פתח-תקווה - בתים ראשונים (nxpowerlite)
TRANSCRIPT
תקווה תקווה פתח פתח
מקור השם פתח תקווה לקוח מספר הושע:�ה" �א�ת-ע�מ�ק ע�כו�ר ל�פ�ת�ח ת��ק�ו מ�יה� מ�ש���ם, ו ��ר� �ת�ת��י ל�ה� א�ת-כ �נ ו
- הושע, פרק ב, פסוק יז.
הסיבה לבחירת שם זה דווקא היא מפני שהמתיישבים איתרו בתחילה קרקע ממזרח לירושלים, בסמוך ליריחו,
במקום שנקרא אז עמק עכור. בסופו של דבר רכישת הקרקע שם לא התבצעה, והמתיישבים הגיעו דווקא
מערבה, אך השם נשאר.
באופן אירוני קיבל השם משמעות גם בנקודת התיישבות זו, בשל המצב העכור בו מצאו את הירקון, וניסיונם
ותקוותם להפוך אותו לפתח לעתיד, להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית )"פתח תקווה"(.
רחוב פינסקר פינת חובבי-ציון
תקווה – פתח ייסוד תקווה – היסטוריה פתח ייסוד היסטוריה
, והחלה את דרכה כיישוב חקלאי. 1878פ"ת נוסדה בשנת ה'תרל"ח היא הייתה המושבה הראשונה, על כך קיבלה את הכינוי "אם
המושבות".
המתיישבים הראשונים, יהושע שטמפפר, יואל משה סלומון, זרח ברנט, דוד גוטמן ויהודה ראב, ניסו בתחילה להקים את המושבה ליד הירקון, באזור שבע תחנות. כאמור, המקום אכן התעכר למתישבים,
בעיקר בגלל מגפת הקדחת והקירבה היתרה לירקון ולשטחים ביצתיים. לכן, שינו את תוכניותיהם ובחרו להקים את ישובם על שטח אדמה שהם קנו בכסף מלא מאנשי הכפר הערבי "אומלאבס", שהיה
ריק ברובו באותה התקופה.
במאורע ההחלטה על רכישת קרקעות הכפר אומלבס על ידי קבוצת המייסדים יואל משה סלומון יהושע שטמפפר ודוד גוטמן, מסופר סיפור על אחד הבקרים באביב שנת תרל"ח, בו יצאו מיפו מייסדי המושבה, יחד עם דוקטור יפואי בשם מזוריקה, אל אדמות הכפר
אומלבס. הדוקטור חזה כי אדמת האזור רעה והסתמך על אי המצאותם של ציפורים, הנשמעות לאינסטינקט הטבעי שלהן, באזור.
אך סלומון ענה "ובכל זאת", ותגובת שטמפפר הייתה "ננסה" והקבוצה החליטה על רכישת הקרקע. מאורע זה מונצח בשירו של
יורם טהרלב, "הבלדה על יואל משה סלומון".
המדינה 19141914 הקמת המדינה עד הקמת עד
במלחמת העולם הראשונה אירחה המושבה את היהודים שגורשו מתל אביב ומיפו על־ידי השלטונות העות'מאניים, עקב סירובם להתגייס
לצבא הטורקי כדי להילחם באנגלים שהתקרבו אל הארץ. פתח תקווה סבלה רבות ממיקומה הבעייתי בין העות'מאנים לבריטים.
, לאחר התקפה של פורעים ערבים והתרחבות בעקבות 1921ב-העלייה, קיבלה פתח תקווה מהשלטון הבריטי מעמד של מועצה
קיבלה מעמד של עיר, כשלוש שנים לאחר תל 1937מקומית. ב-אביב, ובכך הייתה ליישוב העברי השני שקיבל מעמד זה. משה
סמילנסקי, נשיא התאחדות האיכרים, יצא נגד מהלך זה, שאותו ראה כמסכן את פתח תקווה ואת כלל המושבות. ראש העיריה הראשון היה
שלמה שטמפפר, בנו של מייסד המושבה.
לפתח תקוה מקום חשוב בהיסטוריה של התפתחות היישוב היהודי בא"י, בשמשה מקום מעבר לעולים, במיוחד אלה בני העלייה השנייה, שהגיעו אליה וממנה התפזרו לכל רחבי הארץ. אנשי תנועת העבודה
ראו בפתח תקווה את מרכזם, ובה נוסדו תנועות "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה". במלחמת העצמאות סבלה פתח תקווה
מהתקפותיהם של פורעים ערבים מכפר קאסם )כאפר אל-קאסם( והשומרון.
רחוב
ציון חובבי
רוטשילד מרחוב מתחיל- עוזר חיים ברחוב ומסתיים
הגדול הכנסת בית
35רחוב חובבי ציון
" יעקב " בית הגדול הכנסת ביתבית הכנסת נקרא ע"ש אבי הברון רוטשילד – בית יעקב.•, מכספי הנדבן אייזיק מטוקאץ.1890הוא נבנה ב-•אנשי המושבה תרמו את עבודות החפירה והבנייה, והברון רוטשילד תרם לסיום הבנייה.•התוכנית לבנייה הוכנה בידי דניאל ליפשיץ.•.1898המבנה נבנה מלבני כורכר. בנייתו הסתיימה בתרנ"ח •בחזית ביה"כ קבועים ארבעה שעונים. • שנה, שהשעות מסומנות בו באותיות עבריות.60במרכז, שעון בן יותר מ-• משה שפירא מירושלים. שעונים אלה ' לצידי הדלתות שלושה שעוני שמש, שנעשו בידי ר•
הם מטיפוס הנקודה. .‘שעון אחד מראה את השעה על-פי שעון גריניץ• בשעון השני ניתן לראות את שעת הצהריים בפ"ת בארבע תקופות השנה, וכן את זמני •
הזריחה והשקיעה בכל ימות השנה. השעון השלישי: "שעון ירושלמי" – שעון המונה, את שעת האפס להתחלת היממה משקיעת •
.12השמש ואילו זריחת השמש היא בשעה בית הכנסת שימש כמקום תפילה וריכוז בעיתות צרה ובעיתות שמחה.•בית-הכנסת אירח אורחים רמי-מעלה. מעל בימתו נשא הנציב העליון, סר הרברט סמואל, •
את תודתו לתושבי פ"ת. כ"כ התארחו בו נציגי המימשל הבריטי, רבנים ראשיים, נשיאי המדינה, ראשי ממשלה ושרים.
בביה"כ הופיעו חזנים רבים ידועי-שם.•
ביה"כ הגדול – כיפת הקשקשים
ארון הקודש בביה"כ, נמצא במבנה מיוחד הבולט לחצר האחורית •בחצי-גורן.
מעליו כיפה מפוארת העשויה קשקשים קשקשים כמו קשקשי דג. קשקשים •אלה עשויים נחושת.
.יהודה ליפרנטעל מלאכת מחשבת זו הופקד •
כוסלובקיה, עם אשתו קרולינה. ' מצ1935יהודה ליפרנט עלה לפ"ת בשנת •בארץ היו כבר בנו יעקב ובתו אלזה, שהגיעו שנה קודם לכן.•יהודה היה אמן ופתח בית-מלאכה ומסגריה ברחוב חפץ-חיים. ואת כיפת •
הקשקשים עשה בהתנדבות וכמתנה לביה"כ.המשפחה התגוררה ברחוב סלנט.•הבן יעקב ליפרנט נישא לציפורה בומבי-גפני, ילידת פ"ת.•
ילינה 'לאחר שנתיים בארץ, חזרו יהודה וקרולינה, לביתם בעיר הולדתם ז•כוסלובקיה בו נשארו ילדיהם הנוספים – קרל, הלנה ואולגה.'בצ
ילינה, בבית הכנסת, מעל ארון הקודש, עשה יהודה אותה כיפת 'בעיר ז•קשקשים.
כוסלובקיה.'בתקופת השואה נספתה משפחת ליפרנט בצ•
ביה"כ הגדול – כיפת הקשקשים
חצר גרינשטיין
חצר גרינשטייןזאב אריה גרינשטיין )וולף לייב(, נולד בירושלים ולמד במקוה-ישראל. היה מחמשת
התלמידים הראשונים במקוה-ישראל. עם יסוד פתח-תקוה, עבד כמנהל חקלאי, בתחילה ביהודיה. כשניהל את הפלחה של
מר שאטיל, וכשנתחדש היישוב פתח-תקוה, בנה את ביתו כאן ברח' חובבי-ציון. אשתו אסתר קיבלה את הכינוי "סיר אסתר", והיתה ידועה באומץ לבה, בעיקר כנגד
התורכים, שבאו להרוס את הבניין שהקימו. ילדים. 5בנו, חיים צבי גרינשטין, נפל במאורעות תרפ"א, והשאיר אלמנה ו-
חצר גרינשטין, היא אחת היפות בפתח-תקוה. בחלקה האמצעי של החצר עומד הבית הראשון שנבנה ע"י המשפחה. קירותיו, לבני טיט ומילוי שטוייחו.
חדרים ומרפסת פתוחה, ניכרים בה הכותרות. המרפסת היתה מקום 4 הבית הכיל עיקרי, בו הסבו בני המשפחה בשעות הערב. לימים נסגרה המרפסת, והמבנה חולק ל-
יחידות דיור.בחצר נמצאת אבן, שריד מבית הבד. וולף לייב, גידל כרמי זיתים )רח' פיק"א ומטלון(,
ובחצרו הפיק שמן. בחצר הבית היתה צמחיה רבה של שיחים מטפסים ועצים לנוי ופרי.
משפחות. בחלק הקדמי של החצר עומד בית שבמקורו היה 2 היום המבנה מושכר ל- קומות. בית זה נבנה בשנות העשרים, לא כדי לשמש את 3 קומות. היום הוא בן 2בן
הוסיפו את הקומה 50צאצאי משפ' גרינשטיין. הבית הבנוי הספיק. ובשנות ה- שנים, גרה במקום גב' חנה שרון גרינשטין. 4השלישית. עד לפני
היום המקום משמש כמשרדי עו"ד שרון. החצר מכוסה בפיקוסים. אשר ניטעו ע"י הגב' . השתילים הובאו ממשק הפועלות.40שרון ואביה, בראשית שנות ה-
ציון חובבי .36רחוב
ליפשיץ דניאל בית
מצד רחוב סלור
ליפשיץ דניאל חצר. מן המתיישבים הראשונים במושבה. מעולי 1850דניאל ליפשיץ נולד בשנת
ביאליסטוק ומהבולטים שבעליה זו. נחשב לאיש סטטיסטיקה מטעם הבארון היה האיש המפורסם, אשר ערך את המפקד הידוע, "דאנה"רוטשילד. ליפשיץ
המשפחות הידועות תחת חסותו של הבארון. בל"ג בעומר 28לפיו נתקבלו משפחות 49( ערך ליפשיץ מפקד נוסף, לפיו נמצאו במושבה 1891תרנ"א )
נפשות. כן כתב יומן "מקורות הישוב החקלאי", שהינו בעל חשיבות 446ו-הסטורית. תכנן את ביה"כ הגדול והיה פעיל בחברת "לינה" ובחברת קדישא. היה
איש אמיד ולא נזדקק לעזרה. בתחילה התיישב ביהוד ואח"כ הקים לו בית במושבה ברחוב חובבי-ציון וכן הוסיף בחצרו בתים להשכרה. נפטר בפתח-תקוה ביום ד' באב תרע"ה. רעייתו: רחל לבית גוטפארב. ילדיהם: שמואל, בנימין, דב,
בן-ציון, חוה, ליבה, פאני וחמדה
ליפשיץ היה ידוע בגידול תולעי המשי. בחצרו עמד מבנה עם מרתף שהיווה מחסן, בו הוחזקו התולעים. ליפשיץ היה מבוני הבתים הראשונים שנבנו לצורך
נבנה לבני כורכר וחולק לשני 25השכרה. ביתו, הנמצא בחזית רח' חובבי ציון אגפים. בחזית, ניכרת קשת שהיא היחידה במבני פ"ת. הבניין משמש היום כחנויות. בחצר, מבנה נוסף, בנוי לבני כורכר )ראה בגב הבניין(, בעל שתי
קומות, בו נראים היטב פסי המתכת עליהן הונחה רצפת העץ. בית זה נבנה לשמש כבית יתומים לפני מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהטורקים גירשו את
הילדים לצרפת, שימש המבנה כבית-מלון והשכרת חדרים לחסרי דיור במושבה.
ציון חובבי 25רחוב
גרף משפחת חצר
בחצר ניצב בית ששימש כביתה של פסיה )פאשע( גרף, אלמנתו של צבי הירש, . ובשנת 1900ממייסדי שרות הדליז'נסים במושבה. צבי הירש עלה לפ"ת בשנת
, 1911 הקים יחד עם הלפרין את שרות הדליז'נסים. הוא נפטר בשנת 1901והותיר את אשתו בהריון. בנו שנולד לאחר מותו, נשא את שמו. הבית בנוי לבני
כורכר, ובחלקו מילוי של אבנים קטנות וטיט. לבית קרניז עץ שאופייני לבתי המושבה בתקופה זו, וכן מרפסת. משפחת גרף מכרה את חלקו האחורי של
, עליו הוקמה המאפייה למשפחת בומביהמגרש מרחוב סלור ועד ברון הירש, הראשונה במושבה.
.23 רחוב חובבי-ציון
למפרט משפחת למפרט מהקבוצה חצר"הביאליסטוקאית", מנתמכי
חובב"צ, שנעזרו בסיוע כספי לסיום בניית בית
המשפחה. המשפחה כולה, כולל הבנות עזרו במשק.
מבנים:3החצר כוללת •א. מבנה בחזית הרחוב - בנוי לבני כורכר, בית זה שימש את משפחת אבא
למפרט, ומשמש כחנויות.
ב. מבנה בחצר הבית - נבנה •בראשית המאה, המבנה בן
חדרים גדולים וחדר 2כניסה. בכל חדר מעוצבת
הרצפה בצורה שונה. האריחים צבעוניים. במבנה
מבחוץ רואים כיצד כיבסו באותה תקופה.
ג. מבנה שלישי -משמש •כחדר תפילה ללימוד ש"ס -
מבנה זה נבנה בראשית המאה. בקירותיו החיצוניים ניתן עדיין לראות את פגעי הכדורים ממלחמת העולם
הראשונה - ציון חובבי .19רחוב
בית איכרים - משפחת ליפקיס
משה ליפקיס עלה ארצה לפני מרבית הביאליסטוקאים
)הקבוצה שהקימה את יהוד( ושימש
כראש קבוצתם.
עם החזרה לפתח-תקוה, בנה
את 1886בשנת הבית מלבני כורכר.
בנתה 1933 בשנת
תנובה במקום בית חרושת למוצרי חלב
שהפך ברבות הימים לחנות
תנובה.ציון חובבי 17רחוב
חיים-זלמן פישצנר, 1874נולד במינסק ב . 1891עלה ארצה בשנת
בן-ציון בנו עסק יחד עם אביו במסחר חומרי בנין, עסק בספורט
באגודת מכבי אבשלום בפתח-תקוה והגיע
להישגים בזריקת כידון.היה נושא הדגל של נציגות
פתח-תקוה באירועי המכביה השונים ובמצעדי
יום העצמאות
, יליד עימנואל זמירבנו פ"ת, היה מחלוצי היוצרים
בזמר העברי
בית פישצנרבחצר קיים מבנה אשר שימש כבית דפוס, בו הודפס הנייר
לעטיפת פרי הדר.
היה שייך למשפחת
,גרינבוםששכרו את
המבנה
ציון חובבי 14רחוב
בית חלבנה ניידיץ
בית חלבנה ניידיץ תרנ"ט ושימש כמורה בתלמוד 1899 חלבנה ניידיץ הגיע לפ"ת בשנת
תורה - פרומקין. עבר לתקופה קצרה לעקרון, וכשחזר לפ"ת שימש כמלמד בביה"ס פיקא בראשיתו. חלבנה רכש את המגרש ברחוב חובבי-ציון.
מבנים:3החצר כוללת
מבנה ראשון בחצר )אמצע(, זהו ביתו הראשון של חלבנה, כאן בנה את 1.בית הכורכר ומילוי הטיט, ובבית זה התגורר. לימים השכיר בית זה למשפחת
גולדברג.
. בקצה החצר - מבנה שני - )מכוסה בוגונווליה(. בית זה נבנה עוד בסוף 2המאה הקודמת. שימש במשך מספר שנים כביתו של שלמה שטמפפר
)רה"ע הראשון(.
, 20 קומות - חזית לחובבי-ציון - הבניין נבנה בראשית שנות ה- 2. בית 3כשחלבנה שב מארה"ב עם בתו דורה )נישאה לבני משפחת ראב בן-עזר(.
במשך שנים שכנו בבניין זה משרדי האחים בן-עזר לשיווק פרי. בשנת שופץ הבית ע"י בני משפחת בן-עזר.1994
12רחוב חובבי ציון
פלסטינה-בנק אנגלו - בית קנטרוביץ
בחצר קנטרוביץ - בצומת הרחובות חובבי ציון
1930ורוטשילד, בשנת נוסד במקום בנק אנגלו
פלשתינה.
בעזרת בנק זה הוקמו בפתח-תקוה אגודות
קואופרטיביות, נרכשו אדמות פג'ה וניתנו הלוואות לסלילת הרכבת
בקו ראש העין-פתח-תקוה. לימים הפך בנק זה לבנק
לאומי.
בית קנטרוביץ ורוטשילד. בבית 2מינה ואבא קנטרוביץ בנו את ביתם בפינת הרחובות חובבי ציון •
זה גדלו ששת ילדיהם ברורה, דוד, משה, שושנה, שמעון ורחל.אבא קנטרוביץ היה מומחה בגילוי מים וקדוח בארות. הוא קדח את הבאר הראשונה •
באדמת חזרזיר היום גבעת שמואל. מציאת המים באזור אפשרה נטיעת פרדסים וחפירת בארות נוספות.•בחצר נבנתה מסגריה לתיקון המשאבות ושאר הכלים והמכשירים.•
מצא מיקומו של המגרש חן בעיני בכירי בנק אנגלו-פלסטינה והם באו 1930בשנת •למינה ואבא וערכו חוזה שבו משפחת קנטרוביץ תבנה את הבניין והבנק ישכור את
הקומה הראשונה. בדמי השכירות שולמה המשכנתא שנילקחה לצרכי הבנייה והקומה הראשונה תוכננה לפי צרכיו של הבנק.
בקומה העליונה נבנו שלש דירות לבני קנטרוביץ הנשואים. רחל גרה בחדר בקומת •הביניים וההורים המשיכו לגור בבית בחצר.
רכש הבנק את חלקו בבניין. הדירות הגדולות חולקו והושכרו למשפחות 1942ב-•ויחידים, בנוסף לבני המשפחה, כמו: משפחת נוייברגר – נהג אמבולנס של מד"א.
משפחת דברושין - שזהבה בתם היפהפיה, שלימים התחתנה עם שמואל דנקנר, והחלוץ יהודה גילר שהתחיל בבית זה את דרכו בארץ.
בתקופת הבריטים, הוסתרו מסמכים של "ההגנה", בין קירות חדרה של הבת רחל •קנטרוביץ, שלימים נישאה למנצח שלמה קפלן.
רחל עבדה במפעל התרופות "אסיא" )היום "טבע"(, בהכנת תרופות והמומחיות •שלה היתה הלחמת אמפולות של זריקות.
האחים משה ושמעון קנטרוביץ היו ספורטאים, חברי מכבי-אבשלום.•
רחוב
מונטיפיורי
הירש ברון ברחוב מתחילהרצל ברחוב ומסתיים
, הועד בית הברון פקידות בית
רחוב מונטיפיורי פינת חובבי ציון
הברון פקידות בית
ושימש כמשרדי 1889בית פקידות הברון רוטשילד, נבנה בשנת •הפקידות. במבנה היו: מחסן חקלאי, חדרי עבודה ומגורים
לפקידים. במבנה סמוך היתה אורווה. ובהמשך 1901הבית שימש כבית וועד המושבה משנת תרס'א – •
כבית המועצה המקומית. שימש כבניין העירייה.1953- 1937בשנים •בבנין זה פעל בית הספר המיוחד לילדי המושבה ויישובי הסביבה.•בחצר הוקמה אנדרטה לזכר חללי מאורעות תרפ'א. • נהרס המבנה ובמקומו נבנה בית מגורים.1957בשנת •
רחוב מונטיפיורי פינת חובבי ציון
שימש כסניף בנק אנגלו-פלסטינה - בית סווטיצקיבית סווטיצקי
3רחוב מונטיפיורי
ר' אברהם סווטיצקי נולד בכפר דיקוביץ פלך מינסק, בשנת
. היה קרוב לחקלאות 1851מנעוריו. עלה ארצה בהיותו בן
( והצטרף אל 1881 )בשנת 18מחדשי המושבה. שנים רבות עסק בחקלאות. הכניס שכלולים טכניים
בשיטות ההשקיה והעיבוד החקלאי.
היה חבר בחברת "פרדס".
רעייתו: שפרינצה .
בנם יצחק סווטיצקי נולד בשנת בפתח-תקוה. דור שלישי 1892
למיסדי המושבה. התחנך בבית ספר פיק"א. למד רוקחות
באוניברסיטה הצרפתית בבירות. השתלם בכימיה. בית-המרקחת
שלו ברחוב ברון הירש פינת מונטיפיורי, היה השני
בפתח-תקוה. רעייתו אסתר לבית חיים מירושלים
3רחוב מונטיפיורי
רחוב
פינסקר
מתחיל מרחוב חובבי ציוןומסתיים ברחוב גיסין
המייסדים ככר
על גבעה זו, ליבה של המושבה,
התיישבו מייסדיה של פ"ת בקיץ
1878. במקום נחפרה
באר, המים נמצאו 21בעומק של מטר.
נחנך 1938בשנת במקום
גן-המייסדים. במקום היתה תחנת
אוטובוסים של איחוד-רגב
- רחוב פינסקר פינת חובבי-ציון גן המייסדים
בנין הפוסטה - סניף הדאר
ברחבת פינסקר
בית סטלובסקי
' א8רחוב פינסקר
פייוול )שרגא( סטלובסקי נולד ברוסיה
. 1878בשנת התיישב בפתח-תקוה
מאז בוא העלייה השניה. היה בנאי במקצועו
ומומחה לבארות-מים. היה ידוע בין עובדי הבנין
במושבה. עסק בבנין. נטע כרמי
שקדים ופרדסים. רעיתו: זלדה לבית יקבס
מירושלים.
הבית נבנה בשנות העשרים המוקדמות.
היה מבתיה המפוארים של המושבה.
ביתזרח ברנט
רחוב שטמפפר פינת בר כוכבא
בית זרח ברנטהבית נבנה לראשונה מלבנים שלובנו מחול ועפר, עבודת הליבון נעשתה ע"י כל בני הבית. מלאכת הבניה עצמה ויסוד הקירות נעשו ע"י בנאי ערבי. עם סיום הבניה חלה זרח ברנט
בקדחת קשה. בחורף החל הגג לטפטף ונאלצו לחזק את היריעות כדי שגשם לא יחדור. הגג היה שטוח וכביש מחול ותבן כ"מדה" ערבית. הבית כלל חדר אחד והתגוררו בו בהמות
ואנשים. החורף הקשה הביא לעזיבת המקום וזרח ברנט חזר ללונדון למסחרו.
( חזר ברנט לפתח-תקוה והפעם בנה בית אבן. בטבת תרמ"ו הביא 1885בשנת תרמ"ה )את בני משפחתו וסידר חגיגה כחנוכת ביתו החדש. הבית היה בן שתי קומות, בנוי מאבן,
כשהיתה התנפלות ערביי האזור על פתח-תקוה התאספו אליו רבים מהתושבים כדי לתפוס מחסה. שנה זו היתה קשה ולא הביאה הצלחה רבה בחקלאות. זרח ברנט נאלץ לעזוב את
שנים וכשחזר בשנת תר"ן, מכר את 3פתח-תקוה ובפעם השמינית חזר ללונדון, שם שהה ביתו בפתח-תקוה ורכש את האדמות הסמוכות ליפו עליהן הקים את שכונת נוה-שלום.
ביתו בפתח-תקוה שהיה הבית השני שנבנה מאבן ומהיפים שבפתח-תקוה נותר על תילו. הבית נמסר למשפחת טומושבסקי וחלקו הפך לקלוב הפועלים של פתח-תקוה. כל פועל
פרנקים לחודש. ביפו נקנו 10שילם מס של חצי ביליק לחודש. הקלוב היה חדר שהושכר ב-כסאות ברזל, שולחנות ומנורה גדולה וכן שחמט. המיחם נתרם בהשאלה ע"י משפחת
אורלוב. היה זה קלוב הפועלים הראשון בארץ. את נשף הפתיחה פתח חיים ברנד. בקלוב היו שלושה חדרים, האחד-האמצעי, שימש אולם לאסיפות ופעולות תרבות. לידו-משמאל,
חדר אוכל ולימינו-מקום ארעי ללינה לעולה או פועל שלא השיג מיטה במלון הסמוך. באולם הקלוב נערכו אסיפות והתווכחו בשאלות מהותיות שהסעירו את ציבור הפועלים, עבודה עברית, מלחמת השפות. בבית זה היו א.ד.גורדון, יוסף חיים ברנר, ברל כצנלסון,
דוד שמעוני ורבים אחרים. הקלוב שימש כמקום למפגשים חברתיים. המקום נעזב עם בנייתו של בית הפועלים )רח' ההסתדרות(.
ההסתדרות 19רחוב
רחוב
רוטשילד
מתחיל ברחוב האחים בכרומסתיים ברחוב פינס
הברון אנדרטת
האנדרטה לזכר הברון רוטשילד ניצבת בקרן הרחובות רוטשילד, ברון הירש, •מונטיפיורי וז'בוטינסקי, בכניסה המערבית לפתח-תקווה.
במקום בו עמד לפנים ביתו של ד'ר סובול, 1947האנדרטה הוקמה בשנת •רופא העיניים של המושבה.
האנדרטה תוכננה בידי האדריכל אוריאל )אוטו( שילר, שהקים גם את 'גן •הנדיב' בזכרון יעקב.
מלאכת הבניה בוצעה בידי הבנאים ממשפחת וולפו שהיו מומחים לעבודה •באבן.
אנדרטה זו הוקמה בידי עיריית פתח תקווה לזכרו ולזכר מפעלו של הנדיב •הידוע, ידיד 'אם המושבות', הברון אדמונד דה-רוטשילד.
.1990האנדרטה והגן שופצו בידי העירייה בשנת •
רחוב הברון הירש פינת רוטשילד
. בתחילה גר יהודה עם 1900 בשנת יהודה ראב , נבנה ע"י 50בית זה, ברחוב רוטשילד •משפחתו בצריף ברחוב פינסקר ורק לאחר שקיבל את חלקת הקרקע , שהיתה גן
ניסיונות של פקידות הברון, החל בבניית ביתו. מאוחר יותר נמכר הבית אח"כ התגוררו בבית משפחות חרס וגלמן מראשוני האורזים. •
למשפחה איטלקית, שחיה במקום מספר שנים. מהם נרכש הבית ע"י משפחת אלישיוב.
משפחת ראב – בן עזר , המייסדיםמשפחת ראב – בן עזר , המייסדים בהונגריה. היה חקלאי מנעוריו. נמשך לעליה 1828 - נולד בשנת אלעזר ראבאלעזר ראב•
ולהתיישבות ופעל למען החברה לישוב ארץ-ישראל. בשנת תרל"ה עלה ארצה והתיישב זמנית בירושלים. בשנת תרל"ו נתן ידו ליסוד האגודה "גאולת הארץ". לאחר מכן
הצטרף לקבוצת יוזמי "אם המושבות" ולבוניה הראשונים. נאלץ לעזוב את פתח-תקוה בגלל מחלת הקדחת. עסק בירושלים בתעשיה החקלאית. עם שיקומה של
פתח-תקוה חזרו בניו יהודה ומשה למושבה. רעייתו: . היה תלמיד חכם. עסק 1858 – יהודה בן אלעזר ראב נולד בהונגריה בשנת יהודה ראביהודה ראב•
בחקלאות מנעוריו. חונך לאהבת הארץ מילדותו. השתלם בחקלאות לפני עליתו. עלה ארצה בשנת תרל"ה והתיישב זמנית בירושלים. הצטרף לקבוצת מייסדי פתח-תקוה. זכה
לחרוש את התלם הראשון במושבה. שימש במושבה כשומר הראשון והדריך מתיישבים בהלכות חקלאות בפתח-תקוה, ראשון-לציון ונס-ציונה. היה ראש השותפות של
ה"ביאליסטוקאים". עשה רבות למען שיקומה של פתח-תקוה . עסק בעבודה צבורית. פתח משק מגוון למופת. פרסם מאמרים מקצועיים בשטח החקלאות. רשם זכרונות.
נפטר בשיבה טובה בשנת תש"ז. רעייתו : לאה לבית שיינברגר מירושלים.
- ר' משה-שמואל בן אלעזר ראב )בן-עזר( נולד בהונגריה משה-שמואל ראב )בן-עזר(משה-שמואל ראב )בן-עזר(•. קבל חינוך מסורתי-ציוני מפי בן-דוד יהושע שטמפר. עלה ארצה עם הוריו 1862בשנת
בשנת תרל"ה נמנה על ראשוני פתח-תקוה. אחרי חדוש הישוב במקום עבד אצל הרב אריה-לייב פרומקין. פיתח ברבות הימים משק מגוון בפלחה ובמטעים היה פעיל בועד השמירה.השתתף בהדיפת התנפלות הערבים בשנת תרפ"א. נבחר פעמים רבות לועד
המושבה. טפל במסירות ב"ספרי האחוזה" ובמוסדות צבור שונים )"פרדס" מוסדות חינוך "חברה קדישא" ועוד(. נפטר בשיבה טובה בי"ז באדר תשט"ו. רעיתו: מרים לבית
גינצבורג.
רוטשילד 62רחוב
בית גודמן - רוטברדזהו בית בעל יחוד ארכיטקטוני שנבנה מלבני סיליקט לבנות ושונה במראהו •
מרוב הבתים שנבנו ברחוב. כתובת בחזית מתעדת את המבנה ובוניו.
ע"י הקבלן רוטברד . הבית תוכנן על ידו 1926מבנה זה נבנה בשנת תרפ"ז- •עבור משפחת גודמן כדגם ביתם בפולניה. המבנה בן שתי קומות, היה מיועד
למגורים לשתי משפחות. גודמן נתן את המגרש לבניה, ורוטברד לקח על עצמו את הקמת הבית. אבני הסיליקט, שמהם נבנתה חזית הבית הובאו מתל
אביב. כמו כן, הובאו סתתים שיתאימו את הלבנים לבניה. הלבנים עוצבו בדגמים עגולים ומעוינים, כדי להתאימם לבניה. במבנה, פריטים אדריכליים
ייחודיים שלא נראו בשום מבנה אחר במושבה. הבניה ארכה שנה וחצי.
רק חזית הבית נבנתה מלבנים מסוגננות, בעוד יתר חלקי המבנה בנויים •בבניה מסורתית. בחזית, מרפסת בעלת שני גרמי מדרגות, הריצוף במרפסת
בצבעי שחור ולבן.
בני משפחת רוטברד גרו בבית שנים מעטות יחד עם משפחת גודמן. לפני שנים •רכש רוטברד את הבית מיורשי גודמן והגשים את חלומו להיות בעל הבית.
בשיחה עמו לפני כעשרים שנה הבטיח לשמר את חזית הבית ולהעניק לו את מראהו משנות העשרים.
רחוב רוטשילד • 62
בית הספר נוסד בשנת בידי פקידות 1885
הברון ושימש כחדר ניהול בית הספר.
ואחזקתו היתה בידי חברת פיק"א, ההנהלה
הציונית וההורים כבית 1948שימש עד
ספר פיק"א .הבניין, ששימש את
משרדי רישום מקרקעין 2000עד שנת
א‘’רחוב רוטשילד פינת פיק
" -" ח " תרפ שנת ישראל נצח ספר 10רחוב מוהליבר בית
בי''ס נצח ישראל בנותרשימת התלמידות והמורים
" - העם " אחד 1930גימנסיה
" " - ץ " תר העם אחד חמישית- 1930גימנסיה כיתה
רחל בומבי-גפני
רחוב רחוב ישיבת לומז'ה - נוסדה בשנת תרפ''ו - 77הרצל הרצל
שפירא אברהם
(. תולדות חייו של 1870אברהם שפירא ז"ל נולד באוקראינה ב-ג' בתשרי תרל"א )אברהם שפירא היו תולדותיה של "אם-המושבות" בארץ. היה ידוע במשך עשרות בשנים
כראשון וראש בכל ענייני הבטחון והשמירה בישובים הראשונים. ארגן את הגנת פתח-תקוה בשנים תרפ"א. שימש שומר ראשם של הנציב העליון הרברט סמואל
ופרופסור חיים וייצמן. סייע רבות למוסדות הישוב וביחסיהם עם הערבים. נבנה הבית למגורי שפירא ומשפחתו. הבית, כבתי אכרים אחרים, נבנה מלבני 1905ב-
כורכר מצופות בטיח, הגג מכוסה רעפים 'מרסלים' ומרצפות החדרים מעוטרות. הקירות הפנימיים מעוטרים בציורי קיר שנחשפו בעת השיפוץ.
בקדמת הבית מרפסת מוגבהת ומרוצפת ששימשה לאירוח ושדרת עצי ברוש שהובילה אליו.
בתקופת השלטון הבריטי שימש כ'מפגוש' ממנו יצאו פעילי ה'הגנה' לפעולותיהם.
פעמון המושבה
-בית צוער
הגיע ר' חיים 1897בשנת צוער לפתח-תקוה ועבד
רכש 1900כשכיר יום. בשנת את המגרש והקים צריף
ומכוורת. בית המשפחה שכן על גבעה זו ולכן הציע ועד המושבה לר'
חיים להקים את פעמון המושבה בחצרו, ר' חיים ידאג
לתפעולו ובתמורה ישוחרר מתשלום מיסי הוועד.
ואכן נרכש פעמון ע"י הוועד ביפו והותקן בחצר זו.
שעונים בימים אלו היו מצרך נדיר ולכן הופעל הפעמון שש
06.00פעמים ביום. בשעה 07.00להשקמה, בשעה
להתחלת העבודה, בשעה להפסקת הצהריים, 12.00
לחידוש 13.00בשעה 16.00העבודה, בשעה 18.00לסיומה ובשעה
צילצול האוסר על ערבים להימצא בתחומי המושבה.
בערבי שבת וחג נשמע צליל מיוחד להדלקת הנרות.
27רחוב הרצל
בומבי – בית הירש ברון רחוב
בומבי בומבי חצר חצר
מאפייה ראשונה במושבהסיפורה של מאפיית בומבי שזור בקורות המשפחה. מרדכי בומבי אבי המשפחה,
תיכנן להקים במושבה מאפייה. לאחר נסיונות שנתקלו בקשיים, הסכימה משפחת גרף למכור את חלקה האחורי של חצר המשפחה לבומבי כדי שיקים בה
את המאפיה. המבנה נבנה מלבני טיט וקש עם ארובה. לידו נבנה בית המשפחה עם שני
חדרים ושירותים בחצר.מרדכי היה עובר עם עגלתו הקטנה בין פרדסי המושבה ואוסף את גזם העצים
להסקת התנור, בעוד רעייתו מרים טיפלה באפייה.פעמיים בשבוע היה עובר מרדכי עם עגלתו ואוסף את "הטבלה" – אותן תבניות
פח עם בצק, שהיו מכינות נשות המושבה. התבניות הוכנסו לתנור ולאחר אפייתן, הוחזרו לבעליהן. ביום שישי אחה"צ היה אוסף את סירי "הטשולנט" –
"החמין" ומכניס לתנור. בשבת בבוקר, כשיצאו הגברים מבית הכנסת, היו עוברים במאפיה כדי לקחת את סירי החמין של משפחתם.
מספרים על מרדכי, שמעולם לא טעה בזיהוי כל תבנית וסיר.לקראת הפסח הוכשרה המאפייה לאפיית המצות. אל המאפייה הובאו מכשירים וכן קמח כשר לפסח שנוקה היטב. בחצר הועמדו חביות גדולות של מים "ולנו"
בחביות. לאחר האפייה, אוחסנו המצות בסדינים נקיים שהובאו על-ידי נשות המושבה.
בכל שנה היו מגיעים ילדי ביה"ס והגנים לחזות במלאכת אפיית המצות..1940המאפייה פעלה עד
מרים ומרדכי בומבי ז"ל - נפטרו בשנת תש"ח
הירש 20ברון
רחוב
עוזר חיים
מתחיל ברחוב שטמפפרומסתיים ברחוב הרצל
פרידמן - יקב לחמן אחוזת
פרידמן - אחוזת אחוזת יקב לחמן
ממזרח לכיכר המייסדים, בפינת הרחובות חיים עוזר ואוסישקין, ולאחר מכן עד שנות 1924-1889היה יקב פרידמן, שפעל בשנים
החמישים תחת שמות שונים. בית האבן הראשון בפ"ת ע"י 1884 היקב עומד במקום בו נבנה ב-
אריה לייב פרומקין, עת חודשה ההתיישבות בפ"ת. הבית נבנה מכספי אמיל לחמן, יהודי עשיר מגרמניה, אשר קנה כאן את
האדמה, ופרומקין נתמנה כמנהל האחוזה שלו. אדמות האחוזה היו במקום בו נמצא כיום רח' נחלת צבי. בעקבותיו חזרו לפ"ת
המתיישבים מיהוד. פרומקין היה בין הראשונים, שנטעו הדרים וגפנים בפ"ת.
-1888. בשנים 1891 הקים ישיבה בפ"ת, שנתקיימה עד 1885ב- פרסם כתבות בעיתון "המגיד" על החיים בפ"ת, וקרא 1886
לעלייה לא"י. יצא 1894 על מאמריו חתם בראשי התיבות של שמו - אל"ף. ב-
שב לירושלים, וסמוך 1911ללונדון, שם עסק במסחר יינות. ב-למותו שב לפ"ת.
לאחר מותו יצא לאור ספרו "תולדות חכמי ירושלים", המהווה מקור חשוב למחקר תולדות היישוב.
מילוי בקבוקי יין ביקב
מילוי בקבוקים ביין ביקב של פתח-תקוה.
היקב הראשון נוסד על ידי 1897ב -
שמעון רוקח ועקיבא ליבריכרט והוא נרכש על ידי שמעון פרידמן
.1912ובניו ב - רחוב חיים עוזר –
אוסישקין
היקב השני, ליד תחנת הרכבת, ייסדה אגודת כורמי
התקווה.
הבטון בית
. נקרא הבפטיסטים לכפר סמוך הירקון במקורות שנמצא קומות שתי בן משאבות בית הוא הבטון בית . בשנת נבנה המבנה בארץ בבטון הראשון השימוש נעשה שבבנייתו מפני חברת " 1912כך ידי על
. , והסביבה" תקווה פתח המושבה לפרדסי מים לספק מנת על יפה בצלאל בבעלות פלשתינה
הראשונה הרכבת תחנת
בכר האחים רחוב
שוברי כסף
מפאת גודל המצגת הבאתי כאן את סיפוריהם רק של חלק קטן מראשוני המושבה
Ernesto Cortazar - Just for you מוסיקה: המצגת נערכה ע"י בינה
בת למשפחת בומבי – גפני[email protected]
מקורות מהספרים:
של רן אהרנסון,לכו ונלכה-סיורים במושבות" של אריה חשביה, "–אם ועיר1878-1998פתח-תקוה "
של אלעזר טרופה ,יסודות לתולדות פ"ת" , "אם המושבות בעשור למדינת ישראל "" 1878-1963מתולדות המושבה והעיר – "מהחוברת
.וארכיון הראשונים, עיריית פ"ת", ויקיפדיה "ומאתרי האינטרנט:
- מנהלת מרכז הדרכה, מרכז פסג"ה – פתח תקוה.עליזה וורם
צפירה קפלן-אלון - בית קנטרוביץ – זכרונות מבית סבא. זכרונות משפחתיים:
.יעקב ברסלבשני ציורים – בית הכנסת הגדול ורחוב ברון הירש – צויירו ע"י