניכור

ואת החשדנות כלפיהם וכן את חוסר הנכונות ההדדית לקשר כזה. קבוצת החברים הקרובה

והמסגרת החברתית המשמעותית שלהם כוללת חברים ממוצא אתיופי בלבד.

דה מוקצנת יותר, המנותקים ציינו שאין להם כמעט בדומה לנושרים הסמויים, אם כי במי

התנהגויות גובלות בחברים שאינם ממוצא אתיופי. גם בתיאור פעילויות הפנאי שלהם )שבחלקן

סיכון(, נמצא שהן התבצעו בחברת חברים ממוצא אתיופי בלבד. הם הדגישו את חוסר הרצון

קשרים עם חברים מאותו בנוחות להתחבר עם חברים שאינם ממוצא אתיופי, לעומת תחושת ני

תים אף כלפי חבריהם הנוכחיים ימוצא. גם מדבריהם עולה תחושת חשדנות כלפי הישראלים, ולע

יים שמצביעים על יותר ת. לעומת שתי קבוצות אלו, הלומדים ציינו קשרים חברקבוצת המוצאמ

ם.פתיחות כלפי בני נוער שאינם ממוצא אתיופי, בעיקר במהלך שעות הלימודי

םההסבר של הנושרים הסמויים לחוסר הקשר עם חברים ישראלים התבסס על הבדלי

חוסר אמון. ממצאים ניכור ווהדגשת השונות בינם ובין ישראלים ותיקים. בדבריהם ניכרו יםתרבותי

אלה תומכים בממצאי מחקרים אחרים בקרב עולים מאתיופיה ועולים מחבר העמים )למשל,

פישמן, ;2012סטרבצ'ינסקי עמיאל, לוי וקונסטנטינוב, -כאהן; 2003, המבורגר-אדלשטיין ובר

; שטרית, 2011; שבתאי ויבלברג, 2001; שבתאי, 1996; ריץ', 2003איזיקוביץ, מש, תורג'מן ומימון,

2006 ;Slonim-Nevo & Sharaga, 1997; Vega, Khoury, Zimmerman, Gil & Warheit, 1995 ,)

קשרים מוגבלת של קבוצות אתניות של מהגרים עם חברים מהחברההמצביעים על מערכת

הקולטת לעומת קשרים מרובים עם חברים מאותו מוצא.

לפי ממצאי המחקר הנוכחי, התלמידים הלומדים דיווחו על יותר קשרים עם חברים

ים ישראלים רהנושרים הסמויים והמנותקים דיווחו על פחות קשרים עם חב ואילוישראלים ותיקים,

ותיקים ועל קשרים כמעט בלעדיים עם חברים מקבוצת המוצא שלהם. אם כן, ייתכן שהרשת

החברתית הרחבה יותר של הנושרים הסמויים עם חברים ישראלים ותיקים )לעומת הנושרים(, היא

אחת הסיבות להיותם עדיין במערכת ולאי נשירתם ממנה. חיזוק להסבר זה ניתן למצוא גם אצל

(, שמצא כי רשת חברתית הכוללת גם חברים ישראלים ולא רק חברים מבני העדה, 2006ית )שטר

מדרבנת להצלחה ומצמצמת נשירה מן המערכת.

ות עיוניות ויישומיות והמלצות למחקרי המשך מסקנ

ממצאי מחקר זה עשויים לתרום משמעותית להבנת האפיונים והגורמים של נשירה סמויה

במיוחד בקרב עולים ממוצא אתיופי בישראל. הגדרת קבוצת בני הנוער ממערכת החינוך,

בני נוער קבוצת במאפייניה מ תשבנשירה סמויה כקבוצה ייחודית בעלת מאפיינים משלה, הנבדל

מנותקים, מהווה תרומה עיונית לידע בתחום. הלומדים ומבני נוער ה

ואישית מצד מערכת בית על דפוסים של תפיסת אפליה קבוצתית מצביעיםממצאי המחקר

הספר בכלל, ומצד המורים בפרט, וכן על רמות שונות של ביצוע מטלות בית ספריות והיעדרויות

מבית הספר. בעקבות כך, מן הראוי שמערכת החינוך הפורמלית תעודד פעילות יזומה בקרב

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

58

מנם והם. אמורים לבחינת עמדותיהם כלפי בני נוער ממוצא אתיופי ולהפחתת סטריאוטיפים עלי

הן מבחינת היקף הנושאים שבהן הן עוסקות אין בכך די כניות העוסקות בכך, אך וקיימות מספר ת

והן מבחינת היקף מספר המשתתפים בהן. כמו כן, חשוב שהשתלמויות בנושאים אלה יתקיימו

ם עיסוק בתרבות האתיופית ובקודי ייכללושתלמויות אלו בהחשוב ש .בתדירות גבוהה ולאורך זמן

התרבותיים של העדה.

למחקר הנוכחי תרומה חשובה נוספת בהבחנה שבין מערכת התמיכה הבית ספרית ובין

מערכת התמיכה המשפחתית. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות הגבוהה יחסית של תמיכה

מצד המשפחה, ובפרט מצד ההורים, בהשארתם של תלמידים נושרים סמויים במערכת החינוך

גלויה. כנראה שההשפעה של עידוד מצד הורים מפצה על היעדר תמיכה השירה ובהפחתת הנ

ם של בני המצד מורים. מכאן נגזרת תרומה מעשית נוספת של המחקר, ולפיה יש לערב את הורי

ם, ולשתף אותם בהחלטות יהבפרט בוועדות העוסקות בעניינבני נוער עולים נוער בכלל ושל

מפגשים בין ההורים הוותיקים ובין ההורים העולים, שכן מפגשים הקשורות לילדיהם. מומלץ ליזום

אלה יכולים לזמן דיאלוג והיכרות הדדית היכולים לתרום לשילוב ההורים החדשים בחברה. אם

כניות התערבות שבהן מנחים דוברי וחשוב אפוא לפתח ת יש צורך, מומלץ להיעזר במתורגמנים.

בלימודים של ילדיהם, להגברת םלים להגברת מעורבותאמהרית יקנו להורים יוצאי אתיופיה כ

העידוד והתמיכה שלהם בילדיהם ולפיתוח ציפיות חיוביות מהם.

במחקר נמצא דפוס ולפיו בני הנוער ממוצא אתיופי נוטים להתחבר עם בני נוער מאותה

רד כניות והמסגרות שמשוקבוצת מוצא, וממעטים לקיים קשרים עם ישראלים ותיקים. רוב הת

כניות לפיתוח מנהיגות וחוגי והחינוך מפעיל במסגרת החינוך הלא פורמלי, כגון תנועות נוער, ת

כניות שמפעילים משרדי ממשלה אחרים, כגון שיקום שכונות של משרד והעשרה במתנ"סים, וכן ת

קהילתית הומוגנית מבחינת משתתפיה, כלומר, על טהרת יוצאי -הקליטה, מכוונות לפעילות תוך

כניות שמטרתן שילוב של יוצאי אתיופיה עם ישראלים ותיקים. ממצאי וופיה. אין כמעט תאתי

אשר כניות התערבות הטרוגניות מבחינת משתתפיהן והמחקר מצביעים על החשיבות של פיתוח ת

תרבותיות במטרה לפתח אצל התלמידים תחושת אמפתיה כלפי השונה -בחינוך לרבתעסוקנה

התרבותית של כל יחיד ויחיד. מגע כזה עשוי גם להפחית את תחושת תוך שמירה על הייחודיות

קבוצתיים. -הזרות והניכור של מתבגרים יוצאי אתיופיה ולעודד אותם ליצור קשרים חברתיים בין

חשובות, כגון מנהיגים קהילתיים, מנהלים, מורים והורים, עשויה יותתמיכה של דמויות סמכות

קבוצתי. -ביןלהעצים את ההשפעות של המגע ה

מחקר זה מהווה רק צעד ראשון לקראת הבנה מקיפה של תופעת הנשירה בכלל, ובמיוחד

הנשירה הסמויה. להלן כמה כיוונים למחקרי המשך העשויים להרחיב ולהעמיק את ההבנה

בסוגיה זו. לאור הממצאים שהתקבלו במחקרנו בקשר למתבגרים ממוצא אתיופי, מומלץ לחקור

וט אחרות, כגון עולים מברית המועצות לשעבר ותלמידים מהמגזר הערבי. כמו כן, גם קבוצות מיע

מומלץ להרחיב את טווח הגילאים של אוכלוסיית המחקר, ולחקור את התופעה כבר בחטיבות

עשה בגיל מוקדם יותר, קיים סיכוי טוב יותר ייון שככל שזיהוי הנשירה הסמויה הביניים, זאת מכיו

. פועל של התלמידיםתם בנשיראת למנוע

לחקור גם את ההיבטים הסמויים של חשוב ( Jeynes, 2005, 2007) לאור ממצאיו של ג'יינס

הסבר מעמיק להבדליםתיתן מעורבות הורית, כגון ציפיות הורים מילדיהם, שכן ייתכן שבדיקה כזו

בהתנהגות האקדמית ובנשירה של בני נוער. ואכן במחקר הנוכחי, שבו לא נבדקו ציפיות של

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

59 רה תשע"ח 8הגי

הורים והתקשורת שלהם עם ילדיהם, לא נמצאו הבדלים בין שלוש קבוצות המחקר במדד

מעורבות הורים.

מקורותרשימת

שמחוץ למסגרות ועדה לאלטרנטיבות חינוכיות וטיפוליות לבני נוער ודו"ח ה(. 1980, ח' )אדלר

. ירושלים: משרד החינוך והתרבות.הלימוד וההכשרה

עבודה יה חברתית בקרב יוצאי אתיופיה בישראל.ידפוסי עבריינות וסט(. 2000אדלשטיין, א' )

דוקטור. ירושלים: האוניברסיטה העברית.תואר לקבלת

אקטיביים בקרב בני נוער -פסיכודפוסי השימוש בחומרים (. 2003המבורגר, ר' )-ובר , א'אדלשטיין

ירושלים: הרשות למלחמה בסמים והאוניברסיטה העברית. יוצאי אתיופיה בישראל.

מהות עולות ימעורבותן של א: "שלוש שקיות צ'יפס גדולות"(. 2011אונגר, ל', סבר, ר', ורוזנטל, מ' )

רה מרובת הרצאה בכנס "חינוך בחב מאתיופיה בחינוך ילדיהן בגן הילדים הישראלי.

תרבויות", באר שבע: מכללת קיי.

ישראל: הוראה ולמידה. בתוך א' עמיר, א' זהבי ור' פרגאי -(. צעירי ביתא1997אלבוים, א' ) שורש אחד וענפים רבים: סיפורי קליטתם של בני נוער מאתיופיה בעלית הנוער)עורכים(.

(. ירושלים: מאגנס.187-172)עמ'

ירושלים: מנהגים ותרבות: השלכות לפיתוח קשר מקצועי.(. 1989) 'וערן, י ד', דוד, י' ,בודובסקי

לתיים.יאסי, משאבים קה

במבו": כיצד יהודי הופך שחור אתיופיה בארץ -ביל-כושי סמבו, "ביל(. 2005אליעזר, א' )-בן

ליר.-ירושלים: מכון וןמובטחת.

ההתנדבות עובדת: ממצאי מחקר על (. 2004לוונטל, ג', יורק, א' ורונאל, א' )-דוד, ב', חסקי-בן

. המוסד לביטוח לאומי עוץ לנוער "הפוך על הפוך"ימתנדבים והתנדבות במרכזי מידע וי

אביב. נדלה -תחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער באוניברסיטת תל-והמרכז הבין

/http://www.elem.org.il/lm/files/articlefile_1127047849766.pdf :עלםעמותת מאתר

-. בן1977-1985כמו אור בכד: עלייתם וקליטתם של יהודי אתיופיה בישראל (. 1992בן עזר, ג' )

שמן: מודן.

הסתגלות התלמידים העולים מאתיופיה למסגרת (. 1987ביץ, ת' ושפטיה, ל' )קוק, פ', הור-גולן

. ירושלים: המכון לחקר טיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית.בית הספר

content/uploads/2013/04-http://www.elem.org.il/wp(. 2012עלם )השנתי של עמותת דו"ח ה

ירושלים. .2012שנתון סטטיסטי לישראל (. 2012המרכזית לסטטיסטיקה ) הלשכה

ירושלים. .2015שנתון סטטיסטי לישראל (. 2015המרכזית לסטטיסטיקה ) הלשכה

, תפיסות אפליה נתפסת(. מתבגרים יוצאי אתיופיה במעבר בין תרבותי: 2015ו' ), מנגסטו-וורקו

ירושלים: . עבודה לקבלת תואר דוקטור. תמיכה מהסביבה ונשירה ממערכת החינוך

העברית. האוניברסיטה

פסיכולוגיים לבין אינטראקציה חינוכית -הקשר שבין משתנים סוציו(. 2005אביעד, י' )-וילצ'ק

אילן.-רמת גן: אוניברסיטת בר נורמטיבית בקרב עולי אתיופיה ועולי חבר העמים.

.2002יולי 2 ידיעות אחרונות,(. תלמידים אתיופים? יש לי יותר מדי. 2002חדד, ת' )-טרבלסי

.הוצאה פרטיתאביב: -תל. הדרך לירושלים. (1993, ש' )יולמה

-וברית בני נוער יוצאי אתיופיה(. 2012סטרבצ'נסקי, פ', עמיאל, ש', לוי, ש' וקונסטנטינוב, ו' )-כאהן

מכון ברוקדייל, –ג'וינט–ירושלים: מאיירס דמיון ושוני. –המועצות לשעבר: עולים ובני עולים

מרכז אנגלברג לילדים ונוער.ו

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

60

הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני (. 2001פרנקוביץ, ש' וריינפלד, ת' )-נבות, מ', אלנבוגן-כהן

מכון ברוקדייל. -. ירושלים: הכנסת וג'וינטנוער

כי לכל ילד התוכנית הלאומית לחינוך:(. 2005המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל )כוח

האגף לחינוך ממלכתי דתי.ירושלים: משרד החינוך, מגיע יותר.

שילוב או בידול? סטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה אקדמית לחינוך:(. 2012' )ד לרון,' ול לב ארי,

. 153-128 ,1, הגירה

. 17-8, 10מניתוק לשילוב, (. נוער בסיכון: התופעה בפרספקטיבה. 2000להב, ח' )

תפקידים משפחתיים אצל (.1997קריסלובסקי, ד' )ו איציקסון, ש', הירשפלד, ר', הנגבי, ר'-מינוצ'ין

שורש אחד (,ור' פראגי )עורכים א' עמיר, א' זהבי: בתוך שינוי והתמודדות. –עולי אתיופיה

(. ירושלים: 98-67)עמ' ית הנועריוענפים רבים: סיפורי קליטתם של בני נוער מאתיופיה בעל

האוניברסיטה העברית.ו מאגנס

ירושלים: המרכז לחקר המדיניות טת עלייה.ינושרי ההשכלה בישראל בזיקה לקל (.2002סבר, ר' )

החברתית בישראל.

. ירושלים: שתיל.יופית בישראל: תמונת מצבדו"ח נוער העדה האת(. 2007סבר, ר' )

.30.6.2002, הארץ(. ביה"ס דחה תלמיד בנימוק: יש לי יותר מדי אתיופים. 2002סער, ר' )

השפעות ההסתגלות התרבותית (. 2003פישמן, ג', איזיקוביץ, צ', מש, ג', תורג'מן, ח' ומימון ד' )

מהגרים מברית המועצות לשעבר והחברתית על התנהגויות עברייניות של בני נוער

. חיפה: אוניברסיטת חיפה.בגרמניה ובישראל: ממצאים ראשוניים

אביב: מסדה.-. תלהמחקר האיכותי בהוראה ולמידה(. 1990בן יהושע, נ' )-צבר

. ירושלים: הכנסת, מרכזהחינוך במערכת אתיופיה יוצאי השתלבות(. 2011דבידוביץ', פ' )-קוך

והמידע. המחקר

מורשתנו, (. המצב החברתי של תלמידים עולים מחבר העמים בבית הספר בישראל. 1996ריץ', י' )

.260-253 ,י

אביב: -. תלבין רגאי לראפ: אתגר ההשתייכות של נוער יוצא אתיופיה בישראל(. 2001שבתאי, מ' )

צ'ריקובר.

סיכום ממצאי הלמידה הממוקדת של בני נוער יוצאי אתיופיה (. 2011שבתאי, מ' ויבלברג, י' )

ירושלים: הרשות המשתתפים בפעילויות הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.

הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

תהליכי תירבות והסתגלות ללימודים ולחברה של מתבגרים יוצאי אתיופיה (. 2006שטרית, א' )

אילן.-רמת גן: אוניברסיטת ברעבודה לקבלת תואר דוקטור. בכפרי הנוער הממ"ד.

אביב: רמות.-תל תיאוריה ויישום. –המנסות לגעת: מחקר איכותני מילים(. 2003שקדי, א' )

Aboud, F.E., & Amato, M. (2001). Developmental and socialization influences on intergroup

bias. In: S.L. Gaertner (Ed.), Blackwell handbook of social psychology: Intergroup

processes (pp. 65–88). Malden, MA: Blackwell.

Alfaro, E.A., Umaña-Taylor, A.J., Gonzales-Backen, M., Bámaca, M.Y., & Zeiders, K. (2009).

Discrimination, academic motivation, and academic success among Latino adolescents.

Journal of Adolescence, 32, 941-962.

Aloise-Young, P.A., & Chavez, E.L. (2002). Not all school dropouts are the same: Ethnic

difference in the relation between reasons school and adolescent substance use.

Psychology in the Schools, 39, 539-547.

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

61 רה תשע"ח 8הגי

Audas, R., & Willms, J.D. (2001). Engagement and dropping out of school: A life-course

perspective. Hull, QC, Canada: Applied Research Branch, Strategic Policy, Human

Resources Development Canada.

Barnes, G.M., Reifman, A.S., Farrell, M.P., & Dintcheff, B.A. (2000). The effects of parenting

on the development of adolescent alcohol misuse: A six-wave latent growth model.

Journal of Marriage and Family, 62(1), 175-186.

Beauvais, F., Chavez, E.L., Oetting, E.R., Deffenbacher, J.L., & Cornell G.R. (1996). Drug use,

violence, and victimization among White American, Mexican American, and American

Indian dropouts: Students with academic problems and students in good academic

standing. Journal of Counseling Psychology, 43, 292-299.

Ben-David, A., & Tirosh Ben-Ari, A.T. (1997). The experience of being different: Black Jews in

Isreal. Journal of Black Studies, 27, 510-528.

Bond, L., Butler, H., Thomas, L., Carlin, J., Glover, S., Bowes, G. et al., (2007). Social and

school connectedness in early secondary school as predictor of late teenage substance

use, mental health, and academic outcomes. Journal of Adolescent Health, 40(4), 357.

Chatterji, P., & DeSimone, J. (2005). Adolescent drinking and high school dropout. National

Bureau of Economic Research, Inc, NBER Working Papers: 11337.

Chavous, T.M., Harris, A., Rivas, D., Helaire, L., & Green, L. (2004). Racial stereotypes and

gender in context: An examination of African American college student adjustment. Sex

Roles, 51, 1–16.

Chryssochoou, X. (2004). Cultural diversity: Its social psychology. Malden, Mass: Blackwell.

Cook, P.J., & Hutchinson, R. (2006). Smoke signals: Adolescent smoking and school

continuation. National Bureau of Economic Research (NBER) Working Paper, No. 12472.

DeGarmo, D.S., & Martinez, C.R., Jr. (2006). A culturally informed model of academic wellbeing

for Latino youth: The importance of discriminatory experiences and social support.

Family Relations, 55, 267-278.

Dick, D.M., Viken, R., Purcell, S., Kaprio, J., Pulkkinen, L., & Rose, R.J. (2007). Parental

monitoring moderates the importance of genetic and environmental influences on

adolescent smoking. Journal of Abnormal Psychology, 116(1), 213-218.

Dupper, D.R. (1993). Preventing school dropouts: Guidelines for school social work practice.

Social Work in Education, 15(3), 141-149.

Franklin, C., McNeil, J.S., & Wright, R. (1991). The effectiveness of social work in an alternative

school for high school dropouts. Social Work with Groups, 14(2), 59-73.

Fredricks, J.A., Blumenfeld, P.C., & Paris, A.H. (2004). School engagement: Potential of the

concept, state of the evidence. Review of Educational Research, 74(1), 59-109.

Ge, X., Natsuaki, M.N., & Conger, R.D. (2006). Trajectories of depressive symptoms and

stressful life events among male and female adolescents in divorced and non-divorced

families. Development and Psychopathology, 18, 253-273.

Haan, N. (2006). Problem behavior as growth in adolescents. PsyCRITIQUES, 2006. Originally

Published in Contemporary Psychology: APA Review of Books, 1978, 23(11), 925-926.

Hetherington, E.M. (2003). Should we stay together for the sake of children? In: E.M.

Hetherington (Ed.), Coping with divorce, single parenting and remarriage: A risk and

resiliency perspective (pp. 93-116). Mahwah ,NJ: Erlbaum.

רה ורקו | תשע"ח 8הגי ו וביט ק-ו גבי הורנצ' ו מנגסטו

62

Hodson, G., & Esses, V.M. (2002). Distancing oneself from negative attributes and the

discrimination discrepancy. Journal of Experimental Social Psychology, 38, 500-507.

Jasinskaja-Lahti, I., & Liebkind, K. (2001). Perceived discrimination and psychological

adjustment among Russian-speaking immigrant adolescents in Finland. International

Journal of Psychology, 36(3), 174-185.

Jeynes, W. (2005). A meta-analysis on the relation of parental involvement to urban elementary

school student academic achievement. Urban Education, 40, 237–269.

Jeynes, W. (2007). The relationship between parental involvement and urban secondary school

student academic achievement: A meta-analysis. Urban Education, 42(1), 82-110.

Lamb, S., & Markussen, E. (2011). School dropout and completion: An international

perspective. In: S. Lamb, A. Markussen, R. Teese, N. Sandberg & J. Polesel (Eds.), School

Dropout and completion: International comparative studies in theory and practice (pp.

1-21). Dordrecht, Heidelberg, London, New York: Springer.

Lamb, S., Markussen, A., Teese, R., Sandberg, N., & Polesel, J. (Eds.). (2011). School dropout

and completion: International comparative studies in theory and practice. Dordrecht:

Springer.

Liebkind, K., Lahti, I., & Solheim, E. (2004). Cultural identity, perceived discrimination and

parental support as determinants of immigrant`s school adjustment: Vietnamese youth

in Finland. Journal of Adolescent Research, 19(6), 635-656.

Newman, S. (1985). Ethiopian Jewish absorption and the Israeli response: A two way process.

Israel Social Science Journal, 3(1-2), 104-111.

Otten, R., Harakeh, Z., Vermulst, A.A., Van den Eijnden, R., & Engels, R. (2007). Frequency

cognitions and smoking onset. Psychology of Addictive Behaviors , 21(1), 1-12.

Parker, J.D.A., & Endler, N.S. (1996). Coping and defense: A historical overview. In: M. Zeidner

& N.S. Endler (Eds.), Handbook of coping: Theory, research, applications (pp. 3-23).

New York: Wiley .

Rosenblum, S., Goldblatt, H., & Moin, V. (2008). The hidden dropout phenomenon among

immigrant high-school students: The case of Ethiopian adolescents in Israel – A pilot

study. School Psychology International, 29(1), 105-127.

Ruggiero, K.M. (1999). The personal/group discrimination discrepancy: Extending Allport’s

analysis of targets. Journal of Social Issues, 55, 519–536.

Rumberger, R.W. (2004). Why students drop out of school? In: G. Orefield, (Ed.), Dropouts in

America: Confronting the graduation rate crisis (pp. 131-155). Cambridge MA: Harvard

Education Press.

Sam, D.L., & Virta, E. (2003). Intergenerational value discrepancies in immigrant and domestic

families and their impact on the psychological adaptation. Journal of Adolescence, 26,

213-231.

Simons-Morton, B., Chen, R., Abroms, L, & Haynie, D.L. (2004). Latent growth curve analyses

of peer and parent influences on smoking progression among early adolescents. Health

Psychology, 23(6), 612-621.

Slonim-Nevo, V., & Sharaga, Y. (1997). Attitudes and behavior: A comparison of immigrant and

not immigrant adolescents in Israel. Child and Adolescent Social Work Journal, 14(4),

251-269.

יה ופיהנשירה סמו וצאי אתי י ך בקרב מתבגרים נו ממערכת החי

63 רה תשע"ח 8הגי

Sultana, R.G. (2006). Facing the hidden drop-out challenge in Albania (Evaluation report of

hidden drop-out project piloted in basic education in 6 prefectures of Albania, 2001-

2005). Retrieved from: <www.unicef.org/albania/HDO_new_eng_2006.pdf>.

Tam, F.W., Zhou, H., & Harel-Fisch, Y. (2012). Hidden school disengagement and its

relationship to youth risk behaviors: A cross-sectional study in China. International

Journal of Education, 4(2), 87-106.

Thomas, J.M. (2006). Evaluation of a community-based tutoring and mentoring program:

Academic achievement, responsibility and pro-social behavior. The Sciences and

Engineering, 67(3), 17-19.

Thompson, D.R., Iachan, R., Overpeck, M., Ross, J.G., & Gross, L.A. (2006). School

connectedness in the health behavior in school-aged children study: The role of student,

school, and school neighborhood characteristics. Journal of School Health, 76, 379-386.

Vedder , P., & Horenczyk, G. (2006). Acculturation and the school. In: D.L. Sam & J.W. Berry

(Eds.), The Cambridge Handbook of Acculturation Psychology (pp. 419–438).

Cambridge, UK: Cambridge University Press.

Vega, W.A., Khoury, E.L., Zimmerman, R.S., Gil, A.G., & Warheit, G.J. (1995). Cultural conflicts

and problem behaviors of Latino adolescents in home and school environments. Journal

of Community Psychology, 23, 167-179.

Walsh, S.D., & Tuval-Mashiach, R. (2012). Ethiopian emerging adult immigrants in Israel:

Coping with discrimination and racism. Youth & Society, 44, 49-75.

רה תשע"ח 8הגי

חוויותיהן של קלינאיות תקשורת עולות :הסנדלר הולך יחף

בדרך לבניית זהות מקצועית בארץ ,חדשות

אורלי אלשיך

תקציר

רגשים, מנפנפים בדגל עולים חדשים שנחתו זה עתה על אדמת ארץ ישראל יורדים מהמטוס נ

תקווה... ישראל, מלאי

מעצבת את המפה החברתית, ההולכת ומתעצמת, ובכך תופעה כיום ההגירה היא

. ההאצה במגמות ההגירה הגלובלית יוצרת חברות הטרוגניות םעולההפוליטית והתרבותית של

נתפס כיהודי החוזר -עולה" "ה – (. המהגר לישראל2004מיר, ות מבחינה תרבותית )מיכאל, סבר

גירה היא אירוע שהבעובדה להכיר תנו ימאלמולדתו ההיסטורית לאחר גלות. מיתוס העלייה מונע

ההיסטורי, לא (. אחרי מאות שנות גלות היהודים חוזרים לביתם2005חיים )מירסקי, קשה ומשנה

מתנפץ בגלל קושי שפתי. זה נכון עבור כל החדשה החלום על השתלבות בחברה ו ,תמיד מרצונם

. הקשורים לשפהומשמעותי עוד יותר עבור עולים חדשים בעלי מקצועות ,עולה חדש

במחקר זה השתתפו חמש קלינאיות תקשורת עולות חדשות שעבורן עברית אינה שפת

חברתית בארץ האם. ניתן לזהות שהן מחלקות את חוויותיהן בתהליך בניית הזהות המקצועית ו

ומשמעותיות . אלו מילים קטנות 'הם'ו 'אני' ';עכשיו'ו 'אז' ';פה'ו 'שם'תוך כדי התייחסות והשוואה בין

מחברות עבר והווה, ן עבורו האשר כאשר מדובר בעולה חדש, על אחת כמה וכמה דם, עבור כל א

של בחברה חדשה עם תרבות שונה ושפה זרה. סיפוריהן 'רבים'הפרטי מול 'אני'ומעמידות את ה

בדרך לבניית זהות שעברו התהליכים האישייםאת חוויותיהן ואת מאפשרים לבחון המשתתפות

מתרכז ביצירת , הנרטיביהמקצועית בארץ. על מנת לחקור את הנושא נבחרה שיטת המחקר

ת תקשורת עולות שה סיפורים של קלינאיוימשמעות וזהות. המחקר מתבסס על ניתוח של חמ

ה וקליטה, ימחקר זו מתייחסת לשלושה תחומי ידע: הגירה, עליבאורטית חדשות. המסגרת הת

תקשורת.הקלינאי של םתפקיד

ממצאי המחקר מתמקדים בכל סיפור באופן ייחודי. ניתוח הנתונים העלה כי הן חשות

עלייה ואירועים אנטישמיים שקדמה להתקופה .שהרגישו בגלותכפי תחושה דומה של זרות ושונות

, למרות הקשיים ממנה משפיעים על הרצון להסתדר בארץ המובטחת, להתקדם ולהיות חלק

. מסקנות המחקר מצביעות על תהליך מקצועי לא פשוט שעשו בדרך להגשמת עבוד במקצועלו

כקלינאיות תקשורת.בארץ חלום לעבוד ה

הקשורים מקצועות שהם בעלי תרומתו של מחקר זה נוגעת באוכלוסיית העולים החדשים

ומתייחסת לשני מישורים: התפתחות אישית היררכית של הצרכים הבסיסיים הקשורים לשפה

המחקר יכלו גם הצוותים שעלו מן התפתחות מקצועית. באמצעות מודעות לתובנות כן לעלייה ו

הקולטים את עולים החדשים להקשיב לקולם שלעיתים נבלע בתוך שתיקתם.

מקצועיתירה, עלייה וקליטה, זהות : הגמילות מפתח

אילן-בר, מכללת לוינסקי, אוניברסיטת אורלי אלשיך

רה ך |תשע"ח 8הגי אורלי אלשי

65

מבוא

)לשם, בה דוברי שפות שונות חייםה שמטבע הדברים ימדינת ישראל היא מדינה קולטת עלי

בשפת לשלוט היטב על המהגרים חובה , חדשהה . על מנת להבטיח עתיד מקצועי בארץ(1993

לעיתים. יותר מורכבאף בעלי מקצועות הקשורים לשפה העניין מהגרים ב. כאשר מדובר המקום

בשפה התבטאותזהותם היה מאפייני ואחד מ ,מםימדובר באנשים ששנים רבות חקרו את שפת א

עם קשיי תקשורת ברמה הבסיסית ביותר.מוצאים את עצמם הם לפתעעשירה, תקנית וברורה ו

מטבע הדברים םשהבדיבור( יםכאשר מדובר בקלינאי תקשורת )מרפאאף יותר מסובךהדבר

כזוהבנה עמוקה של תהליכים פונולוגיים ותחביריים של שפה, ברמה ויכולת הבעה מצוינת יבעל

קושי בתחום זה. בעלילטפל בילדים ובמבוגרים ש ביכולתם שי

לה פונקציה חשובה ביחסים יש , לכן (2012דובינר, ) שפה היא מדד בולט ביותר של זהות

לכן חשוב ,ביותר בהקשר המקצועי שובחאישיים. שאלות של זהות ממלאות גם תפקיד -הבין

, בארץ מוצאן נרכשהקלינאיות תקשורת כשהתמחותן מהגרותלהראות את התהליך שעוברות

תוך השתלבות חדש מקצועי -והקשר תרבותיזרה עליהן להתמודד עם שפה ובארץ ההגירה

. מועסקותמקצועי במסגרות שבהן הן -בעבודת צוות רב

, בן אריה)קושר חדשים בארץהאת העולים לפגושאנשי מקצועות החינוך הם הראשונים

ם הקשיי לתת כלים ולתרום לאנשי המקצוע להבין טוב יותר את עשוימחקר מסוג זה ו ,(2011, כהןו

חשוב לשקף את החוויות .של עולים בכלל ועולים בעלי מקצועות הקשורים לשפה בפרט

צוותים ועל ה מהגרים על מנת לגרום לכך שתהליכים אלו יקלו על הגריםמוההתלבטויות שעוברים

שמטפלים בהם.

מהגרותשל קלינאיות תקשורת יהן: מהן חוויותשעולה מדברים אלה היא שאלת המחקר

ישראלית.הוכיצד הן משתלבות במערכת החינוך החדשה בדרך לבניית זהות מקצועית בארץ

סקירת ספרות

המוצגת להלן מתייחסת לתחומים הקשורים לנושא הנחקר וביניהם הגירה, עלייה סקירת הספרות

קלינאי תקשורת. של םתפקידו וקליטה

עלייה וקליטה, הגירה

מעצבת את המפה החברתית, ההולכת ומתעצמת, ובכך כלל עולמיתתופעה כיום ההגירה היא

. ההאצה במגמות ההגירה הגלובלית יוצרת חברות הטרוגניות םעולההפוליטית והתרבותית של

ומעברההגירה היא התנתקות ממקום ומתרבות, (.2004תמיר, ו מיכאל, סברמבחינה תרבותית )

שונות. מדינת הגירה היא בעצם רבות ומתרחשת מסיבות . הגירה למקום אחר ולתרבות חדשה

תרבותית במובן -תרבותיות ומהווה חברה רב-חברה המורכבת ממספר רב של קבוצות אתניות

תהליכים: חציית גבולות טריטוריאליים, לאומיים שני הדמוגרפי שלה. בתהליך ההגירה מתרחשים

חיפוש אחר השתייכות וניסיון למיקום הבניה מחדש של אותם גבולות בתהליך של כן ותרבותיים, ו

תוך ים, במגבלות פנימיות וחיצוניות בתסכול (. מהגרים נתקלים2003ולהתחברות מחדש )לרנר,

בסביבה זרה. הם נתונים במצב נפשי מיוחד ההופך אותם חסינים. חסינות זו מעניקה שהם נמצאים

להם טווח זמן לשם רכישת מיומנויות חדשות, תרגולן וביסוסן. זמן התרגול תלוי במגוון גורמים

בזמן הזה משתכללות היכולות החדשות, משתפרות ההתמצאות והשליטה בסביבה .אישייםשל

. ה"אבל" מביט ושכול אבללדומות ההחדשה. לאחר תקופה זאת מהגרים מרגישים תחושות

רה ך |תשע"ח 8הגי אורלי אלשי

66

ישוב בכל רגע כאילו לא זה , הוא מצפה ש"נפטר"בתצלומים ישנים, נזכר בחוויות המשותפות לו ול

אך ניסיונותיהם נידונים לכישלון ומעוררים תסכול ,בדןאואת ה רע דבר. המהגרים מנסים לבטלאי

תחושת זרות וחוסר אונים )מירסקי, וכעס. הכעס מופנה כלפי הסביבה החדשה הגורמת להם

אדם.ההחברתית של ומשפיעים על זהות ה(. תהליכים אל2005

הזהות החברתית של הפרט מבטאת את המאפיינים שהוא חולק עם אחרים וקשורה

בהשתייכותו לקבוצות חברתיות שונות, כאשר מאפייני הקבוצה ומשמעותה עבור האדם משפיעים

על תפיסתו העצמית. כל אדם שייך למספר קבוצות חברתיות, ביניהן משפחתו, עמו וקבוצת

על זהותו. אחד ההיבטים של השפיעמהעיסוק שלו. משמעות ההשתייכות לכל אחת מהקבוצות

(. בהקשר לכך המונח 2004ומיקולינסר, , פרגכספא-ות האתנית )טורזהות חברתית היא הזה

הזדהות פירושו הפגנה של השתייכות לקבוצה אתנית מסוימת. חלק מתהליך ההזדהות כולל גם

מה מזדהים כקווים מנחים ומעצבים את אישיות הפרט יקבלת הערכים והנורמות של הקבוצה ע

(. 2001המזדהה ואת התנהגותו )רבהון,

עוסקת בתשובה המשותפת של מספר משמעותי של ,(2006הות חברתית, טוען כהן )ז

אנשים לשאלה "מי אנחנו?". התשובה לשאלה זו קשורה בתודעת שייכות, זיכרון היסטורי, תחושת

כיוצא באלה. תשובה זו מכוונת עוד ערכים, אורחות חיים, דפוסי התנהגות ו ,גורל, תפיסות, אמונות

והיא מהותית לעצם הגדרתה העצמית ולקיומה של כל קבוצה מובחנת. ,להווה ולעתיד ,לעבר

ערכי המשותף לקבוצת אנשים. -תרבותי-הזהות הקולקטיבית היא הצופן החברתי

טוענת שזהותם של בני אדם היא הסיפורים שהם ,התפיסה הרואה את הזהות כהבניה

ם וחברתיים שבתוכם הם חיים. סיפורים אלו ם, תרבותיייסטוריימספרים לעצמם בתוך הקשרים ה

חלק בבניית הזהות שייך לבחירת (. 2002מהווים חלק מתהליך עיצוב והבניית הזהות )שגיא,

הפרט ו שלשבחירת( 2004סופר )אצל קציר, שגיא וגילת, שפיתח, טוען ממדית-בגישה רב. מקצוע

י. המקצוע שהפרט בוחר מאפשר פעמי אלא תהליך התפתחות-בקריירה מקצועית אינה אירוע חד

. 'עצמי'לו להביא לידי ביטוי את מכלול היכולות, התכונות וההעדפות שלו אשר מרכיבות את ה

לכן יש להתייחס להיבט החברתי שכן המקצוע הוא אחד התפקידים החברתיים שממלא הפרט,

אלה למילוי במקביל לתפקידים אחרים, והבחירה במקצוע מושפעת מהזיקה בין מילוי תפקידים

זהות עצמית היא היבט אישיותי המתפתח ביחסי הגומלין של הפרט עם התפקידים האחרים.

פי תפיסה זו, זהות מקצועית מתעצבת בתהליך מתמשך -סביבתו בהקשר ובנקודת זמן נתונים. על

(.2004שמשלב את הפן האישי ואת הפן המקצועי של המורה )עזר,

הזה, המציב 'אחר'. ה'אחר'הזהות נעשה תוך מפגש עם הסיכומו של דבר, תהליך עיצוב

אלטרנטיבה להגדרת הזהות של הפרט, הוא בסיס לתהליך הדינמי שבו הפרט מבנה את זהותו

השפה. שפת האם של קשייבניית הזהות מתמודד המהגר גם עם מעל מרכיביה השונים. כחלק

שפה הוא חלק משמעותי בתהליך חלק מזהותו. שינויהיא המהגר מסמלת את מכלול תרבותו ו

. ההנחה המקובלת היא כי רכישת שפה שנייה הינה בו עיקריהקושי את הההגירה, ולעיתים מהווה

כלי להתאקלמות מהירה וכי יש במידת המיומנות הלשונית בכדי להעיד על אופן ההתאקלמות.

תהליך של חברתית ובכך מהווה אמצעי עיקרי להנעתהבתהליך ההיטמעות מסייעתהשפה

מעמדו , וכך גם מצוי מהגרהסתגלות חברתית. היא משתנה בהתאם לחברה החדשה שבה ה

(. 2004משתנים )עזר, והדימוי העצמי

ות תקשורת עולות חדשות נאי ותיהן של קלי י ו חו

67

תופעת בקשר הדוק עם ראוי לתת דגש מיוחד להיבט הלשוני הקשור ,בהקשר של הגירה

י באינטראקציה עם בני ההגירה. היבט זה הוא מרכיב ייחודי בתופעת ההגירה, והוא בא לידי ביטו

ם, בתפיסת הזהות של המהגר ובנושא יהחברה, בהישגים נמוכים ובפערים לימודיועם משפחהה

(.Skutnabb-Kangas, 2008; Spolsky & Shohamy, 1999הזכויות הלשוניות של מהגרים )

"הגירה" מוגדרת כמעבר ממדינה אחת לאחרת של יחיד או של קבוצה, בעוד ש"עלייה"

( טוענת כי כל המהגרים2003מתייחסת ליהודים הבוחרים להקים את ביתם בישראל. לרנר )

היהודים בישראל נתפסים באופן רשמי, אידיאולוגי ותרבותי כ "עולים" החוזרים הביתה למולדתם

ההיסטורית ולא כזרים. לכן, המדיניות החברתית של ההגירה מעוגנת בחוקים רשמיים, בראש

ני כל יהודי שיחפוץ להתיישב בה. מדיניות בפקובע כי ישראל פתוחה , ההשבות ונה בחוקובראש

זו יוצרת ציפייה חברתית שמהגרים ישתלבו בחברה הישראלית, שיקבלו את ישראל כביתם, שיהיו

מחויבים ונאמנים לה, שילמדו ויאמצו את דרכי החיים המקובלות בה. המהגרים לישראל אינם

אך דבר אחד מבחין בין , ותיהם ממהגרים בכל מקום אחר בעולםשונים בהתנהגותם ובתחוש

בה נקבע ,העצמאותפי מגילת -זכותו על: המהגר לישראל לבין המהגר לכל מקום אחר בעולם

כי מדינת ישראל תהא פתוחה בפני כל יהודי.

נתפס כיהודי החוזר למולדתו ההיסטורית לאחר גלות והוא לישראל נקרא "עולה" המהגר

תופס את עצמו מלכתחילה כשווה ליושבים בה. לאחר העלייה מתחיל תהליך וכר ולא כזר, יבנ

שלושה ו( הגדיר2001)וקפלן מוטיבציה. מאהר הגם נמצאת מניעים להצלחתה בין ההקליטה ו

וון מתייחס לבחירה שעושה אדם יוון, עוצמה ואיכות. הכיממדים להתנהגות מוטיבציונית: כ

, קשייםבמהלכה גם כאשר מתעוררים בהתמידו בפעילות מסוימתו בפעילות אחת ולא אחרת

עוצמה היא רמת ההשקעה שאדם משקיע בפעילות, והאיכות מתייחסת לאופן שבו אדם פותר

בעיות, חושב ומתנהג.

מדגישה את משמעות ההתנהגות עבור (Maslow, 1968),התאוריה ההומניסטית של מאסלו

מתמקדת והיא המוטיבציה נעוץ בצרכים פנימיים מולדים, נטען כי מקור תאוריה זו ב .האדם

,Maslow)1968מאסלו ) .ם יותר כגון: ערך עצמי ומימוש פוטנציאל אישייבתהליכי מוטיבציה כללי

טען שמניעי האדם הם מגוונים, והוא חילק אותם לשתי קטגוריות עיקריות: מניעי חסך ומניעי

ים שבלעדיהם לא יוכל האדם להתקיים מבחינה פיזית ופסיכולוגית. גדילה. מניעי החסך הם צרכ

הפחתה של מתח. לעומתם, מניעי ידי -על , זאתהאדם היא להגיע באמצעותם לאיזון מטרת

הגדילה מספקים לאדם את התוכן שבאמצעותו יוכל לחיות חיים מלאים ומספקים. בניגוד למניעי

ות, אלא להגברתה. הצרכים מסודרים בהיררכיה החסך, מילוי שלהם לא מביא לצמצום בהתנהג

סיפוקם של צרכים במדרג נמוך יותר הוא חיוני להופעתם של צרכים משלב גבוה ך שעולה, כ

פי מאסלו, רוב בני האדם מקדישים את מרב זמנם למילוי מניעי החסך ורק מעטים -יותר. על

מגיעים למצב בו הם יכולים לעסוק במניעי הגדילה.

ת ההכוונה יהתנהגות מוטיבציונית של בני אדם, היא תאוריהמתארת פת תאוריה נוס

הומניסטית. תאוריה זו מניחה שבבסיסההמבוססת על הגישה ,(1991העצמית )דיסי, לרנד וריאן,

הצורך של האדם : הצורך באוטונומיה( 1)האדם עומדים שלושה צרכים מולדים: ו שלהתנהגות

; עליו, אלא נובעת ממנו ומבטאת את צרכיו ונטיותיו האותנטייםלא נכפית להרגיש שהתנהגותו

הצורך של האדם להרגיש שהוא בעל יכולת ומסוגל להשיג יעדים שקשה : הצורך ביכולת( 2)

רה ך |תשע"ח 8הגי אורלי אלשי

68

הצורך של האדם לאהוב אנשים אחרים ולהיות נאהב על : הצורך בקשר ובשייכות( 3)-; ולהשיגם

אופן עמוק וכן הצורך להיות חלק מקהילה. ידם, הצורך להיות מחובר אל אנשים אחרים ב

ת ההכוונה העצמית, סיפוק הצרכים הללו יביא את האדם למעורבות עמוקה ילפי תאורי

ואיכותית בפעולות בהן יעסוק, בעוד שדיכוי או מניעת סיפוקם יפגום באיכותה של המוטיבציה,

ולעיתים גם יפחית מעוצמתה.

העולים בכיוון של אימוץ ם שלשינוי מסוים בפתיחות( מצביע על Leshem, 2005לשם )

התרבות המקומית ושילובה בהגדרת זהותם המחודשת, תוך שמירת אמונים לתרבות ולזהות

-( טוענת כי השלב האחרון בהגירה מתחיל מספר שנים לאחר ההגירה 2005המוצא. מירסקי )

היא מגדירה את השלב הזה כתהליך ואין לו נקודת סיום ברורה. - לפי הקצב האישי של כל מהגר

של גיבוש הזהות האינטגרטיבית. המהגרים משלבים בזהותם רכיבים שנשמרו מארץ המוצא

, ורכיבים שאומצו בארץ החדשה. במקום אידיאליזציה בלתי מבוססת או ביקורת בלתי מרוסנת

מעלותיה ובחסרונותיה. בהם מגבשים תפיסה מציאותית של הארץ החדשה ומבחינים

אחד הקשיים הבולטים שאיתם מתמודדים מהגרים הוא רכישת שפה. המושג רכישת שפה

( מתייחס לרכישת שפה שאינה שפת האם של הלומד, אך Second Language Acquisitionשנייה )

מדוברת בסביבתו. בנוסף להיבטים הלשוניים, ישנן השפעות, גם במישורי הרגשי והחברתי, על

קשר ישיר למוטיבציה יש (. להצלחה ברכישת שפה שנייה 2012ובינר, רכישת שפות נוספות )ד

התמצאות בתרבות של המקום ,(. כמו כןMasgoret & Gardner, 2003ללימוד שפה נוספת )

נדרש ידע שהוא מעבר לשימוש נכון במילים שכן משפרת את היכולות של רכישת השפה שנייה,

(Kramsch, 2000)עמדות כלפי השפה, לבין המוטיבציה ללמוד אותה קשר בין ה ו. חוקרים מצא

(2010 ,Dubiner.) בתחום השפה מצביעים על המשך הנטייה החזקה להעדיף את ממצאי מחקרים

(. שליטה (Remennick, 2003השימוש בשפת המוצא על פני השימוש בשפה העברית הדומיננטית

להיות להם גורם חשוב במציאת מקום עבודה ומאפשרת אבשפת המקום הישל מהגרים טובה

חלק משמעותי גם בעבודת צוות.

תקשורתהקלינאי ם שלתפקיד

קלינאי התקשורת הם המומחים בתחום של רכישת השפה הדבורה והכתובה, ויש להם תפקיד

למידה ו בוגרים עם לקויות שפהממרכזי במניעה, איתור מוקדם, אבחון וטיפול בילדים, מתבגרים ו

(2000 ,ASHA - American Speech-Language-Hearing Association.) העובדים קלינאי התקשורת

עורכים אבחון מעמיק ומקיף של כישורי השפה והלמידה של התלמיד במטרה החינוך במערכת

פי המצופה מגילו מאידך. -לגלות את תחומי החוזק שלו מחד, ואת התחומים הזקוקים לחיזוק על

דו הלימודי ונוספת היא להעריך את משקלם של הקשיים השפתיים בהקשר הרחב של תפקמטרה

(.2011וינשטיין, ו און, קרייזר-של התלמיד במסגרת החינוכית בה הוא לומד )בר

התפקידים של קלינאי התקשורת הוא התאמת סוגי תקשורת לתלמידים שאינם אחד

(, Augmentative & Alternative Communication - AACחלופית ) תקשורת תומכת -תת"ח מדברים.

תקשורת, החל ליקוייסדרה של שיטות ואסטרטגיות מגוונות התומכות בסוגים רבים של יאה

מסייעות למתקשים בתקשורת מילולית והן ועד חוסר יכולת לתקשר כלל, יםדיבור קל קשיימ

בילדים ,וכתובה. תקשורת תומכת חליפית מאפשרת לסייע ולתמוך באמצעים נוספים מלבד דיבור

רכיהם עם הסביבה, להביע עמדה או דעה, לחלוק חוויות וובמבוגרים המתקשים לתקשר את צ

צרוני, רובין וקונקול, משותפות עם האחר, לפצות ולהקל על מגבלות הנובעות מקשיי התבטאות )ח

ות תקשורת עולות חדשות נאי ותיהן של קלי י ו חו

69

שפת בניית מערכת תקשורת אשר עשויה לכלול:באמצעות השימוש בתת"ח נעשה .(1999

במסגרות חינוך .סימנים, לוחות תקשורת, מחשבים נישאים ועזרים המיועדים לתת פלט מדובר

בבתי ספר מאפשרת .הםקלינאי תקשורת הם חלק מ אשר מקצועיים-מיוחד עובדים צוותים רב

ודת צוות גם גיבוש זהות מקצועית ותהליך של צמיחה מקצועית שבו מורים לומדים במשותף, עב

(.Krause & Loise, 1997)פותרים בעיות, חולקים ידע ומומחיות ומשתפים במידע

הסקירה שהוצגה לעיל משקפת תהליכי הגירה וקליטה, אך קיים אזכור מצומצם בנושא

במערכת החינוך. מחקרים שבוצעו בשנים םוהשתלבות יםעול י תקשורתקלינא תקליטשל

לא התמקדו בבניית זהות מקצועית של מהגרים בעלי מקצועות והאחרונות בארץ ובעולם כמעט

מהגרותמחסור במחקר והרצון לחקור את חוויותיהן של קלינאיות תקשורת ה. הקשורים לשפה

בדרך לבניית זהות מקצועית בארץ ואת השתלבותן במערכת החינוך, היווה את המניע העיקרי

לעבודה זו.

מתודולוגיה

מטרת המחקר

קלינאיות תקשורת שהן מהגרותמטרתו של מחקר זה לתאר ולשקף את החוויות וההתלבטויות של

זאת על מנת , ולבחון כיצד הן משתלבות במערכת החינוך ,במקצוען בדרך לבניית זהות מקצועית

על שאלות שמטרידות עולים חדשים השיבלבדוק ולהציג את התהליך שעברו במשך שנים ול

. החדשה בדרכם לבחירת זהות מקצועית בארץ הקשורים לשפהבעלי מקצועות )מהגרים(

שאלת המחקר

וכיצד החדשה לבניית זהות מקצועית בארץ בדרך מהגרותשל קלינאיות תקשורת חוויותיהןמהן

זאת תוך התבססות על סיפורן האישי., הן משתלבות במערכת החינוך

שיטת המחקר

פי עקרונות הגישה הנרטיבית במחקר האיכותני. מחקר איכותני שם דגש על -המחקר נערך על

מפורט את תיאור המציאות כפי שהיא מצטיירת מנקודת מבטו של החוקר. מטרתו לתאר באופן

מכיוון שדה המחקר בתיאור עשיר וגדוש בפרטים. הגישה הנרטיבית נבחרה כמתאימה למחקר זה

וכן להציג את ,לדון בגישות, דעות ותפיסות, שהיא מאפשרת לתאר ולהסביר את התופעה

תוך התייחסות לתחומי ,ממצאיםהעל סמך )כותבת מאמר זה( ה האישית של החוקרתפרשנות

(. McDuffie & Scruggs, 2008) לשאלת המחקרספרות הרלוונטיים

המחקר ותמשתתפ

במחקר השתתפו ארבע קלינאיות תקשורת, עולות חדשות לשעבר, שעובדות כיום במערכת

שפת אםכדוברת עברית קלינאית תקשורת נוספתכן ו, במסגרות לחינוך מיוחדחינוך בארץ ה

, שבה לישראל נאלצה ללמוד את שפת המקום , שםמדינות באירופהממישראל לאחת שהיגרה

תרומה רבה )שמותיהן בדויים( לכל אחת מהמשתתפות .בארץומנסה להשתלב במערכת החינוך

בלי הסכמתן לא היה ניתן לערוך את המחקר.ולתהליך המחקרי,

כבר שנים רבות עובדת ספרדית, מה ישפת א, 60מתקרבת לגיל שבהן, הוותיקה היא מירי

כולל קריאה ,עבריתה השפהמרכיבי שולטת היטב בכל . בבית ספר לחינוך מיוחד במרכז הארץ

. מירי ספרדית המעדיפה לדבר עם בעלה וילדי .וכתיבה )עיתונים וספרות מקצועית בעברית(

בתקשורתבעלת תואר ראשון בהפרעות היא ,שבעיםעלתה ארצה מארגנטינה בשנות ה

רה ך |תשע"ח 8הגי אורלי אלשי

70

נשואה ואם לשני ילדים ה עבדה במקצוע כשלוש שנים. ת, לפני עליימאוניברסיטה בארגנטינה

טיפוס עם נטייה למקצועות טיפוליים, די פרגמטית, טיפוס שיש בו פלוסים וגם אני ". בוגרים

)מירי(. ד"וד לוקח ללב ונפגעת מאוד אחראי, גם טיפוס שמאומינוסים. בן אדם מא

בעלת תואר שני בהפרעות בתקשורת מאוניברסיטה היא רוסית,מה ישפת א, 47בת יוליה

מדברת עם בעלה ובנה. דרכםוקלינאיות תקשורת בתחילת סטודנטים המדריכ באוזבקיסטן,

שנה 20-עלתה לפני יותר מעברית אך מעדיפה לקרוא ברוסית. ה. שולטת יפה בשפה רוסית

היחידה במשפחה שלא רופאה אלא אני ". כשש שניםם הספיקה לעבוד במקצוע מאוזבקיסטן, ש

דם פשוט יתיללמוד רפואה, אולם בפעם הראשונה שרא יתיקלינאית תקשורת. בהתחלה גם רצ

" )יוליה(.ישזה ממש לא בשביל נתיהבו תיהתעלפ

עבדה כקלינאית שנה, 20, עלתה מאוקראינה לפני רוסיתמה ישפת א, 46בת אורלי

בעלה יליד הארץ, בבית מדברים עברית, .פתטמדברת עברית שו. התעליישנתיים לפני תקשורת

ל ותואר שני בחינוך מחו" בעלת תואר ראשון בהפרעות בתקשורתהיא קוראת ספרות בעברית,

הייתי ילדה שמחה, מוקפת בחברים, פעילה בכל מיני ועדות בבית ספר. " מיוחד ממכללה בארץ.

ורער בוועדת חונכות" )אורלי(.מכיתה ה' היה לי שמור מקום בלתי מע

תואר ראשון בהפרעות בתקשורת היא בעלת , עבריתמה ישפת א, 45בת רונית

שבעלה קיבל שנים, לאחרלפני שלוש למדינה דוברת אנגלית היגרה מהארץ מאוניברסיטה בארץ,

לפני שעזבה את הארץ עבדה כקלינאית תקשורת בגן . עבודה באחת האוניברסיטאות באירופה

תלמידה טובה וחרוצה. י"תמיד הייתמדברת עברית עם בעלה ובניה. שמונה שנים.במשך שפתי

" )רונית(. 100בלתי בבגרות ציון ישעורי לשון וק תיבסלנג של אז. מאוד אהב 'חרשנית'

בעלת תואר ראשון מה אנגלית, ישפת אלחייה, שלושים, הצעירה מכולן, בשנות השירה

עבדה שנתיים , . עלתה מארצות הברית לפני שנתייםיורק בהפרעות בתקשורת מאוניברסיטת ניו

מעדיפה לקרוא .ועברית בבית מדברים אנגליתו בעלה יליד הארץבניו יורק טרם עלייתה.

הכול אחרת. מחליטה לעלות ארצה ומגלה שכאן. "אני עובדת בשני גנים תקשורתיים. באנגלית

דוברת עברית, בכל זאת העברית אינה מספיקה" )שירה(. אניאפילו ש

כלי המחקר

נעשה שימוש במחקר הנוכחי במחקר הנרטיבי, הראיונות משמשים ככלי מרכזי לאיסוף נתונים.

. השימוש יםהחיים המקצועי אודות עלים וסיפור אישי אחד נרטיביעומק בארבעה ראיונות

, הנחקרות קליטה שלהנעשה על מנת לקבל תיאור עשיר ומקיף של תהליך ראיונות הבארבע

באופן נבחרו שהשתתפו במחקר תקשורת הכמה שיותר חוויות. קלינאיות מידע על לקבל וכדי

השיחות מדריכה את אנשי המקצוע. החוקרת צוותים של בתי ספר וגנים שבהם תוך אקראי מ

.תומללוובהמשך והוקלט

-משמש זירה למפגש בין המשמעות החברתית שבו נעשה שימוש במחקר זה אישיהסיפור ה

תרבותית לבין המשמעות האישית המוענקת לאירועים ולחוויות במהלך החיים. התרבות הופכת

(.2000שוברט, -פסטהלמציאות יומיומית, לבעלת משמעות, כאשר היא מבנה ומשנה אותה )

חוויה שהכותב רוצה להכיר באמצעות הכתיבה. דרך הסיפור הסיפור האישי מתחיל בזיכרון או

ניסיונו, הוכחות לעבודתו וניתוח הכתיבה את האישי מתאפשר לכותב להביא את ההשקפה שלו,

(2006 ,Williams.) הבניית כלל החלקים, האישיים והמקצועיים, מביאה לראייה הוליסטית של

-לראיית הסיפור כמייצג תהליכים אוניברסליים )שץהאדם ותורמת הן להבנת הייחודי בסיפורו והן

ות תקשורת עולות חדשות נאי ותיהן של קלי י ו חו

71

ניתן לברר זהות מקצועית של ,עיבוד הסיפוריםאמצעות (. באוריינטציה לחינוך, ב2003אופנהיימר,

ולהציג את תמונת עולמו המקצועי של המורה בזיקה למערכות ,מורים ואקלים של מוסדות חינוך

(.(Hargraves & Fullan, 2000פועל בה הוא חינוך ולקבוצות ייחודיות של התרבות והחברה

םוניתוח הליך איסוף הנתונים

ורואיינ. בשלב ראשון, 2014איסוף הנתונים לצורך המחקר הנוכחי החל בחודש נובמבר שנת

קלינאיות תקשורת. הראיונות התבצעו בשיטה חצי פתוחה: המרואיינות התבקשו לספר את ארבע

לאחר תומללה.נשאלו שאלות. השיחה הוקלטה ובהמשך הן סיפורן המקצועי ובמקרה הצורך

חדשה. העולה התקשורת ההאישי של קלינאית והמקצועי ה, נכתב סיפורמכן

ועיקרה הוא פיתוח תאוריות , גנת בשדהתאוריה המעונעשה בשיטת ה ניתוח הממצאים

הסקת מסקנות והנחת הנחות - מתוך הממצאים העולים, אינדוקציה, הכללה, ולא דדוקציה

(.Charmaz, 2006מתאוריות קיימות. רק כך ניתן לחשוף דפוסים באופן מדויק )

הנתונים, עם תחילת איסוף הנתונים בשדה המחקר החל גם ניתוחם. לאחר קריאת כל

וחלוקה של הנתונים ותנעשתה קטגוריזציה לפי קטעי נתונים זהים, אמירות משותפות לנחקר

על עצמם, ומתוכם עלו וחזרשנרשמו דברים .כנה משותף בין הנתוניםתוך מציאת מ לקטגוריות

. הנתונים שנאספו נותחו תוך הצלבת כלי משנה נגזרו קטגוריות ןמהששתי קטגוריות עיקריות

ציטוטים. בצירוף אחר הסינון לשנשארו המשנה לאחר מכן הוצגו הקטגוריות וקטגוריות .חקרהמ

ממצאים

של המרואיינות על תהליך הקליטה והדרך להגשמת הןבפרק זה מוצגים הממצאים שעלו מסיפורי

היות קלינאית תקשורת במולדת החדשה למרות הקשיים. ל - חלוםה

אין למדינה זרה שבה היגרוו ןמקצוע שפתי בארץ מולדתשרכשו נשים חמש של הןסיפורי

ורק דבר אחד רעותה דומה לאין האחת המיוחד.ה כל אחת עם סיפור .ןמימדברים את שפת א

הסיפור של כולן מתחיל עוד לפני .ןהרצון לעבוד במקצוע שרכשו בארץ מוצא - לכולןמשותף

עד כמה בררהתמחקר הההגירה, כל אחת במדינה אחרת עם תרבות שונה ורק עם התקדמות

גם כאשר אדם חי במדינה החדשה , הילדות ורכישת שפה בגיל צעיר משפיעים על חיינו כבוגרים

. בילדותונולד וגדל בה יותר שנים מאשר במדינה ש

לעזוב שעליו אומר , גם אם הדבר רבותמסיבות דינה אחרת מחליט לעבור למבוגר אדם

כםבררגל לושה האלכאך נחמדים, בית אהוב, חברי ילדות, מורות ואפילו שכנים נחמדים ופחות

שלום כל בוקר במשך שנים רבות.ב

התקופה שלפני העלייה

בעקבות אירועים משמעותיים. , לא אחת החלטה להגר למדינה זרה מתקבלת מסיבות שונות

בעולם מזכירים ליהודים שיש במקומות שוניםאירועים אנטישמיים שבאים בגלים בתקופות שונות

מאוחר יעשו את בבמוקדם או . ראה שרק מחכה שיבואונשם רחוק, מעבר לים, ש ,להם מקום

מיעוט, כאשר לא ירצו להרגיש שונים ונרדפים.הישאר ככלו לוכאשר לא י ,הצעד

אנטישמיות זה משהו שהתרגלתי לחיות אתו, היו בזה תקופות טובות ותקופות קשות יותר.

ידוע שתמיד מה שקורה .התקופה הכי קשה הייתה כאשר התחילה מלחמת לבנון ראשונה

בארץ משפיע על גלי אנטישמיות בעולם, אך אני בספק שמישהו בארץ חשב שילדים בגלות

פעילויות צהל. בריונים חסרי רגש תמיד מחפשים את הופכים להיות קורבנות בעקבות

רה ך |תשע"ח 8הגי אורלי אלשי

72

[מלחמת לבנון הראשונה]החלשים ובמקרים אלה הילדים הם טרף קל. בתקופה ההיא

לא היה בגופי מקום ללא סימני מכות עזות, אחרי כמה ימים של התעללות היה ברור להוריי

)אורלי( .עד שהמצב יירגע ,שבועיים-שצריך להישאר בבית לפחות לתקופה של שבוע

זה כואב. המרואיינות מספרות ך בכל מקרה זה קורה בעוצמות חזקות ולעיתים חלשות אלעיתים

בהן ושהיאלפי קילומטרים, הן חיו במדינות רחוקות זו מזו , אף כי מדינות מוצאןשחוו אנטישמיות ב

.שלטון שונה ותרבות שונה

ע אנטישמי קשה. פרצו לנו לבית. כתבו על הקירות לפני שעזבתי את ארגנטינה, עברתי אירו

יהודים וגנבו את כל דברי הערך שהיו לנו. מאז הרגשתי שאני פשוט רוצה לעוף משם.

האנשים האלו היו אנשי ממשל ולכן לא היה למי להתלונן. הצבא השתלט על הממשלה

ג. היו צעירים וזאת הייתה תקופה פשיסטית. כל מי שלא תמך בצבא, או שנעלם או שנהר

)מירי( .רבים בגילי אז שנעלמו ונהרגו

בזיכרון וגורמים לעשות חרטיםאדם, נה אירועים מסוג זה משפילים ומשפיעים על אישיותו של

ל, לקום וללכת.ולעזוב הכ, דרמטימעשה

ד. היו וד. היחס ליהודים נעשה שלילי מאובתקופה זו התחילו אירועים אנטישמיים קשים מא

רם "לכו לישראל". בזמן בקול מקללים אותנו וזורקים לעברנו מילות גנאי והיו אומרים לנו

יה()יול .זה כבר הייתי נשואה והחלטנו, אני ובעלי, לעזוב הכול ולעלות ארצה

עמוק של חרדות קיומיות מהאירועים הקשים סביב האנטישמיות, ניתן לראות בכל הנרטיבים הבים

בגיל צעיר מאוד החמלילדים שצ תןשלווה הן מצאו באהבהאיינו שאת הרוגע ווות שרשל הקלינאי

ה אותן עד תקופת בחירת המקצוע. תוויול

רשים והרגשתי שאני יד ילדים. במשפחה של דודה שלי היו שני ילדים חותמיד אהבתי מא

עוד. ד איך אני יכולה לעזור להם ומצליחה לתקשר איתם, לעזור להם וסיקרן אותי מא

)יוליה( .החלטתי אז ללכת ללמוד קלינאות תקשורת

נפשם של האהבה לילדים ותחושת המסוגלות ביצירת קשר טוב איתם משותפת בכל הסיפורים.

אדם לפי תכונות האופי הפנימיות המקבלים את הם מסטיגמות של שונות ו יהילדים צעירים עוד נקי

ם באהבה.אליהמי בא יודעים לזהות בבירור ילדים , שהרי שלו

ילדים זאת אהבת חיי, מגיל קטן מאוד טיפלתי בכל התינוקות של השכנים, הייתי מארגנת

הפעלות, מחזמר וכל מיני דברים נחמדים שילדים אוהבים ותמיד הילדים שיתפו פעולה

וכולם רצו להשתתף. כשקצת גדלתי עבדתי בחופשות כמדריכת מחנות. פעם האחראית

עם הילדים, ל מיני הפעלות ומשחקים למיניהם כדי שנדע מה לעשותהביאה לנו ספר עם כ

)אורלי( .דפדפתי בספר ולא הבנתי בשביל מה הוא קיים כי היו לי בראש המון רעיונות

החלו לטפל בתינוקות וילדים מגיל , עולה שהן מאוד אהבו ילדיםמרואיינות ן של כל היהמסיפור

ואחראי.צעיר מאוד ועשו זאת באופן עקבי

מאז ומתמיד אהבתי ילדים ואהבתי לטפל בהם. אני הקטנה אחרי שני בנים במשפחה וכבר

היום אני לא מבינה . מכיתה ה' עבדתי בשמרטפות. התחלתי עם תינוק ממש, בן כשנה וחצי

קטן, אבל כנראה ששידרתי בגרות ל כךלשמור על תינוק כ 11איך נתנו לילדה כבת

)רונית(. ואחריות. היו לי משפחות "קבועות" ששמרתי על ילדיהן

ות תקשורת עולות חדשות נאי ותיהן של קלי י ו חו

73

ההחלטה לעשות שינוי מהפכני בחיים ולעבור לחיות במקום חדש, זר התקבלה אצלן בתקופה ש

דורש ידע שפתי ברמה גבוהה כזה שמקצוע מכובד מאוד אך מרואיינות כבר היה ולא ידוע, לכל ה

ביותר.

העלייה והקליטה קשיי

לא נתן להן שאת דרכן החדשה, מלאות תקווה ורצון להצליח ולהסתדר, רצון עז החלו העולות

לעצור בדרך למרות הקשיים שכל מהגר נתקל בהם בדרך להגשמת החלום לחיים טובים יותר.

השאלה האם להמשיך לתה אצלן שלבים הראשונים של הקליטה, עבשל קשיי השפה, כבר ב

קצוע ולעשות מאמץ אדיר כדי להיות קלינאית תקשורת גם בארץ החדשה או לוותר ולבחור במ

אחר.

מילה הדולר בכיס, לא יודעת עברית חוץ מ 50-, מזוודה ביד ו23הגעתי לארץ לבד, בת

כלום. בראש שלי רק מחשבה אחת למה רציתי להיות דווקא קלינאית תקשורת, לא .לוםש

הוא קא קלינאית תקשורת, שבמקצוע הזה הערך החשוב ביותר רופאה, לא מהנדסת, דוו

כל חיי למדתי רוסית גבוהה, דיקציה וכל הדברים שהיו נראים לי חשובים .היכולת השפתית

)אורלי( .אז עבור המקצוע

: . יוליהיהזה אחרת בהתאם לאופיל התייחסהאך כל אחת ,עסיקה את כולןהללא ספק השאלה

כה לשכוח להיות קלינאית תקשורת, אבל החלום לעבוד בארץ כקלינאית "אמרתי לעצמי שאני צרי

תקשורת תמיד נשאר בליבי". גם רונית מתלבטת וחושבת ש"אוצר המילים, הידע התחבירי, ההיגוי

השאלה לגבי השונה של המבטא המקומי ועוד מרכיבים שפתיים, כל אלה חלקיים וחסרים".

חלק משמעותי ותפסתהליך הקליטה שליוו את שיים מדי פעם, אך הק ההעתיד המקצועי נשאל

בינו הויחד עם זה זבניותחלו לעבוד כהשארבע מתוך החמש לציין ל המרואיינות. מעניין ן שהבחיי

פתח רק למי שתלמד.ישהדלת ת

לא חשוב , ד רציתי להתחיל לעבוד במשהווהיינו צריכים גם להסתדר מבחינה כלכלית. מא

עד שמצאתי עבודה. התחלתי לעבוד בחנות. עבודה זו נתנה לי במה, אבל לקח קצת זמן

טחון כלכלי מסוים, אפילו שהמשכורת לא הייתה גבוהה. לפחות הצלחתי לקנות משהו יב

לי ולבעלי. הייתה לי לקוחה בחנות שכל הזמן דחפה אותי להתקדם לכיוון המקצוע, היא

)יוליה(. הייתה אומרת לי שחייבים ללמוד

חנות בגדים.עם אחותה הופתחף רחוק יותר א המירי הלכ

אביב. אחותי הייתה היצרנית ואני מכרתי את הבגדים שהיא -אז פתחתי חנות אופנה בתל

של קלינאית מקצועד מהושנים, עשיתי הפסקה גדולה מא 11-עיצבה. עסקתי בזה כ

)מירי( .תקשורת. בתקופה זו היו הרבה הצלחות וגם נפילות

המוכרת עומדת חשופה בפני קהל .בחברה ותלעשות צעד גדול בדרך להשתלב להיות מוכרת זה

להבין את יהם, עליה שאלותהשיב לגם לוהלקוחות של החנות, היא חייבת לדעת לפנות אליהם

וזו דרך הכי טבעית ללמוד שפה. - לתקשר עם אנשים, דבר שדורש הצד השני

התקבלתי לעבודה במחלקת הנעליים של המשביר לצרכן בהרצליה. המשכורת לא הייתה

משהו וגם המקום לא אפשר לי שעות עבודה רבות, אולם היו לעבודה זו שני יתרונות

; דבר שלא הזדמן לי קודם –עברית זה אפשר לי תקשורת עם אנשים דוברי (א)חשובים.

. שמרת ערב וזה פינה לי בקרים פנויים לחיפוש עבודהבמקום הזה יכולתי לעבוד גם מ (ב)-ו

)אורלי(

רה ך |תשע"ח 8הגי אורלי אלשי

74

הוא: המוביל אצל כולן שפט, אך בינתיים המשב ועלהעבוד במקצוע עברו שנים עד שהחלום ל

. אחרבה ל ובמדינה שהכ, גם מנטלית וחברתית, אלא "צריך להסתדר". לא רק מבחינה כלכלית

תרבות, שפה, אפילו האוכל והמוזיקה.

העברית לא היה לי כל רקע קודם למרות שהייתי שייכת לתנועת נוער בארגנטינה. שפהב

ד לא אהבתי את הארכיטקטורה, את ומא ,נאלצתי לכן ללמוד עברית מאפס. כשעליתי

יקה. כעת התרגלתי לאוכל וישראל עשתה שינוי גדול בתחום הזה. יש הרבה זהאוכל והמו

ם מה שהכי עזר לי בקליטה היה שתמיד הייתה אוכל גורמה, נפתחות מסעדות בטעמים שוני

)מירי( .לי תמיכה

על אחת וכאשר מדובר בעולה חדש, ו,שכל אדם צריך בחייהם דבר תמיכה ואנשים טובים בדרך

לקראת סוף תהליך הקליטה, .מקשה מאודחברים, מכרים ובני משפחה, כמה וכמה. היעדר

היא . התחושה הראשונה בתהליך , מה היה טובמנסות להבין מה עזרהמרואיינות במבט לאחור

אותם חלומות.הם חולקים סוף להיות בין שווים, בין אנשים שנמצאים באותה נקודת פתיחה ו-סוף

אני הגעתי ארצה לפני העלייה הגדולה מארגנטינה. המוטיבים שלנו היו קצת שונים. אנחנו

תר מנימוקים כלכליים. אני אהבתי ה שבאה לאחר מכן, הייתה מונעת יויהיינו ציוניים והעלי

ד להיות בקיבוץ. אני חושבת שמה שעזר לי בקליטה הייתה שהמסגרת שלי הייתה עם ומא

) מירי( .עולים חדשים

שונות, תושפמתרבויות שונות, הדוברים במקום כמו מרכז קליטה נפגשים אנשים מכל העולם,

תקווה בארץ החדשה. כולם חדוריבצבע עורם, אך הם שונים לעיתים גם

התחנה הראשונה בישראל הפתיעה אותי לטובה, מרכז קליטה לעולים חדשים באמצע

הרוב מברית המועצות המתפרקת ,יםאהרצליה פיתוח, על שפת הים, כולם צעירים אקדמ

ויחידים בודדים מאנגליה, אמריקה, מדינות אירופה, הודו ואתיופיה. ללא ספק התחלה הכי

על .היות. מסלול לימודים דומה לכולם: אולפן א', אולפן ב' וקורס מקצועיטובה שיכולה ל

הדרך פעילות חברתית, טיולים, מסיבות ואפילו ניתן להרוויח כמה שקלים בניקיון הווילות

)אורלי( .הסמוכות

הן לנתיב יציב ו קלם בארץ החדשה וכאשר החיים נכנסלקח זמן להתאמרואיינות לכל אחת מה

המקצוע. עלברצינות לחשובחלו ה

המקצועי התהליך

מגוון הוא קלינאות תקשורת ביתרון גדול בעיסוק . פשוטההייתה ההחלטה לא שכמובן

תקשורת תומכת הפך להיות המועדף על כל של תחום הו ןאוכלוסיות שניתן לעבוד איתה

.רואיינוהקלינאיות ש

בעבודה זו לא הייתי צריכה שפה ד. ולא היה לי קל ובהחלט לא פשוט, אולם לא קשה מא

גבוהה כי עבדתי עם אנשים אחרי אירוע מוחי כאלה שאיבדו את השפה לגמרי אז הצלחתי

ת ספראיכשהו להסתדר עם המצב בשנה הראשונה ואחרי זה התחלתי לעבוד במקביל בבי

זה היו הרבה ת ספר בבי]שיתוק מוחין[. CPלילדים עם ת ספראילנות בירושלים שזה בי

מומחים. בתקופה הזאת הייתה שם גם ג'ודי ויין שהביאה לארץ את התקשורת התומכת.

ד ואז השתמשנו בסמלי "בליס" ואז התחלתי לעבוד עם תקשורת תומכת ממש. היה לי מא

ד והיה לי כיף וד תקשורתיים עם מגבלה פיזית גדולה אבל נהניתי מאוכיף כי הילדים היו מא

)מירי( .גדול

ות תקשורת עולות חדשות נאי ותיהן של קלי י ו חו

75

עבודה . ללא ספק אתגר מקצועיהוא ים עם קשיים רבים בתחום השפה והתקשורת טיפול בילד

, וכמובן אהבה, דבר שנדרש מכל מטפל.מסוג זה דורשת מאמץ רב, יצירתיות וחיבור רגשי

כאשר החלטתי היכן אני מעוניינת לעבוד בארץ, העדפתי לא לעבוד עם ילדים עם בעיות

החזיר אותי אחורה ואז החלטתי שאינני רוצה בזאת. רפואיות. התראיינתי במקום כזה וזה

ד קשה לקדם ילדים כאלו ולא רואים תוצאות כל כך מהר. בחרתי לעבוד עם ילדים עם ומא

)שירה(. גם זה לא קל אבל אני אוהבת את העבודה הזאת .קשיי תקשורת

ן.הגי אים בגילרוב המרואיינות מקשרות את האהבה לילדים עם רצון לעבוד דווקא עם ילדים צעיר

החלטתי שהגיע הזמן. אני חייבת לתת לעצמי הזדמנות שנייה. אני כבר יודעת, פחות או

עבודה טיפולית עם ילדים בגיל גן מתאימה לי - אם לדייק .יותר מה מתאים לי או מה לא

מרגישה נוח יותר במסגרות. מבינה מי ,ולא על הרצף. אני שואפת לעבוד במשרד החינוך

נגד מי. נהנית מעבודת הצוות, הישיבות השיתוף והשיח שמסביב לטיפולים עצמם. נהנית

)רונית( .מהפידבק החיובי והאהבה שהילדים מחזירים

מתואר כקשה ומאתגר.הלעומת טיפול בילדים אוטיסטים , העבודה בגנים גורמת לסיפוק רב

אני מרגישה שאני נהנית יותר עם ילדים . טיפולי ושם אני נהנית ביותראני עובדת גם בגן

. התמודדות של קלינאית תקשורת עם עם אוטיזם תקשורתיים כי יש לי קושי עם ילדים

ילדים אוטיסטים איננה פשוטה כי המאפיין העיקרי שלהם הוא חוסר ורצון בתקשורת וזה

( )מירי .ד קשה כי לא מקבלים הרבה פידבקיםומא

חלום לעבוד במקצוע ההגשמת לחזור למקצוע הוא המניע הרציני ביותר ,בנוסף ליצירתיות ואהבה

ר ותיויש לצידו אך ד לקראת הגשמת החלום עלעשות צמניע רצון הזה לעיתים ה .בארץ החדשה

משכורת. ה - עבודהבעל משהו בסיסי

לקלינאית תקשורת. נכנסתי אל המנהלת של בית הספר ושאלתי אותה אם יש לה מקום

אין לה תקן –היא אמרה כי יש לה שתי קלינאיות ולמרות שזה לא מספיק לכל הילדים

נוסף. לאחר מחשבה קצרה אמרתי לה כי אני רוצה לעבוד בהתנדבות. היא שמחה על

הרעיון, בדקה את המסמכים שבידי, התייעצה עם מי שהייתה צריכה וסידרה לי יומיים

כך התחלתי .לילדים עם מוגבלות שכליתת ספר ברר שזה היה ביעבודה בהתנדבות. מת

)אורלי( .שנה 20בעבודה הראשונה בארץ ובבית ספר הזה אני עובדת כבר

ומרכיב את תחומי ,גורם נוסף שלדעתן של המרואיינות גורם לתחילת העבודה מנקודה בטוחה

יה להן מאוד חשוב ללמוד כולן מספרות על כך שה. הדעת המקצועיים, זה השתתפות בקורסים

אופקים חדשים ואפשרות להתנסות ה בפניהן והלמידה פתח, בקורסים הקשורים לתקשורת

לטפל גם בתלמידים על הספקטרום חלו כך ה, לא הכירו קודםהן בטיפול באוכלוסיות ש

האוטיסטי.

בקורס, למדתי בעוד ינרשמתי לקורס מקצועי שנפתח רק לאחר זמן רב. לאחר לימודי

לילדים אוטיסטים. לא ידעתי שום דבר על ת ספרקורסים ואחרי זה מצאתי עבודה בבי

אוטיזם, אבל הייתי מלאת מוטיבציה. בתחילה זה לא היה לי פשוט לעבוד עם אוכלוסייה

ד את וד התחברתי לאוכלוסייה הזאת והרגשתי שאני מקדמת מאוזאת, אבל מהר מא

דים התחילו לדבר בעקבות העבודה שלי איתם. לעבוד עם ילדים כאלו התלמידים. הרבה יל

דורש יצירתיות רבה, כל חמש דקות להחליף נושא כדי לשמור על הריכוז. אני אוהבת מאוד

מקצוע שלי מאוד עוזר לאנשים, הד לעבוד עם הילדים. אני חושבת שואת עבודתי ונהנית מא

פר בעקבות ההתקדמות של הילד וזה כמו לילדים ולמשפחותיהם. האקלים במשפחה משת

)יוליה( .משנה יחסים במשפחה ועוזר כשיש צרה. זה מקצוע חשוב והומני ,שרשרת

רה ך |תשע"ח 8הגי אורלי אלשי

76

ובמקרים רבים הצלחת ,טיפול בילד על הספקטרום האוטיסטי דורש יצירתיות רבה מצד המטפל

יחד עם ו גורם לשביעות רצון ממקום העבודה דברה .הטיפול משפיעה על כל המערך המשפחתי

לשחיקה םעומס יתר בעבודה מסוג זה לעיתים גור. התמודדות עם קשיים ודרישות רבותיש זה

בעיסוק המקצועי וביחסים בין אנשי הצוות.

ד קשיים בעבודה זו. זאת ורוב העבודה כעת היא עבודה עם ילדים אוטיסטים ויש הרבה מא

י עובדת גם בגן טיפולי ושם אני לא קלה. אנ ת הספראוכלוסייה לא פשוטה. הדינמיקה בבי

נהנית ביותר ואני מרגישה שאני נהנית יותר עם ילדים תקשורתיים כי יש לי קושי עם ילדים

אוטיסטים. התמודדות של קלינאית תקשורת עם ילדים אוטיסטים איננה פשוטה כי

ד קשה כי לא מקבלים הרבה והמאפיין העיקרי שלהם הוא חוסר ורצון בתקשורת וזה מא

)מירי( .פידבקים

, חלק מרכזי בתפקיד של קלינאית תקשורת. ברוב המסגרות של החינוך המיוחד היאצוות עבודת

מקצועי. לכל איש צוות יש תפקיד אך מה שעושה את -קלינאית תקשורת היא חלק מצוות רב

היא בעלת משמעות, כרות עם אנשים יה הז היבטיכולת לעבוד יחד. בה ועבודת הצוות יעילה יותר ז

לקיים איתו אינטראקציות שונות במשך היום, לדוגמה, וכדי להכיר איש צוות במסגרת חינוך כדאי

לשתות אתו קפה בחדר מורים.

אבל כל בית ספר מתחיל מחדר מורים. לפי חדר מורים ניתן ,כמה שזה ישמע לא שייך

לרוב ,מורה חדשה לבית ספרלנחש מי עובד בבית ספר הזה ומי מנהל אותו. כאשר מגיעה

היא עוד לא יודעת איפה הכיתה שלה והיכרות הראשונה עם הצוות נעשית בחדר המורים.

את הפעם הראשונה שנכנסתי לחדר מורים, זה פשוט שוק תרבותי, הייתי שנה חלא אשכ

וחצי בארץ, הרגשתי די בטוחה בפגישה עם המנהלת והיא אמרה שאני יכולה להכיר את

)אורלי( י.לשתות קפה בחדר מורים, נכנסתי, עשרות עיניים מסתכלות עליהצוות ו

תים שונה מאוד יהמפגש עם הצוות הוא גם מפגש עם תרבות אחרת, שלע ,עבור עולה חדש

מהתרבות שהוא הכיר קודם. השונות מחזקת עוד יותר את הקשיים העומדים בפניו בדרך

, ת מוצאת ביטוי בראש וראשונה בשפה אך לא רקתרבותיו-. הרבקצועימ-להתאקלמות בצוות הרב

בתחושת השייכות למולדת החדשה.ו גם בהבנת הנעשה בארץ אאל

השפה כדי להיות חלק מהחברה. אנחנו לו ד חשובהובעלי לא איש מקצוע שפתי אולם מא

אינני חברים ישראלים וגם ארגנטינאים.גם ד בכל הקורה בארץ. יש לנו ומתעניינים מא

ד מקומם אותי. וטלוויזיה בספרדית. יש לי חברה שרואה טלוויזיה בספרדית וזה מאמדליקה

ירי()מ .אני מרגישה כאן חלק מהמדינה

להיות חלק מהחברה זה גם ליצור קשרים עם אנשים שלא מייצגים את קבוצת השייכות

הן ,קליטה. עם ההצלחה היחסית של המרואיינותההתחלתית. בעניין זה קיימים קשיים אצל כל ה

לא הן שהייה ממושכת בארץגם לאחר ן העז להתחבר עם נשים ישראליות, אך נמדברות על רצו

אותן. תמתסכל, עובדה שדי ממש מצליחות לעשות זאת

ד את מה שאני עושה. וכשאני מסתכלת אחורה, אני מרוצה מהדרך שעשיתי ואוהבת מא

רק אני יכולה להעיד שחסרה לי חברה. עדיין אין לי חברה דוברת ,אני מסודרת ויש לי הכול

)יוליה( .שנים. זה פשוט לא הזדמן ולא קרה 25עברית, אפילו שאני כבר בארץ

הוא העניין המרכזי ממרואיינת אחת לשנייה. אך הסיבות לכך לא ממש ברורות ונראה שהן שונות

כנראה להיות בקבוצת השווים.

ות תקשורת עולות חדשות נאי ותיהן של קלי י ו חו

77

ת בארץ. יש לי כמה חברות איכותיות אבל אני די עסוקה ואין לי זמןאין לי הרבה חברו

ד לא פשוט להיפגש עם חברים שאינם גרים בקרבת ולהיפגש איתן. אין לי עדיין רכב וזה מא

אינני משווה זאת .ד חסר לי לצאתוענייניו הוא. זה מאבמקום. בסופי שבוע כל אחד עסוק

ק, יש לי כאן חברות שגרו בחו"ל וחזרו ארצה, אבל אני יור-עם איכות היציאות שהיו לי בניו

)שירה( .כמעט לא רואה אותן

העניין להיות בקבוצת השווים גם מתואר כגורם שנותן בסיס לקליטה מוצלחת בהמשך. גם

לא היה המקום אםההצלחות בחיים לא מבטלות את הגעגוע למקום שעזבו לפני שנים רבות גם

הטוב לחיות בו.

שהמסגרת שלי הייתה עם עולים חדשים. מה החושבת שמה שעזר לי בקליטה היאני

י. כעת בזכות הפייסבוק אני יאת הור ותשחסר לי כעת הוא חברות הילדות שלי שמכיר

ד מרגש. ומתכתבת עם אנשים מתנועת הנוער בארגנטינה, עם חברי הילדות שלי וזה מא

פונצ'ו שסבתא שלי סרגה לה. היא זכרה שכל חברה שלי שגרה בארגנטינה נזכרה שיש לה

)מירי( .ד התרגשתיוחפצנו נגנבו והיא שלחה לי את הפונצ'ו ואני מא

החיים שהמרואיינות חוות, אכזבותההצלחות והרצונות, ההתלבטויות, העם השינויים, יחד

, החל מארץהרב ביניהן השונילה למרות ומתאים ממשיכים וכל אחת מוצאת את מה שטוב

המוצא, דרך ההעדפות בנוגע למקום העבודה ולאופי העבודה.

יש בי יתרונות וחסרונות ורובם לא תלויים בכך איך קוראים לי: סבטלנה, אורלי, יהודייה,

רוסייה וכד'. בישראל תמיד מתייגים אנשים לכל מיני קבוצות: עולים וצברים, דתיים

וזר לאנשים להשתייך לקבוצה ולא להרגיש וחילוניים, רוסים, מרוקאים, תימנים. אולי זה ע

שנה ועדיין לא סגורה לאיזו קבוצה אני שייכת. רק בטוח שאני חולמת 20לבד. אני פה

)אורלי( .בעברית

שתתפו הנשים שההממצאים משקפים את החוויות והאירועים המשמעותיים בחייהן של חמש

מוצאן עקב צות לא פשוטים שהחלו עוד בארבמחקר. החוויות והאירועים מאופיינים בריבוי מצבים

תהליך ליוו את לאחר מכן החלטה גורלית לעלות ארצה, אשר הניעו אנטישמיות שחוו ו אירועי

גיבוש העניין המקצועי. להקליטה המורכב עבור כולן עד

תמיכה שקיבלו ו אפיונים אישיותיים מיוחדים התקווה לעתיד טוב יותר בארץ החדשה,

המשך בחשיבות רבה כן תקופה זאת היא בעלת בתקופה הראשונה וללהן עזרו ,מהסביבה

קיבלו החלטה לנסות להשתלב , וכאשר הרגישו שהזמן מתאים, הקליטה המוצלחת בארץ

אוכלוסיות המאתגרותהכולן התחילו את דרכן המקצועית בעבודה עם . במערכת החינוך בארץ

רכת החינוך למרות הקשיים הרבים שנתקלו הצליחו להשתלב במע, וכולן מיוחדהבחינוך ביותר

.בהם בדרך להגשמת החלום להיות קלינאית תקשורת בארץ

דיון

. במדינה חדשהבונות את זהותן מהגרות המחקר הנוכחי עוסק באופן בו קלינאיות תקשורת

תי מוצג בעבודה זו דרך הנרטיבים הנשיים וביחס למאפיינים האישיים והמקצועיים יהמוטיב החווי

ת מחקר נרטיבי, היא לתאר ולשקף את ישל המשתתפות. מטרת המחקר, שנעשה במתודולוגי

בדרך לבניית זהות ,, קלינאיות תקשורת במקצועןמהגרותהחוויות וההתלבטויות של אותן

ולבחון כיצד הן משתלבות במערכת החינוך. כאמור, המחקר מתבסס על זרה מקצועית בארץ

שמקצוען קשור באופן למהגרותתכלות הספציפית שמתייחסת תהליך ממושך ומורכב דרך ההס

רה ך |תשע"ח 8הגי אורלי אלשי

78

ישיר לתחום השפה, כאל בונות את זהותן החברתית והמקצועית בארץ החדשה. המשתתפות

למרות הקשיים האובייקטיביים במקום החדש להשתלב בחברה ובשוק העבודה עזרצון מבטאות

שהן מחלקות את חוויותיהן בתהליך המרואיינות . ניתן לזהות בקולן של חמש להגירההקשורים

'אני', 'עכשיו'ו 'אז', 'פה'ו 'שם'חברתית תוך כדי התייחסות והשוואה בין הבניית הזהות המקצועית ו

כאשר מדובר בעולה על אחת כמה וכמה עבור כל אדם, רבהשמעות בעלות מ. אלו מילים 'הם'ו

'רבים'הפרטי מול 'אני'ומעמידות את ההמילים מחברות את העבר וההווה, ועבור .או מהגר חדש

בחברה חדשה עם תרבות שונה ושפה זרה.

את הן השאירו .של חמש הנשים עולים זיכרונות לא פשוטים מהמקומות שעזבו יהן מסיפור

לא ממש חיכו להן, והמנגינה של השפה 'פה'. 'פה': בית, עבודה, חברים והגיעו לעברן מאחור

היה 'אז'ו 'שם'גם אם '.עכשיו'להתחבר לות חייבהן היו מוכרים, אך בצלילים מוזרים ולא הצרמ

בשל האנטישמיות ותחושת השונות, הפרדוקס הבלתי 'פה'אולי זה לא היה יותר טוב מונוח ומוכר,

( הן חשות תחושה דומה 2003בבית ההיסטורי של כל יהודי )לרנר, ,שגם בארץ ישראלהיה נתפס

של 'אני'ה ,בישראלשל העובדה שקורה ב הדברשסבורות של זרות ושונות שהרגישו בגלות. הן

שונה אולי אפילו יותר מאלו שחיו '.עכשיו'ו 'פה'מאוד מהאנשים שחיים שונה כל עולה חדש

חדשות הן לא מבינות את שפת הסביבה והסביבה לא עולות כגם בגלל ש 'אזו' 'שם'בקרבתן

אףתים יקרקע פורייה לאי קבלה, לצמיחת סטיגמות ולענוצרת וכאשר לא מבינים ,מבינה אותן

צריכות להתמודד. היוואלו הדברים שאיתם הן ,לשנאה

תוך כדי התהליך .משפטיםאלה למילים ולזרות נרקמות האותיות הבר די הרבה זמן עד שוע

, אך כל עבודה נתפסת כקרש קפיצה להשתלבות ןד במקצועיגם מוצאות עבודה, לא מיהן

חלום, הן הולכות ללמוד ובכך עושות צעד הלו לא עוצרות בדרך להגשמת לבחברה והנשים ה

.בביתלאט מרגישות -קדימה, יוצרות קשרים חדשים ולאטנוסף

ה, פהקשורים בשות מקצועבעלי למהגריםלא נמצאה בספרות המקצועית התייחסות

אורטית לסוגיות הקשורות לאקטיביות של קלינאיות התייחסות התהוהמחקר מחדד ומרחיב את

תהליך של צמיחה ובנייה מחדש. צביע על בכך מוהתקשורת לקראת התפקיד במערכת החינוך

שלבי בהיבט הזמן -הממצאים שעלו מניתוח הנתונים במחקר זה מציגים תהליך רבזאת, לאור

ו חמש המשתתפות במשך שנים בדרכן לבניית זהות מקצועית. בתהליך זה קיימות תקופות שעבר

דן כהכרחי. קצב השתלבותן דומה ינתפס מצ )או במהגרים( שבהן גורם התמיכה בעולים חדשים

אפיינים אישיים. הן שיתפו בכך שעבורן העבודה במקצוע היא מותלוי ב אחתאך ייחודי עבור כל

( שכאשר מהגרים משיגים 2005בהשתלבותן בארץ. המחקר מראה )מירסקי, גורם משמעותי

הם מתחילים לחוות בכאב את הכישלונות ואת ,שליטה בשפה והתמצאות בסביבה החדשה

יומית ואת היעדרה של הסביבה המוכרת -המגבלות שבהם הם נתקלים בהתמודדות היום

ים בסביבה זרה שחסרים בה והבטוחה שלהם. בשלב זה המהגרים מגיעים להכרה שהם חי

מקורות חיצוניים לביטחון ורווחה. בתהליך זה ניתן לזהות מניעים שהובילו להצלחה ואפשר

מניעי חסך ומניעי גדילה. בין מניעי החסך - ,Maslow)1968לחלקם לשתי קטגוריות לפי מאסלו )

מודדות עם מזג מתייחסות המשתתפות לקשיים כלכליים שנתקלו בהם בתחילת מסע העלייה והת

אוויר שונה. הן מבינות שכדי להתקיים חייבים לעבוד. בפירמידה של מאסלו הצרכים מסודרים

בהיררכיה עולה, כאשר סיפוקם של צרכים במדרג נמוך יותר חיוני להופעתם של צרכים משלב

לעניין שבשגרה ופכתוכאשר השפה הזרה נשמעת זורמת ומובנת, השמש היוקדת ה ,גבוה יותר

ות תקשורת עולות חדשות נאי ותיהן של קלי י ו חו

79

מרגישות בטוחות יותר ובשלב זה הן מתחילות לחשוב ןמשכורת, ה נכנסתחשבון הבנק לכאשר ו

כקלינאיות תקשורת, אך עד שלא הצליחו לשלוט בשפה על בוריה, במקצוען עבודה חזרה לעל

לתקופה ארוכה. ההחלום לעבוד במקצוע נדח

ך מהווה אמצעי כפי שמצוין בספרות, השפה מסייעת בתהליך ההשתלבות החברתית ובכ

(. בנוגע להגירה ניתן דגש מיוחד להיבט 2004חברתית )עזר, עיקרי להנעת תהליך של הסתגלות

מתואר בספרות כמרכיב ייחודי בתופעת ההגירה, בתפיסת הזהות של המהגר ובנושא ה הלשוני

כמה שנים, כאשר מולאו כעבור (. Skutnabb-Kangas, 2008הזכויות הלשוניות של מהגרים )

צרכים הבסיסיים במידה מספקת, המרואיינות פונות ללימודים ומתרכזות בבניית קשרים ה

למרות הקשיים . חיזוקם. את המענה לצורך זה חלקן מקבלות דווקא בעבודת צוותבחברתיים ו

לא סטיוביניהם אפילו שתיית קפה הופכת להיות טקס פולקלורי ,תרבותיות-שלרוב קשורים לרב

(. Krause & Loise, 1997)מוכר, עבודת צוות נותנת תחושת שייכות

חלק מהצוות. חלק גדול )מהגר( במחקר היא שאלת היותו של עולה חדש אחת הסוגיות

כי ככל שצברו ניסיון בעבודה מהתשובה כרוך בחשיבות המיוחסת לעבודה המשותפת. נראה

כאשר המרואיינות בולט מבטא זר. בדיבורןהשוטפת, למדו אנשי הצוות להעריך את הקולגות ש

הן פנויות לחיפוש הערכה והכרה בסביבתן. הן מזהות ,מגיעות לשלב גבוה בהיררכיה של הצרכים

ינוך המיוחד שמשתמשים שמילוי של צורך זה ניתן למצוא בעבודה עם ילדים, בעיקר עם ילדים בח

נותנת למרואיינות היא יצירתית ומיוחדת ו זו עבודהבתקשורת תומכת כדי לתקשר עם סביבתם.

ראויות ובעלות ערך. ןלחוש כי ה

על מנת לקבל תמונה רחבה . סיפורן של חמש נשים במערכת החינוךאת מחקר זה הציג

של העלייה והקליטה, ויוכלו להקיף צורך במחקרי המשך שיתמקדו בתקופות שונות יש יותר,

להרחיב את מומלץ . לנוכח המיקוד במחקר זה בחוויות של נשים, מהגריםכמות גדולה יותר של

התחום מגדרית ולהכליל במחקרי המשך גם נרטיבים של גברים. כיווני מחקר נוספים יכולים

להתייחס להשוואה בין עולים ממדינות שונות ודוברי שפות שונות.

ומתייחסת הקשורים לשפה ממקצועות מהגריםתרומתו של המחקר זה נוגעת באוכלוסיית ה

כן ולהגירה לשני מישורים: התפתחות אישית היררכית של הצרכים הבסיסיים הקשורים

כלו גם הצוותים הקולטים וי ,המחקרעלו מן התפתחות מקצועית. באמצעות מודעות לתובנות ש

יתים נבלע בשתיקתם. להקשיב לקולם שלע המהגריםאת

רשימת מקורות

(. תפקיד קלינאי התקשורת באבחון ובטיפול בתחום לקות 2011וינשטיין, י' )ו און, ע', קריזר, ו'-בר

– 91, 30, כתב העת של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת –ד"ש למידה. -השפה

99.

רקע כחומר מוזמנת קירהס .והוראתן שפות לרכישת הנדרשים התנאים(. 2012ד' ), דובינר

.העברי בחינוך הערבית הוראת לנושא המומחים צוות לעבודת

http:// education.academy.ac.il

חינוך (. מוטיבציה וחינוך: הפרספקטיבה של הכוונה עצמית. 1991דיסי, א', לרנד, י' וריאן, ר' )

. 54-36 ,20, החשיבה

(. המחשב ככלי לתקשורת עבור ילדות עם תסמונת רט.1999וקונקול, א' )חצרוני, א', רובין, ק'

. 25-18 ,48, מחשבים בחינוך

רה ך |תשע"ח 8הגי אורלי אלשי

80

היבטים פסיכולוגיים של גיבוש זהות ותרומתם (. 2004) , מ'מיקולינסר, ד' ופרג, כספא, מ'-טור

מרכז רפפורט. ,. רמת גן: אוניברסיטת בר אילןהזהות היהודיתמושג להבנת

. ירושלים: יהודים. זהות יהודית ישראלית ואתגר הרחבת הלאום היהודי-יהודים לא(. 2006כהן, א' )

מכון שלום הרטמן, אוניברסיטת בר אילן וכתר.

ית. בתוך: איזיקוביץ, (. דעת בהגירה: סטודנטים יוצאי רוסיה באוניברסיטה הישראל2003לרנר, י' )

-(. תל154-123 )עמ' הם: עולים צעירים בישראלעל גבולות תרבותיים וביני, ר' )עורכת(

אביב.-אביב: הוצאת רמות אוניברסיטת תל

.73-54, 40 ,טחון סוציאלייב. 90-האוכלוסייה הישראלית ויחסה לעולי שנות ה(. 1993' )לשם, א

.245-210 ,20, חינוך החשיבה(. תרבויות בית הספר. 2001מאהר, מ', וקפלן, א' )

המיצוב המקצועי של מורים עולים מברית המועצות (2004). תמיר, פ'ו א', סבר, ר' מיכאל,

.126-103, 38דפים, .לשעבר בבתי ספר בישראל

צבעונים.הוצאת . מבשרת ציון: ישראלים סיפורי הגירה(. 2005מירסקי, י' )

אביב: -. תלםיהיבטים חינוכיים ואורייני: תרבותיות בחברה ובבית ספר-רב(. 2004עזר, ח' )

האוניברסיטה הפתוחה.

,דפיםתרבותי. -(. קריאת סיפורי חיים של אימהות לומדות כטקסט חברתי2000שוברט, ע' )-פסטה

31 ,99-80 .

המשרד ירושלים: . 2011ילדים עולים בישראל (. 2011(. )כיםכהן, ש' )עורו בן אריה, א', קושר, ח'

הילד.לקליטת העלייה והמועצה הלאומית לשלום

(. בחירה במקצוע ההוראה: טיפוסים של מקבלי החלטות והקשר 2004) גילת, י'ו קציר, י' ,שגיא, ר'

. 29-10 ,38 ,דפיםשלהם לעמדות כלפי הוראה.

. ירושלים: הגירה קהילה הזדהות: יהודי ארצות הברית בשלהי המאה העשרים(. 2001רבהון, ע' )

האוניברסיטה העברית, מאגנס.

מרכז רפפורט. ,אילן-אוניברסיטת בר. רמת גן: ביקורת שיח הזהות היהודית(. 2002שגיא, א' )

תל אביב: מכון ."סיפורי חיים" מקצועיים ככלי לפיתוח כישורי הדרכה(. 2003אופנהיימר, א' )-שץ

מופ"ת.

ASHA (2000). Roles and responsibilities of speech–language pathologists with respect to

reading and writing in children and adolescents. Ad hoc committee on reading and

written language disorders.

Charmaz, K. (2006). Constructing grounded theory: A practical guide through qualitative

analysis. London: Sage publications.

Dubiner, D. (2010). The impact of incipient trilinguality on the socio-affective development of

Jewish elementary school children in Israel. The Journal of Multilingual and Multicultural

Development, 31(1), 1-12.

Hargraves, A., & Fullan, M. (2000). Mentoring in the new millennium. Theory into Practice, 39,

(1), 50-56.

Kramsch, C. (2000). Second language acquisition, applied linguistics, and the teaching of

foreign languages. The Modern Language Journal, 84(3).

Kruse, S.D., & Louis, K.S. (1997). Teacher teaming in middle schools: Dilemmas for a

schoolwide community. Educational Administration Quarterly, 33, 261-289.

Leshem, E. (2005). Immigrants from the former Soviet Union: Segregation vs. integration in

Israeli society. In: A. Bareli, D. Gutwein & T. Friling (Eds.), Society and economy in Israel:

ות תקשורת עולות חדשות נאי ותיהן של קלי י ו חו

81

An historical and contemporary perspective (pp. 541-580). Jerusalem: Ben Zvi Institute;

Sede Boqer: The Ben-Gurion Institute for Israel Studies; Beer Sheba: Ben-Gurion

University.

Masgoret, A.M., & Gardner, R.C. (2003). Attitudes, motivation, and second language learning:

A meta-analysis of studies conducted by Gardner and associates. Language Learning,

53(1).

Maslow, A. (1968). Toward a psychology of being. New York: Van Nostrand.

McDuffie, K.A., & Scruggs, T.E. (2008). The contributions of qualitative research to discussions

of evidence-based practice in special education. Intervention in School and Clinic, 44,

91-97.

Remennick, L. (2003). From Russian to Hebrew via HebRush: Integrational patterns of

language use among former Soviet immigrants in Israel. Journal of Multilingual and

Multicultural Development, 24, 431-453.

Skutnabb-Kangas, T. (2008). Language rights and education. In: J. Cummins & N.H.

Hornberger (Eds.), Encyclopedia of language and education, 2nd edition, Vol. 5, Bilingual

education (pp. 117-131). New York: Springer.

Spolsky, B., & Shohamy, E. (1999). The Languages of Israel: Policy, ideology and practice.

Clevedon: Multilingual Matters.

Williams, B.T. (2006). Pay attention to the man behind the curtain: The importance of identity

in academic writing. Journal of adolescent & Adult Literacy, 49(8), 710-715.

רה תשע"ח 8הגי

שיקוף התגבשות תרבותית במגזר היהודי :מבעד למראה האונומסטית

בישראל

שלומית לנדמן

תקציר

מהלך השנים התגבשה במגזר היהודי תרבות ייחודית ב. ישראל קמה כמדינת קולטת הגירה

כישראלית ופחות כיהודית )מויאל יותר למקום, וכיום ישנם ישראלים רבים המגדירים את זהותם

פי מודל -( על2004ישראל, -, דבר התואם את התגבשות התנועה הלאומית הציונית )בן(2014ורואי,

( הוכיח כי קורפוס של שמות פרטיים עשוי 1988וייטמן )ואכן (, Hroch, 1985רוך ) הלאומיות של

לשקף מגמות של שינוי תרבותי ושל הזדהות לאומית של ההורים. במגמה לבדוק את תהליך

,שנותיה הראשונות 60-מדינת ישראל בבההתגבשות התרבותי והחברתי שאירע במגזר היהודי

יחד 2007-1948 שניםין ההשמות השכיחים ביותר שניתנו ליילודים יהודים בישראל ב 6,000נבדקו

הורים ילידי ישראל בקשר 45ל שמות נדירים. כן נערכו ראיונות איכותניים עם עם מספר דומה ש

פי -לתהליך השיום שלהם. השמות חולקו לארבע קבוצות עלבקשר ילדיהם ושהם נתנו ללשמות

;מחודשים שחודשו מהמקורות מתקופת ההתעוררות הציונית ;מסורתיים ששימשו בגלות: מקורם

חסרי משמעות בעברית. התוצאות הראו כי שהם זרים; ושמות החדשים שנגזרו מהעברית הדבור

(; 1960עד 1948-מ) פי מנהגי הגלות-ניתן לאבחן שלוש תקופות אונומסטיות מרכזיות: שיום על

נראית ההשתלטות של 80-מתחילת שנות ה; 70-60-התגבשות אונומסטיקה ישראלית בשנות ה

האונומסטיקה הישראלית, אם כי נמצאו השפעות מן העולם המערבי בעקבות תהליכי

הגלובליזציה.

זהותמודל לאומיות, : אונומסטיקה, שמות פרטיים, גלי הגירה, תרבות, מילות מפתח

, המכללה האקדמית אחווהד"ר שלומית לנדמן

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

83

מכנה משותף יהודי בחברת המהגרים בישראל .1

תרבותבעלות לאוםמדינות לבדורות האחרונים ו תגבשחברות מהגרים שונות ברחבי העולם ה

ת. לטהתרבות הקו ביןהמהגרים ל בין תרבות ציה המתמשכתאינטראקהך במהל ייחודית שצמחה

ה לעבר הרחוק שיבהמיתוס של ייחודי לישראל הוא ה, אך ההיבט המדינות אלישראל היא אחת מ

בניגוד וזאת ,(1997)שפירא, ( יחד עם המיתוס של הקמת חברה חדשה ואדם חדש2014)שפירא,

-מאז הקמתה ב .הקמת חברה חדשהשל שלרוב נבנו על מיתוס חברות מהגרים ברחבי העולם ל

כל גל מרתית תרבותית וחבמבחינה ישראל ה פעשוה ,ועוד לפני כן במסגרת היישוב היהודי 1948

ההיסטוריה היהודית המודרנית על אדמת ,כמדינת מהגרים נכנס אליה ונקלט בה.שמהגרים חדש

ימימ ,(2014פי גלי העלייה שהגיעו אליה, כפי שתיארה זאת שפירא )-ארץ ישראל מסומנת על

ועד למפגש של החברה הישראלית עם גל המהגרים הגדול מברית 1881-ב העלייה הראשונה

מודל של צמיחה "האוכלוסייה הישראלית גדלה בהתאם ל ,פרגולה-פי דלה-המועצות לשעבר. על

(, על 19-התאפיין, מאז עצמאות המדינה )ובעצם מאז המחצית השנייה של המאה השדמוגרפית

(.3: 1993פרגולה, -)דלה מתון יותר" ידי תקופות של גידול מהיר ותקופות של גידול

ההישענות על א ישל מדינת ישראל לעומת מדינות מהגרים אחרות ה הכאמור, ייחודיות

של ,של השיבה לעבר. העם היהודי שימר לאורך השנים זיכרון היסטורי שטופח בקפידה מיתוס

מכוננים, בעיקר התנ"ך, טקסטים מספר ההיסטורי נשען על זיכרון התקופת בית ראשון ובית שני.

על אדמת ארץ ישראל שזכו בו היהודים בישויות עצמאיות דתי הפוליטי והחופש ה את שוהדגי

למדינה שנאבקה על התבססותה ההמוני מעבר הוא אחת הסיבות למיתוס השיבה (. 2012 )שביד,

(: 228: 2014וכך תיארה זאת שפירא ) בעיות חברתיות לא פשוטות. הציףגם זה שהוא והראשונית,

העולים לארץ לא ראו את עצמם כזרים המחפשים מולדת חדשה, אלא כבני האומה היהודית [ ...]"

נהיש כי הנחהאת ה קובע ,שהשתמשה בו שפירא "אומה יהודית"המונח . החוזרים למולדתם"

תרבות יהודית המשותפת למהגרים שהגיעו לישראל מזמן העלייה הראשונה. למעשה, הגיוון

. כפי שסיכם זאת "תרבות יהודית"מוצאם של המהגרים קבע גם גיוון של ארצותהגיאוגרפי של

"התרבות היהודית באה לידי ביטוי באופנים שונים ומגוונים. ההיסטוריה מלמדת כי :פרגולה-דלה

.(15: 2008, פרגולה-דלה) "[...] חיוני להתפתחות התרבות גיוון כזה

מייצג ת משה"גרמני בן ד"הידוע ביטוי וה, בלבד במשך שנים רבות הוגדרה היהדות כדת

הציגה את היהדות כמכנה כשנולדה הציונות 19-. באירופה של המאה הגישה זובאופן מילולי

( 2004ישראל )-לטריטוריה לאומית. בןשל העם היהודי שזכאי ככל האומות תרבותי משותף

כדי להוכיח ששלבי ההתגבשות (Hroch, 1985רוך ) השתמשה במודל התפתחות הלאומיות של

תנועה לאומית נולדת מתוך ו, פי ל, שעת של רוךוהלאומית של הציונות חפפו את מודל הלאומי

, אך וצת הרובלהשתלב בקבומנסה מיעוט המשתייכת לאכזבה של כישלון של קבוצה עילית

. האליטה המאוכזבת מאמצת את התרבות המקורית של פי ציפיותיה-בהצלחה חלקית שלא על

כלאום ת האם שלהנה עורף לתרבות הרוב, ובשלב הבא היא מציגה את קבוצמפקבוצתה ובכך

מנם והציונות המודרנית א דרישות לקיום ייעוד לאומי ולצדק חברתי.בפני קבוצת הרוב ומציבה

כתנועה לאומית רחבה פעלה ונולדה באירופה, אך שם היא הייתה נחלתם של יחידים,

האידיאולוגיה הציונית על המהגרים שהגיעו למדינה שנבנתה על בסיס אידיאולוגיה זו.

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

84

ישראל הדגישה במאמרה כי הציונות ביססה את טיעוניה על "הקיום הממושך של אומה -בן

אפיינים אותה ואמונות בדבר ליכוד פנימי וייחודיות ששימרו אותה"יהודית, עם ערכי תרבות המ

.(215: 2004ישראל, -)בן

לסקור מנסים אם במיוחדאולי יותר מכך, או במקצת עמום מונח הוא "יהודית תרבות" המונח

הבנה יאפשר אולי זו תרבות של בלבד אחד פן סקירת אך. היבטיה מכל היהודית התרבות את

אדם בני של התרבותיים המאפיינים אחד. בישראל 1948-מ המהגרים גלי היקלטות של יותר טובה

אלא אישית רק לא הצצה מאפשרת האל של בחינתם .הפרטיים יהםשמות הוא ומקום מקום בכל

רק לא מייצגים הפרטיים השמות. בחברה נפוצים שמות אלו אם במיוחד, ולאומית חברתית גם

ומתוך אדם כל של בזהותו חשוב חלק גם מהווים אלא, נתונה חברה המאפיינים תרבותיים קווים

מתייחס זהות המונחכאשר לצורך כך . חברה אותה של הבאים הדורות על גם משפיעים כך

, ורואי מויאל) עצמו את מגדירהאדם שבאמצעותם, מולדים או נרכשים, מרכיבים של למכלול

השינויים עומק כאשר, זהות משנה גורם היא גירה, הורואי מויאל של קביעתם פי-על(. 2014

באינטראקציה וגם, החדשה לסביבתם המהגרים ביחס מעט לא תלוי מודעים והלא המודעים

בהיקפו הגיע למדינת ישראל גל מהגרים ש 50-ובמהלך שנות ה 40-בסוף שנות ה. אתה הנוצרת

הגיעואלו, ממהגרים גדול (. חלק2014של בני החברה הקולטת )שפירא, ה על מספרם על

ממזרח או הקרוב המזרח מארצות הגיעו אם, חילונית ציונית דווקא ולאו יהודית מסורתית מסביבה

מרבית האוכלוסייה הילידית של מדינת ישראל באותה התקופה היו ציונים (.2014, שפירא) אירופה

; שפירא, 1997, למוגא) מתוך הכרה, וקליטת המהגרים כוונה להטמיע בהם את הערכים ה'נכונים'

2014).

יםייצוג בעלהשמות הפרטיים כלי שאלת המחקר של עבודה זו מנסה להדגים כיצד מהווים

תהליך של אסימילציה עשוי להדגים המספרי והלשוני ניתוחם מתוך כך ים, וותרבותי יםלאומי

ביותר נקלט בתרבותו של המיעוט הקולט תוך שמירה על מכנה משותף רחבשתרבותית של רוב

השמות השכיחים ביותר לעומת מה אוסף לכל הקבוצות בישראל המודרנית. בחינת המתרחש ב

מאפשרת הבנת תהליכים שהיו משותפים לחלקים רחבים של ,שאירע לשמות הנדירים

שחקר את ( 1988להבין בצורה מובחנת את מסקנותיו של וייטמן )מתאפשר האוכלוסייה, ובכך

שנים 100לאורך ם על אדמת ארץ ישראל ת של הורים ליילודים יהודילאומיוההזדהות התחושות

. הםפרטיים שניתנו להשמות הפי -עלזאת ,1980עד

יהודים יילודים שמות :של תהליכים חברתייםאונומסטיקה כהשתקפות .2

2007-1948 בישראל

החוקר את השמות ,נגזר שמו של השדה המחקרי של האונומסטיקה "אונומה"מהמילה היוונית

מטווח רחב מאוד של םניתנים לבני אדם, בעלי חיים, עסקים, מקומות ועוד. חוקריההספציפיים

נושאים כמו פילוסופיה, בלשנות, היסטוריה, לימודי דתות, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, הרמנויטיקה

רבה במידההחל האונומסטיקה . חקר ים במחקריהםאונומסטימכלילים ניתוחים ,ועוד

ב'סימן' ]...[ " פרגה הגדיר זאת:שמתבסס מבחינה פילוסופית על השפה, כפי הוא בפילוסופיה, ו

.(366תשמ"ד: , פרגה) שהוראתו, אם כן, היא אובייקט מסוים" [...] או 'שם' אני מבין ציון כלשהו

במילה ןשמות פרטיים מסמנים אם כך מהויות מסוימות, ששפה נתונה ראתה לנכון לציינ

:(366, כפי שטען פרגה )תשמ"ד: ספציפית. המשך הגדרה זו הוא זיהויה של המילה כשם פרטי

.כל אדם היודע במידה מספקת את הלשון או את מערכת הסימנים שאליה השם שייך"[ ...]"

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

85

ואחרים נדב עמדו האדם בחיי פרטיים שמות של המכרעת הפסיכולוגית חשיבותם על

השם של ומרכזיות עם( 1984) קוהוט של ית התפתחות האישיותתאורי את תועימ כאשר(, 2008)

השיקוף בסיס על שלהם העצמי הערך את בונים ילדים, קוהוט פי-על. בחיי האדם הפרטי

((mirroring זה בתהליך(, 2008) ואחרים נדב לדעת. מהוריהם מקבלים שהם והרגשי המילולי

ביותר המרכזיות המילים תאח הוא הפרטי השם ,צעיר גילב שכן, מכריע הוא הפרטי בשם השימוש

.הילדים ידי-על המופנמת רגשית מהות מכיל השם הגיית אופןו, םהלילדיבפנותם הוגיםהורים ש

שפה, כל שפה, ועל כן ניתן , הם מרכיב בשמות פרטיים הם מיליםהמבוצעות פונולוגית, כמהויות

ניתוחים אלו עשויים לבסס קשר בין השמות לבין לנתחם בכלים בלשניים. הממצאים של

Names, religion, and gender"(: Edwards, 2013: 116) אדוארדס תהליכים חברתיים, כפי שציין

are three of the most important features of individual and group distinctiveness – and when

they are linked with language, even more potent identity marking emerges".

ואכן מתוך השמות הפרטיים מהווים קורפוס נגיש ונוח, ,ככלי לבדיקת תהליכים חברתיים

( את כל השמות הפרטיים שניתנו ליילודים יהודים על אדמת ארץ 1988בדק וייטמן ) גישה כזו

ההזדהות הלאומית של ההורים, נותני כיווני . הוא ביסס מתאם ישיר בין 1980-1882ישראל בשנים

הזהות היהודית , פי ממצאיו-שמות ממקורות שונים בקורפוס. עלההיחסי של שיעורםהשם, לבין

ששימשו בגולה, נמצאה בנסיגה ככל שהתחזקה )עבריים או אחרים( ידי שמות-שיוצגה על

דשים בעברית.ידי שמות שחודשו מהמקרא או שמות ח-הבחירה בזהות הישראלית שיוצגה על

שתי קבוצות של בדומה לממצאיו של וייטמן מצאה גם בירנבוים )תשס"א( שוני ודמיון בין שמות

אם כי היא חיפשה יותר ,לאומי-שלמדו בבית ספר חילוני ובבית ספר דתי 1992-1983ילידי של

מצאו יותר לאומי נ-מאפיינים לשוניים בשמות ופחות כיווני הזדהות של ההורים. בבית הספר הדתי

של החילונים הייתה לרשום תםשמות מסורתיים ששימשו בגולה, מאשר בבית הספר החילוני. נטיי

לא כך .מוטיכ מרדכי, וחלינרשמה כ רחלאת הילדים בעלי השמות המסורתיים בכינוייהם, כך

( Ephratt, 2013אפרת ) גם לאומיים שרשמו את השמות המסורתיים בצורתם המלאה.-נהגו הדתיים

דיווחה כי השם הפרטי הישראלי הוא בעל השתמעויות חברתיות והוא נושא משמעויות של זהות

לאומית ואף תרבותית ואתנית.

כוונה מתוך , נעשהבישראל יהודים יילודיםשל שמות ניתוחעוסק בה ,כאן הנידון המחקר

שנינחקרו .(2014, לנדמן) מהגרים כמדינתקמה ש ישראל במדינת תרבותיים תהליכים לשרטט

יהודים יילודים של הפרטיים לשמות בקשר לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה לש נתונים קובצי

השכיחים השמות 50-ו לבנות שניתנו ביותר השכיחים השמות 50 היה הראשון. ישראל במדינת

שנים מאותן נדירים שמות כלל השני הקובץ. 2007 ועד 1948-מ שנה בכל לבנים שניתנו ביותר

השמות ניתוח קיבל, הדברים מטבע. בשנה שמות עשרה עד שלושה של בשכיחות ולבנים לבנות

.הישראלית בחברה רב הורים מספר של כמייצגים, יותר רב משקל השכיחים

המקור שקבוצת הנחה מתוך, מקורם פי-על לקבוצות השמות חולקו ,(1988) וייטמן בעקבות

מוייטמן בשונה אך, להדגיש בוחרים שהורים שונים תרבותיים ערכים על מעידה הפרטי השם של

ולא עבריים שמות( 1: )קבוצות לארבע רק השמות חולקו ,(ה"תשנ) לשטאל ובדומה( 1988)

, חממה, הערש, גיטל, בכור, אברהם: בגלות השונות ישראל קהילות את ששימשו עבריים

מן שחודשו מחודשים שמות( 2; )ועוד שרח, שרה(, שהיולא לגבר) שמחה, נוריאל, יחיא, יונה

, יפתח ,חמוטל ,הגר, אסף, אלון, איתמר, אהוד, אבישג: והלאה 19-ה המאה מסוף המקורות

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

86

מתחילת הדבורה העברית מן שחודשו חדשים שמות( 3; )ועוד תמר, נעמה, נמרוד, נועה, מיכל

, רנן, רני, רן, רינה, רונן, רונית, רוני, רונה, רון, לירן, לירון, ירין, ירון, אלירן: 20-ה המאה

נטלי, מיקה, מאיה, ליאן, ליאם: בעברית משמעות להם שאין זרים שמות( 4)-; וועוד רננה

. ועוד

, זר שמקורם שמות. השכיחים השמות לרשימת הגיעו אם רק לניתוח נכנסו הזרים השמות

שהם מכיוון עבריים כשמות נחשבו (מיוונית) דפנהו איריס וא, (מפרסית) יסמיןו ורד גוןכ

כמו, זר הנראה ככל שמקורם שמות. לדוברים שקופה ומשמעותם בעברית כמילים משמשים

.עבריים כשמות הם גם נחשבו, עברית משמעות בהם למצוא ניתן אך, רומיו מאי, אודליה

לעומק יותר ולהבין הנתונים מקובצי שעלתה האונומסטית התמונה את לבסס רצון מתוך

22) הורים 45 עם איכותניים ראיונות 2014-2012 בשנים נערכו ,ישראלים הורים של שיום תהליכי

מגורים מקומותהיו בגילאים שונים וממגוון , נשואים זוגות דווקא לאו, ההורים. (אבות 23-ו אימהות

. כחילונים עצמם הגדירוש ישראל ילידי ולםכ, אקונומיים-סוציו ומעמדות

של כזו מסגרת(. Denzin, 1995) איכותני מחקר במסגרת היו להורים שנערכו הראיונות

התהליכים את שחוו מרואיינים של סיפורים דרך המציאות בעולם תהליכים להבין שואפת מחקר

מות לשהנוגעות שאלות שלמצומצם מספר שכלל, מובנה-חצי איוןיר נבחר המחקר ככלי. הללו

קבלת לשם שאלות שאילתבשהוא מובנה-החצי הריאיון של יתרונו. ילדיהם ולשמות המרואיינים

התאמת עליהם לכפות יבל ,בחופשיות סיפורם את לספר למרואיינים מאפשר הוא, נחוץ מידע

את לנתב ובכך לתהליך באשר מוקדמות הנחות להניח שעשויות מפורטות לשאלות סיפוריהם

. (Maykut & Morehouse 1994שלא התכוונו אליהם ) לכיוונים הנבדקים

מתוך שעלו משותפים נושאים למצוא מגמה מתוך ונותחו תומללו, הוקלטו הראיונות

חשפו המרואיינים סיפורי. ביניהם השוני ועל להם המשותף על, המרואיינים וסשפר הנרטיבים

וגם, אלו מסיפורים שעלו משותפים בקווים להבחין היה וניתן בישראל הורים שעברו שיום תהליכי

: 2010) האיכותני הניתוח לגבי שקדי שטען כפי. אחרים לעומת מסוימים נרטיבים של בייחודיות

סימן. המידע לאיסוף הרלוונטיים המשתנים לא ואף, מראש נקבעות אינן המחקר השערות" (:443

מהנתונים ישירות שלו האנליטיות הקטגוריות את מסיק שהחוקר מכך מורכב הניתוח של האיכות

."מוקדמות השערות או מתפיסות ולא

זו מכול יותר הייתה לסביבתם השמות של החברתית בהתאמה שעסקה הנושאית התמה

, מסורתיים שמות כלפי המרואיינים שהפגינו היחס. השונות לקבוצותיהם השמות בין שהבדילה

ילדיהם את לשיים ההורים של הצורך את ביטא, למעלה שתוארו כפי, וזרים חדשים, מחודשים

בשמות רבים הורים שעשו מעניין שימוש עלה, כך על נוסף. הגדרתם פי-על ישראליים בשמות

.חזק חיובי יחס שהביע תואר היה "ישראלי" למשל כך, שונים רגשיים הדגשים מתוך תואר

תקופת הגולהשמות פרטיים של יהודים ב .3

הראשונה על אדמת ארץ ישראל העלייה תקופת בחינת השמות הפרטיים של יילודים יהודיים מ

- כרות עם השמות ומנהגי השיום של התקופה שקדמה לכךיאינה יכולה להיות שלמה ללא ה

נסה לעמוד אמאמר קצר, אך הביאם בעל נושא זה נכתבו מחקרים רבים שקשה ל תקופת הגלות.

קופת בת .משיבת ציון הראשונה השתנה יחס היהודים כלפי שמות פרטייםעל עיקרי הדברים.

המקרא הורים נתנו לילדיהם שמות שכללו כינוי תיאופורי של אלוהות מסוימת מתוך ציפייה

, מתוך אמונה שאלוהי ישראל שכינויו הייחודי יהונתןתשגיח על הילד, כך נקרא ילד זו שאלוהות

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

87

ימי למן ו, בעקבות הכיבוש ההלניסטיישמור על הילד בימי חייו. מצב זה השתנה 'יהו'או 'יה'הוא

בית שני התקבלה בקרב היהודים מסורת השימוש בפפונימיה, קריאת שם אחר אבות המשפחה

ת בכל והיהודי ותהשמות המסורתיים במשפחמתקופה זו והלאה הועברו (. ככלל, 1984)אילן,

שמות אבות המשפחה, ובעדות מסוימות אף בידי פפונימיה, קריאה -אתר ואתר בעולם על

היילוד. בתקופת הגלות התעצם מנהג זה ומרבית היילודים נקראו ישם אבפטרונימיה, קריאה על

(.1989על דרך הפפונימיה )מוניץ,

התייחס לקהילות אירופה א וה. קלאר )תש"י( כתב על מנהגי השיום של עדות ישראל בגולה

וך ( שניתח שמות מסוימים בפירוט מת1956כמוהו עשה גם גומפרץ )ו, וגם לקהילות המזרח השונות

שורצולד -התייחסות לדרך שבה הם השתנו בעקבות המעברים מארץ לארץ ומשפה לשפה. רודריג

)תשמ"ח( סקרה את מילוני השמות של עדות הספרדים מתוך הבנה כי היו סיבות תרבותיות

אחרים. מחקרים רבים חקרו שמות של עדה מסוימת, ם של דחיקתולבחירת שמות מסוימים דווקא

יהם שלגימאני )תשנ"ז( שבחן את שמות ,שע"א( שכתב על יהודי גיאורגיהכמו למשל אנוך )ת

שניתח שמות מתוך ספרי זיכרון של יהודי קאיפנג בסין. (Demsky, 2003דמסקי )ו ,יהודי תימן

השוואת מחקרים שנעשו על שמות קהילות ישראל השונות ברחבי העולם מראים מכנה

היחסי בין שמות העדות. התכונה המשותפת הראשונה היא העובדה הבדלמשותף רחב ביחס ל

ת הם השמות הנפוצים ביותר בכל ידויהבהיסטוריה הכי השמות המקראיים של הדמויות המרכזיות

הם' דוכ רחל, משה, מרים, לאה, יצחק, חנה, דוד, אסתר, אהרון, אברהם: עדה ועדה

העובדה כי מילון השמות הנשי מהמקרא היה כל המחקרים מזכירים אתהשמות הנפוצים ביותר.

הבנות מן השפות שהיהודים חיו בתוכן או משפות יהודיות יהן שלדל ביותר ולכן נלקחו שמות

הם עסקו , והבנות היו דומים למדי בכל העדות שהתפתחו בתקופת הגלות. התכנים של שמות

)כוכב(, אסטלהפי קלאר )תש"י( נקראו בנות בעדות הספרדים -ביופי, חן, טוב ופוריות. כך על

הייתה בקרב בלומההייתה פרח בקרב הספרדים כפי ש פלורה)יקרה(. פרציוזה)חן(, גרציה

פערלאו פערלא)שושנה(, רייזלאו רוזה)זהב(, זלאטהעדות אשכנז שהשתמשו גם בשמות

)פנינה(.

האחד הוא שימוש בשמות מקראיים :השונותעיקריים נמצאו בין העדות הבדלים שני

שעדות אחרות השתמשו בהם פחות או כלל לא. בקרב עדות אשכנז השתמשו בשמות מסוימים

מסורתציות ל, אם כי עדות אחרות לא השתמשו בהם מתוך נחו חנוך, חוה הדמויות הנערצות

בקרב קהילות הספרדים מנםו, וא(1956שמות שקדמו לתקופת אברהם אבינו )גומפרץ, שהדירה

שורצולד, תשמ"ח(. בקהילות -רודריג)רק לעיתים נדירות ציפורה, יוכבד, חוההשתמשו בשמות

יחזקאלפי המסורת נקברו בדרום עירק, -הודי עירק היה מקובל שימוש בשמות האישים שעלי

בעברית( זכריה) יחיאטים השמות בולממצאיו של גימאני )תשנ"ז( ב(. 2004 ,)סומך עזראו

חשובות ביותר של הנרטיב הנוסף על שמות הדמויות שבעדות אחרות היו פחות נפוצים. ,סעדיהו

, נמואל, מכיר, אתמרבשמות של דמויות משניות מהמקרא: גם יהודי סין השתמשו ,היהודי

ותבתקופה מאוחרת יותר רווח בקרב קהילות איטליה שהיו הראשונ .(Demsky, 2003) ישי, שדיאר

של היהודים, השימוש בשמות בעלי יםשהכניסו את שמות המלאכים לתוך מילון השמות הגברי

או נוריאל, ואילו אצל יהודי פרס נמצא השם חננאל, איתיאל, אוריאל ,הרכיב התיאופורי 'אל'

.)קלאר, תש"י( נוראללהבגרסתו הערבית

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

88

העבריים וכאלו ה השוניםשמות הסגול ההמאפיין השני שהיה ייחודי לכל קהילה וקהילה הי

שנספחו שמות הגדרתם של שמות הסגולה היא . שנגזרו מן השפות השונות שהיהודים דיברו אותן

הייתה מטרה כמעט אחידה . לשמות אלויחולים לעתידאנשאו גוון של תפילת לשמות העיקריים ו

ההורים נפטרו חיים במקרה שהיילודים הקודמים של ההבטחת חיים טובים ליילוד או הבטחת -

שמות סגולה הופיעו כבר בתקופת בעלי התוספות בדמות איחולים . (1956)גומפרץ, בגיל צעיר

(. כך למשל נגזרו 1960 ,ועוד )מרגליות סימן טוב, מיוחס, חיים, אוהבלעתידם של הצאצאים:

שם ושם פרטי לגבר אצל יהודי עירק, שניתן כ ששוןגם השם ו רחמים, ניסיםבמזרח השמות

אלטר)ילד אהוב(, ליבקינד(. באירופה נגזרו שמות כמו 2004 ,יוצאי ספרד )סומך רבמשפחה בק

הנזק (, כונו ילדים בשמות סגולה מסוימים כסגולת נגד1956פי גומפרץ )-. על)סבתא( בבה)זקן(,

מורינובדומה ל ,)איש שחור( באשכנז שוורצמן)שחורה( ו טשרנה , למשלשל עין רעה וקנאה

. בשמות אלו הסתכמה (1956)גומפרץ, יהודי ספרד ם של)שחרחרים( בג'ודזמו, שפת נהמוריול

תים תוך ניגוד מסוים בין העדות, כמו יהיצירתיות האונומסטית המקומית של קהילות היהודים, לע

בת באשכנז ובן בקהילות הבלקן ,נחמה, בת במזרח וגבר באשכנז, או שמחהבמקרה של השם

(. שרידים למנהג נותרו גם היום, כאשר מוסיפים שם נוסף כסגולה לבריאות במקרה 1982 ,)ארזי

(.1989 ,ועוד )מוניץ ניסים, מזל, חיה, חייםשל מחלה קשה או עקרות, כמו

מטרתם הייתה להביע געגועים ו לאומי-שמות סגולה מסוג שונה היו שמות בעלי תוכן דתי

אל , פלא יועץשמות כאלו: ו(. כבר במקרא הופיע1956רץ, לארץ ישראל וכיסופים לגאולה )גומפ

רוחמהו צמח, משיח)ישעיהו ט, ה(. במשמעות דומה ניתנו השמות שר שלוםו אבי עד, גיבור

נודע שמו 18-. במאה הקרישקאשובספרד ל קרשיןהפך ל צמח של ימי הביניים בצרפתובמזרח,

"נחלת יוסף", 19-כותב הספר מהמאה ה באזילה. אביו של אביעד שר שלוםשל הרב האיטלקי

לימים הפכו (.1956)גומפרץ, שילהו ישועהר' שמואל בן יוסף מעדן שבתימן, קרא לשניים מבניו

לשמות בפני עצמם שיכלו להינתן כשם יחיד, וכמקובל בשמות מכל הסוגים שמות הסגולה

גם שמות הסגולה הועברו בדרך של פפונימיה בקהילות ישראל. ,המקראיים

השמות הייחודיים לבני העדות השונות, מקראיים ושמות סגולה, מאפשרים לנו התחקות

באונומסטיקון ספציפי לעומת קבלת האונומסטיקון הכללי של גלי מהגרים מסוימים םאחר דבקות

במהלך השנים. שמות מסוימים שהיו הישראלי שהתבלט על חשבון האונומסטיקון היהודי

נותרו בשימוש רק בקרב עדה זו ולא עברו לעדות אחרות בדרך כלל ,אופייניים לעדה מסוימת

שלרוב הועברו בדרך ,כיוון שהשימוש בשמות המסורתיים בכללמבישראל. זאת אנו יודעים

שנה 50-ה מזה כנמצא בדעיכ היהודית,חשובות ביותר בתודעה , גם של הדמויות ההפפונימיה

, כאשר ישראלים בוחרים את שמות וניתן לייחס זאת לדעיכת השימוש בשיום על דרך הפפונימיה

( אף מצאה 1985דינור )(. 2010תוך השקעת מחשבה מרובה בעניין )בורשטיין, וילדיהם בעצמם

ששימשו לאומיים רתיעה סטריאוטיפית כלפי שמות מסורתיים -במדגם של צעירים חילונים ודתיים

יחס סטריאוטיפי חיובי כלפי שמות שחודשו מהמקורות נמצא את היהודים בשנות הגלות, בעוד ש

.20-וכלפי שמות חדשים שנגזרו מהעברית מתחילת המאה ה 19-מסוף המאה ה

השמות השכיחים של קרבבחינת השימוש בשמות המסורתיים לעומת השמות האחרים ב

תהליכים חברתיים העלה כי מספר 2007-1948בשנים מדינת ישראל היילודים היהודים ב

שהתרחשו בחברה הישראלית הפכו אותה מחברת מהגרים לחברה בעלת תרבות ייחודית.

,ביותרשכיחים השמות הפרטיים של יילודים, במיוחד חילופי הב אלו משתקפיםתהליכים חברתיים

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

89

We can learn a great deal about societies and cultures by looking at"מוצ'ניק: כפי שהעירה

their typical proper names, and gain interesting insights about gender perceptions and

attitudes" (Muchnik, 2015: 210).

הממצאים .4

- של הבנות ושל הבנים - השמות השכיחיםשל רשימות השתי ן של מניתוחהעולים הממצאים

קופות אונומסטיות מרכזיות. תקופות אונומסטיות אלו מאפיינות את היותה של שלוש תשיקפו

ותוצאתה היהודי מגזרישראל חברת מהגרים מצד אחד, יחד עם התגבשות חברתית שחלה ב

. יתלאת התרבות הישרא שקףהסופית היה מילון אונומסטי שמ

ונראתה בה תחלופה מועטה בין 60-עד תחילת שנות ה 1948-התקופה הראשונה נמשכה מ

שמות שאפיינו במהלך שנות הגלות עדות מסוימות יחד עם שימוש בשמות עבריים חדשים, בעיקר

במהלך עשור זה השתנו לחלוטין מילוני השמות . 60-עבור הבנות. התקופה השנייה הייתה שנות ה

כיחים מצביעים על כיווני השינויים שחלו ברשימות השמות הש. השכיחים של הבנות והבנים

70-. מתחילת שנות התהליכים תרבותיים שחלו בכלל החברה הישראלית על קבוצותיה השונות

התקופה חלהה זואהתקבעו, מילוני השמות השכיחים ,אצל הבנות 80-אצל הבנים ושנות ה

הבדלי ולא שונות תפיסות עולם משקפותהמשקפת חברה בעלת מספר נטיות שיום , ההשלישית

, כפי שהתאפיינו בהם המהגרים שהגיעו בתקופה הראשונה ייםתרבותהבדלים גיאוגרפי או מוצא

. לישראל

סקירת השמות הנדירים של הבנות ושל הבנים מאפשרת מעקב מסוים אחר השמות

תהליכי ההתגבשות החברתית שעברו משפחות עומק , ומתוך כך הסקת מסקנות לגבי "עדתיים"ה

ילדים ניתן לבאשכנז ש יחיאלבאירן או נוריאלכאשר שם עדתי אופייני כמו .המהגרים בישראל

משמעות הדבר כי רבים בעבר מופיע במדינת ישראל בשכיחות של עד עשרה שמות בשנה,

פונימיה שדרכה הועבר השם נמצאת בדעיכה, וכך מגמות תרבותיות שהיו חזקות במשך מאות הפ

הורים איששו במידה 45הראיונות שנערכו עם .ראליתת התרבות הישנמפהשנים נפגעו בעקבות

, במיוחד בהתחשב בעובדה שהמרואיינים ייצגו הנתוניםהתהליכים שנצפו מתוך ניתוח מסוימת את

במדינת ישראל. יםוחברתי יםאישי נת של מאפייניםמגווקשת

מהגרים חברת :1960-1948 4.1

הפעילות האונומסטית בשמות הבנים השכיחים הייתה נמוכה למדי, ורשימת ,1960עד 1948-מ

: היהודית מההיסטוריההשמות השכיחים נשענה בעיקר על שמות מסורתיים של דמויות מרכזיות

, דוד, שמואל, אהרון, משה, אברהםאבות, נביאים וכוהנים, שופטים, מלכים ומנהיגים כמו

בנימין, אשרכמו ונימות של דמויות מקראיות מדרג בינ'. עוד נמצאו ברשימה שדוכ מרדכי

יתרונם של שמות אלו מבחינתנו הוא , . כאמורעיל, כפי שהוגדרו לוגם שמות סגולה ,פנחסו

מסוימות שימשו חיותשל בהיותם סמנים של קהילות מאזור גיאוגרפי מוגדר. כך ידוע לנו כי שמות

יהודה כמו, יעקב ברכת בהשפעת המקראי השם תים בצירוףיכשמות סגולה בעיקר באשכנז, לע

ציוןו רחמים, ניסים)ריבלין, תשע"א(. השמות צבי נפתלי, זאב בנימין, דב יששכר, אריה

)לגבר( שימשו בקהילות נחמה, טוב-שם, בכור(, ואילו השמות "ישתשימשו במזרח )קלאר,

שורצולד, תשמ"ח(. -ספרד )רודריג

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

90

מרבית השמות ברשימת הבנים הם מסורתיים מסוגים שונים. בין השמות ,1948-ב

. כבר צביו זאב, דב, אריהששימשו בעיקר בקהילות אשכנז, כמו החיותהמסורתיים בלטו שמות

נעלמו מרשימת השמות השכיחים של הבנים מעט שמות של דמויות מקראיות מדרג בינוני 1949-ב

- , והופיעו שמות סגולה שמאפיינים את קהילות המזרחנתן, ליחיאהאופייניים לקהילות אשכנז,

. עזראו יחזקאל, יחד עם שמות ששימשו בעיקר את יהודי עירק, רחמים, וציון, ניסים, הרצל

מכן אחר לתחילה מאירופה ו ,תהליך זה תואם את סדר גלי העלייה שהגיעו בשנים אלו לישראל

(. 2014מארצות שונות במזרח, כמו תימן ועירק ולבסוף מצפון אפריקה )שפירא,

נעלמו מעט שמות מסורתיים ובמקומם נכנסו לרשימת ,50-מהלך אמצע וסוף שנות הב

, וגם שמות שהיו זאבו דבהשכיחים מעט שמות חדשים. נעלמו שמות אשכנזיים במובהק, כמו

,במקום השמות המסורתיים שנעלמו. רחמיםו עזרא, להרצשכיחים יותר בקהילות המזרח, כמו

, רון, דורוןכמו נכנסו מעט שמות חדשים ,שרובם היו שמות סגולה או שמות עדתיים במובהק

, לשמות מסורתיים חלק היו כינויי חיבה ,בין השמות החדשים שהופיעו ברשימת השכיחים. רוניו

)קיצור של אליהו או אלי ,אברהם?()קיצור של אבי: כמיליםגם אם כי יש להם משמעות

)קיצור של אהרון?(. רוניאליעזר?(,

שמילון השמות המסורתיים אולי מפני ברשימת הבנות היו חדשים מלכתחילה, רבים שמות

כפי שהיהודים בשנות נטייה מסורתית, גם שיקף הדבר והמחודשים עבור הבנות היה כה דל.

כך נעשה גם , והתגוררובקרבן למילוני השמות של החברות שהגלות התאימו את שמות בנותיהם

כמחצית משמות הבנות ברשימת השכיחים היו חדשים, אם כי ,1948-כבר ב .בחברה הישראלית

ניכר כי לכל השמות היה פרופיל לשוני מובהק שאותו קבעו השמות המסורתיים מהמקרא. מרבית

השמות הסתיימו כפי שו, הָ -יומת הקלסית השמות, מסורתיים, מחודשים וחדשים, הסתיימו בס

להיגוהשמות החדשים צביהו עפרה, כך גם השמות המחודשים רבקהו שרההמסורתיים

. דרורהו

, לצד השמות ששימשו בעיקר 1948-בניגוד למצב ברשימת הבנים בתקופה הראשונה, ב

. מזל –, בלט גם שם ששימש בקהילות ספרד והמזרח נחמהו מלכה, חוהבקהילות אשכנז,

שלושה רבעים מבין יהודי היישוב הישן היו מעדות ספרד, ובמקביל לעליות 19-בתחילת המאה ה

(. הופעתו של שם 2009ממזרח וממרכז אירופה הגיעו עולים גם מקהילות אלו לארץ )בצלאל,

דות הספרדים וגם את יהודי המזרח ששימש את ע ,1948-ברשימת השכיחים כבר ב מזלהסגולה

. שהתגוררו בישראלגדולות ת ות ומזרחיוספרדי ותת לקהילעדּוככל הנראה בשכיחות גבוהה, הוא

נעלמו מעט שמות מהרשימה ובמקומם נכנסו מעט שמות. השמות שנעלמו היו 1960עד 1949-מ

בעיקר מחודשים וחדשים וכמוהם גם השמות שנכנסו. תחלופת השמות האשכנזיים בשמות

מות ששימשו בעיקר שה מונעל .בשמות הבנותגם המזרחיים שניכרה בשמות הבנים הסתמנה

לא 1949-שהופיע ב שמחה והמזרחי פרדישם הסגולה הסאך , נחמהו חוה, בתיה - באשכנז

.מזלוכמוהו גם 60-נעלם מרשימת השכיחים עד אמצע שנות ה

, רבים ה שמות יהודיים מסורתייםהנדירים לבנות ולבנים כללרשימת השמות ,1960עד

ים שהופיעו בנ, וגם שמות זרים שרובם נלקחו משפות אירופיות. שמות העבריים ובעיקר לא עבריים

, אבא בעיקר שמות עדתיים. כך הופיעו ברשימת הנדירים נדירים היוברשימת השמות הבתקופה זו

, איסרהאשכנזיים, וכמוהם גם השמות הלא עבריים: שרגאו שניאור, נטע, זבולון, ציון-בן

, נוריאל 1,כדורי העבריים . בנדירים הופיעו גם שמות מזרחיים רבים, כמושמילו הירש, אלטר

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

91

ששימשו ם רביםיעברי , כמו גם שמותפרג'ו מחלוף, כלפון, חליפה, והלא עבריים: צמחו נעים

, בבר, אליאש כגון לא עברייםשמות , ושלוהו שבתי, משיח, מצליח, בכור כגון בקהילות ספרד

.זכיו וידל, ויטו

כבר בתקופת הגלות חדר השימוש .בנות היו בעיקר שמות אירופייםנדירים של שמות

( לגבי יהודי עירק 2004מדברי סומך )עולה בשמות אלו כמעט לכל עדה בעולם היהודי, כפי ש

יהודי נבול שבטוניס. למרות זאת ניתן יהם שלשמותלגבי (Hayoun, 2010חיון ) ומסקירתו של

הגלות. כך הם למצוא מעט שמות עבריים ולא עבריים שהיו בשימוש עדתי מצומצם בתקופת

, בינה, שם מקראי בשינוי כתיב ששימש בעיקר בקהילת יהודי פרס, ושרחו סרחהשמות העבריים

שהיו סיניורהו וידה, גרציה, בוליסווהשמות הלא עבריים , ששימשו באשכנז שבעו מנוחה

האשכנזיים. מינדלו הני, ביילההמזרחיים ו רחמהו סעדהמקובלים בעדות ספרד,

גלי המהגרים השונים ,מראה כי באופן כללי 1960-1948השמות מהתקופה סיכום ממצאי

שמרו על מילוני השמות המסורתיים ועל מנהגי השיום על דרך הפפונימיה. דחיקתם של מרבית

על זניחתם, אלא יותר מכול על כך רקצביעה השמות העדתיים לרשימת השמות הנדירים אינה מ

ת, כפי והדמויות המרכזיות ביהדשל שמות ליחסית נמוכה שגם בגלות שמות אלו ניתנו בשכיחות

לו פחות לשמות הבנות מלכתחילה כהיות ועיקרון זה נכון בעיקר לגבי שמות הבנים, נזכר לעיל. ש

הגלות הבנות שוימו יותר בשמות ם בתקופת , גצויןכבר שמות מסורתיים יחסית לבנים. אך כפי ש

מקומיים, וגם בישראל השמות הקודמים נזנחו בקלות לטובת שמות מקומיים שנגזרו מהשפה

ישנה. -החדשה

תרבות ישראליתהתגבשות :70-וה 60-שנות ה 4.2

חלה ככל הנראה התגבשות חברתית ותרבותית של המגזר היהודי במדינת ישראל 60-בשנות ה

השתלטות פי ההתרחשויות בשתי רשימות השמות השכיחים, של הבנות ושל הבנים. -על

הפכה 60-כי בשנות ה ות, מוכיחודחיקת האונומסטיקה המסורתיתהאונומסטיקה הישראלית

ומכאן להבא לא נמצאו יותר , החברה היהודית בישראל מחברת מהגרים עדתית לחברה ישראלית

שמות עדתיים בקרב השמות השכיחים. בתקופה זו נעלמו מרשימת השמות השכיחים של הבנים

בה בתקופה הקודמת. אם בתקופות הקודמות הופיעו למעלה ממחצית השמות ששמות, 27

השמות נעלמו תחלופת השמות הייתה מצומצמת, הרי שבתקופה זו הרשימה שינתה את פניה.

, ראובן, בנימין, אפריםורתיים של דמויות מקראיות מדרג בינוני ושמות מלאכים כמו המס

אריה, האשכנזיים ציוןו ניסיםכן, נעלמו אחרוני שמות הסגולה המזרחיים -. כמורפאלו גבריאל

. מכאן והלאה הצטמצם מספר השמות שלום –, ואף שם הסגולה שהיה משותף לעדות רבות צביו

, שמות הדמויות המרכזיות בהיסטוריה של העם היהודי, בעיקר 17-הבנים להמסורתיים ברשימת

, ושם מאיר –ועוד, מהמשנה מרדכי, דוד, שמואל, אהרון, משה, יצחק, אברהם –מהמקרא

. חיים –סגולה אחד משותף לכל העדות

בתקופה זו נעלמו כל השמות .דבר דומה קרה ברשימת השמות השכיחים של הבנות

, יהודית, דבורה, בת שבעהמסורתיים של דמויות מקראיות בדרג בינוני מן הרשימה, כמו

תם י, יחד אועוד שמחה ,מלכה, מזלועוד, כן נעלמו אחרוני שמות הסגולה העדתיים ציפורה

משו בהן נעלמו גם שמות עבריים שנוצרו כתרגום של שמות סגולה משפות רבות שהיהודים השת

ועוד. מרבית השמות המסורתיים נעלמו ולאורך השנים יפה, טובה, זהבה, אהובהבגלות, כמו

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

92

שמות מסורתיים. שמונה שמות מסורתיים של דמויות נשיות מרכזיות מהמקרא נותרו עוד לא נוספו

.חיהסגולה הועוד, וגם שם שרה ,רחל ,רבקה ,מרים ,לאה, חנה ,אסתר –ברשימת השכיחים

בתקופה זו ת השמות השכיחים של הבניםכשלושה רבעים מבין השמות שהופיעו ברשימ

ישראלים מחבבים, כמו שמות בעלי ההם חדשים, ולראשונה ניכר היה שישנם מאפיינים לשוניים ש

ע בתחילת השם וצלילי לנ"ר באמצע השם ובסופו, כמו /שתי הברות בהטעמה מלרעית, צליל א

. הפרופיל הלשוני של השמות ערןו אלון, אורן, ובשמות המחודשים ראמיו אילןבשמות החדשים

, כלומר, השמות 60-המועדפים מוכיח יותר מכל כי מסורת הפפונימיה נמצאה בדעיכה בשנות ה

.מסורתנבחרים ולא מועברים כ

הם שמות חדשים. מתוכם 20-, והתחלפוברשימת השכיחים למעלה ממחצית שמות הבנות

ות משרשימת ההקצב המהיר של היעלמות שמות מהרשימה וכניסת שמות שכיחים אחרים החל ב

ונמשך עד תחילת שנות 70-כמו בשמות הבנים, אך הוא הואץ במהלך שנות ה 1960-הבנות בשל

-. בניגוד לפרופיל הלשוני שנמצא בשמות הבנים שנכנסו לרשימת השכיחים במהלך שנות ה80-ה

את תָ -ו יתָ –החליפו הסיומות 60-, אצל הבנות נמצאו מספר פרופילים לשוניים. בשנות ה60

כסיומת החביבה על ההורים הישראלים. כך נכנסו לרשימת השמות השכיחים הָ –הסיומת

סיגלית, גלית, אילנית, והשמות החדשים ענתו חגית, אפרת, אסנתהשמות המחודשים

עזבו כמעט כל השמות בסיומות אלו את רשימת השכיחים של הבנות, למעט 70-. בשנות היפעתו

שניתוחם העלה שמות, רובם חדשים 40במקומם נכנסו מעל ו, ענתו אפרתהשמות המחודשים

.שלושה פרופילים לשוניים מועדפים

מכיוון שעניינו של מאמר זה אינו הצד הלשוני של השמות, לא אמנה את התכונות הלשוניות

אך (."חעתש) לנדמןאצל שמות אלו, וכל המעוניין בכך יכול למצוא אותם ניתוח שנמצאו ב

היחס השונה שקיבלו, יחס שנמשך מתקופת הגלות עולה השוואת שמות הבנות לשמות הבנים, מ

מילון שמות עברי יציב יחסית עבור ,כלפי שמות שני המינים. כפי שנשמר ברוב קהילות ישראל

אירע בשל תחלופה גבוהה של מקומות מגורים ושפות, כך ,שמות הבנותמהירים בשינויים הבנים ו

לתחילת 60-בין תחילת שנות ה –שנה 20בתקופה קצרה יחסית של לשמות הבנות גם בישראל

.80-שנות ה

בשנות .מרשימות השמות הנדירים של הבנות נעלמו לגמרי השמות המסורתיים העבריים

מימון, זכריה, כמו קטן מאוד בשמות הבנים הנדירים, השמות המזרחיים , הם הופיעו במספר60-ה

, אך כיוון שהוא ידוע כשמו של אבי הרמב"ם הוא הוכנס לכאן( (]קלאר, תש"י[ )שם ערבי במקור

. בין פסח, טוביה, אביגדורמעט שמות עבריים ששימשו באשכנז: ו. נוסף להם הופיעסעדיהו

יותר של שמות ששימרו הגייה רבנמצא מספר שמשקפים הגייה עדתית השמות הנדירים העבריים

עברית ששימרו הגייה . כן נמצאו שמות לא מעטיםשלמו, ניסו, חנוכוספרדית של שמות עבריים:

.קלמןוגם שמות אשכנזיים לא עבריים כמו ,רחל( –)בת ראכעל, מנדל, לזר ,גורשום: אשכנזית

בעיקר מיידיש וחלקם אף באו שמות הבנות המסורתיים הלא עבריים שנמצאו ברשימת הנדירים

, נמצא לא נמצאו כלל שמות מזרחיים ברשימה זו ועוד. פייגי, עטיל, איטאשימר כתיב יידי, כמו

. סימי רק שם אחד ששימש בעדות ספרד,

בשמות 70-60-בשמות הבנים ושנות ה 60-המסקנה העולה מניתוח הנתונים של שנות ה

. דעיכת שאינם עברייםהן עבריים הן ,הבנות היא כי פחת מאוד השימוש בשמות המסורתיים

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

93

של שמות מחודשים ובעיקר חדשים רבבמקביל לכניסת מספר התרחשה השמות המסורתיים

שלמעשה השתלטו על השמות השכיחים ובמידה רבה גם על השמות הנדירים.

עולם המערביעם הפנים לתרבות ישראלית :2000-עד שנות ה 80-המשנות 4.3

השמות 17-נוסף לבו הלך והואט מעשור לעשור תחלופת השמות קצב ,70-מתחילת שנות ה

רבים מחודשים וחדשים שמות כבר נזכר לעיל, שנה, כפי ש 60המסורתיים שנותרו שכיחים לאורך

שנבנה משמות לבניםיציב תקבע אונומסטיקון השל בנים נותרו שכיחים לשנים רבות, ונראה כי

, דניאל, איתי, אוריבין השמות הללו נמצאים שמות מחודשים כמו .מסורתיים, מחודשים וחדשים

שחר, רועי, עמית, עומר, נועם, ליאורועוד, וגם שמות חדשים, כמו עידו, יונתן, יובל, יאיר

מעלה ,שנה 60-ל 30ועוד. בחינת השמות המחודשים והחדשים שנותרו ברשימת השכיחים בין

.שאותו ההורים הישראלים מעדיפים הקבמופרופיל לשוני

הבנות, אם כי קצב השכיחים של תהליך ההאטה מגיע לשמות ,80-מתחילת שנות ה

התחלופה של השמות היוצאים מהרשימה לעומת השמות הנכנסים אליה, לעולם חזק יותר

פחות שמות מחודשים, נמצאוברשימת הבנות יחסית לרשימת הבנים. מטבע הדברים, אצל הבנות

-עם התפשטותם של השמות הדו ,80-אך משנות ה .כיוון שמקורותינו אינם מכילים נשים רבותמ

גברים מן המקרא, של שמות השכיחים של הבנות שמות רשימת ה( נכנסים ל2015יים )לנדמן, מינ

, ניתן לאתר מספר פרופילים לשוניים של עיל. כאמור לעדןו חן, הודיהבעיקר נמוכי דרג, כמו

לשמות הבנות התקבע אונומסטיקון ששימש לאורך אם גם והמועדפים על הישראלים, בנות שמות

. של הבניםזה הוא קטן מהרי השנים,

, יעל, אפרתכשכיחים הם: שנה 60-30בתקופה של השמות המחודשים שגילו יציבות

אינם מכילים פרופיל לשוני מובהק שמות אלו ,כפי שנראה. תמרו רות, נעמה, נועה, מיכל

כיוון שכמעט מ, אך מבחינה תרבותית ישנה כאן דחייה חזקה של המסורת היהודית, (2014)לנדמן,

נותרומעט שמות חדשים שנמצאו נשים אסרטיביות שהמסורת היהודית דחתה. ל ייכושתהכולם

פרופילים לשוניים מספר .שניו שירה, עדי, הילה, דנהברשימת השמות השכיחים, כמו יםיציב

.(2014עלו מניתוחם של שמות אלו )לנדמן,

השם הזר הראשון שהפך שכיח הוא לבנים. מאשר לבנות שכיחים זרים שמות יותר נמצאו

א נותר שם שכיח גם , והוום חנוךשל יוצרלאחר פרסום שירו של ה 1971-שנכנס לרשימה ב מאיה

בעיקר כאלו הנפוצים ,הבנות ברשימת מעשור לעשור עלה מספר השמות הזרים .2000-בשנות ה

הופיעו ארבעה שמות זרים 2000-בשנות ה. קאריןו נטלי, מיקה, ליאםכמו בעולם המערבי,

מבחינה פונטית של אורך השם, ברשימת השמות השכיחים של הבנות, יותר מבכל עשור בעבר.

ים אמוהשמות הזרים השכיחים של הבנות תההטעמה והצלילים הנפוצים במעמדות שונים בשם,

ה העדפהכלומר . (2014)לנדמן, השמות העבריים השכיחים שלהרווחת הפונולוגיה את

נובע מן העובדהאפשר שהדבר ו, שאינה עברית ותמשמעגם כאשר בוחרים ב הפונולוגית נותרת

. הממד הפונטי פחות מודעכי

. ליאם - לראשונה שם זר לרשימת השמות השכיחים של הבנים, הגיע 2000-בשנות ה

שהרי היה שומר את צליל המילה, ליעםהאיות של השם העברי .הבחירה בזרות היא מכוונת

. אופן באותו ילידיים עברית דוברי ידי-על אלו הגאים מבוצעים (, בישראל2008לדברי לאופר )

למצב שהיה בתקופת הגלות, גם הוא של יותר שמות זרים שכיחים עבור בנות מתאים אצמהמ

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

94

או שמות עבריים רקבעיכאשר בנים יהודים לרוב קיבלו גם שמות עבריים או בקהילות מסוימות

. (2005)שטאל, מקומייםיהודיים ו, ואילו הבנות קיבלו בעיקר שמות יהודיים

מלכתחילה מרבית השמות הנדירים היו זרים, בעיקר אירופיים ממקורות כבר צוין, כפי ש

, )ספרדית( חביאר, )איטלקית( ויטוריו, )צרפתית( אדמונד, )אנגלית( אליוטשמות בנים: . שונים

; )גרמנית( ריכרד )פולנית(,קשישטוף , )הונגרית( פישטה, )רומנית( ליאונל )ערבית(,חסן

,)צרפתית( אלודי)הונגרית(, אילדיקו, )אנגלית( איימי)רומנית(, אוטיליהשמות בנות:

. )פולנית( ינינה)ספרדית(, חוליה)גרמנית(, הלגה)ערבית(, ג'מילה)איטלקית(, אלסנדרה

, תופעה חדשה של גזירתשל הבנותבאלה בעיקר ,בשמות הנדיריםהסתמנה , 2000-בשנות ה

1994-ב, ו)שמש( ברשימת הנדירים של הבנים סאןהופיע השם 1992-שמות ממילים באנגלית. ב

השם מופיע לסירוגין , 2000-הופיע שם זה גם ברשימת השמות הנדירים לבנות. מאז ועד שנות ה

)שמיים( ברשימת השמות הנדירים איסקהופיע השם 1999-בנדירים של שני המינים. רשימות הב

שמות ין הב 2001-)כוכב( הופיע ב סטאר. השם 2000-לבנות והמשיך להופיע שם גם בשנות ה

)אוקיינוס(. נראה שמסתמנת אושןהשם 2007-)גשם( וב רייןהופיע השם 2004-נות, בלבהנדירים

כאן נטייה חדשה, של גזירת שמות מן האנגלית בדומה לדרך שבה נגזרים השמות החדשים

ם סאן אינו קיים שהיצירה ולא חיקוי, כיוון שככל הנראה מעניינת במיוחד העובדה שזוהי . בעברית

הבנות אם כי היא . נטייה זו נראית בעיקר בשמות(Hanks, Hardcastle & Hodges, 2006כשם )

עוד מתקופת הגולה היה האונומסטיקון הנשי נתון יותר לשינויים מהירים .החלה משמות הבנים

במספר ), לפנינו עדות ך או כך. כודיברו אותן ושפע מהשפות המקומיות שהיהודים חיו בתוכןהו

להשפעת האנגלית על החברה הישראלית בשנים האחרונות. (לא משמעותישמות

800,000-כמברית המועצות לשעבר לישראל הגיעו 90-ועד אמצע שנות ה 80-שנות המסוף

(, ולמרות זאת לא נמצא שם רוסי אחד ברשימות השמות השכיחים. 2014דוברי רוסית )שפירא,

, אניה, אנדריי, אירה, כמו הנדיריםשל השמות ברשימות ניתן למצוא שמות רוסיים רבים 1948-מ

במקרים רבים השם מופיע ברשימת .רודיוןו קיריל, מיכאיל, יאנה, הזינ, ודים, אנסטסיה

העלייה הגדולה, נעדר מהרשימה בשנות העלייה, ובסוף תקופתהנדירים תקופה מסוימת לפני

עיופה אנסטסיההוא הופיע שוב כנדיר. כך למשל, השם 2000-או תחילת שנות ה 90-שנות ה

. מסלול דומה 2007-וחזר לרשימת הנדירים רק ב 1976ד ע 1969-, ושוב ברצף מ1961-ב יםנדירב

יםנדירה נמצא ברשימת, ו1964-1963שוב בשנים ו 1954-הופיע כנדיר בש מיכאילעשה השם

כיוון שנולדו בישראל ילדים מככל הנראה ) , ואז נעלם מרשימת הנדירים1990-1966ברצף בין

יש בכך משום עדות .2005-בב כשם נדיר ושכדי לאך ורק (90-שקיבלו שם זה בתחילת שנות ה

למשפחות של מהגרים, קיבלו שמות רוסיים כל 90-לעובדה כי ילדים שנולדו בתחילת שנות ה

אך לא בכמות שהספיקה להכניס שמות אלו לרשימת השכיחים. ממצא עוד נמשך גל ההגירה,

נמצא מספר גדול של .על השמות הרוסייםוהמהיר למדי גורף כמעט חשוב יותר הוא הוויתור ה

, כמו בישראל הגיעו לרשימת השמות הנדירים 2000-ובשנות ה 90-שמות רוסיים שבסוף שנות ה

, אלכסיי, איגור, ושמות הבנים: מרינהו יוליה, ילנה, טטיאנה, אירינה, אולגהשמות הבנות:

בתקופת העלייה, כברשמות רוסיים אחרים הגיעו לרשימת הנדירים . יוריו יבגני, דמיטרי, בוריס

1991-, ובתקופת העלייה מ1974, 1970עד 1966, 1964, 1958שהופיע בנדירים בשנים נדיהכמו

שנמצא ברשימת גנאדישם ה. ודומה לו בכך גם 2007-ו 2003, 2001, 1998, 1996-, ושוב ב1994עד

. 1997-ושוב ב 1994ברצף עד 1991-הנדירים מ

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

95

עשרות אלפישל גל הגירה נוסף צות לשעבר, הגיע במקביל לגל ההגירה מברית המוע

ההזדהות שלהם עם ישראל הייתה רוויה קשיים בשל תחושת שוני [ ...]": מהגרים מאתיופיה

(. 418: 2014)שפירא, עמוקה, שאך התחזקה בשל ההסתייגויות מהם בקרב החברה הקולטת"

מהגרים שונה הדבר בשמות הנדירים. אך רשימת השכיחים, בו נמצאשמות אתיופיים לא

בשמות הנדירים כבר נמצאו והלאה, אך שמות אתיופיים 80-סוף שנות המ עויגה האתיופימ רבים

באותן ו 2002עד 1948-ופיע לסירוגין בנדירים מה אדיסהשם הבנות . ולאורך כל הזמן 1948-מ

עד 1973-ופיע לסירוגין מה טדלה. שם הבנות איינאוגם שם הבנים השנים ממש הופיע בנדירים

הופיע באנצ'עלםשם הבנות .1998עד 1963-ופיע לסירוגין מה גטהון, ושם הבנים 2003-ל

.2002עד 1987-מ בירהנו, בדומה לכך שם הבנים 2004עד 1995-לסירוגין מ

בתקופה זו פי הניתוח הלשוני ובהשוואה לתקופות הקודמות, -עלניתן לסכם ולומר כי

על תרבות מגובשת בעלת טעם אונומסטי מובחן מבחינה לשוניתים צביעמיחים השמות השכ

עד כי גל עלייה ,. החברה היהודית בישראל הייתה כה מגובשת מבחינה תרבותית(2014)לנדמן,

גדול שהגיע מברית המועצות לשעבר לא השפיע כלל על השמות השכיחים. לא רק שהגירה זו

בזמן קצר להפליא נזנחו חלק גדול מהשמות הרוסיים שלא השפיעה על השמות השכיחים אלא

החברה הישראלית ממצא דומה עלה בהקשר של השמות האתיופיים בישראל. והפכו לנדירים.

אינטראקציה לשונה הדבר באשר אך חוזק תרבותי מול גל הגירה שהגיע ממזרח אירופה,הוכיחה

וגדל לרשימות השכיחים ךהולמספר שמות מערביים נכנסו ב .עם הכפר הגלובלי הנמשכת

בנות ולראשונה גם שם זר אחד של בנים. של הופיעו בה ארבעה שמות 2000-ובשנות ה

ההורים עם ראיונות :ילדינומי אנחנו ומהם שמות 4.4

רואיינו אקונומיים -ממגוון גילים, מקומות מגורים ומעמדות סוציו חילונים ילידי ישראל הורים 45

בקשר לתהליכי השיום של ילדיהם. הראיונות החלו בהסבר קצר על המחקר ומטרותיו ונמשכו

מדוע ;היכן התגוררו הוריכם בארץ כאשר נולדתם ;מהי שנת הלידה :בשלוש שאלות קבועות

כיוון שלאחר מ. מתכונת זו נקבעה במשפחה שאלות אלו חזרו לגבי כל ילד וילד .נקראתם בשם זה

תיאור התהליכים שטף דיבור חופשי של של שאלות, התברר כי מספר רב ל כלמחקר מקדים ש

ר רב של נושאים, כמו דת, זהות למספעצמאית הקשורים בשמות המרואיינים, גרם להם לגלוש

ועוד.

פי מקורם, וזאת בלא שנשאלו על -מבחינה תרבותית התייחסו ההורים לשמות שונים על

השונים, דהיינו המבוגרים שבין איםה כלפי שמות מסורתיים בהתאם לגילכך. הם הביעו דחיי

שמם המסורתי, אך סירבו לתת לילדיהם שמות כאלו, כפי יחס ניטרלי כלפי והביעהמרואיינים

"אימא שלי רצתה :40-לגבי שמו של בנה בן הבעלת שם מסורתי שאמרה אחת המרואיינות

זה זאבשנקרא על שם אחיה ז"ל שהיה ניצול שואה והגיע לארץ ומת פה די צעיר. לקרוא לילד

שנות החמישים במרואיינים . ע נורא"היה בלתי אפשרי, זאב זה שם של פעם, שם של חיה ונשמ

"כל :58מרואיינת בת זאת רה אית ךכ. התייחסו לשמם המסורתי כאל נטליותר שלהם או צעירים

. "[...] וזה כבד [, ש"לשמה הפרטי ושם משפחתה] -----ג ----אהחיים אני

אשתו של אחד המרואיינים ביקשה .הדחייה עוד החריפה כאשר דובר על שמות הילדים

לשאלתי מדוע סירב, , והמרואיין סיפר כי הוא סירב בתוקף. על שם אביה 21-לקרוא לבנם בן ה

כי אנחנו לא [...]. ---א"כי זה לא היה כל כך מתאים להתחיל לקרוא עכשיו לילד ענה בבוז:

בת זוגו .[ש"ל, בבל במלרעזרו]" זרובבלשייכים למגזר דתי, זה לא מקובל עכשיו לקרוא לילד

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

96

של הבחירה של המרואיין ביקשה לקרוא לבן בשמו של אביה, שם מסורתי עברי מן המקרא, אך

, שם כנקודת ייחוס בשם זרובבל ידי השימוש-המרואיין לבטא את תחושותיו כלפי הבקשה על

שקףהגולה, מבבלי עתיק ובעל מצלול זר לאוזן העברית, שהיהודים לרוב לא השתמשו בו בשנות

בינו לבין השמות קבועשימוש בשם זה ממחיש את גודל המרחק שהמרואיין ניסה לה. וכעסאת

למרות זאת נמצאו גם הורים שקראו בשמות מסורתיים על דרך הפפונימיה, בעיקר המסורתיים.

על שם אביו, אמר: "אני חושב שזה הוסיף לו שאם 19-לבנים. אחד המרואיינים שקרא לבנו בן ה

."[...] אתה מתעקש אז זה עובר, זה עובד והנה זה, מקבלים את זה

בזכות העובדה שהם מייצגים מהמרואיינים יחס החיובי ביותר לו זכהשמות המחודשים

וכך אמר אחד האבות לגבי השם המשנאי וקשר לשורשים באדמת ארץ ישראל. מורשת עתיקה

מספר מרואיינים . וגם עם מורשת מה שנקרא" . גם יפהיוחאי"התאים, שם יפה :41-של בנו בן ה

גם [ ...]" :חמשכך טען גם אביה של אביגיל בת ה ".ישראליים"תיארו את השמות המחודשים כ

באופן דומה דיברה מרואיינת על בתה בת . זה שם יפהפה, זה שם תנכי, ישראלי מאוד" אביגיל

."[...] הוא ישראלי, הוא לא עונתי, הוא לא אופנתי [...]הוא אפרת: "17-ה

השמות המחודשים. לא כמוזכו ליחס חיובי מצד המרואיינים, אם כי גם הם השמות החדשים

ראוי לציין שמרבית ילדי המרואיינים נקראו בשמות חדשים, ומכאן ניתן להבין שהיצירה

השמות החדשים באופן מעניין, וני.ציבור החילקרב ההאונומסטית הישראלית התפשטה, לפחות ב

מגיעים עם סימוכין ממילאשמות המסורתיים והמחודשים שקרה ל , דבר שלאזכו למדרשי שם

היה תבת השמונה סיפרה כי השם מכיל ראשי תיבות: " תהלאמה של כך למשל, . יםעתיק

סיפרה 20-האמה של גל בת ואילו . צדך, סבא שלי אמר לי את זה, סבא שלי אדם דתי"לשכינה ה

: "אבל אחר כך חברה שלי שמעה הרצאות ואמרה שהשם גל על הגימטריה המיוחדת של השם

".ל"ג זה משהו חזק – 33, 3-ו 3-בנוי מ

משמעות ,לדוברים ילידיים של השפההצורך למצוא לשמות עבריים שמשמעותם שקופה

כמול השמות החדשים, שלא ש נים השוניםת, מוכיחה כי למרואיינים יש צורך בעיבוי המטעכמנומ

שררה כמעט הסכמה ,במסורתיים ובמחודשים. לגבי השמות המסורתיים, המחודשים והחדשים

ולמעט שמותיהם המסורתייםכלפי יותרהמבוגרים היחס השונה של מלאה בין המרואיינים, למעט

שחצו גיל, רגשיות השמות הזרים גררו תגובות ,לעומת זאת. השימוש בפפונימיה עבור הבנים

הביעו זלזול כלפי השמות הזרים והנגידו שמרואיינים היואקונומי. -מיקום גיאוגרפי ומעמד סוציו

מתגורר בפריפריה: "כי ה 74אקדמאי בן אחד המרואיינים, אותם לתרבות הישראלית, כפי שאמר

ליים. , זה לא שמות ישרא[ש"ל, הגייה מודגשת ולועגת של השמות]אם את מתחילה עם תום ודר

ממוצא אתני שונה, שאינו ,30בן ,נוסףמרואיין .זה המשמעות שלו שזה משהו מחוץ לארץ" תום

סיפר על החלטתו לבחור שכדומה התייחס לשמות הזרים בצורה ,ועובד באזור המרכז אקדמאי

וכל מיני שמות כאלה שמתחכמים. והיום גם ֵמייו י אן ,בשמות עבריים לילדיו: "יש מלא שמות

ה תוכחהיו מרואיינים שדחו . מאוד נפוץ שמות כאלה של חו"ל, שמות כאילו מתחכמים כאלה"

-לגבי שם בתה בת התושבת המרכז זרים, כפי שאמרה בתוקף מרואיינת השמות ל בקשר סמויה

מה יההיגד של א בה נאמראת ההסבר לצורה התקיפה ש. מקליין!" שירלי: "דווקא לא חשבתי 37

ניתן למצוא בדבריה של מרואיינת אחרת ידי המראיינת, -בלא שנשאלה על כך עלשל שירלי

ארבע: "הכוונה שלי לא הייתה האנגלית. כולם שדיברה על שם בתה בת התושבת הפריפריה

. ? לא ולא! הכרתי את הסרט"]...[ אמרו לי, מה בגלל הסרט

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

97

מגיבה לבחירה בשמות ו הגיבהעל מגזריה השונים הישראליתכי הסביבה אפוא נראה

במקרים מסוימים הצמידו מרואיינים לשמות הזרים פרשנות עברית, בצורה חיובית.לא תמיד הזרים

: 18-בת ה ליאןבדומה לפרשנות שהוצמדה לשמות החדשים. פרשנות כזו מצאה אמה של

לוהים א ליבנתי שיש לשם הזה משמעות, "לקחתי מתוך ספר שמות ורק אחרי כמה שנים בעצם ה

. סוג אחר של משמעות היה קשר שביססו מרואיינים בין השם הזר למציאות הישראלית. תן"נ

-"סביב השיר, יש לזה חלק מהארץ בת התשע מצא בשם משמעות ישראלית: מיקהאביה של

-הקטע של הארץישראליות. הקטע של אם השם הוא חלק מהיהדות פחות אני חושב עניין אותנו.

עולה מכך .נבעה משיר בשם זה ישראליתהמשמעות ה. לדבריו, ישראליות מאוד קסם לנו"

., מתייתרת במידה מסוימתבעלי משמעות שקופהשהשפה העברית כמקור לשמות פרטיים

לבחור לילדיהם שמות שיהיו נוחים לאוזן המערבית. ההחלטה עלרו דיבמרואיינים אחרים

באופן . "שהוא יהיה יותר עולמירציתי ", סיפרה: שם זרבת השנתיים בתה מרואיינת שבחרה ל

: "תמר זה מאוד ישראלי עם קונוטציות, 15-על בחירת שם בתו בת האחר מאוד דומה דיבר מרואיין

לאומית, -ןלא רק מרואיינים שבחרו שמות זרים דיברו על האוזן הבי. לאומי"-ןמאוד ביזה תמרהו

,שנבנה על ספרו הידוע של ש"י עגנון הארבע, שם עברי בעל הקשר תרבותי בת שירהאביה של

[ ...]וגם אמרנו שזה שם גלובלי ותוכל להסתדר גם בארץ וגם בחו"ל. [ ...]" :דיבר בצורה דומה

.שהוא גם נפוץ בחו"ל, במיוחד במקומות שדוברים בהם אנגלית. ולא שזה היה השיקול העיקרי"

הורים, ככל שהיו מגוונים, סיפקו ממצאים שתאמו את שנערכו לראיונות הניתן לראות כי

כיוון מהמתרחש ברשימות השמות השכיחים והנדירים. השמות המסורתיים נמצאים בדעיכה,

כרוכה בהם. השמות המחודשים רצויים הדוחה את הזהות היהודית םשציבור גדול מן הישראלי

הם מלווים במורשת, אך כזו שלא ש ווןישראליים כיר יותבמיוחד כי מרואיינים תופסים אותם כ

הם נתפסים אךר, ותם ביישיומישההשמות מנם ואגלות. השמות החדשים הם שנות הבה מנפג

קשת של. השמות הזרים קיבלו ויש צורך לעבותם במדרשי שמותלעומת המחודשים כדלים

ן כש, כפי שעולה מרשימת הנדירים של הבנות, המלאה התייחסויות, מכעס ובוז ועד קבלתם

, עדות לכך שתחושת הנוחיות בשפה החלו לגזור שמות באנגלית םהישראלי ,2000-בשנות ה

. האנגלית הולכת וגוברת

דיון .5

קבוצות שונות שהשתמשו בשמות 1960עד 1948-סקירת השמות השכיחים והנדירים שיקפה מ

כפי שהיה בתקופת הגלות בכל , בעיקר על דרך הפפונימיה מסורתיים שונים, ושיימו את ילדיהם

עיקר ב ,מדרג בינוני האלכן השמות הנפוצים ביותר היו שמות של דמויות מרכזיות ו .עדה ועדה

היו עדתיים. גם מצב זה רבים עדות מסוימות, שמות נדירים אפיינו מעט שמות שכיחים .מהמקרא

שהרי מחקרים שונים שעסקו במתן שמות בעדות ישראל שיקף בעיקר את האונומסטיקון בגלות,

נרטיב בבמיוחד ים החשובאנשים והנשים היו של הבכל עדה ו כי השמות הנפוצים ביותר ראה

שמות חדשים שנגזרו היהודי. במקביל, רשימת השמות השכיחים של הבנות כבר שיקפה

לאונומסטיקון הנשי, כפי התרבות הישראלית ה המהירה שלחדירהאת שיקפה כךבו ,עבריתהמ

במעבר מארץ לארץ ומשפה לשפה. בקלות אונומסטיקה הגלותית השתנו שמות הבנותבגם ש

שכיחים בתקופה זו הייתה נמוכה למדי לעומת השנים הבאות.שמות התחלופת השמות ברשימת ה

ינת כל גל הגירה שהגיע למדניתן לקבוע כי (, ,1985Hrochפי מודל הלאומיות של רוך )-על

ישראל שלא מתוך אידיאולוגיה ציונית, עשה את דרכו אל ההזדהות הלאומית הציונית מן השלב

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

98

אותו כלפי ההזדהות הלאומית הרצויה, עד להפנמת הווניהשני, השלב שבו האליטה המקומית כ

, בתהליך זה, היה האונומסטיקון הישראלי והאידיאולוגיה והשלמת התהליך. אחד הכלים שפעל

ובמידה ,נקבע במידה מסוימת בניגוד לאונומסטיקון היהודיההורים, עם ראיונות האה מכפי שנרש

שמות אולם רבה מאוד בניגוד לאונומסטיקונים הזרים ששימשו את היהודים בארצות מוצאם.

ים פרמטרמן הממצאים, הם גם עלה, אלא כפי ששפעלו על גלי המהגרים פרטיים לא היו רק כלים

משקפים את רמת ההפנמה של התרבות ם המאחר ש ,ככלי מחקרישניתן להשתמש בהם

העובדה כי שמות הדמויות החשובות ביותר מידת ההזדהות עם הלאומיות הציונית.את ו הישראלית

ידי הפפונימיה ומשקפים הזדהות עם התרבות -המועברים בדרך כלל על בהיסטוריה היהודית

עדות להתמודדות הנמשכת בין התרבות היהודית המסורתית, נותרו באונומסטיקון הישראלי, היא

גם לקיומן של קבוצות במגזר היהודי בעלות הגדרות , כמוהמסורתית לבין התרבות הישראלית

.זהות חלופיות

( מצא כי השימוש בשמות עבריים היה נושא חשוב מבחינה פוליטית 1997אלמוג )מנם, ווא

, וכתוצאה מכך הפכה בחירת שמות לעניין ציבורי. גלי של המדינה ימיהבראשית ותרבותית

, מםישהביאו ע כי התרבות היהודית גילו כל אחד בתורולמדינה היהודית, 1948-ההגירה שהגיעו מ

ולאחר יותר מעשור הם הגיבו לכך, דבר אונומסטי,ה מן ההיבט המקומיתאינה זהה לתרבות

ת והשתלטה על רשימית ישראלהתרבות ה 60-בשנות המתבטא ברשימות השמות השכיחים. ה

השמות השכיחים. מרבית השמות המסורתיים עזבו את רשימות השכיחים, ובמקומם נכנסו בעיקר

ברשימת השמות השכיחים של 70-בשנות הגם נמשך ששמות חדשים שנגזרו מן העברית, תהליך

. מהתחלופה הבנות. במקביל לכך, פחות ופחות שמות מסורתיים נמצאו ברשימת הנדירים

גלי של תהליך כור ההיתוך והסתגלות יםעול 60-רשימות במהלך שנות הבהמהירה והמקיפה

. ולתרבות הישראלית ים לשפה העבריתמהגרה

תואמת את כן, לעומת התחלופה הנמוכה לפני 60-תחלופת השמות הגבוהה בשנות ה

רכזיים של המ םבקשר לערכיתית חברהסכמה ההכי ככל ש (,Wilson, 1998וילסון ) מסקנתו של

50-רשימות השכיחים של שנות הכך גבוהה יותר תחלופת השמות שלה. רופפת יותר, התרבות

מסורת שבמרבית הקהילות עדיין הייתה , של תקופת הגלות למסורת היהודית ותנאמנמשקפות

השנים שיכולתה לשמור על ערכים מרכזיים התבטאה לאורך אלפיים , צמודה לדת היהודית

נפתחה 60-אך בשנות ה. האחרונות בהצלחתה לקיים את ערכיה בדבקות יתרה בעולם עוין לה

בתהליך הדרגתי שהחל מן העלייה .(2014)לנדמן, לשינויים נרחבים האונומסטיקה הישראלית

שמות שחודשו מעיקר מהמקרא, קלט האונומסטיקון הישראלי ,19-הראשונה בסוף המאה ה

עולם בעלי משמעות עברית וצליל שהתאים לשמות בתוכם גםרו מהעברית ושמות חדשים שנגז

(.1988)וייטמן, שירליו רון, גיאהמערבי, כמו

60-בדיעבד התברר כי ההתגבשות האונומסטית שעברה החברה הישראלית בשנות ה

מברית המועצות לשעבר )שפירא, 90-דוברי רוסית הגיעו במהלך שנות ה 800,000-כ .הייתה יציבה

מנהגי השיום של .למרות זאת השמות הרוסיים לא הגיעו לרשימות השמות השכיחיםו ,(2014

שקיימים םהם שיימו יילודים שנולדו בישראל בשמות עבריים במקור .המהגרים החדשים השתנו

נו לעולם המערבי לבנים, או בשמות זרים שפ דוד, ודניאל, כמו וגם בעולם המערבי גם ברוסית

כבר בסופו של גל העלייה הגדול (. 2004לבנות )קרנצלר, מישלו דיאנה, ניקולעבור הבנות, כמו

תים אף תוך כדי, הגיעו שמות רוסיים רבים לרשימות הנדירים.ימברית המועצות לשעבר, ולע

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

99

( על הגדרת הזהות של המהגרים מברית המועצות 2014מחקר שערכו מויאל ורואי ) ,מנםווא

םרובם הגדירו את זהותם כישראלית, ורק מיעוט ,2000-לשעבר, מצא כי בעשור השני של שנות ה

-, עדות קיימת להשלמת תהליך הפנמת הלאומיות החדשה עלבישראל מקום מגורים בלבד ורא

. (1985פי רוך )

תלטה על השיום הישראלי, והדבר ניכר לא רק בגוף הנתונים שרובו ככולו העברית הש

הממוצע כםעברי, אלא יותר מכל בשמות הזרים הדומים לשמות העבריים מבחינה פונולוגית. אור

, כמו יל וכך גם השימוש ברכיב ,של השמות הזרים הוא שתי הברות, בדומה לשמות העבריים

האם ניתן לומר שהאונומסטיקה . מיקהו מאיה, כמו ָ ה–או בסיומת ,נטליו ליאן, ליאם

משמעית לשאלה -קשה לתת תשובה חד? עבריתצחון תחייתה של היהישראלית היא בבואה לנ

( את הזעזוע שעבר על ישראל כתוצאה ממלחמת 2004אלמוג )ר תיאבספרו "פרידה משרוליק" .זו

תרחש בעוז שה שיח הערכיבתחומים שונים ביום הכיפורים, ואת שינוי הערכים שאותו ייצגו יצירות

גלובליזציה ולהשפעתה על לפתחות יבמקביל לה ,והלאה 80-בר במיוחד מסוף שנות הווג הולך

"תרבות ה'רייטינג' ידי שביד:-תוארה התופעה על ,כך למשל .(2013השפה העברית )גדיש,

, שביד) ציבוריים"ממוסחרת, הרדודה והמבוללת, השתלטה על כל מרחב החיים ה-הפרסומית

2012 :507).

שנותיה הראשונות הפכה מדינת ישראל מחברת 60-לה כי בומן הממצאים האונומסטיים ע

המאפשרת קיום של פתוחהלחברה בעלת תרבות ישראלית ששורשיה יהודיים במובהק, מהגרים

. במדינת ישראל במקביל המייצגות העדפות תרבותיות שמתקיימות מגמות אונומסטיות שונות

קרב מעל דרך הפפונימיה שלרוב ,מסורתיזמתם לתת שם והורים ישראלים כיום עשויים לבחור מי

ובכך הם מממשים את האופציה היהודית, כפי שעושות קבוצות אותם לאבות קרובים ורחוקים

ד עולה עוההורים. שנערכו עם ראיונות כך עולה מן ה ,חילוניםזה , בכללשונות בחברה הישראלית

ים ישנו ערך גבוה במיוחד, מחודשה כי לשמות המקראיים ,נתוני השמות השכיחיםמהראיונות ומ

- יםישראלי שמות" :כפי שהגדירו אותם מספר הוריםמייצגים את הישראליות, אולי מכיוון שהם

משמעותם , ים שנגזרו מהעברית הדבורהחדש מותשמרבית השמות השכיחים היום הם ."פהפייםי

כל אחת מהאפשרויות הללו מייצגת . לרוב עברית, אך צלילם עשוי להיות חביב ומוכר גם באנגלית

.מסוגים שוניםציפיות עתידיות ב תנקשרובתרבות הישראלית שורשים מסוימים

התשתית האונומסטית של העם : מצב אונומסטי זה נוצר כתוצאה משני גורמים מרכזיים

, והתזוזות הפוליטיות שחלו מאז חתימת התלמודהיהודי, במיוחד כפי שהתגבשה בתקופת הגלות

על סדר היום של ידי השתלטות האידיאולוגיה הציונית-, עלהשנים האחרונות בעם היהודי 200-ב

צפות נ דומות תזוזות . (2004ישראל, -)בן חלק גדול של העם היהודי שבחר לחיות במדינת ישראל

הפרקטיקות הלאומיות )רוך, מימוש לשעבר ועובר התמודדויות אידיאולוגיות בהקשר בעולם כולו

אונומסטיקה היא שדה דינמי שהשינויים החלים בו ללא הרף משקפים זרמים ונטיות . (1985

המגזר היהודי בחברה הישראלית ודאי שאינו (,Muchnik, 2015מוצ'ניק ) בחברה כולה, כפי שטענה

חלים בישראל ההשינויים של כיוון האם ניתן לעקוב אחר היוצא מגדר כלל זה. שאלה אחרת היא

שנות אונומסטיקה על אדמת 100 של ( קבע כי ניתוח147: 1988וייטמן )דרך האונומסטיקה שלה.

נטו לתפוס את שתי ההזדהויות ארץ ישראל מזמן העלייה הראשונה מוכיח כי: "ישראלים

ילידית, כהזדהויות סותרות, כלומר כמוציאות זו את זו -יהודית והישראלית-העיקריות, הכלל

התרחקות בין הגדרת ,( בקרב מדגם של ישראלים2014בדומה לכך, מצאו מויאל ורואי )אהדדי".

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

100

מתבטאת ה הזהות היהודית המתבטאת בפרקטיקה הדתית, לבין הגדרת הזהות הישראלית

הנחה זו אומתה רק בחלקה מן ם לאומיים יהודיים. יבתחושת שייכות אזרחית נעדרת מרכיב

גילו דחייה כלפי השמות ,גיל הביניים והצעיריםבמרבית המרואיינים, במיוחד ,מנםוא. הנתונים

נעלמו כל השמות המסורתיים של דמויות מדרג בינוני מן 60-מנם בשנות הוהמסורתיים, וא

השמות המסורתיים לבנים ו ,יהודית בשמות השכיחיםהזהות ההמקורות. למרות זאת, השתמרה

הם ו ,היהודית שפעלו בשחר ההיסטוריה יות ביותרשמעותהדמויות המשל ןהם שמותיהולבנות

שהם הגיעו לשם רק בזכות לא סביר ית , ומבחינה מספרשנה 60השמות השכיחים ביותר לאורך

םהנמצאו כאלו שנתנו שמות מסורתיים לבני שבין המרואיינים השונות. מה גם ותקבוצות הדתיה

יותר מכול בלטה הזהות היהודית בצורך של לא מעט מהמרואיינים לצרף .על דרך הפפונימיה

, ות המסורתיים והמחודשיםמדרשי שם לשמות חדשים ולשמות זרים חסרי רקע יהודי, בניגוד לשמ

. עילכפי שתואר ל

אך מילים אלו מועברות ,על חשיבותם האישית והחברתית, הם מילים בלבד ,שמות פרטיים

מילוליות מרובדות המייצגות מעגלי השתייכות -במשמעויות חוץ ניםטענהם המכוח זמדור לדור, ו

חשובות מכך הן המשמעויות ת. לא פחות אף דתיו תית, חברתית, קהילתיתמשפחזהות של

בקשר למילה מאירים ויגוצקי של דבריוהמילוליות, כפי שניכר ממדרשי השמות של מרואיינים. ו

.(194: 2003)קוזולין ועילם, : "מילה המשוללת משמעות אינה מילה, אלא צליל ריק"זאת

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

101

רשימת מקורות

. ובתקופת המשנה, מחקר סטטיסטישמות היהודים בארץ ישראל בימי בית שני .(1984' )אילן, ט

האוניברסיטה העברית.. ירושלים: חיבור לשם קבלת תואר מוסמך

אביב: עם עובד.-. תלדיוקן –הצבר .(1997' )אלמוג, ע

. חיפה: אוניברסיטת חיפה, פרידה משרוליק שינוי ערכים באליטה הישראלית (.2004) 'אלמוג, ע

ביתן.-אור יהודה: זמורה

ל"ב.-י"ג ,ה' ,ואלה שמותשמות פרטיים של יהודי גרוזיה. .(א"תשע) 'אנוך, ר

אביב: שורשים.-. תלואלה שמות בני ישראל .(1982) 'ארזי, א

על שמות חיבה בעברית בשישים שנות המדינה. –ציפורה לבני ושאולי מופז .(2010' )בורשטיין, ר

-תל(. 86-65)עמ' 'ה ,חיה העברית שפה, )עורכים( ארי-בןונ' טורי ג' שחר, -ר' בן :בתוך

באוניברסיטת ע"ש פורטרהישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה המכון הקיבוץ המאוחד ואביב:

אביב.-תל

: עיוני משמעות 1992-1983שמות פרטיים של חילוניים ודתיים ילידי . (תשס"א) בירנבוים, ע"מ

אילן.-אוניברסיטת בר .. חיבור לשם קבלת תואר מוסמךוצורה

שבע: אוניברסיטת -. בארוציונות לאומיות על ומאמרים מסות: האומה בשם. (2004) , ח'ישראל-בן

גוריון בנגב.-בן

עליות הספרדים לארץ ישראל בשלהי התקופה העותמאנית ותרומתן לחידוש (. 2009) י' בצלאל,

בהווה: היהודים ,)עורכים( שיףע' חזן ו מ'בראלי, א' רפאל, -א' בן :פני היישוב ולגידולו. בתוך

צבי.-ירושלים: יד יצחק בן(. 373-361)עמ' כינוס ופיזור בהוקרה ליוסף גורני

לשון רבים העברית , י' בנזימן )עורך( :המינוח העברי בעידן הגלובליזציה. בתוך .(2013' )גדיש, ר

.. ירושלים: מכון ון ליר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד(211-201)עמ' כשפת תרבות

.463-452, 353-340 ,כ"ה ,תרביץקריאת שמות בישראל. .(1956) גומפרץ, י"ג

,ואלה שמותשמות פרטיים בקהילות תימן: מחקר שמות על פי שטרי כתובה. . (תשנ"ז) 'גימאני, א

ס"ב.-מ"ט, 1

.קבלת תואר מוסמךחיבור לשם . שמות פרטיים כמסמלי זהות לאומית בישראל .(1985' )דינור, ר

אוניברסיטת חיפה.

. ירושלים: תמורות דמוגרפיות במדינת ישראל בראשית שנות התשעים .(1993' )פרגולה, ס-דלה

המרכז לחקר המדיניות החברתית.

א' פרגולה, -ס' דלה :תרבות יהודית בעולם גלובלי, דברי פתיחה. בתוך .(2008) 'פרגולה, ס-דלה

.16-13, סדרה ג', חוג נשיא המדינה לתפוצות, יובל )עורכים(וע' ברגיל

מגמות בזהותם הלאומית של הישראלים : שמות פרטיים כמדדים תרבותיים .(1988' )וייטמן, ס

141)עמ' תרבות וחברה בארץ ישראל –נקודת תצפית , נ' גרץ )עורכת( :. בתוך1980-1882

.אביב: האוניברסיטה הפתוחה-תל(. 151 –

.מאגנס: ירושלים. פונטי וברישום בפונטיקה פרקים. (2008' )לאופר, א

מאפיינים לשוניים ותרבותיים בשמות : מהדסה להדס, מאליעזר לאלעזר .(2014' )לנדמן, ש

אוניברסיטת .. חיבור לשם קבלת תואר דוקטורפרטיים של המגזר היהודי במדינת ישראל

אילן.-בר

הכנס . מיניים של יילודים במגזר היהודי במדינת ישראל-שמות פרטיים דו(. 2015' )לנדמן, ש

.19, ואוניברסיטת ממפיס לשפה, ספרות ותרבות עבריים NAPHהבינלאומי של

מאפייני תחלופת השמות הפרטיים השכיחים ביותר של המגזר היהודי לנדמן, ש' )תשע"ח(.

.79-103, 72, בלשנות עברית במדינת ישראל כמשקפי תהליכים חברתיים ולשוניים.

רה שלומית לנדמן| תשע"ח 8הגי

102

י' גולדשטיין :. בתוךעולי ברית המועצות לשעבר בין יהודיות וישראליות .(2014' )ורואי, י 'מויאל, ד

, מחקרים בעת המאבק על הזהות היהודית בעת החדשה :בין דת, לאום וארץ ,)עורך(

. אוניברסיטת אריאל בשומרון.(156-136)עמ' החדשה

אוניברסיטת .. חיבור לשם קבלת תואר מוסמךמנהג והלכה –שמות בני אדם .(1989' )מוניץ, ש

אילן.-בר

. ירושלים: מוסד הרב קוק.לחקר שמות וכינויים בתלמוד .(1960' )מרגליות, ר

הקיבוץ: אביב-תל. השם במראת העצמי. (2008) 'ב, ומעוז' י, ציון-בן', א, שיבר', ס, רבין', מ, נדב

.המאוחד

הקיבוץ המאוחד.אביב: -תל. בגדאד, אתמול .(2004) 'סומך, ש

.382-364, ל"ג ,עיוןעל מובן והוראה. .(תשמ"ד)' פרגה, ג

.עובד עם: אביב-תל ?האנליזה מרפאת כיצד. (1984) 'ה, קוהוט

ירושלים: מכון ברנקו וייס לטיפוח ., אסופהלב ויגוצקי מחשבה ותרבות. (2003' )ועילם, ג 'קוזולין, א

החשיבה.

.42-1, (י)א, קונטרסים עממיים לענייני הלשון -לשוננו לעם שמות בני ישראל. .(תש"י' )קלאר, ב

ניקול, דניאל ומה שביניהם: מגמות באוריינטציה התרבותית של עולי שנות .(2004' )קרנצלר, א

. 6עבודה מספר . ניירהתשעים כפי שהיא משתקפת בשמות שהם בוחרים לילדיהם

אגף חברה ורווחה. –ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אלכסנדר ת' :השמות הפרטיים העבריים בספרדית היהודית. בתוך .(תשמ"ח' )שורצולד, א-רודריג

.ירושלים: אקדמון(. 109-94)עמ' מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי ,רוקם )עורכות(-וג' חזן

קמ"ט.-קל"ג, ה, ואלה שמותמתן שני שמות לנולדים. .(תשע"א' )יריבלין,

. ירושלים: ספריית הילל בן חיים, נורמות הקיום של העם היהודי בזמן החדש .(2012' )שביד, א

אביב: הקיבוץ המאוחד. -תל

, 60-59 ,עם-ידעשמות ילדים כמשקפים הבדלים אידיאולוגיים בין הורים. .(תשנ"ה) 'שטאל, א

195-186.

אור יהודה: דביר. מוצא השמות.. (2005) שטאל, א'

אביב: עם עובד.-. תלחדשים יהודים ישניםיהודים .(1997) 'שפירא, א

. ירושלים: מרכז זלמן שזר. 2000-1881ככל עם ועם, ישראל .(2014' )שפירא, א

ל' קסן :תיאוריה המעוגנת בנרטיבים: הבניית תיאוריה במחקר איכותני. בתוך .(2010' )שקדי, א

גוריון -: אוניברסיטת בןשבע-. בארניתוח נתונים במחקר איכותני, נבו )עורכות(-קרומרמ' ו

בנגב.

Demsky, A. (2003). Some reflections on the names of the Jews of Kaifeng, China. These Are

The Names, 4, 91-107.

Denzin, N.K. (1995). Symbolic interactionism. In: J.H. Smith, R. Harre & V. Langenhove (Eds.),

Rethinking psychology (pp. 43-58). London: Sage Publications.

Edwards, J. (2013). Sociolinguistics: A very short introduction. New York: Oxford University

Press.

Ephratt, M. (2013). Names of people: Modern Hebrew: Philosophical & sociological aspects. In:

G. Khan, (Ed.), Encyclopedia of Hebrew language & linguistics (2, pp. 767-775). Leiden:

Brill.

ר היהודי בישראלמבעד ל מראה האונומסטית: שיקוף התגבשות תרבותית במגז

103

Hanks, P., Hardcastle K., & Hodges, F. (2006). A dictionary of first names. New York: Oxford

University Press.

Hayoun, V. (2010). Jewish names, surnames, and nicknames of Nabeul, Tunisia. In: A. Demsky

(Ed.), Pleasant are their names (pp. 145-190). Maryland: University Press of Maryland,

Hroch, M. (1985). Social preconditions of national revival in Europe: A comparative analysis of

the social composition of patriotic groups among the smaller European nations.

Cambridge: Cambridge University Press.

Maykut, P., & Morehouse, R. (1994). Beginning qualitative research: A philosophic and practical

guide. London: the Falmer Press.

Muchnik, M. (2015). The gender challenge of Hebrew. Leiden, Boston: Brill.

Wilson, S. (1998). The means of naming. London & New York: Routledge.

שנפוץ בקרב יהודי עירק. רישומו כשם כדורי מאפיינת חדורימקורו ככל הנראה בשם הערבי כדוריהשם 1

תודתי לד"ר דורון דן שהפנה את .את הנטייה למצוא משמעות עברית בישראל בשמות פרטיים בדרך כלל תשומת לבי לשם זה ולמוצאו המקורי.

רה תשע"ח 8הגי

תרבותית-חלוקת תפקידים בזוגיות בין

ריבה זיו

תקציר

תרבותיות בישראל, שבהן אחד מבני הזוג יליד -בשנים האחרונות גדל מספרן של המשפחות הבין

ישראל והשני מהגר. נישואים מעורבים עוררו מאז ומעולם סקרנות סוציולוגית, אך קיימים רק

המשפחתית וחלוקת התפקידים בקרב זוגות אלה. מחקרים מועטים ששפכו אור על הדינמיקה

תרבותיות זירה לצמיחת תוצר תרבותי היברידי חדש, המבקש -האם ניתן לראות במשפחות בין

למחוק את ההבחנות המסורתיות בדפוסי חלוקת תפקידים בין בני זוג?

-מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את חלוקת התפקידים בין בני זוג במשפחות בין

ותיות, שבהן אחד מבני הזוג יליד ישראל והשני מהגר. כלי המחקר היה שאלון חלוקת תרב

זוגות בהם אחד מבני הזוג יליד ישראל והשני 100 - משתתפים 200-תפקידים במשפחה, שהועבר ל

של בני הזוג המהגרים משפיע על חלוקת םמהגר ממדינות שונות. נבחנו ההשערות כי מוצא

יליד ישראל לעומת כאשר הוא ו הבדלים בחלוקת תפקידים כאשר בן הזוג מצאיהתפקידים וכן שי

משפיעים על חלוקת והשכלה ילידת ישראל. בנוסף, נבדקו ההשערות שוותק בארץ היא בת הזוג

תרבותיות. באופן כללי נמצא כי קיימים הבדלים בין גברים לנשים -התפקידים במשפחות בין

מדווחים על השקעה רבה יותר בתחום הכלכלי ובתחום בחלוקת התפקידים, כאשר הגברים

הקריירה ונשים מדווחות על השקעה רבה יותר בתחום החברתי ובעבודות הבית. אך נמצא עבור

גברים, כי ככל שעולה הוותק בארץ כך ההשקעה בעבודות הבית יורדת, ובקרב נשים, בהתאמה,

לא נמצאו רה יורדת.יוההשקעה בקרי ככל שעולה הוותק בארץ כך ההשקעה בעבודות הבית עולה

הבדלים בחלוקת התפקידים לפי מוצא בקרב נשים בכל תחומי חלוקת התפקידים שנבדקו:

עבודות הבית, תפקיד כלכלי, תפקיד חברתי ובתחום הקריירה. אך בקרב הגברים נמצא שעולי

מערב אירופה ירה ובתפקיד הכלכלי יותר מילידי הארץ ומעולי יברית המועצות משקיעים בקר

נמצא כי גברים בעלי ,באשר לקשר שבין חלוקת התפקידים להשכלה ולמוצא ודרום אמריקה.

השכלה גבוהה משקיעים יותר בתפקיד החברתי. בנוסף, נמצא אפקט אינטראקציה מובהק של

בעלי השכלה והם ברית המועצות שעלו מהשכלה ומוצא על עבודות הבית בקרב גברים. גברים

שנות לימוד בלבד. 12בעלי שהם שקיעים בעבודות הבית פחות מגברים ממוצא זה מ ,גבוהה

שהגיעו רה. נשים יבקרב נשים נמצא אפקט אינטראקציה מובהק של השכלה ומוצא על הקרי

רה יותר מנשים עם ימשקיעות בקרי ,בעלות השכלה גבוההוהן מערב אירופה ודרום אמריקה מ

מצאו הבדלים בין גברים עולים לבין נשים עולות בחלוקת לא נ שנות לימוד. 12השכלה של עד

התפקידים.

תרבותית, הגירה, מגדר-חלוקת תפקידים, זוגיות בין: מילות מפתח

המכללה האקדמית אשקלון, ד"ר ריבה זיו

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

105

הקדמה

ההגירה העולמית נמצאת על סדר היום הציבורי והפוליטי ברוב מדינות המערב וזוכה לנראות

המעבר לארץ אחרת היא ביסודה חוויה של דיסאוריינטציה, ו בעבור הפרט, חוויית ההגירהגבוהה.

:מלהיבותאפשרויות פירוק ועירוב זהויות והגדרה מחודשת. ההגירה מייצרת מתחים רבים לצד

היטמעות והתבדלות והגדרות מחודשות של מושגי המרחב והבית. ההגירה המתרחשת בעולם

כולו, מקבלת ממד מובחן וייחודי בהיבט המקומי. אופייה של ישראל עוצב כמדינת הגירה בעלת

(.2013מיועדות ליהודים בלבד )דקל, בה צביון אתני גזעי, משום שההגירה וההתאזרחות

תרבותיות בישראל, שבהן אחד מבני -בשנים האחרונות גדל מספרן של המשפחות הבין

הזוג יליד ישראל והשני מהגר. נישואים מעורבים עוררו מאז ומעולם סקרנות סוציולוגית, מאחר

שהם נתפסים כמנגנון מרכזי של מוביליות חברתית וכמדד מובהק להשתלבות חברתית )לייבוביץ

(. אך קיימים מחקרים מועטים ששפכו אור על הדינמיקה המשפחתית וחלוקת 2012פדר, -ולומסקי

התפקידים בקרב זוגות אלה.

( כהתנגדות לנרטיב של זהות משותפת. נרטיב 2013טאוב ) ידי-לתרבותיות מוגדרת ע-רב

כזה, לטענתו, הוא דיכוי זהותן של כל הקבוצות המרכיבות את החברה, למעט זו של הקבוצה

תרבותיות הוא מושג -גמונית, זו שעיצבה את הנרטיב ועשתה אותו בצלמה ובדמותה. רבהמכונה ה

משמעי במהותו: הוא מתאר מצב עובדתי מצוי וחתירה למצב נורמטיבי רצוי. המצב המצוי נוצר, -דו

-דתית ורב-לאומית, רב-ידי שורה של גורמים: הרכבי אוכלוסייה רב-(, על2013לדעת טאוב )

תרבותית ניזונה מן ההכרה בזכויות של מיעוטים, מן הצורך להדגיש את -הרב תרבותית. התפיסה

זכויותיו של האחר ומהתביעה שהמדינה תשקף את האינטרס של כל הקבוצות )רובינשטיין,

הכרחי כדי שחברה הוא (. בחברה הישראלית קיים איום מתמיד של היעדר מכנה משותף, ש2006

(.2013תוכל להתקיים )טאוב,

תרבותיים בין יהודים נחשבו מאז ומתמיד לסימן הצלחה של אידיאולוגיית "כור -אין ביןנישו

(. אידיאולוגיה שדיכאה את הזהות הייחודית של כל 2012טבשי, -ההיתוך" הישראלי )רמניק וקנורין

קבוצה תרבותית ותמכה ביצירת מכנה משותף אחד לעם. אך תהליכי אינדיבידואליזציה

ים הזדמנויות משפחתיות שלא היו בעבר. הניידות הגלובלית מתוך ישראל ואליה וגלובליזציה מייצר

מובילה להיווצרותם של קשרי נישואים בין ישראלים לבני זוג בני לאומים שונים. אלה הם זוגות

(. 2010 ,גזעיים )הקר וליברזון-תרבותיים או בין-לאומיים, בין-דתיים, בין-בין

תרבותיות בישראל, שבהן אחד -מספרן של המשפחות הביןכאמור, בשנים האחרונות גדל

מבני הזוג יליד ישראל והשני מהגר. מה מתרחש בדינמיקה הפנימית של הזוגות הללו? מטרת

המחקר הייתה לבחון את ההשפעות של ההבדלים התרבותיים על חלוקת התפקידים במשפחה.

סקירת ספרות

קליטתם של למעלה ממיליון עולים מברית המועצות לשעבר יצרה מציאות חברתית חדשה

בישראל: התפיסות בעניין ההומוגניות התרבותית השתנו לחלוטין עם קליטת העולים. מדיניות

הקליטה השתנתה: מהרס תרבותה של ארץ האם לשימורה ולטיפוחה, ממלחמה באלה שאינם

-ו ולטלוויזיה ברוסית. מבחינה זו הגשימה ישראל את התפיסה הרבדוברי עברית לתיאטרון, לרדי

(. 2006תרבותית )רובינשטיין,

רה ו | תשע"ח 8הגי י ז ריבה

106

Leeמחקרים על זוגות מעורבים בעולם התמקדו ברובם במיפוי התופעה מבחינה מספרית )

& Bean, 2004בחירת בני הזוג במונחי תאוריית החליפין, לפיה כל צד בקשר הנוגע להסבר ב( ו

(. גם Rosenfeld, 2005יופי או השכלה( כך שהזוג מקבל תמורה ) גוןכמשאב כלשהו )מביא אליו

( ונמצא שחל שינוי בדפוסי הנישואין Okun & Khait-Marelly, 2008בישראל נחקרה התופעה )

של המאה העשרים התאפיינו הנישואים שישים והשבעיםהשנים האחרונות: בשנות ה חמישיםב

וס של "החלפה" בין מעמד עדתי גבוה אצל בן/בת הזוג האשכנזי/ת בין אשכנזים למזרחים בדפ

תשעיםלבין השכלה ומעמד כלכלי גבוהים יותר אצל בן/בת הזוג המזרחי/ת. לעומת זאת, משנות ה

ואילך השתנה הדפוס, וזוגות מעורבים נוטים עתה להינשא בתוך קבוצת ההשכלה שלהם, והם

(.Ben Ezer, 2013מאופיינים ברמת השכלה גבוהה יחסית )

ספרות ההגירה מבחינה בין ארבע אסטרטגיות של השתלבות מהגרים בארץ היעד

( שמתבטאות בשני ממדים: נטיית המהגר לשמור על הזהות ועל תרבות המוצא 2014)ליסיצה,

( 1ארבע האסטרטגיות הן: )(. Berry, 2009בני חברת היעד ) םונכונות המהגר לקיים יחסי גומלין ע

; מתייחסת למהגרים שאינם מעוניינים בשמירה על תרבות המוצא שלהםהיית הטמעה סטרטגא

שומרים על הזיקה לתרבות המוצא ונמנעים המתייחסת למהגרים האסטרטגיית התבדלות ( 2)

מתייחסת למהגרים ששומרים על תרבות האסטרטגיית השתלבות ( 3; )מקשר עם הוותיקים

מתייחסת למהגרים האסטרטגיית שוליות ( 4)-; וקיםהמוצא שלהם אך מקיימים קשר עם הוותי

שאינם שומרים על זיקה לתרבות המוצא ואינם מקיימים קשר עם הוותיקים.

הנוקטים תרבותית מעדיפות מהגרים -( מציינת שחברות בעלות גישה רב2014ליסיצה )

תאוריית אסטרטגיית השתלבות. אך לא כל מגע עם הוותיקים תורם להשתלבות מוצלחת. לפי ב

המתייחסת לתרומת יחסי הגומלין עם הוותיקים להשתלבות המהגרים, ,האסימילציה הסגמנטית

אקונומי בינוני ומעלה מקדם את השתלבותם -רק מגע עם הוותיקים המשתייכים למעמד סוציו

(Portes & Rumbaut, 2001.)

קשה יותר מחקרים העוסקים בהגירת נשים מחבר העמים לארץ מגלים שמצבן של הנשים

(. לנשים קשה יותר להיקלט במקצועות בתחום ההנדסה, 2013מזה של הגברים )פיאלקובה,

פי שמספר דומה של נשים וגברים מהגרים מחבר -על-הטכנולוגיה והרפואה. כך למשל, אף

המדינות עברו את המבחנים הנדרשים לעסוק ברפואה בארץ, יותר גברים מנשים התקבלו ללימודי

נוטות לקבל על ,יותר ממהגרים ,(. כתוצאה מכך, מהגרות2013ואה )פיאלקובה, התמחות ברפ

כשאחת הסיבות היא קבלה מסורתית של הכנסתן תהיה מובטחת, עצמן עיסוק אחר ובלבד ש

(.Remennick, 1999רוב מטלות הבית )

( מסכים עם ההנחה שמהגרות נמצאות בעמדת נחיתות כפולה. לטענתו 2013גם רבהון )

רים יש היכרות חלשה עם החברה המארחת, הם סובלים מקשיי שפה, מנגישות מוגבלת למהג

למידע ומקשרים אישיים מצומצמים, הם נתקלים בקשיים בניסיון לניצול הזדמנויות חברתיות

סגרגטיבי של התעסוקה, שעדיין מאפיין ארצות מודרניות -וכלכליות. בהתחשב במבנה המגדרי

מסוימת את הניידות התעסוקתית ואת הכנסתן של נשים, הרי ובהן ישראל ומגביל בצורה

מהגרות נמצאות בנחיתות כפולה, והנטל המשפחתי מתעצם תחת תנאי הגירה הכרוכים ש

בהתרחקות מן המשפחה הרחבה ומקרובים, ועל כן מגביל את הזמן המוקדש ללימוד השפה

(.2013רבהון, החדשה, להרחבת ההשכלה ולהסתגלות לדפוסי התנהגות כלכליים )

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

107

תרבותיות בישראל, שבהן אחד -כאמור, בשנים האחרונות גדל מספרן של המשפחות הבין

מבני הזוג יליד ישראל והשני מהגר. מה מתרחש בדינמיקה הפנימית של הזוגות הללו? מטרת

המחקר הייתה לבחון את ההשפעות של ההבדלים התרבותיים על חלוקת התפקידים במשפחה.

הואים צריכים להיות שוויוניים הוא רעיון מודרני יחסית. שוויון מתייחס לסימטריהרעיון שניש

בחלוקת המטלות השונות. מרבית המחקרים שבחנו את חלוקת עבודות הבית בין בני הזוג מעלים

רבות יותר בהשוואה לגברים. יתרה מכך, בחינת סוג שעותבכך ממצאים ברורים: נשים משקיעות

ים בני הזוג מלמדת על קיומה של חלוקת עבודה מגדרית: גברים נוטלים מטלות הבית שמבצע

, כמו יותר חלק במספר מוגבל של מטלות הבית, הנתפסות בדרך כלל כבעלות ערך ונעימות

פחות נעימות כמו ניקיון הן למשל טיפול בילדים וקניות. לעומת זאת, מטלות מוערכות פחות ו

(.2003אפשטיין, -מן, ארן ולויןנשיות" )גליק"וכביסה נשארות מטלות

מחקרים שעסקו בחלוקת תפקידים במשפחות מצאו, כי חלוקת העבודה המסורתית נשארה

סולומון ורוטבלום (. כך למשל מצאוDunne, 2000דומיננטית במרבית המשפחות המערביות )

(Solomon & Rothblum, 2005 ,) חלוקת תפקידים מסורתית ומגדרית קיימת שבקרב זוגות נשואים

היא נראה, כי למרות שהאישה מועסקת מחוץ לבית, בכל הקשור למשימות כלכליות וביתיות.

(. Almeida, 2001; Viers & Prouty, 2001) עדיין אחראית על עבודות הבית וגידול הילדים

קשר קיים מחקרים שבחנו משתנים המשפיעים על חלוקת תפקידים במשפחות מצאו, כי

בין השלב במעגל החיים המשפחתי שבו נמצא הזוג לבין מידת השוויוניות בחלוקת התפקידים.

הן נוטות להפחית את השקעתן בעבודה בשכר יותר, שהנשים הן אימהות לילדים צעיריםככל

(Pimentel, 2000 , )כך חלוקת התפקידים מסורתית יותר ,ככל שמספר הילדים רב יותר

(Delaunay, 2010 כמו כן, נמצא קשר חיובי בין השכלה גבוהה לחלוקת תפקידים שוויונית .)

(Gaunt & Bouknik, 2012); ואילו הכנסה גבוהה יותר של האישה אינה מביאה בהכרח לחלוקת

מחקרים מראים כי נשים . (Tichenor, 1999; Brines & Joyner, 1999תפקידים שוויונית יותר )

(.Greenstein, 2000לשכר בני זוגן, משקיעות בעבודות הבית יותר מבני הזוג )שעובדות בשכר זהה

מצאו שגברים מעדיפים מטלות הקשורות (, Duyvendak & Stavenuiter, 2004דויבנדק וסטבנויטר )

בטיפול בילדים בהשוואה למטלות הקשורות בטיפול בבית. החוקרים טוענים שכאשר בוחנים את

קניות ניצבות בראש הרשימה, לאחריהן כביסה ולבסוף ביקור , גבריםידי -המועדפות עלהמטלות

תכן שהסיבה לכך היא העובדה שקניות איבדו את יאצל רופא. החוקרים מסבירים כי י ילדעם

הקונוטציה המגדרית שלהן. לעומת זאת, כביסה ממוקמת בצד השני של הסקלה ונתפסת

מבוצעים כיום de-genderingך השנים תהליך של כתפקיד "נשי". כלומר, תפקידים שעברו לאור

ידי גברים.-גם על

חלוקת העבודה בין בני זוג בחברה מסורתית היא ברורה ומוסכמת. אך תהליכי התיעוש

והמודרניזציה ערערו את המבנה המסורתי של חלוקת התפקידים. סייעו לכך גורמים שונים כגון

ת ההשכלה, הפיכתם של ערכי הדמוקרטיה והשוויון יציאת נשים לעבודה מחוץ לבית, עליית רמ

לנחלת הכלל והשתרשותם של אידיאולוגיות הדוגלות בזכויות אדם. גורמים אלו מעודדים שינויים

אט בחלוקת תפקידים שוויונית -בתא המשפחתי כך שחלוקת התפקידים המגדרית מתחלפת אט

(. 2002יותר ובידולית פחות )אליאס,

הזמן הוא מושג מרכזי בהסבר של תהליכי מגדור ,שפחה ובעבודהבספרות העוסקת במ

. Christina, 2012 ;(Ruppanner & Alexandrowicz, 2012ויחסי כוח בין בני זוג בתא המשפחתי )

רה ו | תשע"ח 8הגי י ז ריבה

108

מודדת את הזמן ככלי לבחינת מידת המעורבות כן ספרות זו בוחנת מי עושה יותר, מי נוכח יותר, ו

(. מרבית המחקרים שבחנו את מספר 2013יונה, -המגדרית )עירןשל בני הזוג וחלוקת העבודה

השעות שמשקיעים בני הזוג בעבודות הבית מעלים כי נשים משקיעות שעות עבודה רבות יותר

(. סוג כזה של מדידה 2003אפשטיין, -בהשוואה לשעות שמשקיעים הגברים )גליקמן, אורן ולוין

אינו לוקח בחשבון אלמנטים תרבותיים.

חקרים שעסקו בחלוקת עבודה התמקדו באיתור המשתנים הקשורים לשוק העבודה המ

האישה גבוהה יותר, ככל שיוקרתה ה שלולהון האנושי. מחקרים אלו מצאו שככל שהשכלת

כך חלוקת ,התעסוקתית גבוהה יותר וככל שהפער בין הכנסתה להכנסת הבעל קטן יותר

. Stier & Lewin-Epstein, 2000)העבודה במשפחה שוויונית יותר )

וההשכלה ככלי להעברת ידע, כישורים, ערכים ומנהגים, היא גורם מרכזי בקביעת מעמד

של אדם בחברה ובהכנתו לתפקידים ולמשרות המתוגמלים ברווחה כלכלית וברמת חיים

(Morgan, 2005 הישגים .) תורמים, אם כן, להשתלבות בזרם החברתי המרכזי. בתחום ההשכלה

הבדלים מגדריים מתחזקים בתנאי הגירה, והם תלויים גם ברמת המודרניזציה של ארץ ,עם זאת

המוצא. מידת הניידות וקצב רכישת ההשכלה לאחר ההגירה מושפעים ממצבה של החברה

הקולטת, מן ההבדלים ההתחלתיים שבינה לבין המהגרים, מההתאמה של הערכים והנורמות

(.2013)רבהון, מסוימותצא החברתיות ומאפליה כלפי קבוצות מו

מחקרים אמפיריים שעסקו ביחסי כוח במסגרת הנישואין התבססו על תאוריית המשאבים

שמניחה כי בן זוג שברשותו יתרון משאבי )כלכלי, חברתי או תרבותי( יפעיל כוח רב יותר במסגרת

של גישה זו עומדת (. ביסודה Kulik, 1999הנישואין אל מול בן הזוג בעל המשאבים הפחותים )

הטענה כי חלוקת עבודה בבית היא ביטוי של יחסי הכוח בין בני הזוג. עמדת כוח בזוגיות נשמרת

,Davisבזכות יתרון של אחד מבני הזוג במשאבים חשובים כגון רשתות תמיכה חברתית )

Greenstein & Marks, 2007ויה ולכן פי גישה זו, ביצוע עבודות הבית נתפס כמשימה לא רצ-(. על

בן הזוג חסר הכוח, כלומר בן הזוג אשר המשאבים שבידו מעטים יותר, יבצע עבודות בית רבות

יותר. גישה זו היטיבה להסביר בעבר את מידת השתתפותם הנמוכה של גברים בביצוע עבודות

. (2013)קוליק, כלכליים נטה בעבר לטובתם-הבית בשל העובדה שמאזן המשאבים החברתיים

ניתן לראות במצבם של מהגרים דמיון למצבן של נשים בעבר? בן זוג מהגר הוא בעל אך האם

על כך בביצוע "משלם"משאבים חברתיים נמוכים יותר בהשוואה לבן הזוג הוותיק. האם הוא

תכן גם יבעבר נשים? הרשתות החברתיות של המהגר מעטות יותר וי "שילמו"מטלות הבית כפי ש

אשונות להגירה לארץ נמוך יותר. מחקרים מראים כי ככל שהפער שמשאב ההכנסה בשנים הר

,Gaunt & Bouknikבין רמות ההכנסה של בני זוג מצטמצם, חלוקת התפקידים שוויונית יותר )

2012; Goni-Legaz, Ollo-Lopez & Bayo-Moriones, 2010.)

( מצאו כי Kulik & Rayyan, 2003מחקרים אחרים מעלים תמונת מצב שונה. קוליק וראיין )

אין תרומה להסבר חלוקת העבודה ,ליתרון היחסי שיש לאחד מבני הזוג על האחר בהכנסה

ת הבית השונות.ובבית, וכי ללא קשר להכנסה, נשים נוטות להשקיע יותר מגברים בעבוד

תייחסת , מPortes & Rumbaut,2001)האקולטורציה הסלקטיבית ) - גישה תאורטית נוספת

כהתבוללות תרבותית או כתהליך הסתגלות התחלתי, למידת השפה והנורמות לאקולטורציה

היומיומיות של החברה המקומית. תהליך זה עשוי לבלום את קצב שילובם החברתי של המהגרים.

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

109

נישואין לבן זוג מקומי עשויים לזרז אקולטורציה, אולם האופן והמידה של השינוי פתוחים למשא

(.2012, טבשי-ומתן )רמניק וקנורין

זוגות בהם אחד מבני 18( שערכו ראיונות עומק עם 2012טבשי )-במחקרן של רמניק וקנורין

התגלתה נטייה ברורה של העולים לבצע את עיקר ,הזוג יליד ישראל והשני יליד חבר העמים

ההתאמה לנורמות ולציפיות של בני הזוג ילידי ישראל. ה"סחף לעבר התרבות ההגמונית" נחווה

רן יותר בקרב בנות הזוג הרוסיות מאשר בקרב בני הזוג הרוסים.במחק

של בני הזוג המהגרים משפיע על חלוקת םמחקר הנוכחי נבחנו ההשערות כי מוצאב

יליד ישראל לעומת כאשר הוא מצאו הבדלים בחלוקת תפקידים כאשר בן הזוג יהתפקידים וכן שי

ותק בארץ משפיעים על הוהשכלה והש ילידת ישראל. בנוסף, נבדקו ההשערותהיא בת הזוג

תרבותיות. -חלוקת התפקידים במשפחות בין

מחקרהת יטש

אוכלוסיית המחקר

נשים. אחד מבני הזוג יליד הארץ 100 -גברים ו 100משתתפים: 200זוגות שהם 100המחקר כלל

והאחר נולד בחו"ל.

שנים 58-ל 24המשתתפות נע בין (. גיל36.7M= ,SD=7.8שנים ) 63-ל 28גיל המשתתפים נע בין

(M=34.21 ,4SD=7. .)15.4שנים ) 25-נע בין שנתיים לבקרב המשתתפים וותק בארץ הM= ,

1SD=7. .)34-שנים ל 4וותק בארץ בקרב המשתתפות נע בין ה ( 16שניםM= ,3SD=8. מספר .)

גילם הממוצע זוגות אין ילדים כלל. 38-(. ל=1.9M= ,0.91SDילדים ) 5-ל 1הילדים הממוצע נע בין

-, טווח הגילאים המדווח הוא בין חצי שנה ל6.3, עם סטיית תקן של 8.6הילדים במדגם הוא של

ישראל יליד הארץ ובת הזוג מהגרת: מרבית הגברים ילידיהוא בקרב מרבית הזוגות הגבר .31

( 57%( ומרבית הנשים )53%ברים )(. מרבית הג35%) ת המועצות( ומרבית הנשים ילידות ברי67%)

( מתגוררים בדרום הארץ ועל כן 64%בעלי השכלה תיכונית. ראוי להדגיש כי מרבית הזוגות )הם

( 52%שובים עירוניים. מרבית הגברים )ימתגוררים בי (79%) המדגם איננו מייצג. מרביתם

מתחת לממוצע ( משתכרות שכר ממוצע או39%משתכרים מעל הממוצע במשק ומרבית הנשים )

עצמאית במדגם שהיא כל הנשים למעט אישה אחת דיווחו כי הן שכירות, האישה היחידה (.36%)

צברים הם עצמאים. הגברים 17-ושכירים הם גברים צברים 63. איאמריקי/זה היא ממוצא אירופ

של םמוצא עצמאים. 5-ושכירים הם איאמריקי/גברים ממוצא אירופ 8 שכירים. הם ממוצא אתיופי

( ממוצא 23.9%גברים ) 16, ניאפריקיתי/ממוצא אסיהם ( 34.3%גברים ) 23הגברים הצברים:

( לא השיבו.9%גברים ) 6( דיווחו כי הוריהם ילידי ישראל. 32.8%גברים ) 22, אימריקי/אאירופ

( 43.7%נשים ) 14( דיווחו כי הוריהן ילידי ישראל, 40.6%נשים ) 13של הנשים הצבריות: ןמוצא

.ניאפריקיתי/( ממוצא אסי15.7%נשים ) 5, איאמריקי/ממוצא אירופ

המחקר כלי

שאלון חלוקת תפקידים נועד להעריך את מידת השוויוניות בחלוקת התפקידים בן בני הזוג.

הותאם לאוכלוסייה ש Bloode & Wolfe (1960)השאלון של פי-לשאלות ע 20השאלון כולל

ארבעה הן מ השאלות (. ,1998Rabin & Shapira-Bermanברמן )-רבין ושפירא ידי-להישראלית ע

כוללים את חלוקת התפקידים בחיי הנישואין: עבודות הבית, אחריות כלכלית, אחריות התחומים

רה ו | תשע"ח 8הגי י ז ריבה

110

. פי חלוקה לנשים וגברים-עבור כל אחר מהממדים עלנבדקה רה. מהימנות השאלון יחברתית וקרי

לגבי התפקיד הכלכלי: גברים ; 0.727, נשים 0.716גברים :בודות הביתנמצא כי המהימנות לגבי ע

.0.55, נשים 0.57ולגבי התפקיד החברתי : גברים ;0.79, נשים 0.67

תחום ?;תחום הקריירה כולל שאלות כמו: מי עובד מחוץ לבית? מי עובד לפרנסת המשפחה

הבית כמו: מי מכבס? מי מבשל? עבודות הבית כולל שאלות הקשורות לחלוקת תפקידים באחזקת

כולל שאלות כמו : מי עורך את תקציב המשפחה? תחום האחריות הכלכלית ;מי מדיח כלים? וכו'

תחום האחריות החברתית כולל שאלות הקשורות לחלוקת תפקידים בתחום ; מי מסדיר תשלומים?

חברים הביתה? מי מתכנן תכנון הפנאי ותפקוד חברתי כמו: מי מתכנן את החופשות? מי מזמין

בן/בת הזוג – 2 ;בן/בת הזוג תמיד – 1: 7עד 1-סולם התשובות נע מ. את הבילוי המשותף? וכו'

אני כמעט – 6 ;אני קצת יותר – 5 ;שנינו באופן שווה – 4 ;בן/בת הזוג מעט יותר – 3 ;כמעט תמיד

אני תמיד. – 7; תמיד

המחקר הליך

-. עוזרי מחקר העבירו שאלונים לזוגות בין2014י שנה במהלך הליך איסוף הנתונים נמשך כחצ

תרבותיים על בסיס שיטת "כדור שלג" והיכרות אישית. כל אחד מבני הזוג התבקש לענות על

שאלון חלוקת תפקידים בנפרד.

ממצאים

השוואה בין נשים לגברים בחלוקת התפקידים

להשוואת הבדל הממוצעים t testסטיות תקן ותוצאות ניתוח ,ממוצעים :1לוח מספר

בחלוקת התפקידים בין נשים וגברים

T SD M המשתנה מגדר

t (98) =5.04,p<0.01 ** גברים 4.58 1.3

תפקיד כלכלי נשים 3.3 1.34

T=1.8 n.sig גברים 3.9 .99

תפקיד חברתי נשים 4.2 .94

t (98) =4.19, p<0.01 ** גברים 4.3 .95

רהיתפקיד הקרי נשים 3.6 .81

t (98) =5.65, p<0.01** גברים 3.57 .85

עבודות הבית נשים 4.47 .84

*p<.01**, p<.05מקרא

הגברים מדווחים . מן הלוח עולה כי קיימים הבדלים בין גברים לנשים בחלוקת התפקידים

ונשים מדווחות על השקעה רבה יותר ,על השקעה רבה יותר בתחום הכלכלי ובתחום הקריירה

בתחום החברתי ובעבודות הבית.

,לבדיקת ההשערה כי קיים הבדל בין עולים ותיקים לעולים חדשים בחלוקת התפקידים

רה ועבודות ינבדק מתאם בין מספר השנים בארץ מול חלוקת התפקידים )חברתי, כלכלי, קרי

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

111

מינוס שנת העלייה של המשתתף/ת. 2014ה פי הנוסח-חושב על 'מספר שנים'הבית(. המשתנה

בדיקת המתאם נעשתה עבור גברים ועבור נשים בנפרד. נמצא עבור גברים, כי ככל שעולה הוותק

(. נמצא עבור נשים, כי ככל שעולה (R=-.616, p<0.01,n=20יש פחות השתתפות בעבודות הבית

(R=.37עבודות בית מול ותק רה.יהוותק כך יש השקעה רבה יותר בעבודות הבית ופחות בקרי

p<0.05,n=33רה מול ותק י(. קריR=.27, p<0.05,n=33).)

הם מצאו הבדלים בחלוקת התפקידים בקרב זוגות שבהם הגברים ילבדיקת ההשערה כי י

פי -למשתנים בלתי תלויים על Tעולות, הועבר מבחן הן העולים לבין זוגות שבהם הנשים ה

התחומים של ארבעת נשים עולות. המבחן הועבר על כל 65-ו גברים עולים 29החלוקה הבאה:

חלוקת התפקידים. כל תחום הורכב מתשובותיהם של שני בני הזוג ונוצר משתנה משותף בין

תשובות הגבר והאישה לכל תחום.

להשוואת הבדל הממוצעים t testסטיות תקן ותוצאות ניתוח ,ממוצעים :2לוח מספר

בחלוקת התפקידים בין נשים עולות לגברים עולים

T SD M המשתנה מגדר

T=1.7, n.sig, p=0.08 גברים 4.08 0.49

תפקיד כלכלי

נשים 3.88 0.52

T=0.52, n.sig גברים 4.06 0.4

תפקיד חברתי נשים 4.06 0.2

T=1.1, n.sig גברים 4.02 0.43

תפקיד הקרירה נשים 3.89 0.3

T=1.0, n.sig גברים 4.07 0.51

עבודות הבית נשים 3.99 0.18

ההשערה הופרכה. .לא נמצאו הבדלים בין גברים עולים לבין נשים עולות בתפיסת התפקידים

לגבי גברים

התפלגות הגברים לפי עולים חדשים מול עולים ותיקים :3לוח מספר

חדשעולה עולה ותיק שם המשתנה

ארץ לידה

ברית המועצות

אתיופיה

מערב אירופה

דרום אמריקה

אחר

N

2 (10%)

2 (10%)

1 (5%)

4 (20%)

4 (20%)

13 (65%)

2 (10%)

0

4 (20%)

1 (5%)

0

7 (35%)

רה ו | תשע"ח 8הגי י ז ריבה

112

;עולה ותיק – 2000 עד 1989משנת אופן הבא: נבנה ב 'עולה חדש'מול 'עולה ותיק'המשתנה

גברים 20גברים עולים, אך מתוכם רק 33 השתתפובמחקר עולה חדש. - 2012עד 2001משנת

דיווחו על שנת העלייה.

לצורך בדיקת ההשערה כי קיים הבדל בחלוקת התפקידים בין ארצות המוצא )ישראל, ברית

חלוקת כיווני אשר בדק את -חד Anovaהמועצות, מערב אירופה ודרום אמריקה( הועבר מבחן

התפקידים לפי ארץ מוצא.

( להשוואה fותוצאות ניתוח שונות חד משתני )ערכי ,סטיות תקן ,ממוצעים: 4לוח מספר

הנתונים מתייחסים לגברים בלבד - בחלוקת התפקידים

F N m המשתנה מוצא

F=4.57 ,p<0.05 *

67

8

19

4.5

5.9

4.4

ישראלים ותיקים

המועצותברית

מערב אירופה ודרום אמריקה

תפקיד כלכלי

* F= 2.86 ,p<0.05

67

8

19

4.3

4.8

3.94

ישראלים ותיקים

ברית המועצות

מערב אירופה ודרום אמריקה

רהיתפקיד הקרי

רה ובתפקיד הכלכלי ימן הנתונים עולה כי הגברים עולי ברית המועצות משקיעים בתפקיד הקרי

ומעולי מערב אירופה ודרום אמריקה באופן מובהק.יותר מישראלים ותיקים

שנות מספר לצורך בדיקת ההשערה כי קיים הבדל בחלוקת התפקידים בין בני הזוג כתלות ב

, 'שנות השכלה'ו 'מוצא'כיווני למשתנים הבלתי תלויים -דו ANOVAהועבר ניתוח ,ההשכלה והמוצא

)גם כאן 'עבודות הבית'ו 'קריירה', 'חברתיתפקיד ', 'תפקיד כלכלי'והמשתנים התלויים היו

הוחזק קבוע(. 'מגדר'המשתנה

תפקיד כלכלי

תוצאות .ידי אפקט עיקרי-ההשערות כי השכלה ומוצא משפיעים על התפקיד הכלכלי נבדקו על

הניתוח מראות כי לא קיים אפקט עיקרי להשכלה ולמוצא. כמו כן, לא קיים אפקט אינטראקציה

צא לתפקיד הכלכלי. בין השכלה ומו

תפקיד חברתי

תוצאות .ידי אפקט עיקרי-ההשערות כי השכלה ומוצא משפיעים על התפקיד החברתי נבדקו על

הניתוח מראות כי לא קיים אפקט עיקרי להשכלה ולמוצא. אך נמצא אפקט אינטראקציה מובהק

בניתוחי המשך נמצא כי . F (3,88)=3.35, P<0.05 של השכלה ומוצא על תפיסת התפקיד החברתי

הגברים עולי ברית המועצות וגברים ממערב אירופה ודרום אמריקה יוצרים את האפקט. גברים

מאשר m=3.83)ממוצא ברית המועצות בעלי השכלה גבוהה משקיעים בתפקיד החברתי יותר )

ערב (. הבדל זה קיים גם אצל גברים ממm=2.8שנות לימוד בלבד ) 12גברים ממוצא זה בעלי

בתפקיד החברתי. יותר אירופה ודרום אמריקה: גברים בעלי השכלה גבוהה יותר משקיעים

(m=4.29( ,)m=3.09 .בהתאמה )T(9)=2.6' p<0.05.

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

113

תפקיד עבודות הבית

.ידי אפקט עיקרי-ות הבית נבדקו עלההשערות כי השכלה ומוצא משפיעים על תפקיד עבוד

תוצאות הניתוח מראות כי לא קיים אפקט עיקרי להשכלה ולמוצא. אך נמצא אפקט אינטראקציה

. בניתוחי F (3,88)=2.86, P<0.05 מובהק של השכלה ומוצא על תפיסת התפקיד עבודות הבית

המשך נמצא כי הגברים עולי ברית המועצות בלבד יוצרים את האפקט וגברים ממוצא זה בעלי

שנות 12( מאשר גברים ממוצא זה בעלי =2.5mה משקיעים בעבודות הבית פחות )השכלה גבוה

.T(6)=3.4,p<0.01(. m=4.0לימוד בלבד )

ירה יהקר תפקיד

תוצאות .ידי אפקט עיקרי-ההשערות כי השכלה ומוצא משפיעים על תפקיד הקריירה נבדקו על

הניתוח מראות כי לא קיים אפקט עיקרי להשכלה ולמוצא. כמו כן, לא קיימת אינטראקציה בין

השכלה ומוצא על תפיסת תפקיד הקריירה.

משתני עבור גברים-רב Manovaניתוח

לגבי הגברים, לא נמצאו קשרים בין המשתנים למעט קשר בין התפקיד הכלכלי לתפקיד החברתי

משתני.-, ולכן לא המשכנו לניתוח רבr=0.19, p<0.05ד ווכה מאאך עוצמת הקשר נמ

לגבי נשים

התפלגות הנשים לפי עולות חדשות מול עולות ותיקות: 5לוח מספר

עולה חדש עולה ותיק שם המשתנה

ארץ לידה

ברית המועצות

אתיופיה

מערב אירופה

דרום אמריקה

אחר

N

8 (25%)

3 (9.7%)

4 (12.9%)

0

2 (6.5%)

17 (54.8%)

10 (32.3%)

0

2 (6.5%)

2 (6.5%)

0

14 (45.2%)

נשים דיווחו על שנת העלייה. 31נשים עולות, אך מתוכן רק 67השתתפו במחקר

רה ו | תשע"ח 8הגי י ז ריבה

114

( להשוואה fותוצאות ניתוח שונות חד משתני )ערכי ,סטיות תקן, ממוצעים: 6לוח מספר

בלבד הנתונים מתייחסים לנשים - בחלוקת התפקידים

F N M המשתנה מוצא

F= 1.64 n.sig

32

35

7

23

3.6

3

2.8

3.3

ישראליות וותיקות

ברית המועצות

אתיופיה

מערב אירופה ודרום אמריקה

תפקיד כלכלי

F= 1.76 n.sig

32

35

7

23

4.3

4

4.2

4.2

ישראליות ותיקות

ברית המועצות

אתיופיה

מערב אירופה ודרום אמריקה

חברתיתפקיד

F= 1.4 n.sig

32

35

7

23

3.8

3.6

3.28

3.43

ישראליות ותיקות

ברית המועצות

אתיופיה

מערב אירופה ודרום אמריקה

רהיתפקיד הקרי

F= 1.6 n.sig

32

35

7

23

4.6

4.2

4.3

4.5

ישראליות ותיקות

ברית המועצות

אתיופיה

מערב אירופה ודרום אמריקה

עבודות הבית

עולה כי לא קיימים הבדלים בחלוקת התפקידים לפי מוצא בקרב הנשים בכל הממדים מן הלוח

שנבדקו.

שנות מספר לצורך בדיקת ההשערה כי קיים הבדל בחלוקת התפקידים בין בני הזוג כתלות ב

, 'שנות השכלה'ו 'מוצא'כיווני למשתנים הבלתי תלויים -דו ANOVAהועבר ניתוח ,ההשכלה והמוצא

גם כאן ' )עבודות הבית'ו 'קריירה', 'תפקיד חברתי', 'תפקיד כלכלי'והמשתנים התלויים היו

.(הוחזק קבוע 'מגדר'המשתנה

תפקיד כלכלי

תוצאות .ידי אפקט עיקרי-הכלכלי נבדקו על ההשערות כי השכלה ומוצא משפיעים על התפקיד

כמו כן, לא קיים אפקט אינטראקציה הניתוח מראות כי לא קיים אפקט עיקרי להשכלה ולמוצא.

בין השכלה ומוצא לתפקיד הכלכלי. כך גם לגבי הקשר בין השכלה ומוצא על התפקיד החברתי

ועל תפקיד עבודות הבית.

רה יתפקיד הקרי

תוצאות .ידי אפקט עיקרי-ההשערות כי השכלה ומוצא משפיעים על תפקיד הקריירה נבדקו על

הניתוח מראות כי לא קיים אפקט עיקרי להשכלה ולמוצא. אך נמצא אפקט אינטראקציה מובהק

.F (4,63)=3.12, P<0.05ירה ישל השכלה ומוצא על תפקיד הקר

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

115

בניתוחי המשך נמצא כי הנשים השייכות לקבוצה של מערב אירופה ודרום אמריקה יוצרות את

רה יותר ימשקיעות בתפקיד הקרי ,השכלה גבוההשלהן אפקט האינטראקציה. נשים ממוצא זה

(m=3.79 מנשים עם השכלה של עד )12 ( שנות לימודm=2.0 )T(13)=3.05,p<0.01.

משתני עבור נשים-רב Manovaניתוח

י בארבעת הממדים נטלכדי לבדוק האם קיימים הבדלים בין ארץ הלידה וההשכלה ביחס סימו

-השתמשנו בניתוח רב ,עבודות הבית, תפקיד כלכלי ותפקיד חברתי(רה, תפקיד י)תפקיד הקרי

( והתייחסנו למשתנים התלויים כמשתנה תלוי אחד.MANOVAמשתני )

נמצא כי קיים קשר מובהק בעוצמה חלשה בינונית בין התפקיד החברתי והתפקיד הכלכלי אצל

כך היא תופסת ,ב יותרהאישה תופסת את התפקיד הכלכלי כחשוש, ככל r=0.24,p<0.05הנשים

תפקיד החברתי כחשוב יותר.האת

משתניים.-לגבי שאר הממדים לא נמצאו קשרים מובהקים ולכן לא בוצעו עבורם ניתוחים רב

Rs<0.04,p>0.05.

לפי החלוקה של 'שנות השכלה'ו 'ארץ לידה'משתני עם שני משתנים בלתי תלויים -בוצע ניתוח רב

'ציון התפקיד החברתי של האישה: 'ת לבין שני המשתנים התלוייםשנות לימוד והשכלה אקדמי 12

על הבדלים מובהקים בין רמות מצביעות. תוצאות הניתוח 'ציון התפקיד הכלכלי של האישה'ו

( לבין התפקיד החברתי והתפקיד הכלכלי גם יחד. תשנות לימוד, אקדמי 12 ההשכלה )עד

Hotelling's Trace =0.24,MF(2,29)=3.51,p<0.05.

משתני המוצג כאן ניתן לראות כי ציון התפקיד החברתי והכללי יחד מקבל -מניתוח שונות רב

אפקט משמעותי יותר כאשר הוא נבדק יחד ולא כשני משתנים תלויים בנפרד. כאשר רמת

תפקיד '( נבדקה על כל אחד מהמשתנים התלויים בנפרד )תשנות לימוד, אקדמי 12ההשכלה )עד

אולם אין הבדלים מובהקים בין עולות ( לא נמצאו הבדלים מובהקים.'תפקיד כלכלי', 'חברתי

לילידות הארץ לגבי התפקיד הכלכלי והתפקיד החברתי יחד, כמו כן אין אינטראקציה מובהקת

בין ארץ הלידה והשכלה לתפקיד הכלכלי והחברתי יחד.

רה ו | תשע"ח 8הגי י ז ריבה

116

דיון

לצמיחת תוצר תרבותי היברידי חדש המבקש תרבותיות זירה-האם ניתן לראות במשפחות בין

למחוק את ההבחנות המסורתיות בדפוסי חלוקת תפקידים בין בני זוג?

תרבותיים מדגישים בדרך כלל את דפוסי בחירת בני הזוג. אלה -מחקרים הבוחנים זוגות בין

פין הם ניתוחים שאינם מלמדים על הדינמיקה בתוך המשפחות עצמן. החוקרים מניחים את החלי

כמסגרת תאורטית המסבירה את דפוסי הנישואים, אך אינם חוקרים את יחסי החליפין עצמם

(. 2012פדר, -)לייבוביץ ולומסקי

תרבותיות באמצעות -מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היחסים בתוך משפחות בין

המחקר היה ניתוח חלוקת התפקידים בין בני הזוג, שאחד מהם יליד ישראל והשני מהגר. כלי

בהם אחד מבני הזוג ,זוגות 100משתתפים: 200-שאלון חלוקת תפקידים במשפחה, שהועבר ל

יליד ישראל והשני מהגר ממדינות שונות.

באופן כללי נמצא, כי קיימים הבדלים בין גברים לנשים בחלוקת התפקידים, כאשר

הקריירה ונשים מדווחות על הגברים מדווחים על השקעה רבה יותר בתחום הכלכלי ובתחום

השקעה רבה יותר בתחום החברתי ובעבודות הבית. ממצא זה חוזר על עצמו גם בקרב בעלי

שיוצאי ,(. כך למשל טוענת קוליקGreenstein, 2000השכלה גבוהה ובתרבויות שונות )

יוצאי עבודה במשפחה מאשר האפריקה מאופיינים בגישות מסורתיות יותר ביחס לחלוקת /אסיה

(. ואכן, במחקר הנוכחי מרבית הגברים ילידי הארץ הם ממוצא (Kulik, 2005אמריקה /אירופה

אפריקה, דבר שיכול להסביר את הממצא העיקרי של חלוקת התפקידים המסורתית. אך /אסיה

אמריקה. /מרבית הנשים ילידות הארץ הן ממוצא אירופה

ברקוביץ וכלב, ינאי, -בדרום הארץ . דהאן( מתגוררים 64%ראוי להדגיש כי מרבית הזוגות )

מה מבנה הכוח המגדרי, ַמבנים את סיכויי החיים של הנשים י( טוענות, שהפריפריה, וע2005)

, החיות בדרום, את דרכי הפעולה שלהן ואת האירועים המרכזיים בחייהן. חייהן של נשים בדרום

הם מבטאים פסיפס של אסטרטגיות אלא ,אינם ביטוי לקיפוח ולשוליּות בלבדלדברי החוקרות,

-מעמדית-קיום של נשים שחייהן אומנם מושפעים מן הבידוד, השוליות והפוליטיקה האתנו

אבל גם מן הצורך לשנות את המציאות ואת מגוון האפשרויות הפתוחות בפניהן. ,מרחבית

השינויים שחלו במעמד האישה ובדפוסי חרףאך למרות הצורך לשנות את המציאות ו

הנישואים, נראה כי היררכיות מגדריות עדיין מאפיינות זוגות רבים. חלוקת תפקידים מגדרית עדיין

;Dune, 2000; Greenstein, 2000) מכתיבה במידה רבה את חלוקת התפקידים בתוך הקשר הזוגי

Zimmerman et. al., 2001 למרות היציאה המסיבית של נשים לשוק העבודה, והשינוי במאזן .)

ניתן לראות כי נשים רבות אחראיות על התפקידים המסורתיים כלי של המשפחה, עדיין הכל

תרבותיות -(. במובן זה, לא הצמיחו המשפחות הביןAlmeida, 2001; Viers & Prouty, 2001בבית )

תוצר היברידי חדש המוחק את ההבחנות המסורתיות בדפוסי חלוקת תפקידים בין בני זוג. אך

כך ההשקעה בעבודות הבית יורדת, ובקרב נשים, ,ים, כי ככל שעולה הוותק בארץנמצא עבור גבר

רה יבהתאמה, ככל שעולה הוותק בארץ כך ההשקעה בעבודות הבית עולה וההשקעה בקרי

חלוקת התפקידים מסורתית, כשהעולים הם חדשים –כלומר, כשהעולים הם ותיקים יורדת.

קריירה והגברים נאלצים ליטול חלק גם בעבודות השקעתם של הגברים ושל הנשים מרוכזת ב

הבית. כפי שנפוץ גם בקרב זוגות צעירים ישראלים רבים, אבות מעורבים כיום בגידול הילדים

את התפקיד הגברי "לשים בצד"ובילוי עימם בשעות הפנאי. גם גברים רוסים צעירים למדו

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

117

על ציפיות הסביבה החברתית החדשה , והם עונים במהירות (2012טבשי, -המסורתי )רמניק וקנורין

,Ashwin & Lytkinaשמגדירה גבריות מוצלחת גם דרך הורות פעילה ) –והשונה מזו של הוריהם

( מעיד על שינוי מדפוסי 1.9(. גם מספר הילדים הממוצע למשפחה במחקר הנוכחי )2004

אחד.עומד על וצע למשפחה לשעבר, שם מספר הילדים הממ ת המועצותהמשפחה בברי

( טוענות שהגירה והתמקמות בחברה חדשה כרוכות בשינויים 2012אליאס ולמיש )

אישיותיים ותרבותיים ורצופות תהפוכות, משברים ותגליות, המתחוללים כולם בד בבד עם

ניסיונותיו של המהגר לשמור על הזהות המקורית ועל המשכיות תרבותית. רוב המהגרים

בני אצל לא רק עם השינויים שעוברים עליהם עצמם, אלא גם עם השינויים שחלים מתמודדים

משפחותיהם. קצב ההתערות של מהגרים צעירים בחברה חדשה שונה מקצב התערותם של

המבוגרים. דבר זה יכול להסביר את השוני שנמצא ברמת ההשקעה בעבודות הבית בקרב עולים

( מצביעים הממצאים 2012טבשי )-מחקרן של רמניק וקנוריןותיקים בהשוואה לעולים חדשים. גם ב

ידי בני הזוג העולים. -על סחף חזק אל עבר זהות תרבותית וסגנון חיים הגמוניים, אשר נחווה על

תהליך זה עשוי לטענתן לשקף מגמה גוברת לאינטגרציה בחברה הישראלית בקרב עולים מברית

המועצות לשעבר.

חלוקת התפקידים, אך כאשר המסורתי של דפוס הרך מיידי בשינוי כלומר, הגירה יוצרת צו

דפוס –ההגירה הופכת לתופעה קבועה והמהגרים כבר נמצאים בארץ פרק זמן ארוך ויציב יחסית

מאחר שבחברה הקולטת כבר יש שינוי ,אך לא לגמרי ,חלוקת התפקידים חוזר להיות מסורתי

ילים במשק הבית. כך מתאימים עצמם המהגרים מסוים בחלוקה המסורתית והגברים יותר פע

ותק בארץ. ובנוסף, מבנה הולדפוסים הקיימים בחברה הקולטת. מכאן שהמשתנה הדומיננטי הוא

המשפחה ומאפייני התעסוקה מוסיפים צורך בגמישות בחלוקת התפקידים במשפחה: מספר

בדומה ,קר הן שכירותוכמעט כל הנשים במח 1.9הילדים הממוצע למשפחה במחקר הנוכחי הוא

שני בני הזוג הם שכירים והם מטופלים כאשר למרבית הגברים במחקר שהם שכירים. במצב זה,

ניתן לצפות שהנטל יתחלק באופן ,(8.6)ממוצע גיל הילדים במחקר הוא צעירים בשני ילדים

שוויוני יותר.

ההגירה חוקרים מוסיפים למשתנה הוותק ממדים נוספים שמתייחסים למדיניות

לאווירה החברתית כלפי מהגרים )אמית ועמיתיה, ,הממשלתית )כמו למשל תמיכה ממשלתית(

(. וכן ממד הקשור בשוק העבודה )כגון ביקוש למקצועות מסוימים ולמיומנויות ספציפיות(. 2012

ומשאבים עצמיים של ,קיימת אינטראקציה בין ממדים אלה של הקשרי הקליטה המוסדיים מחד

מאידך, כך שהם מובילים לתוצאות שונות עבור המהגרים. לכן, דפוסי השילוב השונים מהגרים

של מהגרים בחברה הקולטת הם תוצאה של מאפיינים אישיים )כגון הון אנושי( והסדרים מבניים.

הרלוונטיות של הקשרי הקליטה לדפוסי השילוב של מהגרים בולטת כאשר מהגרים מגיעים

ית וצמצום כלכלי, כפי שקרה בהגירה ההמונית ממדינות חבר העמים בתקופות של הגירה המונ

לישראל בשנות התשעים, כאשר העולים ניצבו בפני קשיים במציאת תעסוקה )אמית ועמיתיה,

2012 .)

שנבדקו: םתחומיהלא נמצאו הבדלים בחלוקת התפקידים לפי מוצא בקרב נשים בכל

עבודות הבית, תפקיד כלכלי, תפקיד חברתי וקריירה. אך בקרב הגברים נמצא שעולי ברית

רה ובתפקיד הכלכלי יותר מילידי הארץ ומעולי מערב אירופה ודרום יהמועצות משקיעים בקרי

רה ו | תשע"ח 8הגי י ז ריבה

118

או ,שאפתנים יותרת המועצות הם ברי עוליייתכן ששהסברים אפשריים לכך הם אמריקה.

מבקשים להתקדם מהר יותר בסולם המוביליות ,קצר את פרק הזמן הנחוץ להסתגלותמעוניינים ל

או שהם זקוקים לפרנסה והכניסה שלהם לשוק עבודה בתפקיד משמעותי ,החברתית הנהוג בארץ

מחייבת השקעה רבה בקריירה בהשוואה לילידי הארץ או ילידי מערב אירופה שמגיעים לארץ עם

יים כאן, ולכן נקודת הזינוק שלהם בשוק העבודה שונה.קזה שדומה להרקע תרבותי

בקריירה ובתפקיד הכלכלי יותר מילידי הארץ ת המועצות ההשקעה של גברים עולי ברי

(, שהצביעו על סחף 2012טבשי )-יכולה להיות מוסברת גם בממצאי המחקר של רמניק וקנורין

רץ אל עבר זהות תרבותית וסגנון חיים שנישאו לבני זוג ילידי הא ת המועצותחזק של העולים מברי

, לעיתים קרובות במחיר ניתוק קשרים עם תרבות המקור. "ישראליזציה"הגמוניים המכונים

העולים, לטענתן, תפסו את מיקומם החברתי של בני הזוג ילידי הארץ כאטרקטיבי ומועיל. בחירה

התבדלות ולשימור תרבותי, זו נראית יוצאת דופן לאור הנטייה הכללית של הקהילה הרוסית ל

כשרבים מן העולים מתייחסים לתרבות הישראלית כנחותה לעומת התרבות הרוסית )לשם,

בחברה (. עם זאת, טוענות החוקרות, תהליך זה עשוי לשקף גם מגמה גוברת לאינטגרציה2009

צנת מגמה מוקיש ת המועצותגברים עולים מבריבקרב הישראלית. במחקר הנוכחי אנו רואים ש

השקעה רבה בנושא של דמות לנורמות המקובלות היום בארץ ייותר מאשר בקרב ילידי הארץ לה

או שהם חושבים שזה מה שמצופה מגבר ישראלי., בקריירה

אודות זוגיות בין צות הבריתממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים באירופה ובאר

נוטים להשקיע מאמץ רב יותר כדי לגשר על מיעוט, המראים כי בני מיעוטים בדרך כלל /חברי רוב

-ידי בן הזוג מהקבוצה ההגמונית )רמניק וקנורין-הפערים ולהצטרף אל תרבות הרוב המיוצגת על

טוענות שבניגוד למסורת הסובייטית בה האישה עובדת במשרה אותן חוקרות (.2012טבשי,

בקרב מעמד הביניים בישראל מלאה וכן אחראית על רוב מטלות הבית, סגנון החיים השוויוני

. הן מוסיפות שעל אף ת המועצותתרבותיים שאחד מבני הזוג יליד ברי-מקרין גם על זוגות בין

הדימוי הנפוץ של נשים רוסיות כמקדישות את זמנן קודם כל לטיפוח עצמי ולספרה הפרטית, רוב

,טבשי-רמניק וקנורין) הנשים במדגם שלהן היו שאפתניות וחרוצות אף יותר מבני זוגן הצברים

2012).

למרות התיקונים החוקתיים בנושא אפליה מינית, ועל אף עבודת הנשים מחוץ לבית, הרעיון

באחריותן של הנשים נמשך גם בין בני זוג בעלי השכלה גבוהה בעיקר כי עבודות הבית הן

בהכרח, משאב הגורם ,מכאן, שיציאת נשים לעבודה מחוץ לבית אינה מהווה .ובתרבויות שונות

(.Barnett & Shen, 1997; Hochschild, 1997חלוקת התפקידים במשפחה )בלשינוי

הרחבת אפשרויות ההשכלה והתעסוקה עבור נשים אפשרה למספר גדל והולך של נשים

מערביות לאמץ זהויות ואורח חיים עצמאי שאינו כולל בהכרח נישואין מסורתיים. עם זאת, בעוד

של נשים מודרניות מתרחבות, והן מפנימות ולוקחות על עצמן תפקידים שנתפסו בעבר שזהויות

כ"גבריים", חלוקת העבודה המסורתית נשארה דומיננטית במרבית המשפחות המערביות

(Dunne, 2000.)

נמצא כי גברים בעלי השכלה ,באשר לקשר שבין חלוקת התפקידים להשכלה ולמוצא

בתפקיד החברתי. בנוסף, נמצא שגברים עולי ברית המועצות בעלי יותרגבוהה יותר משקיעים

שנות לימוד 12בעלי שהם השכלה גבוהה משקיעים בעבודות הבית פחות מגברים ממוצא זה

הם עסוקים בשל העובדה שתכן שהגברים המשכילים פחות נגישים לעבודות הבית יבלבד. י

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

119

ואילו הגברים הפחות ,ה הפרגמטיתסבבניית קריירה משמעותית בשוק העבודה כחלק מהתפי

ה הפרגמטית של השקעה בהשכלה בעולם גלובלי לצורך הצלחה סמשכילים לא אימצו את התפי

חברתית וכלכלית.

שהם מאמצים במהירות את הגישה , מצאה שבחנה סטודנטים רוסים בישראל(, 2012לרנר )

לית חשיבות פורממייחסת לידע ולהשכלה אקדמית הרווחת היום בעולם הגלובלי, ה

אינסטרומנטלית פרגמטית: ההשכלה היא אמצעי להצלחה חברתית וכלכלית. בעבור העולים

ההשכלה הייתה בעלת משמעויות סמליות וכלי להבניה של זהות קבוצתית ,הרוסים הוותיקים

גדל והולך הדמיון בינם לבין בני דורם ,אתנית או תרבותית. ואילו בקרב הדור החדש של העולים

חלק מהמעמד הבינוני בעל השכלה להיות הישראלים הוותיקים. הדור החדש ממוצא רוסי הופך

אקדמית בסיסית, שהוא הבסיס של הממסד הישראלי הפוליטי והכלכלי. אך הדור החדש אינו

הופך לחלק מה"אינטליגנציה" באותה משמעות שייחסו לה הסטודנטים הרוסים של שנות

התשעים.

תכן שלא צריך יי בין גברים עולים לבין נשים עולות בחלוקת התפקידים.לא נמצאו הבדלים

מאחר שבעולם גלובלי התופעה ,להתייחס לנישואים מעורבים כאל יחידה תרבותית שונה ונפרדת

תרבותיים היא שכיחה ומקובלת ועל כן ניתן להתייחס לזוגות כאלה באותם כלים -של זוגות בין

( Collet, 2012קולט ) תרבותיים. כך למשל, שואלת-גות חדתאורטיים המתאימים לניתוח זו

על במחקרה על זוגות מעורבים בצרפת, האם התייחסות למוצא הזר של בן הזוג מלמדת אותנו

. יותר מכך, המונח "זוגות מעורבים" לדעתה, לא מתייחס רק בני זוג של תרבותיתה מציאותה

החברתי ולצורך לשקול מחדש יחסי משפחה. לכן, תרבותיות אלא מתייחס לסדר -לתכונות בין

השאלה צריכה להיות: מה מבדיל זוגות מעורבים מזוגות אחרים? במובן מסוים ישנם תמיד הבדלים

זוגיות בנויה על סוציאליזציה שונה ורקע משפחתי שונה. אז מדוע , מכיוון שתרבותיים בין בני זוג

א?זוגות מסוימים מוגדרים "מעורבים" ואחרים ל

תשובה אחת עשויה להיות שזוגות מעורבים משלבים קריטריונים שונים כגון אזרחות, מוצא

דת. אך מגדר, גיל, והבדלים חברתיים בדרך כלל לא נכללים בהגדרה הזו, מאחר שהבדלי ו אתני

ם, והבדלים חברתיים הוגדרו בעבר כנישואי ימגדר נתפסים כנורמה בקרב זוגות הטרוסקסואלי

תערובת .

היא: לאיזה הבדל דתי, אתני או תרבותי צריך (Collet, 2012קולט ) שאלה נוספת לפי

להתייחס כרלוונטי לפני שמגדירים זוג כמעורב או לא מעורב? כשבן זוג מצפון צרפת פוגש בן זוג

מדרום צרפת הם חווים הבדלים תרבותיים אך הם לא מוגדרים כמעורבים. לכן הבדלים תרבותיים

ק מובהקים להגדרה "מעורב". הבדלים תרבותיים, אתניים או גזעיים הופכים הם לא מספי

למובהקים, לטענתה, רק כשהם מבוססים על הבניה חברתית. לכן, נראה מובן מאליו שהבדלים

מסוימים נחשבים פחות מקובלים מאחרים. בהתייחסותנו ל"מעורבים" צריך לשלב את תפיסת

הקיימות. ההבדלים עם הסדר החברתי והנורמות

רה ו | תשע"ח 8הגי י ז ריבה

120

מקורותרשימת

תרבותית בין ישראלים -ןדים והסמכויות במשפחה: השוואה בי(. חלוקת התפקי2002) 'אליאס, נ

(,2)ד, סוציולוגיה ישראליתוותיקים, עולים חדשים מחבר העמים ותושבים של חבר העמים.

315-289.

(. ביחד ולחוד: מקומה של תקשורת ההמונים בקרב משפחות מהגרים 2012אליאס, נ' ולמיש, ד' )

רוסים בישראל: הפרגמטיקה של מחבר המדינות. בתוך: י' לרנר וק' פלדחי )עורכות(, אביב: הקיבוץ המאוחד.-(. ירושלים: מכון ון ליר ותל256-231)עמ' תרבות בהגירה

'ורייכמן, ר 'קוגן, א ',סמיונוב, מ ,לוגן, ג' ',הברפלד, י ',דבורץ, ד ',ברידג', ו ',בגנו, א ',אמית, ק

אינטגרציה כלכלית של מהגרים ממדינות חבר העמים בארבע מדינות: ניתוח .(2012)

.79-51 ,1הגירה, השוואתי.

וחלוקת (. משפחה ישראלית חדשה? תפקידי מין2003) 'אפשטיין, נ-ולוין 'אורן, ע ',גליקמן, א

.8-1 ,8, דעות בעם. 21-עבודה במשפחה בראשית המאה ה

שבע: -. בארנשים בדרום: מרחב, פריפריה, מגדר(. 2005) 'ברקוביץ, נ ',, ינאי, נ'כלב, ה-דהאן

אוניברסיטת בן גוריון, חרגול.

נג.י: רסלאביב-לתאמנות ומגדר בעידן טרנס לאומי. , נשים והגירה(. 2013) 'דקל, ט

(. משפחות חוצות גבולות בישראל: בין האתנוס לאינדיבידואליזם 2010) 'וליברזון, ר 'הקר, ד

.550-509 ,(2)ט"ו, המשפטולגלובליזציה.

.6 ,11, מדיניות ציבוריתתרבותיות לשם מה ובשביל מי. -(. רב2013) 'טאוב, ג

: דינמיקה של רוסית-אתני במשפחה מזרחית-(. מפגש בין2012) 'פדר, ע-ולומסקי 'לייבוביץ, ט

"רוסים" בישראל: הפרגמטיקה של תרבות (, ות)עורכ פלדחיור' לרנרי' חליפין. בתוך:

.: הקיבוץ המאוחדאביב-ירושלים: מכון ון ליר ותל (.230-199)עמ' בהגירה

(. האם מגע מקוון הוא מכוון? האפשרויות הגלומות במדיה חברתיים בנוגע 2014) 'ליסיצה, ס

.24-1 ,3, הגירהלהשתלבות מהגרים.

(. תסריט אתני בהגירה: סטודנטים רוסים בישראל. 2012) 'פדר, ע-ולומסקי 'רפופורט, ת ',לרנר, י

)עמ' תרבות בהגירה"רוסים" בישראל: הפרגמטיקה של )עורכות(, פלדחיור' לרנרי' בתוך:

.: הקיבוץ המאוחדאביב-ירושלים: מכון ון ליר ותל (.126-99

. תחומי-. מחקר תשתית רב1990-2005השתלבות עולי ברית המועצות לשעבר" (. 2009) 'לשם, א

ירושלים: המשרד לקליטת עלייה ומכון ברוקדייל.

מים בין הקריירה הצבאית לאבהות.(. ארגון "ישן" אבות "חדשים"? קצינים לוח2013) 'יונה, מ-ןעיר

.26-1 ,2, מגדר, כתב עת למגדר ופמיניזם

(. ניסיון ההגירה וההסתגלות בארץ בסיפוריהן של מהגרות ממדינות חבר 2013) 'פיאלקובה, ל

)עמ' נשים מהגרות בישראל ,טלמון וי' עצמון )עורכות(-בתוך: פ' מורג .העמים בישראל

ליק.ירושלים: מוסד ביא (.263-246

(. בישולים, סידורים או תיקונים? מבטם של גברים על השתתפותם בעבודות 2013) 'קוליק, ל

.413-385(, 3)ל"ג, חברה ורווחה הבית.

טלמון -, בתוך: פ' מורג1948-2005(. היבטים מגדריים של עלייה וקליטה בישראל 2013) 'רבהון, ע

ירושלים: מוסד ביאליק. (.174-143)עמ' נשים מהגרות בישראל ,וי' עצמון )עורכות(

. 91-47(, 1)49 הפרקליט, תרבותיות.-(. שקיעתה אך לא מותה של הרב2006) 'רובינשטיין, א

תרבותית מבפנים: נישואין בין מהגרים מברית-(. זוגיות רב2012טבשי, י' )-רמניק, ל' וקנורין

.127-98, 1 ,הגירה צברים.-המועצות לשעבר לבין ישראלים

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

121

Almeida, R.V., & Hernandez, Z.M. (2001). Reflection on current feminist training in family

therapy. Journal of Feminist Family Therapy, 12, 243-249.

Ashwin, S., & Lytkina, T. (2004). Men in crisis in Russia: The role of domestic Marginalization.

Gender and Society, 18(2), 189-206.

Barnett, R.C., & Shen, Y.C. (1997). Gender, high- and low-schedule-control housework tasks,

and psychological distress. Journal of Family Issues, 18, 403-428.

Ben Ezer, G. (2013). Israeli "mixed families" with members of Ethiopian origin. Israeli Studies

Review, 28, 157-173.

Berry, J. (2009). A critique of critical acculturation. International Journal of Intercultural

Relations, 33, 361-371.

Bloode, R., & Wolfe, D. (1960). Husbands and wives. Chicago: Free Press.

Brines, J., & Joyner, K. (1999). The ties that bind: Principles of cohesion in cohabitation and

marriage. American Sociological Review, 64, 333-355.

Christina, W. (2012). Housework revisited: A cross national comparison of cohabiting and

married households. Inaugural meeting of the new work and family researcher's

network. N.Y: Work & Family Researchers Network.

Collet, B. (2012). Mixed couples in France. Statistical facts, definitions, and social reality.

Papers, 97(1), 61-77.

Davis, S.N., Greenstein, T.N., & Marks, J.P. (2007). Effects of union type on division of

household labor. Do cohabiting men really perform more housework? Journal of Family

Issues, 28, 1246-1272.

Delaunay, C. (2010). Gender differentiation and new trends concerning the division of

household labor within couples: The case of emergency physicians. Journal of

Comparative Research in Anthropology and Sociology, 1, 33-56.

Dunne, G.A. (2000). Opting into motherhood: Lesbians blurring the boundaries and

transforming the meaning of parenthood and kinship. Gender & Society, 14, 11-36.

Duyvendak, J.W., & Stavenuiter, M.J. (2004). Working fathers, caring men: Reconciliation of

working life and family life. Hague: Verwey Jonker institute.

Gaunt, R., & Bouknik, S. (2012). Exploring the division of household labor outside the family

context: Utilizing resources for doing gender. Community, Work & Family, 15, 189-208.

Goni-Legaz, S., Ollo-Lopez, A., & Bayo-Moriones, A. (2010). The division of household labor in

Spanish dual earner couples: Testing three theories. Sex Roles, 63, 515-529.

Greenstein, T.N. (2000). Economic dependence, gender, and the division of labor in the home:

A replication and extension. Journal of Marriage and the Family, 61, 700-711.

Hochschild, A.R. (1997). The second shift. New-York: Avon.

Kulik, L. (1999). Marital power relations, resources and gender role ideology: A multivariate

model for assessing effects. Journal of Comparative Family, 30, 189-206.

Kulik, L. (2005). The impact of background variables on attitudes about family life: A

comparative analysis of parents and offspring in Israel. Journal of Comparative Family

Studies, 36, 139-146.

רה ו | תשע"ח 8הגי י ז ריבה

122

Kulik, L., & Rayyan, F. (2003). Wage-earning patterns, perceived division of domestic labor and

social support. Sex Roles, 48(2), 53-66.

Lee, J., & Bean, F.D. (2004). America's changing color lines: Immigration, race/ethnicity, and

multiracial identification. Annual Review of Sociology, 30, 221-242.

Morgan, S.L. (2005). On the edge of commitment: Educational attainment and race in the

United States. Stanford: Stanford University Press.

Okun, B.S., & Khait-Marelly, O. (2008). Demographic behavior of adults of mixed ethnic

ancestry: Jews in Israel. Ethnic & Racial Studies, 31(8), 1357-1380.

Pimentel, E.E. (2000). Just how do I love thee: Marital relations in urban China. Journal of

marriage and family, 62(1), 32-47.

Portes, A., & Rumbaut, R.G. (2001). Legacies: The story of the immigrant second generation.

Berkeley: University of California Press.

Rabin, C., & Shapira-Berman, O. (1998). Egalitarianism and marital happiness: Israeli wives

and husbands on a collision course? American Journal of Family Therapy, 25, 319-330.

Remennick, L. (1999). Women of the 'sandwich' generation and multiple roles: The case of

Russian immigrants of the 1990s in Israel, Sex Roles, 40, 5-6.

Rosenfeld, M. (2005). A critique of exchange theory in mate selection. American Journal of

Sociology, 110(5), 1284-1325.

Ruppanner, L., & Alexandrowicz, S. (2012). Housework time and gender empowerment: An

investigation of metropolitan area measures. Inaugural meeting of the new work and

family researcher's network. N.Y: Work & Family Researchers Network.

Solomon, S.E., Rothblum, E.D., & Balsam, K.F. (2005). Money, housework, sex and conflict:

Same-sex couples in civil unions, those not in civil unions, and heterosexual married

siblings. Sex Roles, 52, 561-575.

Stier, H., & Lewin-Epstein, N. (2000). Women's part–time work and gender inequality in the

family. Journal of Family Issues, 21(3), 390-410.

Tichenor, V.J. (1999). Status and income as gendered resources: The case of marital Power.

Journal of Marriage and the Family, 61, 638-650.

Viers, D., & Prouty, A.M. (2001). We've come a long way? An overview of research of dual-

career couples' stressors and strengths. Journal of Feminist Family Therapy, 13, 169-

190.

Zimmerman, T.S., Haddock, S.A., Ziemba, S., & Rust, A. (2001). Family organizational labor:

Who's calling the play? Journal of Feminist Family Therapy, 13, 65-90.

ן ות בי וגי תרבותית-חלוקת תפקידים בז

123

רה תשע"ח 8הגי

גולים מאמריקה :אינם פליטים ואינם מהגרי עבודה, אינם עולים

(1973-1978) הלטינית בישראל

אפרים דוידי

תקציר

אי והדיקטטורות הצבאיות בארגנטינה, צ'ילה ואורוגוזמן גולים הגיעו לישראל ב 500-ל 450בין

של המאה הקודמת. המאמר מתאר את מעורבותם הפוליטית של גולים אלה 70-בשנות ה

במאבקם נגד הדיקטטורות בארצותיהם ונגד המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל שקיימה

קשרים הדוקים עם המשטרים הצבאיים. במקביל, המאמר עוסק ברקע החברתי והפוליטי של

ציונות, ובחלקם לישראל או לשר רבים מהם לא היו קשורים כא –הגולים שהחליטו להגיע לארץ

פי ההגדרה הדתית האורתודוקסית. המאמר מפרט את מכלול הסתירות -אף לא היו יהודים על

. בישראל הימצאותם של קבוצות גולים אלהמהנובעות

אמריקה הלטינית, ישראל, גולים, דיקטטורות צבאיות: מילות מפתח

מכון סברדלין להיסטוריה ; אוניברסיטת בן גוריון בנגב, , המחלקה לעבודה סוציאליתד"ר אפרים דוידי

אביב.-ותרבות של אמריקה הלטינית, אוניברסיטת תל

נית בישראלגולים (1978-1973) מאמריקה הלטי

125

הקדמה

י אזרחמשל רבבות לישראל שאלת מבקשי המקלט והפליטים בישראל התעוררה עם הגעתם

מאות גולים מאמריקה הלטינית הגיעו למדינת ישראל ך. אעשור האחרוןאה בין ואריתראסוד

הנשיא הסוציאליסטי סלבדור שלהצבאית בצ'ילה שהדיחה מהשלטון בין ההפיכהבתקופה ש

גביע העולם בכדורגל, שנערך בארגנטינה בעת שלטון –מונדיאל לבין ה 1973איינדה בספטמבר

1976רס אארצה לפני ההפיכה הצבאית במ. רוב הגולים הארגנטינאים הגיעו 1978הגנרלים ביוני

ואילו , 1974לחודשים הראשונים של 1973ר ובחודשים שלאחריה. הצ'יליאנים הגיעו בין ספטמב

.1976-1974וצות קטנות יותר בין השנים בקבגיעו אי הוהגולים מאורוגו

ציונים -, שאינם עוליםפוליטיים לראשונה בתולדות המדינה הגיעו לישראל קבוצות של גולים

דתם. כמו כן, הם לא באו לישראל בחיפוש שלפי השקפתם ושלרוב לא נרדפו בארץ מוצאם ב-על

יישר הניסו להציל את עצמם ממוות ודאי. חלק מהבאים הגיעו , אלא או פרנסה אחר מקום עבודה

שהות ממושכת במחתרת. רובם ככולם היו ממוצא יהודי לאחר אחרים המבתי כלא וממחנות ריכוז,

חרף השוני הרב בהבנתם של הבאים –ידי הממסד בארץ כגולים אלא כ"עולים" -ולא הוכרו על

1.את מטרת הגעתם לישראל

הדומה והשונה בין גולי שלוש הארצות, בהתפלגות ( 1): ותסוגימספר סק בומאמר זה ע

, גוליםיחס הממסד הישראלי אל הב( 2)פוליטיות; ההשקפות המקצוע וה, חייםהגילאים, ניסיון ה

וצא ומשרד החוץ ושגרירויות המבארץ היהודית קליטתם בארץ, דרך פעילות הסוכנות החל מ

שהיו קרובים במיוחד )ת ישראל לשלוש הדיקטטורות ושל ממשלהקרובים םיחסיב( 3)-; וישראל

אלו . יחסים (חרף האופי האנטישמי והפשיסטי המוצהר של הגנרלים שעמדו מאחורי ההפיכות

פוליטיפך הלאחר המה סקהונמשכו ללא הפ 70-שנות ההמערך בממשלת תקופת החלו עוד ב

בצורות המאמר עסוקי. עוד בראשות מנחם בגיןלשלטון ועליית הליכוד 1977-בישראל ב

ההתארגנות של הגולים: הקמת ועדי סולידריות עם העמים באמריקה הלטינית וסירובם של

המפלגות השונות וההסתדרות לגולים של ןיחסכן בממסדי העולים לקבלם לשורותיהם ו

ולתביעותיהם.

לכאורה, העובדה שתנועת העבודה )מפלגת העבודה ומפ"ם( שלטה בשנים אלה, עד

בידי 1977-ל 1970, אמורה הייתה לסייע לגולים. תיק קליטת העלייה הופקד בין 1977-למהפך ב

לקליטת העלייה ועמיתו שלמה רוזן כיהן נתן פלד כשר 1974-ל 1970מפ"ם: בין ממפלגת שרים

אי, היו פעילים במפלגות שהיו והבאים, בייחוד יוצאי צ'ילה ואורוגו ן. רבים מ1977-ל 1974בין

ה למפלגת העבודה עמדה מרכזית. יתלאומי בו הי-ןחברות באינטרנציונל הסוציאליסטי, ארגון בי

יחד עם 2.לאומי הוותיק-ןגון הבישל הארבמשך עשרות שנים כיהנו מנהיגי המפלגה כסגני היו"ר

, להוכיח את יהדותם היו מסוגליםראל אך ורק גולים שזאת, הממשלה הייתה מוכנה לקבל ביש

אי.וקשרה קשרים הדוקים מאוד עם המשטרים הצבאיים בארגנטינה, צ'ילה ואורוגוכאמור, ו

כינונם, ולאחר מכן כן, המשטרים הרודניים קיבלו הכרה דיפלומטית ישראלית עם -על-יתר

. הראשון שקיבל הכרה רשמית ישראלית היה משטרו של הגנרל אוגוסטו פינושה, רב סיוע צבאי

השמת במהלך ההפיכה( היה היו"ר של "מפלגאיינדה )סלבדור בדה שהנשיא המודח חרף העו

ת גם בין המדינות הראשונוהייתה אינטרנציונל הסוציאליסטי. ישראל האחות" בצ'ילה במסגרת

כולם תחת רחשומהלכים דיפלומטיים שהת 3,איושהכירו בדיקטטורות של ארגנטינה ואורוגו

שלטונה של תנועת העבודה.

רה ידי | תשע"ח 8הגי אפרים דו

126

הייתה השישית במספר 1976במארס 24-ההפיכה הצבאית שהתחוללה בארגנטינה ב

ואילו ההפיכה 30-. ההפיכה בצ'ילה הייתה הראשונה מאז שנות ה1930בארץ זו מאז שנת

תולדות המדינה שכונתה אז "שוויץ של דרום אמריקה". אולם היקף בנדירה למדי –אי ובאורוגו

היה חסר תקדים. בשם הדוקטרינה של המאה שעברה 70-הדיכוי של משטרי הגנרלים בשנות ה

לביטחון לאומי והמאבק בחתרנות נחטפו, עונו ונרצחו עשרות אלפי בני אדם. מה שהוכרז באורח

הארגון מחדש של האומה, מוכר מאז בעולם כולו בשם "המלחמה המלוכלכת". רשמי כתהליך

לא היו הראשונים. 70-מאות הגולים מאמריקה הלטינית שהגיעו לישראל בסוף שנות ה

ים, שהחלו להגיע לארץ עוד בסוף א, מרביתם ארגנטינםאמריקני-קדמו להם רבבות עולים לטינו

ים, אגולים ארגנטינ 500-יותר מ ,פי הערכות-על 1948.4-בובמיוחד עם הקמת המדינה 30-שנות ה

. 1978-ועד למונדיאל שנערך בארגנטינה ב 1973אים הגיע לישראל מספטמבר וגווצ'יליאנים ואור

חלקם היו בעבר חניכי אף שלא היו חברים בקהילות היהודיות הם מרביתם באו מארגנטינה ו

מדינות ל 80-ובתחילת שנות ה 70-בסוף שנות ה תנועות הנוער הציוניות. רובם עזבו את ישראל

עם נפילת לטיניתבאמריקה ה ולדתםרד ולצרפת, ואחרים שבו למאירופה, בייחוד לספמערב

80.5-המשטרים הצבאיים באמצע שנות ה

היו איםארגנטינההגולים לא היה אחיד. רוב של הפרופיל הדורי, התעסוקתי והפוליטי

צעירים, תלמידי תיכון וסטודנטים, בהם פעילים מהשורה השנייה בתנועת הגרילה הפרוניסטית

אף מיעוטם ( וERPהמרקסיסטית "צבא העם המהפכני" )בתנועה ( וMontoneros"מונטונרוס" )

הפסיכיאטר ד"ר 6,איסמאל ויניאסהמנוח שלושה: הסופר ביניהם בלטו במפלגה הקומוניסטית.

בפירוט רב ראו מאוחר יותר העיתונאי והעורך חקובו טימרמן )על טימרמן, ו 7חוסה איציקסון

דה, מרביתם אנשי נפעילים באיחוד העממי של הנשיא איי היו בהמשך(. בין הבאים מצ'ילה

עצו יו ומי שהיה 8,ים בנחמין טפליצקיכולל מנהיג הרדיקל –המפלגות הרדיקלית והסוציאליסטית

חיל האוויר בטייס קרב בין הבאיםעוד היו 9.המשפטי של הנשיא איינדה, עו"ד לואיס )ברוך( וגה

פעילים מה"חזית הרחבה" היו ואיופעילה קומוניסטית. בין הבאים מאורוגשהייתה הצ'יליאני ואשתו

של השמאל, אנשי מקצוע סוציאליסטים וקומוניסטים.

הבריטי את הסיבות להגעתו לישראל: 10גארדיין"אחד מבני הגולים מצ'ילה פרסם ב"

, אז ילד בן שש, התגוררתי יחד עם משפחתי בעיירה 1973-שמי דניאל סילברמן. ב

היה פעיל פוליטי בממשלת איינדה 11,צ'וקיקמטה שבצפון צ'ילה. אבי, דוד סילברמן

מלבד אבי ואנוכי, . הלאומית מכרות הנחושתחברת כן התמנה למנכ"ל של ושנתיים לפני

-שני האחים, קלאודיו ויעל. חיינו השתנו לתמיד באת אמי מריאנה ואת אז מנתה משפחתי

. הצבא תפס את השלטון, הפציץ את ]ארמון הנשיאות[ לה מונדה 1973בספטמבר 11

ביניהם הנשיא. מאות נפגעו ואנשים נרצחו –בבירה סנטיאגו וגרם למותם של רבים

הובלו לאצטדיון הלאומי, המקום הגדול ביותר בו ניתן היה להחזיק םיברחובות העיר. אלפ

את העצירים. ההשפלות והעינויים החלו ממש באותו יום ובאותו מקום.

במכרה המצב היה קשה במיוחד. הפעילים שבקרב העובדים החליטו להתבצר במכרה

מותם ואבי המקום. רבים מהמתבצרים מצאו שם אתעל והצבא שלח כוחות כדי להשתלט

הצליח להימלט. חרף הסכנות, אמי הבריחה את כולנו במכונית המשפחתית בחזרה

לסנטיאגו. לאחר מספר ימים במחתרת, אבי החליט למסור את עצמו לידי המשטרה. הוא

היה משוכנע שאינו אשם בדבר ושלא ביצע כל פשע. מיד הוא הועמד לדין בבית משפט

מיליון דולר 13שנות מאסר בגין גניבת 13-ו ונידון לצבאי, ללא אפשרות לגונן על עצמ

מכספי המכרה. מאוחר יותר הבנו שהוא היה בר מזל. הוא הועמד לדין והמשטר רצה

רבים מחבריו נרצחו כבר אבל טוחנות. כך שאבי נותר בחיים, אכן להוכיח שטחנות הצדק

נית בישראלגולים (1978-1973) מאמריקה הלטי

127

עם בשבוע. עינויים בימי ההפיכה הראשונים. אמי הורשתה לבקר את אבי בבית הסוהר פ

ם עינו אותו יים היו לשגרת יומו בבית הסוהר. הוא הוכה עד אובדן החושים וגזנפשיים ופי

בר מינו. לפעמים שמו שק שחור על ראשו במשך שעות רבות. יאבבאמצעות מכות חשמל

מחוץ לבית הסוהר היינו צריכים להתמודד עם הכללים החדשים. אמי פוטרה מהעבודה

והיא סומנה. שמה הופיע ברשימה שחורה ואיש לא רצה להעסיק אותה. שרדנו תודות

ה אחרינו בבעלות סבתי. המשטרה החשאית עקבהייתה קטנה שמוצרי הלבשה לחנות

ד לשעות הלילה המאוחרות. אמי הפכה מצאתנו לבית הספר וע: יוםהבמהלך כל יום, כל

היא תיעצר. אבל המצב לא הרפה שרבן להשפלות החיילים ברחוב והיה חשש בכל רגע וק

1974בסוף [...] גרה מכתבים לכל קצוות עולם ודרשה לשחרר את בעלהיאת ידיה. היא ש

פי -מאמציה נשאו פרי. חקירה רשמית קבעה שמשפט השדה של אבי נעשה שלא על

ם. המשטר הצבאי הציע אז עסקה: שחרור מהכלא תמורת יציאתה המיידית של כל הכללי

המשפחה מצ'ילה. אמי מיהרה למכור את הדירה ואת הרכב ואף לרכוש כרטיסים. היא אף

מסרה לקרוביה בישראל שתוך ימים ספורים כל המשפחה עומדת להתאחד שם.

ה אמור להיות והר בסנטיאגו. זה היתלי בית הסו, אבי נחטף מתוך כ1974באוקטובר 4-אך ב

מי בכלא לפני השחרור והגירוש. היא הגיעה לשערי הכלא ונמסר לה הביקור האחרון של א

שאבי איננו שם. ולא הוסיפו דבר. מאז לא נמסר לנו דבר על גורל אבי. החיים הפכו קשים

אבי. מצאו שלימקום העל ה לכל מי שיכול היה לתת ולו רמז מנשוא. אמי שבה וכתב

נו שמועות או מסרים קצרים של אסירים אחרים ששהו במחיצתו כמה ילפעמים הגיעו אל

לילות באותו תא. היה אף חייל, שסיכן את חייו, ומסר לנו פרטים על מצבו. כך נודע לנו

הוא אושפז בבית החולים הצבאי. על מנת להציל ,, בתום סידרה של עינויים1976שבמהלך

נאלצו לקטוע את ידו. וזה היה גזר דין מוות. החונטה לא רצתה לשחרר את חייו, הרופאים

ידי אנשי הצבא. -משמעית להפרה הסיטונית של זכויות האדם על-הוכחה חד –אסיר ללא יד

מרגע יציאתו את שולחן הניתוחים, הוצאתו להורג היה עניין של זמן.

אינו בחיים, החלטנו לצאת , לאחר שהודלף לנו שאבי 1977רק שנה לאחר מכן, בפברואר

פחנו תקוות יאת צ'ילה ולהתיישב במדינת ישראל, שהפכה לביתנו. במשך כל השנים ט

גורר תכעת אני מ [...] שווא. אף גורם רשמי לא מסר לנו את סיבת המוות או את נסיבותיו

לם של האירועים שהתרחשו בצ'ילה יאבל צצות הברית, יחד אם אשתי ובני בבוסטון, אר

אותי כל חיי. ףוירד

ים סיפר בספר אוטוביוגרפי את קורות "עלייתו":אאחד הצעירים הארגנטינ

. התקשיתי ללמוד את השפה 1977ובתחילת 1976לא היה קל עבורי לחיות בישראל בסוף

העברית וגם לעבוד במפעל המיצים של הקיבוץ. זמן קצר לאחר הגעתי לגן שמואל, הבנתי

ידי הסוכנות ]היהודית[. -ם מארגנטינה שנשלחה לקיבוץ עלשהפכתי לחלק מקבוצת צעירי

[...] רובם היו צעירים מאוד, מרביתם פעילים שהגיעו לישראל בגלל פעילותם הפוליטית

. אחד מהם [desaparecido]אחדים היו קורבנות לעינויים או קרוב משפחה שלהם 'נעדר'

חיל הים ]הארגנטיני[ ונגד מפקדו היה דניאל טרנופולסקי, שמאוחר יותר הגיש תביעה נגד

כל משפחתו נחטפה והוא נותר לבד. אצל אחרים, כמו במקרה 12.]אמיליו אדוארדו[ מסרה

שלי, אנשי הצבא פשטו על בתיהם וחטפו את קרוביהם, או שהם נחטפו, נכלאו ולאחר מכן

היו קרבנות לעינויים.

מספר דניאל טרנופולסקי את קורות הגעתו לגן שמואל, מספר "ילדי הגלות"בספרו

גם אנחנו "בשדה התעופה לוד הוא פגש עוד שני צעירים מארגנטינה. [...] שבועות לפניי

צעירים שהגיעו 40הם מסרו לו. עוד הוא כתב בספרו, שמתוך "40באנו מארגנטינה. אנחנו

לגן שמואל והצעירים מארגנטינה שהגיעאין ספק, ש [...] לקיבוץ רק שלושה היו ציונים

הפכו לקבוצה בעייתית, בגלל שרובנו הגענו לישראל מסיבות פוליטיות. רוב הבאים לא היו

ציונים. אחרים, כמו במקרה שלי, נטשנו את -ציונים והיו אף שהגדירו את עצמם כאנטי

הציונות זמן קצר לאחר בואנו לישראל. כאשר התחלנו להכיר את המציאות בישראל כפי

עזבנו את הציונות ובכך לא ,שסברנו בתנועות הנוער הציוניות בארגנטינהשהיא, ולא כפי

מין, אלה היו חברי תנועות הנוערהיה כל הבדל בין חניכי ומדריכי תנועות השמאל או הי

13.איחוד הבונים, דרור, השומר הצעיר ובית"ר"

רה ידי | תשע"ח 8הגי אפרים דו

128

אחדות ופילוג :ילה'צ

ית החלו עם ההפיכה ריקה הדרומגילויי המחאה הראשונים בישראל נגד הדיקטטורות באמ

. הכותרת הראשית של השבועון הקומוניסטי "זו הדרך" 1973בספטמבר 11-ב הצבאית בצ'ילה

הפיכה צבאית פשיסטית בצ'ילה –"כאב ומחאות הדגישה 1973בספטמבר 13-לאור ב שיצא

הערבית "אל ". זו הייתה גם לשון הכותרת בעיתון הקומוניסטי בשפה צות הבריתבתמיכת אר

דים הראשונים של ואתיחאד" היוצא לאור בחיפה, למחרת ההפיכה. ההפיכה גם מצאה ביטוי בעמ

-ימים ספורים לאחר ההפיכה נערכה ההפגנה הראשונה, על 14.העיתונים היומיים בשפה העברית

המפלגה הקומוניסטית –מאוחר יותר מק"י – פי קריאת רק"ח )הרשימה הקומוניסטית החדשה

באותו ערב יצאה 15.בישראל צות הבריתומאות הפגינו נגד ההפיכה מול שגרירות אר ,(ליתהישרא

16.רשפים נגד "השותקים" בעקבות הרצח ההמוני בצ'ילהבאספת הקיבוץ קריאה מ

, יחד עם מספר גולים 1973בסיועם של פעילי רק"ח ובתמיכת אנשי מפ"ם הוקם בסוף

הנשיאשל והפגנה מול בית םעם צ'ילה, שלראשונה קייצ'יליאנים, הוועד הישראלי לסולידריות

קיבל את כתב האמנה של שגריר צ'ילה הראשון של החונטה זה שבירושלים בעת אפרים קציר

( כי עו"ד 05.04.74הצבאית, סמואל גלייזר. ערב הגשת כתב האמנה, הסביר העיתון "מעריב" )

העבודה מפלגת גלייזר הוא "משפטן ידוע מסנטיאגו התומך בציונות". חילוקי דעות פוליטיים בין

באופוזיציה הביאו במהרה לפילוג בשורות הוועד תה היילבין רק"ח שבממשלה חברות שהיו ומפ"ם

, עצמההקמתם של שני ועדי סולידריות בעלי שם דומה. זאת, חרף העובדה שבצ'ילה לו

סוציאליסטים וקומוניסטים היו שותפים באותה ממשלה טרם ההפיכה, והמשיכו בשיתוף הפעולה

ניסטית קיים במשך החודשים לאחר מכן. הוועד הפעיל ביותר היה זה שתחת הגמוניה קומוגם

כנסת של רק"ח, מנהיגי הבאים שורה ארוכה של דיונים, הרצאות ומפגשים בהם השתתפו חברי ה

שבע -מנצרת בצפון ועד לבאר –המפלגה, מרצים, משוררים יהודים וערבים וגולים צ'יליאנים

ספרדית.בת וערביבבדרום. האירועים נערכו מטעם הוועד, או לחילופין בשם רק"ח, בעברית,

יום השנה הראשון להפיכה, נערכה ההפגנה הראשונה נגד המשטר , 1974בספטמבר 11-ב

ועד להשבת 1974הצבאי מול שגרירות צ'ילה בירושלים. הפגנה זו נערכה מדי שנה מאז

אביב, עם -בתללאחר מכן מול שגרירות צ'ילה בירושלים ותחילה , 1990-הדמוקרטיה בצ'ילה ב

לעיר זו. להפגנה הראשונה קראו שני ועדי הסולידריות במסגרת "שבוע מעבר השגרירות

לאומי", בו כל ועד ערך אירועים נפרדים. הוועד שבתמיכת מפ"ם ומפלגת העבודה -ןסולידריות בי

השתתפות מנהיג צעיר באביב -בתל "צוותא"במועדון 1974בספטמבר 1-קיים אספה פומבית ב

והיה בין היתר מזכ"ל 1996-1973שנים חריש )שכיהן בכנסת בבמפלגת העבודה דאז, ח"כ מיכה

י. כעבור ארבעה אממוצא ארגנטינ שהוא נוער במפ"ם, עו"ד נחום סולןההמפלגה( והאחראי על

בהשתתפות הזמרת חנה רוט ,אביב-ימים הוועד בהגמוניה קומוניסטית קיים אספה נוספת בתל

איחדו קאסם. בלחצם של הגולים, כעבור שנה -יהודה( וסמיח אל-והמשוררים יב"י )ישראל בן

1975בספטמבר 11-הוועדים כוחות וההפגנה נגד המשטר הצבאי מול שגרירות צי'לה נערכה ב

בעצרת נשאו דברים נציגי . במשותף תחת השם "הוועדה המרכזת של ועדי הסולידריות עם צ'ילה"

"מוקד". השמאל מר הצעיר ותנועתרק"ח, מפ"ם, בנק"י )ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי(, השו

בשם הגולים נשא דברים בנחמין טפליצקי.

, כאשר מפלגות המערך 1976שיתוף הפעולה בין העבודה, מפ"ם ורק"ח התפוגג בתחילת

שבשלטון איבדו עניין בסולידריות עם צ'ילה ורק הוועד לסולידריות עם צ'ילה שבהגמוניה

נית בישראלגולים (1978-1973) מאמריקה הלטי

129

הגולים הצטרפו מרבית ות, לקיים אירועים פומביים. גם קומוניסטית שרד והמשיך, במשך שנים רב

ידי הוועד בהגמוניה קומוניסטית בשיתוף -על 1976לוועד של רק"ח. ההפגנות נערכו מאז ספטמבר

שברובם עזבו את ישראל, כך שבמשך השנים רק רק"ח )ולאחר מכן מק"י וחד"ש( , עם הגולים

צ'ילה אך בתמיכת אנשי שמאל רבים שלא כמעט ללא נוכחות של יוצאי –נשאו בסולידריות

קומוניסטית.המפלגתית ההשתייכו למסגרת

?איפה אבי :אורוגואי

הניסיון ללמוד מן העיתונות הישראלית בשפה העברית על הנעשה באמריקה הלטינית מסוף

בעיתונות לחדשות מעט הוקדשאך מאכזב. - מאה שעברהשל ה 70-ועד אמצע שנות ה 60-שנות ה

לאומיות שאינן קשורות ישירות בישראל או בסכסוך במזרח התיכון ומעטות עוד יותר היו -ןבי

, כמעט ולא 1973הידיעות על אמריקה הלטינית. פרט לידיעות אודות ההפיכה בצ'ילה בספטמבר

אי את המשטר הדמוקרטי ואי. נטישת אורוגוווהתפרסמו ידיעות על הנעשה בארגנטינה או אורוג

( פרסם ידיעה בה נאמר 26.12.73תקשורת הישראלית. רק השבועון "זו הדרך" )לא עניינה את ה

אי לא ישתיקו את הכוחות הדמוקרטיים". בידיעה צוטטה הודעה של המפלגה וש"הרדיפות באורוגו

אישים דמוקרטים, ביניהם מזכ"ל המפלגה רודני 150הקומוניסטית שבמחתרת, לפיה נעצרו

ועם הגעתם ארצה של הגולים ,. אך רק כעבור כשנתיים(Arismendi Rodneyאריסמנדי )

אי. רוב פעילי הוועד והראשונים, הוקם הוועד הישראלי לסולידריות עם האסירים הפוליטים באורוגו

אי. הפעילות הפומבית הראשונה של הוועדושבאו מאורוגוכאלה היו קומוניסטים בישראל או

. בידיעה שפורסמה ב"זו 1976בירושלים בתחילת ינואר אי והפגנה מול שגרירות אורוגוהייתה

של ובת ,אירנה לוינהוףביניהם , ( נאמר שעשרות מפגינים השתתפו בהפגנה07.01.76הדרך" )

(, שקראה מכתב גלוי בו דרשה את שחרורו. המכתב נמסר Bleierהמנהיג הקומוניסטי בלייר )

גרם ,47ארדו בלייר, רופא שיניים בן מאוחר יותר לשגרירות. פרסום דבר מעצרו של ד"ר אדו

ידי כוחות הביטחון -בלייר נחטף על 17.אורוגוואינעשה באודות הלהתעניינות תקשורתית מסוימת

. אמצעי 1976ביולי כךכתוצאה מ פטרנ, נפל קורבן לעינויים בזמן המעצר ו1975-אי בורוגושל או

צח של המנהיג הקומוניסטי גם בשנים אי מוסיפים לסקר את אירועי החטיפה והרותקשורת באורוגו

18.האחרונות

, אי בירושליםובמשך שלושה ימים מול שגרירות אורוגו אירנה לוינהוף הפגינה 1976ביולי

וקראה לברר מה עלה בגורל אביה ובדרישה לשחררו. למחאה הממושכת הצטרפו בן זוגה, קרלוס

יחידוהיא זכתה לסיקור אוהד בעיתונות ואף לכתבה בערוץ הטלוויזיה הממלכתי ה ,וילדם עמית

חברי כנסת מכמה סיעות )כולל חברי הכנסת 14-ו ,של התקופה. הדי המחאה הגיעו עד לכנסת

הוועדה , בנוסף להודעת תמיכה מטעם העבודה שבממשלה( שיגרו מכתבי תמיכהמפלגת של

ידי חברי הכנסת ומאות אזרחים, נמסר לידיו -ה חתום עלמכתב מחא 19.המרכזת של ההסתדרות

חבר הכנסת מסיעת רק"ח וידי בני משפחות לוינהוף -על 20(Roviraשל השגריר אלחנדרו רובירה )

לא זו אברהם לבנבראון. השגריר התחייב למסור תשובה מהירה אודות גורלו של ד"ר בלייר, אבל

21.ה מעולםהתקבל

השוטפת עד תחילת שנות ואי המשיך בפעילותופוליטיים באורוגוההוועד למען האסירים

לא זכה לתשומת הלב לה זכו קבוצות דומות שפעלו נגד מיעוט החברים בו, ך בשל , א80-ה

וועדרטו בהמשך, הוהמשטרים הצבאיים בצ'ילה ובארגנטינה. יחד עם זאת, ומסיבות פוליטיות שיפ

רה ידי | תשע"ח 8הגי אפרים דו

130

אני )שבהגמוניה הקומוניסטית( וכמעט ללא קשר עם פעל בשיתוף פעולה הדוק עם הוועד הצ'ילי

הוועד הארגנטיני.

הדיקטטורה בארגנטינה וקולות המחאה בארץ

הקשרים הצבאיים, עברו תחת עינה עיקרארגנטינה, בו ישראל ם הקרובים ביןקשריהידיעות על

ליחסים כל ידיעה שנגעה של הוראות הצנזורה אסרו פרסום 22.הקפדנית של הצנזורה הצבאית

כך שהמצב בארגנטינה לא עלה כמעט על סדר היום הציבורי , הביטחוניים בין שתי המדינות

העידה רי, השרה לשעבר שולמית אלוני דברים נוגעים למישור הפרלמנטבישראל. ככל שה

כאשר ניסתה לדון בכנסת על מכירות הנשק של ישראל למשטר הצבאי האת פי "ש"סתמו

בארגנטינה:

שלא אעז לפתוח את יק סתמו את פי, אלא שח"כ יגאל הורוביץ ז"ל איים עליבשעתו לא ר

פי. היה זה כשממשלת ישראל סיפקה נשק לקולונלים הברוטליים ששלטו בארגנטינה

וחיסלו אזרחים בהמוניהם. בחדרי הכנסת, בקומה החמישית, ישבו הורים לילדים שנעלמו

ודרשתי דיון. לא אפשרו לי. ההצעה לסדר וביקשו שנעשה דבר, והגשתי הצעה לסדר היום,

לא אושרה. הבטיחו לי שיהיה על כך דיון בוועדת החוץ והביטחון. למיטב ידיעתי לא היה

23.כי לא הוזמנתי לדיון

, ארגון הגג של המוסדות היהודיים DAIA)) פי דו"ח שפרסם מרכז המחקר של דאי"א-על

יהודים נחטפו ונעלמו בארגנטינה בזמן שלטון הגנרלים, הרבה מעבר 1,300-בארגנטינה, כ

אזרחים 30,000-ארגוני זכויות אדם בארגנטינה סבורים שכלחלקם היחסי של היהודים בארץ זו.

וררו בישראל פנו לראשי משפחות הנעדרים והעצירים הפוליטיים שהתגנעצרו ונרצחו באותה עת.

דיפלומטים זרים בבקשת סיוע. בדו"ח לקצינים בכירים בצה"ל ולחברי כנסת, ול שריםלממשלה, ה

משרדית שהוקמה בישראל כשני עשורים לאחר קיצה של הדיקטטורה כדי -של הוועדה הבין

ך:לחקור את גורל הנעדרים היהודים בארגנטינה, נכתב כ

טופל ביעילות הנדרשת, הזמן אזל ועזרה או מידע אין, ואם המשפחות חשו כי עניינן לא

]היה[ קיים, ]הוא[ לא נמסר למשפחות. חלק מהמשפחות הקימו ארגון על מנת לאחד את

המאמצים ולנסות ולהשפיע ביתר שאת. הוקם אז ועד קרובי משפחות של הנעדרים

ערבות פעילה של . ארגון זה דרש הת"ממוריה"בארגנטינה, שלאחר מכן יהפוך לארגון

המדינה בעניינם. בין היתר, פנה ועד המשפחות לחברי כנסת שונים וביקש התערבותם. בין

חברי הכנסת נמצאה קבוצה, מכל הקשת הפוליטית, אשר הביעה רצון לסייע. אך מאמצי

הקבוצה להביא את הנושא לדיון במליאת הכנסת העלו חרס. לדבריהם, יו"ר הכנסת, מנחם

לא אפשר להביא את הנושא למליאה. לאחר פניות רבות שלא נענו, למזכירות סבידור ז"ל,

ה התקיים דיון בכנסת, עוד לפני יהכנסת, פנה ועד המשפחות לבג"צ. בעקבות הגשת הפני

רית לארגנטינה במטרה ללמוד את הנושא. ג"צ, ולראשונה, נסעה ועדה פרלמנטהדיון בב

יומיים בארגנטינה וחזרה ארצה לקראת אך הוועדה הפסיקה את מסעה לאחר שהות בת

אמון בכנסת. המסע לא הניב כל תוצאות. אירוע זה אף חיזק את תחושת -הצבעת אי

המשפחות על העדר מדיניות ברורה הלוקחת בחשבון את מכלול הנתונים שעמדו באותה

פי הידוע -עת לרשות הרשויות השונות ואת כלל האינטרסים. רושם זה התחזק מאחר שעל

שפחות, הממשלה מעולם לא קיימה דיון בעניין הנעדרים באופן מסודר, ממוסד, כנושא למ

24.העומד על סדר יומה של המדינה

–לה, סמנכ"ל משרד החוץ פנחס אביבי היו"ר שאמר ,משרדית-של הוועדה הבין הבתום דיוני

"בדיעבד אנו יודעים כי –איירס בשנות הדיקטטורה -אשר היה ציר צעיר בשגרירות ישראל בבואנוס

כי אפשר היה לעשות יותר".

נית בישראלגולים (1978-1973) מאמריקה הלטי

131

למרות הוראות הצנזורה, לא היה זה סוד שבין ישראל לחונטה הצבאית נרקמו יחסים

:משרדית אף נכתב-ידי הוועדה הבין-ביטחוניים הדוקים. במסמך שפורסם על

השגרירות ]של ישראל בבואנוס איירס[ טיפלה בקשרים המסחריים ברמה של המדיניות

הכללית, תוך ניסיון לקדם את הסחר בין המדינות, ובעיקר את הרכישות בישראל. השגריר

לא היה מעורב ישירות בעסקות השונות וביניהן עסקות הציוד הצבאי ומסגרות ההכשרה

לשימוש באותו ציוד, עניינים שהיו בטיפולם של נספחי צה"ל ונציגי החברות הישראליות.

ת פעילה בקידום הכללי בחיזוק הקשרים עם בעלי ההכרעה אולם לשגריר הייתה מעורבו

25.בהחלטות הרכישה

ות ביטחוניות היו גם היו, שאנשי אמהלשון המעורפלת של המסמך הרשמי ניתן להסיק שעסק

ות אעסקביצוע צבא ישראלים הכשירו חלק מלובשי המדים בארגנטינה ושהשגריר פעל לקידום

קצינים בכירים שהיו גנרלים ומדובר ב ,במילים אחרות .בקרב בעלי ההכרעה בהחלטות הרכישה

אחראים להפרה השיטתית של זכויות האדם בארגנטינה. כאן המקום לציין שהנספחות הצבאית

אביב בנפרד מן השגרירות ששכנה ברחוב הירקון. הייתה זו נספחות -הארגנטינית פעלה בתל

, בישראלבוהים אז אחד הג, אביב-ז תלבמרכ כללל קונצרן מסחרית מיוחדת אשר ישבה בבניין ש

י אקצין בכיר ארגנטינבראשה עמד והיא ריכזה את כל הרכש הביטחוני של ארגנטינה בישראל.

בשירות פעיל. בנספחות עבדו מספר ישראלים דוברי ספרדית והיא נסגרה עם שובה של

1983.26-ארגנטינה לדמוקרטיה ב

, סמוך מאוד למונדיאל, בארגנטינה )מוטה( גורבעת ביקורו של הרמטכ"ל לשעבר, מרדכי

, ביקור שבמהלכו נפגש עם הנשיא הגנרל חורחה רפאל וידלה, הכריז גור במידה של 1978ביולי

הפרזה: "זה לא סוד. כולם יודעים שישראל היא אחת הספקיות העיקריות של נשק לצבא

בצד באמריקה הלטינית.גור פעל באותם הימים כשליח התעשייה הביטחונית 27.ארגנטינה"

התמיכה הצבאית והפוליטית של ממשלות ישראל בחונטה הצבאית, עשתה הסוכנות היהודית

)בתיאום עם מוסדות ממלכתיים בישראל( מאמצים כדי להוציא גולים מארגנטינה. גולים אלה,

וח מקלט מדיני, אלא מכ בקשי, לא הגיעו לישראל במעמד של פליטים או מםרובם ככולם יהודי

חוק השבות. גולים אלה, שאליהם הצטרפו צעירים שעלו לארץ במסגרת תנועות הנוער הציוניות

שמאליות, היוו את עיקר פוליטיות ומספר מצומצם של ישראלים בעלי עמדות ,70-בתחילת שנות ה

הפעילים במחאה שאורגנה בישראל נגד הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה.

, מספר חודשים לפני ההפיכה הצבאית, 1975בסתיו של ההתארגנויות הראשונות נרשמו

גולים עם עולים ותיקים ומספר פעילי שמאל ישראלים, כדי לקדם תכאשר לראשונה נפגשה קבוצ

למחצה, אשר -רבנות של הכנופיות הצבאיותותמיכה מעשית באסירים הפוליטיים ובמשפחות הק

, האיש החזק בממשלתה של מריה אסטלה López Rega)פעלו בחסותו של חוסה לופס רגה )

לאחר ההפיכה הצבאית של מארס בתחילת אפריל, פרון שכונתה "איסבליטה". אך רק דה מרטינז

יהודה ותחת עינם הפקוחה של שירותי -אביב )בבית תה שפעל בצפון רחוב בן-, נערך בתל1976

150-ש בו לקחו חלק כ( מפגכניסהם, אשר שיגרו מספר "נציגים" שעמדו ביהביטחון הישראלי

גולים ועולים ובו סוכם לראשונה על הקמת מסגרת מקומית לסיוע ותמיכה בעם הארגנטיני ובייחוד

באסירים הפוליטיים ובמשפחות ה"נעדרים".

אולם מעבר להסכמה כללית זו התגלעו חילוקי דעות פוליטיים עמוקים בין המתכנסים.

לאן יש להפנות את ךסירים ובמשפחות ה"נעדרים". אברור היה שיש לתמוך בעצירים, באלכולם

המחאה? הפעילים שזה עתה באו והיו חברים במפלגה הקומוניסטית הארגנטינית טענו שיש לקדם

רה ידי | תשע"ח 8הגי אפרים דו

132

-את המאבק למען זכויות האדם בארגנטינה, אבל חלילה לפגוע בחונטה הצבאית "האנטי

שתפסה את השלטון בצ'ילה פינושטיסטית" )כלומר, השונה באופייה מן הדיקטטורה הצבאית

אותם גולים טענו שהמשטר .בהתאם לעמדת מפלגתם זאת ,(בהנהגת הגנרל פינושהשהשכנה

הצבאי בארגנטינה מייצג את הגורמים הדמוקרטיים בתוך כוחות הביטחון, הנאבקים ביסודות

של רוב המשתתפים יהםחרף מחאות המשטר הצבאיהפינושטיסטיים. הם אף סירבו לגנות את

אביב, אשר דרשו לפרסם גינוי ציבורי לדיקטטורה הצבאית הפשיסטית. בעמדה זו -בפגישה בתל

נותרו רוב המתכנסים שהיו פעילי מפלגות ותנועות שמאל של הפרוניזם והשמאל הרדיקלי

לים. שורות הגותוך לעמדה זו. כתוצאה מכך נוצר פילוג באף הם הצטרפו רוב העולים בארגנטינה.

בגישה ששמה דגש אך ורק על נושא ההגנה על דגלאביב והסביבה( -המיעוט )רובם תושבי תל

הסכמה ייתההרוב )רובם תושבי ירושלים, חיפה והקיבוצים( הבקרב זכויות האדם בארגנטינה.

על והצביעוהם אף שיש לגנות את ההפרה השיטתית של זכויות האדם והאזרח בארגנטינה,

דריות עם העם ידיקטטורה הצבאית הפאשיסטית. כך הוקם הוועד הישראלי לסולאחראי לכך: הה

. זו מאוחר יותר, סמוך למשחקי גביע העולם בכדורגל, הוקמה התארגנות שלישית הארגנטיני.

רדיפות או לאחר האט לישראל בעקבות -, שהגיעו אט"נעדריםאותם "הורים וקרובים של כללה

רוז הראשון של הוועד הישראלי של קרובי העצורים והנעדרים שנואשו מלמצוא את יקיריהם. בכ

נאמר: 1977-בארגנטינה, אשר פורסם ב

משפחות יהודיות החיות בארץ, שלהן בנים, בעלים ואחים שנעלמו בארגנטינה, 21אנו,

התארגנו כוועד קרובי העצורים הנעדרים בארגנטינה. ועד זה שם לו למטרה לעשות כל

רים, ובנוסף לכך לגרום לדעת הקהל בישראל ולממשלתה ללחוץ על מאמץ לשחרור העצו

28.המשטר הצבאי הארגנטיני, על מנת שיודיעו לנו מה עלה בגורלם של יקירינו שנעלמו

חרם המונדיאל בישראל

אחת הפעולות המתוקשרות ביותר של הוועד לסולידריות עם העם הארגנטיני הייתה החרמת

שנערכו בארגנטינה. המבצע להחרמת המונדיאל החל בישראל משחקי גביע העולם בכדורגל

אי שבת,. ערב יום השנה השני להפיכה הצבאית בארגנטינה, במוצ1978בחודשים הראשונים של

, נערכה הפגנה בה לקחו חלק כמה מאות אנשים מול בניין שגרירות ארגנטינה 1978במארס 23-ה

ילי הוועד באותם הימים סיפר:אביב. אחד מפע-בישראל, אז ברחוב הירקון בתל

הייתה לנו בעיה איך להפגין מול שגרירות ארגנטינה, כאשר חלק מן המפגינים הגיעו

לישראל עוד בטרם ההפיכה הצבאית ורבים רצו לשוב לארגנטינה ולו כדי לבקר את

משפחתם. גם לגולים היו בני משפחה בארגנטינה. הפגנה מול השגרירות העמידה בפנינו

למרות שלכאורה השגרירות הייתה ]קשה, כי ידענו שמצלמים אותנו מתוך הבניין דילמה

ולא יכולנו לבדוק את המסמכים של כל צלמי העיתונות שבאו לסקר את [סגורה באותו יום

הפתרון היה פשוט: רוב המפגינים עטו מסכה ורק ישראלים שבאו לתמוך במאבק 29.האירוע

ך גימיק תקשורתי כי כך יכולנו להדגיש שהמפגינים הפגינו ופניהם גלויות. העניין הפ

חוששים לגורל יקיריהם בארגנטינה. לבסוף ההפגנה זכתה לסיקור צנוע, אך בכל זאת היה

זה סיקור, בחודש בו פורסמו כמה וכמה ידיעות על הנעשה בארגנטינה ואף פורסמו מאמרים

30.של כותבים שקראו להחרים את המונדיאל

אודות המונדיאל והפולמוס הפוליטי סביבו פורסמו כאמור בעיתונות הישראלית כתבות לא מעטות

שבועון ב, "ג'רוזלם פוסט", "דבר", "מעריב", "ידיעות אחרונותעיתונים "ב 1978במהלך חודש מארס

)בו פורסמו ארבע כתבות כולל שני מאמרי פרשנות מאת הסופר "הארץבעיתון "ו "העולם הזה"

יהודי מארק האלטר שקראו לקדם את החרם(. מאמר שלראשונה עסק בגורל היהודים ההצרפתי

נית בישראלגולים (1978-1973) מאמריקה הלטי

133

חודש תחת אותו ופורסם בסוף ,בארגנטינה, מרסל זוהר "הארץ"ידי שליח -בארגנטינה, נכתב על

31.יהודים" 300 -הכותרת: "ארגנטינה: לאן נעלמו יותר מ

ה קבוצה של קרובי הנעדרים , תכננ1978במארס 24-ביום השנה השני להפיכה הצבאית, ב

. כך פורסם "המצב בישראל" שלאביב, אך הכנס נדחה ב-לקיים כנס ציבורי באולם "צוותא" בתל

ידי המארגנים בהודעה לעיתונות. מטרת האירוע הייתה להקים בישראל ועד למען זכויות -על

והוועד לא האדם בארגנטינה בהשתתפות אישים מקומיים. האירוע לא התקיים בסופו של דבר,

נערכו אירועים ציבוריים צנועים נגד אליפות העולם אותו מועד, הוקם. במהלך כל השבוע שהחל ב

ועד הישראלי להחרמת אליפות העולם ובחודש הוקם בחיפה ה 27-בכדורגל ברחבי הארץ, וב

פעילים לקחו חלק באירוע ההקמה, מרביתם אנשי הוועד לסולידריות 50-בכדורגל בארגנטינה. כ

עם העם הארגנטיני ופעילי שמאל ישראליים שלא נמנו עם חברי המפלגה הקומוניסטית. עוד

וכן , שבע-בארבירושלים ובחיפה, באביב, -סוכם באותו אירוע להקים ארבעה מרכזי פעילות: בתל

יוצאי אמריקה הלטינית. כמו כן, הוחלט הרבה ובמיוחד בקיבוצים בהם התגורר -לפעול בקיבוצים

פי -, על1978באפריל 28-ל 22-לאומי להחרמת האליפות שנערך בין ה-ןלשבוע הבילהצטרף

הצרפתי. פעילות המחאה נגד המונדיאל צברה תאוצה עם פרסום ידיעות המקביל קריאת הוועד

צה"ל, הדריכו קצינים של מבעיתונות הישראלית לפיהן מדריכים ישראלים, ממשטרת ישראל ו

)ששימשה כמשטרה פוליטית( בלוחמה נגד גרילה בחודשים המשטרה הפדרלית הארגנטינית

ב"ס את פעילות הוועד הישראלי להחרמת הפעיל כך סיכם 32.שקדמו למשחקי המונדיאל

33:האליפות בארגנטינה

שים קצינים ושוטרים והם שבו לארץ יפי המידע שאספנו, במשלחת הישראלית היו כש-על

לעניין את אמצעי התקשורת המקומיים בידיעה, שלושה ימים לאחר גמר האליפות. ניסינו

התבסס על מקורות חוץ. "הארץ"וב "מעריב"אבל היא לא פורסמה. אגב, מה שפורסם ב

תכן שהוראת הצנזורה מנעה את פרסום המידע שהיה בידינו. בכל מקרה ניסינו להתחכם יי

נטינה. עם ההוראות ופתחנו בקמפיין להחתמת עצומה נגד מכירות נשק ישראלי לארג

להפתעתנו אספנו אלפי חתימות שנשלחו אל יו"ר הכנסת יחד עם בקשה להיפגש אתו. לא

קיבלנו כל תשובה. וזו הייתה התגובה המקובלת מן הממסד: לא מאשרים קבלת מכתבים

או תלונות. אפילו ההסתדרות מעולם לא השיבה לפניות שלנו. כתבנו למזכ"ל ההסתדרות

ים, כי בתמימותנו חשבנו שההסתדרות, כמו איגודים לאומי-ןולמחלקה לקשרים בי

מקצועיים רבים בעולם, תתמוך במאבק שלנו. להסתדרות היה ערב ההפיכה גם נציג

בארגנטינה שידע היטב מה קורה שם. אבל כל הניסיונות לקבל תשובה או לקבוע פגישה

עות לארץ מצד שני ידענו שיש משלחות המגי 34.עם ההסתדרות או נציגיה לא עלו יפה

מארגנטינה כדי לקדם את הרכש הביטחוני. בחודשים שקדמו לאליפות הגיעה לישראל

משלחת של קצינים בכירים של חיל הים הארגנטיני ובראשה מי שהיה סגנו של האדמירל

למברוסקיני. אנשי חיל הים של ארגנטינה רצו אז לרכוש ספינות הרוצח מאסרה, אדמירל

ידי משטר האפרטהייד של דרום אפריקה. בחודשים שקדמו -דומות לאלה שנרכשו על

למונדיאל היו ביקורים רבים של אנשי צבא ארגנטינים בישראל וגם של אישים ישראלים

על נפגש בבואנוס איירס ערב המונדיאל עם הבריגדיר -בארגנטינה. למשל מנכ"ל אל

ית בטרויקה שעמדה אגוסטי שהיה מפקד חיל אוויר הארגנטיני. אגוסטי היה הצלע השליש

בראש החונטה הצבאית. אגוסטי הודיע שארגנטינה תיתן היתר לחברת התעופה

לאומי של בואנוס -ןהממלכתית הישראלית לבצע טיסות לאסייסה, שדה התעופה הבי

איירס. הטיסות אמורות היו להתחיל מיד לאחר המונדיאל. אך למיטב ידיעתי הקו הסדיר

רים והג'סטות מעידים על כך שהיו קיימים קשרים הדוקים לארגנטינה לא פעל. כל הביקו

[...] בין הממשלה בישראל ובייחוד בין הצמרת הביטחונית לבין הפיקוד העליון בארגנטינה

לכן, חשוב היה לנו לצאת במסע הסברה בנושא מכירות הנשק. מעבר לפרסום והפצת

, י ספר בערים ובקיבוציםכולל מפגשים בבת –כרזות וכרוזים וקיום אספות וחוגי בית

רה ידי | תשע"ח 8הגי אפרים דו

134

החתמנו במרכזי הערים ובייחוד ברחבת המשביר לצרכן במרכז ירושלים ובבית הקרנות

ידענו שלא נקבל כל בשלב זה שבהדר הכרמל בחיפה אלפי עוברים ושבים על העצומה.

מענה מצד הממסד הישראלי, אבל העצומות אפשרו לנו להגיע אל האיש ברחוב. היו גם

ל סוחרים ממוצא ארגנטיני, שתלו בכניסה לחנות כרזה בעברית ובה הקריאה כול -סוחרים

אנו, החתומים מטה, פונים אל חברי "העצומה נפתחת במילים: 35.יאללהחרים את המונד

הכנסת מכל הסיעות בבקשה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם נגד ההפרה

בסך הכול היו לנו 36."נטינהונגד ביטוי האנטישמיות בארגהשיטתית של זכויות האדם

כחמישה עד שישה חודשים של פעילות מאוד אינטנסיבית. רצינו להגיע לכל בית בישראל

המפלגות לא תמכה הכוחות לא היו שקולים. אף אחת מעם המסר שלנו. לא עמדנו בכך כי

ההסתדרות לא מצאה לנכון להשיב לפניות שלנו, הכנסת , בנו, כולל מפלגות השמאל

סגורה בפנינו. גם משאבים לא היו לנו והשלטים, הגלויות, הנסיעות, ההפגנות, הייתה

ל מומן מהכספים שלנו. היינו קבוצה של סטודנטים שעבדו לפרנסתם ועוד והכ ,הכרזות

בידינו היו מצומצמים ביותר. אפשר ידן שלפני ההפרטה, והמשאבים שמספר קיבוצניקים בע

להסתכל על חצי הכוס הריקה ולטעון שלעומת פעילויות דומות שנעשו בצרפת, הולנד או

שוודיה, הפעילות שלנו הייתה צנועה מאוד. אבל בהתחשב בתנאים ששררו בישראל באותן

השנים, עשינו את המקסימום.

ר הוועד להחרמת המשחקים. הוועד הישראלי מן הראוי לציין שעם תום המשחקים בארגנטינה פוז

1982-לסולידריות עם העם הארגנטיני המשיך לפעול עד לאחר מלחמת פוקלנד/מלווינאס ב

בשלהי המשטר הצבאי. ארגון קרובי הנעדרים, שהיה לארגון "ממוריה", המשיך בפעילות ההנצחה

ת באספקת נשק לצבא . הפולמוס על המעורבות הישראליוהמחאה עוד שנים רבות לאחר מכן

.פוקלנד/מלווינאסעם מלחמת ברארגנטינה ג

)יעקב( יחקובונושא נוסף שהעסיק את הגולים הארגנטינים בישראל הוא חטיפתו של

ם בבואנוס איירס ועורך העיתון "לה עיתונאי. טימרמן היה אז אחד ה1977במאי 25-בטימרמן,

אחת של גיבור פךה ,1975בוצעה, מאז מחצית שתמך בהפיכה עוד בטרם . טימרמן אופיניון"

ארגנטינה. כמי שהגדיר עצמו כל חייו כציוני -הפרשיות הרגישות והטעונות ביותר ביחסי ישראל

. 60-עוד משנות הבבואנוס איירס סוציאליסטי, טימרמן קיים קשרים נרחבים עם שגרירות ישראל

)המאמרים ים ובמגזינים שתחת חסותובמקביל להפגנת תמיכה ברורה בישראל ובציונות בעיתונ

, טימרמן הפך למקור ויועץ בעל ערך עבור על הנעשה במזרח התיכון נכתבו בשגרירות ישראל(

.הדיפלומטים הישראלים בארגנטינה, בשל קשריו עם האליטה הפוליטית והצבאית במדינה

מרמן טי פךקופת שלטונה של החונטה הצבאית ההמצב השתנה, ובת 70-באמצע שנות ה

ידי הגנרלים. במשך שנתיים וחצי הוא ישב בבתי -יהודים שנחטפו, נעלמו ועונו על 1,300-אחד מכל

כלא ובמעצר בית. משפחות הנעדרים והעצירים הפוליטיים שהתגוררו בישראל פנו לראשי

עה ממשלה, שרים, חברי כנסת, קצינים בכירים בצה"ל ודיפלומטים זרים בבקשת סיוע. ישראל נמנ

קשרים צבאיים נרחבים עם שלטון הגנרלים, אך טימרמן היה של בוק בסוגיה באופן פומבי מלעס

חודשי מאסר תיאמו 30לאחר .ץמשרד החוותר, ודבר מעצרו הרעיש את העציר המפורסם בי

עלה טימרמן 1979בספטמבר 28-הגנרלים הארגנטינאים את העברתו של טימרמן לישראל. כך, ב

מהעינויים יוזיכרונותאת אביב והחל להעלות -התיישב ברמת. הוא בדרכו לישראל על מטוס

והחטיפות מימי החונטה על הכתב בספרו "אסיר ללא שם, תא ללא מספר", שהפך לרב מכר

עברית.רבות, בהן שפותתורגם לו

לחוות מלחמת לבנון הראשונה גרמה לו .הרומן של טימרמן עם ישראל לא נמשך זמן רב

משבר אמון חריף עם הציונות וישראל, בין היתר בשל מעצרו של בנו דניאל המתגורר בישראל,

נית בישראלגולים (1978-1973) מאמריקה הלטי

135

שהיה אז חייל מילואים שסירב לשרת בלבנון. במהרה הפך למבקר קולני במיוחד של הממסד.

את ראש הממשלה דאז מנחם בגין, כינה "טרוריסט הגורם נזק לעמו". את שר הביטחון, אריאל

איש הרוצה להפוך את ישראל לפרוסיה של המזרח תיכון". מגיבור, אסיר ציון, שרון, הגדיר כ"

עם ו 1983-בסופו של דבר עזב טימרמן האב את הארץ בטריקת דלת ב. הפך לאישיות בלתי רצויה

.1999-התחלפות השלטון שב לארגנטינה ושם חי עד מותו ב

השמאל הישראלי והסולידריות עם אמריקה הלטינית

כל המפלגות גילו ,יטי בישראל לא תמך, כאמור, בחרם על המשחקים, ובאופן כלליאף כוח פול

ככל שהדברים נגעו למאבק נגד החונטה הצבאית בארגנטינה. מפלגת העבודה מאודאיפוק רב

ומפ"ם, שפעלו במסגרת המערך, לא נתנו יד לפעילות זו. גם ההסתדרות, אז תחת הגמוניה ברורה

במאמר זה(. המפלגה 19הערה אומכה בפעילות המחאה )רשל מפלגת העבודה, לא ת

-שהוקמה ב –הקומוניסטית )רק"ח( והחזית שלה )חד"ש, החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון

( אף הן לא צידדו בפעילות החרם, אף כי בניגוד למפלגות האחרות, מק"י הייתה דווקא 1977

בייחוד במסגרת , הלטינית מים באמריקההמפלגה הפעילה ביותר בכל הקשור לסולידריות עם הע

אי. עמדת רק"ח שתמכה ביד רחבה בשני הוועדים מחד גיסא, והוועדים למען צ'ילה ולמען אורוגו

אך תוך הימנעות מתמיכה בוועד דומה למען ארגנטינה מאידך גיסא, הייתה נעוצה במדיניות החוץ

של ארגנטינה והן על זו של ישראל מדיניות שהשפיעה הן על המפלגה הקומוניסטית , הסובייטית

לאומית. -ןמפלגות שהצטיינו במשך עשרות שנים בדבקותן באסטרטגיה הסובייטית הבי –

דים: ועמ 50המקיפה לשונית )עברית וספרדית( -חוברת דו 1974-כך פרסמה למשל רק"ח ב

-רה, סמיח אלשאול, ויקטור כ'-"למען צ'ילה לא נשתוק!" ובה שירים של פבלו נרודה, מרדכי אבי

אך סירבה לפרסם את הכרוזים והפרסומים הצנועים בהרבה של הוועד 37,קאסם ואחרים

הארגנטיני. פעיליה לא לקחו חלק בפעילות הוועד הארגנטיני, ואילו פעילי הוועד למען ארגנטינה

בידוד מאי וצ'ילה. עם זאת, החשש ולא הוזמנו לאירועים שהתקיימו בחסות הוועדים של אורוגו

וליטי של חברי רק"ח גרם לכך שכל הוועדים עשו לעיתים יד אחת בהפגנות ובאירועי מחאה, פ

בספטמבר )יום ההפיכה הצבאית 11-בייחוד בהפגנות שנערכו מול שגרירות צ'ילה מדי שנה ב

במדינה זו(, ובאירועים נוספים, כגון הפגנה שנערכה בהר הצופים נגד הכלכלן הנודע ופרס נובל

ביולי 4-ב ליברלית(-)אבי התאוריה הכלכלית הקפיטליסטית הנאו פ' מילטון פרידמןלכלכלה פרו

לשם כבוד של האוניברסיטה העברית. במנשר שפורסם תחת דוקטורבל תואר יבעת שזה ק 1977

: לך הביתה!" נאמר בין היתר –הכותרת "מילטון פרידמן

לפי הצעותיו [....] פשיסטיתנסע מילטון פרידמן לבקר את תלמידיו בצ'ילה ה 1975בשנת

. עם משטר זה בצ'ילה [...] אחוז 25-קוצצו התקציבים בצ'ילה, האבטלה גברה ביותר מ

שיתף פעולה מילטון פרידמן. מילטון פרידמן אינו אורח רצוי בארצנו! אנו מביעים התנגדות

ד. ומחאה על החלטת האוניברסיטה העברית להעניק למתכנן שואה כלכלית זו תואר כבו

ואי, תנועת ועל הקריאה להפגנה חתמו הוועדים לסולידריות עם צ'ילה, ארגנטינה ואורוג

הסטודנטים השמאלית קמפו"ס )הקבוצה למעורבות פוליטית וסטודנטיאלית( וועד הסטודנטים

38.הערבים

"זו הדרך", פרסם את הידיעה הראשונה על ההפיכה הצבאית בארגנטינה רק שבועון מק"י,

תחת הכותרת "המפלגה זאת ,שבועות לאחר שלובשי המדים תפסו שם את השלטוןשלושה

: נכתב משנההבכותרת , ודמוקרטית"-הקומוניסטית של ארגנטינה מציעה הקמת ממשלה צבאית

רה ידי | תשע"ח 8הגי אפרים דו

136

ידי -"תומכת בכמה עקרונות הממשל הצבאי". בפסקה הראשונה של המאמר הארוך, החתום על

הנס לברכט, נאמר:

הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ארגנטינה פרסם בסוף מארס הודעה

אף כי מפלגתנו איננה שותפה לכל העמדות של ההצהרה "לעיתונות בה נאמר, בין היתר:

כי היא מסכימה עם המדינית של המשטר החדש, היא רואה כחובה לעצמה לקבוע,

במארס, היות והעקרונות 24-הי של הכת, שעלתה לשלטון בהפיכת תהמסמך הפרוגרמ

יים של המפלגה תבמסמך זה זהים לעקרונות הפרוגרמ היסודיים הבאים לידי ביטוי

39.הקומוניסטית של ארגנטינה מבחינות רבות"

ואי וריות עם אורוגעות וצילומים של פעילויות הסולידבשבועון "זו הדרך" התפרסמו דרך קבע ידי

על הוועד לסולידריות עם 1978ליולי 1976ת בין אפריל אך לא נכתבה ולו מילה אח, וצ'ילה

בהדרגה והחלו להתפרסם ידיעות הדיווחים השתנתה תנימ ,ארגנטינה. עם זאת, בחלוף השנים

הפרות שיטתיות של זכויות האדם בארגנטינה, כולל מעצר, מאסר של פעילים קומוניסטים על

של מבצעי מעשים אלה: יותם רואח םזהותלוהירצחם. מכל מקום, תמיד היה ערפול מסוים באשר

מבלי לייחס אותם למדיניות מתוכננת ושיטתית , קבוצות הקשורות לצבאאו גורמי ממשלהם כונו

של הדיקטטורה הארגנטינית. גם בידיעה שפורסמה עם תום משחקי המונדיאל, ולאחר דיווח בעל

, השבועון כי נמשכות הפרות זכויות האדםאופי "ספורטיבי" נטול כל הקשר פוליטי, נמסר לקוראי

שוב ללא ייחוס ישיר לפעולה מתכוננת ורצופה של המשטר הצבאי ומבלי לציין את התפקיד

התעמולתי של המשחקים עבור משטר זה.

לסיכום, פעולות המחאה בישראל נגד הדיקטטורות בדרום אמריקה, ובמיוחד נגד האירוע

מם של משחקי אליפות העולם בכדורגל בארגנטינה, היו קיו - המתוקשר ביותר באותן השנים

במידת מה הד לפעולות המחאה שהתארגנו במדינות אחרות, במיוחד באירופה. אולם בהשוואה

למדינות סקנדינביה, צרפת או הולנד, המחאה בארץ הייתה מוגבלת בהיקפה וכללה בראש

כך שוודאי שלא ניתן לטעון , צבאובראשונה את הגולים שנמלטו לישראל מרדיפותיהם של אנשי ה

בשל שהנמלטים השפיעו על החברה הישראלית או על הפוליטיקה בישראל. השפעתם הוגבלה

ון שחלק גדול מן וכיעל כן, מקשיי הסתגלות ושהות קצרה יחסית בישראל של רבים מהם. יתר

להעביר את התקשו הם הגולים לא היו ציונים ולא ראו עצמם כחלק מן החברה אליה הגיעו,

סירב להושיט כל סיוע אף יהודית. ארגון העולים מאמריקה הלטינית -מסריהם לחברה הישראלית

40.לגולים או לוועדי הסולידריות

של המשתתפים בפעולות המחאה לעובדה מספרם המצומצם יותר מכל יש לייחס את

של מידע על פשעי הדיקטטורות ועל קשרי םרסופלמנוע אחת שהשלטונות בישראל הצליחו לא

ניסיונותיהם של כמה חברי כנסת להביא את הנושא לדיון כאמור, ישראל עם המשטרים הצבאיים.

בכנסת הוכשלו אף הם. דיכוי זכויות האדם בארגנטינה, אורוגואי וצ'ילה לא הצליח בנסיבות אלה

דים של כתבות בעיתונות היומית או להגיע לדיון ציבורי של ממש בישראל, להוציא מקרים בוד

בערוץ הטלוויזיה הממלכתי. הדוגמאות הבולטות לכך היו מאמרו של אריה פלגי, "כדור עגול

(, שהשווה במהלך אליפות העולם את המשחקים 16.3.78) "על המשמר"ועולם מרובע" ב

יוחנן )חורחה( , או הסרט התיעודי של 1936בארגנטינה עם אלו שנערכו בברלין של היטלר בשנת

נת וולר, "ארנסטו", שהוקדש לפעולות הוועד לסולידריות עם העם הארגנטיני, ואשר הוקרן בש

41.היחידי דאז בערוץ הטלוויזיה הממלכתי 1981

נית בישראלגולים (1978-1973) מאמריקה הלטי

137

הערות

.2008או קמפ ורייכמן, ה ומהגרי עבודה ריעל הגירה לישראל, עלי 1

, כיהן כסגן נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי, 2010עד לפילוג והקמת סיעת "עצמאות" בינואר 2

המנוח יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק. קדם לו, ובמשך כמעט שני עשורים, הנשיא

בטרם נטש אותה -ל, אז יו"ר מפלגת העבודה נכיהן בתפקיד סגן נשיא האינטרנציוששמעון פרס,

ולאחר מכן לתפקיד נשיא מדינת ישראל. ת "קדימה"לטוב

ידי הצנזורה על הידיעות בדבר מכירות נשק ישראלי למשטרים -חרף האיסור שהוטל על 3

באמריקה הלטינית, הנושא העסיק רבות את הסגל הדיפלומטי במדינות אלה ואת משרד החוץ

לשגריר ישראל 1978ביולי 5-במשרד החוץ ב 2בירושלים. במכתב ששיגר מנהל מחלקת אמל"ט

מכרו למשטרים הצבאיים בארגנטינה בבואנוס איירס, מפרט דב שמורק את סוגי הנשק שנ

, ממליץ שמורק להמשיך ולמכור נשק ותחמושת "לכל 'סודי'ובצ'ילה. בתום המסמך, המסווג

השנים האחרונות של השלטון , 1985-1980בהמשך, בשנים . (המכתב בארכיון המחבר) דורש"

מוניסטית הסיעה הקו 1973שגריר ישראל בבואנוס איירס. בספטמבר כשמורק , כיהן הצבאי

שיגרה מכתב מחאה לראש הממשלה גולדה מאיר בו חברי הכנסת מאיר וילנר, תופיק טובי

ואברהם לבנבראון התלוננו על כך שממשלת ישראל הייתה בין הראשונות שהכירו בחונטה

הצבאית הצ'יליאנית ו"זו בגידה במעמד העובדים ובכוחות הדמוקרטיות הצ'יליאנים ובתנועות

מעריב(. בריאיון שפורסם ב1973באוקטובר 3, זו הדרך מות בכל בעולם" )שבועוןהסולידריות הק

הדגיש שגריר צ'ילה בישראל, סמואל גלייזר שלישראל ולצ'ילה גורל משותף. 1974במאי 2-ב

החיים הדמוקרטיים ישובו בצ'ילה "הבטיח כי ו יחסים בין שתי המדינות מצוייניםהעוד הוא אמר כי

שנה. 16מעשה הם שבו כעבור ל "תוך זמן קצר

. 2008Babis &Roniger ,או אמריקנית בישראל, ר-על הקהילה הלטינו 4

.מדובר על הערכות. כל הגולים היו, מבחינה סטטיסטית עולים 5

עם מבשרי השמאל 60-בתחילת שנות ה ואיסמאל ויניאס ואחיו הסופר הנודע דוד ויניאס נמנ 6

החדש בארגנטינה, שאינו קשור בזרמים הפרוניסטים הרבים או במפלגות הסוציאליסטית

עמד ויניאס בראש תנועה קטנה ששמה "פעולה קומוניסטית" 1976-והקומוניסטית הוותיקות. ב

שראלי בשפה שלא הצטרפה למאבק המזוין. עם הגעתו ארצה, החל ויניאס לכתוב בשבועון הי

, בה צות הבריתתגורר בארהומאז 80-הספרדית "סמנה". הוא עזב את הארץ בתחילת שנות ה

.2014-נפטר ב

ד"ר חוסה איציקסון, פסיכיאטר ומרצה בעל שם, היה פעיל ציוני שהחליט לעלות ארצה עם 7

עם . עם הגעתו הוא החל לעבוד עבור הסוכנות היהודית דווקא1976 רסההפיכה הצבאית במ

הצעירים שהגיעו כגולים. אך חרף עמדותיו הציוניות הוא הבהיר למעסיקיו )שקיבלו זאת( שאין

בכוונתו לפעול כדי לשנות את עמדותיהם של הגולים הצעירים אלא רק כדי להקל על הקשיים

הם נתקלו בישראל. מאז ועד היום הוא מתגורר בירושלים. שני בניו מתגוררים כעת בהרבים

.2009או אצל ריין ודוידי, . על חקובו טימרמן רבריתצות הבאר

זוטרות בקואליציית ה"אחדות העממית" ההמפלגה הרדיקלית הצ'יליאנית הייתה אחת השותפות 8

,של איינדה. המפלגה הייתה קשורה בחוגי הבונים החופשיים. בנחמין טפליצקי, אחד ממנהיגיה

כיהן בעת ממשלת איידנה כסגן יו"ר הפרלמנט והכיר היטב את הצמרת הפוליטית של תנועת

והתיישב ברומא. 80-העבודה בישראל. הוא עזב את הארץ יחד עם משפחתו, בתחילת שנות ה

הגיע לישראל. על קורות ההפיכה 1975וגה עונה קשות במהלך מעצרו לאחר ההפיכה, ובשנת 9

צ'ילה: אנטומיה של בירושלים ובשפה הספרדית, את הספר 1981-פרסם בהצבאית בצ'ילה הוא

וגה נכלא, יחד עם עצירים פוליטיים נוספים, במשך חודשים )הוצאת סמנה(. הפיכה צבאית

באוניית חיל הים הצ'יליאני "אסמרלדה" שהפכה לכלא צף ובה פעל מרכז עינויים. להלן עדותו,

ומי "אמנסטי" לזכויות אדם:לארגון הבינלא 1976-כפי שנמסרה ב

http://www.amnesty.org/en/library/asset/AMR22/006/2003/en/bef2207b-d6d5-11dd-ab95-

a13b602c0642/amr220062003en.pdf

רה ידי | תשע"ח 8הגי אפרים דו

138

תחת הכותרת "סיפור 1998באוקטובר 27-היוצא לאור בלונדון, ב גארדייןהמאמר פורסם בעיתון 10

http://www.guardian.co.uk/world/1998/oct/27/pinochet.chile :מצ'ילה"

יחד עם שר החקלאות ז'ק ל במפלגה הקומוניסטית. סילברמן, המהנדס דוד סילברמן היה פעי 11

ו היהודים בעלי המעמד הבכיר ביותר בממשלת והעו"ד לואיס וגה הי (Chonchol Chaitשונשול )

של צ'ילה, הוא מי שהוביל הת הנחושת הגדולומכרחברת איינדה. סילברמן, לכאורה "רק" מנכ"ל

לאומיות שמאוחר יותר -לאומיות האמריקאיות. חברות רב-את הלאמת המכרות מידי החברות הרב

י מפלגה שמאלית בקואליציה של היה מראש ,1926, יליד מנו את ההפיכה הצבאית. שונשולימ

ההפיכה הצבאית, פרוץ איינדה, ופעל למימוש הרפורמה האגררית. הוא נמלט מצ'ילה עם

2004. בשנת זרי. במשך שלושים שנה הוא לימד באוניברסיטת פ2004עד 1973-מ זוהתגורר בפרי

הוא שב לצ'ילה וכעת הוא פעיל בחוגי השמאל.

אלף פסו בעקבות תביעה אזרחית שהגיש 200-טרנופולסקי בפיצוי של יותר מזכה 2004באוגוסט 12

נגד מפקד חיל הים בעת הדיקטטורה, אמיליו מסרה. הוא תרם כספים אלה ל"סבתות מכיכר

ידיעה בעיתון אומאי", ארגון המחפש נכדים ונכדות שנחטפו יחד עם הוריהם או שנולדו בשבי. ר

-http://www.pagina12.com.ar/diario/elpais/1-40103-2004-08 אנוס איירס:וב ,12 ,פאחינה

אמר טרנופולסקי באירוע שנערך בבואנוס איירס לרגל פתיחת "ארכיון על קורות משפחתו

: "הורי היו בנים ונכדים של מהגרים. הם גדלו באווירה בה למושג 2001התיעוד והזיכרון" ביולי

ה, העבודה והחינוך. ליצור מדינה כדי לעצב את העתיד. שילוב היה לו חלק מרכזי בעיצוב התודע

, גדלנו על בסיס השקפה זו. הם חיו את הרעיון וכך חינכו אותנו. אנו גדלנו ואנחנו, הילדים הוריי

לאור השקפה זו. מה שהוריי לא הבינו, כפי שרבים אחרים לא ראו, הוא שבמדינתנו היו שתי

חד עם השקפת הפיתוח, המעשה הפורה ובניית העתיד תפישות. שתי חברות דרו בכפיפה אחת. י

נבנתה חברה אחרת על בסיס הפניה אחורה, אל החושך, מדינה בה יש מקום למתי מעט וסבל

לרוב אזרחיה.

אבי היה כימאי שלמד בעיר לה פלטה. מדי יום הוא נסע מבואנוס איירס ללה לפלטה כדי ללמוד

לבוגרי בתי הספר המקצועיים לא הייתה ,מקצועי ובבירה ת ספרבאוניברסיטה. הוא היה בוגר בי

דריסת רגל באקדמיה. באוניברסיטת לה פלטה היה אחרת. יחד עם מאות סטודנטים נוספים הוא

כך הוא זכה להשכלה גבוהה ולתואר כימאי. .וםך מדי ידרהעשה את

ל כימי הקיים גם מיד עם קבלת התעודה הוא פתח יחד עם עמיתים, בוגרים טריים כמוהו, מפע

כיום. מפעל שהצליח להתגבר על המשבר ועל חטיפת אבי. מפעל בבעלות מקומית, וחרף

אמי, שסיימה לימודי פילוסופיה וספרות, יחד [...] העובדה שהוא צמח, הוא טרם נמכר להון הזר

ל כך ובש .פדגוגיה, הן בצד התאורטי והן בצד הקליני-דמה את הפסיכויעם חברותיה וידידותיה ק

קיבלה את התמיכה וההכרה של עמיתים למקצוע, מהמטופלים שלה ומתלמידיה הרבים. עד

היום אני פוגש אנשים שהכירו אותה והמשבחים את פועלה.

ביתי היה בית בטלטלה, בטלטלת הוויכוח הרעיוני והמעשה. התווכחנו רבות, ואף רבנו לפרקים.

דים בינם לבין עצמם. אבל היה זה בית חי, ומצוות לא תמיד הסכמנו ההורים עם הילדים וגם היל

הבית היו לעבוד וללמוד. אבל מעבר לעבודה וללימודים, המוסיקה, התיאטרון והספורט היו

לחלק בלתי נפרד ממנו. במרוצת הזמן, וכפי שהתרחש בבתים דומים ברחבי ארגנטינה,

נו, אבל סבלנו רבות. עם נאבקנו, לחמ ,1976-1973 המעורבות הפוליטית גדלה. בין השנים

הונחתה בביתנו מכה קשה. חלק ממשפחתי התגוררה בצ'ילה 1973-הפיכה הצבאית בצ'ילה בה

עוד מתחילת המאה, וליווינו את ממשלת איינדה ואת ההפיכה של פינושה בחרדה גדולה. זו הייתה

באמת מכה קשה ואף נבואה למה יכול היה לקרות בארגנטינה.

משכנו לעבוד ולהיאבק, אבל בסוף היד השחורה של הטרור הממלכתי השיגה ה 1976-ל 1973בין

'קודם נהרוג את האדומים, לאחר :ז'אן אמר-אותנו. לא אשכח את היום בו הגנרל איבריקו סנט

מכן נהרוג את הוורודים, לאחר מכן את אלה המתלבטים ולבסוף נהרוג גם את אלה שלא נקטו

15-ה לנאום אמרה אמי 'הם יהרגו את כולנו'. וכך קרה שבעמדה'. באותו ערב, לאחר שהאזינ

י וכל האחים שלי נמחקו מהמפה. גורלם היה כגורל אלפי צעירים, י, בלילה שחור, הור1976ביולי

אנשי מקצוע, סטודנטים, פועלים, פעילי האיגודים המקצועיים ועמך".

http://mincyt.gov.ar/noti_archivo_de_documentacion.htmc

13 2008, 2006Faingold, .

נית בישראלגולים (1978-1973) מאמריקה הלטי

139

12-שפורסמו ב ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, דבר ועל המשמרכותרות העיתונים אור 14

.1973בספטמבר

אז שמה ה(. רק"ח הי1973בספטמבר 24ביטאון רק"ח ) ,בזו הדרךהמידע על ההפגנה פורסם 15

, המפלגה 1989-ב .1965-של המפלגה הקומוניסטית הישראלית בעקבות הפילוג בשורותיה ב

מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית. - שבה לשמה המקורי

.1973בספטמבר 24, זו הדרך 16

http://www1.umn.edu/humanrts/undocs/session37/7- וגורלו של ד"ר בלייר:עדויות על מעצרו 17

30.htm

http://www.larepublica.com.uy/politica/96362- רחצו של ד"ר בלייר:יעל חקירת מעצרו וה 18

documento-prueba-que-eduardo-bleier-aun-vivia-un-mes-despues-de-su-desaparicion

ופן זו בלחצם של חברי הוועדה המרכזת )"הממשלה"( של ההסתדרות פרסמה הודעה יוצאת ד 19

סיעת רק"ח בוועד הפועל )"הפרלמנט"( של ההסתדרות. אך היא סירבה לכל צעד נוסף. בניגוד

לאיגודים המקצועיים ברחבי העולם, ההסתדרות סירבה להושיט כל סיוע לנאבקים נגד

ה, ידי הוועדים לסולידריות עם צ'יל-הדיקטטורות באמריקה הלטינית. פניות שנעשו, בנפרד על

(. ייתכן34ארגנטינה ואורוגואי במשך השנים לתמיכת ההסתדרות כלל לא נענו )ר' גם הערה

אמריקאית היא המקור לכך. בכל מקרה, -ההסתדרות במדיניות הממלכתית הפרו ה שלשדבקות

ראשי ההסתדרות ידעו היטב על הנעשה באמריקה הלטינית, כי הארגון החזיק נציגויות ביבשת

הרחוקה ואף מספר שליחים שדיווחו על המצב הפוליטי, החברתי והכלכלי ועל רדיפות אנשי

כולל אנשים שקיימו קשרים עם ההסתדרות, ביקרו בישראל , ההאיגודים המקצועיים במדינות אל

אביב. אך -לאומי ההסתדרותי שפעל אז בצפון תל-ןבהזמנת ההסתדרות או למדו במכון הבי

ההסתדרות ניתקה כל מגע עם מנהיג איגוד או ועד עובדים, אם עם האיגוד המקצועי ,כמדיניות

IVידי השלטונות )תיקים -במעצר או נרדף עלברגע שנודע על כך שהוא הוצא מחוץ לחוק, נמצא

219a-4-3 ו-IV 219a-4-74יאביב(. אחד מראש-, שבארכיון לבון, ארכיון ההסתדרות שבצפון תל

המחלקה המדינית של ההסתדרות, שליחה של ההסתדרות באמריקה הלטינית, מרדכי חצור,

שטרים הצבאיים באמריקה , בעת הדיכוי הרצחני של המ1977-כתב בדו"ח המסכם את פעילותו ב

הלטינית: "מטרות הנציגות הן: לחזק את ההסברה הישראלית בקרב איגודים מקצועיים

וקואופרטיבים, לחזק את השפעת ההסתדרות בקהילות היהודיות ולקדם את שיתוף הפעולה

-במכון לבון(. על IV 219a-4-121הכלכלי והחברתי בין ישראל למדינות אמריקה הלטינית" )תיק

, נציג ההסתדרות בבואנוס איירס, 1981באוגוסט 23-פי דו"ח פנימי מסווג של משרד החוץ, מ

שהייתה אז הנציגות הגדולה של ההסתדרות באמריקה הלטינית, גורש מהמדינה מיד לאחר

. הוא נאלץ להקים את הנציגות מחדש בעיר מקסיקו )ארכיון 1976ההפיכה הצבאית במארס

המחבר(.

הוא 1976-1978של רובירה בישראל, הוא כיהן כשר הפנים. לאחר מכן, בין השנים טרם מינויו 20

, בית המשפט העליון של 2007ואי בעת השלטון הצבאי. בדצמבר ושימש כשר החוץ של אורוג

קצינים וסוכנים של שירותי ביטחון באמריקה הלטינית 146איטליה פרסם צווי מעצר נגד

בגין 80-וה 70-ואי( שפעלו בשנות הורגאואי, בוליביה ופוו, אורוג)מארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, פר

פשעים נגד האנושות ומעורבותם ברציחתם של אזרחים איטלקיים בדרום אמריקה. משפחותיהם

ליברזיונה "נעדרים" איטלקיים דרשו את הסגרתם והעמדתם לדין. לפי העיתון האיטלקי 25של

ו רובירה.אלחנדר היה ( בין המבוקשים26.12.07)

.28.08.76, זו הדרך 21

ארגנטינה באותן שנים עדיין לא התפרסם מחקר מקיף. לדיון בכמה היבטים של -על יחסי ישראל 22

אצל ,; סנקמן1991; זוהר, 1996רומי, -; בר2003; זדוף, 2005 יחסים אלה, ראו רוניגר ושניידר,

.Mualem, 2004 ;1999, שרפמן

אלוני כתבה דברים אלה בתגובה למאמר: "דרוש מוסר . 24.5.2006, הארץ"אכן, מוסר בביטחון", 23

(. וכך כתב מלמן: 2006במאי 17) הארץבביטחון", מאת העיתונאי יוסי מלמן, שפורסם אף הוא ב

"סוחרי נשק ישראלים משתוללים בכל רחבי העולם ומוציאים שם רע למדינה. אין כמעט עימות

רחים שאין בצד זה או אחר שלהם )ולעיתים בשני הצדדים( צבאי, סכסוך אתני או מלחמת אז

רה ידי | תשע"ח 8הגי אפרים דו

140

סוחרי נשק, יועצי ביטחון, מדריכים ומאבטחים מישראל. הם מוכרים נשק מתוצרת ישראל,

מעודפי צה"ל או מכל מקור אחר בעולם לכל דורש. זה יכול להיות שליט צמא דם, מפקד מיליציה

שלחת ביטחונית כדי לרכוש נשק או ידע או רמטכ"ל בצבא. כמעט בכל יום מגיעה לישראל מ

ביטחוני. לרוב הן מוזמנות על ידי סוחר נשק או חברה ליצוא ביטחוני, שדואגים להציג להם את

לארגן להם פגישה עם שר הביטחון או עם פקידים וקצינים בכירים -המערכות החדישות, ולקינוח

בפועל או בדימוס". -

.DAIA, 1999או ר 24

דין וחשבון, ממצאים, עדויות, משרדית בעניין גורל הנעלמים היהודים בארגנטינה, -הוועדה הבין 25

.70, עמ' המלצות

-ות בין ישראל לארגנטינה בוצעו בתיווכו של קונצרן כלל. לתאגיד הייתה חברתאכמה וכמה עסק 26

היתר מיוחד לשנה ואף קיבלה יםשמכרה ציוד צבאי במאות מיליוני דולר ניבת לייצוא ביטחו

שמה ושמות ראשיה ואף , אביב על מנת שמאזניה השנתיים לא יפורסמו-מהנהלת הבורסה בתל

לא ידווחו היקפי ההכנסות וההוצאות של אותה חברה. היה זה היתר חריג שניתן בלחצם של

גורמים רשמיים.

.28.3.1986, מעריב סופשבועמיכל קפרא, "דילמת השטן", 27

ארכיון המחבר. 28

מכתב מאת ב"ס, לשעבר פעיל בוועד הישראלי לסולידריות עם העם הארגנטיני. בואנוס איירס, 29

.2007ינואר

החשש היה מוצדק. "עוזר שגריר ארגנטינה בישראל אסף מידע על עולים שהפגינו" הייתה 30

(, מספר ימים 29.3.1979, ידיעות אחרונותהכותרת של ידיעה שפרסם העיתונאי מרסל זוהר )

ר הפגנה שנערכה מול השגרירות ביום השנה השלישי להפיכה הצבאית. בידיעה נמסר כי לאח

חואן קרלוס גרא, עוזר אישי של השגריר, קיים קשרים עם צעירה ישראלית שביקשה להפסיק

קשרים אלה כאשר נודע לה כי הוא אוסף מידע על עולים המפגינים מול השגרירות. לדברי

שר הם יבקרו שם ידאגו כבר לטפל בהם". דובר השגרירות, משה הצעירה הוא אף אמר לה "כא

ינאי, מסר לעיתון כי חואן קרלוס גרא לא היה עובד השגרירות או משרד החוץ הארגנטיני אלא

.2009 ריין ודוידי, אועוזרו האישי של השגריר לשעבר. להרחבה סוגיית החרם בעולם ובישראל, ר

עות הבוקר מגיעות לשערי השגרירות הישראלית מאות נשים הידיעה נפתחה במילים "כל יום בש 31

הקונסול הכללי משה פאר וצוותו מעניקים כמעט [....] צעירות המבקשות לשוחח עם הקונסול

כניסה למקלט לכל יהודי עצור בכל יום מכתבים בהם מתחייבת מדינת ישראל לתת אשרת

היא כלפי ממשלת ארגנטינה ולפי בארגנטינה, המוכן להעלות ארצה. ההתחייבות הישראלית

(.29.3.1978, הארץבקשתה" )

(.1978ביוני 1)הארץ ב( ו1978במאי 26) מעריבבהידיעות פורסמו 32

.2007מכתב מאת ב"ס, ינואר 33

הפונים לא קיבלו תשובה והבקשות והמכתבים אף לא נשמרו בתיקים המסודרים להפליא של 34

ההסתדרות או של לשכת המזכ"ל. כך עולה מבדיקה שערכנו לאומיים של -ןהמחלקה לקשרים בי

.(19במכון לבון, הארכיון של ההסתדרות )ר' גם הערה

.2007מכתב מאת ב"ס, ינואר 35

"פניה לכנסת ישראל". ארכיון המחבר. 36

קאסם, אריה דקר, חנה דן וחיים ס', -שאול, ויקטור כ'רה, סמיח אל-פבלו נרודה, מרדכי אבי 37

" )הוצאת הוועד הישראלי לסולידריות עם Por Chile! Venceremos! –צ'ילה לא נשתוק! "למען

(. ארכיון המחבר.1974צ'ילה, רחובות: יולי

left-www.israeli- " בארכיון השמאל הישראלי המקוון:GO HOME –ר' המנשר "מילטון פרידמן 38

archive.org/gsdl/collect/campus

.12.4.1976, זו הדרך 39

נית בישראלגולים (1978-1973) מאמריקה הלטי

141

(, ראשי תיבות בספרדית של "ארגון יוצאי אמריקה הלטינית בישראל", הוקם Oleiהארגון "אוליי" ) 40

. לכאורה זהו ארגון עולים, למעשה הוא מנגנון ממלכתי מכספיהן מוממוהיהודית ידי הסוכנות -על

הועסק בקליטה וכל הפן הפוליטי והארגוני בפעילותו משקף את עמדות ממשלות ישראל. הארגון

במשך שנים לטפל בבעיות הגולים או להצטרף למחאה נגד הדיקטטורות בעקשנות וסירב

ו "ארגון יוצאי אמריקה הלטינית", הוא באמריקה הלטינית וצידד בעמדות הימין. חרף העובדה שזה

)שאינם יהודים( מסרב בשנים האחרונות לקבל לשורותיו מהגרי עבודה מדרום ומרכז אמריקה

כולל חיפוש עבודה, כפי שנעשה עם העולים שהגיעו –השוהים בישראל או להושיט להם כל סיוע

לארץ באמצעות הסוכנות היהודית.

1980 "ארנסטו", 41

רותרשימת מקו

. 71-53, 133 ,גשר. האם הופקרו יהודי ארגנטינה(. 1996י' ) רומי,-בר

המקרה –מחויבותה של ישראל כלפי יהודים בתפוצות בעתות משבר ומצוקה (. 2003א' )זדוף,

. 59-45, 2-3, ביטחון לאומי .1976-1983של ארגנטינה,

: ציטרין.אביב-תל : בגידה בכחול לבן.שלח את עמי לעזאזל(. 1991מ' ) זוהר,

: דומינו.ירושלים. אסיר ללא שם, תא ללא מספר(. 1981) טימרמן, י'

שרפמן 'ד. בתוך: 1983-1976מילוט יהודים בארגנטינה בעת השלטון הצבאי, (. 1999ל' ) סנקמן,

: אביב-ל(. ת118-91)עמ' אור לגויים? מדיניות החוץ של ישראל וזכויות האדם)עורכת(,

המאוחד.הקיבוץ

. ירושלים: עובדים וזרים. הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה בישראל(. 208ר' ) יכמן,קמפ, א' ורי

.יבוץ המאוחדאביב: הק-ון ליר, תל

מילוט וגלות: הנמלטים מרדיפת שלטון הגנרלים בארגנטינה בשנות (. 2005מ' ) ניידר,, ל' ושרוניגר

.263-233(, 2)ו, סוציולוגיה ישראלית. השבעים

מגיבור יהודי לעוכר ישראל: פרשת טימרמן, הממסד הישראלי והעיתונות (. 2009, א' )דוידי, ר' וריין

,15, היסטוריה, תרבות, חברה–הציונות ומדינת ישראל ישראל, כתב עת לחקר. העברית

192-167 .

אליפות העולם הכדורגל, ספורט, פוליטיקה וגולים: מחאה בישראל בעת(. 2009א' ) דוידי,, ר' וריין

, הציונות, היישוב ומדינת ישראל מאסף לבעיות –עיונים בתקומת ישראל . 1978ארגנטינה

19 ,400-373.

Bahbah, B. (1986). Israel's military relationships with Ecuador and Argentina. Journal of

Palestine Studies, 15(2), 76-101.

Barromi, J. (1995). Israel frente a la dictadura militar argentina: El episodio de Córdoba y el

caso Timerman. En: L. Senkman & M. Sznajder (Eds.), El legado del autoritarismo.

Derechos humanos y antisemitismo en la Argentina contemporánea, Buenos Aires.

Centro de Investigaciones Sociales de la DAIA (1999). Informe sobre la situacion de los

detenidos-desaparecidos judios durantre el genocidio perpetrado en Argentina, Buenos

Aires.

CONADEP (1993). Nunca Más. Informe de la Comisión Nacional sobre la Desaparición de

Personas, Buenos Aires.

Faingold, E.D. (2006). Diaspora y exilio. Cronica de una familia argentina (pp. 78-79). Al

Margen: La Plata.

Faingold, E.D. (2008). Exile from Argentina: A Jewish Family and the Military Dictatorship

(1976-1983). New York.

רה ידי | תשע"ח 8הגי אפרים דו

142

Kaufman, E. (1989). Jewish victims of repression in Argentina under military rule (1976–1983).

Holocaust and Genocide Studies, 4(4), 479-499.

Lida, C.E., Crespo, H., & Yankelevich, P. (comp.). (2008). Argentina, 1976. Estudios en torno

al golpe de estado. Buenos Aires.

Lotersztain, G. (2008). Los judíos bajo el terror. Argentina 1976-1983. Buenos Aires.

Mochkofsky, G. (2003). Timerman, el periodista que quiso ser parte del poder (1923-1999).

Buenos Aires.

Mualem, Y. (2004). Between a Jewish and an Israeli foreign policy: Israel- Argentina relations

and the issue of Jewish disappeared persons and detainees under the military junta,

1976-1983. Jewish Political Studies Review, 16(1-2), 51-79.

Vega, L. (1981). Anatomia de un golpe de estado. Jerusalen.

Rein, R., & Davidi, E. (2010).Exile of the World: Israeli Perceptions of Jacobo Timerman. Jewish

Social Studies, 16(3), 1-31.

Rein, R., & Davidi, E. (2008). Deporte, política y exilio: Protestas en Israel durante la Copa

Mundial de Fútbol (Argentina, 1978). Estudios Sociales, 35, 169-198.

Roniger, L., & Deby Babis, D. (2008). Latin American Israelis: The collective identity of an

invisible community. In: E. Ben-Rafael, Y. Gorny, J. Liwerant & R. Rein (Eds.), Identities

in an era of globalization and multiculturalism: Latin America in the Jewish world. Leiden:

Brill.

Sznajder, M., & Roniger, L. (2005). De Argentina a Israel: Escape y exilio. En: P. Yankelevich

(Ed.), Represion y destierro. Itinerarios del exilio argentino (pp. 157-185). La Plata.

Timerman, J. (1981). Prisoner without a Name, Cell without a Number. New York.

יםיסרטים ישראל

1דקות, עברית וספרדית(, ערוץ 60במאי: שלמה סלוצקי )(. 2011) ללא נקודה סופית

והטלוויזיה הארגנטינית.

אביב.-דקות, עברית וספרדית(, אוניברסיטת תל 38במאי: יוחנן )חורחה( וולר, ) (.1980) ארנסטו

דקות, עברית וספרדית(, דני סיטון. 52במאית: נורית קידר )(. 2002) אססינו

רה תשע"ח 8הגי

ביוגרפיות

פרופ' רחל שרעבי

תחומי במדעי החברה, -החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, והחוג הרב תאשפרופ' שרעבי היא ר

ראשי, בעורך הפרגולה, -עם פרופ' דלה דבמכללה האקדמית אשקלון. משמשת עורכת משנה, יח

לשוני "הגירה". מחקריה דנים בנושאי הגירה, מסורת ומודרניות, מגדר, מפגש -העת הדו כתבשל

חגיגות -התחדשותה של מסורת בין תרבויות וסינקרטיזם. הספרים שפרסמה לאחרונה הם:

;2016רסלינג, הסהרנה בישראל.

Dynamics of Gender Borders-Women in Israel's Cooperative Settlements (with Prof. Fogiel-

Bijaoui, Silvia). Walter de Gruyter, Berlin/Boston & Hebrew University Magnes Press. 2017.

rsharaby@gmail.com

ד"ר דניאלה אריאלי

ה האקדמית במכלל חוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיהבחוג לסיעוד ובמרצה בכירה ד"ר אריאלי היא

מחקר עמק יזרעאל. מחקריה משלבים בין גישות מהאנתרופולוגיה החברתית לבין גישת

במרחבי חיים שונים, ובעיקר במרחב קבוצות ותרבויות בין יחידים, גומליןעוסקת ביחסי הפעולה.

האקדמי ובמרחב המפגש הטיפולי.

daniellaa@yvc.ac.il

.M.Aיעל סקורקוביץ

חוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיהבלפסיכולוגיה וחוג בחוג לסיעוד, מרצה בגב' סקורקוביץ היא

תואר שני במגמה לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת עלת ב עמק יזרעאל.ה האקדמית מכללב

אביב ולומדת לתואר שלישי בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטה חיפה. מחקריה -תל

תרבותיים.-עוסקים במגדר, הגירה ומפגשים בין

yaelsk@yvc.ac.il

ות וגרפי רה בי תשע"ח 8הגי

144

פרופ' מרים הירשפלד

( לסיעוד. כיהנה בתפקיד האחות הראשית מטעם ארגוןהפרופסור )אמריטהיא פרופ' הירשפלד

WHO תחום המשאב האנושי בבריאות של ה כיושבת ראש ובהמשך גם-WHO . במסגרת זאת

עמק ה האקדמית הקימה את החוג לסיעוד במכלל הטיפול הממושך של הארגון. ייסדה את מערך

יזרעאל וכיהנה בו כראשת החוג הראשונה.

Mj.hirschfeld@gmail.com

ד"ר ווביט וורקו מנגסטו

אילן, ואת תואר הדוקטור -מנגסטו קיבלה את תואר המוסמך מאוניברסיטת בר-וורקוד"ר

א מרצה במכללת דוד ילין בחוג לחינוך בלתי פורמלי. ימהאוניברסיטה העברית בירושלים. ה

מפקחת על כגם משמשת ער בסיכון, זהות והגירה. תחומי ההוראה והמחקר העיקריים שלה הם נו

כעת במחקר השוואתי על נשירה גלויה וסמויה משתתפת ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך.

בקרב ילדים מהגרים וחברים בקבוצות מיעוט.

wovite@walla.com

פרופ' גבי הורנצ'יק

לחינוך פרופסור בחוג לחינוך ע"ש שלמה )סימור( פוקס, ובמרכז מלטוןמכהן כ פרופ' הורנצ'יק

יהודי באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי ההוראה והמחקר העיקריים שלו הם היבטים

פסיכולוגיים של זהות אתנית, תרבותית, ויהודית; זהות והסתגלות של מיעוטים ומהגרים; מהגרים

לאומי-ן)מחקר בי ICSEY בבתי ספר; מעברי זהות. פרופ' הורנצ'יק עמד בראש הצוות הישראלי של

תרבותי(, והוא משתתף כעת במחקר השוואתי על נשירה גלויה וסמויה -השוואתי של נוער אתנו

בקרב ילדים מהגרים וחברים בקבוצות מיעוט.

gabriel.horenczyk@mail.huji.ac.il

ות וגרפי רה בי תשע"ח 8הגי

145

.M.A ךיאורלי אלש

אילן. בעלת -אורלי אלשיך היא קלינאית תקשורת, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בר

, ותואר שני סלאוינסק, אוקראינהתואר ראשון בהפרעות בתקשורת ובחינוך מיוחד מאוניברסיטת

אילן. -בחינוך מיוחד מאוניברסיטת בר

למידה עבור תלמידים עם אוטיזם מדריכה מחוזית בתחום התקשורת וטכנולוגיות משמשת כ

ולקויות מורכבות.

הם טכנולוגיות למידה ותקשורת בקרב תלמידים על הספקטרום האוטיסטי התחומי המחקר של

מקצועי. -ומוגבלות שכלית ועבודת צוות רב

מאמינה בחשיבות החיבור בין האקדמיה לשדה, ומתוך אמונה שיש צורך בהעמקת אורלי אלשיך

צוותים חינוכיים בתחום החינוך המיוחד.לקשר זה, מעבירה הרצאות בהשתלמויות

liorsow@gmail.com

ד"ר שלומית לנדמן

-בלשנית החוקרת את האונומסטיקה הישראלית והיהודית מנקודת מבט סוציולנדמן היא ד"ר

לינגוויסטית. מלמדת נושאים שונים הקשורים לחקר השפה העברית ולכתיבה אקדמית במכללה

האקדמית אחווה ובמכללת לוינסקי לחינוך.

ail.comshlomitlandman@gm

ד"ר ריבה זיו

תחומי במכללה האקדמית אשקלון ובחוג לסיעוד באוניברסיטת -ד"ר ריבה זיו היא מרצה בחוג הרב

קריירה "אילן, בנושא -אוניברסיטת ברהחוג לסוציולוגיה באת תואר הדוקטור קיבלה מ אביב.-תל

מהגרי עבודה, מגדר, חלוקת תפקידים שלה הם תחומי המחקר וההוראה ."שנייה של נשות צבא

מגדריים.-במשפחה, זוגות חד

rivaz@ariel.ac.il

ד"ר אפרים דוידי

מלמד , בנגמרצה וחוקר במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בד"ר דוידי הוא

אביב ומשמש כעמית מחקר במכון סברדלין -היסטוריה של אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל

אביב. פרסם חמישה ספרים, ביניהם -תל יברסיטתלהיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית באונ

(" )הוצאת רסלינג, 1976-1966עשור בתולדות תנועת הפועלים בארגנטינה ) –ון "עבודה, הון ושלט

וכן עשרות מאמרים בכתבי עת בעברית, אנגלית, ספרית, צרפתית, פורטוגזית וערבית., (2008

davidief@netvision.net.il

המכון להגירה ושילוב חברתי

מאמרים ופרסומים

נייר עמדה

תועלות כלכליות בהשמת מבקשי מקלט : ( וד"ר דבורה בלום אנדה ברק ) דוקטורנטית

.בענפים רלוונטיים

נייר עמדה

השמת מבקשי מקלט בענפי

: רלוונטיים תעסוקה

היבטים כלכליים

2016י ליו

וד"ר דבורה בלום ביאנקו-אנדה ברק -המכון להגירה ושילוב חברתי

אור קרמר ועמית לוונטל -ERIמכון כלכליים: םיבישתח

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

2עמוד

אינדקס 3 תקציר .1

4 מבוא .2

8 ספרות סקירת .3

8 הקולטת המדינה תכלכל על השפעות .3.1

10 אחרים של מניסיון למידה - אחרות מדינות של אוכלוסייה לפיזור תכניות .3.2

12 כלכלי מודל .4

14 והמלונאות החקלאות, הבינוי בענפי בתוצר גידול .4.1

15 לאומי וביטוח ממיסים בהכנסות עלייה .4.2

16 חולים בבתי גירעונות צמצום .4.3

18 סיכום .5

18 הבעיה תיאור .5.1

18 השפעה מעגלי .5.2

19 למדיניות הצעה .5.3

19 הפעולות תיאור .5.4

19 (כלכליות לא) רצויות תוצאות .5.5

20 כלכליות תועלות .5.6

21 המלצות .6

22 מקורות .7

24 2012, יישוב לפי המקלט מבקשי ביזור': א נספח

IMF 25-ה צוות והמלצות מסקנות': ב נספח

28 בייצור הגידול חישוב אופן': ג נספח

30 החולים בבתי הגירעונות צמצום חישוב אופן': ד נספח

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

3עמוד

תקציר .1

במסגרתה יועסקו מבקשי מקלט רב שנתית יח את היסודות לתוכנית להנ ותנייר עמדה זה אנו מבקשב

ומוגדרים מראש בהם םייחודייענפי תעסוקה מספר ב 1 ,זמניתמאריתראה וסודן השוהים בישראל תחת הגנה

במסגרת התכנית יוענקו .והמלונאות בנייןהחקלאות, ה לענפי ותאנו מתייחס בהצעה זוחסרות ידיים עובדות.

האפשרות להישלח מפני וכמו כן "חסינות" וביטוח בריאות המקנות זכויות סוציאליותרות עבודה אשלמועסקים

2,500 להפעיל פיילוט שיכלול ותאנו מציע, בשלב הראשון. כל תקופת ההעסקהמשך זאת לכל , למתקן חולות

מבקשי 25,000 ם שלהעסקתל עדלהצלחתו פי הצורך ובהתאם-על ,בלבד, אשר יורחב בהדרגה מבקשי מקלט

. השניבשלב מקלט

צפויה מהפעלת התוכנית המוצעת:ה רהיהיש הכלכלית בתרומהזה יתמקד מסמך

.ענפים בהם יועסקו מבקשי המקלטכלל ההגדלת התוצר השנתי של •

.השניבשלב בשנה ש"חמיליארד .33בשלב הפיילוט, 2 בשנה ש"חמיליון 314

. המס הכנס מיגידול בהכנסות המדינה מתשלו •

.בשלב השניבשנה ש"ח מיליון 119.6בשלב הפיילוט, בשנה ש"חמיליון 11.6

. ביטוח הלאומימוסד לגידול בהכנסות ה •

.בשלב השני בשנה ש"ח מיליון 6.3בשלב הפיילוט, בשנה מיליון ש"ח 0.6

. הקטנת החובות האבודים של בתי החולים •

בשלב השני. בשנהש"ח מיליון 10.3בשלב הפיילוט, בשנה ש"חמיליון 1- כ

בנייר זה, התוכנית המוצעת מאפשרת לפזר בהרחבה יפורטו ואשר שצוינו ליתרונות הכלכליים הישיריםמעבר

יפו-אביב רכזת בעיקר בשכונותיה הדרומיות של העיר תלתאת אוכלוסיית מבקשי המקלט שכיום מ גיאוגרפית

השפעה משמעותית על רווחתם של התושבים הוותיקים לצעד שכזה. ובשכונות מוחלשות בערים גדולות נוספות

ופוטנציאל לגידול בשכונות כמו גם השפעה כלכלית עקיפה הנגזרת מהקטנת העומס על התשתיות העירוניות

לסחורות, שירותים ודיור. בפעילות הכלכלית של הישובים הפריפריאליים כתוצאה מעלייה בביקוש

( לפי חוק הכניסה לישראל 5)א2אשרה 1 .2014אלא אם צוין אחרת, כל הסכומים הנקובים במסמך זה הם במחירי 2

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

4עמוד

מבוא .2

לאחר ות שנים עם מחסור בידיים עובדות, בעיקר בענף הבניין והחקלאות.י מתמודד מזה עשרהישראלהמשק

מיהודה ושומרון ומרצועת עובדים פלסטינים ידי-המשרות החסרות בענפים אלה אוישו עלמלחמת ששת הימים

תנועתם של פלסטינים למדינת ישראל הטרור הוגבלבעקבות האינתיפאדה הראשונה והחשש מפיגועי אולם ,עזה

לעובדים הפלסטינים את מקבלי ההחלטות למצוא פתרונות חלופייםאילץ זה מצב .ר מחסור חמור בעובדיםונוצ

, וכך ממשלת ישראל התירה את הבאתם של יהביטחונשהפסיקו לפקוד את מקומות העבודה על רקע המצב

(. Raijman & Kemp, 2010) מהגרי עבודה לענפי החקלאות והבניין

של אלפי עובדיםקיים מחסור עדיין 3 ,בחקלאות ובבניין המועסקים, למרות הבאתם של מהגרי עבודה גם כיום

להעסקת 2014לכך ניתן למצוא באישור החריג של הממשלה מיוני תימוכיןהמלונאות. בענפים אלה כמו גם בענף

בתביעת החקלאים או 4, אזהרת המלונאים מפני קריסת הענף עובדים מירדן במלונות באילת בעקבות 1,500

בהיתר או 5 ,מחסור של אלפי עובדים בחקלאותכתוצאה מ מושנגרלפיצויים בגין "הפסדים כלכליים רבים"

. בהקשר לטראליים-פועלי בניין מסין שלא במסגרת ההסכמים הבי 20,000להבאת 2015מספטמבר הממשלתי

תביא לצמצום משך הבניה הממוצע של בניינים גבוהים, " שתוספת זו לענף הבנייןכחלון משה שר האוצר טען לכך

-כבחקלאות ובבניין כיום מועסקים שאם כן, למרות 6."שקל לדירה 50,000-ותוריד את עלות הבנייה לקבלן בכ

לקלוט הראשונים שהיה בין ,לענף המלונאות הבדומ איוש, ענפים אלה עדיין סובלים מתת אלף מהגרי עבודה 30

7 .לישראל הגיעוש את מבקשי המקלטלעבודה

מצרים עםהמשותף הגבול אתובאופן לא חוקי רגליתלחצות מקלט מבקשי אלפי עשרותהחלו ואילך 2005 משנת

אשרת שהייה ולקטיבית " קו הגנה" ניתנה לישראל נכנסיםל 8.מקלט מתוקף החוק הבינלאומי בישראל וביקשו

צו כנגדו הוצאורישיון ישיבה למי שנמצא בישראל ללאהניתנת הכניסה לישראללחוק (5) א2 זמנית לפי סעיף

לזכויות בריאות, זכויות סוציאליות זכאי ווהמחזיק בה אינמדי מספר חודשים את האשרה יש לחדש 9 .הרחקה

המוצא, אך לא מעבר ץלאר והחזרה גירוש להגנה בפניזוכים מבקשי המקלטאם כן, 10 .לעבודזכות לואף לא

אלף 17עת הגיעו לישראל מעל ,2011מספר הנכנסים הגיע לשיא בשנת ,1תרשים לראות בכפי שניתן 11. לכך

, כאשר עם השלמת הגדר לאורך הגבול עם מצרים 2012, אך ירד בצורה חדה החל ממחצית בשנה מבקשי מקלט

אלף מבקשי 43-בישראל כ שוהים 2015סוף כון לנ של מבקשי מקלט. לישראל רק עשרות בודדותמאז נכנסים

ות )רשבענף הבניין 10% -מועסקים בחקלאות וכ 30% –אלף מהגרי עבודה כחוק. כ 77.2שוהים בישראל 2015נכון לסוף שנת 3 (2015האוכלוסין וההגירה,

4 http://www.themarker.com/consumer/tourism/1.2353199 וגםhttp://passportnews.co.il/article_9423/ 5 ow=5487&mytemplate=tp2http://israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?sh 6 4702336,00.html-http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L , בעקבות הפנייה של גורמי צבא. ראו 2007 -ראשוני מבקשי המקלט החלו לעבוד בענף המלונאות ב 7

s.co.il/news/article.aspx?did=1000757599http://www.globe .1967ועל הפרוטוקול שהתווסף בשנת 1951ישראל חתומה על האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 8 אריתראים שקיבלו אשרת עבודה. 2,500 -דרפורים להם ניתנה אשרת תושב זמנית וכ 500 -יוצאים מכלל זה כ 9

ובתשובת המדינה 11/12/2011 -מ 3936אכיפה" המעוגנת בהחלטת הממשלה מס' -קיימת מדיניות "אי. בתחום ההעסקה מת10. לעניין זה ראו 6312/10המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בתיק מס' -לבית

008.pdfhttps://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03 לאמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של הפליטים אוסר על המדינה הקולטת לגרש או להחזיר פליט/מבקש מקלט 33סעיף 11

.לגבולות של מדינות בהן החיים שלו או חירותו יהיו נתונים בסכנה

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

5עמוד

הרוב המכריע של מבקשי המקלט (.2016 ,)רשות האוכלוסין וההגירהמאריתריאה או סודן 92%מקלט, מתוכם

הנתונים מראים 12 .המסוגלים פיזית לשרוד את הדרך הקשה והמסוכנת גברים בגירים בגילאי עבודה הוא

והיתר נשים בגירות היו גברים בגירים 85%-, כ2010-2011ראל בשנים אנשים שנכנסו ליש 27,626מתוך ש

(.2011 ,)נתןוקטינים

2006-2015מצרים, עם גבול דרך ה: מספר נכנסים 1תרשים

(2015) מקור: רשות האוכלוסין וההגירה,

שנתלהנכונים מנתונים .בישראל המקלט של מבקשי גאוגרפיהיזור הפלגבי עדכנית בנמצא סטטיסטיקה אין

יפו, כאשר רובם המכריע מרוכז בשכונות-עולה כי למעלה ממחצית מבקשי המקלט התגוררו בתל אביב 2012

)ראו נתונים ירושליםבישובים עירוניים בהם אילת, ערד ו מבקשי המקלט מתגוררים יתרגם .הדרומיות של העיר

מבקשי המקלט בישראל מתרכזים אכן שהעיד ברשות האוכלוסין וההגירה ראש אגף זרים. (א' נספחמפורטים ב

(, הערכה הנתמכת על ידי הספרות הענפה 2012)נתן, פרנסהה ותמקורעל שום זמינות עירוניים הבישובים

מבקשי מקלט שיצאו ממשמורת להפנות תנעשו ניסיונו 2007 –ו 2006אמנם במהלך השנים .הקיימת בתחום

תגמול על רקע הבעיקר כשלו אלו ת, אולם ניסיונוהשונותהחקלאות בעבודות ולהעסיקםריים כפלישובים

על סמך באחוזים הגאוגרפיהפיזור את תארמ 2תרשים 13. האלטרנטיבותממשמעותית שהיה נמוך העושק

חלוקה זו נכונה גם כיום, (Nathan, 2015) 2015לשנת המומחים על הגירהדו"ח על בסיס. 2012שנת נתונים מ

, בפרט יפו-בשכונותיה הדרומיות של תל אביבבאזור המרכז בכלל ו יםמבקשי המקלט עדיין מתגורר רוב כאשר

תוך ההנחה שאחרי שיקבלו מעמד אחת הסיבות למיעוט נשים נובעת מכך שהגברים הם שיצאו ראשונים למסע מ (2015 (וורגפטלפי 12 חוקי במדינה אליה יגיעו יוכלו לצרף אליהם את נשותיהם, בדומה למבקשי המקלט שהגיעו לארה"ב ולקנדה.

מבוסס על תצהיר של גב' סיגל רוזן מהמוקד לפליטים ולמהגרים שהייתה אחראית על איתור חלופות מעצר למבקשי מקלט 13

.תובתוכהים ברחבי הארץ. התצהיר מצוי בידי מאריתראה וסודן בישובים חקלאי

2,711

5,001

8,729

5,201

14,637

17,285

10,436

118 44 2270

2,000

4,000

6,000

8,000

10,000

12,000

14,000

16,000

18,000

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

6עמוד

לישראל מהגרי העבודהעת הגיעו ראשוני מתחילת שנות התשעים עוד כמובלעת אתניתשהחל להתהוות אזור

.(1999)שנל,

2012 , בישראל מקלט מבקשי של גאוגרפי יזורפ: 2תרשים

(. הכנסת, מרכז המידע והמחקר, ירושליםפיזורם הגיאוגרפי של מסתננים ומבקשי מקלט בישראל(. 2012נתן, ג. )מקור : )

יוצר עומס על התשתיות גדול של דיירים שאינו ערוך להיקףמצומצם ריכוז מבקשי המקלט בשטח גאוגרפי

עלויות היפו את -העריך מנהל אגף השכונות והרבעים בעיריית תל אביב 2013-. בוהשירותים הציבוריים של העיר

מיליון שקלים בשנה הכוללים בין היתר פינוי אשפה, היטלי 100-מ ביותרעל התשתיות מהנטל העודף הנגרמות

הוועדה לבחינת בעיית העובדים )כבישים, מדרכות, ביוב ותשתיות פיזיות אחרות הטמנה, ומניעת הידרדרות של

הצפיפות הרבה והתחרות על משאבים ציבוריים המוגבלים גם כך, יוצרים חיכוכים תמידיים בין .(2013 הזרים

ם רבים מהתושבי 14תושביהן הוותיקים של השכונות למבקשי המקלט שהופכים מעת לעת לאירועים אלימים.

הוותיקים מדווחים על פגיעה ברווחתם ובתחושת הביטחון האישי בעקבות ריכוז מבקשי המקלט בשכונתם.

הגנה קבוצתית". מעמד זה מאפשר את המשך השהייה "מ "נהניםמאריתראה וסודן "מבקשי המקלט כאמור,

כיפה" כלפי המעסיקים א -, למרות מדיניות "איהזכות לעבוד כלשהן ובכלל זהמקנה זכויות אך אינו בישראל

להעסקה פוגענית מהווה כר פורה המצב העמום של סטטוס התעסוקה של מבקשי המקלט המתקיימת בתחום.

רבים ממבקשי המקלט . של מבקשי המקלטופגיעותם הרעוע מעמדםהמפרה את חוקי העבודה תוך ניצול

כר נמוך משכר מינימום, ללא הפרשות באופן לא פורמלי: ללא חוזה חתום, בשעות רבות מהמותר, בש מועסקים

;א2010 ,על פי חוק )נתן ובתשלומים להם הם זכאים יהםזכויותב סוציאליות וללא ביטוח בריאות תוך פגיעה

(.2013ביאנקו, -; ברק2011 ,נתן

מדין וחשבון של אולם בישראל מיצוי זכויות העבודה של מבקשי המקלטאין בנמצא נתונים סטטיסטיים לגבי

הועסקו 73%עולה כי ,אודות העסקה של עובדים פלסטינים ללא היתר עבודה בענף הבניין (2015(ק ישראל בנ

(. (Sabar & Rotbard 2015: למשל לקריאה מורחבת על התחרות על משאבים ציבוריים ראו 14 נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלטלקריאה מורחבת על רמת האלימות ראו דו"ח

https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02625.pdf

, יפו-תל אביב12%, אילת59%

7%, גוש דן

3%, ירושלים 19%, כל היתר

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

7עמוד

מבקשי ההעסקה של תנאי. אנו מניחים שסוציאליותת ודיווחו על הפרשמהמועסקים 1%רק וללא חוזה עבודה

משפיע המצב ,מוסדרלא ן ורבים מהם מועסקים באופמאלו של העובדים הפלסטינים מהותית המקלט לא שונים

ביטוח לאומי. בנוסף, היעדר ביטוחי בריאות מטיל את עלות מוסד לישירות על תקבולי המדינה ועל תקבולי ה

.(2013)משה, שקלים הטיפול הרפואי על בתי החולים המדווחים על גירעונות שנתיים של עשרות מיליוני

קואליציה של ארגונים בינלאומיים הפועלים לקידום זכויות העבודה של פליטים על ידיפורסם 2014בשנת

בתחום העבודה הגנה משפטיתל הזכותוהזכות להתפרנס התעסוקה, דו"ח העוסק בזכויות ומבקשי מקלט

(Asylum Access and the Refugee Work Rights Coalition, 2014). בפן תעוסק שהצעה זו שלנו אינהל אף ע

אמנה בדבר היא זכות יסוד העומדת לכל אדם ומעוגנת ב לעבודכי הזכות ציין חשוב לשל התעסוקה המשפטי

גם הוועדה לענייני הגירה שמונתה ICESCR .15ובאמנות בינלאומיות אחרות כגון 1951מ מעמדם של פליטים

דינות החברות לאפשר אינטגרציה מלאה של פליטים בשוק העבודה של על ידי מועצת אירופה יצאה בקריאה למ

Committee on Migration, Refugees and Displacedהמדינה המארחת ובכך לממש את הזכות לעבוד )

Persons, 2012 .) להתקיים בכבוד ולדאוג ולפליט מקלטהלאפשר למבקש המדינהשחובת מתוך אלה עולה

את האחריות למדור ומחיה.על עצמה נוטלת אינה המדינהו במידה לצרכיו ורווחתו

תחילת מאז 16לחוק למניעת הסתננות. 4בעקבות תיקון מס' 2013 –ב "חולות" שבנגבמתקן פתחה את המדינה

שירות . בגירים בגיל העבודה איש, כולם גברים 3,360שוהים בו רב הזמן נמצא מתקן זה בתפוסה מלאה ו 2016

אלף שקלים 25-ב מתקן חולותאת העלות השנתית של אחזקת כל מבקש מקלט ב 2014ביוני ך בתי הסוהר הערי

מתקן "חולות" מניח כיאין מסמך זה 17מיליון ש"ח בשנה. 100והעלות הכוללת של הפעלת המתקן היא מעל

כה באחזקתם שהעלות הכרו בותשלא יהיו מבקשי מקלט שישהו בו. יחד עם זאת, אנו חוש מדמהואין הוא רייסג

פרספקטיבה מתאימה לבחינת ההצעה מהווה חודשים 12מבקשי מקלט במדבר למשך 3,000 -מ הלעמל של

שלנו.

המשק הישראלי חסר ידיים עובדות בעיקר בענפי החקלאות, הבניין והמלונאות, ענפים בהם מחד, לסיכום,

ממשלה מתירה הבאת מהגרי עבודה בניין ההועבור ענפי החקלאות עובדים ישראלים אינם רוצים לעבוד. אמנם

אלף מבקשי מקלט, הרוב 43מאידך, שוהים בישראל מעל אולם מספר העובדים המגיעים אינו עונה על הביקוש.

או עבודות בלתי המוחלט בגיל העבודה, אשר להערכתנו מועסקים בעיקר באופן לא פורמלי בעבודות מזדמנות

מהפער בין הצעתנו להעסקת מבקשי מקלט בענפי החקלאות, הבניין והמלונאות נובעת מקצועיות אחרות.

נותנת מענה לייצוג העודף של מבקשי גם ו , בישראלהעבודה כוח של לבין אי מימוש ההיצע בעובדים המחסור

18 בפרט. בשכונות הדרומיות של תל אביבובישובים העירוניים בכלל המקלט

15 ICESR (International Covenant on Economic, Social and Cultural Rights The )- האמנה הבינלאומית בדבר זכויותת מחייבו 1966בדצמבר 16-האספה הכללית של האו"ם ב ידי -על ת שאושרהצדדי-א אמנה רביכלכליות, חברתיות ותרבותיות ה

, זכויותלרבות זכויות העבודהוליחידים ללא שלטון עצמי ותרבותיות לשטחיםלמען הענקת זכויות כלכליות, חברתיות לפעול .1991 -ואשררה אותה ב 1966 –ישראל חתמה על האמנה ב בריאות, חינוך, ואת הזכות לרמת חיים נאותה.

pdf-https://www.nevo.co.il/law_word/Law15/memshala.817את החוק ראו לקרי 16של . כל זאת בנוסף לכחצי מיליארד ש"ח עלות ההקמה n/.premiumhttp://www.haaretz.co.il/news/educatio-1.2361467ראו 17

(11.03.2014גבריסלאסי ואח' נ' כנסת ישראל, 8425/13בתגובת המדינה בבג"ץ 174ראו סעיף )המתקן מתן ב ואבי-שיקום שכונות דרום תלשל חה"כ מירב מיכאלי ואחרים שמטרתה 2015בהקשר זה נציין את הצעת החוק משנת 18

(1545)פ/ מבקשי המקלט.תמריצים לפיזור גאוגרפי של

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

8עמוד

סקירת ספרות .3

( מחקרים 2) ויסקור מדינת היעד כלכלתבהשפעות ובהשלכות ההגירה על ספרות הדנה( 1)ה יציג תת פרק ז

.לפיזור אוכלוסיית פליטים ומבקשי מקלט שיושמו במדינות שונות בעולם תוכניותב המתמקדים

השפעות על כלכלת המדינה הקולטת .3.1

והשאלה האם מהגרים נטנסיביות באינחקרות ההגירה על המדינה המארחת המאקרו כלכליות של השפעות ה

נסובה בנושא הקיימת הענפה הספרות עולה לעיתים קרובות. עבור מדינת היעדאו תועלת כלכלי נטל מהווים

;סוגיות עיקריות שלושסביב

שוק העבודה המקומי. קרי, על של ההגירה השפעה בוחנת את ה ,המחקר מתמקד בה ,הסוגיה הראשונה

םעובדיהתעסוקה של ההזדמנויות על ו על שכר העבודהלשוק העבודה ות מהגריםמהצטרפ ההשלכות הנובעות

למרות האמונה הרווחת אך הגירה.בנושא הסוגיה זו היא אחת הדאגות המרכזיות בכל דיון ציבורי המקומיים.

תקשורתי לעיתים -שהשיח הפוליטיפי -על-אףמהגרים "לוקחים" את מקומות העבודה של ילידי המקום, וש

ברוב אין לתפיסה זו תימוכין ,קרובות מתמקד בנזקים שכביכול גורמת ההגירה לשוק התעסוקה המקומי

.(e.g. Dustmann et. al., 2005) המחקרים האמפיריים

grease on the wheels of the labor market' ', כלכלן ההגירה המוביל בארה"ב מדמה את ההגירה כ בורחס

(Borjas, 2013), ואילוFriedberg & Hunt (1995), ירידה שלא קיימת מוכיחות ,בהרחבה במחקרן המצוטט

.למעגל התעסוקה של עובדים מהגריםמהצטרפותם כתוצאה תעסוקה של העובדים המקומייםשיעור ב

של העובדים דה בשכר באמצעות ניתוחים אמפיריים של המשק האמריקאי ושל משקים אחרים הן טוענות שירי

על יתחרו בענפי תעסוקה בהם המהגרים והמקומיים ותתרחש רקמזערית תהיה אך היא ,אפשריתהמקומיים

( בקרב 2014) OECDמחקר של ה . של מהגרים לענפים הללו אותן משרות ורק במידה ותהיה כניסה מסיבית

ות העבודה עם התושבים המקומיים אלא מקומאותם על מתמודדים אינם מעלה שמהגרים החברות המדינות

יציבותו תורמים לובכך ,ידי האוכלוסייה המקומית-אינן נחשקות עלאשר ושאין להן ביקוש תופסים משרות

של "המועצה לענייני פליטים של אוסטרליה" מצא כי לפליטים הנקלטים סקר .שוק העבודהוגמישותו של

כמו גם , בענף החקלאותמענה למחסור בידיים עובדות נותנים בשוק העבודה: הםבמדינה ישנו תפקיד חיובי

Refugee Council ofשחווים אזורי הפריפריה באוסטרליה ) המקומית באוכלוסייהלירידה מהווים תשובה

Australia, 2010.)

ועל התוצר המקומי של המשק של ההגירה על הצמיחה דנה בהשפעתה המחקרים םיזכרמתבה ההסוגיה השניי

שהנוכחות של מהגרים )חוקיים ולא חוקיים( בשוק העבודה האמריקאי טען בורחס . הגולמי )תל"ג( אומיהל

שעקב מחקר .( ,Borjas 2013) לשנה דולרטריליון 1.6 כלומרשנה, כל 11% –ב הלאומי התוצראת "מצמיחה"

מצא השפעה 1996-2006בין השנים OECDמדינות ה 22 של ההשפעה של ההגירה על הצמיחה הכלכלית אחר

הון ה במאגר הומהעליי בפריוןשל ההגירה על הצמיחה במדינות אלה הנובעת מהגידול קטנה( אף כי )חיובית

שרובם בגילומשום התמהיל הדמוגרפי של המהגרים עקב בנוסף, (. Boubtane et al., 2013)במדינה האנושי

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

9עמוד

בין האוכלוסייה הפרודוקטיבית והעובדת היחס אתו במדינה המארחת מדד התלות משפרים את הםהעבודה,

Gagnon, 2014) .19 (לאוכלוסייה שהיא מחוץ למעגל העבודה

ההשפעה הפיסקלית של ההגירה, או במילים אחרות האם מהגרים היא בה עוסקת הספרות תהשלישיהסוגיה

גם אוסטרליה, קנדה כמו ,האירופיות OECDמעמיסים על הקופה הציבורית. מחקר שנערך בקרב מדינות ה

מעלה שהתרומה נטו של מהגרים עובדים לקופה הציבורית היא חיובית ושסך המיסים הנגבים גבוה ,וארה"ב

זאת ועוד, ככל שגיל המהגרים העובדים נמוך יותר, . (OECD, 2013) מעלות ההטבות שהמדינה מקנה להם

העסקה פורמלית מהווה אמצעי יחיד ,באופן זה(. שםיותר ) הגבוה התרומה המצטברת לקופת המדינה

ומשמעותי ביותר לגביית מיסים מאוכלוסיית המהגרים וכלי יעיל להעברת כספים ל"קופה הציבורית". לכן, ככל

שהמועסקים המהגרים ישתלבו בשוק העבודה הראשוני במדינה המארחת וככל ששכרם יהיה גבוה יותר ותואם

ולהשכלה, הכנסות המדינה ממסים יגדלו והתרומה הפיסקלית תהיה גבוהה יותר. לכישורים

Refugee Services Collaborative of Greater Clevelandעניינה גם את של ההגירה הכלכלית השפעה המידת

(RSC ארגון גג של עמותות ,)עקבות ב. ארצות הבריתבאוהיו, בקרב פליטים באזור העיר קליבלנד ותהפועל

של אוכלוסייה זו לכלכלה התרומה אתלבדוק הארגון ביקש 2000-2012פליטים בין השנים 4,500 –הגעתם של כ

מיליון 48 -כ יצרה הכנסות של במחוז של הפליטים שנקלטו הפעילות הכלכלית 2012בשנת ש. נמצא המקומית

הייתהמגביית מיסים הנגזרת פיסקאלית עוד נמצא שההשפעה ה 20.חדשים מקומות עבודה 650והוסיפה דולר

המקומי מדגישה את התרומה המשמעותית שיש לפליטים על כוח העבודההספרות מיליון דולר בשנה. 2.7 –

גם תפיסה זו עומדת בטווח הקצר קליטתם נושאת עלויות כספיות.גם אם ועל הפיתוח הכלכלי בטווח הארוך,

ההגירה יגלכתוצאה מאת ההשלכות הכלכליות הצפויות המנתחקרן המטבע הבינלאומי בבסיס הדוח של

שתירשם צפוי, בטווח הזמן הקצר הדו"ח תוכותבלהערכת .(Aiyar, et al., 2016) אירופההאחרונים המגיעים ל

מקלט לצד עלייה מתונה בתוצר המבטאת את ההרחבה התקציבית )פיסקאלית( הקשורה בתמיכה במבקשי ה

ח העבודה עם כניסתם לשוק העבודה. ההשפעה לטווח הבינוני והארוך תלויה באופן ומידת והעלייה בהיצע כ

הסיכוי שהם ו; ככול ששילובם בשוק העבודה מהיר יותר כך תרומתם הכלכלית גדולה השתלבות בשוק העבודהה

מרות החששות מצד לכי העבר מלמדניסיון 21., גבוה יותריתרמו לתקציב הציבורי הודות לתשלומי מיסים

.עובדים מקומיים בנוגע לפגיעה בשכרם ותעסוקתם, השפעות שכאלו הן מוגבלות וזמניות, אם אכן קורות

טוענת להשלכות חיוביות לסיכום, הספרות הדנה בהשפעות הכלכליות של הגירה על כלכלת המדינה המארחת

, שיפור המקומי הארוך. הדבר מתבטא בעלייה בתוצרהבינוני ועיקר בטווח , ביםהמאקרו כלכליעל המדדים

ושיפור היחס בין האוכלוסייה הפרודוקטיבית לאוכלוסייה שהיא , הגמשת שוק התעסוקה מאזן הפיסקאליה

מודד את היחס בין אלה שאינם משתתפים בכוח העבודה )הגורם התלוי( לאלה שכן משתתפים –( dependency ratioמדד התלות ) 19 )הגורם הפרודוקטיבי(.

קי בית של פליטים, עסקים בבעלות פליטים הוצאה ישירה הנובעת מצריכה של מש (1: )ההשפעה חושבה לפי שלושה מעגלים 20 הוצאה עקיפה כגון משרות והוצאות בשרשרת האספקה של שלושת מחוללי ההוצאה הישירה( 2) והוצאות ארגוני הפליטים

לקריאת הדו"ח ראו הוצאה מושרה כגון הוצאות של עובדים במעגל ההשפעה הישירה.(3)impact.pdf-http://www.hias.org/sites/default/files/clevelandrefugeeeconomic

על מנת ללמוד לעומק על ההשפעות האפשרויות של IMF-למקבלי ההחלטות, לעשות שימוש במסמך שחיברו חברי ה תואנו ממליצ 21 בשוק העבודה. בנספח ב' מצורף פרק המסקנות וההמלצות של כותבי המסמך כלשונו.השתלבות מבקשי מקלט

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

10עמוד

של שילובם המהיר הוא ליהנות מהיתרונות הכלכליים של ההגירה אולם תנאי מפתח מחוץ לכוח העבודה.

22בשוק העבודה המקומי והעסקתם הפורמלית. המהגרים

אחרים מניסיון שללמידה -תכניות לפיזור אוכלוסייה של מדינות אחרות .3.2

גאוגרפי של יזור בתכניות לבעולם מספר מדינותעל ידי ובתחילת שנות האלפיים הופעלו 20-בסוף המאה ה

א י. חלוקת הנטל, שהם הגדולות לפריפריההמרחבית הלא שווה בין הערי הפריסההתמודד עם שנועדו ל ,פליטים

לריכוזים כמענה והפנים במדיניותכאבן פינה עיקרון בסיסי בקליטת מבקשי מקלט ברמה הבינלאומית, אומצה

,Andersson ( כלפי הפליטי ויחס שלילי אווירה ציבורית עוינתשעוררו בערים המרכזיות האתניים הגדולים

-תמצו מדיניות של ביזור גאוגרפי ציפו שהדבר יאיץ את השתלבותם החברתית שאיזאת ועוד, המדינו 2003)

-איבעיקר בגלל צלחולא רוב התוכניות הללוכלכלית של הפליטים במדינה המארחת. כפי שנתאר בהמשך,

כדי בתוכניות השונות דגלו בפיזור הפליטים בקבוצות קטנות ה של הפליטים במקומות החדשים; התאקלמות

, הן מהקהילה של הפליטים במקומות החדשים. בפועל הדבר הביא לבידוד כפול האינטראקצילהקל על ה

שילמו את מחיר מדיניות הביזור; לפליטים הסיוע ארגוני גם האתנית והן מחברת הרוב בישובים החדשים.

יכות והשפיע על אללא תוספת משאבים החליש אותם רבות ומרוחקות לקהילות השירותיםלהנגיש את הכורח

(.Griffiths et al., 2006; Zetter et al., 2005) פעילותם

של מהגרי עבודה ופליטים בערים גדולות. הריכוז האתנילאור 1985-1994 בין השניםיזור בתכנית הנהיגהשבדיה

רשויות מקומיות שונות שנמצאו מתאימות מבחינת מצב שוק 60בתחילה הכוונה הייתה לפזר פליטים בין

הוביל להכללת כמעט כל 80-ומערכת החינוך. עם זאת, הגידול במספר מבקשי המקלט בסוף שנות ה העבודה

קריטריון של ב הוחלפופיזור, כאשר הקריטריונים של עבודה וחינוך תוכנית ההרשויות המקומיות במדינה ב

של מקומות עבודה. זמינות דיור הולם. שינוי זה הוביל לכך שפליטים רבים יושבו במקומות ללא היצע מספיק

מצא שליישוב במקומות ללא עבודה זמינה הייתה 1990-1991מחקר שהתמקד בפליטים שהגיעו למדינה בשנים

(,.Zenou et al גם עשור מאוחר יותרנטו לסבול מאבטלה במסגרת התוכנית פליטים וההשפעה ארוכת טווח

(2010.

מטרה לפזר את מעמסת הקליטה בין המחוזות ב 1986בשנת גיאוגרפי יזור בתכנית להחלה להפעיל דנמרק

התוכנית ולצמצם את הקסנופוביה הגואה. השונים, לעודד את סיכויי ההשתלבות של הפליטים בחברה הדנית

,Damm) אזרחות והכשרה מקצועית ,לימודי שפה הכיל"סל קליטה" שו בדיור ציבורי כללה שיכון הפליטים

הופנו לא פוזרו באופן אחיד אלא מוביל היה דיור ציבורי פנוי, הפליטים בפועל, מכיוון שהפרמטר ה .(2005

העירייה ייסדה .לעידוד הגעתם של פליטים לעיר - בלייק-רולינגס סטפני- עיריית בוליטמור ראששל פועלהאת נצייןבהקשר זה 22

.כך גם עזרה בהכשרות לתעסוקה ותמיכה פיננסיתלצמצום הסחבת הביורוקרטית בעניינם ובתוך ובפליטים משרד לטיפול במהגרים

נמצאיםאת הפליטים ה שמרל כמו גם ,ממניעים כלכליים, נועדו להגדיל את מספר הפליטים הנקלטים בעיר םאלה, הנובעיצעדים

מכסת אובמה להגדיל משמעותית את ברק ראשי ערים נוספים בקריאה לנשיא 17-בלייק הצטרפה ל-רולינגס .ולמנוע את עזיבתם

rebaltimo-hardscrabble-states/21677240-http://www.economist.com/news/united-. לקריאה נוספת ראו הפליטים במדינה

more-wants-city-rewards-own-its-brings-kindness-finds

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

11עמוד

לישובים החלשים יותר בדנמרק. כאן הם עוררו עימותים קשים על המשאבים הציבוריים ורגשות שטנה ועוינות.

. (Wren, 2003)הפליטים עצמם חשו מבודדים ומודרים חברתית והתלוננו על הנתק מהקהילה האתנית התומכת

. 1998תוכנית הביזור הופסקה ב

במטרה לשחרר 23‘1999חוק ההגירה והמקלט ’מדיניות ביזור בעקבות 2000 –בריטניה מיישמת מאז שנות ה

רוב המהגרים ומבקשי אזור בו ,את הלחץ החברתי ואת ביקוש היתר לדיור בדרום מזרח אנגליה )לונדון רבתי(

ברחבי המדינה ללא בדיור ציבוריבמסגרת התוכנית מבקשי מקלט משוכנים . ספונטניבאופן התרכזוהמקלט

אקונומיים שלהם או של הקהילה המקומית -אפשרות בחירה וללא התחשבות בפרמטרים דמוגרפיים וסוציו

(Stewart, 2011) ה של קהילה לפי זמינות הדיור ולא לפי נוכחות יםיעדי הביזור נבחר לדנמרק, בפועל. בדומה

בעלי אחוזי אבטלה גבוהים אתנית במקום. הדבר הוביל לריכוזם של מבקשי המקלט בישובים מקופחים חברתית

החברתיות הרשתותמ נותקומבקשי המקלט ש )שם(. ועוררו תגובות גזעניותבהם הם התקבלו בעוינות

ת הישוב החדשים. נשארים מבודדים במקומוהמקוריות

. מחקר בתחילת שנות האלפיים מדיניות פיזור של פליטים ויישובם באזורי פריפריההנהיגה אוסטרליה ףא

מדגיש את הצורך במקומות עבודה פנויים, גישה חיובית של החברה היישוב במדינת ויקטוריה תהליךשנעשה על

.McDonald et al., 2011 ))תוכנית הביזור תצליח המארחת ומחויבות מצד קהילת הפליטים עצמה על מנת ש

לא השיגו את מטרתן ולא הצליחו בשילובם של תוכניות הביזור מרבית חקרים הקיימים עולה שמהמכן, אם

חברתית וכלכלית הדרה ( 2) ,היעדרה של קהילה אתנית תומכת( 1) :בעיקר בגללהפליטים בישובים החדשים

שאנו המדיניות .גזענות ושנאת זריםשהגבירה משאבים ציבורייםם מיעוט סביבה חלשה ע( 3)-ומחברת הרוב

ממתן רשייגזיזור בה( 1) ;התוכניות האחרות וליישם את הלקחים תתנסה ללמוד מכישלונובמסמך זה תועימצ

הפיזור לא יהיה של אנשים בודדים, אלא של (2) לתעסוקה אפשרויות וכולל הוא וולונטריאשרות העבודה

הביזור ייעשה בשיתוף פעולה עם הקהילה הקולטת. ( 3על מנת לאפשר הקמתה של קהילה תומכת )ות קבוצ

כלכליים של שילוב הפליטים ומבקשי המקלט -על סמך הספרות המדגישה את היתרונות המאקרו השבוג ונתעצה

ק הבא נביא את ההשלכות . בפראביב-בשוק העבודה, ומתוך רצון לתת פתרון לריכוז מבקשי המקלט בדרום תל

הכלכליות הצפויות מהשמת התוכנית המוצעת.

23 9991 Immigration and Asylum Act

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

12עמוד

מודל כלכלי .4

לשני שלבים: לשלב הראשון והמינימלי, שלב תומתייחסאנו ההשפעות הכלכליות הישירותלצורך חישוב

ולשלב האחרון והמקסימלי במסגרתו צפוי בגילאי עבודה, מבקשי מקלט 2,500הפיילוט, במסגרתו יועסקו

מבקשי מקלט. 25,000שיועסקו

לפי סקרי כוח אדם בענפי הבניין, החקלאות והמלונאות בטווח הקצר,מספר המשרות הפנויות מוצגות 1טבלה ב

כפי שניתן לראות, הביקוש לעובדים לטווח הקצר בענפים הללו , הרלוונטיות לשלב הפיילוט. (( 2015של הלמ"ס

יש לקחת בחשבון שנתוני המשרות עם זאת, בשלב הפיילוט.ף יתווסש צפויגדול משמעותית ממספר העובדים ש

מסך 10%-הפנויות כוללים את כל המשרות הפנויות בענף, ושהביקוש לעובדים בלתי מקצועיים הינו פחות מ

החלוקה היא . שווההעובדים בין הענפים ביחס 2,500במודל את הקצנועל כן, הביקוש )לא כולל חקלאות(.

מכיוון ויתכן שבפועל יהיה צורך לשנות את הקצאת העובדים בפיילוט לפי צרכי הענפים השונים. שרירותית,

שבטווח הארוך הביקוש לעובדים יהיה גבוה יותר בענפי החקלאות והבינוי לעומת ענף המלונאות, הכרעההש

.2טבלה הקצנו לענפים הללו את רוב העובדים בשלב השני, כמפורט ב

2014, ם בינוי, חקלאות ומלונאות: משרות פנויות בענפי1טבלה

משרות פנויות )באלפים( ענף

6.7 בינוי

5.1 (201224חקלאות )

9.7 תיירות ושירותי הארחה

66.1 סך משרות פנויות במשק )ללא חקלאות(

6.3 מתוכן משרות של עובדים בלתי מקצועיים (.2012(. הביקוש לעובדים במגזר העסקי, 2012הל מחקר וכלכלה )מנ; 2015שנתון סטטיסטי לישראל, (, 2015)מקור: הלמ"ס )

עם סיום שלב הפיילוט ניתן יהיה לבחון את הקף הביקוש בענפים אלה ולהקצות בהתאם את אשרות העבודה,

המשק דים לפי צרכי יהיה צורך לשנות את הקצאת העובובפועל תכן ייכמו גם לבחון ענפי תעסוקה נוספים.

. שלא יהיה צורך לצמצם את מספר האשרות הכולל המתוכנן לשלב השני תוכירעמאולם אנו השונים

שלב הפיילוט ושלב שני חיתוך לפי ענפי תעסוקה, -: השמת מבקשי מקלט 2טבלה

פי ממוצע של נתונים רבעוניים.-מחושב על 24

שלב שני -מס' עובדים שלב הפיילוט -מס' עובדים ענף

10,000 834 בינוי

10,000 833 חקלאות

5,000 833 מלונאות

25,000 2,500 סה"כ

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

13עמוד

נכנסו לישראל עשרות אלפי מבקשי מקלט, ש למרות שיעורי האבטלה בעשור האחרון;על מתבססת הערכה זו

השכר (, בעוד ששיעור המועסקים ו3תרשים נמצאים במגמת ירידה )אף נמוכים ונשארו שיעורי האבטלה בישראל

הממוצע במשק עולים. סימנים אלה מצביעים על כך שהמשק הישראלי נמצא קרוב לשיעור האבטלה המינימלי

מצב בו כל מי שמעוניין לעבוד מצליח כלומר , האפשרי במדינות מפותחות ולמצב המכונה "תעסוקה מלאה"

קלט נוספים לשוק העבודה כי כניסתם של מבקשי מ מכאן שיש מקום סביר ביותר להניח 25תעסוקה. למצוא

כפי שהוצג בפרק של סקירת , בדומה לנטען בספרות הכלכליתלא תגדיל את שיעור האבטלה באופן פורמלי

הספרות.

2005-2014(, 25-54: שיעור האבטלה בישראל בגילאי עבודה ) 3תרשים

(2015שנתון סטטיסטי לישראל, (. 2015) הלמ"ס)מקור :

שינויים בשיטות האמידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המקשים על השוואה מ נובעת 2012-ל 2011בין אי הרציפותהערה :

והלאה. 2012-ונתונים מ 2012ישירה בין נתונים לפני

המועסקים באופן, בקרב אוכלוסיית מבקשי המקלט ישנו שיעור גבוה של עובדים בפרק המבוא כפי שכבר תואר

תקבולי ולהגדלת בהם יועסקו תוביל להגדלת התוצר בענפים במסגרת התוכנית המוצעת העסקתם .בלתי פורמלי

גזור ביטוחים רפואיים מורחבים )בדומה לכיסוי הרפואי תחת חוק העסקתם תכמו כן . המדינה ממיסים

ע שלב הפיילוט והשלב הכספיות העתידיות המוערכות מביצו התועלות מסכמת את 3. טבלה הבריאות הממלכתי(

מיליון שקלים מסך המקורות של 12.2-הגידול בהכנסות ממיסים ומהפרשות ביטוח לאומי מסתכם ב .השני

לא בהכרח המשרה תואמת לכישורים, ניסיון והשכלה של המועסק. יחד עם זאת, 25

7.86%

7.07%

6.22%

5.37%

6.94%

5.99%

5.09%

6.11%5.66%

5.25%

0%

1%

2%

3%

4%

5%

6%

7%

8%

9%

2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

14עמוד

מיליון שקלים 314-הגידול בתוצר מסתכם בעבור השלב השני. 125.9-תקציב המדינה בשנה עבור שלב הפיילוט וב

בשלב השני. מיליארד שקלים בשנה 3.3-בשנה עבור שלב הפיילוט ובכ

מיליון שקלים בשנה 10.3-הצמצום בגירעונות בתי החולים מסתכם בכמיליון שקלים בשנה בשלב הפיילוט ובכ

,, שינויים בתוצר ושינויים בגירעונות בתי חולים אינם שקוליםהמדינהשינוים בהכנסות מכיוון שבשלב השני.

מוצגת סכימה של הסכומים הללו.לא

ושלב שנישלב הפיילוט –הכלכליות : סיכום התועלות 3טבלה

אופן מידול הכלכלית תועלתה

חיסכון גידול /

בהכנסות - לשנה

שלב הפיילוט

₪(מיליון )

חיסכון גידול /

בהכנסות - לשנה

השלב השני ₪(מיליון )

גידול בהכנסות חישוב המיסים ותשלומי החובה שהיו ממיסים

דשים בענפים הרלוונטייםמשלמים עובדים ח

11.6 119.6

גידול בהכנסות ביטוח 6.3 0.6 לאומי

סה"כ גידול בהכנסות 125.9 12.2 - המדינה

בענפים תוצרגידול בבהם יועסקו מבקשי

המקלט

חישוב התוספת לתוצר בענפים כתוצאה 3,278 314.0 מגידול בכוח העבודה

צמצום בגירעונות בתי חולים

זרים הלא מבוטחים, עלות הערכת מספר ה 10.3 1.0 הטיפול בהם, והסכומים שייחסכו עקב השינוי

בסעיפים הבאים נציג את אופן החישוב של כל אחת מהתועלות הכלכליות שהוצגו : הגידול בתוצר, עליה

בתי החולים. תבהכנסות המדינה וצמצום גירעונו

והמלונאותגידול בתוצר בענפי הבינוי, החקלאות .4.1

מפרטת 5טבלה בשלב הפיילוט ענפי הבינוי, החקלאות והמלונאות אומדן הגידול בתוצר של את מפרטת 4ה טבל

החישוב ועל ההנחות שהוא כולל. בסך הכול הגידול מרחיב על אופן נספח ג'. בשלב השני צפי הגידול בתוצראת

מיליארד 3.3-וכ , שלב הפיילוטבשנה ב ש"ח מיליון 314-מוערך בכהפוטנציאלי בתוצר בשלושת הענפים יחד

.בשלב השני בשנה "חש

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

15עמוד

26שלב הפיילוט -בינוי, חקלאות ומלונאות גידול בתוצר בענפים צפי : 4טבלה

סה"כ מלונאות חקלאות בינוי

54,621 4,821 11,846 37,955 (ש"ח)במיליוני נוכחי תוצר

224.58 30.9 39.9 153.8 מועסקים נוכחיים )באלפים(מספר

2.5 0.833 0.833 0.834 )באלפים(פיילוט שלב התוספת עובדים

- 2.70% 2.09% 0.54% שיעור הגידול בכוח העבודה )אחוזים(

- 0.63 0.44 0.60 אומדן גמישות העבודה לעומת התוצר

- 1.70% 0.92% 0.32% שיעור הגידול בתוצר )אחוזים(

54,935 4,903 11,954 38,078 ("חבודה )במיליוני שעכוח התוצר לאחר תוספת

314 82 109 123 (ש"ח)במיליוני בתוצר הפרש

27שני שלב -בינוי, חקלאות ומלונאות בענפים בתוצר גידול: צפי 5טבלה

סה"כ מלונאות חקלאות בינוי

54,621 4,821 11,846 37,955 ("ח)במיליוני שנוכחי תוצר

224.58 30.9 39.9 153.8 מועסקים נוכחיים )באלפים(מספר

25 5.0 10.0 10.0 )באלפים( שלב שניתוספת עובדים

- 16.19% 25.06% 6.50% שיעור הגידול בכוח העבודה )אחוזים(

- 0.63 0.44 0.60 אומדן גמישות העבודה לעומת התוצר

- 10.21% 11.04% 3.90% שיעור הגידול בתוצר )אחוזים(

57,899 5,313 13,153 39,433 (ש"חעבודה )במיליוני כוח התוצר לאחר תוספת

3,278 492 1,307 1,479 (ש"ח)במיליוני בתוצר הפרש

עלייה בהכנסות ממיסים וביטוח לאומי .4.2

מי תשלו את תגדילהמשתתפים בפיילוט לא עבדו לפני כן באופן פורמלי, העסקתם בר כי תוחינממכיוון שאנו

שכר לעבודה במסגרת התכנית ישתכרקלט ייכי מי ש תוחינמאנו 28. ודמי הביטוח הלאומיהמיסים )מס הכנסה (

בהכנסות המדינה הצפויה מפרטת את העלייה 6טבלה 29. ד את מספר השעות הממוצע לענףועבימינימום ו

בשלב הנתונים הצפויים םיגצומ 7טבלה ב .המוסד לביטוח לאומי בשלב הפיילוטממיסים ותוספת ההכנסות של

לשנה בשלב ש"חמיליון 125.9 –כ בו ,הנשל ש"ח ליוןמי 12.2 –בשלב הפיילוט מוערכת בכ השני. סה"כ העלייה

השני.

' לפירוט המקורות ואופן החישוב.גראו נספח 26 26"ש הראו 27 כיום מועסקים זרים אינם משלמים מס בריאות. 28, מכיוון ששם על מנת לפשט את החישוב הנחנו כי כל העובדים בענף 4.1הנחות אלה עשויות להימצא בסתירה להנחות החישוב בחלק 29

לגבי השכר ושעות העבודה תקיודמהנחה הנשימסוים הם אחידים, בעוד פה

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

16עמוד

שלב הפיילוט -: תקבולי מס הכנסה וביטוח לאומי 6טבלה

)₪( סה"כ מלונאות בניין חקלאות

- 30.6 38.7 38.0 30ת עבודה שבועיותשעו

- 39,780.0 50,310.0 49,400.0 31שכר מינימום שנתי

- 210.8 266.6 261.8 32ניכוי ביטוח לאומי שנתי לעובד

- 3,978.0 5,031.0 4,940.0 33ניכוי מס הכנסה שנתי לעובד

616,101 175,625 222,380 218,096 )₪( סה"כ תקבולי ביטוח לאומי

11,624,548 3,313,674 4,195,854 4,115,020 )₪( בולי מס הכנסהסה"כ תק

שני שלב - לאומי וביטוח הכנסה מס תקבולי: 7טבלה

)₪( סה"כ תיירות בניין חקלאות

- 30.6 38.7 38.0 34שעות עבודה שבועיות

- 39,780.0 50,310.0 49,400.0 35שכר מינימום שנתי

- 210.8 266.6 261.8 36ביטוח לאומי שנתי לעובדניכוי

- 3,978.0 5,031.0 4,940.0 37ניכוי מס הכנסה שנתי לעובד

25,000 5,000 10,000 10,000 מספר עובדים חדשים בענף

6,338,800 1,054,170 2,666,430 2,618,200 )₪( סה"כ תקבולי ביטוח לאומי

119,600,000 19,890,000 50,310,000 49,400,000 )₪( סה"כ תקבולי מס הכנסה

גירעונות בבתי חוליםצמצום .4.3

( הערכנו את הסכומים 2013 ,על נתונים חלקיים שנאספו על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת )משה בהתבסס

הכוללת מבקשי המקלט בתעסוקה פורמלית כתוצאה מקליטת בגין חובות אבודים לבתי החוליםשייחסכו

מציגה אומדן של 8טבלה החישוב ועל ההנחות שהוא כולל. מרחיב על אופן . נספח ד'יות וביטוח הטבות סוציאל

ניתן ללמוד על 9מטבלה שיעור הירידה במספר הזרים חסרי הביטוח הרפואי בעקבות הפעלת התכנית, ו

המרכז הרפואי . האומדן מתבסס על הנתונים של בגין חובות אבודים לבתי החוליםהסכומים השנתיים שייחסכו

בי"ח )מעתה באשקלון המרכז הרפואי האוניברסיטאי -ברזילי (,איכילוב בי"ח תל אביב ע"ש סוראסקי )מעתה

.לשכירים בענף 2014שנת לפי הממוצע ב 30 ברוטו. ש"ח לשעה 25לפי שכר מינימום 31 על חשבון המעסיק 0.49%-מן השכר על חשבון המועסק ו 0.04%לפי 32 נקודות זיכוי. , ובהנחה שעובדים זרים גברים שאינם בתחום הסיעוד ממשיכים לא לקבל10%לפי שיעור מס שולי של 33 30ראו ה"ש 34 31ראו ה"ש 35 32ראו ה"ש 36 33ראו ה"ש 37

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

17עמוד

, וקופת חולים כללית, המפעילה בין היתר את בתי החולים סורוקה בבאר שבע ויוספטל באילת. נספח ד' (ברזילי

צפויה ההוצאות על זרים לא מבוטחים 9בלה כפי שמצוין בטמכיל מידע על המקורות ועל שיטת החישוב.

שלב השני. בעקבות התכנית יכוסו ב לשנה ש"חמיליון 10.3-ובלאחר שלב הפיילוט, ש"ח להצטמצם בכמיליון

ישקבמ ההשתתפות העצמית של העובדיםידי -עלו 38או קופות החולים עלויות אלה על ידי חברות הביטוח

.טלקמה

39 בישראל רפואיזרים חסרי ביטוח : אומדן8טבלה

227,293 (2015סך זרים בישראל )

103,426 בישראלרפואי אומדן זרים חסרי ביטוח

100,926 שלב הפיילוטזרים חסרי ביטוח לאחר

2.42% לעומת המצב הנוכחי שיעור הירידה

78,426 השלב השניזרים חסרי ביטוח לאחר

24.17% לעומת המצב הנוכחי שיעור הירידה

40שלב פיילוט ושלב שני –אומדן חסכון ו ביטוח חסרי בזריםרפואי טיפול חובות אבודים בגין: 9טבלה

חובות אבודים או עלות טיפול שנתית

סכום שנתי בשלב שייחסך

הפיילוט

סכום שנתי שייחסך בשלב השני

5,486,772 548,677 22,699,087 איכילובבי"ח

3,865,680 386,568 15,992,538 קופת חולים כללית

932,703 93,270 3,858,647 ברזיליבי"ח

10,285,156 1,028,516 42,550,272 )ש"ח( סך הכל

מהפעלת התוכנית הישירות למשק הישראלי הכלכליות לסיכום, מתוך התחשיבים הכלכליים עולה שהתועלות

המוצעת אינן שונות מהספרות בנושא ונובעות מעלייה בתוצר, גידול בהכנסות המדינה ממיסים ומצמצום

או פריפריאליים גידול בפעילות הכלכלית באזוריםשל בתי החולים. תועלות כלכליות עקיפות כגון תהגירעונו

תונורתיה תא תומיצעמ ןה ךא נלקחו בחשבון אביב, לא-צמצום העומס על התשתיות המוניציפאליות בדרום תל

.תעצומה תינכותה לש

תלוי בהסדר שיגובש עבור מבקשי המקלט שיצטרפו לתוכנית לגבי ביטוח הבריאות 38 'דמקורות ואופן החישוב נמצא בנספח פירוט ה 39 39ראו ה"ש 40

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

18עמוד

סיכום .5

ביקש לתאר את התועלות הכלכליות הישירות ביישום מדיניות של העסקת מבקשי מקלט בענפים זה נייר עמדה

אביב. מעבר להיבט -בהם חסרות ידיים עובדות תוך פיזור גיאוגרפי אל מחוץ למובלעת האתנית בדרום תל

את םכסמפרק זה מעצימים את ההצעה. המוסריים הכלכלי ישנם למהלך שכזה גם היבטים חברתיים, ערכיים ו

.התוכנית המוצעת

העצהה םוכיסל המירז םישרת: 4תרשים

בעיהתיאור ה .5.1

במשק ובאזורים שונים בישראל.ספציפיים מחסור בידיים עובדות בענפים •

בהכנסות תהפוגע תלא פורמלי העסקה לט בישראל הגוררתעמימות בסטטוס התעסוקה של מבקשי המק •

ומושכת את שכרם של כלל מעוטי ההכנסה, גם עושקת את המועסקים ,לאומיהביטוח ה הכנסות ,המדינה

. הישראלים שבהם, כלפי מטה

יוצר בעיות הומניטריות, חברתיות המקלט באזורים מוחלשים במטרופולין העיקרי המבקשי ריכוז •

וגם מעמיסה על התשתיות העירוניות. בור התושבים המקומיים ומבקשי המקלטוכלכליות ע

למבקשי המקלט. יביטוחכיסוי חובות אבודים גבוהים של מוסדות הבריאות בגלל היעדר •

מעגלי השפעה .5.2

כלכלי

הלעמו ביבא-לת באזור ראשיהל םתוא ץלאמ ןילופורטמל ץוחמ היצע עבודה מוגבל עבור מבקשי המקלט •

.כפייםהעבודות יפנעבתחרות ה תא

להקצאה לא יעילה של תומרוגמאידך הדובע ירגהמ תאבהמגבלות התעסוקה של מבקשי המקלט מחד ו •

.במשק הדובעה חוכ

מעגלי השפעהבעיהמדיניות ותיאור

הפעולות הנדרשות

תועלות ותוצאות רצויות

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

19עמוד

.באזורים שאינם ערוכים לכךעקב ריכוז גבוה של תושבים עומס על תשתיות פיזיות •

.גני ילדים, גני משחקים(בתי ספר, דרום תל אביב )היצע שירותים ציבוריים נמוך מהביקוש ב •

חברתי

יפו ותחרות על שטחים ציבוריים -חיכוכים בין מבקשי המקלט לבין התושבים הישראלים בדרום תל אביב •

מצומצמים.

.במובלעות האתניות טלקמה ישקבמבשל ריכוז פגיעה בתחושת הביטחון האישי של הישראלים •

. יי גזענות כלפי מבקשי המקלטסטיגמטיזציה, הפללה וגילו •

הצעה למדיניות .5.3

שוק העבודה ולכורח לצרכי התייחסותמוסדרים למבקשי המקלט תוך אשרות עבודהלמתן מבוקרת תוכנית

להקל את העומס על השכונות הדרומיות של תל אביב.

תוך לונאות המענפי החקלאות, הבניין וובראשם חסרות ידיים עובדות םבענפים בה העסקת מבקשי מקלט

מזכויות סוציאליות, ביטוח הנה יהתכנית י במסגרתמי שיועסק .אשרות עבודה לכל תקופת ההעסקהמתן

שובי ייושם דגש על התמהיל החברתי של מבקשי המקלט בי מחסינות מפני שליחה למתקן חולות.בריאות כמו כן

כדי לאפשר רשת חברתית תומכת לאלה שיצטרפו לתוכנית.בהיעד

הפעולותתיאור .5.4

ליצור בטחון אצל על מנת ,שנים 3של התחלתית לתקופה למבקשי המקלט ותזמניעבודה אשרותמתן •

., בדומה לאשרת העבודה של מהגרי העבודהשיוגדרובענפים המעסיקים ברצף ההעסקה

הדובע ירגהממבקשי מקלט על פני להעדפת ובדותבענפים בהם חסרות ידיים עמתן תמריצים למעסיקים •

וביטול ההיטלים המיוחדים על , הפחתת עלות ההעסקה במקרה של העסקת מבקשי המקלטלרבות

העסקתם.

) ההכשרה יכולה להוות ערך מוסף למבקשי והכנה למעבר למצטרפים לתוכנית הכשרה מקצועית רלוונטית •

.(המקלט כאשר המצב יאפשר חזרה למולדת

)לא כלכליות( תוצאות רצויות .5.5

שיתוף פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים: משרדי תוך םהייחודיימקלט בענפים בקשי השתלבות מ •

ממשלה, מעסיקים, ארגוני הסיוע.

.אינטגרציה חברתית של מבקשי המקלט בישובים החדשים •

.עבודההחוקי ת והפרעד מינימום של והפחתה של מבקשי המקלט צמצום ההעסקה הלא פורמלית •

.מבקשי המקלט שיצטרפו לתוכניתרשת ביטחון סוציאלית ל •

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

20עמוד

שייחסכו ברמה התקציבים במימון דרום תל אביב תושבילטובת הרווחה של םיטקיורפ חותיפ •

.תינכותה תלעפהמ םיפדועהוהקצאת חלק מתקבולי המדינה המוניציפלית

.שמירה על כוחן ולכידותן של קהילות מבקשי המקלט •

כלכליות תועלות .5.6

.בשנה בשלב השני₪ מיליון 3,300 –גידול בתוצר הלאומי הגולמי •

.בשנה בשלב השני₪ מיליון 119.6 –גידול הכנסות המדינה ממסים •

בשלב השני. בשנה₪ מיליון 6.3 –גידול בכנסות המוסד לביטוח לאומי •

בשנה בשלב השני. ₪מיליון 10.3 -של בתי החולים תהגירעונוהקטנת •

יפו. -עומס על התשתיות בדרום תל אביבבצפיפות וירידה ב •

שוק העבודה .התייעלות –בישראל כוח האדם הנמצא וש פוטנציאל התעסוקה שלמימ •

בביקושגידול ברווחה הכלכלית של הישובים החדשים אליהם יופנו מבקשי המקלט כתוצאה מעלייה •

.לסחורות, שירותים ודיור

.המובאים לישראל הדובעה ירגהמפוטנציאל לצמצום מספר •

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

21עמוד

המלצות .6

.ביצוע התוכנית המוצעתל מעשיותו ראשוניותהמלצות גיצהל תושקבמבפרק זה אנו

:תהליךהמלצות

אופן ההשמה, פיתוח ההכשרה והכנה, מעקב לאור חשיבות ממשלתי שיוביל את התוכנית. הגדרת משרד .1

את המהלך.כי משרד הכלכלה יוביל המלצתנוואכיפה של חוקי העבודה ותנאי עבודה הולמים

)הבינוי, הפנים, האוצר והמשפטים( אשר תכלול את כל המשרדים הרלבנטיים לנושא הקמת ועדת על להיגוי .2

בהובלתו של משרד הכלכלה.

נציגי קהילת מבקשי המקלט, ארגוני - השונים בהם הענייןבעלי עם הקמת פלטפורמה לדיונים שוטפים .3

,ים, חקלאים, נציגי המשטרהמלונא סיוע למבקשי מקלט ומהגרי עבודה, קבלני בנייה,זכויות אדם וארגוני

ולגבש לנושאהיבטים הקשורים את מגוון העל מנת לבחון -וחוקרים מהאקדמיה ראשי רשויות רלוונטיים

הסכמות בנושאים המהותיים הכרוכים ביישום התוכנית.

שלב הפיילוט וההכנות לשלב השני תוךלהשמת בניית תכנית עבודה מפורטת עם יעדי ביצוע ומסגרת זמנים .4

.במקומות שונים בעולם מניסיון של ועדת ההיגוי ולמידההדיונים עלהתבססות

שיכלול גם נציגים של קהילת מבקשי המקלט, ארגוני המגזר השלישי ונציגים מענפי ימשרד-ביןהקמת צוות .5

וההחלטות שיתקבלו.תכנית העבודה להוצאה לפועל של המשק הרלוונטיים

.ווה את השלב הראשון לשם בחינת הצלחתוגיבוש צוות הערכה ומדידה שיל .6

:תוכןהמלצות

אי כליאה בחולות; ביטוח בריאות ;שנים ללא צורך לחדש 3-אשרת שהייה לתמריצים למבקשי המקלט: .1

ליגל םעיגה םע וא ישראלים; צבירת פנסיה שיוכלו לפדות עם עזיבתם את ישראל םיחרזאהדומה לזה של

.היסנפ

ו/או ארגוני הסיוע; הורדת המס נדרש על חשבון המדינה: הכשרת עובדים במידת הלמעסיקיםתמריצים .2

הקיים על העסקת לא ישראלים.

על יישום המדיניות מצד המעסיקים ומבקשי המקלט תוך הפחתת שיעור העסקת מבקשי הגברת הפיקוח .3

לא כחוק בענפים המיועדים על מנת לעודד מעסיקים להעסיק מבקשי מקלט כחלק מתכנית זו.שמקלט

פתיחת עסקים בבעלות מבקשי מקלט באזורים וסיוע בהמקלט ייה ליזמים בקרב מבקשיאיתור ופנ .4

הגאוגרפיים בהם תפעל התכנית. יוזמות עסקיות אלו יתנו מעטפת של שירותים למבקשי המקלט

ויהוו עוגן קהילתי. ולאוכלוסיית התושבים באותם אזורים

נכון להיום רובם .גאוגרפיים בהם תפעל התכניתבאזורים ההרחבת פעילות ארגוני סיוע רלוונטיים עידוד .5

אביב. המכריע של ארגוני הסיוע מרוכזים בתל

אשר אתו כבר מקיימת המדינה שתוף , IOMפנייה לארגונים בינלאומיים כגון ארגון ההגירה הבינלאומי .6

לסיוע כספי.חוץ ואולי אף תלצורך למידה מניסיונו םפעולה בנושא ההסכמים הבילטרליי

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

22עמוד

מקורות .7

Aiyar, S', Barkbu, B', Batini, N', Berger, H', Detragiache, E', Dizioli, A . . . ,'Topalova, P ( .'2016 .)The Refugee Surge in Europe . INTERNATIONAL MONETARY FUND.

Andersson, R ( .'2003 .) Settlement dispersal of immigrants and refugees in Europe: policy and outcomes . Vancouver Centre of Excellence.

Aslund, O', Asth, J & ,'Zenou, Y ( .'2010 .) How important is access to jobs? Old question—improved answer .Journal of Economic Geography ,10(3 ,)422-389.

Asylum Access and the Refugee Work Rights Coalition ( .2014 .) Global Refugee Work Rights Report . Asylum Access.

Borjas, G ( .'2013 .) Immigration and the American Worker - A Review of the Academic Literature .26 . Washington DC: Center for Immigration Studies אוחזר מתוך .

http://cis.org/sites/cis.org/files/borjas-economics.pdf

Boubtane, E', Coulibaly, D & ,'Rault, C ( .'2013 .) Immigration, growth, and unemployment: panel VAR evidence from OECD countries .Labour ,27(4 ,)420-399.

Damm, A' P ( .'2005 .) The Danish Dispersal Policy on Refugee Immigrants 1986-1998: A Natural Experiment ? 47 : Department of Economics, Aarhus School of Business.

Dustmann, C', Fabbri, F & ,'Preston, I ( .'2005 .) The impact of immigration on the British labour market .The Economic Journal ,115(507 ,) F324-F341.

Friedberg, R' M & ,'Hunt, J ( .'1995 .) The impact of immigrants on host country wages, employment and growth .The Journal of Economic Perspectives ,9(2 ,)44-23.

Gagnon, J ( .'2014 .) Demographic Change and the Future of the Labour Force in the EU27, other OECD countries and selected large emerging economies .Matching Economic Migration with Labour Market Needs .65-37, עמ'

Griffiths, D', Sigona, N & ,'Zetter, R ( .'2006 .) Integrative paradigms, marginal reality: refugee community organisations and dispersal in Britain .Journal of Ethnic and Migration Studies ,

32(5 ,)898-881.

McDonald, B', Gifford, S', Webster, K', Wiseman, J & ,'Casey, S ( .'2011 .) Refugee Resettlement in Regional and Rural Victoria: Impacts and Policy Issues . the Victorian Health Promotion Foundation (VicHealth).

Nathan, G ( .'2015 .) International Migration - Israel 2014-2015 . The OECD Expert Group on Migration - Annual Report.

OECD ( .2013 .) The fiscal impact of immigration in OECD countries International Migration -. בOutlook 2013 (. 189-125)עמ' OECD.

Raijman, R & ,'Kemp, A ( .'2010 .) The new immigration to Israel: Becoming a de-facto immigration state in the 1990s Immigration worldwide: Policies, practices, and trends -. ב (.243-227)עמ'

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

23עמוד

Sabar, G & ,'Rotbard, A ( .'2015 .) Eritrean Asylum Seekers’ Lament Ceremonies in Israel as Contested Sites of Identity Formation .African Diaspora ,8(2 ,)173-147.

Stewart, E' S ( .'2011 .) UK dispersal policy and onward migration: Mapping the current state of knowledge .Journal of Refugee Studies ,fer039.

Wren, K ( .'0320 .) Refugee dispersal in Denmark: from macro‐to micro‐scale analysis .International Journal of Population Geography ,9(1 ,)75-57.

Zenou, Y', Aslund, O & ,'Asth, J ( .'2010 .) How Crucial is Distance to Jobs for Ethnic Minorities? Old Question – Improved Answer .Journal of Economic Geography ,10 ,422-389.

Zetter, R', Griffiths, D & ,'Sigona, N ( .'2005 .) Social capital or social exclusion? The impact of asylum-seeker dispersal on UK refugee community organizations .Community Development Journal ,40(2 ,)181-169.

בנק ישראל. .2014דין וחשבון (. 2015בנק ישראל. )

. עבודת אביב: יזמות אתנית בלימבו-בתי אוכל של פליטים מאריתריאה וסודן בדרום תל(. 2013ביאנקן, א'. )-ברק תיזה, אוניברסיטת חיפה.

ובדים הזרים התמודדות הרשויות המקומיות עם אוכלוסיית הע(. 2013) הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים .מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים 11פרוטוקול מס' , והמהגרים מאפריקה

מדיניות לאומית בתחום הבינוי.(. 2015המכון הלאומי לחקר הבנייה )

לוינסקי פינת אסמרה: היבטים אמיר )עורך(, -ט' קריצמן -(. נשים פליטות בישראל. ב2015וורגפט, נ'. )(. מכון ון ליר בירושלים/הוצאת 252-288)עמ' יים של מדיניות המקלט בישראלחברתיים ומשפט הקיבוץ המאוחד.

ירושלים: הלמ"ס. .2015השנתון הסטטיסטי לישראל (. 2016למ"ס. )

ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע. שירותי בריאות לעובדים זרים ולחסרי מעמד אזרחי.(. 2013משה, נ'. )

. נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט. הכנסת, מרכז (2010נתן, ג. ) המידע והמחקר, ירושלים.

. הכנסת, מרכז המידע והמחקר, ירושלים.צורכי כוח אדם בענף החקלאות(. א2010נתן, ג. )

-2010קשי מקלט( תמונת מצב, (. לא ישראלים בישראל )זרים, עובדים זרים, פליטים, מסתננים ומב2011נתן, ג. ) . הכנסת, מרכז המידע והמחקר, ירושלים.2011

. הכנסת, מרכז המידע והמחקר, ירושלים.פיזורם הגיאוגרפי של מסתננים ומבקשי מקלט בישראל(. 2012נתן, ג. )

אוחזר מתוך .2015סיכום שנת -נתוני זרים בישראל (. 2015רשות האוכלוסין וההגירה. )https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/summary_2015_ne

w.pdf

.נתוני זרים בישראל(. 2016רשות האוכלוסין וההגירה )

ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. יפו.-עובדים זרים בדרום תל אביב(. 1999שנל, י'. )

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

24עמוד

2012ביזור מבקשי המקלט לפי יישוב, : 'א נספח

2012, יישוב לפי המקלט מבקשי ביזור: 10טבלה

2012מבקשי מקלט, יישוב

25,000 יפו-תל אביב

4,500-5,000 אילת

3,000 ראשון לציון

2,000 נתניה

1,600 באר שבע

1,500 אשקלון

1,400-1,500 אשדוד

1,000-1,200 ירושלים

500 ערד

300 חיפה

מאות לוד

מאות כפר מנדא

מאות בני ברק

עשרות עד מאות נצרת

עשרות אור יהודה

עשרות אור עקיבא

11-13 טבריה

קיימים במספר לא ידוע בני עייש

קיימים במספר לא ידוע מודיעין

קיימים במספר לא ידוע רעות-מכבים

קיימים במספר לא ידוע חדרה

קיימים במספר לא ידוע שדרות

קיימים במספר לא ידוע ותנתיב

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

25עמוד

IMF-הצוות המלצות מסקנות ונספח ב':

כל התייחסות בגוף הכתוב .32-34, עמודים Aiyar et al (2016)הכתוב בנספח זה מצוטט כלשונו מתוך המסמך של

ל"מסמך זה", "מחקר זה" וכדומה הינה התייחסות של הכותבים המקוריים לעצמם. המסמך המקורי בנוי כאן

, ושימרנו מספור זה.55יפים ממוספרים והמסקנות מתחילות מסעיף מסע

55. The first priority is to address the humanitarian emergency in conflict countries,

neighboring countries, along the refugee routes, and in refugee destination countries. In the

EU, with the current system for accommodating and processing asylum seekers overwhelmed by the

size of the inflow, policies must focus on strengthening receptive capacity and processing

capabilities. The surge has also highlighted the inadequacy of the common EU asylum policy, and

reforms to build a more harmonized and cooperative approach are necessary to achieve a workable

asylum and border management system. In addition, providing financial resources to countries

bordering conflict areas, where the majority of displaced people and asylum seekers are located, can

contribute to slow asylum seeker flows and relieve current strains.

56. Past international experience provides valuable lessons about what economic effects should

be anticipated, and what policies enacted. There are important caveats, however. First, this study

looks at only the economic dimension of a multi-faceted issue. Second, many of the episodes studied

pertain to economic migration rather than refugee flows, and the two can have different

characteristics.

57. The inflow of asylum seekers is likely to have an immediate expansionary effect on the

economy. In the short term, additional public spending will increase domestic demand and GDP.

IMF staff estimate that this effect will be modest for the EU as a whole (raising the level of GDP by

some 0.1 percent in 2017), but more pronounced in the main asylum seeker destination countries.

GDP per capita will be lower, reflecting the weaker labor market performance of refugees and

restrictions on labor market access to asylum seekers in some countries. In the long run, the

economic impact will depend on the speed of integration of refugees into the labor market.

58. Deviations from prior SGP targets to accommodate asylum seeker spending should be

considered on a case-by-case basis and should be only temporary. The SGP framework provides

flexibility to accommodate exceptional spending linked to unusual events outside the government’s

control. Therefore, significant additional expenditures should be taken into account when assessing

a country’s fiscal effort toward its SGP targets, consistent with the overall fiscal consolidation

progress. The EC should develop transparent criteria to identify refugee-related expenditures,

recognizing that the composition of these expenditures might be quite different between transit and

host countries.

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

26עמוד

59. Rapid labor market integration of the refugees has important economic, fiscal, and social

benefits. Quick labor market integration can unlock the potential economic benefits of the refugee

inflow. It would also minimize the risk of social exclusion for the newcomers and maximize their

net contribution to the public finances in the longer term. The refugees’ successful labor market

integration could also help alleviate the fiscal effects of population aging, although the effect is likely

to be small and will not be a panacea for demographic problems. At the same time, rapid integration

policies, including education, housing and ALMPs, entail some upfront fiscal costs.

60. Displacement effects on native workers—a major political concern—are likely to be short-

lived and small. In the face of an influx of refugees, concerns among native workers that they will

face lower wages and higher unemployment are understandable. Yet, past experience with both

economic and humanitarian immigration indicates that adverse effects on wages or employment are

limited and temporary, possibly because of low substitutability between immigrants and native

workers, and because investment usually increases in response to a larger workforce.

61. A range of policies can foster the refugees’ economic integration. Rapid economic integration

would allay concerns that the newcomers will cause long-term fiscal costs for host countries and

help their social integration and acceptance. Although the specific design of suitable policies is

ultimately country-specific, because countries differ in their institutional structure and economic

situation, economic theory and the analysis of past experiences point to several areas where policy

attention should be directed, including asylum regulation, labor and product markets, housing, and

education.

62. Asylum seekers should be allowed to work and receive targeted support early on. Legal

obstacles such as restrictions on asylum seekers to take up work while their case is being processed

should be eased. ALMPs specifically targeted to the needs of asylum seekers should be strengthened

to address language barriers and help identify and leverage existing skills. To help tailor these

policies to the specific needs of asylum seekers, surveying their characteristics at the time of

registration would also be useful.

63. High entry wages and “inactivity traps” are a barrier to refugee integration. Low education

and poor linguistic skills likely limit the attractiveness of refugees on the job market, especially soon

after arrival. The lack of job search skills and local informal networks constitute additional obstacles.

Temporary wage subsidies for employers who hire refugees have proved to be effective in

overcoming barriers to employment. Allowing for temporary, targeted exceptions to minimum or

entry level wages or other labor market regulations for refugees may also be helpful where such

regulations are tight. However, the benefits of avoiding prolonged exclusion from the labor market

should be weighed against the risk of creating labor market dualities that may be difficult to unwind.

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

27עמוד

Incentives to find work may also need to be strengthened through tax/benefit reforms that make

work pay. Easing restrictions on the geographical mobility of refugees could also allow them to go

where labor market prospects are more favorable.

64. Flexibility in product markets can also help integrate refugees. Easing barriers to starting a

new business—for example through simpler regulatory and administrative procedures for new

firms, ensuring equal market and job access, access to finance, and start-up support—could help

newcomers and natives alike become entrepreneurs by tapping a growing number of business

opportunities. Flexibility also helps native workers adjust to immigration surges, by moving to more

highly skilled jobs that are complementary to those taken up by the immigrants.

65. Education and housing policies can support integration efforts. School systems with well-

developed preschools, less school segregation, and limited early tracking of students have been

found to be more suitable to the educational success of immigrants’ children. Housing policies

should foster the expansion of affordable accommodation by ensuring that housing supply responds

promptly to increased demand, especially in areas where it is easier for migrants to find work.

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

28עמוד

: אופן חישוב הגידול בייצור'גנספח

דגלס.-כי כל ענף מייצר בדומה לפונקציית קוב החנהה

𝑦0יהא 𝑖 התוצר בענף𝑖:

𝑦0 𝑖 = 𝑓(𝑘𝑖, 𝑙0𝑖 ) = 𝑘𝑖

𝛼𝑙0𝑖 1−𝛼

כאשר:

𝑓 דאגלאס-הינה פונקציית ייצור מסוג קוב

𝑘𝑖 הינו ההון בענף𝑖

𝑙0𝑖 הינה העבודה בענף𝑖 לפני כניסת העובדים הנוספים

𝛼 היא גמישות התוצר לעומת ההון

1 − 𝛼 היא גמישות התוצר לעומת העבודה

אחוזים, והתוצר יהיה: 𝜆-כעת מספר העובדים בענף גדל ב

𝑦1𝑖 = 𝑓(𝑘𝑖 , 𝑙1

𝑖 ) = 𝑓 (𝑘𝑖 , 𝑙0𝑖 (1 + 𝜆)) = 𝑘𝑖

𝛼(𝑙0

𝑖 (1 + 𝜆))1−𝛼

= 𝑘𝑖𝛼𝑙0𝑖 1−𝛼(1 + 𝜆)1−𝛼

שיעור הגידול בתוצר יהיה:

𝑦1𝑖

𝑦0𝑖− 1 =

𝑘𝑖𝛼𝑙0𝑖 1−𝛼(1 + 𝜆)1−𝛼

𝑘𝑖𝛼𝑙0𝑖 1−𝛼

− 1 = (1 + 𝜆)1−𝛼 − 1

𝛼לדוגמה, אם = . אנו מניחים כאן שמספר שעות העבודה 0.3%-, התוצר גדל ב1%-וכוח העבודה גדל ב 0.3

ים הממוצע לעובד נשאר זה, כך שהגידול במספר העובדים שקול לגידול בתשומת העבודה. כמו כן, אנו מניח

שהפריון הממוצע לעובד נשאר זהה.

ניתן לחשב בהתאם ליחס בין התמורה לעבודה לתמורה להון: 𝛼את

התמורה ליחידה אחת של עבודה )השכר(: 𝑤יהא

𝑤𝑖 = 𝑀𝑃𝐿 =𝑑𝑓(𝑘𝑖, 𝑙𝑖)

𝑑𝑙𝑖= (1 − 𝛼)𝑘𝑖

𝛼𝑙𝑖−𝛼

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

29עמוד

התמורה ליחידה אחת של הון: 𝑟יהא

𝑟𝑖 = 𝑀𝑃𝐾 =𝑑𝑓(𝑘𝑖, 𝑙𝑖)

𝑑𝑘𝑖= 𝛼𝑘𝑖

𝛼−1𝑙𝑖1−𝛼

התוצר מתחלק כולו בין תמורה לעבודה ותמורה להון:

𝑙𝑖𝑤𝑖 + 𝑘𝑖𝑟𝑖 = (1 − 𝛼)𝑘𝑖𝛼𝑙𝑖1−𝛼

+ 𝛼𝑘𝑖𝛼𝑙𝑖1−𝛼

= 𝑦𝑖

יחס התמורות נותן:

𝑙𝑖𝑤𝑖

𝑘𝑖𝑟𝑖=(1 − 𝛼)𝑘𝑖

𝛼𝑙𝑖1−𝛼

𝛼𝑘𝑖𝛼𝑙𝑖1−𝛼 =

(1 − 𝛼)

𝛼

𝛼 =1

𝑙𝑖𝑤𝑖

𝑘𝑖𝑟𝑖+ 1

נתוני התעסוקה, התוצר, התמורה להון והתמורה לעבודה לקוחים מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מקור:

מורה להון לפי הפרש התוצר והתמורה לעבודה. נתוני התוצר של בינוי עבור חקלאות ובינוי חושבה הת

בהתאם לשינויים שחלו במדד מחירי התוצר, ואילו נתוני 2014ונקובים במחירי 2012-ושירותי הארחה הם מ

. נתון התעסוקה בתחום שירותי ההארחה הינו של "משרות" להבדיל מן הנתונים 2014-החקלאות הם מ

שהינו של "עובדים".בענפים האחרים

הגמישות בה נעשה שימוש הינה ממוצע הגמישויות שנאמדו על פני מספר שנים. מכיוון ששיטת סיווג הענפים

השוואה. לכן עבור בינוי בני, הנתונים משנים קודמות אינם בהכרח 2011-של הלשכה המרכזית השתנתה ב

.2011-2014של נתוני –חקלאות ועבור 2012-ו 2011ושירותי הארחה נעשה מיצוע של נתוני

השוואה מסוף בנייש לציין שאין כך הדבר במה שנוגע לתוצר נקי )להבדיל מגולמי(, עליו קיימים נתונים

. החלטנו להשתמש בסדרת הנתונים הקצרה יותר של תוצר גולמי מכיוון שנתוני התוצר הנקי הם 90-שנות ה

ן היתר ענף שירותי ההארחה אינו מוצג באופן נפרד, ומאוחד ככל הנראה לפי שיטת הסיווג הישנה יותר, ובי

לדוגמה, עם ענף המסחר. כמו כן, ההבדלים בין תוצר גולמי לנקי )כגון פחת( משפיעים על יחס התמורות.

בשלב 314 יון שקלים במקוםמיל 358שימוש בגמישות שנגזרת מנתוני התוצר הנקי היה נותן גידול בתוצר של

.הפיילוט

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

30עמוד

רעונות בבתי החוליםי': אופן חישוב צמצום הגדח נספ

לפי מדד מחירי התוצר. 2014כל המספרים הותאמו למחירי

זהה לשיעור חסרי הביטוח בקרב האוכלוסייה, בבי"ח איכילוב כי שיעור חסרי הביטוח בקרב מטופלים החנהה

, לדוגמה, יפחתו 10%-ב ירדלוסייה . לכן, אם מספר חסרי הביטוח באוכ2012וכי שיעור זה נשאר זהה מאז

.10%-בודים שנגרמים על ידם באהחובות ה

ההנחה שהם לא מבוטחים כמו כן, מכיוון שהנחנו קודם כי כל המצטרפים לתכנית אינם מועסקים באופן פורמלי,

.קודם הצטרפותו מבוטחנחשב כמי שאינו היה מצטרף לתכנית כל לכן נגזרת מכך.

בבי"ח איכילובעלויות : מטופלים ו11טבלה

15,579 (2012)בי"ח איכילוב כלל מטופלים זרים ב

45.50% (2012ללא ביטוח ) בי"ח איכילובשיעור המטופלים הזרים ב

22,699,087 (2014, במחירי 2012)על טיפול בזרים ללא ביטוח בי"ח איכילובשל בש"ח בודים אסך חובות

227,293 41(2015סך זרים בישראל )

103,426 (2015דן זרים חסרי ביטוח בישראל )אומ

100,926 שלב הפיילוטרים חסרי ביטוח לאחר ז

2.42% לעומת המצב הנוכחי שיעור הירידה

548,677 בשלב הפיילוט )בש"ח( חובות אבודים שייחסכו בשנה

78,426 השניהשלב רים חסרי ביטוח לאחר ז

24.17% לעומת המצב הנוכחי שיעור הירידה

5,486,772 בשלב השני )בש"ח( ובות אבודים שייחסכו בשנהח (2013)משה, שירותי בריאות לעובדים זרים ולחסרי מעמד אזרחימקור :

על מספרי המטופלים , אך לאקיימים גם נתונים על העלויות של קופת חולים כללית ושל בית החולים ברזילי

24.17%-בשלב הפיילוט וב 2.42%-עלויות אלה יורדות גם הן בכי ים ושיעור חסרי הביטוח מתוכם. אנו נניח הזר

.השניבשלב

.נתוני זרים בישראל(. 2016רשות האוכלוסין וההגירה ) 41

השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים : היבטים כלכליים

המכון להגירה ושילוב חברתי המרכז האקדמי רופין

31עמוד

)בש"ח( : עלויות טיפול בזרים בקופת חולים כללית12טבלה

שנים שנתיממוצע 2010-2012

38,519,662 115,558,986 עלות טיפול בזרים

19,259,831 57,779,493 מתוכה בזרים ללא ביטוח

6,534,586 19,603,757 לסטיניםעלות טיפול בפ

31,985,077 95,955,230 עלות טיפול בזרים שאינם פלסטינים

15,992,538 47,977,615 42מתוכה בזרים ללא ביטוח

386,568 - לאחר שלב הפיילוט סכום שנתי שנחסך

3,865,680 - השנילאחר השלב סכום שנתי שנחסך

(2013ולחסרי מעמד אזרחי )משה, מקור : שירותי בריאות לעובדים זרים

)בש"ח( ברזיליבי"ח : עלויות טיפול בזרים ב13טבלה

3,858,647 2012-בעלות טיפול שנתית של חסרי ביטוח

93,270 לאחר שלב הפיילוט סכום שנתי שנחסך

932,703 השנילאחר השלב סכום שנתי שנחסך

(2013אזרחי )משה, מקור : שירותי בריאות לעובדים זרים ולחסרי מעמד

( חצי מעלויות הטיפול בזרים הן בזרים חסרי ביטוח. אנו מניחים כי שיעור זה נשאר דומה גם לאחר גריעת הפלסטינים 2013ה )לפי מש 42 מן החישוב.

Biographies Hagira 8 2018

3

Orly Alshech M.A.

Orly Alshech is a speech therapist and a doctoral student in the Department of Education at Bar-

Ilan University. She holds a bachelor's degree in communication disorders and special education

from Sloviansk Pedagogical University in Ukraine and a master's degree in special education from

Bar-Ilan University. She serves as district instructor in the field of communication and learning

technologies for pupils with autism and complex disorders. Her research focuses on learning and

communication technologies among pupils with autism spectrum and mental disorders and on

multi-professional teamwork.

Orly Alshech believes in the importance of the connection between academia and the field. Based

on her belief that this connection needs to be enhanced, she lectures at in-service training

sessions for educational staff working in the field of special education.

liorsow@gmail.com

Dr. Shlomit Landman

Dr. Landman is a linguist who investigates Israeli and Jewish onomastics from a sociolinguistic

perspective. She teaches various topics related to the study of Hebrew language and academic

writing at Achva Academic College and at Levinsky College of Education.

shlomitlandman@gmail.com

Dr. Riva Ziv

Dr. Riva Ziv lectures in the Multidisciplinary Studies Department at Ashkelon Academic College

and the Department of Health Sciences at Tel-Aviv University. She completed her PhD in the

Department of Sociology at Bar-Ilan University on the topic of "second career for military

women." Her research and teaching focus on labor migrants, gender, family role division and

single-gender families.

rivaz@ariel.ac.il

Dr. Efraim Davidi

Dr. Davidi is a lecturer and researcher in the Department of Social Work at Ben-Gurion University

of the Negev. He also teaches Latin American history at Tel-Aviv University and is a research

fellow at Tel-Aviv University's Sverdlin Institute for Latin American History and Culture. Dr. Davidi

has published five books, among them Labor, Capital and Government—A Decade in the History

of the Workers Movement in Argentina (1966-1976) (Riesling, 2008) [Hebrew], as well as dozens

of articles in journals in Hebrew, English, Spanish, French, Portuguese and Arabic.

davidief@netvision.net.il

Biographies Hagira 8 2018

2

Prof. Miriam Hirschfeld

Prof. Hirschfeld is an emeritus professor of nursing. She served in the World Health Organization

(WHO) as Chief Scientist for Nursing and subsequently as Director of Human Resources for

Health. In this capacity she launched the WHO initiative on long-term care. She established the

academic Department of Nursing at Yezreel Valley College and served as the department's first

head.

Mj.hirschfeld@gmail.com

Dr. Wovit Worku-Mangisto

Dr. Worku-Mangisto completed her undergraduate studies at Bar-Ilan University and her

doctorate at the Hebrew University of Jerusalem. She lectures in the Department of Informal

Education at David Yellin College of Education. Her main teaching and research areas include

youth at risk, identity and migration. She also serves as supervisor for children and youth at risk

in the Ministry of Education. Dr. Worku-Mangisto is currently collaborating in a comparative

research study on overt and covert school dropouts among immigrant children and members of

minority groups.

wovite@walla.com

Prof. Gabriel Horenczyk

Prof. Horenczyk is a professor in the Seymour Fox School of Education and the Melton Centre for

Jewish Education at The Hebrew University of Jerusalem. His main fields of teaching and

research include psychological aspects of ethnic, cultural and Jewish identity; identity and

adaptation among minorities and immigrants; immigrants in the schools; and identity shifts. Prof.

Horenczyk headed the Israeli ICSEY team (International Comparative Study of Ethnocultural

Youth) and is currently collaborating in a comparative research study on overt and covert school

dropouts among immigrant children and members of minority groups.

gabriel.horenczyk@mail.huji.ac.il

Biographies Hagira 8 2018

1

Prof. Rachel Sharaby

Prof. Sharaby is head of the Sociology and Anthropology Department and the Interdisciplinary

Social Sciences Department at Ashkelon Academic College. She also serves as associate editor of

the bilingual journal Hagira, together with editor-in-chief Prof. Sergio Della Pergola. Her research

topics include migration, tradition and modernity, gender, intercultural encounters and

syncretism. She has recently published the following books:

Renewal of Celebrating the Saharana Tradition in Israel. Riesling, 2016 [Hebrew].

Dynamics of Gender Borders—Women in Israel's Cooperative Settlements (with Prof. Fogiel-

Bijaoui, Silvia). Walter de Gruyter, Berlin/Boston & Hebrew University Magnes Press. 2017.

rsharaby@gmail.com

Dr. Daniella Arieli

Dr. Arieli is a senior lecturer in the Department of Nursing and the Department of Sociology and

Anthropology at Yezreel Valley College. In her research she integrates social anthropology

approaches with the action research approach. She examines the reciprocal relations between

individuals, groups and cultures from various spheres of life, and primarily from academia and

the therapeutic encounter.

daniellaa@yvc.ac.il

Yael Skorkowich M.A.

Ms. Skorkowich is a lecturer in the Departments of Nursing, Sociology and Anthropology, and

Psychology at Yezreel Valley College. She holds a master's degree in social psychology from Tel-

Aviv University and is pursuing doctoral studies in the Department of Leadership and Policy in

Education at the University of Haifa. Her research focuses on gender, migration and intercultural

encounters.

yaelsk@yvc.ac.il

Abstracts Hagira 8 2018

7

Efraim Davidi

Exiles from South America in Israel (1973-1978)

During the most recent military dictatorships in Argentina, Chile and Uruguay, between 450

and 500 citizens who feared for their lives managed to find shelter in Israel. This paper traces

the arrival of these exiles and their political engagement against the dictatorships and against

the official policies in Israel of maintaining cordial relationships with the military governments

in South America. In parallel, the paper describes the social and political background of those

who chose to go to Israel. Many were not associated with Israel or with Zionism and a

minority were not Jews, as defined by religious or even broader criteria. The wider

significance of these contradictory trends is discussed.

Keywords: South America, Israel, Exiles, Military Dictatorships

Abstracts Hagira 8 2018

6

Riva Ziv

Role Division in Multicultural Relations

The number of multicultural families in which one spouse was born in Israel and the other is

an immigrant has increased in recent years. Mixed marriages have always aroused

sociological curiosity, but few studies have shed light on the family dynamics and role division

among these couples. Can multicultural families be seen as an arena for the emergence of a

new hybrid cultural product that seeks to erase the traditional distinctions in patterns of role

division between spouses?

The purpose of this study was to examine the role division between spouses in multicultural

families, in which one of the spouses was born in Israel and the other is an immigrant. The

research tool was a questionnaire on role division administered to 200 participants: 100

couples in which one of the spouses was born in Israel and the other was an immigrant from

another country. The study examined the hypotheses that the origin of the immigrant

member of the couple influences the role division and that differences in role division emerge

in the comparison between the Israeli-born spouse and the non-Israeli-born spouse. In

addition, it examined the hypothesis that education and number of years in Israel affect role

division in multicultural families.

In general, differences in role division emerged between men and women. Men reported

investing more in the areas of economic support and career, while women reporting investing

more in the social and household spheres. Among men, the extent of their investment in

household chores decreases as their number of years in Israel rises, while among women,

investment in household chores increases along with their number of years in Israel.

No differences in role division by origin emerged among women for any of the job areas

examined: housework, economic role, social role and career. But male immigrants from the

Soviet Union were found to invest more in the economic role than native Israelis or than

immigrants from Western Europe and South America.

With respect to how role division was related to education and origin, the findings show that

men with higher education invest more in the social role. In addition, there was a significant

interaction effect of education and country of origin on housework among men. Male

immigrants from the USSR with higher education invest less in household chores than men

from the same country with only 12 years of schooling.

Among women, there was a significant interaction effect of education and country of origin.

Women of Western European and South American origin with higher education invest more in

their careers than women with up to 12 years of schooling.

No differences in role division were found between immigrant men and immigrant women.

Keywords: role division, multicultural relations, immigration, gender

Abstracts Hagira 8 2018

5

Shlomit Landman

From an onomastic perspective: Cultural consolidation in the Jewish

sector in Israel

Israel was established as a melting pot society, and over the years a unique Israeli culture

has developed. Consequently, according to Moyal and Ro'I (2014), today many Israelis define

themselves primarily as Israelis rather than as Jews. This finding can be explained by the

central role of the Zionist movement (Ben-Israel, 2004) in accordance with the national

model suggested by Hroch (1985). According to Weitman (1988), the first names given to

Jewish newborns can often distinguish the national identity of their parents. My analysis

encompassed the six thousand most prevalent first names given to Jewish newborns in Israel

between 1948 and 2007 and a similar number of rare first names. In addition, I conducted

semi-structured interviews with 45 parents to gain meaningful insights about their

perspectives as reflected in their choice of names. The first names were divided into four

groups according to origin: traditional names used in the Diaspora, names taken mainly from

the Bible that were reinstated during the political development of the Zionist movement, new

names generated from spoken Hebrew, and finally names adopted from foreign languages

with no Hebrew meaning. The results point to three main onomastic periods: From 1948

through 1960, parents gave traditional names that were common in the Diaspora. Between

1960 and 1980, Israelis generally chose names that were reinstated from the Bible and new

names influenced by the cultural consolidation process. Since the beginning of the 1980s,

Israeli onomastics took over, though naming has also been influenced by western onomastics

resulting from globalization in Israel.

Keywords: onomastics, first names, immigration waves, culture, national model, identity

Abstracts Hagira 8 2018

4

Orly Alshech

Building a Professional Identity in Israel:

Experiences of New Immigrant Speech Therapists in Israel

Following centuries of exile, the Jewish people have returned to their historic homeland. Yet

upon arrival their dream of integrating into the new society is immediately shattered due to

linguistic difficulties. This is true for all new immigrants, but even more so for linguistic experts.

The narratives of speech therapists that lack Hebrew as a mother tongue display this. Their

stories allow us to examine the experiences they undergo while building a professional identity

in Israel.

This study, which uses the narrative research method, is based on the analysis of the stories

of five immigrant speech therapists. The theoretical framework of this research focuses on

three specific areas: a) immigration and absorption; b) multi–professional teamwork; and the

role of the speech therapist.

According to the literature, the immigrant experience is subjectively based in the construction

of a social identity, while language acquisition poses a major difficulty when adjusting to life in

a new land. This barrier becomes weightier when new immigrants choose to work as speech

therapists whose job requires expertise in acquiring oral and written skills. The findings focus

on each story individually. The analysis shows that the period before immigration affects

integration and that immigrant speech therapists go through a complex professional process

on the path to realizing their dream of working as speech therapists in Israel.

Keywords: Immigration to Israel (Aliyah), professional identity, immigration absorption

Abstracts Hagira 8 2018

3

Wovit Worku-Mangisto & Gabriel Horenczyk

Hidden Dropout from the Education System among Ethiopian Adolescents in Israel

The study examined aspects of hidden dropout among adolescent students of Ethiopian origin.

Hidden dropout describes a situation in which a student is often absent from the education

system or is present but only passively. The research focuses on hidden dropout among three

groups of Ethiopian adolescents in Israel (normative learners, hidden dropouts and disengaged

youths) as evidenced in several fields: perceived discrimination, environmental support (from

the family and from the education system) and social relations. Thirty semi-structured

interviews conducted with adolescents from the three groups were aimed at identifying patterns

that characterize hidden dropout from the interviewees’ point of view. The findings reveal

distinct patterns among the three groups in the addressed fields. Hidden dropouts and

normative learners reported that their parents encourage them to stay in the education system,

whereas disengaged youths retrospectively reported a lack of family involvement. Hidden

dropouts also reported experiencing discrimination in the education system due to their

Ethiopian origin; normative learners reported discrimination mainly at the group level and less

at the personal level; and disengaged youths recalled past alienation towards them at school.

Furthermore, the hidden dropouts and the normative learners reported limited relations with

Israelis who are not of Ethiopian origin, while the disengaged youths reported that they have

almost no relations with friends who are not Ethiopian. In addition, the hidden dropouts and

the disengaged youths reported non-normative leisure behaviors, whereas the learners

reported mostly normative leisure behaviors. Implications for the identification of hidden

dropouts as well as for teacher and parent interventions are discussed.

Keywords: hidden dropout, adolescents, Ethiopian immigrants, perceived discrimination,

social support, social contact

Abstracts Hagira 8 2018

2

Daniella Arieli, Yael Skorkowich & Miriam Hirschfeld

Ethnic Encounters in the Academic Space: The Ethiopian Sigd

Festival as a means of Negotiating the Rules of the Game

Research on immigrants, including the literature on immigrants of Ethiopian origin in

Israel, has focused extensively on marginalizing social mechanisms. In recent years,

however, such research has also begun examining the attempts and successes of

individuals and groups to mobilize their social status. The aim of the present article is

to contribute to this literature. The study is based on a celebration of the Ethiopian

Sigd festival that was organized by students at an academic college in Israel.

Presenting the ethnic symbols of their culture in the academic space was the Israeli-

Ethiopian students’ way of negotiating the meanings of their unique identity and its

acceptance within the social microcosm of the campus. This study contends that

alongside exclusion and discrimination processes, whose existence in academia cannot

be denied, there are also processes through which students attempt to change their

experience on campus. Through these processes they often succeed in making the

transition from social exclusion to inclusion.

Keywords: Israelis of Ethiopian origin, exclusion and inclusion, ethnicity, academia,

intercultural discourse

Abstracts Hagira 8 2018

1

Rachel Sharaby

Renewed Interpretation of the Ethnic Tradition of Kurdish

Immigrants in Israel

The article discusses the Seharane celebrations, the traditional spring celebrations of the Jews

of Kurdistan that were renewed in public in Israel for the first time in 1975. The findings are

based on content analysis of articles that appeared in the press and in journals of the

community and on the testimony of interviewees. These findings show that the immigrants

from Kurdistan exhibit a dual identity in the renewal of the Seharane, which is rooted on the

one hand in their Israeliness and on the other hand in their ethnic uniqueness originating from

their sense of otherness. The process of the Seharane’s move towards the cultural center and

its renewed interpretation as an ethnic tradition reflect its dynamic syncretic aspects. This

dynamic strengthens the perspective emphasizing human freedom in the interpretation and

shaping of tradition, i.e., in choosing the elements from which identity is constructed.

Keywords: Tradition, identity, immigration, Kurdistan, syncretism, celebration

Editors' Note

We are pleased to present our readers with the eighth volume of the online journal

Hagira. This volume contains seven articles that discuss a variety of topics, all centering

on the theme of different aspects of identity: social, cultural, professional, ethnic and

national. The discussion reflects the ways in which individuals or groups can today create

their own systems of meaning and choose their identity. It also sheds light on the ongoing

process of reestablishing identities as a result of individuals and groups interacting with

the "other"/"others" according to their own point of view.

The first two articles examine the emergence of dual identities among immigrant

groups in Israel. These identities are rooted in their unique ethnic identity on the one

hand and in the collective Israeli identity on the other. The volume opens with the article

by Rachel Sharaby titled "Renewed Interpretation of the Ethnic Tradition of Kurdish

Immigrants in Israel." The article traces the Seharane celebrations, the traditional spring

celebrations of the Jews of Kurdistan, as they move towards the cultural center and

describes the ongoing syncretic process in the renewal of this ethnic tradition. Sharaby

concludes that this dynamic process underscores the human freedom inherent in shaping

tradition, that is, in choosing the foundations upon which identity is built, and she sees

the dual interpretation of the members of this traditional community as an expression of

resistance.

The article by Daniella Arieli, Yael Skorkowich and Miriam Hirschfeld titled

"Ethnic Encounters in the Academic Space: The Ethiopian Sigd Festival as a Negotiation

of the Rules of the Game" also discusses a ceremonial tradition as it attempts to integrate

into the social milieu and even to change the rules of the game. The article examines a

celebration of the Ethiopian Sigd festival that was organized by students at an academic

college in Israel. The writers contend that the organizers—Israeli-Ethiopian students—

used the event as a means of reifying the ethnic symbols of their culture on campus and

of transitioning from a position of exclusion to one of leaders influencing the agenda on

campus.

The article by Wovit Worku-Mangisto and Gabriel Horenczyk titled "Hidden

Dropout from the Education System among Ethiopian Adolescents in Israel" focuses on

social identity. The article examines aspects of hidden dropout among adolescent students

of Ethiopian origin. Hidden dropout describes a situation in which a student is often absent

from the education system or is present but only passively. The research findings point to

the school system's perspective of group and individual discrimination as well as to the

importance of developing in-service programs for teachers and heterogeneous

intervention programs for students on the topic of education for multiculturalism.

In the article titled "Building a Professional Identity in Israel: Experiences of New

Immigrant Speech Therapists in Israel," Orly Alshech considers the ways in which

immigrant speech therapists build their professional and social identity within the

educational system of their new country. Using narrative research that focuses on the

creation of meaning and identity, the author describes the multi-stage process

experienced by the immigrants over the years on their way to realizing their dream of

working as speech therapists in Israel. The pace of their integration is similar yet unique

and dependent upon individual characteristics.

Shlomit Landman's article titled "From an onomastic point of view: Cultural

consolidation in the Jewish sector in Israel " analyzes a corpus of first names given to

Jewish children in the period 1948-2007 in order to examine trends of cultural change and

national identification among parents. The research findings point to three major periods:

naming in accordance with Diaspora customs (1948-1960); emergence of Israeli

onomastics in the 1960s and 1970s; and western influences in the wake of globalization

since the beginning of the 1980s.

The article by Riva Ziv titled "Role Division in Multicultural Relations" examines

family dynamics and role division in mixed marriages in which one spouse was born in

Israel and the other is an immigrant. The research findings indicate that in general

multicultural families did not generate a new hybrid product that obliterated traditional

distinctions in the division of roles between the members of the couple.

In the article titled "Exiles from South America in Israel (1973-1978)" Efraim Davidi

discusses groups of political exiles who came to Israel in the 1970s during the rule of the

military dictatorships in Argentina, Chile and Uruguay. After surveying their social and

political background, the author discusses the many contradictions deriving from the

presence of these exiles, many of whom had no ties to Israel or to Zionism and some of

whom were not even Jewish according to the religious orthodox definition.

The volume also includes a link to a position paper prepared by the Institute for

Immigration and Social Integration at the Ruppin Academic Center together with the ERI

Institute on the topic of "Placement of Asylum Seekers in Relevant Occupations: Economic

Aspects." Recently the topic of refugees, asylum seekers and foreign workers has become

a major focus of public and political discourse in Israel. Israel's lack of a consolidated and

solid immigration perspective became quite evident recently when the Israeli government

changed its policy on this topic three times within a 24-hour period by means of public

declarations that were not always based on solid foundations of knowledge. The appendix

to this volume serves as an example of reasonable and in-depth research material that

can be useful to those charged with making decisions in this important and sensitive area.

The articles included in this volume underwent meticulous review by expert readers

in order to maintain the high academic level of Hagira. We wish to thank the readers who

responded to our requests and contributed to the scientific quality of this journal through

their careful reading and precise comments. Our deepest gratitude goes to Doron Dgani

for his diligent and dedicated work as editorial coordinator of the journal and coordinator

of the migration and demographics community. We also wish to thank Elia Demeter,

linguistic editor for Hebrew, and Donna Bossin, linguistic editor for English, for their

excellent professional work. Above all we are grateful to Prof. Galia Sabar, President of

Ruppin Academic Center, for her ongoing support of the journal.

Prof. Sergio Della Pergola Prof. Rachel Sharaby

Editor-in-Chief Associate Editor

.VOL 8 הגירה

כתב עת אקדמי רב תחומי מקוון -הגירה

Hagira - Israel Journal of Migration

, תשע"ח8גיליון מס' , Vol. 8 2018

עמוד

Pages

מאמרים מקוריים

Original Articles

1-2 דבר העורכים / סרג'ו דלה פרגולה, רחל שרעבי

Sergio DellaPergola, Rachel Sharaby / Editors' Note

3-21

שת למסורת אתנית של יוצאי כורדיסטן בישראלפרשנות מחוד / רחל שרעבי

Rachel Sharaby /

Renewed Interpretation of the Ethnic Tradition of Kurdish Immigrants in Israel

22-42

גיגת הסיגד מפגשים אתניים במרחב האקדמי: ח / שפלדאלה אריאלי, יעל סקורקוביץ' ומרים הירדני

כמשא ומתן על כללי המשחק

Daniella Arieli, Yael Skorkowich & Miriam Hirschfeld / Ethnic Encounters in the

Academic Space :The Ethiopian Sigd Festival as a Negotiation on the Rules of the Game

46-63

ירה סמויה ממערכת החינוך בקרב מתבגרים יוצאי אתיופיהנש / רנצ'קמנגסטו וגבי הו-ווביט וורקו

Gabriel Horenczyk & Wovit Worku-Mangisto / Hidden Dropout from the Education

System among Ethiopian Adolescents in Israel

64-81

הסנדלר הולך יחף: חוויותיהן של קלינאיות תקשורת עולות חדשות, בדרך לבניית זהות / אורלי אלשיך

מקצועית בארץ

Orly Alshech / Building a Professional Identity in Israel: Experiences of New

Immigrant, Speech Therapists in Israel

82-103

ה האונומסטית: שיקוף ההתגבשות התרבותית במגזר היהודי בישראלהמרא / שלומית לנדמן

Shlomit Landman / From an onomastic point of view: Cultural crystallization process in

the Jewish Sector in Israel

104-123 תרבותית-חלוקת תפקידים בזוגיות בין / ריבה זיו

Riva Ziv / Role Division in Multicultural Relations

124-142

-1978ים מאמריקה הלטינית בישראל )אינם עולים, אינם פליטים ואינם מהגרי עבודה: גול / אפרים דוידי

1973(

Efraim Davidi / Exiles from South America in Israel (1973-1978)

ביוגרפיות 143-145

146-148 Bios

149-155 Abstracts / תקצירים באנגלית

Call for papers

Special issue of Hagira – Israel Journal of Migration On

migration and education

Hagira – Israel Journal of Migration, an interdisciplinary academic journal on the

phenomenon of migration in its various aspects, invites researchers to submit

articles in Hebrew and English for a special issue on Migration and education.

The guest editor of the issue is Dr. Rita Sever (of the School of Education and the

Research Institute for Innovation in Education at the Hebrew University of

Jerusalem), and a member of the Editorial Board of the journal Hagira.

This special issue will be devoted to articles on all issues related to migration and

education, such as: the impact of migration on students' educational achievements,

on education patterns at home, on inter-generational relations in immigrant

families, on role-reversal and parental authority, on gender power shifts in the

family, on the interaction between schools and immigrant parents, on immigrant

parents' involvement in their children's schooling , on immigrants' impact on

education systems in their host country , as well as any other topic that will

contribute to understanding the phenomenon, both at the micro and macro levels.

Hagira is an academic journal, published under the auspices of the Migration and

Demography section of the Israeli Sociological Association and the Institute for

Migration and Social Integration at Ruppin Academic Center. This journal is a

platform for publication of migration studies in the fields of sociology, political

science, demography, education, psychology, social work, criminology,

communications, history, economics, literature, urban planning, and more. These

studies deal with various aspects related to the fact that the State of Israel is an

immigrant society, in the framework of parallel processes highly influential in the

global context. Hagira is open to different theoretical approaches and analytical

perspectives.

Please submit papers to: ritasever9@gmail.com

Author Guidelines

Submissions should not exceed 8,000 words.

Submissions must not have been submitted for publication to any

other journal in Hebrew.

Submissions must be in Word format, using the Tahoma font (in

Hebrew and English), 10 point, 1.5 line spacing and justified.

New paragraphs should be indicated by indentation and not by

leaving an extra vertical space.

Quotations should be indicated by indenting from the left.

Authors may embed original materials from various media, e.g.,

photographs and video clips.

Papers should be submitted after editing, and must include abstracts

in Hebrew and English (200 words each). The abstract should

include the title of the paper.

5–6 keywords should be provided, following the abstract in Hebrew.

On a separate page, attached to the paper, authors should note in

Hebrew and English their name, academic rank, institutional

affiliation, and a brief biography, in no more than a few lines.

References are to be embedded in the text and closed inside

parentheses. ‘Ibid’ should not be used; rather, the source should be

noted again.

Endnotes should be used, rather than footnotes, and they are to be

positioned before the bibliography.

The bibliography should be prepared using APA citation style, the

accepted format of Israeli Sociology, the journal of the Israel

Sociological Society. References within the text must be fully

compatible with their appearance in the source list.

An objective, anonymous refereeing process will be used.

Authors will be asked to correct their papers as indicated by the

referees and the attached editorial guidelines. Papers will be copy

edited and authors will be asked to make further corrections and

give final approval before publication.

Papers accepted for publication will be uploaded to the journal’s

website before the full issue of the journal appears.

Please submit papers to: rsharaby@gmail.com

Information

Editor-in-Chief: Prof. Sergio DellaPergola Associate Editor: Prof. Rachel Sharaby

Editorial Board: Prof. Moshe Semyonov

Prof. Rebeca Raijman

Prof. Lilach Lev-Ari

Dr. Rita Sever

Dr. Karin Amit

Editorial Coordinator: Mr. Doron Dgani

linguistic editor : Mrs. Elia Demeter (Hebrew)

Mrs. Joy Pincus (English)

Mrs. Shoshana Silver

Extension Council:

Prof. Judit Bokser Liwerant

Universidad Nacional Autonoma de Mexico, Mexico City

Prof. Barry Chiswick

University of Illinois at Chicago,Chicago

Prof. Andrew Markus

Monash University,Melbourne

Prof. Jose Moya

Columbia University, New York

Prof. Rainer Munz

Hamburg Institute of International Economics, and Erste Bank, Vienna

Prof. Alean Al-Krenawi

Ben Gurion University

Prof. Noah Lewin Epstein

Tel Aviv University

Prof. Uzi Rebhun

The Hebrew University of Jerusalem

Prof. Nissan Rubin

Bar Ilan University and Ashkelon Academic College

Prof. Sammy Smooha

Haifa University

Editorial Address: The Institute for Immigration and Social Integration

Ruppin Academic Center

Emek Hefer 402500, Israel

E-mail: rsharaby@gmail.com

ISSN 2223-0009

Hagira journal

Hagira is an academic, refereed, interdisciplinary journal

focusing on all aspects of migration. Publication of the journal is

sponsored by the Migration and Demographics Community of the

Israeli Sociological Society and distributed through funding from

the Ruppin Academic Center and the Institute for Immigration and

Social Integration.

This journal serves as publishing forum for research studies on

migration conducted by investigators from the fields of sociology,

political science, demography, psychology, social work,

criminology, communications, economics, literature, history, city

planning and more. These research studies consider diverse aspects

related to the State of Israel as an immigrant society that is

undergoing processes parallel to those of major significance in the

global context.

Hagira is open to diverse approaches and analytical perspectives.

The articles submitted to the journal undergo expert peer review

before being accepted for publication. The journal aspires to

become the major Hebrew-language forum for all migration-related

topics that play an essential role in contemporary society on both

the individual and the collective levels.

Vol. 8 2018ח"תשע 8גיליון

Hagiraכתב עת אקדמי רב תחומי מקוון

Hagira – Israel Journal of Migration