~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

דוקאשקו~ין ש~ ביו"~

שלים יחודא ש~וא ~~ע לכפול ו~לא~י במאמרי~ו~ ~עי"ש אז ו~חיליןש~יימין התו~ בא~ ו~ו~

~דב~ים~ והוא

הב~~ ~םובב

ומשק~ פ~שיות הגן את

~ו~ שבתות של ~אח~ים

~ש~ובז~

~ח יצא~ו ~ו~ ז~ ~מא~ "בםוג~

~יות שבת" "~עו~

םופו ב~בתחלת~~

~ל ויק~ל פ~ ~זוה"ק עפ~ד ב~קד~ו~ ש~ב~ו פלו~י משבת וא~א פלו~י משבת א~א וא~י קוב"ה קמ~ אתעט~ו שתאדכל פ~שי~

במא~י~ו ועיין עכ~~ וכו~ דיל~ שבת ד~אי לאו~יתא משמשא וחד חדוכל

תמצא~ה ב~קד~~~~ ~ ש~

~ ~ ~ ~~~~ ~~~ ~~~ ~~~~ ~~~ ~~ ~~~~ ~~~ ~~~~~~~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~~~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~~ ~~ ~~~~~ ~~~ ~~ ~~~~ ~~~~~ ~~ ~~~ ~~~~~~ ~~ ~~~~ ~~ ~~~~~ ~~~ ם~~ס~~~~~~~~~~ ~~~~~ ~~~~~ ~~~ ~~~~~ ~~~~ ~~~~~~ ~~~~~~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~~ ~~~ ~~~ ~~ ~~~ ~~~~~~ ~~~~~~~ ~~ ~~~ ~~ ~~ ~~~~ ~~~~~ ~~~~~ ~~~ ~~~~~ ~~~~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~ ~~ ~~~~~~ ~~~~~ ~~~~ ~~~~~~ ~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~~ ~~~~~~ ~~~ ~~~ ~~~

~~~~~~~~~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~

סיוםקישור ה~

~יות ס~כין ~דרשתי ~חלתו~

ס~ו~~ ~ח~ו~

א"ל אמר~ ~דה ~וף ל~ ש~~ ~

אימא אבא זבה תהוי בימ~

אבל רבים ימים כד~יב זבה תה~ ביום ראתה ~פירש"י ~דה תהויבליליא לא בלי~תראתה

זבה~ ת~ אמר עלך א~ל

~~ ~~ה ס~ך ~דתה על

~~דתהסמוך הוי א~

בלי~ ת~דב"א ז~~ לה קרי ~א

~ הש~ה

עוה"ב בן שהוא לו מוב~ח יוםבכל הל~ וכ~

שם ~וס~ ו~בו כל ת~דב"א ~ך ל~ ג~י~ןדלא ספרי~ דא~

השו~ הלכות

~ ~יים

וה~ ה~ ב~ך

דא"ל ל~ ש~~ ~

אימא אבא לשלבו~"ל ו~ ק~ א~ עלך א"ל זבה תי~וי בימ~

ה~ ~ו~ ~ך

בא~ל ה~~ ד~י~ גי~ ל~ ש~ ~

אבא םפרים~~ך

דה~ בתום~~ ה~ מאי~י ברכות ~~ ~יש

~ור~ את

ש~ ב~בין

~ מ ~בדף הסוג~ ~ש ~רו~ן לאכול ~כ~ין שהכ~~ים

~ב~~ ~~י~ ב~י

ס"ל ד~מ~ מ

~~ים טוב~

בתרו~ן ~כול

א~ ~ו

יהוד~ ~ ~ ~פירש"י ~ובלים הם יום ~~ד ~~ים והלא

~ודה מדל~~ בב~ דא~~~מ~

~~כ קודם מיל חצי ~לך כדי ב~~ש

וכ~~ שם ואמרי~ן

ל~ ל~ ~א~ ~י ~~ ד~ סב~ ~י ~ודה

~א~א השמשותאבין

~~~ ~~ ~~~ ~~ הש~ש~ ~~~ ~~ ~מינ~~ ~~ די~ ~סי ~~~

ב~ ~ף השמשות

ע~ ~~ס ~ה

~ אפ~ וא~ יוצא

~ד ו~מ פירש"יעליו

~ וכי ס~ל יוסי ~~

ואח"כ ה~~ ל~שי~ ס~ך הכי ~מי~~

ד~מ אד~

וא~ע~א ד~ א~~ ת~אי תרי ומש~י אד~א וד~א ר~

~או~

~~~ ~~ ד~~~ רישא פירש"י הוא אלי~ראת ~ר~

ש~ ~~~ים מ~ה ב~בית

~~ס~ לאו בת~ו~ן ~~ל

~ אל~ר

א~ה~ עד ד~ני ס~א

~~ו~ ~שמו~ מאי~י ד~חיל רישאהך ~~ ו~~ ~א~ הוא

~ור~ את

מש~ ש~ ~סים שה~~ים

בתרו~ן לא~~ הו~

סתם~ ~ ~

~ם ~וא וכיון ~א ה~

~ם~מ ~~

ה~ ~ל אך

ד~ ~~ עם ~ר

~ דת~ בבר~א ~מ

~~~~ בתרו~ן ~א~ול ~וב~ים

כי~א~~א ~~~ א~י ב~מו ד~מ

עין ~רף הוא דב~ש~ש יוסי ד~~~

~יו ~ד ו~~

~ד

~ ~ ~וא ~בל

~~ ~ ~~ ~וד

~ף ~~ו כיון בתרו~ן ~~ל~~סים ~~ הרי ~~ ע~

~~ל ~ר הוא מיד

ו~ויבתרו~~

הרי~~

בת~~ן לא~ל ~סים~ ד~בי~ כי~ ממש

~ לש~~ שם ~~~~ כמו

כ~כ~ ו~~ ב~רו~ן ~~ל

~ ~ר

ש~ר~ר~ דב~ש~ ע~

ו~ל בא~

~ו ~~~ ~ם~ ~~

ד~ פ~~יי~ וגם ~ יו~י ~אל~ ~יר

~ו~ ~~~

~~ים~ מ

~~ל בתרו~~~

~א היי~ובי~ו ~ ~ ~י~ ~

~ ~ ~~ ~~י~ ד~ ~ ~ד

~ ~ ~ י~ ל~

~~ל~ ~ ~~ ד~ א~~ מ~~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

פ~ בשבת שםוכדאמרי~ן ב~

~~ה מדליקין ~ב~

ביהש~ש דשלים ביהש~ש ו~חיליהודה ד~

~ז ~דף בגזיר והגה וד~~ עין ~רף י~י ד~

ע"א~ ~פ"א ובפסחים

ע~~ ~שה

זבה י~י ל~ גדו~

משכחת היכא פלגא דאידך כיוןלה

דיו~ בפסחים ומש~י שימור לה ס~א

בשופעתדמשכחת ~ובגז~~ ~ כ~

הך והגה בביהש~ש~ ימים ג~ ברואה או ימים גדולה זבה משכחת דלאתירוצא

א~ כל בשו~ת

~ ~בן רצופים ימים

כי דח~ ה~

~וקמי מאוד~

~"כ בכה"ג הש~ מת~

~מיירי ת~ עודברואה

~ ~ל"ג גדה ~י~ ביהש~ש

א~ ~~ ~תר ש"ז א"כ רבא

לה משכחת היכאבזיבה וכ~

ל~י~~ סמוך דחזאי עסקיגן ב~י הכא ע~ו~~

ומ~ים דחיק ואיהו ~רא שבק~ כרחך רק ד~ירי ~גפש~

~מוך רק דמיירי בהך דאף הרי בפירש"י~ ע"שבשק~ה"ח מרחיק וא~י דחיק הואאמרי בשק~~

ובע~ דחיק ~רא רק כן לומר

כ~רואה ~"שא~פשיה ומוק~ ושופ~

ב~י~"ח דרואה בהך אולם ~~ כל בין דהייגו בגזיר שםפירש~י

השמש~ דדחיק לומר יש

ה~ לשי~רא

ד~יהו~

השקי~ הוי היכן ~פקין שאגו וה~ק

ה~ ~~י ארוך ~מן

מיל צרי~ ח~

כל שו~ת ל~יות הז~

גדה ועי~ הזה דביהש~ש ארוך ג"ג~דף

ד~ השמש~ בב~ בשב~ ~א~ השמשות ובבין יהודה

אך עייש~~ ~~הלא י~י ד~ ה~ גכ~ בא~

כיון הוא י~י דל~

ס~ל י~י ו~ ~רף~~ה~~ש

~~~ ~ה

נ~נ~ ~~ה

~~צ~ ~~ל

שם בשבת הת~~ כי ואם גדולה זבה הוי ואזראתה ~~ הר~ ~~~~ ש~~ בהך ~תפק ל~י דגםי~י~ ב~ ~ל"ד~~

ש~ו~ שי~רא כהך אי~ו ~מ עין~ דהרף

שפיר ו~ה כלל~ יהו~ד~~

משכחת לשיטתו יוסי~

גדולה זבה הת~~ והגה כגז~~ דיל~ בשי~ראכשראתה

ב~ י~ ~דף

~דף ו~מגי~ ~~~~

ה~ו ~ דל~

הש~ משגי ~שכחת

זבה י~י ל~ לי~ ~פי~ ~א בלי~~בר~ה גדו~

טמא~ היום שכל וג~א ספירה ~ו התוס~~~

~סוף כיון שם~ ב~ ג~

לזבה דחיק בימ~

דא"ל כמו ל~ש~~

אבא בימ~ אי~

הת~~ ~ד זבה תהוי~

ולפ~ז

געו~שפ~ בתחלתו םופו

כי~ דא"ל

כ~ז~ ש~~ ~ ד~

זבה תהוי ביממא בלילות כשראתה למוקמי אפשר לאא"כ

~ לאוקמי מ~רח

~ י~י

זבה ~דו~

~"ל וזה ביממא~ ~ראתה בב~

ו~ו השמש~~~

בין השמש~

כהרף ~וא יו~י~ כ~ז~ ע~~

מאי~י ~מיך זהו ע"כ~ קור~ ~~

מ~ב~ב~ שהכה~ים

~~ס~רק ~א~ דלא רישא ~~מ~ ~רו~ן לאכול

~ א~יבא והוא

וב~ ד~ שי~ת~ אוקמ~ ~מ

~ ~ין

~ף ~וא י~י ד~ה~מש~ ע~

~ה גכגס זה יו~~

שם כ~ש י~י ו~ ~~ת~~ש ב~וג~

ה~ לשי~ו

~~ גדולה זבה

~ ד ~~ אלי~~ וא~

~ ו~~ן~ד~~

~ אליבא ~מ~ת

~ו~ ~ ~~~ די~ ד~ דצריך

~~ ~ר~ די~

הל~ השו~ ~ ~~~ דמסי~ ~י~"י ~ל

ו~~ ~

~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ישדה~ה לדי~

יום בכל הל~ת הש~ה כל ה~ס בסיום את~דב"א ~ם יש יש~ל" ~~ל הוא ~ו~ת מש~ה והלא עוה"ב בן שהואלו ~בע~ ~שו~ה ד~א ולאו~וה~ב ~~

~לכ~ יום ~ל

א~ יוצא אי~ו אם

~ הכלל

ב~ ודאי אלאישראל בין הוא דה~ילוק

~~~ ~~~~~

וב~ ~לם "בן

הבא~ ד~~

כבר ~וה"ב ה~ב~ ~

דא~ ~י~ המש~י~ ~~ שם ה~~ים

הפ~~ה המ~גה גם ו~צא ~שהו~ ~י כ"אשוים ג~ ~~ וה~~

"ח~ ~קרא~

בב~~ ש~~ מי הוא הבא עולם בן ב~~ מ~~~~

~שה יששכר בב~י זקי~י ~ימש~כ הע~ין ו~בין ~ום של~ו~ו

ד~מ~ו~א צי~ ~במא~ בע~~ ז~~ א~

~~ז שא~ל שה~סי~ ג~~

עם יה~ ~יד שיוציאהסוכה

~~ ~ב~ ~~~ה

ב~ וה~ בא~ן ~לא

פעור דמצ~ר פעור ~מייש~ל~

ישראל ומש~י הסוכה מי ב~~

שהוא הגם ישראל ~ך זה כימבעעי פעו~

~יים ומ~וויו רצו~ו ~ז ית"שמצותיו

וה~ קו~ו עם ה~~סד ד~סידי ~ילי

לעש~ י~ר

יתירות~~ו~רות ~~ע~ בא~ה ~~~ א~ שיו~ ~ג~

~יף ואור ~ימי אורבב~~ ש~י~ ~ עי~ א~~ ~~ ובא~

שם ~~~ ~ ~ילא~ ~ב~

~ו~ כבוד ע~~י ב~~ שהוא

~ו~יב~ ו~ן

מ~ המשכן את

א"כ רגליו~ ת~ת ו~~ל וירד שמים ויע הע~ל~ אל ~גש~שה ו~וה~ל הע~

~ק~ מלך של וסוסו ~ביעו

~ ~ ~ יש~ל את הושיב וה~ה

והרי כבוד~~~י א~

~וכה ~יה כר~ך ועל מלך של בש~יעו משתמשין ה~~ים שני כי ו~ד ~"ש~ ~ום ב~~ם ~ראיםשישראל

א~ ~~ה הםא~ הא~ עול~

זב"ז~~

וה~ה כ~~~ הסוכה~י ~~~ ל~ום בנים ~ראים יש~ל אם~

אביו ש~ן על הסמוך הבן ~ש~

אביו ~ון ~ ~~~ לצאת לבד ולאבאהבה

אביו ע~י~י כל עושה כ~ ~שב~ ו~~

~ ורצו~ו וכבודו ~~יו אביו בע~י~י להעיב

מש~ העב~ד

~ ~את כדי עליוהמ~וייב ~

ב~רים כבר וכ~ודע ש~סו~ וכי~ ה~יל~

~ש~ יש~ל ש~~ים

ב~~ ~ולא

א~~ ~כ

ה~~ן יה~ שפ~ ל~~

~ פע~ים ש~יו כיון ויצאו יבעעו בעועי א~ כי בהסוכה

מ~~ ה~ום

כשא~לה~ורא וא~

עבדים ~ק~ים ו~

הוא העבד לב~~ ~

ר ~ וא~ ~~יצא

~ובה עליו מלא~ ~ש~

משא~כ זו לבדלא מדי~ ~~ האה~ ב~

~~ ~ בכל אביו ~ון לעשות

ו~ ב~ו~ ~~~ ה~~ר

בי~~וה~

בלימוד תו~

א~ו ~ד~ מ~~~ בש~

~ע ~ב~

בשם א~י ק~ ~אפ~ ~~

~לא אדם~ ~ב~ ש~~

י~ש לא קיים ו~

ר~ו ס~ ת~ ~~בר~~ ~ש~ א~~

לא ~~ הד~ק~ ~ ~ של

ו~~ ש~~ ימוש דלא ~ יצא

~~ב~ ~י~ ובא~ ~ל כל

בת~ ~מם

ולי~ ולל~ד

ג~ ~ם ~ש והל~ת

ב~ ~י~ל גם א~לם

ב~~ וב~~ ~דים~ ב~~יש הם

~~~ ~קים

~ו~ש ברא ~

~ש ~~~ ד~כאבג~~ ~~ ל~~ ~י~ ~~ בסו~

הם ע~ד~ ~ח~~

ב~יוב ש~צאים~~ ~ ~ ~ ~

~ד~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

עב~י ה~~

~הו סמ~~ ~ו~ שפ~

סוף הש~

כל ד~יים ~ח~ו בן שהוא לו ~בטח יום בכל הלכותהשוגה

עוה~~ קשה ו~ז

ה~ות השוגהדוקא דל~ כ~ ה~

להם יש יש~ל כל ח~

עוה~ב ~ן א"ו ~וה~ב ~ח דיוצאים ~חיוב יותר שעושיםגק~ים

וערב~ שחר~ בק~ כן ועל

ב~וה ~יגים בכל אביו רצון העושה ב"ן בח~ ~ה"ב" "בןגקרא בק"ש שיוצא ואףה~בחר

וערב~ שחר~ הל~ת שוגה הוא ע~ז

~הו ב"ן ~~ גקרא ~כ ~םבכל וג~ דג~~

אתקוראין מאי~י ו~חיל בתח~ו סופו וכ~ בערב~ ש~

ק"ש דמצות ושחר~ ערב~

בזה דיוצא בזה

ג~ מצות

בזה א~ ~טור רוצה שאיגו ומי וכו~ והג~~

בתורה עוסק ה~תשלו~ד

ו~ ולא עוה"ב" ~בן ג~א שפיר יום בכל

ח~ בלבד ~ו~ב

~"שכ~~ וג~ השוגה כל הסיום ר~~ ~ד~י~~ ~ הלי~ א~ ו~ ה~~

הל~ת אלא ו~חיל ~~ ~שמסיים ת"ם א~י~ והייגו מאי~יו~חיל

ב~~ הגה כי

כי תורה של אהלים יושב ת"ם איש אבי~ ביע~ב~יגו א~יות הוא ג~א ~אש~ו חוזרין מיד הש"סו~מסיימין בתו~ ~שו~די~

ת~ הת~

ה~ואח~ בתח~ על כשעוברין מ~"כ

ו~יימ~ הש~ ~יים ואיגו ופירש ושגה

גמצא ו~~ בההפוך ה~

והוא בת"ו ו~יים בתחלה~ אותי~ ~כ חלי~

צר~ ב~ור בכוגת בסי~ר ועי~ ת"ם להי~ ~ח~ו מיד ~בר

בבח~ ח~ ח~~ מחמ~

ת"ם משא~

~ בח~ יה~ שלא ת"ם שא"ר ח"ו

~ בהתו~ א~ו~מדב~~

~זור שבע"פ ת~ בבח~ הש~

~וא סוף תוך ראש שהואי~ב מ~

~ב~~י יששכר בבגי עי~ א~ מ~ב~ ~שו~~

ובזה א~~ ~ב יו~

הר~ בח~ ~ש התורה כי ~ור~ ז~ל

~ה~ ~ח~ דברות~

והג~ "~~י~ וה~ג~ ~גכי~ ה~א ~גא

קא~ ~הו

~ א~ה~ח~~

תורה ~ק"ב בח~ לדרכגו והוא א~ת דברך ראש ע"ד תורה עם ל~רושבכתב

ת~ בבח~ שב~ שהוא אהלים יושב

מ~ ~זמ~ר קדוש ~ה כבר ש~י וע~ז ש~~א~

ז~ ~~ק

שא~ב~

בס~ם ויגש הש~

~בליל ~~ חגוכה~

~בראשית~~~

~ום וה~גה השיגון שסיי~ ~הייגו ההואהשגה

ה~ סיום

ה~~ ו~ואו

~ליו הש~~ בש~

לל~ד ~שהתחילו שג~

~י~ו ~היי~ו מאד~י ~כחד לאלו ו~~ ה~~ התח~

בח~ ~וא גכח~ד לא

א~~ אם כי

ת~ בחי~ ~~~וג~

ת~ם כ~~

ש~ו ר~

הסיום ו~ ~~~ו~ ה~

שא~ בכל

~ ה ~כור לא

~ על

~וא ~~ ה~~~

לדבר~ו~

~~ שהוא יו~ף אל

דו~ אקו~~ ז~ לאב~ו

חשב~ ~~ ג~ חד

~ויא~ בח~ ~וא ~~~ גכח~ד לא

~ סיום ~~~ ~~~י~~ ~ ~ב~ כ~ א~ ה~

~ח~ו ת~ ~ח~ ת~ בא~~

צ~ ~~ לא

~גל~~ יוס~ ת~ו~י ~~

~ ההק~ ב~~ ~~~~

~~ל יש~ל ואי ~~י~ל~~ א~ ~כ~~ הגלי~ א~ פ~~ ~ו~~

~~ לא ~א~א

א~~ ב~~א

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ח~ו וחוזרים בש"ס עו~קים כשי~ראל ה~י~ו ת"ם בבחי~ ר~וז ~פירע"כבב~~~

~"~ אז

יקו~י~ ע~ז ב~ם

ת"~ ~ כ~ז~ לה~לותך יוסיף לא ציון ~ת עו~ך

בזהא"י הס~יכו~

כל ה~ו~

בכל הלכות יו~

ב"ן שהוא לו מוב~ח עוסק ועי"ז ב~~ן ב~~ ~~וא כ~ז~ ה~~~ו וכו~~וה"ב

בתו~ בהלכות

~וח~~ו בק"~ א"~ פיט~

~~רית כ~ז~~ וערב~

כדא~~ ה~או~ה ל~רב כד~ ~ח~"ב

ית~"ו כי ג~ ~ ~~ בגויי~

המוסיף כל ה~ימוד ה~י~ו ~קבצם~"ז

~~וב~ ~הת~רבות

~"~~ מי וה~ה ב"ב

~גראה ה~ם עבד ב~~ שהו~ כשרואה ~~~ה תורתו ו~ות ~תומתו~~ז~ק

~וד~ והצרות ה~ב~ים

דוד בן ו~ד~ין ~גלות~~יכות ש~ ב~ ל~

אז ג~ו~ הו~

וכ~ייאש א~ורה~או~ה

בה~ב~ א~ י~פ~ אביו לאהבת ב~בעו ~בן ~מ~ם ב~~ות~ו ~בו

אבי~ו כבוד ל~ובת א~~~ו כן א~ו~~~ א~זה ו~ב~ר~ וכ~ו~ ~~~ו~וסר צר~כין ית"ש~~כ~ו

ב~~ ל~~"~ ~נ

~לי~~ הג~ו~~ ~מו ~יתגדל ~די

ה~דו~ ב~בודו ~ש

למ~ך ~~ ו~יה ~~~י~ ~~ ע~ הא~ כ~ ~~

ו~~י ~ו~~~ז~

והולך ~זה~ ב~מו~

ה~~ולה ~תקרבות כ~"~

וע"כ שו~~

הלכות

וגק~~ ~ו~ב~~ ~ת קורין מ~י~י ל~ ו~~יך כ~ז~ ~וה"ב ב"ן

ב~ב~ן ש~ ~די~~א~

~א~ר ע"ד בברכות יוח~ן ~

~ ~ד~ ודף ~ב

והיי~ו ערבי~~ ~ל ~פלה ערבית של ~או~ה ה~ומך ז~ו ~ו~"ב בןאיז~ו ~ב~ ~ רומז ערבי"תלפי"ז

בס~ חשך ~ולם ~ל והצרות ה~בלים ~ת~פו ה~לות

אור יה~ ~רב ל~ת~וה~ ב"ב~

אביו את ואו~ב באמו~תו המחזיק ואעפ~כ כדוג~ ~ת"~~ב~מי~

~אביו הבן וסומ~

תפ~"ו ~יקר לתפל"ה ~או~ה~ל

ככ~ ~קרא הוא כגז~ שמים כבוד ב~ב~ל

שפ~ ב"ן

כדברי עוה"~ ה~מור הי~וד ~והוא ה~~~יוחגן

בסמיכ~ למלכות להמ~יך לתפלה ~אולה

ש~י~ ~לימה

ב"ב~ ~כ"י הלכות השו~ה ~ל הסמ~כות כ~"ל שפיר ע"כ

מוב~~ שהוא ב~רב~ן ש~ע את קורין ~מא~מתי עוה"ב בן שהוא ~ו י"~ ג~ אחד בק"שהיחוד

~ם אחד והוא עקרים א~כ~

יום ב~ל לו באריכות ב~"א כ~ש~יבא

והו~ היחוד

והאמו~ וסומך

~או~ ~תפלה

בערב~ן ~כ~ז~~

ו~כון~ ו~"ש ~י~ כ~רי עוה"ב ב"ן ~פיר ~קרא הוא ~~ ~אות ~יל שכתב~ו ובמה~~

~~ ה~ס סיום ב~ין

~הג~~ ת~ באות

ו~חי~~הלכות~ באות

~מאי~י~ ~ והוא

כשחו~~ ו~מדים חלילה

בח~ היי~ו ת"םהש"ס~~

אי"ש~ ~ כ~~ א~ מ~ ת~ ~ המש~יותסמיכות

סו~ ~ו~ ה~ מסיים המ~יות כי ~ח~ה

יב~ את

עמו בשלו~

על קיים ה~ולם ~רים שלשה על ~בות ת~י~ן וה~ה והשלו"םוהד~ן הא~

ע~ ד~ן

שלו~ וכשמצ~רפים ת~ם ~פר

~ ~י~ א~

אז א~ שהיא הו~

ו~גמרו א~~ שו~~ים פ~ י~ות בפנים ~ו~י~שלו~~ ד~~ א~ ~די~ הש~ ~~

ת~~~ צ~ צ~ ~~ וה~ה

א~~אמ~ כש~ו~~ ה~וי שלום זה

~שות ~ורה מדין ~"ו ~ו~ ~~

ד~ ~~י~~ עם

ש~~ם א~ ש~~~ ~ז~ ת~

ו~ה~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

בש~יכם שפטו שלו"ם ומשפ"ט א~ת אבות במת~~ שם וכדמםייםא~ת~ ~ש ~ועיי~וכ~~

~ק~ בש~ם מסיים שג"כ ב~ות מס~ בסיום

בתחלתה~~סופה ~ו~ הש"ס סיוםא"י~~

~עו~ כל בתחלתה~

הלכ~ השו~~ ב~לת עפימש"כ

י~ב הלכות~ ~ע~

כל בזה משא~"ל בםוד השו~

הוא דשו~ה ה~ות אלא הליכו"ת תקרי אל ~ש ~ל ו~ד~~ו בקודש ~ד~ו עיי"ש שי~~ילשון

שי~וי ויום יום בכל לש~ות צריך וה~ה~ותו אדם שבהליכות היי~ו~ל~ת דאפשר התשובה וזהו לטבותא~ שי~וי ואיר הולך לאט לאטל~ליותא~ באפשרי שאין דבר הוא ~גמרי א~ בפעם לשוב כי אלין יומיא בסוף~שות הקליפות התגברות האלו הימים באחרית בפרט המתגבר היצה"רמפ~י

את קורין מ~ימתי הש"ס לתחלת מ~וברוזה ~~ ש~

בשעה ~היי~ו בערבין עינינושחשכו

בסו~ וה~ מאוד~~ו~~היום חשוך שאז דצפרא בקדרותא יומיא

כ"י עתה וצריך חשיכא מגו ד~פקא אלא ~הורא לית אור יה~ ערב~ת בערב~ן ק"ש בח~ וזהו כ~ל~ הגאולה את ~קרב כדי וליי~דו להש"ילשוב מאוד שמתגבר ט~ר תערובות שהוא תערובו~~ לשון ב~בי"ן וגםכ~~~

בימי~ כעת זאת יכולין ואיך ו~~ קורין מאימתי הת~א ושאל כ~~~ האלו

ו~ז קא~ר~

~~ובדי שהכה~ים משעה ה~~

בתחלת ~גם ~~סים של כחודה פתח לי פתחובבח~ כניסת~

מחט~ בתרומתן לאכול

~להש"י~ ~"ז

לאט התשובה~~שבה לא~

~שיו לש~ות לטו~

כ~"~ וכ~ש

~וא בימיו עתה כי ז"ל מהרח"ו הגדול לתלמידו הגיד שהאר~"להגלגולים ב~ תורה ש~ים הרבה כמו הראוי ~ט תיקון גם ~חשב הקליפותהתגברותועבודה

בדורו~ היתום בדור דיתמי יתמי וא~ן הת~ים~ של הראשו~ים

ו~ ז~~ אבתרייהו ~ע~ימה ~ בב~א ויגאל~ו ותורתו שמו ל~ן י~ר~ו

בסיום שא~י~~ ~עו~ הש~

זה באופן גם ו~ל בתחלתו סופודמסיים ~

הש~ הלכות אלא הליכות תקרי אל לו ~לם הליכות ש~~

דה~ ש~רא~ המלאכים על ~~ו הוא ובזה הו~ך ~קרא מישראל האדם ~זכריה כ~שעומד~ם

~~ ו~תתי

~ ~לכ~ם

ב~ כנו~~ האלו העומד~ם

תו~ ~י בקודש ~לה הליכתוו~י האדם ~ודת זהו ו~ט ו~ות

להתג~ ו~מוד יצרו על

ב~סיו~~ בא זה ~ובשביל

~ו~ז~ ו~י

ה~סיו~ות ~יש~~ו הברור~~~

~פשו ו~ה ה~וצות ו~ק~

~ו הולך~ל~כים החיל~

~י~ להם

י~ ו~יו~ות

~ ע~ר אמ~ם הולך בח~ גבם ל"ש

~רורים ב~

בדחז~ל כ~ודע יומיא בסוף הם ה~סיו~ות וס~

~י כיהתגב~

הוא לטובה דבר ~~ה וכ~שים ~ל הק~~ות ג~~ ~סי~

~ת

~ ו גדו~ הלי~ ~~

~וכ~ ~י~ לעיל

לו עו~ם הלי~ ~~ א~

ה~~ ~ב~~~ ~ע~ז ~תהלך

ו~~ ~ותה התורה

~ ~א

~דו~ תו~ מדברי ~תק~ ~~~ א~ ~~

ה~~~

~ ~

~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

וזהוהול"ך הליכו~

עול"ם ~ו~

א~ הליכ~ ת~רי אל ע~ר ~כי ה~ות

על לקראו יש הוא כגז~ הול"ך בחי~ההליכות שבע~ תו~

מל~ת ~מדת יומיאבםוף

כ~ז~~ ש~"פ ~התורה ידה שעל

~~ והלכות~~ להתגבר

~הו עליו~~ שעומדים ה~סיו~ות אלו כל ~גדולהתהלך ~עו~

ה~וון את ~ורין מאי~יהש"ס בתח~

ש~ה~סיו~ות ~י שעושים ית"ש העליון יחוד ~היי~ו

כ~~ וברור~ בערבין

~ב~ החושך

~ ~ב

ש~ הג~ות

~~~ו ביותר ~ה שמוטל ט~ר התערובות עירוב ל~ון בערב~ןוגם ה~ ~עובדי שהכה~ים~עה כג"ל~

ה~~ ברצו~ם בתחלה ~כ~סים ~עכ"פ ~כ~סים

עכ"פ כראוי הש~מות בתכלית ~~ן ב~די~ו אין כי~אם ה~~ הרצ~

יששכר בשער בדברי~ו ועיי~~ה ~~ ~חלה ז~ ~~~

אות וש~~ לש~ע ש~ת~ו~

~ג~ ~בד"ת ובדברי~ו

~א~ ת~י~א~ ~דו~ ~"ב~

והרצון בכהאר~"ל כמבואר היח~ד ~היי~ולאכו"ל ש~זכה~ יה~

בבח~ היחוד דו~י בכ~ וג~~אכיל~

~להרים בתרו~ן ה~צוצ~

על כ~ש ה~דושות ~דוש מהשם ה~תרו"ם תרו~

ב"ה~ והע~אתן ה~~וצון בברורי היי~ו

הגאולה הת~~ותשזהו וכ~ו~ ש~י~

~ בב"א הש"ס בםיום שאמ~י~~

נעו~ ב~חל~ו םופו

שמסיימי~ השונה כל

ה~כות ש~א~ עוה"ב בן שהוא לו מובטח יום בכלהלכות הליכ~ת~רי א~ ~ עו~

את ~ורין ~י~י ו~חילין הלכות אלא ש~

וכו~ ~פ~ורש"י עפיד~"~

שמות~ פ~ה בת ותרד עה"כ

לרחו~ דרשו הולכות היאור ידעל הו~~ ו~ער~~ היאור על

לשו~ א~כי הגה כמו מ~ה

הו~ הו~ות למות~

ל~ כי ~ייען וה~וב בה שמיחו לפילמות הול~ת ו~ער~~ ל~וב לגו

התורה לומדים אם ית"ש ~בורא ו~ח"ר ה~סיון עי~ר וזהועכל~~ בעדהועומדים

במס~ לה~י~ ס"ג ~ברכות וכשא~"ל

~ב~ התורה אין

והיי~ו על~ עצמו שממית במי אלא~~יי~ במס"~

החתום אחר הולך והכל יום בכל הלכות השו~הבש"ס

מוב~ כלל ~שוב שלא ~"ב בן שהוא לו

עוה"ז ע~י~יעל~

ו~פשו בלבבו יפקיר העוה"זממדבר ~~~~~ ב~דר~ ~וכשד~~

התורה לו ~יתגה כמדבר ה~ר ~מו שמשים מי ~~ ב~"נ וח~ו ו~גי~תיו א~ להפ~ירוהיי~ו ב~~

ממש~ ויחשוב

~ ע~י~י על

השכליות ותכלית הרוח~יות זהו היי~ועוה"ב דב~

ית"ש העליון ל~ור ש~ראה כמו ילמוד ~ולא עוה"ב בןוזהו

דהא ע~"ב בן שיה~ כדי בפשיט~אחז~ל

~ג~ ~פ~ באב~ ~מ הרב את המשמשים כעבדים תהיו אל

פרס~~ב~ שם ~דמיירי לו עולם הלי~ות שגא~

~~~~ בח~~ ראה ב~וב

ויתר בש~ גוי~

בריש כד~"ל תורה ~ן ~ב~~ ע~

יצאה~פשם ~~ ה~ תורה וב~ן בדברו~

וה~ה הוא ה~י~~

~~~ ב~~בפ~ ~ש~ מ~ל

וכ~ שמ~ להיות ~ריך

הל~~ בבח~ הלי~~ ו~יים ~~ד

ב~~~א~י ~~ בת ~ו ב~"י במ~ר

ש~ ו~ ב~~ הל~ פ~ ~~ אות ג~ ~דורא תורה מדברי ה~ק~

~ול

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

או~ה ה~~ים ~ו~~~ול~

~ ב~"י ~אכ~כ הלז בדור ~רובו

החל~יא~

~ביריו אם גם ומדיחים המסי~ים זרים לקול ישמע ולא א~י גבור לאויביה ~ו~הפכו

~גדם וי~חום ה~ אויבי ה~ ב~ס"~~

לו סמוך ו~ו ~שהוא ~~ א~ קוריןמאימ~י

במס"~~ ק"~ ~ כידו~

~~~ הג~"ק ב~ם שש~~י מה ~"י בזה עוד

הרי"~ ~ל מגור

~ס~הדרין עמש~ז"~ פב~~

שהלך פ~חס גבי במס"~

דהוח ם~וא בן ז~רי ~גד

ה~~ ואין

מור~ כן

~~יך ה~ מה ולכ~ו~ בו פוגע~ן ~~אין ארמי~ דהבו~~אז

הל~ כן מורין ואין

~~ אז ~~ שלא רבי~ו מ~ה

פלוג~ו~ ד~י~א וס~~א

צריך ~לכה הואואם כ~ להורו~

ה~"ל הגאון והסביר ~~ מורין אין ולמה כן ישדה~ה

מצו~ רו~ ~פ~לין כמו

ושב~ אם גם ~שו~ן שמחוייב וכיוצא

לבואין בו~

וכן מי~ו~ ב~

בו ~ה~ העדים יד העדים דמחו~יב~ם ב"ד בר לכל וכן ב~ו~ם ק~א~ם בבח~ אי~ם אם גםבראשו~ה

מחוייב הוא מ"מ ~המצוה ובוער חושק לבו אם ~~מ אין עליוהחובה במצו~ י~רא~ דבועל הך משא"כ~ו~ה

בלבו ק~אי שהוא מי רק בו ~גוע צריך ארמי~ וה~ה~~"י~

מור~ ~ו~ ב~כ הוא לשחול שבא וכיון ל~אול ~~א ~י היי~ו

ה~ ~א ~~כ ב~ו ק~איא~ו ב~

והי~ ל~אול עו~~

בהת~הבות מידקודש

וכי~ ~כיון כן מורין אין ~כ לשאול שבא

שב~ אי~ו

ק~אי~ ~ז~~

משא"כ הל~

~ו~ה מ~ היי~ו~~~~

מס"~ בב~~ וזהו מיד שעושה כ~ז~

ה~יכו~ ~קרי אלוזהו אלא

~~ל ק~י שהוא למי הל~ בבחי~~ הלכו~ מאימ~י ל~וםמוך

~במס"~~ ש~ קור~ ~בחמשה ~וע~ כ~ל

במאמר מאמרו~~ ~ו~~ או~ הלקו~ו~

~~~~ כל ~דה בסוף מ"ש בעה"י אמר~י ל~~ל~ו ו~יבור הש"ם

השו~הלכו~

ויש יום בכל לדק~

מהו ~ע~ הלש~

לימוד ~~ק~ ה~ו~~

הל~~ נודע כי ו~ל דוקא

החילו~ ~~"א ישראל כי למלאכים ישראל בין

הצדיק~ וכן המלאכים משא~כ הולכ~ם~ראו שחיים ה~ים

~~יה כ~ש ~מד~ם~ק~ו ב~~ ג~~

~לכים לך ו~~~י העומד~ ב~

כ~ו~הא~ובי~~ם ~סי~ו~ ~י הש~~ א~ ~וה~ז ~בד בהי~ו כי הוא וה~ם

יםג~ ~~~ ה~ה

מ~ וכנו~ ~~י~ נח~ להאר~~ל הג~ולים

~ל ~~~ו~גיד ~~ר~ הקליפו~ ה~~רו~ ~י ~

יו~ר ~גלים האלו

~ ו~ו~~~ ~ הראשו~ים ~ו מאשר יו~ר

בכ~ כי ~אם ש~ים

י~ר ג~לים היו~שו~ים בשו~

כמלאכים הראשו~ים אם ~א~~ל ~ש~ם ב~רי~ו ~י~ו~~

ב~ ~~ או~ ~ל~אי ~~רא

~הו ההל~ ~~

~ ~~ו

~ ~ ~ ~םיו~ והבח~ה

א~ ~ש~ הולכ~ צד

~ ~ל ה~~וד

~ ~ ~ ~וא

~ ~ ~ה"ב

ו~יגוד יצה~ ~ ~~

~~ ~~כים

~ ~ שא~ ~ם

בחי~ כל ~ש כלל

~ השו~ ה ~~~~ ה ~ ~~ הל~~ ש~ ~~

~~ה"ז~~

ל~ ו~~ך

~~ ה~ ~ ~ו~ ~ ~ ~ א~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

את קורין מאי~י הש~התח~ בעוה"ז~ ~במ~~ ש~

בערב~ן ערבי~ בבח~ החשוךעוה"ז ~שהו~

~ומדים ה~םיו~ות וגודל הם"א ות~ובותבבחירה

וכש~ז~ ~קרא לטובה הדרך את ל~וש

~ כ~~ ה~~~ הליכו~

~~ םיום בםעודת שאמ~י

הש~ בע~ין

~עו~ כבר וה~ה בתחלתו םופו

אות ~עיי~כתבתי~~

הר~ ח~ בשםהאיך א~ דברך ראש עד~כ ז"ל

~ו~ התורה בתח~ת

והש~ תיבת

א~~ כי בזה עוד וי"ל את קוריןמאי~י

א~ בג~ ש~ ~בהתחלת א~ת דברך רא"ש זהו

הש"ם~ בהםי~ם וגם

הש~ רמוז הוא ~כ א~ת חות~ו בח~ שהוא

~~~~~~~~~~~~ ~ל~~ ~ל~~~~~ ~~ר~ ~נ~

היי~ו לזה הםמוך הוא "הלכות"~ותיבת ~~ ~~~ ~~ ~~~~~~ שב~ תו~ בח~ החות~

בםוף הוא כיהש"ם

הלכו~ תורה

שב~ וברייתות מש~ה הלכות פ~רש"י ו~ה

ע"ד "מםי~~ בתיבת ו~יים עכל"ה מםי~"י למשההלכה הזוה~

פ~ קצ"ב ~דףבלק

~א~ מדת היי~ו כ~ם"י דא םי~"י

מלכו~ תורה

כ~"ל רמוז הוא בתחלתו וגםכ~ודע~~ שב~ את קורין מאי~י ב~

ש~~"בערבין"~

בב~"א ~תגלה הא~ת כי היי~ו~

ב~םיון ~מד שהוא במי כמאמר חשוכא מגו ד~פקא אלא ~הורא ולית החשך מתוך האורובורר

הזוה~ ~ויקרא

שאומר א~ על לומר יתכן לא זה זולת כי כ~ו~ ~~~ איש ~רא ה~ה הוא טוב כי ~שמש אור על ויעיד הצהריםבאמצע

בצהרים ממשש ~יור ה"ז ~ה יודה לא אםהלא הא~ ולמשו~

יחשב ממשאולם

ב~ ל~דקה לו תחשב ה"ז הא~ת שיכיר מיאז ב~~ב~ והעולם הדעת בחשך ~ל פ~ים והםתר ה~םיון

בא~שהוא כ~~ ~וכ~ מאימתי וז"ש

~ א~ בגי~ יחשב

רק~ בדו~י~ו כמו ובערבוב~ ~ובחשך בערבין

קצת מחזיק ואעפ~כ~ל בהאמת~

~ ~ב~ בעי~י למודו חשוב זהו

~שים בקהי~~ו הזה המ~הג ~חמד ~כי בח~ו~ ה~ הםעו~~~~~~ וה~דה ~םיום ש"םהחבורא

בח~ו~ גם

לד~ הפו~ים

אלו ד~ודות הר~א וגם הם שמחה דימי והמהרש"להרמב"ם משום ממילא הם מצוהםעודות בח~ו~

ח~~ ואי~ם אז ~~ ה~בח

~ו ה~ם לםיום קג~ם זמ~~ ~מ ~וה ם~דת ~שותן וא"צהרשות ~ו~

~~ו~ ל"ו ~ד ~ם

דחנו~ נרו~ ~~ בבנ~ ~~ש

וע~ר ~ל~

ח~ו~ ו~דר ~ומם הוא

ק~ ~ל~ד הוא שב~פ תורה

כ~ו~~ א~י

את קורין ~י~י כי לח~וכה הדבריםהמשך ~~~י~ ב~~~ ש~

החושך אשר טבת של הארוכותבלילות

יח~~ וי~ו האמו~ה

והת~וןשו~ות הד~~ ת~ו~ו~ ~ה~

~~~ים ~שהכה~ים ~שעה זהו ש~ן ~~

~ ~ ח~ו~

כה~~ך הגדוליםלהכה~י"ם ~~ם~ ה~~ם וגם חש~ה~ ~וך ל~ו ~יר ש~ן של ה~דוש~

על ה~ם ש~~ה י~ם~

~~ל

מהדורא תורה מדברי העתק~~ ~~ או~ ~ ~

בתרו~~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~~רו~ן ל"~ ~~

ודבוק בל~ד ש~~ב התורה םיום שהוא שפותחים~~~ה ו~~~

בב~~ תורה לםיום שב~ב תורה םיום קישור ~י~ו

~~שב~ ~ כ~"ל ~ח~ו

~~ וכו~ יום בכל הלכות הש~ה

ו~עו~ בתח~ו םופו

את קורין~י~י הש~ בתח~ בםה~ מש~ עפ"י וכ~ ש~

פ~ ~בםוף תול~ת

קרח~ בע~ין

הלכ~ שו~~ ש~ריך

~ ~ש הצורך כפי ד~יו לש~ות

~מצא וכן קודש םפרי בשארי מבוארוכן בה~ה~

הח~ה הקדוש רבי~ו םידר אשר ד~ים זי~מלו~לין

בה~ה~ ~ו~ו

ו~ ~יפך" "ולפעמים שם

~~~~~~~~ ל~נ~ת

~~ו~ ~~~ ~שה עבודה היא רגיל שהוא ~פי ה~

הגם ש~חו~

בבחי~ הוי ~מ כן ל~ות לשעתו הוא פוש~

~הרגיל צורה

ללבשו~ ו~בש

א~ ~ו~ מם~ בח~ ~ין והוא

האדם פ~ירת ~כ שהוא פוש~ בבח~ ~כ ל~~בוה~י~ו

השו~ה כל וז"ש כ~ו~~ צורה ולובש צורה

הל~~ הצורך לפי יום בכל והליכ~"ו ד~יו ~שמש~ה יום בכל

לש~ אך

מ~ בח~זהו וזהו כ~"ל

ההתח~~ את קורין מאי~י

~ק"ש וכו~ ש~

~~~ כבוד דבר על י~ר~ו ה~

ש~ ~ בב"א ותו~ו

~~~~

בםעו~ שא~י םיום

ו~עו~ הש~ ~ח~ו~

השו~הכל ת~דב~ שמםיי~ ~ ה~~

את קורין מאי~י ו~חילין ה~ות אלא הליכות תקרי אל לו~ולם הליכ~ ש~א~ עוה"ב בן שהוא לו מוב~ח יום בכלבע~ין ש~

~ מ שהכה~ים

~כ~ם~ יש ה~ה כי וכ~~ בתרו~ן ~כול

לאשר ~ק~ הל~~

הול"ך היי~ו הילוך לשון כפשו~ו הוא מ~ר~

~~גה

דבר הוי הל~מש~~ ו~חל~ הקב~

כבר כ~

לבםוף היי~ו מאי~ ה~ה

עיקר ~ו ולא ~~~לי~ התכל~

~ו~ו ~ו~ו לםיום~~ך~ מום~ ~י~ ~

ו~ ב~ בן ~וא לו מובטח לשון ~או~ ~לא

ע~~ זהו לא והלא

~י~וע~ר ל~

~ה"ב ~ח~ ~ש~ ~

ומש~ה ל~ורא ~ור~

ש~י~ובאבות

~ג~ ~פ~ הרב את המשמשים ~בדים תהיו אל

~ ~בל

בהתחלת אולם~~ ו~עו~ בב~~ המש~

בתח~ו םופו יו~

גם כי הע~ין

הליכ~ בבח~ רק ~~~לכ~ ~בשורשן

ה~וב~ ~~ ~י~ היי~ו

מוםי~ מ~לי ~~ ~באתי ~וכ~ ~ בתו~ לאיוש~~ והולך

דה~~ ~~ה~~~

ע~~ ~~ד ת~ד

~ ח~תני

הראש~ ה~נ

ז~~יא~~ ה~ ד~ בשם

ה~ה~ ה~יד

ז~ ~~~~ אשר

ב~ חליו

~ ~עפ~ ~ם בכל קראו ~~תובי~

פקו~ו~ את

ה~~ ~ש~א ה~ודי

~ן ~וא אחרי ~ בא~ז~~

ו~מו ~שו השלים ~~ ו~ל בי~ם

ל~יו וב~א ש~~יו ~יי י~~ הג~

ל~ר ה~ודי ע~

הוא מ~~

~ עת

~ ~ ח~ ~ ~ד צריך ~כ הש"י לע~~ ז~ לח~

תורה ~בריהעתק ~דו~

ה~~ ~~ ~

תורה ~ברי ה~ק~~ א~ ~ ~דו~

~ד ~ ~ד

~ ~ ~ ~~~~~~~~~~~ ~~~ ם~~~~~~ ההוא בדרך גםל~וד

עיי"ש~ עוה~ הש~ בח~ שגם ו~ש

שגם היי~ו תראה ~עולמך ירגישובעוה"ז

בחייך~ ועבודה ו~ות בתורה עוה"ב ~ם

את קורין מאי~י וז"ש והולךמו~יף הייגו בערבין ש~

התח~ היום

כדא~~ ובקומך בשכבך קאי אקרא ותגא בקר ויהי ערב ויהי~כ~ש

בג~~ ~עובדי שהכהגים משעה

ה~~ ~בתחלת גכג~~

~ודתן~ לאכול

בתר~~ן ~תרו~

בכג~תן לה~~ הקודש לזה~

~חילין ויום יום שבכל הייגו עדיין גמרו ולאמחדש

מאו~ ~ו~ו חיים שגות לגו ויו~יף י~ר~ו ה~ כגז~~

~ ביאגצב"ב עד ו~ט~~ודתו~~~

~יום הש~

~ה"ב בן שהוא לו מובטח יום בכל הלכות השו~ה כל הלכות אלא הליכות א~ לו עולם הליכותשגא~

~עו~ בתח~ו ~ופו

את קורין מ~י~ידש"~ ש~

לאכול גכג~ין ~הכהגים משעה בערבין עבו~ו ש~ה זי"ע הקדוש ~אאמו"ר ששמעתי כמו ~ל הייגובתרו~ן הקדוש רבי~ודרבו

ז~ דברי ~בעל

חיים~ הגוראה עבודתו מלבד כי מצאגז

התפלה לבית והליכה הכגה גדול עיקר אצלו ה~בעצמותה לשחר~

או

חזר ~שר וכ"פ~~רי~ א"~ והכיןעמד ~~ ~~~~ ~~~~~ ~~~~ ~~~~~~ ~~~~~ ~~ר~ ~~~

כגראה כי שגית פ~ם והלך ועבו~ו במוחו עדי~

לא הלכות השו~ה כל הרמוז וזהו כהגה וכן ה~שוגה הליכה ~יגיוהוטב ~אך ~"ב בן שהוא לו מובטח יוםבכל

א~ שהוא יחשוב

~ כבר

הלכות ע"י עוה"ב בן ~יותהשלימות לתכל~ וג~

שע~ז יום בכל שלומד בכל להתחיל צריכין אדרבא כי ו~א בשלי~ו גפשו והשלים חו~וידי ~~

האמיתי ללימוד ולהגיע ל~לך מחדש ויוםיום וז"ש~

~~"ם הליכו"ת שגא~ וכוגה בלב יה~ שזהו ולהתפלל ללמוד לילך וה~ה הילו"ך לשון ~הייגולו

י~וק לא ולעולםהראו~~

מחדש והתחלה הליכ"ה בבח~ וילמוד ילך זה קוטב ~על הלכות אלאהליכות א~ כג"ל~

כ~ז~~ ומ~יים שפרש"י ~וזהו

~ל~ לד~ ~תהלים עה"כ ב~פרים כידוע היי~ו ~י~~ למשה

יב~ ~ו

~דרשה הולכים ~כאשרב~ים אז~

~ כי ~רצה התכלית ~זהו לי ש~ו ו~שות לשמור עליו ומ~ל ~ו גכגע בודאיששו~ים ~

העיקראח"כ שיש~

ב~ משם ה~י~ו

כ~ודע~ העיקר אך עבדו משה~י ~ב~ ~י ב~יגי שש~ו בשעה ומכ~ש

הלכ~ ב~ ~יג"י למשה

~~"י כבר שהלכ"ו ~י ~שאמר ~יגו משה בקול אח"כלשמוע

וז~ הק~~~ המשגה

~ח~ מאי~יהש"~

קור~ את

ש~ הייגו ~רבין

ה~ל~ בהתח~ ~ת~א

קאי~אק~ ~עובדי שהכהגים משעה ה~ את ~בוד

ה~~ הע~ר ~כ~ים

הוא וה~~~ ההלי~

~רו~ן לאכול~ הקודש~ תרו~ ~

~~~~ ~יום שא~תי

ש~ בחבו~ הש~ ~בלי~ת

~~ ~וכה~ ם~ו

בתתלתה~

ש~יים~

~~ה פירש~י הל~ת אלא הלי~ת

~ ל~ א~ ו~ ~דורא תורה מדבריהעתק תו~ מדברי העתק~~

מהדוראו~יתא ~ ~ א~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ וברייתא הל~

תורה והיי~ו מםי~י ל~ה שבע~

הלל~מ גם ~כי פה הוא כיאם

מדא~ וםוקלין

ושורפ~ ש~מםרו כיון ~מ ש~וריהן על

ש~מםר מה היי~ו םופר~ם דב~י הרמב"ם קראום ע"כ ב~פל~ה מהקב~ בפתיחה והפ~ג ~רמב"ם של כליו מ~ושאי ~~ודע איש ~י א~שלםופרים ב~

~ריפות~לה~ את קורין מאי~י ו~חיל

ש~ כ~ודע בלילה ~היי~ו ב~רבין

~ד~א ~ו~ ~פ~

יו~ ה~ היכן ~בהיותו רבי~ו משה

~ יום

ואי~י יוםאי~י בשמים~ לי~

ה~ שבכתב בתורה עוםק שהוא להקב"ה כש~או ~ורה עוסק וכשמצאו יום שהואיודע

שהוא יד~ שבע~~ לילה~

שפיר הםמיכותשייך

ו~עו~ ב~~ת ~ש~יים םופו

שבע"~~ התו~ בתח~ו

~ו~כ כ~~~ בלילה שב~פ תורה שזמן כיון בערבי"ן וכו~מאי~י מצות שורש ג"כ ~הוא בח~וכה הוא ש~ם בחבורה ~םיום בעיר~ומ~הגי~ו שפ~

דרב~ן שב~פתורה והי~

~~ג בשבת כדאמר~ וגו~ תםור מלא צו~ו ~~חומצות ~א~

בליל~ ב~ו ודבר דוקא

~ יחד~~ ו~אחדו ~וב

~~~~~ ה~ם

ו~עו~ בתח~ה~ םופה

~םו~ ת~דב"א ~דה

כ~ השו~ה

ה~כות בכ~

~ו מוב~ח יום עו~~ ב~ שהו~

~ו~ע ו~~~ כלהלא ה~~~~~

יש~~ וכבר הלכות השו~ה דוקא ולאו ~וה"ב חלק להם יש

יישב~ו ב~~

ע~"ב בן שהוא ~י לעוה"ב חלק שבין החילוק לעד םמוכים ם~ הה~ מאדומו~ שש~י עפי"מ מי~ין~ ~אלוק עוד וישעיי"ש

מוה~ריחזקאל

הלימוד אח"כ ולפרש ~כ ב~גלה הלימוד צ"ל כי שי~או~ אבד~ ז~ שזהו היי~ו םוד עפ"ילעצמו

דר~ ופ~ זי~ והקדושים הגדולים הצדיקים

יא~ מה~ ~תהלים הכ~בזה תא ~~שון ~ ש~י

ש~ שהוא

ב~ג~~ הג~

וא~כ~ ~~ וראי

בכל בפ~ ה~שון שהוא חז"י תאב~םתר~ הא~ בחכ~ הזוה~

ואח"כ~ ה~גלה ~ללימוד אז~ך וה~י

שלמ~ ~בי~ו ותראה בעצמך

עפ"י םוד~

~ד ופ~ ב~

~ות~ו וםיפר ה~~

ז~ עילאי דבי אר~ ~ל

~מוויש~יצא~ בליל דרכו שה~

הש~ן א~ ש~ בלילי ~ובפר~

חורף~ לקח

לו הג~

ם~ עם ותום~ מ~~

~דפם ם~ אז ~שה~ בפ~~

אך ~יון ולמד זללה~אבי

~היי~ו ה~~

חיים דברי בעל ~א~ז~ ז~

עליו הגיד ע~

ומפרש ג"כ לומד הוא ועיו~ו לימודו ~ל חיותו בחיים עילאי דביהאר~

ב~~תו~~ל~~ ד"ח בםפרו חיים הדברי רב~וב~י הג~ בהקד~ ~ועי~ ה~"ל~ אדומו"ר עכ~ד ה~~ר ע"ד

גם כי עה~~ הד~

הגיד לא הלכות בפלפולשגם ב~~

א~ דבר שום

~ לפי גם זה חידוש יוצדק אשר

ה~לה ע~ל~

ש~יו~~ לשון ~היי~ו השו~ה כל ~ש ב~~~

~~~~ הלכות ~י~ו ב"פ בכפילא ש~יותאצלו

א~~ ע"ד

וה~ ~ג~ יום בכל ה~םתר ~ד

~ ועיו~ו לי~דו

~"ל~ ב~י~א כי ~היי~ עוה"ב בן שהוא לו מובעח

~לכות ~מדים ע~"ב בח~ד~~ בד~ ~

~םתר~ ו וכ~~ הא~

~ ~ ו~ו~לים

~ שו~ה צ"ל

ד~ים בש~י פעמים בש~י ~ל~~~

א~ ~ ~דו~ תו~ מ~רי העתק~ו~ר ~ ~ד

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

כשלומד שאל"כוגסתר~

בעו~ב שלומדים הסוד ~~ ולא בלבד כפשוטומתי~א

ד~~ בן איגו א"כ

וכג~~ עוה~ הסמיכות וזהו

לת~~ הש~ס

מאי~י קור~

את ש~

~~לת ~יות ראוי איגו הקבלה לימוד ~כי בערבין ואילך מ~צות רק ~צות עדהלילה

~אר~~ ~ו~ זה ב~ום ע"כ

ק"שהוא ש~

ה~יצוגים ~גי ~גן כדי ערבית ו~ש~

~כי ~צות עד ו~~א הוא ואילךמ~צות

ז~ ~קלא מ~~די הקבלה לימוד

מברי~ ה~יצוגים

ומג~בעדם~

הוא לילה ~צות קודם ע"כ ז~

של ק"ש ערב~

~ ה~ל לתכלית הקדוש הרב בשם~~~~~

~~~ על ז~ע ~ידיטשוב

בברכות שא~~ ~ ~ב~ ~~~

ביציאתו ~~~ בכל הש"ס בסיום והוא ה"א לפ~יך אגי מודה אומר~ו

ולא ביה~ד מ~ושבי ~לקי שש~ ק~ות היושבי ~כ וגיגה ד~ה איך כי קשה ~ולכאו~ קרגות מיושבי~לקי ש~

קרגות יושבי בע"ב להיות יוכל הא ש~ת לבאר רצים שהם ש~ייםעד

ה~ ~~ר~ ה~ו~רי~סו~רי~~~~~~

~~~~ ~~ר~ ~~~ קרגות יושביכי ~~~~~~ ~~ר~~ ~~~~~

בסוד וגקראו מרכבה יורדי י~ודים ומיי~די סוד לבעלי רו~

וג~ גבוהו~והקרג~ גם צריך ע~ז קצוות~ הששה קרגות מיי~ד~ והם

הת"~ פשוט

בגפ~ שעו~ על להש"י להודות

ביה~ד מיושבי ~לקי שש~ כפשוטו~ללמוד

הגם~ ולא

~הגבוהים ק~ות מיושבי ~לקי ש~ הסודבעלי ~דוש~

כ~ז~~ תורה לדברי מ~ים אגי משכימים והם משכים שא~י

~~שו~~ משכימים והם

אפ~~ ודיבור דיבור בכל ~יש בטלים לדברים

בטלים כדברים ~~ו לההמון ~שגראהשלהם הם~ ובא~

י~ודים עילאי~

וגפלאין~ בפשיטות כוגתי כי שכר ו~בל עמל אגי עמלים והם עמל א~י

~~ת לשכר~

~בלים ואיגם עמלים והם ~כי ש~

א~ קבלת בשום רצוגם

פ~ הש"י באהבת בקדו~ם עליוגים בי~ודים דביקותם מרוב

א~ מג~ם

קבלתלשום שכר~

א~י~

א~י ~ים והם~

לזכ~ ~ו~י ~כי עוה~ב ל~יילעו~ב~

אה~ם ~~וב והם להש"י~

יפילם אם ~אפ~ ש~ת לבאר רצים כו~תם ש~ת~לבאר

~ באהבה שם ~בדו

ולר~ אופן בכל ~ותיו א~רי

שיה~~

רצוגו געשה שי~~ ית~ש~

ע~ד הה~

~ומה ה~ל בסיוםהג~ א~~ ש~~

המ~ דמים א~שי~ ~גא~ ש~ת לבאר ~ים א~ר

~ ו לא

איגו בך" אבט~ וא~י ימ~ם~צו בג~

וגם שם ב~ס בכ~

ש~ס בסיום לאגם המדו~~

ה~ בסו~ ~לל הג~ זה אינו

~ שחת לבאר רצים והם ~~ם

כ~שון לעבדו ל~ו יטהר והש"י והבן~ כ~~~ הג~

~ בא~ על ושמחה צ~ות דרך שאמר ש~י ~~ הה~ אא~~~~~

ידוע ~י לה~להוד~ שא~~

~לם רובם היו ו~םידיו ת~

רב~יםו~ב~

שהם ו~~ום ~גידים ~יר ו~ט ו~סידים~

~ובפרט ~לי~

~ללי~~~~

לא א~ם והשתדל ה~י~

בת~ב~~ ~ל ~~ם

ו~~ פ~יו~ ~דה

~~י ש~~ ו~ ~ח~

ה~סידים ~ש~י~ מש~

מ~שב~~

ה~~ תו~ מ~רי

~דורא~

~ ~~ אות ביה~ד ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

ולאבי~דיחזיקו ה~ כי אם הגגידים ~ה~וחרים ק~ות ~יושבי חלקי ש~

יו~ והזהב ה~ף ב~ל

~ אהבתו ~וב בה ישוו לא חפציך כל

~וה~ בי~~ תו~ וללומדי

מ~ו ולמבין עכ~~ ז~ ~ודע~

~ול~"ד~ כל ~ה לפרש יוכל

המימ~ ~~ות היו~י אשר כידוע כ~"ל להלן

בד~ים ע~ם ~וק ו~יך ~ה אותו מבלבל~ הם הצדיק אצלה~ו~עיםבט~ים

~משא~ ת~ח הח~ידים

שעו~ ד~י בד"ת ע~ם

והוא כ~וי בתשובה לשוב ~קגם אי~ו אם שחת לבאר ידם על לירדיוכל וג~ עבודה~ שלא וגם וב"ב~ לבגיהם ובפרט ~וד גדול העושר ~יון כי קשהדבר פדיו~ות ~ש~בל ש~רו יצא וע~ז כ~ש~ם ל~ות וללמוד ~ח~יפםיקל

גדולות מהם~

משא~~ כגז~ ח~ו ה~ה בהפ~דו וי~~ ת"ח ~~ידים

~בדו ~~וה~ ~ בכ"י בא~

~~~~~~~~

םיום~~ ~~~~~~~ ם~~~ ~~~~ ~~~~~ ~~ מ~

~~ ~מ~ ע~ ה~ ה~

~יל ש~ב~ו ~ד ו~~ ~רבין שמע ~ת קורין מאי~י~חי~ו ~~~ו~ ~~~~~ ~~ ~~ י~~ב~יום

הש~ ~אות ~ח~ו

ה~~ קירוב כי

הגאו~ לימוד בה~ות תלוי

תו~ בב~ וכ~~~

~ח עה~ ~

וכן אקב~ם~ ~ה בגוים ~גו כי גם~ד

בד~~ ובפ~ דו~י~ בכמה יומיא ב~וף משיח חבלי

איל~ החלש

~וסיף אגי גבוריא~ ~ו~ או~

~רב הג"~

ואל ב"ב ש~ם כי ~ש~

בית או ~ו שלום יה~~מים מ~~

זהו אד~א כי ו~ו לאמוגת~ו יחשבו אם הגלותאריכות גו~

~ ובירור בביאור ~ות פעמים הא~י כאשר

ה~י~ ו~~י~ו מאבותי~ו שקב~י ו~י וסופרים ~רים ~י מדח~ל

וכ~חז~ל ~י~יגו בעליל כבר הדבר ~~הוכאשר ~~ ~ו תקוה ואין המשיח ימות א~אי~ א~ ~פ~~ ~גדב~

~ מ~ך לצי~ או~ ~~י שלום המבשר

א~~ ו~ש

~ ~ ש~ית~ הת~ גתי~ ~~י י~ן לעמו

ל~ו

ו~~~ ~~ות ~ורה פע~ים

~~ אז

יב~ ~ ~כה~ ע~ו את

ישועה מ~י~ שלום ~מבשרבשלום ~דייקא~ הג~~

אין כי ~ אח~ ישו~

ולא שלום ~הו כ~~~ בגל~גו ~מיםש~ם

ה~מיכות~ ~י~י

קור~ את

שהיו ~הי~ו~~~ן ש~ ה~~י~

יחוד ק"ש בבח~ ש~

א~ד בג~ ~ים מ~ג

~ש~ ~ אח~ ~ים ש~ם ~ודם שיה~ ולא שיבא יום בכל

חו~~ ~ כי ~ל ~~יםה~ם כד~ ש~ם להיות ~א ~לו ומלח~ת

~ ב~~ ~א א~

האו~ ~ל ש~ו

~ו~ ח~ו פוגם

~~ בא~~~

שיבא ~ם~~~

בי~ר ה~יון ~ו אמ~ם ב~

~ב~ן~~

ח~ ~~ו

בע~~ ב~ר

~ עקת~ מש~ בחבלי

~~~ים~

~ד

~~~ בבח~

~ ~~~ ה~ותא ת~וף בא~~~ו

שב~~~~

ש~א ע~~ן בבח~ ~בשבי~~ ל~ וה~ כ~ ו~יף ~~ א~ ~~

תו~ ~~ בל~דה

ו~ת ~

~ ~ ~ל

~~ת ד~~ ו~ ב~~ ש~~ ~~ ~~

~ם~ ~~ ו~ ~ ~ ~ ~י

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

בחילך שלוםיהי ל~ וג~

לך ~וב אבקשה ~להי~ו ה~ בית~

לעמו עוז הביא למה לכאו~ ויפלא בשלום עמו את יברך ה~יתן

בג~ אלו כל ~ן

הפסוקים ו~

וכו~ בעולם שלום מרב~ דת~ח בהך ~סיים אם חסר זה כדמסיים בו~יךאלא

~ שהביא הפסוקים אלו כל הן ולמה ברכות בירושלמי

~ורש אין בעולם שלום מרבים ת"ח יסיים דאם ~ל אךבזה עדי~

~וב אותם ~~ו ה~~ים עם והמון ה~ה יחשבו כיהגמור

בעוה~ בימ~ו

ת"ח ~ין וע~ז העמים שלום ה~ובה תכלית זהו כי דמשיחאבעיקבתא

ש~ו~ שהארכ~ו וכמו כלל התכלית ~י~ו זה באמת ואמ~ם בעולם

בכ~~ומ~

שלום בא ואומר ומבשר אל~ כשיבוא ~ש ~תי ~פסיקתא ~ ש~א~לעולם

ההרים על ~איו כי~ וג~

זל"ז יאמרו הם רשעים שש~ו א~ כאיש העמים עם לחיות ולצרכ~ו לגופ~ו ~היי~ו ל~ו שלוםבא

ו~~ יחדיו~ משמיע ש~א~ לעולם ישועה באה

את רואה שהוא וכיון וכו~ ישו~ ש~~מרים~רש~ים

~~ א~מר

אל~י~ מל~ לצי~~ י~כיר שלא ~יי"ש

~~~ ~י~א

העמים ש~ום הר~ים שיחשבו השלום היי~ו אפי ~רידמשתמעי~~

~ וכ~ש אלקיך מלך לציון אומר

בזוה~ ~ח"א

קס~~~ צל~י לפרשא ~עי

~ום ליתן דלא בגין יא~כדקא ובפר~ וכ~

~ורר המ~ לב~

כ~ש ב~"י ~פ~ הק~באוה"ח

בהר~ ח"ו לה~עותם שלא ומכ"ש

~ שאין בלבבם לקבוע

אח~ישו~ יש~ל לכלל

~ ~היינו בו~~ך שלום ורב וז"ש ביא~צב"ב

בו~"י ביהמ~

~מתם וזהו ועבודתם ~ורתם ~י אותו שבו~ים הת"ח המה לימודשבזכות

התו~ להגמרו ~כו

בב~~ חז"ל שהראו וזהו שלם

~לחשוב ~שול למו ואין תורתך לאוהבי רבשלום בה~ובים~ ב~~

זהו כי ומכשולשלום

העמי~ ו~משכו ה~ולה ~תעכב שע~ז

צר~ ~ל~ יש~ל

רק~ יהי

שם ~דקאי בארמו~ותיך שלוה בחילךשלום~

ית~ וכרצו~ו ~ורתו שמו כבוד ל~ן בארמ~ות~ ב~י~ה ובגמר בשלוםבידי~ו שתה~ עה"ק ירושלים על את ה~ צוה שםכי

~דשו~ בב~ הבר~ ~ש~

ה~ו ~שהם ו~י אחיי ל~ן הק~ באוה"ח כ~ש ורעים אחים ש~קראים שב~ר~ד~ים

שם~ ~א אדברה

שלו~ ב~ל ככה על ~פללו שהמה כזה ~שלום בך

~ באוה~ח עי~ש

בירושלים בך רקיה~ והשל~ למ~

ה~ בית ~כי לך ~וב אב~ה אלקי~ו ה~ בית ו~~ו טובתו בו~יא~ינו

ו~ני~ הביאג~ ~ בב"יירושלים ~תוככי ה~דש בית

וז"ש~ ה~

ע~ ~מו

~אי~ ית~ עו~ז

~~~~ב~י~א כדאמ~ תו~ א~ ב~~

שלום ~המבשר בשלום עמו את יברך ה~ישועה ~מ~

או~ מלך ~יון

כהבטחת הש~י ~"י שמה שנשוב רק יה~ וג~ הצי~~י~~ן כדרך ולא התורה בדרך שמה וש~~הגותו~~ו

בדרךע~ז ~ ודומי~~ התו~

יתן ~מו הא~~

וזהו ~~ ה~סי~

ע~~ן בבח~החשך

~ ת~ובו~ בח~ ערב~ן וגם

רב ~ב ברע ~ובב~ה~ ~גב~

~הו נעו~

סופה ~ו יאיר ה~ ~ז~~ ה~ בתח~

~ ~ ~~ ב~ו~ א~יו~

סיום מש~י~

בא~כה וא~~

רק בזה ש~בתי כפי בהמשךהדברים ת~~

בסמ~ וסיום ~~~~ בדבור

~~ ע~צ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~

להגחיל הק~ה עתיד אריב"ל~~ין לכ~

ש~א~ עולמות ש"י וצדיק צדיק ~"ל כדרשת היי~ו א~א ואוצרותיהם יש א~בילה~חיל

בזוה~ לה~חיל

בע~~ ~אוהבי עיקר ~ו ~בולם ב~ים ושבו ה~ ~אום לפעו~ך שכ"ר ~ש

ש~ שזהו כיון צדי~ם של וטובתן

~ ~י~ן ש~זכה ~בודתם מג~ם

~"ש מלכותו כבוד ו~גלהעולם שלי~ ב~או~

~בולם ~ים ושבו ב~ב עולמות ~ש וזהו לפעולתם שכ"ר ~שוזהו

רו~ ש~ר ~ש יששכ"ר לבחי~

בזוה~~ו~ מג~ו זהו בתורה ה~וםק י~שכר ~יי~ו

כ~ מצא ולא

כלי ~ב~ בר~ מחזי~

לישראל ~דייקא~

של~ ~ש~~ השלום אלא ולא יש~ל על

~כו~~ של שמו שלו"ם כי הס"א נמשכן השלום ינך ~לא

הקב~ וא"א

על שמו ולשוםלייחדו או~

~כ לרשעים ה~ אמר שלו"ם וא~ן~~

~במדבר

ו~ של שמו ש~ום ~שהוא שמי את ושמו שלום לך וישם

ב~י ע~ הקב"ה~~דיי~~

היי~ו המשכן את להקים ~ה כלות ביום ו~י ל~ וסמוך ~ז~~

ביה~~ב~י~ ~הו ב"ב

סו~ שמסיי~~~

~צי~ ה~

יבר~ את

ש~ם~מבשר בש~~ ע~ משמ~

ישועה או~

א~יך ~ך לציון כ~~~

ל~ וסמוך את קוריןמאי~י

בערב~ ש~ כ~"ל יומיא בסוף שזהו

~~~ בתחלתו סופו

במש~יות~ ~

~~~~~~~~~~~ ~~~

ה~ בר~ת סוף הסמיכות ~לוזהו~~ ~~~~ ~~ ~~~~~~ ~~~~~~

התורה לימוד שהוא ~ן ~מו שהן שתים השבת יציאות ש~חיל ~הו הג"צ ~תקרבות שהואכ~"ל ב~ ~דף בשבת וא~~ארבע

~ב~ ~יי~ו ארבע ~ן ~ים רשויות דהיי~ו

רשויות~

~ן וה~ ~ב~ עולמ~ ~

~ הו~ אותי~ ~ בחי~ וכמבואר

ב~~ ~ים והוא

~~~ אר~ שהן

~לחברם~ ~~

שלימות וזהו כס על יד כי ולא שלם השם ש~~השבת

~ והשבת~ב העולמ~ לחי ומ~וחה שבת וזהו

~~ זו בבח~ עוה~ב

ב~~ שגזכ~ השבת

ב~ לגאו~ ~הו

~ כ~"ל שפיר ברכות לסוףהסמיכות סמיכ~א"י~~

ברכות סוף~

~היי~ו יתן ל~ו ~ז ~ית~ בשב~ לכ~

תו~ פ"ו דף בשבת כדאמרי

~ב~ ה~

יב~ גוף ~כי בשל~ם עמו את

~ ~~~~ו ~וא ~א ג~ף היינו חד

בח~ ~~ ה~~ ~~ילו~כ של~~

ה~ בס~~ יצ~ות

השב~ ג~גה שבו

~ ת כ~ ~י~

ב~~ קודם ל~ת הראת אתה

קה~ בסידור בשבת

~ ~ל שבתי ה~ בר~ת מסיים כי א~י~~

יב~ ~ עמו את

בשל~ היס~ד ~וא

כ~ ~י כי~

תיק~ התקרבות ~~ בכ"א ה~וד

~~ הגאו~ ~דחי

~ י~ל

כ~ו~ ב~ר~ל

~ ו~~ ~חיל

~ ש~ ע~י ש~כה

ה~וד ת~ו~~~~ ~~~

ש~ מי ש~ ב~~ ב"ב בשבת ~ל ~ש

~ ~ שלום ~שה חושך ו~רא אור ~צר עדה"כ בפש~ותא~י ג~~~ ~~ז~~ל ~ וג~

ה~ם היי~ו וחשך האור י~דיו~לל

~ ש~~ל

~יא~~ בב~~ ~ך

ל~~

~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~

לי~מ~ יום ומדת ביום

בלי~ ~ת קורין ~י~י ה~~ ו~חיל בש~ם ש~ייםוזהו ~~ ~~ ~של~~ ~י יחד ~כללו והם

והיי~ו שח~ית ~ל ~"ש ה~~~ואח"כ וכ~ ב~ב~ ש~ או~ יו~

בש~ם ~הו חשך ובו~א

~עו~ בתח~ו~ ~~ו

~~ ~ו~ ~וף המש~יות ~יום עפ~ז

~קצ~ ה~

ע~ ~ן ~מו

~ את יב~ך

ע~ את קו~ין מאי~י עם בשלום

ה~"ל~~ ~יו~ ב~ב~ ש~

~~~~~~~~~~~~~~ ~~~~ ~~~~~ ~~~~~ ~~~~~~ ~~~ ~~~ ~~~~~~

~~~ ~יום ~~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~ ~~~~~

עוקצ~ ב~ות ~~ ~ן

~ את יב~ך

ע~ בב~ות ו~חיל בשלום

~י~י קור~

את ב~ב~ ש~

הש~ב~ו ב~~ת הא~~~ל ~"ד ~ל וכ~~ ~ש~ק~א לבד יסוד כי ~שלו"םאבי~ו

שלו"ם~ לפי יו~ד

הלי~ שבתח~ אין

לחיות ~ק~ווג א~ העולמו~

מל~ות עם לחוד י~וד הא~ת שהוא לשל~ם

עכ~וכ~ שם עוד עי~

בסידו~ בכו~ת

ופ~~ ש~ו~ים שלומך םוכת עלי~ו

בכל לי~

הוא ~ו~

והמלבוש החשמל~~

להגן מהחיצו~ים ~פת ~וכה הזווג ~וד בשל~ם בזה ש~יים ~וז ~הו עכ~ה~ בשלום ג~וחש~ל שזהו חש~ל ג~ בשל~ם וגם שלו"ם בח~ מלכות עםב~ו"ד

בתח~ הלילה

~גןדוקא~

~יש מיד ל~ ~~ך ~חיל מאי~י הש~

קו~~ את

ב~בין ש~ וכ~

~קא שזהו היי~ו הלי~ בתח~

בשל~ם ובח~ של~ם של ~יווג ~ כ~~

~~~~~~ בזה א~י ה~ה ב~~~ ~ח~ו עו~צין מש~יות ~ ב~יום משום מטמאות מאי~י ~ש חלותהמש~ה

~ מש~ או~ים

~יד א~יב"ל משי~ק~ או~ים ב"ה~יח~חר צד~ ל~ ~~חי~ הק~

וצד~ או~~ משל אח~ל דה~ה וכ~~ ~למות ש"י

~ מדובש"ך לא

~~יש משאחז"ל ~ין~קצך ו~ ~ז~

שיבואו א~

שעשי~ו ויא~ו אמ~םליש~אל טוב~

~שעים של טובתן בא~~~

הצד~ים אצל הוא~ו~ ו~~

~צך~ ולא מדובשך לא בבח~ להם~ וה~ ~

דדח~ין א~ון דוקא לאו היי~ו בגלו~אליש~אל

הא~ מיש~אל ~ב ה~ב ~ק

~בוא~ ~~יש ~בה במ~ש ~י~ו וה~ה דו~י~~ בכ~בזו~

תצוה~ שי~~ל

עי~ש המשק~ן כל על ש~לה לש~ן~משלו דבש חלות ~ש ~ל ~ה המ~ין שא~ישם ~ ~~~ הא~ ב~ ו~ ו~

להם ~שצ"ל~

מדובשך מטמאו~מאי~י ו~~

משקה משום ~הא~

~~ו או~יםב"ש ~~~ ~~ ש~~ היי~ ~

ש~אה הברט~ו~א ~פ~ משיח~ח~~ לח~ ~ו~ ~~

ו~ וזהו

הח~חו~ קודם יומיא ב~וף ~יב

~ ~א~ ~ף

~ו~~~

חלק ו~

~וף ~ו~

ק~יא ב~

על ו~די ~~~ים ש~דו הת~

וא~ן בפ~~י עי~ש ה~ המח~

~ב ~חק~ ~

לי~ל

~ ה~~

ת~ה ~ב~י ~ ~~ ~~ ~ו~ ~ ~דו~~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~

מ~בגלותא~ גחשבו המה אז ריב לחרחר ש~חילו

כב~ מ~ד

וה~ ה~והגסי~

ברטגורא הרב שהביא הב~ והפ~ אלו~ משיח בחבלי לעו~ם הוא משיה~~להג~

היי~ו הר~

~ל ורד~ות מחלוקת ~ות איך מש~רהר וז~ו אמת ה~דיקילהת"ח

ל~ ב"ש

שה~ מקום~ בכל מחמ~ים

כבר ~שה ש~שו ~הייגו משירסק אומריםב"ה משא~~ לדח~

הת"ח ולרסק לקבל ה~ידה והגאולה ~בעוה"ב עולמות ש"~ ו~ו~ ריב"ל ל~ סמיךו~ז כ~"ל~

החבלים ~עורר ~וב כל ~ודם כי טובשכר בשבת כדאמר~ והגבור~

~~~~ ~~ון ע~י ~ט

עז~~ והדר חשוכא ~רישא וכו~ ברישא מסגן

~הורא~ את קורין מאי~י המשגה פתיחת ל~ סמיך וע"ז כ~ו~~

~ק~~ש ש~ במס"~~

הג~ת חשכות חשוכ"א דברישא בשעה ~היי~ו בערבי"ן ה~ס~ון הוא וע~זוברדיפות

ומס"~ תו~ו ~יום הש"י אמו~ת

ב"ב הש"יי~ר~ו ומ~ותיו~ ~ וב~

~~ד ~חלתו משניות הש"ס סיום בש~לוב עוד~"~ כ~

ציס~ א~מו"רמפה~

שלמה שם בס~ כת~ עה~

~פ~ בשלח~

ה~ ה~ש עה"כ ~ומיד אין אםבקרבגו

ל~~ סמ~ אביגו י~ב כי עמ~~ ויבא

הגי~ אכן

כי הזה במקום הו~~~ש וי~ האמ~

הו~ יש כי לחוד ~ש בבח~ בבירור כ~ש עש"ו של שרו שהוא עמלק משא"כ מי~~ פ~וי אתר ו~ת הזהבמקום א~ן אם בקרבגו ה~ ה~ש ספ~ות מטיל הוא בזה ראוב~י וילקוטבציוגי שהאמין אבי~ו י~ב ~ל המעלה וזהו עש~ו ג~ א~ן הי"ש~כ

~ ובזה עכ~ה~ כ~ז~ לבדי"ש בבח~

~ אריב"ל

וכ~ לה~חיל

לכ~ ש"י וצדיק צדיק

מאמי~ים ~שהצדיקים ~ש איהבי לה~חיל ~א~עו~ות ~ש בבח~ בא~

כל מלא ית"ש ~הואבלבד הא~

~ש כי ובבירור בודאי מאמי~ים והם כבודו שכרן ~ן ~הו כג"ל~ א~ן אם ה~ש ספק בבחי~ ח"וולא

~ מ~~ כ~גד מדה

וסמוך ל~~

את קורין מאי~י ש~

בכל הש"י ~ש כי ~"ש יחוד ~ש~ו לגע~ע בש"ע וכמבואר~ום

רא~ בשמים רוחות ו~ לכל

וזהו מקוםבכל ולייח~ ובא~ בערב~ ה~סיון~

הלילה בסוף הגלות וחשך ~ב~בות הס"אשמטילין

בא~ו~ ספיק~ מציאת

הש"י~ ב"ב ו~זר~ו יציל~ו הש"י

ויג~ ~ בב"א מלכותו כבוד עלי~ו

~~~~~~~

~~~~~ ~~ ~~~

יציאת שבת ~~ עם ~לום בסיומא ברכות מס~ לש~ב ~בוא ו~ה~~ ~~~~ והואיס~ד בח~ שב~ כי הראשו~ים ה~ובלים בספרי ה~ו~ עפ"יהשב~

מ~ שלו~ם

~ השב~ ~ד והוא מבי~ה

~יל ~עי~דו~י בכ~ ~וה~ במא~ ב~ר~~

בראש~ פ~ שבת תורת ~~י~~ ובשאר

ב~ב עי~וה~ה ה~

הקדוש~ ~ ז~ ~א~

הקדוש ~רבי~~ מ~

ז~ ~י~אווי~ ~ש~דפס

ב~~כ~ ~~~~ ~יפ~~ לאב~~ חסד

~שבת ~י~~ת~

שם כי כהא~~~ל ~~דע וגם~

~ת של הוא

ב~~~ ~כן ה~וה

~ ש~ ה~ ב~~ד

כו~ ו~ ה~ה

מ~~פ~~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ שהואפר~יה התגלו~

~םיום "בשלום" ~ירוף וזהו ה~וד ברכות~

עם

"~י~~ההתח~ שם ~שבת

~ שלו"ם שהוא ים~ד ובח~ שבת של

~ ~ ~~~~~

~~~~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~~~ ~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~ ~~~~~~~~~ ~~~~~~~

~~בתח~

גבוה שהוא ~וי ה~~ ל~~

~שרים א~

וא~~ י~ט פםול~ קתגי ולא תקגתא תגי דרבגן ~וי דגביבג~

~ו בםו~

~~ש ~מ ~חי בג~ וא~~ שבות משום אלא לך הת~ו שלא הוא ה~~וםיום

~א~ ת"ק

קוש~ ~ש ו~ל לגימא

עוגב~ ח~ת חיוב לידי אתי דלא

במחשיך שהקלתי אע~י ~ש ~א~ בפירש"י עי~ש וכו~ רבגן ל~שרי בגי~ א~י מח~רלתחום חו~

הת~ו לא ~ן אבל לך גתגו ~לך דהתם כ~ור

~ ~ול~ ~~~~~~~ בריש והגה דא~~~ ח~את חיוב לידי דאתי ~רוב

גיתגה ~ה מימות ו~ר הואיל פםולה תגי ד"ה ב~"יה~~ מ~

זו במבוי ~א"כוכו~

ד~ פםלות לשון ב~ למי~ שייך לא הוא ~בגן ע~ר~

~ה ובתום~עי~ש םו~

דאו~ בין החי~ק בזה להבין והגה דאורייתאלדרבגן

~ דקראו

ו~ לדא~ פםו~ ~~ד ההםבר שפיר ~ל לדרב~ן

~ם~הגת~ות ר~ד~

בשוגג שאכלו דרבגן דאיםור ה~וד~ם א"~

~רה איגו דרבגן דאםורמשום

~ גברא איםור

ו~ באחרו~ים הרבה ~ה

ובשארי ז~~ ה~~ ם~ ~ח~א במגח"א בדב~גוועי~ ולפ~ מקומות~

יובן אדאורייתא רק ב~~תה פםולה הייגו ~םו~"הלשון

~~ שגאםר

~יגי ~~ש"י~

שהוא ~בגן באםור משא"כ בעצמותו חפצא איםור שהוא איםור ואיגו גבראאיםור

החפ~ ~ון ~ש ב~מותו

ולפ~ פםו~שפ~

הםמי~ת געו~

א~~ המם~ בםוף כי בתחלתה םופה ל~~

איםור ולכאור~ לך~ גתגו משלך התם ד~גן~תחו~ן

משלך ~ה שייך דאיך קשה דאיםורא דאר~ שלך איגו שוב הרי תחומין ח~ים דאםרו דכיון לךגתגו חפצא איםור דאיגו כיון ודאי אלא ע~~רביע

~ אקרקפתא איםור

התחום על ב~שיך להתיר לך גת~ו "~לך" הלשון ~ייך ~כ"דג~א" ~רו דבכה"ג דאורייתא איםור ~בור שקרובה דקשירה בשבותמשא"כ~פ

ם~ ~ח"א במ~ח"א בדבר~ו ועי~ ל~י~ גזי~ ל~~

וזהו געו~

םופובתח~ו

~רא איםור רק ~ב~ן איםור ~וי ~ו~~ ~

פםולה לשון~ ~

שכתבגוובזה~~ ב~

~~ דםיים חיוב ~ידי דאתי ~שי~ ~רוב~

שיוכל לדאורייתא קרובה ~י~ ~וי והייגו רבגן ל~ שרי לאחעאת~בור

~ הח~רו

ב~~~ ~ ל~ הם~~ שפ~

בתחלתה ~חים

א~ את בו~ין ~ר ~רבעה

הח~ ופירש"י

ש~ ובל ~ה בבל ~בור

ועי~שי~א בתו~

וב~רש~ל ש~

בתחלת ~מ בביטלו שאי~י דאף הבי~ול על לםמוך שלא החכמים של~ק~ה

בחכ~ ועי~ ו~ בהגהות ~וח

הש~ שמא ר~~י דםבר ~ם

בדב~~ו ו~~ מ~טל יש~ם~ ~ח~ ב~~

בארו~ ל"ד~ דהוא ~רש כר~ך ~ל

~~ ל~ר ~יבא ק~בה

בבל ~דא~

~ ~ ~ ~ם~~~ ~~~ ם~~~~~~ ~~~~~~ ~ם~~~~ ~ם~

~ם~~~~~~~ ~~

הלשון שפיר ~~יט ע"כ י~הבבל ש~

דאי~ו הגם יראה בבל ~בור גזי~ דהוי משוםמדרב~ן

מסוף הסמיכות יובן ושפיר לדאו~ קרובה~

עירוב~ ~ כ~ל

~~ם~~~ ~ם~

~ם~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~~~ ם~~~ ~~~~ ~ם~~~ הבן לפדיון איקלע שמלאי ~ מסיים~~ ~~~~~~ ~~~~~~~~

וכ~ לא~עה אור ו~חיל

אתבו~ין ע~ החמ~

~ת~ה כן על כי בספרים כ~ וה~ה וכו~ התוה~

עוד הוא ב~"א~ בשאר משא"כ הבכור על ~וסף הבן פדיוןמצות

הע~~ להיות

רחם פטר ~וגם ~עורים בימי התאוה בהתגברות בתולדתו רחם פטרהבכור וילדה תחלה ~~ת אשה תאותה כח הוא~אמו

זכר~ בעון הן ולאשר

~תאוות מכח שהוא אמי יחמת~י ~חטאחוללתי א~

שם כפירושו ואם חט~תו~פתח

רוב~ בכור ובבן מתו~~ו הי~ה"ר ע~ז

~ו~ ביותר התאוה

כ~גד שהוא סלעים בחמש הבן פדיון המצוה ~~ן ~ע"כ כ~ז~בתולדתוש~~ם

בכו~ פ"ד~ ~ב"ר כד~"ל כסף בחמשה רחל של

~ז~ וכפירש"י

והיי~ועה"ת~ בכו~

יוס"ף רחל של הצד~

בכח שהתגבר היס~ד מדת היצה"ר תאות כ~גד ומצותיוקדושתו

בזה~ ~הו

~עו~ זו במס~ סופו

חטאת לפתח כ~גד שהואפדה"ב במצ~ רוב~

עשר ~~עה אור ו~חיל כ~ז~ אתבודקין

הח~ בספרים כ~ש

~רו~ מצוה בר על

בתח~ ש~ת

ועד הולדו מיום היצה"ר רק עתה עד שה~ ~ומת היצ"ט בא שאזעשר הארב~ חטאת לפתחעתה

רוב~ את לבדוק צריכין ~כ כ~ז~

הח~ שבעיסהשאור היצה~~ ~~וא

מ~ב~ של ה~ר לאור ובס~ין בחורין

~תורה~ כיון

ובר מצוהבר ש~ע~ חיוב~

זהיר ~יות צריך ~"ת וזר~

~גד ול~ום ה~ במצות ~~הו עולם ~ד ~תהתאותו

~עו~ בתחלתו סופו

כ~ז~~ ~ ב~ה"י וא"ש

~דסמוך ~לים מס~ ~תחלת פס~ים מס~ הסיום המשך יובן ובזה~~ל~

במש~יות~ השקלים על משמיעין באדר באחד

ו~ק~~ וכ~ את

חדש במאמר יששכר ב~ר דברי~ו ע~י המים ~וות ואת וכו~~ד~ים ~אותאדר

ח~~ בשם

הלק~ ח~ כי להאר~"ל

היס~ד כ~גד הוא אדר ~אות ה~ק~ים ובמאמרעי~ש

~ג~ פסחים מסוף ההמשך וזהו

~~~ פ~"ב

באחד ומתחיל היסו"ד תאות שורש~י~ון משמיע~ בא~

ה~לים עלשהוא

~יק~ על המש~ה כל שם שפירש~ו וכמו כ~"ל היסו"ד

בפסחים ~ל עוד~~ ~ עי~ ~ ~עו~

~די~ א~~ שמלאי ~ בתחלתה~ סופה הבן

אבי הבן פדיון על א~ב"ו ~דה"ב פשיטא מי~~בעו הכהן או הבן אבי מברך מי ~~"ז ו~יע~ו ו~יימ~ו שהחיי~וברוך ~~ ~~

שליח ~י ~ל ב~ן ~ם דמ~ת דכיון שפ~בצ~ח ~~~ ~~

~בפסח~~ ~ל ב~ת ~וא בפ~"ב ולפ~ז

פדיו~ הבן

~~ ש~ ~ס~ בי~ד אלו כ~ות הוא האיבעיאשליח ~י ~יי~ ~~~

די~ל שליח~י ~~

שי~~ ~י~ ~ וה~~ ש~יי~ו ~ אי~ ~~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

מברך ס"ק ~~א שם פסחים ~~~אל ובקרבן עי~ש שליח ~י כשפו~

אור פסחים ברישוה~ה ~ו~ לאר~

החמ~ א~ בודקין ע~ר המפורשים הקשו

ו~ ~בדף כדאמר~ ומבטל~ן בו~~ן ~~א לא~דוע הבו~ ע"ב~

שיבטל צריך חדש באורעי~

~היי~ו אחר ע"י גם היי~ו דבו~ין ~ום ו~ל בזה~ ~~ ק~~י ולא הדבר~ ~~שהשיה~

בו~ הוא דוקא דהיי~ו

בעצמו~ ולאשמועי~ן

ביעור ~ל מברכין ~ן ו~ל ~ליחדמה~י חמ~

כדמ~קי~ן בג~

ע"י ושהוא הוא ~יטול כיון מב~לין למי~~~ ל"ש ע"כ ~רא"ש כ~"לשליח

ב~ וזהו

שפ~ר וזהו שליח ע"י שייך לא בלבביטול~~~~

ב~חל~ה סופה שלי~ ע"י והיי~ו מברך הבן דאבי הבן פדיון עלאקב"ו ~בסופה~ על דהאיב~יא

~כ~ז~~ה~יי~ו מה~ל"ח~

בודקין עשר לארבעה ~ור ד~~~יל ~כון שפ~ר ולפ~ז הח~א~

מברך והכי שליח ע"י אפשר א~ דביטול כ~ון מבטל~ן ~~~י ולא ביעור ~לג"כ

דהו~ חמ~ כ~ז~ שליח ~י

~~~~~ בזה

~~ בסעוד~ ב~ה"י ש~מר~י ממה

פסחים מס~ ס~ום ~יש~בה הגדולהבישיב~גו

רב~י~ וביאור בדרוש

~ל~ ה~ורה

בי~יבה~ לה~ות ה~למידיםול~מוד ל~ח~~~~ הי~ ~~י~ וע~

בה פשיט~ מ~~ בעו הבן לפדיון אי~לע שמלאי ~ ~ס~י~~ו~יו~ ~בםו~

פדיון על על אקב~והבן

פדיו~ והג~~ו וקיי~נו שהחיי~ו ברוך ~רך הבן אבי הבן

או ליד~~ ה~אה דקמטי מברך כהן מברך~ הבן אבי או מברך כהן הזה~זמןאבי

הב~ ~מרו מדרשא ב~ שאיל א~א בידי~ הוה לא מצוה~ עביד דקא מברך

עכ"ל ש~ים מברך הבן אבי והלכ~א ש~ים ~רך הבן אבי~יה הג~

ויפלא ~מ~י בשביל אם ~כ שמלאי ל~ ל~ מספקא זה מה וי~ומם ~וברכל

ובעבור ס~ים חמשה ש~בל כהן לידה~אה~

היכא כמו שהחיי~ו יברך א~דשמע

ש~פ~ כדפס~י~ן שהחיי~ו ~מברך ירושה לו

אך וש~~ בג~ ה~ה כ~מקבל שהחיי~ו לברך לה~ן הו~ל ביו~רלפי"ז

~רומו~ ו~שרות

ששו~ שי~~פקו ~י~ו ולא ש~~ו ולא ~~ים מחמשה יו~ר הרבה לפעמים

יפסקו אוחכמים ש~ר~

ואם שהחי~ו ~ז כהן ~רומ~

לא ו~שרות~רך

ל~ דאב~ פשיטא א"ו בפה"ב~ דוקא

הב~ אצלו חשובה ~וה ~וא

אשתו ~ד~שילדה חייו י~ בכל אי~ש בכל לא וגם מי~רחיש יומא בכלדלאו ל"ש ו~יוצא ~חלה~קיבה

זו~ מצ~ הוא

~~ שהתיי~ו שפיר

ול~ הוי לא

בי דשאיל עד שמלאי ד~ביד~ מד~

ו~~ה ככה על לו~

ולח~ בזה

ו~שר~תרומו~ ב~ ל~ן הוא גרי~א ה~אה רק ~ם לפה"ב

וא~ לה~ן

ח~ בה~וה

ו~שר~ ~רו~ו~ הפרש~ ~א

~ להכהן

~~ שם

ויצא ~~י הוכשר כבר ואז הכהן ~לעדי גם ~ורם והבעה"בהפרש~ן ~ש~~~

הוא ה~וה ~כ ~בל~

~~א ה~~ב על~~ ~

~~בה~ריש

תרומ~ ו~שרות

לפרוש א~ב~ ~ ת~~

או ו~ ~רו~

ש~~~~ ~ום הוא ~חיי~ו

ה~ ו~~ תרו~ ~הפר~ק~ ~

~~~ ~ו~ מ~~ א~ ב~

ק~~ ק~בה~ג

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

ה~~ג בכ~

שהחיי~ו ו~ש מאוד ושכיח משא~

כ~~ל בפה"ב וז"פ~

אבל לקיים יוכל לא סלעים החמשה לו ~ת לפ~יו ~ן אין אם פה"במצות גםה~וה

ל~ שליחות בזה ד~~י הפוסקים

עכ~ השליח ל~~ן מו~ח

~ה~ סלעים~

ובע"כ לכהן~

לו יש הוא וא"כ המצוה ~קיים אז ומסייעומשתתף ח~

בעשי~ פה"ב של המצוה

שא~ וגם ~לעדו לעשותה

לידו ה~אהמטי ע~

ה~אה וגם בהמצוה חלק לו שיש אלו שתים בצירוף קס"ד ה~שפיר

~לולא שהחיי~ו יברך שהכהן שמלאי ל~ ה~וה~ שהל~

ו~פש~ אמ~ם ~ל~~ ה~ לא

וסב~ו ב~ו לשי~ו~ בזה שמלאי ~ כ~ג ~דף במ~ת דה~ה בעה"י יבוארכאשר

ע"ב~ דרש

תר~ג שמלאי ~ למשה לו ~אמרומצות

שס~ לאוין

כמ~~ ~גד עשה ור~ח החמה ימות

הספרים ובכל המפרשים עמדו כבר וה~ה אדם~ שלאיבריו~

איך ~פשו ל~ליםהאדם יוכ~

ברמ~ שא"א והרבה ה~ה בהם יש הא עשין

וכיוצא ויבום חליצה או כהן שאי~ו למי כה~ים מצות כגון לקיימן~אדם מטעם ~הו ת~ וכבר כמשמעו כולם לקיימן א~ לאדםוא"א

ערב~ או

ו~~~ם חברים י~ראל ~ל ~~ז צ~ה ו~ו~ג~ אור~~~אל~ו~~~ לו יש ו~~א המצות עושה הוא חבירו ביד שתומך ~י כיא~ ~א~ ~ו~

ח~ בו

פ~ו~~~~

גם קיים הוא פ~לו לו ~חשב וע~ז וז~ולון~ ~~

חבירו ~פשו להשלים ~כל ע~ז ו~מצאשעושה

בר~ שפיר ~כ כולן עשין

דהתר~ג ס"ל דב~כ בזה לשי~ושמ~י מצ~

לא עשין הר~ח ובפרט בסיוע זולת לבדו א~ אצל~קיימו

חב~ וכמו

~ ~יימו שא"א בפה"ב

כ~"ל בהמצוה חלק ~~ן הוי מיד ~הן ~תי~תובלתי ושפ~

ל~ איבעיא שפיר בזה י"ל וגםכ~~

הסמי~ ~לפ~ד

הר~~~ ל~לים פסחים מס~

פסחים מס~ בזהשמסיים ומתחיל~

באדר בא~ שקלים משמ~~

ה~לים על~ לפ~י באדר וא~ כ"א ~ה ש~~ן ה~ל ~ציתהיי~ו ~יסן

צבורק~~ות ~יא~ ו~ תמיד~

בעד ~לא כסדרן מחצ~

לא שלו השקל יחד בצירופן ישראל כל ש~ות~ים המחצה"ש בצירוף אלא הקרב~ותלק~ות ~~ יוכ~

~ר וגם מש~~ צבור ה~~ות הקרבת וכ"א לכ"א~חשב ב~~ ~

כיע~~

~ת~~~

~א ~דם כי ~ורות השקל בפ~

הוא לבדו כ~וא~צית ~

~ ~מצ~ ו~ ד~ הח~ים מש~י שלם ~ל יה~ חב~ו

לתורת יחדיו ישראל כללי~טרפו ~~ ו~י~ ~

זהו ~כ ~~יוהתח~ ו~ ד~

ש~עשית המ~ה ~שייתהכהן ~י בצ~ף ~~~ו שמלאי ~ בדברי פ~ים וסוף ~יום ש~לים ש~יהם ~י בע~

וא~ בלא זה

ואמ~ם ~ ~י~ו הוא בזה שמלאי ~

~~ כי ומוסבר

אחז~ באבות

~פ~~~~

~בה יש~ה לכא~ כי ~~

לל~ד ~כל הלא~ וה~ט ב~וחה~~ו ~~

~ ~ח~ ~ ו~ החכ~ ~~ ל~~ ל ות~יד~~ יש~ ז~~ ~~ א~

אח~ל ~א בתע~~

ז~ ~דף~~

ל~ ~~~י~~מש~ כ~

ש~א~~

היא חיים בה ~~~

ק~ ~ ~ ל~ ~~מדל~

חכ~ם תלמידי אף הגדול את ק~~

את ~דדים~~~

~~ו

ד~

~ ~

~ ~ ~ ~

ם~~~~~ ~~ד

~ם~ ~ם~~~ יו~ר ומ~למידי ~רבו~י יו~ר ו~חבירי ~בו~י ל~ד~י הרבה ח~י~אד~~~ר ~ם~~~~

ו~י~ו~כו~ם ד~~

שהי~ כ~ו העושים ל~רובים וכו~ ה~ושה יחיד~~ז~~~~ר ~ו~

~~~ש~ זי~~ ה~ה~~~ ~בדפה~ק

ו~ורה ~~ה ~ר כי ש~ ~~~ הרבה ידבקו כ~שר כי ה~~~י ~ר ב~ור ~~זי~ה ~י~~ו כי~ור

~רו~ יחדיו

~יי~ו שלהב~~

~דרך יהיו ~ם ~ז ~ולה כ~~ ~של~

~ובי צ~ל ה~ה חמשה~ש~הב~

כ~ו י~ד שלהבו~

ח~~ה ~ל ~רו~

ל~~לה ועולין ~~וספו ~וד וה~ה

ה~~הבו~ יחדיו כולן של

ויו~ר~ בכפל~~ והל~

בגובהן למ~לה ל~

~~וסף

~~~ ~~ נר ~~י~

~ל~ ב~~ביי~~ ~ר~ יחדיו שחוברו ~~י~~ז וד~י

~~וס~ להם

הדומי~ ~ובים המה כך ב~חלה שהיו ~ה הרבה יו~ר ל~~לה~ו~ה ~ור ו~~רה מ~~הל~ר

~~וס~י~ ו~ודה ב~ורה

ו~צו~ עולים

~~~~ה שלהב~~ ~~ יו~~

כמו ~וד שהיו ~~ס~

~ל~~

~א ש~~חברו ~וביין ~כד"ה ו~~~ו~ו בכו~וו~~

~ו~וב~ בדברי~ו בש~ו זה כבר

~מה"ק~ בד~~~ ~~~סו~

~~~ח בזה ~~ר~י ו~~

ב~רוכ~ וחסד צ~ה בחבורא בדרוש

בפה"~ לזה שייכו~ ויש ~צ~ה" ~ב~ר הז~ן ש~ז בח~וכה ה~~ודה ש~~~י~

ה~רי~כי מוריה

~~ ככה

שאי~ ~וש~ לרבים ~וה ה~ו~ה יחיד דו~ה

וז~ו כ~~ל יו~ר ~מ~לה ~~~~ה~~~וה ~~חבור~

צד~ה וחס~

כשמה כ~

הוא~~~~מ~

~וכלו ~דק~ ל~~ו~

וחסד אין ~ך יכול~ו ~י בפ~~~ כ~~~

וזהו בחבורה י~ד ל~ו~ה ~ו~ה ~~~ם דו~ כ~~~~~ ה~רו~ דו~~~

וזהוב~~~י~ ~אחז"~

~ה כ~~~ל~~

ק~ן ה~דול א~ ~דלי~

וכ~ פו~חין בזה ו~קיים

בכבוד אכס~י~

~~~ו מה היי~ו בד~~~

~ה"כ~~

בה למחזיקי"ם היא חיים הב~~בה~י~ו

~ו~ם ו~סיי~ים ~ר~ים ה~ל~ידים בי~י המחזי~י~~~

~החזי~~ לכבוד בזה היום ה~~~פים הכלכלה ו~ל המחי~ ~ל

~~ח~ ה~ורה

הל~ יו~ד בש"ך ~כ~ש ~ורה של ל~~ה ~ס~ סיו~~ס~וד~ ~ס~ ~"~

~"קר~~ו כ~ז~

~ה~ם ~שו~ בשם מי~~

ב~ים הב~לי לכל להודי~ ש~הגו

מסכ~~ לסיי~ הר~כשב~ ו~ז

הו~ לשמוח ~וה

ול~שו~ ~יי~~ש ס~ודה

ברמ~~~~ כפול ו~כרן

~ זקי~י בשם ששמ~~~ וכמו הש~ים

ה~ה~ ~הר~א

~י באה~יך ויששכר בצא~ך זבולון שמח ~ה"כ שפ~ יששכר ב~י ב~לזי~~זהו

ישש~ ~וב ~וא~ר ומחזיקו בפרקמטיא ~וסק וזבולון ב~ורה ה~וסק

הב~ים לחסידים~~וו~~ו~ו אצלו~

להרב ל~סו~ ~כשיצא~ בצא~ך זבולון שמח בבח~ו~~ה

זבולו~ ו~פלל ב~ורה ה~וסק הרב בידי ו~זיק ב~ו"מ ~וסק

~ידב~דך מה הוצאה לשון בצא~"ך אז אליו ל~סי~ כשיצ~~

שהוצא~להחזק~

לש"ש שכו~~ך כיון ~יד לשמוח ~וכל ו~למידיו הרב אבל~

וישש~ר זבולון שמחזיקך זה ב~ד ב~ורה~ה~~ק

חבירך~ ~בוא ~אליך באהלך

לילה באישון פ~י~הב~הלך~

ו~ש ~אוי א~ה לו~ד אם ~ושה א~הושלא

לבלו~ זמ~ך

ח"ו~ הדבריה א~ו ~א ו~שיה ה~~~ל זקי~י ~כ~ד"ק

ה~למידיה אל~ה ורבותי~ מורי לב~ו~ דוה זה ו~ללבב~ו~ ~~ אר~

הש"ס ~פי~ד ~רבו~י" ~~כם~ואקרא א~~י~~~~~

יו~ר "ו~ל~ידי כ~"ל כד~~ן רבי ~רו~ו ~ייב א~ דבר מחבירו והלומדמכולה"

באבו~ ~ש

שלמד~י

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

מה"ק ב~ת ~ש ועי~ כ~ז~ ~ה"י מכם ~רים הרבה ב~כשלמ~י~אות

ס"ע~ ~אריך ~ ואין

בזה~ ~עשה אם ~~פש ח~בון ~א ~חשוב

עלי~ו~ ה~"ל ה~ז~ים יחשבו כאשר בהתמדה ~למד ואם בלימוד~ו~אוי עה"כ כ~"ל לשמוח יש בודאי לכם המחזיקים ה~"ב אתםאמ~ם

~~

בצאת~זבול~ כו~תכם ~כפי שכרכם וחצי לש"ש ל~ובה שכו~תכם וכיון וגו~~

לעובה~ כד~"ל בהשכר שחו~ים וזבולון ביששכר הוא וכאשר ~ופח לא סע~ ר~ו ~סי~ יו"ד ובש"ע שםופירש"י

א~~ ~גורר ובהיותי שם~ ובר~א

ישיבה בעד ~ורר שבא מליעא א~ ~חמד ממגיד שמ~י ברו"פ עלומיבימי הע~יון ~ו~ם באו כי הגון ו~שה משל ב~שתו והגיד להחזיקהגדולה ~~יה~~ מעשי וד~ו פעי~ם~ היתה ו~ז זק~תם~ ~ת כאחד א~שיםש~י

פעמים ג~ ~ד כי בישיבה ועוסק היושב ת"ח לא~ וחשבו פ~קסיהם~והצי~ו ~תהוה ~ות אולי כי ש~יהם גם וצעקוש"ס

ברשי~ ו~בי ~שיהם

הת"חפ~קסיהם צוו~

וגם חיי בימי ש"ס פעמים ששה למ~י א~י הלא אבין לא צווחהחייע

אי~ ~ולם ~ה תא~ו

ה~ הא~ אבין לא א~י הלא

א~ דף אפ~ל~וד כראוי ג~

ואי~ ש~ ג~ למ~י

אל להם והשי~ו בעולם הוא משגה לא כיתצווחו

ה~ הא~ פ~ים ו~ הת"ח אתה אך

ש"ס למ~

וישר תם איש החייע ב~וע ה~

סייע אשר ל~

שתוכל ופר~סך וע~ז~למוד

מג~ ג"פ הייגו מלימודך שכר החצי לו

ש~ אמת והמשפע

תשא פ~ ריש הקדוש באוה"ח ~ועי~ ה~"ל~ עכ"דוצדק~

ובב~י ה~ ואמריששכר

מגי~ מא~ ו~ אות רות

עיי"ש~ סע~ ר~ו ~ס~ ביו"ד ועי~

כ~~ובש"~

שם כ~~ ~ס~

בח~י כי לכל וידוע ה~בות ש~ת~עו בימי~ו ובפרע תצא שמהם ~~יים ב~י ובפרע הישיב~לומדי

תו~ יכו~ים אי~ם כ~ז"ל

~תפר~~ ההספקה ב~י ל~וד להם וא"א כפם מיגיע

כו~ מהבע"ב כ~~

לחמם~~~י ומחבו~

ב~דרים וכיוצא ~ו~ות ו~דב~

בחולין וכמשא~"ל צ"ב~דף

~א~ הע~בים ~היי~ו עליא על א~כליא רחמי ליבעי ~ם דשלחו

חסדים גומלי הבעה"ב שהם ~מורות העל~ם על ליב~~איתכל~~ ~ להת~ שיה~ כדי וזו~ים וחורשים ע~יים ידיו~ז~י

~~ש לאכול

בפירש"י~ עליא דאלמלא

~ שא"א ה~"ל כדברי~ו והיי~ו איתכ~~ א~קיים

~~ב היי~ו סביבם העלים החזקת ב~י ללמודלהתלמידים שא~

י~לי~ ~וק

זה אפשר וכשאי בתו~ ב~

וה~ות ~ורה היי~ו זה

~ע~~ שמלאי ~ בדברי כ~ל ש~יהם ידי על

פה~ ~~~ פסחים מס~ בסיום

וזהו לשי~ו שמלאי ~ ~~

~ ~~ ~דף סועה בש"ס

~ שכו~ ביה~ שמ~י א"ראדא א~ ~~ ~~ים

~ל~ כו~ ~י לדוכן

ש~דות ~חיהםזירא א~ מ~כ~ ~ופ~~~

דרב בר~ אבא והת~י אי~י ~ימ~

בר ~~ים שא~ורי ~חייא

אי~ ברכה בכלל

~ו~~~ דא~יסי הא קשיא לא

~ פירש"י א~יסי דלאהא במלא~ן דא~יסי ~שדות

~וא~ ~ל~ וא~ד~

~~ ה~מד~ א~~י~ ה~~~ אחורי ה~סת

אלא א~~י ~א~ ~י~ ה~~~ ~י ו~וא רגל~ם ~ור עליהם ח~ובה~~כה ~~ ~

פ~~

~ ~~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ פ~ים כ~גדפ~ים כד~

עם והיי~ו רש"י ע~ל וכו~ ברכה בכ~ל אי~ם הי~כך

שבשדו~ ב~ה"ב

הערודי~ ולזרוע לחרוש ~םקה ב~לאכ~ם

~כ~"ל~ וכיוצא

ואי~םדא~יםי יכולי~

ו~חזיקים להם חשיב התורה ~בל ב~ורה לעםוק

שהוא ברכה בכלל הם ע~כ ~ו~ד~ח~ ~~ו~

ברכ~ו כ~~ש בבר~

ה~שולש~ ב~ור~ה

ב~~ הציו~י וכ~~ ~יקרי ד~ו~ה ~~לן הבהיר ם~

ו~~א ש~ח~בר~ה ודרו~ י~ ה~ ברכ~

ש~א~ ~ורה אלא ים ואין ~שה הברכה~ וזא~ ~פ~ ה~דוש בש~"ה וכן עכל"ה יה ~~יורח~

הברכו~ת עצםהוא ה~ו~ כי ו~~יל~

ו~חז~ים כ~ל ~~~וד דא"י דא~יםי הב~ב ~ו~ ~ו~דיי~י

ב~~י ~ל~וד ה~~~ידי~ י~ו~י~ שאין וכיון ברכ"ה בכ~ל הם יש הריהםפ~~ם

ח~~ לה~ ~לי~וד ה~~שך בברכה

שמלאי ~ו~ התו~ל~י~~ו

כ~"~~ ש~ין או~ם ~~א"כ

הברכ~ והיי~ו עליהם חשובה

~כ~ל ה~ו~~~~~

~~בע"ב דיבר~ו כה עד הוא חיי~ ~

~~חזיק~~ א~יכם ו~תה

ש~~אי ~ דברי ~צי~ו עוד ה~ה א~~י~ אשא החביביהה~ל~ידים צ~ז ~דףבם~הדרין

דורש הי~ ש~ל~י ד~ ~ב~ לח~ ה~כ~~~

ו~שק~ו ד~ה

בד~עו~ ~~י~ו ד~א קשה הגאולה ו~~ת ז~ן חשבון על ד~אי שם ופיר~~י ש~יש

~~יז~ר~ על כו~~י ~ה~ ש~~~י ר~ בדברי כ~ל

ר~ הנז הכ~ ו~~ר

הלזהכ~וב וע~~ ~~ ע~ ע~ ש~ו~ ~~לחי ~ דר~

ד~"ל ~"י כפשועו ל וי~ ב"ב ~חבב"ב

~ ש~יו ~~בצם ע~ה בגויים י~~"ו כי עה"כ

שו~~ ~~ז ~~"ו לשון

א~~ם ב~ב ה~ציבא א~

ברבורים אכי~~ ~תוך ~ל~~ד יוכ~ו כי י~~בואבוםים

וכ~ מ~~ים ~יגי

ותט~וגו~ ה~~א א~ר ע"ז עוה~ז

באבו~פ~ ~פ"ו~

ו~ים ~אכל ב~לח ב~שו~

ועל ~~~ה האר~

ע~ל א~הוב~ורה ~ח~ צ~ר וחיי ~ישן ~~רי~

ועוב בעוה"ז ל~

העולם ו~~ין ~וה"ב~ ~פום םגיא ברבוא הוא כן בודאי לעוה"ב עובבשל~ה

צע~ אשר אגרא~

לי~וד ~דיםבול ה~ו~

כפול שכרו כן ו~כופ~

בעוה~ז אשריך אבל לעוה"ב~

אי~ וא~ וכו~ ~אכל ב~לח ופת ~~~ צער חיי אם י~קיים

כ~א~ר ש~~~וה~~א

באבו~ ~בפ~ ~וגי ה~ורה יקיים אם ג"כ

ו~ים ב~לח אח"כ וי~~ ~ושר לקיי~ה אח"כ~כה ב~שו~~

"אשרי~ דא"כ ז"א~ ג"כ~ בעוה~ז"

ע"~הוי ~בל

פר~ אםור בו~י זהו אשר ב~ה"ז לקבל הפרם ועוד

לל~ו~ ה~נא ~~א~ר ~ז

באבו~ ~בדים הוו

ה~ ~~ ה~ש~שי~ שלא

ובפרע פרם~ לקבל~ע"~ בע~ לחכו~

לי~וד הוי ~דאי זה על לי~ודו~ ~ו~ר כזה ~ר כי ב~"א כבר שכ~ב~ו כ~ו ~ל בע"כ א~א לש~~שלא

בעשיי~לבקש ה~ורה

הגאולה ע~ז לקרב כדי וה~צו~ וכ~ז~ שלי~

~~ ב~

וכיוצא כיון דוכ~י בכ~

דש~ הוא כזה

ו~ון ~צו~ ג~ הבו~

י~"ש ~ישע~ ~~ש שלי~ה לגאולה ע"ז ~חכהשהוא

ל~ ~ח~~כם ה~ יחכה לכן

שם~ו~א~ר~ ~ב~ ~צ~ בם~ה~~

הלז עה~כ ~ עי~ש~

י~"ש שכביכול כ~ש ידי~ו על האפשרי ~קן ~א~ח~ו יש~ל של ל~שוב~ן~פה

הר~~בה~

~שובה שא~

~גאלין ישראל ~ל~

וכיון ה~שובה ~י ~וש~

~ש~ה

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~גאל~ ית~ש רצו~ו שזהו כיון עכ~פ מיד

~ביאג"צ~ לבקש ~ה שכר א"כ

שהגאולה וכיון איכא~ ומצוהמותר אלו ש~י אלף בשית עוד ~תה~ שלי~

שהוא עוה~

לימוד ש~י ק~מר שפיר ~כ התו~

הגאולה ~רבו בצער הגאולה ~שהוא בעוה"ז ~שריךויה~

שלי~ אלו~ ש~י אלפי בשית עוד

שיעבוד אלא המשית לימות עוה"ז בין שאין כשמואל הר~"ם כ~שובפרט ג~ יה~ שאז והייגו בלבדמלכיות

עוה"ז טוב כל ממש~

לעו~ב לך וטוב השב~י א~ף~שהוא

שא~ בו

~ צד~ים אלא שת~ ולא אכילה

~יו ו~גין בראשיהןועטרותיהן יושב~ השכי~ה~~

~~~~ עוד להבין ~וכל

שם ~לאי ~ מימ~ בסגהדר~

~צ"ת ~ב~

דרש

יום לכם זה למה ה~ יום את ה~אוים הוי דכתיב מאי שמנאי~ שהיו ועטלף לתר~גול משל אור ולא ~שך הואה~

מצפ~ תר~גול א"ל לאור

ואתה היא שלי שאורה לאורה מצפה אגי~טלף ל~

אורה לך ישראל כך בה גהגית ו~מצ~תי ~אות ע~ים לי שיש היא שלישאורה פיר~ ו~

הוא הרי אותו ~וין למה האומות אבל אור להם יה~ ה~ שיוםלגאולה מצפ~ תשך~ם

ו~~ אור

ע~~ ו~ש בג~~ עוד ועיי"ש רש"י~

ב~~ת ש~~אי ~ תדש לאור ~זכה ידה ושעל אורה~ הוא~ורה~

ע~ אור ציון

וגע~~ הגג~ ישיגו לא התורה אור טעם אמ~ם וכ~"ל~ הגאולה~ב~

~ עם ישראל

כי התורה ~ם ישיגו ולא ידעום~ בל ומשפטים גוי לכל כן עשה ולאקרובו~ וכאשר~ים~

~~ א~ גאון בשם הקדמו~י משל

וצד~ י~ב לאשר ז"ל

לו ~ת וי~ב עשו~ ~ת עוה~ז עולמות~ ~י ב~תלת ת~וועשו דמצי~ו וכמו רבה בהתמדה תורה של אהלים יושב תם אישו~ב עוה~ ~ז ~דףמ~לה בש~

ע"א~ וכן שמה ולמד שגה ~ד עבר בבית שגטמן

~ריש במ~ ויצא~ ~

מה שע~

הלילות אלו כל ובשדהו לבן בבית שם~

ש~ים

~והמלי~ הגאון

ה~"ל~ ~יום לשמתת מ~ים סעודת ~~ב עשה היום ויהי

מס~~

~דף ביומא ~וכדא~~~~~

עירובי ~~~ קידו~ין ובסוף

תבשיל~ קיים

אב~~ ~ית~ה שלא עד אבי~ו

וה~ כל

דרב~ ~~ ו~י

במ~ כדא~~ ~יגות כשתי ~ובעות הי~כליותיו את אברהם למד וזהו

תורה ל~ב ואחריו יצחקבגו ג"כ~ שב~

~ת בסעודה וישב ע~

עם מלא ו~ית תם ה~ ובביה~ד ואמוגתו ה~ תורת הלומדים מ~יואתוזת אשר ~ידו בא אתיו עשו וה~ה ושותים ואוכלים וש~ים וששיםאורה

עיף ~א א~בת אפ~ אז ~א ולא ~ביא ציד ~ציד תיות אתריב~ר ~~ הק~ה כתפו על וישא וצמאו~ב

רו~ וילך ~ידה ~א ב~ל של

~~ לביתו ה~ר

דר~ וירא הביה~ד תלון

~~ א~בות

~~ את

אשרוש~ה ה~~ ש~

להתגורר שליעוה"ז ~ הכי ~~~י~ א~ הוי ויא~~ הבית תוך אל ויבא ו~ו~

ב~ב ו~ור ב~ים צידה אחרי וצ~

ו~א ~ד ו~~ה יושב ו~ה ~ורבה

תע~ ~ודות

ו~~ לך הלא

וי~הו העו~ב וגם~וה"ז~

אל אבי~ו~ ~ג~

אתי וגם בש~ת~ו חבל~תת ת~~ או~

ב~ ~תה וללמוד לישב ~"ב

~ ~וב

ו~~ע~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ מה בע~ו ו~בר~~ים ט~

~~ה ג~חי~

עשו והגה ע~גו ול~ד בא ב"מ ~~~ הב~גה ב~רך לל~ודהחל

הג~ שכלו ~גי הוא ע~וק כי וירא ה~ו~~ עם

ו~ו~ו ה~רל~ ~~~

ישיגו לא ויר~

הבי~ ~~וך ע~~ הארי ~ן כבורח

הג"ל

ישיגו ולא ב~ר ו~ר~י ~ב ~רל~ ה~ כי א~~ב~~~צ~ ידידו~ ג~י~ו~ ~ריבו~

ב~פאר~ וכ~~~ ה~ור~ ש~~~יקו~ הגה"ק ~~אא~ו"ר בגים

~בליקוטיי~וע~~ם עה~ זי"ע~ עה"~ ~~רי~~

~שיגים ~~שר ~חרה טוב כי ~~ה~ם

~ז~ ה~ו~ ש~ הגח~~ בלילה י~ה לא

~~ ~~ יוכלו

לכבו~ ה~ר

ר~ כ~ום לילה בה עו~~ים ה~~רה חש~י~ ~פ~י

י~יר~ וז"ש עכ~ה~

~~ ה~ש~ שפ~~~ל~י ה~ר~~ול

והע~~~ לאורה ~צפים היו שג~ם

ו~~ ~ו

ה~ר~גו~ לעטלף

ל~~ עיגים לך אין הרי לאורה ~צפה א~ה

לראו~ הייגו

ו~~ך בשכלך ה~ורה ~שיגש~א~~

בה אשר הג~ור הטוב ~גז~ ב"ב לג~ו~ה גזכהידה ע~ ואש~

~מ~~ ~ו שאין ~י שכל ~"ל ~ברי גו~~ו

אל~ אהרן בי~ ב~~ וכ~ש בו אין תורה אפ~ ~ורה

~הה~ ~~א

יר~ו לעוה"ב בג~ע כי זי~~~רלי~ לי~~

~~~ היכ~ ג"~

~~פלל~ ~שםב~הב~

לא ב~ייו לא~ר ג"ע זהו ~ה הזה איש יבין ו~א קודש אש הורג~

בעבוד~ ע~ין ~והוא ~ובה ~גו~ם בה הרגיש ו~א זו

ש~ ~גוה ~צוה

~~~~~~~~"~~~~ ~~~~ ~~ ~~~ ~"~~ ~~~

~~~~~ ~ו ~י~~~

עיגים לו~~~ן ~~~ ~~ר~ לראו~

ולב ו~ ל~~

גשים לא ~"ו אם ~עגי~גו א~

לבבגו ו~ל~לה בב~~ו~שכבה

להיו~ ה~פ~ה ל~ר שי~ עלי ~לוח ~ה~וטפים

לדבר שלא ובפרט ביומו יום דבר ~אכילה ~יד ~ילךכדי בלבי~ו יה~ קודש רגש ~ו~םרק ה~פ~ בע~

בע~ עולה יה~ יחדיו וה~פלה~ ה~ורה

~עלה~ש~י ל~ו~

לגאולה ב"ב גזכה ~~ז ~גולה~ עם א~וגי ~וך ~ה~הולפי

~"~ בלי~וד ~קב ~חיו על עשו ג~קגא כ~ בזה

וא~ ה~ו~ הוא

שמל~י ~ וכדברי להשיג יוכל ~א גש~יו~ו~ובי במש~

העטלף וכ~

עפ~ז

~ב~ ~ז מ~~ בריש לשיט~ו ש~לאי ~י"~ ~א~

~י~ אי שדרשו בשם

~ביא ~~"ל שמ~אי~ ~~ הקב~

בחיקו ו~גיחו ל~י ואו~

~~ בה

~בא ויטו~

עש~ו לא וכולם וכו~ א~ה ובאין ~~קבצין ~יד ש~ו להם ~ישיב עי~ש וכו~ פרס ישיבו וכן ב~ורה ש~~ו ישראלבשביל א~

הקב~ לא אשר

~ שעשי~ם מה כל כי הוא

~ הוא עצמיכם לצורך

של שבחה אור כשיראווהייגו ~ו~

לע~"ל ש~

יבוא בה ש~ק ~י שעשו ויא~רו בישראל י~ק~או ~כ ש~וויטול

~ ש~םקו ישר~ל בשביל

ישרחל באמ~ והקב~ ב~ו~

כגז~~ או~ם יכחיש ו~

~ק עוד ~י~י

עד ולומד~ ה~ו~ ב~ל~ ש~לאי ~ מדברי ~בגוא~ שהחז~

~~לה ~כ בש"ם כדא~~ ה~ל~יד בכחגם

מ~ ~דף

~ ע"ב

~ב א~ ~א~ ו~ והיי~ו גידוי ~ידויו לכבודו שגידה ~ל~יד שמלאי א"ר אחאבר

רק ~גדוהו אפ~מ~ודה ה~ ל~ "~ל~י~

עצמו ולכבוד עד הרי עי~~

ה~ל~יד כח שמלאי~ ח~ כ~ וי~~~ י~ח~ ל~

ל~ו לעלו~

ה~לה במםילה

ב~ ~י ה~

ה~וה~~

א~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

הוא כי בלבו התלמיד ויאמר ח"ו כ"כ להתגאות ע~ז לבבכם יפתה פן וא"צ ב~ע השלם אדםכבר

~שמ~ אולי יחשוב וגם ולימודו הרב ~צת

מימרת הוא ע"ז מ~ו י~ר מבין הוא כילפעמים שמלאי ~

בסגהדר~ ע"א~~כ"~

דברי הוא שהע~ר שו~ין מי דברי התלמיד ודברי ~רב דבריה~

באי~ לקבלן וצריך גם כן ולעשות

ב~ התלמיד ש~ריך

~ש~ ~צמו

~ עוד וגם עי~ש~ למסית ~וע~ין שאין משום זאת ~~ון יוכל לא ~הגחש

חשש איך כן~ציגו ל"ו ~דף ב~ז כדאמרי~ן וגזי~ם חכמים לדברי שמלאי ~

היתר על שהעיד שמלאי ב~~"ז~ הש~

הגזי~~ קבלו שלא משום גכרים של של ~מו ~ל עיי"ש בה לעמוד יכולין הצבור רוב שאין גזירהוהוא כדי ההיתר שפירסםשמלאי

של~ יזלזלו

בגזיר~ היכא אחר ב~ום חכמים

הגאוה ~גגד ה~יר ~ז גזי~ם~שקב~ו כג"ל~

~במדרש שמלאי דא"רוברש~~

תזר~~ ~ אחר אדם של שיצי~ו כשם

בה~ ~ו~ו כך ~וף חיה

ב~שה גופא התם וא"ת ועוף חיה בהמה~~ר בראש~

גתאחר למה ~שה כלאחר

בראשי~ ~ח ~דף בס~הדרין ~"ל תי~ כבר

ע"א~ שאדם

~ב~ ב~ה קדמך יתוש לו חומר עליו ד~ו תזוח שאם כדי ב~ש וגתפרשה האדם יתגאה לא בתו~"ו שגם שמ~י ~ בדברי וה"זבראשית כל אחרי ע~ז~ו~ו

בה~ כגגד ומחסה מגן עוד מציגו וכן כ~~~ ועוף

הי~ה"ר ה~דם ~ת יס~ ש~~

~התג~~ כד~מר ~ו~ו

בג~ה שמ~~י ~~דף

ל~~ כל אמו ב~י בהיותו להולד אותו שמלמדין

התו~ וכיון כולה

כולה~ התורה כל ומשכחו פיו על וס~רו מ~ך בא העולם לאוירשבא פירשתי בזהוהגה

~באבות~ אם

~מ~ אל ~רבה תורה

תחז~ ~ובה

לכך כי~צמך גו~~

חמך ב~י ~הייגו שגו~~

לכ"ך ה~~ה שם שלמדוך כולה התורהעם גו~

שאח~ ~ ושכחת פיו על ס~רו

וללמודלחזור תצ~ר~ ע~ ש~כ~ מ~

אז אבל~

ב~י אז הרבה תורה למדת זה כבר ויגי~ו ~מודו ~ם גם אמו במעי כבר להבג"א זה שלמדו וכיוןאמך

ש~ריך בדבר ~גאה""במה א~ ומ~~

ושכחתו אבי~ו ~מצוא א~ ~ייגע אך תאמ~~~ ששכחת אבי~ך שמ~את ~היי~ו ו~א"ת י~תוז~ש

~לאי ו~ ~ כגז~לשי~ו

~~~~ ממימרא ~יל ש~בגו

~כ"ג מכות במס~ שמלאי ד~ ~ב~

תר~ג

מ~~ יש ור~ח שס~ה למשה לו גאמרו

להב~ קצת

הזוה~ ב~ פ~

~ה ~דףאחרי ואהדרי יהיב דגפשא ואסו~א אסייא הוי שמ~י ~ ~ב~

עיי"~בתשו~ באים ה~פש תח~אי כי והייגו

בשס"ה או אברים ר~ח גגדשהוא עש~ בר~ שפוגמ~ מ~ לאו~

לו ה~ ~כ הגידין ~~גד ~~ג הכחשמלאי ל~

מצ~ שי~ כ~ל

ה~פש חולי ~אות~

~גמו~ ~ות~תר~ג

~ כ~~~~

בזה שכתבגו במה בתח~

~~ין ~רי~ו שגכללו מצותהת~ג ~~ במכ~ שמלאי ~ דב~

יח~ המסייעים ב~י בתוך

ו~ ז~ ~חשבו

ב~ ~לאי ~ בדברי לשי~ו עוד ~ה ~ל כא~ד כולםלהם ~דף ~ו~ה~ד

~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ד ~א~

~ ~פ~י וכ~ לא"י לי~ס רביגו ~שה גתאוה

אגי אכגס בא"י אלא ~קיי~ין ואין יש~ל גצטוו ~ות הרבה~שה א~ כך אלא שיתקיי~וכדי ~א~

כו~ על והגה הג~~ ע~ל ידי על

הק~ יוכל איך הג"ל

וע"ז ~"ל בכ"א גוהגים איגן שבע"כ ~צות התרי"ג ~ישראל ~א~יים כל וקי~ל ~ות~ כל שלו~ד התורה לי~וד ~י דשייך ה~רשיםתי~ו בתורת~עוסק

עו~ ~כ עולה הקריב כאלו

~ כאלו לי~דן גחשב בזה

ושלום חיים בס~ בדברי~ו ~ועי~ בפועלקיי~ו ה~~רש על צו פ~ עה~

שא~ בן ~י את תל~ידיו

ו~~ קיס~ כבר ע~ד זה ועל

~ש~ רב~"ו

ג~~שהוא תר~ג~

התלויים ה~צות ~ישראל ~א יקיי~ו איך בא~

ואי~ן הוא ורצה הג~~ ~לשון כ~ז~ בחו"ל~והגים

לקיי~ שהוא

הד~ כל של

ישראל ותו~

בלימודם גם לצאת יוכלו וע~ז ~ש"ה בתו~

התר~ג כל ~א~ר ג"כ זהו ע"ככ~ז~

~ כגז~ ~יטתו ש~לאי ~

~~~~ להם יש ה~~~ים הב~ב כי שכתבגו

ח~ של התורה בלי~וד

הת~~ידים~~

ה~ודת שה~ תרו~ה~ ~א~ בפרשתן סיום~

ויקחו על ~דרש בספרים והביאו תרו~ה~י

~ש ~ועי~ ז~ ב~ד~

ח"ב ~ג~"א

~ ושלום ובחיים ~ל ובזה

~ תרו~ה

עיי"ש~ הה"ד

ש~ ישר~ל

~ ה~

ועושים ישיבה ~~הלי ~הגובים לי ויקחו והייגואחד ~וג~~ לחבו~

ויקחו הו~ל ~דא~כלי

תרו~ וית~ו~ והחזקת הר~ת ~~ורך

~ו~ה שהוא תרו~הבת~ת ה~ו~ התו~~

ש~תגה ל~

כ~ואר יום בזוה~

וב~ט

בזה~ המחז~ים בעם ה~תגדבים ~הייגו לבו ידבגו אשר איש כל ~את

בישיבת~ו~ תקחו

וג~ ~רו~י ~~ ~כםף זהב

לרוב הצורך ~ב ~~י וגחש~ בליהתל~ידים

~ה~ ~~ש בספרים שהביאו וזהו

עה~ יש~ל~ ש~עהה"ד ת~~ לי ויקחו

הג"ל ~י הייגו אחד~ ה~ אלקיגו ה~ ג~

~ל כי ~לים יחדיו ~לם ה~חז~ים ה~ב והן הלו~דים הן יחדיו ה~דדיםאלו

ב~ילה~ובה~

לי ויקחו ~"ש ותורתו ~ש~י יחדיו כ~ל~ תרו~

ה~ד

ש~ ~~~ון

ויש~ שגי יחד ו~אספו אותם שאסף הייגו העם את שאול

א~ המחזיקים זבולון ו~ד הלו~דים יש~כר ~צד הכחות

~~ וכולם

בכלל לשםיחד ~לי~ א~~

ישראל~

חדא ביחודא אחד ה~ אלקיגו גכ~~

יחדיו

~ ~~~~ ~ אחד

~"~~~~~ בזה עודוא~תי

ע~ ידוע שהדקדוק מה

ל~ שאלו

~ שמלאי

דוקא ול~

כא~ ~ב~שית ~"כ ז"ל א~ רב בשםשש~י ~ עפ~י ~ל א~ם כ~ל~ ~שיב בידו ה~ לא וי~~ ד~

בגו י~חק את אב~ם הר~ב"ם הגה כי א~ים אותו ציוהכאשר

~ של הטעם

להחליש כדי ~י~ יתיישב ובזה כגודע האבר תאותכח

ה~ הראשוגים שח~ו מה

על האבגצטוה ל~ מי~

ל~ל ב~מו האדם ג~וה ולא י~ים ח~ בן ב~ו~ שכל כיון אולם ~וה בר שיה~בעת

תאו~ ~בר

ה~ והי~~ בשביל

~ גולד ש~~ו אביו תאות

כד~"~ ובחטא חוללתי ~ן הן

שא~ וג~ ~ד

ה~לך

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ כלוםהמלך ~תכו~

דוד אבי ישי ואפ~ עצמו לה~את אלא אבי ישי שום בו ה~ שלא ~~ש שלבעטיו ש~

כשד~"~ ~~ בב"ב

~עפ~ ~~ ~ ~~ עליו כןא~

ש~ מ~~~ הגשמי~ לב~ תא~ בלי הענין ~ה ו כולוהעולם

~ ש~~ו האב ~כ אבתר~ ~ע~י ~צמ~

~מ~ו ~אוה~ לה~ליש ב~ו את למול ~קן צריך הוא~כ

כ~ תאותו

משא~ כ~ באב~ם

העולה יצ~ק ב~ו את שהוליד זק~ו ~תאבי~ו תמי~

בפיוט ~וכ~שד~ה ~

בש~ר~ ~ב~ם ~ו ~~מר

~קב~ לבן בן לא~ו ב~ידה

הער~ או

לבן המילה~

ש~ יתי~ וטהרה בקדו~ה כבר ו~ו~ד ה~

צר~ ב~ו את ל~ל

תאותו לה~לישכדי ע~

לא ~משום ה~ם היה בע"כ פלוג~

כן שהוא

ב~ו יצ~ק את אברהם וימל ~ש הש"ימצ~ ~ו~

~יגדל יצ~ק א~ מל באב~ם ה~ל טעםו~ש

ויצ~~ ב~ו את ימול ~כ ~קן אביו שצריך

~ רקהוא ~~י~

הש"י ~~י~ אלקים אותו צוה כאשר ומצ~ו~

ה~ל~ ע~ד הבן פדיון ל~~יןוה~ה

~ המצוה ב~מי ב~רים

~יק~ שה~ שיש הזוהמא

ב~רותולו בלי~

ואביו לאמו ר~ם פער שהוא אם ~וגם ה~שון ב~ו הוא ~מ בש~ים באכבר

מאה~ גבר ~כ ה~~ה א~ו

ב~ה בתול~ ~או~ הראשון~

ז"ל בכהא~י קצת ל~יין מובן והע~ין בכו~

שהוא פ~בבירור

מלכין ~ די~~ ה~צוצ~ וכ~

~~"כ לוק~

הכהן שקל~ ~

כ~גד ג"כ ה~ דהמילה הגם והיי~ו עי~ש השמי~י מלך דכרדטפת ~

בת~ו~ הדר

כמבואר השמי~ימלך דף ~ג ~ת~ון בת~וה~~

ס"ט~~ ~כ

מי~ בשמי~י

לג~י ה~צוצין תיקון וזהו ובבל"רעי~ש בתיק~

כבר וא"כ ~יים בב~~ עולם

גת~~ המי~ ב~ ה~ ~ח~

יותר הבכור ~יות ~מ~~~

תאותו~ ~ת עוד הב~ ת~וןצריך

הפדי~ יוקשה ~א~ אמ~ם ~ז~~

ל~ ~וא

קודש ~~ ב~ש~

איך ~א~

שגבר~

התאוה ~וה~

עוד שצריך עד המי~~מ~ד לפה~

~ התורה ~ילקה דלא ~ל

ב~ ו~ות פלוג לא משום ב~א

~וכ~"ל בפדיון ~ייב בכור ~ל הואהש"י במי~

ל~~ק אב~ם ב~ו~

~ש ~אלו בזה פס~ים בסיוםבש"ס

~ פ~ב על דאקב~ו פש~א ~ך שמלאי

המצוה ~ליו ~רךהאב ~ם בלי וגזה~

~וכ~ ~ו צוה כאשר עה"כ

אלקים במי~ ה~א~

שה~יי~ו על אך אביו אברהם ~י יצ~ק שא~

מי כהן אםמברך

מב~ ה~אה ליד~ ה~אה דמטי

גש~~ ובזה כסף קבלת של

~ ל~וק

א~ ב~ ולהתיך ~קן לפה"ב וצריך ראוי ~לד

ז~~ הוריו תאות

לא אובלי~ו משא~

אם ~א~

כבר ~ה שאלו ~ז שה~יי~ו מברך שהאב ו~~א~י

הע~ין שא~

על ~~יי~ו ~~~ ספה~

~וא משום ~~ עדי ~רים מגלולי ~ש~ו ל~ר ~והמאת~ון

ליום ה~ב~

~ןתו~~ו

~ א~ זה

ש~ ~~יי~ו

~ שה~ כי~ ~~י תיקון עסק

~יפת~ו ל~ר~וה~פש ו~

~וא פה"ב על ול~ז ת~~ ג~

ל~ב~א~ ~~

~~מא מלי~

ב~ו א~ ג~

להאב כ~ ~~יי~ לב~

או~ום דיל~

~~ מצוה עביד

~ ~לוג בלי ~~~ ע~~ ~ ~~יי~~ מב~

~~ ~ב~ ~ם קדוש אם ~דם

~ב~~ ~~ או

~ ש~לאי ל~ ו~~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~~ גם ההוא ביום אז סיי~י ב~

א~י ב"מ דמס~ ואתחלתאעוד

בהמש~ ~בדבור להג"ל הדברים

הקודם~ הגה כי

א~ים שגי ~למא שגי אלפי שית כגגד הם בבות דהג~ חכמיםבסמ~ות בהקד~ ~ כגגדתהו

ב~ בסיום תהו אלפים השגי ~יימ~ ואז

ב~ שם ומסיימין

פסל היי~ו גזל משום בהם אין אבגים מסתתית"ר ל~

אבגים לוחות שגי בסיומא אזומתחיל

דב"~ אלפים שגי מיד

תו~ ב"מ מס~ ~גד שהם

אלפים ~שגי ב"מ מס~ שמתחיל וזהועי~ש תו~ה~

בטלית אוחזים שגים~~~

ופרשת תורתיגו~ ~דת כשגכגסה ברות ~"ש הקדושה תורתגו הייגו מצוה כגפי~

על א~~

הייגו ה~

~וה~ של וטלית כגפות כגוד~~

אומר זה על~הייגו שלי כולה אומר וזה שלי כולה אומר זה מצאת~ א~י אומר וזה מצאת~אגי

התו~ המחז~ים עם הלומדים דהייגו וזבולון יששכר גח~ו

~מבח~ זהבם יששכר~

עושים בידיהם והמחז~ים העולם גברא ובשבילה התורהלומד שאגי כיון הייגו שלי וכולה מצאת~ אגי אומר~

צ~ה ~מבח~ ~ה לומדה אגי לאשר כולה היא שלי התורה אבלגדולה

לא דא~לא התורה הייגו שלי וכולה מצאת~ אגיאומר זבולון~ החזקתי~

היית לא חולין מש"ס כג"ל ל~ודיכול

דאילמ~ א"כ איתכליא את~יים לא עליא

ק"ג ~דף כתובות בש"ס ~יגו וגם שליכולה ~ב~

שגח~ו~

חגיגא לה מהדרגא אגא מיש~ל תורה משתכחת ח"ו אי חגיגא ~"רחייא ו~

והגה ~העל ס"ב ~דף בפסחים אמריגן שמלאי ב~

אתי שמלאי ~ ~ב~ ד~~מ~

מלוד א"ל את מהיכן א~ל יוחסין ספר מר לי גיתגי א"ל יוחגן ~ספר שוגין אין א"לכו~

יוחסין~ שאיגן ~י בל"א פירש"י וכו~ ללודים לא

~מרוב שמלאי ~ הרי ולפ~זמיוחסין עגוותגותו~

דלא להם השיב ~יטתו סובב השאלה שטעם כיון בזה להכריע ביד~הוי

לח~ ~ מיוחסים בין

ב~ש~ מיוחסים שאיגם לוד ~יר ואגי אגשים בתאות ~מון בין לגולדים

~~~~ ~~~~ ~ר~~~ ~~~~ ~ ~~~~~~ ~ו

ב~דושה אבותייהו בח~ת ג"כמיוחסים ~~ ~~~ ~~~ ~~ךר~~ ~~~ וטה~

הבן דאבי ואמרו ושאלו ואתו

~ר~ שלא שהחייגו ג"כ

לח~ ל~ם ~שא"צ ~דושה ~ולד שהוא מי בין

תאות ~קןפה"ב לידתו~

"~וה ~ט וכ~~~ בתאוה ~ולד או איןובמצוה קעבי~

ב~ לח~ המצוה בעשיית לגברא גברא

~ שהוא

הבן אבי ~עביד~וה הש"י מצו~ ומבר~

שהחייגו הדורות בסדר כי ~~גם ~ כג~

לכא~ קצת ~~ה

רצה שלא מלוד שמלאי ~ דה~ ס~ ללמדו יוח~ן ~

הואאחר יוחס~ דה~א~ ~~

אמגם הג~ל המימרות ל~~

שם א~

כלל ~~ בדבור שחשבו במה הוא אחר כי~ו~

שם ~"ד ~ש ו~ין בפ~ ד~ ש~~שמלאי ~ב~

~שיאה יהודא שחשבו ~ ~~~ ~אי~ וד~

~ יוחסין

במדור ~ו ~דף ~ז ש"ס ועיי~ עי~ש בפ~

~ד הוי שמ~י ~ ~~

ו~ ט~ו לעיל ~תב~ו

ב~ ה~ר ~~ם

~ ~ הש~ של~ כי~ ~ב~

~פ~~א ~ ~~~ ~~ ~ה~י~~ דברי~ו ו~כו~ים ה~יסור~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

א"לבפלפולא~

דאיי~יגא מישראל ~ורה מש~כחה ד~א ~די אגא חייא ומאכילגא טביא ו~יידגא ~ישבי ומגד~א ושדי~אכי~גא

והייגו וכו~ יגוקי לשי~א םידרי שי~אומ~~יגן ו~ ~י~מי ביש~ גשמיי ב~ועל ה~ורה שח~ק חייא דמעשי רבי ולפ~דחייא ~שי גדולים ר~י דא~

~לומדים גם ~ו~ר גדוליםלה~למידים להחז~ בעצ~

~כ עמוק בפלפול גם אמגם כגז~~ שלי כו~ה ~ר זהו ו~~םה~זיק

בא~ כן כי שוים כא~ש~יהם כי להכריע יש

~ו~ ב~ה בשכר חו~ים ~בולון יששכר

~"ש~ זה

על וגש~~ו השבו~ה את ע~י~ם כשקבלו ~היי~וישבע הערבו~

זל"ז ~בפ~כפירש"י

~בים~ עה"כ

הגס~~~ אלקיגו לה~

והערבו~ וג~ הוא

בל~מודו זה ז~ז כחו ~י יםיי~ש~~

בפ~ם~ו יחז~ו בהלו שא~ וכיוצא~

פחו~ על שגשבע ~שכיון מחציו

הע~ו~ לו יש כחו ~י ומםייע

בשכרהחצי המצו~

יש~כר כמו וזבו~ין~

בו לו שאין ישבע וזה מחציו~ פחו~

ויחלוקו ~בש~~

~ כ~ז~

~~~~~~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~~~

~~~ ~~~~~ ~~~~~~

מובטח ש~ה ~ו על~ה ואם וכו~ ידאג ביוה"כ קרי הרואה המם~ םיום~~ א~ דימי רב א~י כי וכו~ ארגב"י עוה"ב בןשהוא

םגי חיי ~יש וה~חל~ומםגי

המם~ שבע~

~י~ו כה"ג מפרישין יוה"כ קודם ימיםללשכ~

ו~כ פםול או ~רי בו יא~ שמא פירש"י וכו~ לו ו~קי~ין פ~דריןהראב"ד

~פ~ ביאה איםורי מהל~

י"ג~ ה~ ~שיה ש~י גושא אי~ו ד~ג

~ ~הל~ ב~ב"ם ועי~ זו לתאוה לבו ימשוך שלא כדי זה גאמר ביוה"כ

פ~ה ה~דשכלי שבו~ ובשו~ ~~ ה~

ם~ ~ח"א י~ב כ"ט~

הובא אשרגם

בשע~ ~קפא ם~ ~א~ח

ז~ ם~ שפיר מובן ו~ז

ל~הר וכדי ל~ג או~ו מפרישין ע"כ ב~ה"כ ~רי יראה שלא המם~סיום הםמי~~ בפשיטו~

~~~ ~~~~ ~~ו~ ~~~~~~~~~~

~~~~ ~~ ~~ ~~וו~ ~~~ ~~~~

מובטח ~ה~

~ב~חל~ו אש~יגן ע"כ חיי ויפיש ו~~ ~ז ~ה לו על~ה כבר שאם פרטי באדםשזהו בםופו~ געו~

םי~ ~~רא ש~~ק טוב

שכלל~בה העו~

~ב ~לו וכ~

שהוא בכ"ג משא"כ שם רגב"י כדאמר בעדמ~ר

כל~ על להזהירו וצריכין בעדם ~ה ל~הר שצריך ישראל

לשומרו י~"כ ~ודם ימים ז~ או~ו ~רישין~כ כ~ ב~~

א~ו וגם כ~~

שהיו פרהדר~~"ל~כ~ מ~חל~

~כל ש~ ש~~

~ם על~ה ש~

~~ג~ שגי~ ~בבי~ ~~ידלא ל~הר ~יכין בודאי

יםמ~ ו~ ה~ג כי המם~ בסוף כ~מר~ ש~ה" ~ם ~~~האם ש~~ מה על מםוכ~

כן כי זה בכל

כ~ פ~דר~ ~כ~ גק~ה~ ביו~ר ל~ר צריך ~כ

בשמיר~ ~~ו

ו~וד~ו ~ ב~

~~ך~ ~ה~~ ~ ~י

~ ~ סמ~~ ב~חל~ה ס~ה

~~ ס~ גב~ה

~ ל~~ זי~ ~ וא~ פס~~ א~~ ה~ם

לצל ~ה~ ום~ מש~

יו~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

ול~~יו~ אמה ~שרים

א~ בצל יושב אדם

סו~ והגה ~גות בצל אלא

ופסקיגןא~ל~

~ים דפגות אבל טומאה ה~בל מדבר פסול דסכך על ה~גה ו~~ טומאה המקבלמדבר

~ דלכך ~רים וידוע בכהאריז"ל

~ות ס~

~הייגו ג~ ~ו~ הסכך~

~עלות הי~ו ו~ב ~הו ואכ~ל ויקב גרן בסוד והוא יס~ד ~ת~שגפלי הגצוצ~ ו~~

ל~ מצו~ שמסיים

ושלא היס~ד תיקון בעגין יומא ב~~ו~תיל ק~י לידי י~

~ה ~תיל~כ ~~ וטומ~ ב~~

ל~לה יה~ שלא הס~ך והייגו סוכה~ כדי

~"ל דפגות בצליה~ ש~ ה~בל מדבר מותר הוא דפגות כי ~ג~

והיי~ו כ~~ טומאה ה~בל מדבר שא~ו הס~ךמשא"כ טומא~ ת~~

היסוד~ו~ת לטה~

הא~ העליון בשורשו

שא~ ולא טומאה ה~בל דבר שום

ג~י מ~והוא

~~ בשורשן בג"י האדם

ויסו~~

בשילוב ~לעוד~~ ~גי~

יומא בסיום ה~ג~ כי ~ו~

יו~ בס~ הוא

~ ~גי יש~ל אשר~םא~ק אתכם מטהר ומי מ~רין אתם

הקב"ה וכו~ ~~תי ש~~שבשמים אבי~~ מ

בשער בדבריגו ~ועי~ יש~ל~ את ~ה אות הבכורים תג במאמריששכר

~ שפרשגו

בזה~ כי ~גיגגו ו~ל

רו~ על שפיר

עיוה"~ ~וא יוה"כ בא קודם ~הייגו ~י לפגי

בי~ ~ר

ורמ~ ~י ~ולההתמשים ~ביגה לך~ י~א דייקא ~~י בת~וה"ק

עיל~~ודע~

בכוגת בכהאר~"ל וכ~ש יוה~פ~

~הייגו מ~ין אתם הטה~

עיוה~וטבי~ כ~ואר ב~וה

בש~ במג"א ועי~ש ת~ו~ ס~ ~בסוף

באורך~ בי~ה ~י בת~ שהוא הכפורים יום קדושת ~בבוא ו~י

מטה~ ~"ל~ הזה ביום כי ~כ~ש הקב"ה אתכם

יכ~ עליכם

לטה~ ~ל אתכם

ה~ לפגיתטאתיכם תטה~ו~

~~ שגא~ וג~ ה~ יש~ל

~ בח~ ~הייגו ~ סודהוא ~

סוד הוא לבי~ה ארבע~ם סאה אי~

מים הכוגה עילאהעליוגים

כגו~ בכוגת

ה~וה~ הסמיכות וזהו

~תת~ סו~~ ~~

~ו~שהו~

~ש~ם ~~ה גבוה~

~מה פסו~

~~ ~~ר~"~

~טעם~שרים ד~~~

א~עילאה א~ ביג~ בת~ הסכ"ך ~וא שהסוכ"ה משום פסולה

סוכ~ וגם ספירות ~ הוא והז"א ז~ג על

~ הג~ ~ הרי וכ~וא

ל~לה~

פסולה אלו ספירות מת~

שאיגה ס~~

~ותקת ~יא ל~לה משיגים אגוואין ~~~

מ~ וגם

~ הו~ת ~ בסוד ~ם עוד בכהא~ל שם

שבקו~ בי~ה ~קודות~ ז~א

תו~ זו בת~ ~וא ~"א

בת~ ~~~ש~ ~ הריכלים ~

ל~לה ולכך~ ל~~~ הסמ~ שפ~ ו~~ ע~~ פסו~

ביגה מבת~ יומאדסוף יו~

~מקוה~ כ~ בי~ בת~ עליוג~ ו שה~ סו~ל~

גבוה~ ל~~ א~

~~יא בי~ סו~ בת~ ג~

הסו~ ל~לה כן ועל ז~ג על

~ ~ ~כ~~ פסו~ ~

~~~~~~~~ ~~~~~ ~~~

~יל ה~~ו~ה~~ ~~~~~ ~~ ~ב~וך~

~יר געו~

סוף דא~~ ~~ ה~

טוב לצד~

ש~~ ל~י~ טוב א~ו

צד~ ~ב כי

~ ~ ~~~ם

י~לו

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

קר~ב ש~ן ~יות וטוב שצריך והיי~ו ע~ליאכלו ~"כ ו~~ך המשפ~

אם ה~

~תר ו~וחק גבוה~ א~

הט~~ ש~ו ~האר~"ל ~"ל פםולה וחופף ~וכך קרוב ושכן םמוך ש~~ל כיון דיגא בהך המם~ התחלתוזהו טוב כי צדיק ~אמרו ט~ב~ח~

שם~ ~~ יםוד בח~ שהוא

צד~ והוא

הםו~בח~ ~בשילוב כ~~ל היםוד לתיקון ו~ב גורן ~פםולת ש~שה

~ אות לםוכה יומא

ב~~ ~ עיי"ש

~~~~~~ שמםיים במה א~ גדול ת"ח העיר~י םוכה ~~ םיום

םוכ"ה הג~ ב~~

~מי ~יכל יוגים ~גכגםו בילגה בת דמרים בי~ ~~ירש"יחשמו~אים

יוחגן בן ~תיה ~ל~ה~

הםיום ~~ היי~ו

געו~ בתחלתו

סו~ טפימש"כ וכו~

בםה~ סיום הוא ח~וכה בימי כי

בהו"ר שהוא החות"םוםוף~ בםוכ~

בםוף חשמוגאים מימי ~ו םיום ~כ כי ~ והוםפתי ע~דםוכה

ה~ לשכ~ו טוב ל~דיק טוב

~כלו ~לליהם פרי כי טוב כי צדיק אמרושגאמר~~

הייגו הג~~ט~ב

לצד~ הלול"ב ~הוא

כ~ בםוכ~ שגוטל~ בריט~א

ז~ ~םוכה

ל"זדף ~ב~

~ד ~ולן גבוה ובמ~ו הואיל הלולב על שמברכ~ הג~

שהוא הייגו שם לגר בערוך והפ~ עי~ש עולם יםוד צדיקבםוד ים~ד בח~ שה~לב ז"ל הא~יבכ~ת כ~

~ד~ ד~ ~ח~ השפע ~ומוליך

הגבוה~ ט~ב ~ש

~יםוד~ ל~די~~

כג"ל~ לשכיגו טוב

קרוב היותרהשכן חגו~ ~שהו~~~

לםוכות שא~

הפסק ז~

ביג~ם ~עד אמרוש~א~ ~~~ והר~

צד~ טו"ב כי

~~~ וב"ב בגים פירות עושה ~הייגו פרי כי

הרגיל בשבתכשא~"ל ב~

עי~ש חגו~ה ~ר והוא ז~ים ב~ים ל~ הויין וישב~"י

לר~ ר~ ~~ ה~ג~ל בלשוגם

תיקון הייגו ובר~

הים~ד ר~ח ~לשבא

~ללי~ כגודע~ שייפ~ יאכ~ו

~ש~ את ה~~י יה~

פרג~י את ~פחתי~י~

שובעא רחמגא יהיב דכי ש~ם כדי יאכל"ו~~~~

~כ~~ ~~~~~ ~~~~~ ~~~ ~~ ~~~ ~~~~ ~~ ~~~ ~~~ ~י~~~ ~~~ מה ~ושב ~ל ~ובזה

בת~ ~~ ס~ה בריש

ב~ ת~י דאו~יתא

פםו~ ג~ ת~י ב~וכה גם הא ~שו

ל~לה שה~יחה חגוכה~ א~

פםו~ שהוא א~~

מדרב~ ~ שם ~"י ~~ד ~~פ~ט

תקגתא ת~י ב~ למ~גי ד~שש~ביר

~ פםו~ בד~~ן

~~~ ~ו~ ~~

בס~ה דת~י אגב פסו~

בג~ח ת~י ג~

~~ שי~ ד~ ~~ ~ולה~ ~ן כי~לחגו~

~ך~ ולפ~ז שב~~ ב~ תני

ב~~ ~ב~ ד~~ם

~~וב ~כיגו~עוב ז~ ~~~ ~יג~

~~~~~~~ ~~ ~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~~ ~~~

ש~ב~~ ~יל

ו~ ~~ ~~י~ שי~ב בה~~ל

~כה יו~א ~א~

~~ ~ם ~ד הא~~ל בשם ~בגו

~ ~ ~ ~ ל~ ~ב~ ~

~ ת~ ~~~י ~ ~ ~~ ~~

~ ~~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~

~שר~ הויות ~ בסוד פסולה אמה

~ שבקו~ ב~ה בגקוד~~

ו~ולכ~

ל~לה פסו~ מ~

~גה ~~ל גו~

כי הא~ בח~ ~חיל~ גם היחודע~ר

~~ הוא וגוק~

~ מיחוד כשבא

או~ ~ח~ה

אבהןבסוד ובי~ה~ מת~ר~

ז~א ~~וד בסוכות וע"כ יגקין ובגין וגו~

שעיקרו כיון ע~ז שסוככיםאי~א ~~די ~י~

~בלא ~דה יוגקיןאז אבא~

~ ע~ ש~~ע~~ אם שרים~ הע~ האו"ה

שפע ~בלין במד"ר וכדא~יגיקתם

~כ~כד~ להם שיש

לא~ ע~ז

להחז~ עובה

ב~~ק חורבן ~י שאבדו מה ידעו ולאלישראל שבז~

היו קיים שה~ ~ב~ר ב~מריגו ~~י~ בעדם בחג פרים ה~~ריבין

סו~ ישש~~ ש~ם

אות ותב~ כ"ב~

כי ~ז בב~

עצ~ השמיגי חג בעי אז

למ~די קוב~ ואז לבדבבג~

גק~ ו~ל ישראל פרצוף בכל שלים ~ודא

וגמש~ ל~לה

זהו ~כ ~ודע~ו"א ז~ תכל~

ביחודא אז ש~תי~ו דיגין וכל ~~ימגע שא~ של~

~עבר~ ~הוא משא"כ

~ מא~א ע~רו

דיגין דמיגהלבדה ~ביגה~~~~

ל~לה גב~ה שהיא לסוכה מצורף וזהו ~ו~~

הו~ת ~ בבח~ א~מ~ ב~ בגקודות~ ז~ שבקו~

~"ל ~~~ שמת~ילוזהו ~אר~

ביצה~ כי עוב ביום שגולדה ביצה

~ו~ ~ו~"צירופי ב~ צירוף ~שיב

ב~ר עי~ ~ו~ ~ ישש~

במא~י~ו אות בהג"ה ב~ אות זכורלפ~

~ עי~ש

ותבין~~ בח~ ~הוא ~ולדה

שג~ הגולד בן ~יכול

וה~ שגקרא הו~ צירופי ~ב

ז~~ ~י~ם עוב ביום

יו~ ב~ג~ כגו~ או~~~ ~ עם ~~ג ג~ע~ב מיגה ביגה בח~ הואבעצמותו ע~ י~ כי ~אר~ל

~ער~ דיגי~ בשר ~כול ה~ה ~כ

בי~ט ~ר~ שנ~~ ~

~דש ~~~~ ש~~כ~~

בי~ע ועבודתיגו תפ~תי~ו ~יק~ש ~~~ ~~ ~~~~ א~

הוא וכו~תו ב~מ~ו ס"ג בח~ ~~לכ~פר

אי~ ו~ו ~אר~ל ע~"ד

~ בח~

לבדה אימא ע~ב י~ם מבח~ ש~ולד הו~צירופי ב~ ~~~

~אכל או~~~ הד~~ בח~ הם ב"ש~כי

~וע"כ ~ודע ה~ אי~

כו~י~~

~יד ~~ש~

~~ ~~ ~~ק~ הכסף על

~ו~~ בשורש~ ~מגם

כי ~א~ל ב~ה בזמגיגו גם ~"לב"ש לש~~ אכי~

~~ד בח~ הוא וגם פ~ ו~~ה אכלה בבח~ ו~ובליםבהאר~"ל כ~~

אכ~ ב~~ מא~ל

אד~ הו~ שילוב~לה ~~ד ~וד

ו~ ~ו~ הש~ ד~וד ~~ל

א~ ~ח~ גם ~י~ יוכל אכילהבח~ הש~ לבדה

~~ ~ ~~ ~לי לשי~~ ב~ ~כי~אכל או~~ בז~~ו

~~~ ~ה ח~ד~ ~י רק ה~וד

~~א מבח~ א~~~ ~

~בא ה~וד ~י~ ~ד~~ וא~ ~

~~~~~ ~יום שא~י ~ בעה~י ~ה

~ היש~ה ~בלי~ד ב~ה

~~י~ אלול בחודש

~~~~ד~ ה~ ~ה ~~~

~ ~ ~י בעי~יים ב~ ~ ~~ ~ע~י ~י רבי בר

~פ~י ~וק~ ~ ~~ מ~רי

~דורא ~~ א~ ~

~י

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~

תמרים ת~~פצעילי שא~

~אילן אותן וגודרין ~ולם באילן מתבש~ת ו~בשלות לתוכן אותן וכו~~ין ת~~ם כפ~ת כלי הן חותלות להן~ושין

עכל~~ א"ל

א~ מוקצה

ל~ אלא

גרוגר~ אלא ~~יר~י בלבד וצמוקין

בגרוג~ת וצמוק~

~חלה ~ן ראוי~

בידים אותן דחה והוא לאכילה דרב~ן לדבריהם ואיב~א עוד שםואמר~ עכל~~ וכ~ הכי מי~ייהו דאכיל ואיכא בידים אותן דחה לא אלואבל וכ~

קא~ לדידי ~ו

א~ מוק~ה

ב~~ה ו~כ~ות בפ~ח ור~ות דיו~אות היכא מיהת לי אודו לדידכואלא

ראשו~ וא"ל הן דבייתות

רב~ ב~יום הג~~ עכ"ל הן~ מדבריות לא

~ת בעה"י ~יימ~ו הן ו~ותי~ חביריי ידידיי וה~הביצה~~ מ~ המ~

~את ימיב~וף

הק~ ו~חיל

להכ~ א~ אשר החורף ימות ש~רי על ללמוד

לימוד ~הו~יף צר~ין עתהכבר בלי~

מ~ו בא~

והלאה ו~

של זו ~לה הח~ ~ימ~ התורה~לת

ימי ~ל הק~

לאשר בח~

הלילות לימוד זמןוהוא ארו~

ל~ לילה ח~ות אחרי עד ללמוד אם יותר שיוכל כפי

וכ~ז"ל אש~רות בראש בלילה ~וםאו ~ ~~ ~~ בעירוב~

איברי~יהרא

א~ בשם שש~י וכ~ לגיר~א~

~ר~ הגה~ ז~ע ~ימ~וב

של מאשר יותר מאירים החורף ח~י של הצירופים ורואה מרגיש כישא~ימי

הק~ התו~ מפ~י והוא

בלילה החורף בי~ת יש~ל שלומדיםבימות ~~~

ז~ שא~ ~~ ה~~ על ~~קם ביום טרודים והם בלילה

והכלכלה~~ ה~ם הגיד זי~ ה~~ ~ואא~ע

שמאיר~ הצירופים יותר

של החו~ ח~

שהם ~~י ~ז~א~ דדכו~ אב~

בי~ת ~א"כ אבר~ הק~

~רחל~ד~~~~ ~ת~ק ה~וקבא על הדכר ~לת וידוע

עכ~ ~כ~ל~ הח~ר~ ~~~~

א~ם התורה~ ~י ~ו~

זה~ ~~

~מות ב~י ~ם ה~דים של ה~ות~י ה~~

~~ הק~ ~חיל

~י~~ את ~בדת

~חיל וא~כ ~ה בחודש ~אתה~ודה~

לילי של ו~ות ה~~ח חג ~פה~ י~ וא~כה~דר

~תא~ל ~וה המצרים ימי וכן השב~ות חג וא~ז ח~בןעל

~יה~ קבלה מדברי ~~וא

כ~ דמיא

כ~ ה~~ים

~~ ~

~מר וג~ ~

צום ח~ ~~ ~מישי~

~וא התשובה חדש אלול

מ~~ האת~ים ירח וא~ז

ח~ תשרי

דתק~ במצות

~ כדא~~ הי~ט

~~ ו~ז

~ ד~~ ב~~ ~ם

הק~ שא~ בחו~ ~א~ כולן

שום~ד

~~ הכ~ לפי שייך תשרי ח~ כי ~והגם

~א א~ר~ בבח~ ה~ל ~ו~ ~~י ל~י ~שיטות אמ~ם הח~~ לימ~

הא~יף חג הוא

~ ת ~ש~ה~ ג~ הק~ לי~ שייך ת~י והי~ו ש~בר ה~ה

~ו

~~ י~~~ על

~ ~~י ~~ המ~~~ במ~~ הח~ ~~ הק~

~ח~ל ~כא~~ ב~ו~

~לת~ ~ התו~ ~ ~ ~ ב~

~עי~א בה~יק

~ ו~ ~ות

~ ו~ ~ ~ ה~ ~~ ~ ~ על

~ ~ת~ כי~ ברוב גם

~ ~ ~ ~~ל

~ ו~~ ~ ~~~ ו~~ ~פ~~~

~~ו~ ת~ ~~ ~ לח~ ו

~~ ~ ~ ~ ה ~ ~ ~~ ~על

~ ז ~ ~~~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~על ה~ב~

וכשא~ז"ל ה~~ גאות~~~

ק~~ דף ~~~א במדה"~~

אלמ~ הוא

~היצה"ר~ ~י~ו דש~~~ ~דוה ל~א

רש~ג אתכ~פשו ~~ ~פ~ באד~~ ו~

~שב~ג י~~אל שא"ר ל~רג יש~אל ש~

~ב~~אזה

הוא~ כשהיית

ודו~ יוש~ בהר

הב~ י~ל אוכלוסי כל היו

עליך ~ך ז~ה~~יך יושב~~~

לו ~~~~ג~

ש~בל אדם ~כן א~י ~~אל ~היי~ו פגעואת

~צד~ את עליו

הד~ ~בור

זה~ ת~אים בא~ים ואם

כאלו וש~יםקדושים~~

שלהבת~~

קיר א~ובי ~שו מה זה בל~וד וזהו תא~ז~ו~ ופלצות בבשתי~ו~ ~שכבה א~רי~~ע~י וא~ תו~

ל~~ ~ות בעשיית משא~כ

כג~ ~ות

אכי~ בליל ~ה

פס~ לשמוע או

שופרקול ב~

~ו מי~~ ו~ סו~

ב~ג הס~~

כל עושה ~ו וכיוצא ~ואם הלב וגבהות ~ו ז~ה בזה ול~ש מיש~לוא~

ש~ו~ כ~וי

~ת ה~~ עשי~

יום בכל ו~שים ~פלה גם שייך זהו עי~ בכו~

תפ~ ~וכ~ש

~דו~ תו~ דברי ב~יבור~ ת~יי~א

עי~ש~ ~ א~ ואי~ו

~ המצות~ ~י~דוקא זהו

~ל~ ימי בכל ~ש~והג~ המצות

בלימוד כמו הלב גבהות גבייהוד~ש הקי~~ ובפ~ תו~

~הו כ~~~ לא~רים ש~בירושלמי ~

~פ"ב ~~ ה~

לו~ך ק~ר דאת הא ק~~

היי~ו רגלך עיי~ש בים בספי~הלפרוש ש~

ובקה~ שמ~ג

ה~ו~ בספי~ה יפ~ו לא ~לאה

~הו אז~ סכ~ה שהואמשום הע~י~

~צ~~והלולב ש~ושר~ ~היי~ו ~לאה ~וכות מ~ג כי הבאה~ לש~

~וא בים מ~~ש ורגלך ~י~ך ק~ור

~ ואין סכ~ה

~ אין כי להציל

שד~ל ~ו ימים ב~ברי מצוי~ התו~ ~צבים~ ~ב~ופי~~י

והיי~ו הוא~ לים ~בר לא עה~כ ~~ מ~~

ו~~ל

~~ה~ ~~ ב~~ משא~ ה~~ של עו~ה ~וך לירד מיושבת ~תם

לז~~ ~~ בסו~ כד~י~ הים על הספי~ה על גם ~יים ~ול~ ~ וראב~ ~יב~ג ~~ ו

באים שהיו ו~ ~בספי~~

ה~ לו~

~ג אלא באלף שלק~ובלבד

~~ ז~ הספי~ה על גם ~יים~~ו ~לול~ ~~ ש~~ ~י ~~ ~י ~ת~ו בו ו~א

משא~ לי~ד

~~ ~~ל

~ דאת ה~ל שבת ה~שלמידברי ~~ ~~ א~~ ~היי~~ ~לו~~ ק~~

~ג ה~עדים ~~ ~יים יוכלו לאשאז ה~ו~

ה~ו~ ב~~ על

שםשיגן ~ ~~ הספי~ על~

בה~י~ה ~~ ב~

~ ~~י~ך~~ רגלך ק~ור ~~~ להב~

~רי ה~

ביצה ב~יו~

~ ת~ ~ילי מ~י דבעי ~ו

~~ ~~ ~ב~י ~ש ~ם

ל~ו~ ~ ~וצ~ א~

~ולל ה~

הקדוש~ה~צוצ~ ~ל

גש~ ע~~ וב~דא

~לו~א ~

~~ו ~באראשר ד~ ~ד~

~~ל וכ~

שב~ר~ ה ~ ה

ו ~

~ כי

א~ ה~לם

~ ששייך ~שמי כי על~ לו~

~ ~ ה~ ~ואם כי ~ ~

~ם וקד~~ ~וה ~ר הוי~ ~ ~א~

ב~ד

~ ~וא

~~ ~ ~ ~ו

~ ~~~ ששא~ ~ ~~ ~י~ ~ ~ ~ב~~ ~ ~ ~ ~י~ ש~

~ו~ ב~~

~ ~~ ~ ~ ~~ ~~ א~~ ~ ~~~ ~~~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~~לת א~רי תמרים מכפות העלין שמםיר~~והיי~ו ב~ה~ ~~

וא~"כ

ה~ורףבימ~ בג~

לאותן תיקון יש אם והמועדים ה~ות המצו~

שלא~תבשלו

צר~ כ~ בכלל אי~ן ואם כ~~ל

מוקצ~ מוקצה ~~יי~ו

מ~~ מ~ום

בו ליגע שלא הק~ושה מצד ו~פרש ~בדל שהואואיםור דל~ש~י וא~ קודש~ ב~

א~ ~דבר מוקצה

~ הפ~ימיות ש~ עפ"י ומוקצה ~בדל אי~ו ה~לם

ה~"ל~ גרוגרות אלא

וצמ~י~ לאכילה ~ויין ~~לה שהן כ~ל פירש"י לבד

דב~~~ לשי~ו ~ה ~ש היי~ו בידים אותן ד~הוהוא ~דף ב~גי~

~ ~א~

או~ יו~אי בן ~ש קורין אין

~ו~ ~וקן שה~ למי אלא

זה וא~הו~ת~ות בת~~ ת"~

הפורש התו~ ~

ל~ותו ראוי ו~ה ה~~~ ע~ל

~~לה ~וי ~~~~קצ~ כ~~~ ~ת~~

ש~תעוות א~ בידים ד~ה והוא ו~ד~הופירש

התו~ ~ ~ט ~פם~ים כשא~"ל ~והיי~ו

~ב~ ופירש ש~ה

גר~ יותר

~ולן~ בעבירות ש~כשל רק בידים א~ וד~ה פירש שלא מי אבל

או בתו~

בכלל אי~ו וה"ז ת~ון לו יש עדיין לשמה שלא ומצותלד~ותו מ~~

~ ~קדו~ רב~ן אבל

מ~מיר~ ~ראו שלא ~אפ~ אלו ב~ו

בידים~ א~ו~ד~ו הק~שה וצד ~כ~ל~ מוקצה אין ל~די לרב~ן ~ש ו~ל

וצד ~קדושה בפ~ים ~ית שהם היי~ו "בייתיות" אותוקורא הם~

ה~~ "מדב~ כי "מדבריות" קורא מוקצה בשם

ש~ון ה~ ~~

ב~ובל~כ~ו~ ראשו~ים

ז"ל~ אלא

~ש~מירין לדיד~ כ~"ל~

~י אודו ~ב~שי ו~ת דיוצאות ה~אמ~ת

בפם~ ה~ות~~~י ה~~ ~שי ~היי~ו

כ~ל~ ~ם~ הק~ הש~ה ~בתקופת ו~~םות

ז~ םו~ת ~ם~ף

וש~ י~ודא

שלים~ ברב~ה

ראשו~ ~~ז

~~שו~ ו~בואר ~יר~י~

במ~ב~ שלים שהי~ודא ~אר~~ל הקודש

בבר~ הגשם

בש~ םוף

~גימי הםו~

בש~ ה~ הימים אלו כל ~בודת~ו ראשו~ה ביאה

ובב~~ א~

אשה מבי~ מתעב~

ב~ז ~כ ראשו~ה~ ~~שו~

ב~ה ~ו~ב~ו עי~שש~~

~ ~ ב~~ במא~ ישש~ ~דש

~ש~~ תקופתםוף כי ו~~א

~הש~ ~מועדים

~ בפם~ ש~~יל~ ב~ז ~שלם

~~שו~ז~

~~ה ~~~ ראשו~

ו~ ~~םות

~ בשלימותן~ פ~י~ ~ש

~וש~ ~~~ מ~ ~יאודו ל~~ מימי ו~עדים ב~גים

~~ עד

הג~ אם

בלימוד עלי ~ו~יםאתם התו~

~ ש~יך גיאות

~ הרוב

ו~~ע~

גיאות בהם ד~ש ~~~ לי אודו כי~

~ל ו~ ~

כ~ל ~ה ~שה

הפם~ ~~~ עד

~ ~ אם אפ~ הן ~בי~~~ ראשו~ה

ב~ה בב~~ ~~שה ~~~ן יש ~וילש~ ~ש~ א~~ פ~~

הש~ו ~המ~מי~ם~~ם

~ ~ל~ דגם

א~ מדבר ב~~ ~היי~ו הן מ~ר~ת

ש~ ~ד

~ ~ל~ שלא ~~ות עשאן אם

~ כ~ לש~ ~~ ~י~ת

~~~ ה~ םמ~ ~~ ~ש~ ~ ~ בת~~ ~

~ ב~~~ ~~ ה~~~ ~ ~~ ~י~ ם

~~ם

~ ד~~~ ~~ ~ יום

~~ וב~ה ~ב

~~ הי~ד על

~ ~~~

~ד~ ק~~ ב~ ~ ש~~ ~ ~

ולא ~י~ד~~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ לעשות שלא מורה ~הו עיי"ש העוה"זשגברא התו~

פניות לשם והמצות קיבול ~ית לעשותן ולאוגאות

לטו~ ו~ה ~ה"ז~ הגאת מהן לקבל עצמו

וללמד ללמוד ~~ו והש"י האלו~ הדברים לכל לבבכם שימו ו~ייאחיילשמור

בא~ לש~ ו~ש~ גחת ~וך

ה~ והרח~ וכ~"ט ב~דושה

ב~~ גאולה שגת ~יוש"ט

~ ב~י ב~ וישו~~~~~

על המצות ~לות צד לחד לעיל ש~בגו התו~

~ן התורה בלימוד משא"כ גאוה לידי לבא כ"כחשש א~ שבהמצ~

ב~ ליישב יש

הקדוש ~ן שחקרמה חכ~ ב~ש~

~~ו ~ה בהקדמה תע~~ בש~

המצ~~~ הייגו התורה על

~~ כגון התורה מלימוד י~ר העשיי~

וגם ר~א על א~יי וגם או~אאבא~

גדולים ~מרו חייא ~~ובותכדא~ חי~ ~~

~ק"ג~~ ח"ג תורה ~דברי בדבריג~ ~ועי~

הב~ ו~ או~~ שם

ב~ הל~ת הייגו שהתורה משום שם ות~ מדחז"ל עוד

ה~~ ~שה

אם כגון א~בשעה ק~

או ~וכה ~ות יקיים כיצד אדם לו~

~דר יקרא עשי~ ו~יקון פחות או בשעהה~ות

א~ יום ~טל המצוה ~~יבה הבתים שיעשה ועד קדושה לשם העור ש~בוד עד תפיליןמצות ~~~ ו~

צריך ר~ ז~

הוא ללמוד והקריאה ז~

ב~שה ~תקגת שכיגה ו~ך מועט וללמד ללמוד ~גות גצטויגו ~שר ל~שה לה~ה פרט~ בכל ה~והבהל~ת ~עמ~ בא~ כי ישובו ~בין זכ~י ולא ה~ח ע~ל ~דיבוריותרצריכ~

~ ז~ ~יב

וב~ ~גות שצר~~ הדין ~~ר וזהו בה

~ה וצריך ברורה~ וה~ה ת~~ של לאמיתה ה~הו~רר ו~י~ יו~ ~וד~ ~ ז~

המצוה עשייתמשא"כ כג~

~~~ ~~ כדאמר~ ב~ גפק מדאגב~ לולב ~א~~

~~ כמבואר עליו ~הגיחן א~ ב~ע ~ יוצא בתפילין וכן חיים אות בח~~ועי~ ~

משא~ שם~ ש~ ה~ות~ לימוד

כמים שא~

~ם ~דוש ו~ש~וף~

ועורותן ~ים עשי~ ז~ ~ג~ ב~ פשוטה~ה והפרש~

וחו~ ה~~ דא~ על

הא~ רק זאת ~שות

~הו אלו ~שות שיוכלו ה~ופראו בת~ ל~ו~ או~~

שיכול~

~י אל~

או~ ~ אבל אגשיםאלפ~

ככו~ רוב~ זאת ~ו לא

כל~ לד~נו אמנם

כי ~~ כי~ כ~ גא~ ח~ א~ המצ~~~י~

שכ~א כ~ ע~

ו~~ו ב~יובו בלימודמשא"כ

~ו~ ב~ז ~וכמב~ר בה ~וק ש~וה

תורה בדברי ~וק הב~העל ~ז~ ~ ~א~ כגו~~

ישיג ~~ ~ ~~ לידי ~וא ש~כל ק~

~מק שכל~

לימוד~ התו~ חכ~ ~

~ו~~ל

ה~~ ~י~ ~~ שא~ על

ה~~ ~~ ~ ~ל ~~תה

~~~~ ~~ ~~ ~~~~~ ~~~~ ~~~~ו~~~~

~ת~ו ~ידרו~

ראש~

אחר ~ ~י בי~

~א ה~וד כי בי~בהתח~~ ב~ ~~ל ה~י צ~י

~ ~ ~ ב~ ~ ~~~ ~~ ~~ם

~ ד~ים~ ~ ~וד ~ח~ ~

ד~ ~ יוב~ ו~~ כ~~~~ ד~~ ב~~ הוא

~ו~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

היחוד לה~חיל ה~סירה אז ~שה השופר ~"י רק כי שמא~א דרועא~ה

פב~ ושורש

כו~ השופר

~וקע~ אימ~ ~כ

הו~ ימי

הד~ וזהו

~ו~~ ראש

ש~ים ~שי אר~ה ~"שהש~ה שם ואמר~ וכ~

~ד~ ח~

~א~ חסדא א"ר

~שרי א~דלמלכי מ~י~

יושבים שאז רמוז ~היי~ו ~~ כסאו~

שרים ה~ ~כ~~וה~

מלכו~ו כבוד ו~שוב ב~ה ~רים אב~ י~"ש~

~מלכי של ה~סדים היי~ו מ~י~ן מ~יסןישראל

~יס~ לישראל הם

ע~ שאז קרובו

היחוד וההגד~

גדלו~ בבח~ בפסח ~ ב~בכיה"ר כ~ודע~ מעשי~ו ע"י שלא גם דאב"א

~~~~~~~~~

~ע~י~~ מס~ לה וסליקא פ~ים בשלשה עלך הדרן ~ע~י~ מס~בסיום~~ ~~~~~~~ ~~~~ ~~~~~ ~~~~~ אחז"ל כי~ל

בפסח~ ~דף

פ"~~ בגאולה ה~וה בי~ הב~ין כי

שקראו כיעק"ב העיקר יהי~ ב"ב~~ימה ב~

בזה שהארכ~ו ~וכמובדרושי~ו

ל~ במאמרי~ו ~~ש קודם

בש~ יששכר

ב~"י~ ~ב וה~ה

יחדיו ~ג~ כלול הוא ~כ ויצחק אברהם מ~רווייהו כלול הוא האמצעי~ו השלשה כי וידוע אבות השלשההוא

אבו~ הם

ח~~ מדו~ ~ה"י מדות וכן

פ~ים" "של~ה~קראו דה~

וזהו חשיבי כחד הדר~

ל~ו ~כשיחזרו עלך

ב"ב~ הוא פ~ים שלשה

מד~ דכלול י~ב

וה~ ~~ והם הכוללם א~

וכ~ב כ~"ל פ~יםשלשה ב~

~ואז יה~~

~כי תע~י~ ~~ לה וסליקא~

גשמיכם ו~תתי יה~ אז כי ~פש~ו לעי~וי התע~י~ים אלו אז עוד יהיו ל~ ו~~י וגו~בע~ם

על התע~י~ים וגם לצ~ה והמורה ומלקוש היורהחורבן

ביה~ מס~ לה וסליקא יה~ ~כ עוד יהיו ~א

~~ ~ כ~ תע~י~~ו~~

~במס~ מסיים ~ז ה~~ זה יה~ אימ~י כי ~ח~ה סופה

תע~~~ ע~יד

הקב~ בג"ע בי~יהם יושב והוא לצדיקים מחול לעשות

ו~ ~ו~ מ~ה

ש~א~ באצב~ וא~

זה אלקי~ו ה~ה ההוא ביוםויושיע~ו קוי~

~ ~ ~ו קוי~ו

~גי~ ~~ ~~~ד ה~~נו בי~ו~ו ו~שמחה

~ ז~ת ~שיבא ~ב

ש~ ~ ~בח~ אבות

תע~ית מס~ לה וסל~א ~יםאז

ו~ו~ כ~~~ בתח~ו

~ ד~חיל

~ב~~ הג~ תע~~~

ה~ם ~~א דקת~יקאי

~כ~~ כ~ל בסופה דה~ה ה~ים בתחיית גשמים גבורות

~א~~ ו~ באצב~ו ~אה

כ~~ וש~~י דוקא באצב~ו הע~ין ו~ו

~ק ז~ הג~ אאז~

ד~י ~ד הפיי~

על ~~אי באקד~ת ~תיד~

מ~ בגי~יה ארום בריותא ~~א רחימך הוא ו~ן

אריותא מדור ~~~ ~~ ~~ שבשב~היי~

~~ת ה~ ה~

וכמו שא~

עליה עוד שם

ד~ר~~ ל~ ~~א בא~~ותא ברם הוא

~שב~ ולפום ה~ותא תקוף

~ ש~ ~ ~א~

י~ר ב~~יו~~

~"ש ותו~ו א~~ו בשביל וא~~

~ה~ ל~ ש~~ בשב~

תקוף ה~~~

ל~ול שלא כח מא~י בכל~ו

הוא אצ~ ~~ הואא~ים א~ ויא~ ~ו~ ~ש~ כ~ ו~ צ~ ~~

~ א~ כ~ בא~~ו ~ה

~~ ~~ ~ ~~

~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

ש~~ ה~

~שעל~ לו קו~ו זה אלקי~ו די~ ר~~

כ~ל הוא כ~

שסבל ~ ~י ב~סיו~~

~זה כן ית"ש בעבורו עכ~ ~~ש~ בכבו~

מס~ סוף ~הו ב"ב~יד ~~ ~הו ומשו~ תע~~

~ח~ה גבור~ ~יר~

גשמים

בתחי~ ~חה"מ ~יד היי~ו ה~ים

הקב~ כשי~ וכל ~ד~ים ~ול

~כיר~ן אז ה~ל כפי ה~~ בסוף כ~ר~ם באצבעו ~אה ~~א~ ~ש~כירוגשמים גבו~

~ ל~ ~בל

גבור~ בבח~ כ~ז~ ~ל רבות וצרות

ל~ו כגש"ם יבא גש~ם ~וא באצב~ו מראהכ"א ~י כ~ס"י שאמ~

שסב~~וה~סיו~ות במס"~

טפה אין ד~תא באתער~א גש"ם בח~ הוא

מל~~יור~ שטפים עד

מלמ~ עול~ ~הום

הא~~ וח"~ בתחה"מ~

~עו~ ~ ~~ ~ח~ה סופה

~~~

עתיד א~זר הקב~

בי~~ם יושב ~וא לצד~ים מחול ~שותבג~

ש~א~ באצבעו ~אה וא~ א~ וכל וא~

ההוא ביום לו קו~ו ה~ זה ויוש~~ו לו קוי~ו זהא~י~ו ה~

~גי~ ופרש~י בישו~ו~ ו~ש~ה

באצבעומראה ~ ~ ~ו~

ויוש~~ו לו קו~ו~

לו קוי~ו ה~ י~ר בזה ז"ל רש"י בעי ו~ עכ~~ ביש~ו~ו~ש~ה ~גי~

הג~ מדב~ ~~ה

~יי~ופשוט ~ שכ~ "ואו~ בתי~

מראה וא~ ואו~ באצב~

א~א כל קוי~ו ה~זה

~וס~ ~י~ וג~ ~ יפלא אולם

לכא~ א~י~"ו ה~הה~וב לש~ שי~ ~י כי על

~רש"י~ ו~~ וג~ ~ זה בסיפא ~כמו קוי~ו ה~ זה

לוקוי~ו ~ וג~~ ~י~

מצי~ו כי ~גם כ~

אגב ב~"ל גם כן שיטפ~

דל~~א

בלשו~~ ~רש בשיש אמ~ם ה~ובים

ו~~ ~~יוםב~ר~ו ~י~ צריכ~~ בודאי הק~ ~ריו

~ תע~~ אות

~~~ו כי עי~ ~~ הו~

~ד מ~~ד

הוא אלק~םאצב~ שכ~

מ~ה ~~ ה~~

~ת ~סבל הוא דין ~ין על~ הי~~א תקוףבשביין ל~ שבר~~

ה~ א~י~ו

~מ~ד~~~~~~~~~~~~ ~ ~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~~ ~~ ~~~

~~~ו~כי זכ~ו~

~גלותו~ ~מ~ ~מ~ ה~~ זה לו קו~ו

~י~ ~ש~ה

ב~~ וה~ ~באתגל~~~ב~~תו ~א מ~"ד גם

הו~ ב~ בגו~ ~~ הוי~ כ~ ה~~ית~

ה~ג ברצו~ו~~

~ ו~~~ בחסד ~ ~ הו~ ה~ה לשו~ו ב~ושת רש"יו~ב בר~א ~גם ויושי~ו לו קוי~ו

שם ~ הו~~

רחמים הכל בש~ו ~וא ~ ~~ ~~ ~ו~

~~~~~~~~~

סיום ~~~~~~~ ~~~ ~~~ ~~~~ ת~ ~~~

~ה ת~~

ש~ו ל~~ל ~ם~~י~ו ~דו~~ ש~ל~

ש~ ~ם

פ~ הל~ ב~סח

ת ~י~ ה~ ~ח~ ו~ ה~~ ~~ ב~ ו~ ~ח~ ~

י~ר~ ~ם ~~ ~~ ~

~~~~ ~ ~ל גם

~ ~ו~ ב~ם ב~~ ~~ ~די~ ב~~ ~ ול~

ב~ום ש~~ ~

משום כ~ ~ו~

~ם ~~ ב~~ ~~

~ק~~ מ ~ ~~ ~ ~ד~ ת~

ה~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~הא~ ~ואלין

ודורש~ יום של ~~יגו

~בסיום~ וכ~ בפורים הוא כ~~

~בדף כדאמר~ בשבת ~חלוביו~ר ג~ בש~ ~א~ ~

ב~ ועי~ בזה ~ סע~ תרפ~ ס~ ~י~ה~

ובמ~א ~~ ס~

בג~ ו~ש~ שם

ג~ י~~ אפ~ פוריםאיריא דהא

מ~ לישראל ~ם ת~ן

שואל~ שי~ ו~~ וכ~ודו~~

~~ל פורים בשבת~

~ו ל~ אצ~ריכא דתי~

~ר ~שמא דרבה~ום

~ביר~ו~ שם כ~ ורש"י ק~ל~

ודורש~ שואל~ ב~ תורג~ו~מיד~

ו~~ ~ל ברבים פורים א~ת לדרוש ה~כם ~גי ~בפג"י

ב~ן ~י~ ~ז ~מד~ דשואל~ ש~

יום של ב~יגו ודורשיןכלו~

של ודרשה גס של בעגיגה מגי~

דאלו מגי~

ק~ו כבר ~פהאותה

~~ דבשבת

~ גזירה משום ~ריגן

דר~ ~"ל ה~ן ~ל

לדרוש רש"י ל~ש סותרזה דא~ "אג~

דהייגו ברבים פורים" אג~

פורים דבשבת ה~ן ו~ש המגילההוא

~ דרבה ~ירה משום המגילה קרי~ן

~ילה על יצחק בית בס~ ~~י~ פשועזהו א~ ~ה~

יש דבמגי~ה דהכוגה ~"ל דדרשו כמו פורים דיגילדרוש

במ~ וקריאתה המגילה ~יגי זו

~ביוגים ו~גותמ~ות ומשלו~ ותוק~

הגיסים וכ~

אסתר דמגילת ~ראי וגלמד עבר ש~ר כיון פורים בו שחל בשבת עוד א"צ~הו

המגילה ~ראו שה~ ~ מתג~ קיי~ ~ש אז וגםב~ש

~שואות עגיים של ~יגיהם כיון לאביוגיםב~רא

ו~ ~י~ בשבת ד~ו

~ במגי~ של בתו~פו אגדתא ב~יגי

גס ו~ו~

יום של ה~~

האגרת ב~ראות ודרשות ~ה פשועו וכפי בהמגילה דדרשו דפי~י דלפ~מ מיושבו~ה בזה~ פורי~ כי~

דדברים ר~י אתה אישבכתב

~ לא~ ה~ה ~כ

המגי~ לפ~י פתו~ה

לא~הדו~ בתוכו פסוק כל

והדר~ אומר ה~ ~ז

ב~ ~ודברים

~ ~א~ ה~ ~ש ~בן~

ש~ ו~י~ ~דף שבת

~~ ק~ וכ~ ~~ כת~ישא~ו אע~י

אבל ודורש~ בה~ שו~~

מביא לפסוק ~~רך בהן ~"ל בוורואה

הג~ פורים ~~~ת גם ~דרשו ~~ר ואם

~כשחלב~ם ~~י~ בשבת~

~כ ~א~ בא~ דל~ ק~

שמא ג~ו דלא ~ימא ~ו ~~~ מאי בשלמא~יר~ו

מ~גזר היי~ו דרבה ~ום ~~~

דר~ קריאת א~ו

ה~י~ ק~ל

גזרי~ ד~ ג~א דהוא משום ~י~א זהו

ולא הוא ~י~~בה לגז~ ~י~ ~רי~

~שה א~

אבל קריאה~

כי~ו ~

הל~ ~הו פורים

~~י ד~ ד~י~

~יו ה~י~ ~ריכ~

פורים~~אג~ ~תובים ~גות בכת~ים

בת~ ~ז ולדרוש

ול~ לא~

~ו בא~

~יר~ו שמא לח~~ ~~~ להמגי~

~ו~~ו

הל~ ~ו~ לד~~ ~~ א~ כ~ל פורים

כי~ דלא

~ דר~~ ~

~ו~ם~

של ב~~ו ~דתא~ ~

~~ובים ד~ו ד~י~

~~ ו~~ ד~רה

ש~ ~א ~י~ו

~ כ~~~

ד~ ~ב~ג~~~~~~ ~~ ~ ~יי~~ הכ~ ב~ ~~~

הכל~~~ ~~

~~ ~ ~ הא~ ~ ~~ ~חי~ ~ ו~י~ ו~~ ד~ ~~ ומ~ו

~ ~ ו~ו

~

~ ~ ~~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

קראוכשכבר המגי~

~ש ואג~א ד~~א ובעגי~א וכ~"ל ב~ששי~רד לו~

~הו כ~~ ב~ ~ביר~ וש~ ש~

הוא דהי~א בעגי~א דרשו ק~ין היו זאת דלולא ~יב ~בור דולאמשום ~

המגי~ ביום

והיושבת שלאח~ ~ צריכ~

אלא בשבת מגילה ~~ות בע~יגי גם ~דרוש קראו~בר כי~

ב~ המגי~ ~י~י ל~וש ת~ן משה ד~יים וזהו ~ז~

בחגהחג ~בדף וכדא~~ וכ~

בשבת כשחל ב~ורים שזהו כ~ז~ בג~ ~~ בה~ילה לדרושצריכין

וקש~ כ~"ל להמגילה י~י~ו שמא ד~גזור

צ"ל וב~ כי~

של ב~י~ו רק המגילה ה~ות דרשו שלא~~

~וד ואי~ו א~ וביום בע"ש ק~והו שכבר בהמצוה עוד מחוייבדאי~ו כי~

א~ ~רותה

משום היי~ועוד ו~

שפיר וזהו י~ור~~~

~ראת מגילה ~חי~ולא וכ~

פח~ שם כדא~~ ~בור ולא משום היי~ו מ~ו יותר ולא

בתח~ ~ וכ~ה~

~~~~~~~~~ ~~~~~~ ~~~ ~~~~ ~ם~

~~~ ~~~יום~~ ~~~~~

~ היוצא כל לוי וא~ מביהכ"~

ומביה~ד לביה~ד

לביהכ~~ ~~ חיל אל מחיל י~ו ש~א~ שכי~ה פ~י ו~ל זוכה א~ אשי ברחי~

מ~וחה ~ם אין ת"ח רב ו~

א~ים אל יראה שזהו~היי~ו בצי~

שכ~ בעוה"ז גם מ~וחה להם ה~ שלא בשביל ~וה"ב

מביהכ"~ ועי~ל~יה~ד~

~רש~ אגדות בח~

ו~~~ ~~ות~ ~ו~הרמב"ם ~~~ ל~

~ח~ ז"ל~ וה~ה ו~~ בראי~ חייבים הכל חגיגה ~~

יש לכאו~ ל~שו~

בלי בת~ה י~הם כל ממש ש~ים ת"ח ~דהא כלל~טל א~ ה~~

~~~ בש~ כדאמר~

~דף שבת~ כג~ ~~

וח~יו רשב"י

~~~~אי~ ~פלה

~ א~ א~ ~~ ~~י זה

מ~וחה להם והו~~

שהוא~יהכ~~ התפ~~ ~ב~

~לל~ד לביה~ד תו~~

הלא~

כי~ בביהכ~הת~ או~תן ~ו~ן

מבטל~ א~ כלל ~פלה

~ ~~~ד

ק"ש מ~ם ~ואי בתמידות לישבצריכין ~~ ד~~~~

זה הלאכד ~ל~

~~ על ~דיו

~ב~~ כדא~~ עינ~ ~ג

ב~ ~ב~ ו~ם

בב~~ד ~~ א~ ~~

ב~כ ~ירי ~ל ו~ ת~ בר~

בש~ וכדא~~וחבריו כ~י הדור ביח~י שם בשבת

בלא~ ~ש~~יק~ א~ ~~ם ~

~~יק~מ~ו~~ ~~ש

~ ~פ~ ת~י ~~ ~~ אתי ~זה~~~ד ~יה~ ~ולכ~

השי~ב ~התח~

הכל חגיגה ~~ ~י~ חייב~

~יי~ו הכל ת~י ל~ ק~ ד~או~וכ~ ת~

~ו~ן בכל~ אומ~ת~

~לא

~~~א~ ל~~א ~ש ~פלה

~ גדו~ ~~~ ~~ ול~ לב~ל ~גל

כ~ הד~ ~~יר~ ת~ חדשים

בהלי~~ ובחז~ן

~~~ ~~~ צבי ח~ ק~ו~

~~ד~ הש~ ~ ד~ ~~ ~~

עי~~~~~ ~~~ ש~~ ת~ ב~ לדי~ ~~ ודאי אלא ב ~~~~

~~לה גם~ ~ ~~

~ל~ ~~ל~ ~

~~~~ ~~ב

~ ~ד

~~ חג~ ~ח~ ~~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

גם היי~ו ז~~ך ~ל ~בי~ן להכי כי ~לועוד~~

אומ~ן שתו~ן

שיבט~ ואם ברגל ויעלו

~ יש אז הוא

לרמ~ דברי בפ~ שפיר

דף~ח~ב הזוה~ לח~~

פ~י אל זכורך כל יראה בש~ה פעמים שלש ה~ודעים כ~ל או~תן ~ו~ן וחבריו רשב~י שגם היי~ו רשב~ידא האד~~ ~ ועי~ששבת

~ בתו~ וחבריו רשב"י כ~ן

מבטל~ אעפ~ תו~ן

דכל בש"ס זה דרש ~י~ו לא א~ם בש~ה~ פעמים ש~שלרגל ~~ ע"כ מדעתי~ו זה לחדש ל~וואין ~~ זכו~

~~ ב~ ~~ דמיירי ד~ב~ו כהאי

~ כ~ בלא~ דמ~יק~די~

~~~~~~~~~

~י~ בסמ~ך ש~ב~וובהך~~ ~~~~~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~ ~~ סיום בשילוב

~ ~ח~ חגיגה ~~

בזה~~

שילוב שפיר~ התח~

א~ ~~ ד~יים ~ופו חגיגה אור

ג~~םשל ~ל~

~ל~דריא ק"ו בהן ו~

הוא אש שתולדות סל~דריאהסך

א~ מד~ אור

שול~ אש גופו שכל ת"ח בו

ד~~ ד~י כה הלא

~אום~ש ~ ה~בר~ ח~ סלמ~דרא ~~י עאכ~ ~

האור ~ א~ ב~וםאש כשבו~~

וה~ה ע~ל הפסק בלי תמיד ש~ים ~או~

דאם קשה

בא~ איך ג~~ם ש~חייב חטא הת"ח

התו~ דה~רה ו~~א מצי~ו

~~ו~ ח"ו

~~ שבעה כל ש~חייב ה~ירות על ~בור

מדו~ ג~~ם

~ל~~~

של ~~ר ~~ל~~ ~יה~~

~ו ויע~~

ע~ז~

שלבו חפ~

ד~~י א"ו~~

דסל~דרא ודומיא ה~ו היי~ו וזהו אומ~תן ש~~ן ~"ח~ ש רש"י כלשון הפסק בלי תמידאש

~ ה~~ ז~ מ~ימודו ~טל שאי~ו ~"ח

פעם בשוםכלל ~זו~

עפ~י להכרחיות התורה~

הק~ הוי ואז דה~א

~אום ~שדברי ~~

~~א מלי~דו ו~~ל לפעמיה כש~~יק ~א~כד~א

ק~ אם גם ~ל~דרא גם דהא ~ל~דרא פר~א

ש~ים אש יב~ וב~וךרבות

~ י~ל ש~ים

~ י~יל לא אז

כל~ ~ק~ ודאי אלא

~~ ~ז כלל ~~ל שא~ו

א~ של אור

~ שול~ ג~~ היי~ו

~לל ~לל ולא ~~לה יב~ל לא אםגם א~

א~ר באדם של אור אין ~ו ג~~ם יורדי בכלל הוא יוםבכל ~~~ ש~~

שו~ ג~~ כלל בו

~~כי~ בשביל

~מ~ א~ א~ם או~ו~ תו~ו אשר תו~ו

~~~~ל~ ב שפ~ בראי~ חייבים הכל

~~ ~גל

~באו~ כ~~ה~ום~ ~~ ~~~

וגם ב~~~ו ~ופו ל~

~ב~ו ~דום~ ~ ~בא~

ד~ וחב~ ~ש~י א~ו ~~ו דמי ~ם

~וי~ים~~

לרגל~~

~י~ג~ ~י~ו בראי~ חי~ים הכל ~~ו תח~ו

~ כא~ ת~ ~

~~~~~~ ~~~ם ~~~~~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~ ~ ~ ת~ ~~ ~

ש~ם~~ ~ ~ ל~~ ב~~ ~

~ ש~ם

ה~ ~ח~ ב~ חמש

~ ~ ~ש~ ~ ~ ~ ~

ה~ם~ ~ ~ ~ ~~~~ ~~ ~ ~ח~ו~ ~~ ~ב~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~~ו ג~ו גו~

משגברא גברא שלא ~דם לו ה~רש~ ו~

גמגו הלאוין למגין שבאו הייגווגמרו

שה~ יותר

~ ~ש~ דעוב הסכי~ לו

ש~ הוא כי ~ברא

ר~~ מא~ר להפסד ~רוב מ~ר

~ ~ מהל~ מועע~ ב~ דברי להבין כדי אמגם

כיון ~ל שגברא לו דעוב דאמרו~ ~ גדול יותרשכרו

~ משמי~ דאהבה

גדו~ כן על כי מיראה

~ הרמב"ן

~בפ~ ~רו~

ל~יים בסמיכהב~ה ל~ ס~ ~~"א במג~~א בדבריגו ועיי~ ~ד~ת~ זה מ~ם ור~~~ א~

שבאיכ~ ע~ כי ו~~א המה

גדולים ה~ מהל~

גמצא ~ו~

ה~ כי אם יותר לשכר מספר ~רק מועעים

ר~~ גגד בכמותם

גדולים שבאיכותן יען הל~ ה~

עוב ע~כ כגז~ ~פ~ ~דים בגועם והגה זה~ מ~ם לשגבראלו

ב~~ קדוש בשם הביא

דגו~ ב~ דברי ~יים ~ד ד~למדבר דמ~שבה משום לשגברא לו

א"כ ~ה מ~שבה מש~כ ל~שה מצ~ה הק~העובה ולא י~שבוכפליים ר~~

ה~ אמגם עי~ש

בא~ בזה עוד ג"ל

~ ד~"~ ~ בתו~ עעם ~ד ~ל

ל~ דגו~ ב~ ל~ לשב~ לשגברא

כי~ דכל

בתו~ העו~ בכל במ~שבתו ~גזהר וגמצא וכו~

הל~ ואיגו הלכות~ן כשל~ד

עושאן מג~ התו~ ד~

י~ור שלא עליו כמא~ הל~

ז"ל ~ ~בקידוש~

~ב~ לו וב~תי יצה"ר ב~י

תבל~ תו~ ~מצא

שו~ גם

ה~ ~י

לימוד בידו שתיהן והרי התו~

והל~ ה~ לש~ר

~י~דו ~י ו~ש~ בתהילים כתוב והגההתורה

"א~ ~~~~~~ ~עאתי ~גי ~צמי שלום~

אז ~"ו בפ~ויו ~גבר כשהיצ~רכי א~

בהאדם שלום בעצמ~

בפ~ימותו כשע~ כי ג"כ העולם ~ורבןוגורם

העולם ואת א~ ~ר~ ~~ א~ עבירה ~~ש לפעמים ~וב לכףכולו

בעביר~ ~כ הרבה

ז~ בסיום

הייגו בעולם ~לום~~ים ת~ ה~ "שג~~~ ~ ~

ב"ש ו~ה שגים ~י וב~

אם גו~

במי אבל לשגברא או גברא שלא לו ת"~ שה~

אין זה"במ~ל~ת ~לי~~ צר~

והת"~ "שלום~ ~בים

~ו~ עולם ~~ון היי~ו

~~~ ~~

יה~ ולא בעצמיו שלום שיה~ בעצמו בהאדם וגם א~

שלום כ~ ~~תי~י בעצ~

שלומדים ~י היי~ו תו~

~הרים מ~

ו~יי~םה~

ככולו והרובו כגז~ בהמ~שבה וגם מכר~

לעובה ~ו~

לו ~~ב~

~ בסיום ב~ר~ו ~ועי~ ע~ם ~ו~י בו~יך הם

~ ~~ות

דגו~ ב~~ ו~ כי לש~ברא לו

בג~ ע~ ה~ העולם

~ ש~~ם מ~ל האדם בשביל

~ות~

ותורתו~~

לו דגוח לא~

שגברא כ~

~ד יש אמ~ם עג~

~ל~עוב

לשגב~ ~ תמיד~ ~ו~ ע~ ת~ ~~~ למי ~גם

הי~ו~ ~ יותרג~לים

~ ~ כ~ באיכ~ ~עם

~ עד~ ~ ~~ב

ס~ו ~~ בת~~

גשים ~ו ה~~ ~ ו~ פו~

~ וא~~ היבום ~~ ~~ ~~ הכי לא~ ה~ על~ ר~מגא ד~ב

~ א~~ ~ה

~~ ~ייב~~ ~

~ א~~ ו~י ~~ אי~ ~

~~ ~ ~ ו~ ג~~ ~~~~ ב~ ש~~

~ ב ~ ~ ~ ~ א~ ~~~ ~ ~ ~~ו ~~ ~~~ ~~~ ~

~~~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ו~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~החו~א ולפ~

שפיר צריכ~

כ~ על~ וגם

ל~ בו שיש

~ לי ד~ דחי זוטאחו~א

היכי וכי ו~ ד~

ה~ הש~ ~ברי ה~~ן על תקשי דא~~

ד~ ח~ר

~ ~~ כ~~ה דעדל~~ מ~ה"כ

מש~ו~ ~~ן ~ל ~ל

הג~פ~ דהיי~ו

חמ~ ה~ ~כ

~ א~ל י~ה בבח~

תו~ דגלי ~דעד~

הוא~

מ~ם ד~

גדולה ~הו אהבה הוא מי~~

ולפ~ז~מ א~

ב~ זועא חו~א

לחו~ ~ש~ב ~ה

כי~ ~~ זה דכל

~ ~וג

משא"כהי~ה~

ו~מצא אהבה ~וג ~~ דב~

~שים ד~ו פו~

~ היבום

דילפי~ ה~ והג~ עד~ ד~ ב~ כ~ על~ ד~יב

באיכית לו ד~וח שפירולפ~ז

לש~ב~ כ~ז~

וא"~ כפשועו ~דא~י~~ ~ ~ה"י ו~ון

ד~עו~ ~ מ~ים ת"ח סופה היי~ו בת~ה סופה

~משא~"ל ב~יך~ ~~ם ורב בעולם~לום ב~יםו~ה ארי~~ ~~ ~~ ב~וב~

לב~~ יש~ל על שלום

כי~ שב~ים

לב~~ י~אל על שלום

ויבום חליצה לידי אתידלא~

כי~ א~ ~ח~י בר שמ~ל ~~ם לב~יך שב~ים

ת"ח ~ופו ~מיכות ~פיר ~הו ~י~~ ~~צויי אתי דלא י~~ל דיי~יעל דיי~י~היי~ו

~~ל~ בעולם~ ~לום מ~ים

ו~ ~לום

ב~~ ~ים

~הו ויבום חל~ה לידי אתי ולא לא~צויי אתי לאוע~ז לב~~~ ה~ התח~ ~~ים

~ פוט~ חל~ה לידי ליתי ~דלא ויבום ~חליצה

~ כ~ ו~ום~ חמש ~~י~~

עש~ ~שים

ו~~ שם וחשב

וה~ה עריות~ ה~ ~ו~

ב~ ~סוף ~אר~~ל

אח~~ ~ מ~ה עריות ה~ו כי

ה~ ו~וגם

~~~~~~ ~~~ ~ ~~ ~ ~ ת~ר

~~~ בדברי~ו ~ועי~ עכ~

תו~במ~ קדושים פ~ שבת

בזה~ התיקון א~ם

ל~ הוא

וע~ התו~~י ~ו~ למ~ ~ק~ים

~ ערי~ פ~ וברית גוף ~כי היסוד

חד חשבי~ ~תו~

גופא כ~גד~ ת~~ ~ ש~

יס~ד ~שהוא עו~~ ת~~ ~היי~ ב~יך ~לום ורב~ולם~ ~וד~

~הו~~

~ות ~ו בתח~ו

~תו~ ת~ון

ל~ ~ כ~ל

~~ הד~

עלך בת~ הא~

וסליקא~

~~ת~ ~~~

ב~ד ע~~ ר~~~~ח~ ~ו~ ה~~

היי~ו ה~ן ~י ותלכ~ה~ ד~ נו~~ תר~ ~ בת~אה ~לות בפרעבעוה"ר

ה~ ~ד ~יא

הא~ ~~~ אח~~ ~ הד~ ~~בת~

עלך ש~א~ ~~ ל~ ~~~ו~

האשה~י~ה ~ו~~ בת~

ק~ על

אז~ ב~ ~ו~ וסליקא

~ ~ יב~ת

~ כי ו~ם חליצה לי~ייש~ל ב~ ~~ ~~ ~~ם ~ר לב~יך ~~ם ~ב

~~ ~מ~ ~י~~ו~

~ך~~~ ~~~

~~~~~~~ ~~ ~~~~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~~ ~ ח ~ ~ ~א~י

~~~יד~ ~~י ~א~~י

~ ו~ ~~~~ ~ ~~ בתו~ ה~ ~~~ ~ום

~י ~י~~ הגא~

~~ ~ הא~י ~ל

~לא~~ אב~ ב~ו

~ ~~~~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~~~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

שמים עד גדול כי וכתיב~~דך כא~ ~~ד~

ב~שים ~ש~

~שים כאןשלא

לש~ בעושים דהיי~ו

ש~ כי אם ~מה

~~~ ~~ גב~

איןצריכ~

~הו ה~בע ב~ך לו הוא והשפעה ~כר ~מ ~ ויצא כוגה שלא ~~יםכי

ת~ת עד הייגו ~~דך שמים~ ~ד גדול כי ~~

~ ~ ב~ים אמגם ה~ע~ ~ילת ~ך הוא וכוכביהם השמים

ה~ ~םהייגו לש~ כ~וי ילהב אשר ו~ם ~פשם י~ו ה~וי~ בכו~

להם~~גים~

ל~לה ~~דים השפעת השמים~

ג~ים ~ד גם ה~בע גדול להםוזהו

~~~ ~ ל~~ היי~ ~~דך שמים"

שהוא ה~ע והגה ב~~ עוד והאריך ~גיגגו ע~~ד כ~ל וכוכביהם השמיםמ~ת

דאיל~י ה~יח דימותהך~~

ל~לה שהוא פירות שי~נו שם~ אגד~ ב~~ ~~"א~~י~ ה~~ ~

הוא לכאו~

כג~ד שי~

~~~ק שמואל דכ~~הר~"ם

ב~ דא~ מלכים~ בה~ ע~"ז

ש~בוד אלא ה~י~ לי~

מלכי~ ~י~ידי א~ם העולם לכל מי~י והר~~ם ~מואל ~ל אמגם בלבד

~ם ~מ~וייב י~ר בעו~ז שמו כבוד על ~פשייהו ש~רו~גולה ה~

י~ו לימות וגפלא~יו ~~י

שלא הכל ה~י~ כד~

ה~בעג~ים ב~ ~

ו~לא~ עד

א~ הייגו ~קר

דוג~ ~ושים

~~ בעו~ז ב~"ג

ששכרם ל~~

~ו כ~ל~ ה~ע מן ~יד~

אילגי~~

פ~ות שי~~ו

וכ~ ~בדרך

ג~ לי~ידי הוא

~גו~ בו~י

כ~~~ מ~~ר

~~~ ה~~

~~את בתולהב~ג~ ~~ ~ ~ד~ ~~ ~~~ ~~~ ה~י~י ~יו~

~~~ ~ו~

הגישאת תח~ ~ג~ו~ תב~~

וא~א נפ~ ד~י צנוע~

~~א להו ולי~וש השלישי ליום ת~גו ע~כ~~ה

~ום ו~גי ~י דאוג~

וכ~פ~~~ והיי~ו

~~ ~~י~~ הם מאשר י~~ ~ג~ ~~ ~ום

ש~פרי~~ שהדור

פרו~~ והוי ~ הש~ בי~ מו~~ א~

ו~ולים פ~ד ~~י~ ~~יוב יותר גם ~~ןל~ור

~ ו~~ ~ה~ שהאר~ ~ אילגי ~גין בתח~ה~ופה ~

פי~ ש~גוגפשייהו ~ג~~ ~ום

מג~ ג~ים להם

וגפלא~ ל~לה

~ ~ כ~ל ה~ע

~~ כתוב~ ~~~

~ ב~יו~ שא~י של ביא~ ש~ ב~~~ ~וב~ ז~ צד~

~וף ~ב~ה ~~ מוצ~~ א~ ~וב~~

~יר ו~

~~ ה~ ~~~ציא~ ~ב~ג ה~ה

או~ אף

~ מגוה

~ ~~ ~ שהג~~~י ה~ה

בו~ ~וכן

פ~~~ כ~~ג

~ ~~ א~ ב~ו~ ~~ ו~ג~ ה~~

יובן ששאל הידוע ~ה עפ~~ ב~

הה~ ז~~רי~לא~

~~ו את ~י~~ ~ר~ ~בעל ~~ ~א~ ~ד~

~ו~ו

~ ~~ שב~ו~~ל~ ד~ו

~~ ~ ~~ ~ ~ ד~ ~ ו~~ים

~~~ו צר~ ~ג~

~וה ד~ו~ ד~~

וגאים ~~ים~ ~~~ ~~ ~

~ד~~ ~ד~ ~~~ הע~ ~~ ה~ ו~ו

~ל~

~ ~ל~~~ ~ ~~ ה~ ~ו ה קו~

פ~ו~ ~ ו~

~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

לה~ש~ על~ יש הלולא ביוםכי הקדושה

וה~הו~ הגבה וש~ה ש~ה ~ל

למעלה ולכא~

שמ~ה זו מה עוש~

הלא דה~לא יומא אותו שקו~ים לפקוד ~ייב בב~~ א"ו ההוא ביום ש~ה בכל יותר מאת~ו ~תר~קא~בא ~ האילן של ע~פיו וא~"ש ת~ידיו ~היי~ו אשתואת

השייכים היי~ו מ~לה בזכותו שפע ה~בלת אשה ב~~ המה ~שמתולשורש

~הגבה ל~ך שיוצאבשעה למ~ה~ ל~לה~

~כותו יפקדם וכ~

בפקודת קדושתו בכ"י~ ב~ועתו~ ~א קד~~ ~מי משמי ור~~יםישועה

~ואכ~ל~ למה אולם

בג~א~~ יום שהוא אביו בו שמת כיום

צ~ ~י~ק בלי ו~ירי ותע~ית

~ביו גםוב~כ צד~

ממ~גה הולך הזה שביום כיון א"ו וגדול אמיתי ~ל עולם כמו מקודם שה~ העולם לו ~משל ש~ה שבכל עדלמ~גה ~ל~~ו~

~ה~ כיד~ שם שעולה העולם כ~ הוי ~"כ

בו~~ן בהתעו~ות בו~~ם ~יי~ו לשם אל~ ~ולה ה~ה ל~וה ה~המ~וה

~"ו והדי~יםה~~יגים ~כ~

בכו~ת כ~ודע ~לי~ י~וד כל קודם מיד יהא ואז העלותו עד בת~לה אימה יום הוא~כ ה~ר~

~ב~~~ ל~ דסמוך ~ו כ~ל~ הלולאמיום ל~ הש~ שם~

~לין הכל לא~

ישראלה~פלה וה~ א"י ~ך עלי~ן כ~ול~ ה~שמות וכל ~שמות בעל~ת~ד~ירי

ב~ה~~ כ~ו~ ה~~~ ו~יים

~וה~~ רשב"ג

או~ ~ותן

וג~שה בקפו~יא אשה ~שא ~ו~יאמ~ות ~ בקפו~~

לה ~ותן

~ו~ ~~ ~~ד~~ ~גה~~ ~~~~ ~~ ~~~ ~ו~~~~~ ~~~~~~~ש~~

בת~לת ל~ דםמיך ו~ו~

~~ים ה~ב~ם ו~מי ~~ם~

המש~יותבפ~ ~~ כ~ודע~

~היי~ו כ~דרים ~דרים כי~ויי כל ג~

~תו דה~ודר

ב~כלש~ הכי~ויים בכל

בג~ וכדא~ ~~ים לשון כי~ויים דל~ד וה~ן

הם פשו~

שרגיל~ כה~~ים והיי~ו י~ר ו~ו~ במדי~תו~

~~ו ש~יר ~ לו ה~~ך ד~~ים בת~לתודכתובות

~~~~~~~ ק~י ~דף

~ב~ מ~וה לא אף ~ב"ג

~ ~~י יפה ל~וה

~פ~~י בו~~ היפהשה~וה בו~

הגוף את ל~

שבא מ~~

~ ~ים ~לאים כך ו~וך

ובג~ עליו~ מ~ם ה~ם

ת~~ ~יים ~ולי

ק~ה והוא ~תשי~וי להב~

ב~וה ~לאה ~ד ישב אם דהרי ~~ו~ו~ ד~ובא א~ו ה~ל ~לאים עליו יבואו שבודאי ~רו~הד~ה

בגוי~ ג~~ ש~ ~דו~~בד~ז~

~~ם ב~עודת ~א ~~י ~וב~ מ~

בליל

הי~ של

צד~ על כי ז~ א~

~ מבואר

ו~ בש~ ביום כי

~~ אביו

~~ין ב~ לא~

~לה ~~י~ו~~

~ה ~ ~~ ~בעו~

~ודל~ש~ו

בגופו~ ל~וה

ה~ ~~ ע~ ~~~ ~וו~ים ~ה~לות

ה~ה

בו~ ~שיו ~את

וד~~ האדם את

ב~ פ~~ו

~ וכמבו~ ~ ~

בריש ד~ ~~ ~~

הוא ~ז~

~ כ~ו~ הא~ ~י ~י יום ~ ~~

ש~ה ~ל וגם בהי~

~ כי ~ם ~~ ~ ~

~ ~~ ~ד~ ~~ ~ ~ד~ ת~ ~~~

ש~~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

ש~~ ע~ז ממ~ו

הא~ ד~~ אם ~יכל היכל בכל

~~ עוד ~~ת

ל~~ י~ר

~ הג~ עפ"י א~ם אז ~תע~ות ~הגו

אז עושין ~כ הטובים ב~שיו וי~תלמידיו ב~ח~ א~ בצד~ ~ור~ ~ו~

אותו כאשר פחד יום עוד הוא ~ע~ז~לולא יו~

ט~ ל~ בו~~ ילך

ה~ ל~~

אדכ~~~~~ ~בדא מי~א

~א~ז ~דוש ~י~וכי א~ וא~שי תו~ מגדולי שש~י אמית~ ~~ ז~

הצד~ים ב~יו ~עם ~ל~

לקבלפ~י

הה~ מבעלי ~ה~~ם

רוה~~ ~~מישלאן ~~מ

ז~ וה~ה

ה~ ~~מ

ש~ משמשו את ~תו

וא~ "אר~ ~שמש

עוד ~בהשי~ לעיר~ ~ו~

ה~ה על ~אן ~וא כי וא~ ל~את~ שלח~י אדו~

ש~ שר

ק~קא מגלילות הדור מצד~י התו~ שה~ ~ו~ ~צא~~

~מריו כיבודיווםדר ב~ האם~ ע~~ א~

~ובדות פה~ ~ וביום ל~~ ש~

ט~ ~ ~יתו ה~ח ~ם~ת

ה~ א~מ ~ לשאול ~י יש ה~ה

ו~שא~ מגדול

~ו~ כי רא~ם ~ן ~~ג

מ~ בדירות דר א~כי

וב~ויים ~ווחים בדירות די~י ~בוע ו~ו~י~~ות שואל וה~~י ~לפי~

הםכ~~ ~י~ו ~~יב

~כשג~ ה~ ~פ~י היוצאה

~~ מד~ השליט~ומיד

~ ~~מ

בא~~ עבר כבר ~~~ו

~ש~תו~ ~י~ ו~~~ ו~ד

~~ ה~ח ~בי~ו בו

ב~ום ~כים אינני וא~ והש~ או~

ה~מ ~י~ו ~ווחים ~דירות יד~ ~~~~ה ו~יד ח~ר אי~ו שוב שהגידכיון

בשמי~יכלות ב~ רום~

ש~ה ובאותה ~םת~

אח~ ה~מ ~"ק

ז~ ~הו

~וה~ל~ וד~~ שבו~~ בו~

על כ~

~א אם ל~~

היפה ל~

~ ~ל ~ש~"~

~~ ה~ה

בו~ ~ל שפי~י ~ד

בש~ ~ נוה מ~ון וא~~ו

לו שאעשהשא~ן ב~~

על ~אי כמו שלישי ב~

השי~ ~ ~ישיר

כפ~ש"יל~יד שם~

~הו ה~ כ~ז~~ ~ב~~ ~~

~הוא כ~ו~ א~ הו~י~~ה בביאג~

הזיווג ואז יפ~ ~~

זקי~י בשם כ~ודעה~ו~ם

~פש~ בעל

ז~ קודש

ז~~ בודק

משיח חבלי ~י ~~ו~ שהםה~וראים

ביאתו~ קו~ ~ בביא~ב~ב ~~ו הש"י

~~~~~~~~~~ ~~ ~~~~~~ ~~~~

~~זה~~ ~~~~~~~~ ~

~~ ~~ו ~~ף מי~ ~~ ~י ~~~~~ ~ח~~ נ~~

המשיח מימות~ובות קטגוריא ~יח חבלי בימי ש~~ ו~

ו~וזי ~~ ו~ה עי~שד~וזי

א~ שום

ישו~ חפשי ~את ועצה

~ ~י

עבד~ ~פק~ ~~ בי~~ בח~ שהוא העליון י~ל ~ח~שלי~ ה~ו~ ~י~ת

כידוע ~וה~

וכל~ ה~ובל~

ל~ םמוך~ ב~ דא~~

בםוף

~וב~ בי~ בח~ ~ם ~דרים ל~~

י~ל~ם~ ~~~ ~~ ~לי~

ח~אה ~ו~א ~~~ים~ ~ ב~~ ~~ג~ ~

רג~י ~~ נד~י כל ב~~ת כ~ש ~~ עילא ~יידוי ום~

ליל~ ~ח~הכל ~~

~ל~ יוב~ דוד בןבביאת ~~ ~~ ~א~ ש~~ כ~ בי~ בח~

~ ב ~ די~ םי~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~יום~ ~ימא מהו ~~ים~

א~ו~ ~ד

וכ~ ימ~קו ג~ובים מים

ע~ל ק~ל י~עם ~ריםולחם הג~

עם הקישור כפשו~ו יובן ו~~ז

~ח~ ~~א ~די בג~ דאמר~ ~יר ~~

ב~~~ קאי ~שים ~יר ת~י

ת~א אק~

בעי~יו חן תמצא לא אם ~~ ~אי וג~

~וטה ה~אה כל עצמו~יר ~~ו~

הי~ ~ שזהו י~עם ~~רים ו~חם י~קו ג~ובים מים ~יי~ו

ה~וטה~תיר~ באי~ו~

ב~~ולה ~וטה שהרואה ~זיר תיכף ~חיל ~כ ~מו~יר

כ~~ וכ~ ~ וז~

~~~~~~~~~

~~~~ ~~~~~~ ~~ ~~~~~ ~~~

ש~~ בעולם שלום ~בים ~"ח ~יר ~~~יום~~ ~~~~ ו~

שלום ב~י~

וכו~ הקישור כפשוטו~ל

~ ה~חל~ ~ לימור דלא היי~ו בזה~ז לא~ו~~א ד~ ~ בג~ דא~~ ~ו~ ~

ד~יכא כיון פ~ו~י עם ~~~רי לא ~ו~ מיהאיד~א

עילוה לה וקא~ר למ~~ה ~ ועי~ וכ~

~ה ~ב~וב~יום

גיט~ מ~ כפ~ד ~ו~ה ~~ עם ~~ישורה ב~ אות

ולא ג"כ בביתם הי~ו בעולם שלום ~ים ת"חוז~ש הר~ם~ יתי~ ~~ ~טי~

ו~ ~~ ב~יום שכ~ב~ו כמו ביו~ר ~יחשדה

א~ ~או~ גיטי~ וזהו

~םשייכות מ~ ההתח~

וכו~ פלו~י עם ~~תרי לא לה לימור דלא ~וטה שזהו מהראוי יותר כחשדאוהיי~ו

גו~ ~~ היפך ~הו כ~ז~ ~~רה

ומ~ שלום ש~ים ~"ח

ע~ כ~ ~ פשוט ~הו ~ה~ ~הר כן

~~~~~~~~~

ב~וף~~ ~~~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~~~ ~~~~ ~ ה~~ ו~י~

המשלח ש~אוי א~ יוח~ן וכ~

כל דא~א ו~או~ וכ~~ ד~ת עליו מוריד ~בח אפ~ ~שו~האשתו ה~~ אם

בה ערו~

אגדות בח~ ה~רש"א בזה ו~ש"כ ~~ה מצוה ד~ר ~ב ~דף~~הדרין

ע~ב~ שמיירי אלא

שא~ א~ו את לח~ד ~חמיר

~ה דא~~וכ~ ~~ו~ ד~ בג~

בן אש~ו בעד ~ל שה~ ~ו~

ובי~ו~~ ה~וי מדה אי~ו וזה חו~דה שה~ ~~י והיי~ויוצא כיון

יש שבא~ ~ ~ר~ ח~ ~

מדה שז~ו שם כדאמר~~

אשתו ~רואהיוצ~ה

ו~~ ~רוע

~דד~ מש~י ופרו~ עם ורוחצת בשוק וטווה

ב~~ ו~~

~הזהו התו~ ~

~כיון לג~ה א~~ שא~~

~רות ח~ת ש~

~י ~ובן~ א~~ש~

~ר ~ות בה ~אה כ~~ו אבל ויח~

על ו~ושדה בפ~~ל~עול ~~

וע~ י~ה

~שו~הא~ו ה~~ גבי ~ ~י~ הוא ~י אח~ כ~

עם ~י~ר ~הו ~דה~י גט ה~יא דא~~ ה~ תח~

~ וא~~וכ~ ב~ ~דף

~ב~ אכל ~וי מידי תרי ל~עי

ו~~~ שבתו~ עדי~~

~א~~ ~אי~ו~

אחד עד ~ל ~~י ~א~

בא~ורין~

ת~~~~ כל

ו~ ~ ~ל מ~~ל

ת~~ ה~~ ו~ל ~~י~ ~ל

~חלבהגיד ~~~

הרי~

~י~ ד~ הג~ ~בפ~~ ~~י~ ~~

ל~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ על דהא ~שה אפ~ מי~אל~"א ~אמ~ השחי~

אשה ~~ וכש~

וכ~ ד~ה ~הגם ולהשגיח ~ר ב~שים ~והג הוא והחלב גיד ~~ורד~ות

בפוםק~ אם ~ה ע~א דאיכא היכא

~ והפ~ג ~לות

אם ~ה עי~א דאיכא הםכין השחזת על ~םתפקשחיטה בה~ עלד~א~ות ~א~~

השחי~ בכל ~~ת ח~ת אבל ואכ~ל ~חוע וכ~ות

~בי~ איכא~ום ~י~ וז~~

בםתם לאשה דיש~ ח~ ~ ~

לא ~~ת לחושדהיוכל

~וף ~~ בי~ו~י ממ~ ה~

מ~ יה~ ושלא אשתו

~ כ~~ל ~זראשו~ה

~~~~~~~~ ~~~~ ~~~~~~ ~~ ~~~~ ~~~ ~~~ ~"~~~~ ~~

~~~~~~~~ ~~~~

יובןולפ~ז~~ ~~~~~ ק~~

םיום~

כ~ל גיעין םו~ מ~ ~תח~

שזהו

ל~םידו~ ה~ב"ם

דבר~ א~ א~ םו~ה

אי~יש לימא לא ח~י~א וכ~ פ~~י בהדי ת~תרי לא ~~זלא~תיה

מי האיד~א וליכא וקאםר~יב~ה םו~

~ אים~א עילויה

ד~~ שלא והי~ו

יחמ~ ~שדה

~"~~ ~

~~~~~~~~~

~~~~~~~ ~~~~~ ~~~~

~וף ה~~~ סיום~~ ~~~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~ קידוש~

כל את אבי~ו אב~ם ש~ה ~י~ו התו~

כו~ ~ת~ה שלא עד

~~ ~ב

ש~ א~~ ~ועי~ ות~תי ~ותי ~~י~~י וי~מ~ בקו~י א~ם

בדבר~ו ~ה תו~ ב~~

פ~ש~ הא~ ה~ ו~~~ תולד~~

~~ית ב~~

ב~ף ~ים אם ה~ה כי בפשיעותו~ל ו~

~א~ ~ו דלא

האב~ ~לל

~ום ~~י ב~ קו~שה~

~ן תו~

י~שה לפ~ז~~

~~ו כמו ~ל חיי ב~

באלי~ אפה על ה~ם ואשם אב~ם ~ד

והצמיד~ בת~ ~~ יד~ על

שליח~ ובתו~קידוש~ להולכה

~ידוש~ פ~ים ועי~

~~ ושארי שם

מ~~ מה

שהארי~ והא ~ה

ב~~ קיד~י ~יכי לא

אשתו ו~חש~ ~~~

ביאה ~י ע~ וש~

~ו~ו אשתו ~ם~ שפ~ ~ ב~ ~~

ש~צ~וה ~~ ב~

אשת באיםור~ ו~ א~~ ~ף הקידושי ~ א~י

אך שםי~ כ~

~ה שקי~ כי~ ~ידוש~

כל אב~ם ~ו~

עד כולהשלא

~~~ ~לל ש~א ו~מצא

~ו~~ ב~ ~ו~ ב~ ~~ ~מו

ב~ת שהאר~~~

שם ה~שו~ים ב~שיו ל~ ש~ וכי~

~ב~ם שפ~ ~ ~~יי~אל ד~

ב~ו בעד ~ף ~י~שי חל ו~ל~~ ~~

של~ ~ף~ידושי ~~ ~~

בת~~ו ~~שי ~~~ ש~א~

~~ ~הו

~ ו~ כ~ ל~~~~~~~~~~ ~ ~

~ בי~ שא~י ~ש

ת~ ~ א~ ~~~~~

~יום~ ~~ ~ ~~ ~י ב~~ קי~ש~

~~~ו א~ם ~י~ ~~ו ב~~~ ~~ ~~~~~ ~ ~ ~ ~ ~

ק~ ~ ~י ~ ~~ ~ ~ד~ תו~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

ש~א~ ~~~ש~~ ע~

אשר ש~

~ותי ~מ~י ויש~ר בקולי אברהם ~~~יח להבי~ם קשה בתורה ~ם ה~ובים וה~ה ותורתי~~תי

הב~ת כלאבי~ו ל~~ הא~

ואה~ ע~

ואברכך את והקי~י וג~

והרבתי ~~ אשר עקב וגו~ השמים ככוכבי ז~ךאת

~מע ~כ~~~ וג~ ~ולי ~ב~~ ש~~

יצחק ו~א בקולי ש~ ~ב~ם" וכי אברהם~ בז~ות ~ח"ו~

בז~ו~ גדול ~חק לכאו~ והלא לב~ו האלו הבר~ת כל אתן אב~ם

ברצו~ו ~צמו ~פשו מסר שהוא ~כ~ו~ב~ם ופש~

ה~בח ~ג צ~רו ב~~ ~איוב הכ~ דיבר מלא ~ראוהא

~~ ~ן לו אשר וכל עור בעד עור

והא ~פשו~~ד בשבת כדאמר~ גבך ~פשי קרי~

שא~ ~ב~ ~פ"~ כן

להקב"ה~חק ה~ד~

ל~יד~

בח~ שהוח בקדושתו גדול הוא וגםעולה

תמי~ ~ו"ל~ ~לך באברהם משא"כ לו~ כ~י חו"ל ואין

~ו~ וכ~ ב~ ~ה מסיים

בקידוש~ ע~ד

ה~ לפי פ~ זכ~ו~ לפי הכל אלא

אי~ו זכות דהא ~ו ק~~ דהוי ~משום~לו ה~לא~

לאו ו~ו~י וחיי דב~י ~כדאמר~ מי~א תליא ב~לא אלא מי~א תליאבזכ~א

ב~ דף

עכל~ כ~~~ ~דף בשבת התוס~ וכ~ש ה~ל א~ו ז~ת ~מ דהא לדבריהם ~~ה

ב~ק~ו~~ לישר~ל ~ל אין

~ת~ה גדול ~כות ע"י ד~ דב~ה~י ~ל~ובה~ ה~~

ענ~~ הם

ה~ הו~ ~ ~ו~ וה~ל~ ~ות

כ~ו~ר האר~~ל עפ~י הוא הזכו"ת דהיכל דו~י ובשאר ק"ש בברכתבסידור

גבו~ ש~ם

ד~~ ואלו ל~ות אלו הס~הדרין

לחובה~ ~ ואיך

בסיום בזה קידוש~

כי כ~~~ ~לו היי~וז~ו

ג~ ~ו צ~ל

הז~ שם בשבת התוס~ שכ~ גדול

ה~ל~ש~~~ ו~~

כ"ז ליישב אברהם ה~ א~ דה~

בעול~ שהכיר ודורו

שכפרו כולו העולם ~ל ~גד במלחמ~יו ~פשו את ומסר ~"ש בוראואת ~הו וא~דותו אמו~תו הודיע והואבהש"י

ה~סי~ ללחום גדול היותר

כל ה~~ בעד ולסבול ~לו ~ולםכל ~ וםכ~~ והגדופ~ החרופ~ ~~

לא~ שיעור

~~ כאשר כי וכדאיתא

א~ ~רצך ~ך לך הק~ה לו

וג~ ואגדלה וא~ך

ש~ ב~ ~~

ל~"י ובא ו~ע~

וברח ~ב שם~ ~~ ~ם וגםל~רים

כל ואמרו ~ו~

שבא ~ום כל המ~

הזה~שאי~ו

ב~ ~~ ש~ם

על~ם~ וחו~ ו~ב צרה ~ה~ה ~ם

~ ~ל

~~~ ה~סיו~~א~ א~ר

ה~~ ~ו פ~יו

ית~ ו~"ז

הו~ בכל עמד

~ו~כ~ ה~לם כל ~ד לל~ום

~~ ואיך

יוכ~ ~ו ~גדם ~~ד

גדול כד~ ~ל~

ה~ע~ ~ ~ א~

דוג~ו ש~~ ~~~

~~ הקדושים

~~ יצחק

ש~ ~פשו

צוא~ ו~ש~ ה~בח ~ג

~ ו ~כ~ קי~ ~יןבי~ו אי~ו ~ו ו~ם ~ום

~ גדו~ ~ות~ ~בי גוד~

~ד~ו ו~ ~ת~~ גב~~בבח~

~ב ש~~~ אב~

בו~~

יושב תם ~ה~~

ת~~~ ~~ו ו~ל~ד ו~~ב

~ ~~י ~ ה~ ש~ א~ ב~ ~דו

~חם ~~~ו י~ר~ל~

כל~ ~ו~ ~~ ~ו~ ~ ~ ~

ב~~ם

~~ ~כ~~ ש~ ~~ ~~~ ~כ~~ ~ ~ ~~ ל~ני א~~ם

~~~ג~~ ~~ד ~וי ~~י

~~ל ~ ~~ ~~ ~~~~ צ~ א~ ב~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ לישראל ~ וע~

גדו~ זכו~ ד~י ~יר ~ם ה~וס~ והי~ו ה~ל ~ש~~ה

ז~ו~ דאברהם זכו~א כ~ו גדול

ד~ס"~ ~לא

כד~ ה~לם כל ו~גד ה~בע

כולו וכ~~

~ כי בראשו~ים ~~~הג

ה~~ בעבו~ ה~ ~ ל~~

ו~ערכ~ומז~י~ ~גהג ה~~י כביכול כן ה~~ים

ע~ לטובה

~~ר~ ל~~ה~~י~

ל~לה הי~גו הטב~ ~

~ה גפלא הי~ר אברהם ה~ א~ד וזהוכג"ל

וג~ ה~הר~"א ~י~ש"כ ~ה באופן עוד י"ל

זכו~ כי בשב~ גדול

רבים ה~כההייגו עי~~

עשו א~ר ה~פש א~ בא~הם רק העיקר ~הו אברהם גבי ש~~ך ~כ וכו~ ~גייר ~ה~ב~רן

זכו~ ~הו כ~~~ גדול

י"~ בסיו~ג~

היי~ו זכו~ו ~י דהכ~ ה~~~~ פ~ ע~ התו~~ ~ש בזה קידושין אביגו באברהם ~~סיים ~ה ה~~ום א~ר הולך דהכל כיון כ~"ל ~~ולפי

כ~לה ה~ורה כלשש~ר כ~"~ וכ~

היי~ו במס"~

~ה ל~~

הטבע ~ן ~הגדול ובזכו~

~ש~~ ~וס~ ~כ~ל ה~זל

~ב~~ דהיי~ו התוס~ כ~ שפיר וע"כ

זכו~ גדו~ בזכו~ ד~יירי כיון ~לו והייגו

~ה שא~

כ~~~~ ~י~~ עדיף ה~ל ה~~ון על והבטיחהו אבי~ו ליצ~ק ה~~י שה~יד הכ~וב~ם ה~שך~הו

והב~ים הא~ ו~וש~

ב~יו על והק~~ג החטא יגרום ש~א ~שש ה~ כי אםבפר~

ה~קא דשכיח היכא כי~

ה~ך ~הוא ד~

ה~בע כג~

שיוליד בהך בד~ל כ~בואר היו ועקרה ~ר ורבקה שיצ~ק כיוןב~ים

~יב~ו~ לו~שה~ ס"~~~

~ש~~ ואי~ו ~~בא

~וליד~ הגיד ע"כ

~ אשר עקב

ש~ חב~ם

וג~בקו~י עבוד~ו שגהג דאב~ם בזכו~~ היי~ו

חו~ ב~"~ ~ד לטבע

ג"כ בגיו עם י~~הג בזכו~ו ~כ כולוה~ולם כ~ ~ ל~~

כבושם ~ראה לא בעה"י אשר ה~י רב~י ישיבה ביש~~~ו א~~גווכן לטובה~ והכל ה~בע~ ב~ורגו

ובפר~ ~ה~נ~ידים ~ם ו~ים וידיע~ם בה~~~ם ב~די~~גו

ב~ס~ בקיא~ם הש"י ב~סדי י~יםצעירי ע~ הז~~

~ה ~שסיי~~ו ~וס~

ל~ובה~ כ~ו

~ב~יא~ בי~יך יושבי אשרי לו~ר

ו~ו~~ וג~ ב~ד ~שי זה

~צא ש~הם ע~יים ~~גי ~~יכה שום לגו אין ~שר ה~גבר~שר ~ו~~

~ הרוח ישא כולם א~ ודו~יהן הא~ודיים או ~ה~רחיים ולא ~ה~יו~ים

~ו ולא רשע יצא ~רשעים כי~ה להיו~

חלק ~ם קדוש ~על ב~~יכ~

ה~ ~י~ שריד זהו אשר~ה בד~ ~"~

אבו~י~ו ז~

וש~כה ע~~

~ב

צ~גו ~שיחלביא~ אח~ ~וב~יב~

ו~~ו ה~ל ל~ות ~~~ום~

~שפ~ם~ ~ו~ו~כס~ לבד לא

זא~ ה~ צד~ ~ל ~ו ה~ו עוד אלא

~ד בא~~ ו~ו~ו ה~ בעד ע~ד~ו על ~~~ק ש~וכל ב"ב ו~ר~וי~יל~ו ה~שח~ים א~וכל

וה~ר~~~ ~וה~רכ~י ~פה גם ~ל הח~ת ~ד~וסר ב~~~ ק~~

הישיבה~ לשום ו~וכל

~ ~~ ח~~ו כר~ון כי~~ לילו~ ~ ב~ וע~ע~~

~~י~~~~~~~ ו~ ~~ ~~ ~ ~י~ ב~~ הי~ו~~ ב~וף ו~ר~ו ה~ב~ד ~ ה~~ א~ ~פ~ היו~~ ה~ א~ אבי~~ אברהם כי

~~~ א~~ו

~ד~ ולה~ח~ ~~~ ~לם א~י~ו

~ ~~ ובפ~ ~ ~ ~אב~ם ~ג~ ע~ ~ר~ אבי~ו~

~ ~ב~~~ ~ ~ ~ו~ ~~ו~י

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

לעמוד ~להצד~ים במס"~

ו~תח~ה חזקו הב~ל כעמוד בתו~

כ~ל ה~ ~ה~ירשתי

בש~ בר~ת

כ~ ~ב~ ~~ אלקי לתפלתו ~ום הקובע

בעוה~ר עולם חורבן ראו כאשר בימ~~ו והיי~ו ב~רואברהםה~ א~ העולם שליםקראוהו

א~ זהו

השל~ עש"ו מספר

אדו~ לאומ~~ו

בגוייהם ולאו~

יש~ל ~בעוה~~

ביאג~ב"ב א~~ת העדר גרמו ע~ז אשר המלח~אחרי

ה~ שו~אי ע~ז ו~תגברו התורה שומריהיראים שוכ~י מדי~ות ו~חלקו וגחרבו ~מאמי~ים ישראל ~תפזרו וגם כ~"ל ודומיהם הציו~ים

ה~~ו י~מרואשר דר~

עמ~ו ובואו אבותיכם בד~

ו~פסדה חדשה ודי~ה

~~ ביאגצב~ב על עוד להתפלל תפ~רו ואל

~ קא~~~"ן ~ייסד העיקר

~כלו~~ולב~ות אה~ להחר~~

שלא ספר בתי ולעשות כד~

אבות~ו ו~תייאש לבגו יחרד ופן ולשו~ותם העמים לדרכי~ועות ~

~ ח~ו הגאולה

ובפ~ סועה בסוף ~כשאח~~ל כולו ה~ולם כל ~גד גם להתחזק ~ריךע~כ

ח~ יהי~ שכן דוכתי וב~אר

בסו~ יו~א

א~~ הדור פ~י ~גד ה~סיון

כלבכפ~~ ~ל~

ולעשות כ~ל ביותר הע~

וגם אבותי~ו כדרך רקבתו~ ~תא~

מ~ומו ~וז ~לבלי ~ום הקובע כל ~~ש הגאולה לקרב ו~פלה בהמבוקש ו~ו תפלתיומאויי

להעולם~ ~פ~ו

~כ~~~ אברהם אלקי

~כג"ל~ בזכותו ~ר~ו כן אבי~ו לאברהם הש~י ~ר ~כא~ר ב~רו

הגדו~

ב"ב~~

~~~~ ~עבודה ב~ין ב~ש

~~ במס"~ שצ"~ סמיכות

המ~ הזאת

סופה ~~~ בתחלת~

האשה ~ק~~

דרכים בג~ פירש"י ובביאה~ בש~ בכס~

~זה עמדו ~וכבר לבעלה~~~~~ ה~~~

~"ל דמהו ~על~~

~וגה ובמיתתבגע ~~

הבע~ הלשון דמהו ~דקדק ו~ש

קו~~ וכו~ בגע עצמה את

י~רהוו~ל ~ש~

הבע~~ ובמיתת בגע אליו מש~בודו א~ ~ו~~ת סוף ~מי~ ~אי ~לאולם

המ~ מש~י ~ישמור אבי~ו באב~ם ש~א~

זהו ~ו~י ~תי~~י כדחז"~ שב~ תו~

עירובי אפ~ ~התורה תבשיל~

שב~ וי~ד

~~ התור~ ש~י את

הכל ואת ושבע"פ שבכתב

~ ב ~פ"א באבות א~ו וה~ה כ~"ל ממש

~~~ על

של~ ה~~ם דברים

על~ד התו~

~ל ~בו~

~ל ג~

וה~ה ~הו~ ב~~~

צד~הבש~ ג~ח~

~~ו~ ת במ~ב בידו הוריד אב~ים ~חות וש~י

~~~ ו~יאה

~~ו עבו~

ו~ש~ו לב~~ו לי~ד קוב~ה ו~וד אל~

~"ש~ו מ~ במ~~

~ו~ תפלה זו שבלב

כש~ח~~ ~בריש

תע~~~ ק"ש והיי~ו

~פ~ ג~ו~בסמ~~

היחוד ש~ו ~פלה בשל~ וב~

דמ~דה~בי ~פ~

ב~~~~

ו~~ האשה

ו~~ ~~ש~ ~יד~ ~לבעלה~ ~ק~~ ~כ~~ את

~~ ~~~ ~ ו~ו~ ~ו~ א~ ~אב~ ~~ ה~~ו

~~ ~~ד~צ~

~ ~~ הוי ~ז ~ש

הח~ת כ~ ה~ות~

~ד ~ז

~~ ~ו~ ~~~ ~ח~ו~ ~~~ וג~יי ת~ויי

~ ~~ וכ~ן ~~ל

~ת~ד ב~

הי~ו ~מצ~ ~~

~ש~ ~ ב~~

~יר~יש~

ה~~ם ~כ~ ו~ ~~

~ד ת~ר~ ~ ~~

~~י~~~י ו~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ם~~~ ~~~ ם~~~~~ ~ם~~~ ~~~ ~ם~

~ם~~~

ע"ז בח~ זגוגים אחרי שהלכו ~ן הייגו בעל"י עוד ליתקראי~ עצ~ו לטובת בעלים בבח~ א~ כשמדבק ע"כ עוד יזכר לא וזהובעלי"ם גקר~

הוא א~ קוגה בבח~כג"ל בבחי~~

כ~ש ה~י מדב~ות ~ש~גרש בגט~ישעי~

~~ גמכרתם בעוגותיכם הן וגו~ אמכם כריתות ספר א~ה

כי וג~ שבשמים אביגו לבין ביגגו מחיצה עשיגו אשר בעוה"ר גמכרים אגובעצמגו קודם לעיו"כ הקדוש יום מאמר יששכר שער בחי~ בארוכה בזה~וכ~ש

כל ~דרי~

כגז~~ הבעלים אחרי והלכגו וז"ש~

במיתת והוא ימות אשר אדם בן ו~בודלבטוח א~ ~שמדבקים הבעל ובמיתת הבעל~

כשמדבקים משא"כ

~~ ~ עד ל~ולמי ו~יים חי שהוא בה~ב"ה

~~~~ שאמרגו

מעג~ "אין"~ ~בח~ אי"ן ז"להראשוגים שפ~ לישראל ~ל אין בבח~ גרם עילאה מזלא

הוא~ ~ל כגו~~ ליש~ל ~ל

היום בזה דיומאמעגיגא ר"~

ל~לה שהוא ~גי אדר מהי~

~שאין ~לות שמים במ~כות י"גמזל

וכוכביהם~ ישש~ ובגי ב~"ד וכמבואר

כתבגו וגם מסוגל הזה החדש ע"כ יששכר שער בחי~ בעה"ימזה

לטוב~ שגזכה

עילאה מ~לא ~"ש עליגו ויריק הטבעיי המזל מן ל~לה התורהבכח ~על~ ועי~ דרחמי~ מכילין ~ג וא"ו ש~ין א~ העיבור בסוד ~והוא תתאהלמזלא

בתפא~ לאאמו"ר בגים

עה~ ז~ אדר לחדש והמועדים

ב~~ שפע

ו~ביאת וישועההצלחה גצ~ב"~~

~~ם~~~ ~ם~

~ם~~~ ~~~ ~~~~~~~ ם~~~ ~~~~ ~~~ ~~~ ~ם~

~א ~דף הגדולה ~הקדמתו ז"ל חכמים הסמיכותהגה~~ ~~~~~~ ם~~~ ~~~~~~"~~

ו~ב~ה~~ס

בראשוגה~ שגי א~י לשית רו~ים בבות ~שלשה אלו כי כ~

ובב"א הח~ ~~

תהו א~ים שגי כגגד הוא ש~י א~י ~שית הראשון ובבא ~ורה אלפים שגי כגגד שגי א~י משית השגי החלק מצי~אובב"א ד~חיל געמו כי דבריו באורך עי~ש המשיח ימות א~ים שגי כגגד~ראמס~

ב"~ אז שכיחים שהיו ובהו התהו עולם בח~ גז~ין אבות בארבעה

דמס~ וסופוכאלו ה~ ב~

משום בהם אין אבגים מסתתי גז~

כנגד ~וא סמי~ת ו~וא שלו~ והם ~ן משה שהעשיר הלוחות של אבגיםפסולת כגגד ש~וא מציעא בבא מס~להתחלת

התח~ ~הו תורה אלפים שגי

עוד ~וסיף ויש ~ורה~ א~ים שני ~תיגת הלוחות של~סולת אלפים שגי התחיל אזלאשר להב~

תו~ תיקון הוא

הגצוצ~ ~ות ע~י שגתפזרו

גצוצים ~שגמ~ו אב~ים מסתתי ~הוהתורה ע~ז~

מש~ם בהם אין תו~ גתי~ ע"י אדרבאכי ~~

משה הוחז~

בח~ ו~קגו הג~וצי~

ד~ת~~~~ם

ואי~ ~וד

וב~ ~"~ ~~ ~ל

~ התח~ ~ים ~~א בבא

~כ~ש וכו~ בטליתאוחזין בסמיכ~

~~ד שם חכמים ה~~

~~ה פ~

כח~א~ ~~לים ו~ושלמי

פ"ו~"א~ היו הל~חות

ש~ או~ ~חים

הקב"ה עי~ש ~~ ~~ים בב~ אוחז ומשה טפחים בב~ או~

באו~~ו~ו~

~ ~ ~ ~

~~~~~ס~~~ ~~~~~

~~~ ~~~~ ~~

וסו~ הוא המס~

א~ ~ל של תלמידו ~רא אפרים

משו~ הלכה ~ל

~ שמעון לרבי גמ~~ אפריון להו אמר מלכא דשבור קמ~ אמרוה ש~ון

רו~ הג~ע~~ ימות וקודם סמוך היי~ו ב"מ סוף שהוא שכיון שפיר

ומבוארהמשיח בזוה~

חבורא דבהאי ~פ ~הזוה"ק~

בדרא יתפרגסון יה~ וממגו~ראה

ק~ ב"ב הגאולה

בת~וה~ וכמבו~ וב~פרשים ובגו"כ

אלפים ~שגי הגל~ ימי סוף שהוא ב~מ בסוף ~כשם א~ תורה~

כ~הל~ אז רשב"י ~ש סתם ~דהוא ש~ון

תו~ו ידי ועל כות~ הל~ בראש גלך בקרוב ה~יח ימות אלפים שגי להתחלת מהגלות לצאת~זכה להיותגולים

אמרו~ גאולים~ על תמהו ~וכבר מלכא דשבור קמ~ רבגן

שם חכמים בסמיכות וגםזה ד~

שבור לפ~יהם שלגו דיגים לה~יע ~ממלכא

~יב ידעום בל ומשפ~ים ודעימ~ מאו~ ו~

בהסכ~ו ~"מ יש ו~דרכ~ו ~ש~ לפסק לאאו

ר~ שבו"ר שפיר

מלכ~ שגפ~ו הגצוצ~ן שהוא

מלכו~ בבח~בשבי~ה שע"י בזה ב"ק ~~ בסיום לעיל ש~ב~ו וכמו

תיקו~ם וע~ר תיקו~ם התחלת רק זה אמ~ם ה~צוצין ~קגו התורה~יגת בח~ זהו כי המשיח בביאת אלו יומיא בסוף רקיה~

מקב~ ~מו גדחי

בת~ון הגאולה תיקון ו~הישראל ה~צוצ~

ב~סיו~ות ומצותהתורה שמי~ ~י וגתלב~ו שגתבררו וברור~

עת עד שוגות בבח~ ק~

~י ו~ז ב"ב ל~ולה ב"ב שגזכה הת~ון ~ולם הוא ותו~ורשב"י

שלי~ ע"כ כגז~

שבו~ בח~ משבירה הנצוצים וא~רוהודו מלכ"א

אפריו~ כנז~~ על להחזיק צריכין ל~ש אליו ~כיש~ון ל~ ~ט~

~ כ~ש חגות ואפריון טובה

לעולם והגיע כג"ל ~תק~ו ידו ~ל ז"לרש"י התיקון~

בסוף רומז והוא ~ז~ המשיח לימות וסמוך קודם הגלות סוףב"מ

עפ"י ~ל מציעא~ בבא ~~ לה וסליקא והעלי~ הבית עלךהדרן~~ ~ כג~ סוף כיה~ל

ב~ הוא

רו~ ש~י ~חילין ואז הגלות ימי לסוף

וב~ין המשיח ימותאלפים ביה~

~קודם ב"ב~ מ~

והגה והעלי~ הב~

ב~יןהיי~ ביה~

~לה של ~ו~

כ~גד ביהמ~

מטה של דף בפסחים כדאמר~ ~ם ב~ת שק~ו~כי~ב הב~ וה~

פ~~ והעלי~

של ~ב~~ ~ל~~

~כשיחזור עלך הדרן ל~ו~

~שבע כי ~~"ל והעלי~ הבית ישובשלא הקב~

לביה~ של

~ל~ שיב~ה עד

ב"ב~ מט~ ש~ ביה~ וסל~א

והוא תורה של אמצ~ים אלפים הש~י ~גמר יה~ אז ~יעא בבא ~~לה הרו~ים הגלותימי

~ ל~ ימ~ ו~חילין כ~ל

המשיח ביה~ ו~~

~~~~~ ~ה

מ~ סיום ב~ודת ב~"י שא~י

~ מצ~א בבא

~ד~י ר~יבישיבה תש~ה~

~ד ביום ~עימים~ ה~י של~ו~דר

ראש~ ~פורים

ק~~ בסיום בדברי~ו עיין ה~ה

~~~ אלו הבבות

ו~ב~ ב~~~ ו~ד

ל~לו~ ה~ה מיל~~

בב~ ה~ רישי~ אלו ~~ופות

ה~~ ת~ה מ~רי

~ד~ א~ ~ ~ד~דקרד~~א

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ דקרד~יתא הגדול~

ל~ו ~א ~יהיו גזיק~ן ד~דר ~ב~ לישוע~

~ל חשבו כי והגם גליות~לג~ רו~~

~ ראשו~ים ב~ובלים פלוגתא בזה יש ה~ה גליות

~~וא ~~ם את הארבע בתוך שחשבו יש כי ~חשבו איךז"ל ראש~

הגליות~ שח~בו ויש

~ ~דום ~יון ~די ~בל

לה~ במגלה כמבואר ג~יות

בר~עמוק~ אלו ה~~ה ~וכפי ~יש~ל ~~י ~~עי ~אלה

ה~ לא

ו~ז~ר~ם חשב~ רו~

יצאו אשר וגו~ ~עי אלה שם מא~

~חשבו אלוגליות ה~ כי ~רים מלבד~

יצאו אשר מאר~

מצרים ~יאת אחרי ~היי~ו מצרים בין עמם ~חשב ~אא~ר

הא~ע~ חשבו בע~כ מצרים את חשבו ~שר

ש~ה בהשבעים כחד ומדי בבל הב~ אלו באמת הי~ כן כי לא~~ מ~יבב"לגל~

שבין ב~

הק~ו כבר י~ן גלות ועל לש~י~ ראשון א~

~חשבוהוה~ ב~

בזמן רק ה~ יון גלות שכל כיון גליות ב~"י ראשי ~ל הקשה עולם את ופי~ו וביטלוםהחשמו~אים מלכי אז ~או עד ש~י ב~

וא~ שייך

בזמןל~ר שב~

לגלות לחושבו קיים ה~דש ~יו"ן~

בדברי~ו ועי~ אל~ר~חת בשו~

~ח~~ ~~

~~ כפשוטו ~ל אולם בעה"י~ ~ה שיישב~ו מה

הם בעיקרןכי~

ראשית ~ו~~מ הגליות ראשית ~ר~ם ~לות הא~ גלי~ ג~

הגאו~~~ הארוך הלז אדום גלות והג~ וכ~"ל~ כחד ומ~י בב"ל והב~

וכ~ ~וה~ר~והמר הם גליות השלשה א~ו

הכ~~ קודם ~חשך רבות

ש~כות לגאולה הכ~ה ה~ ~רים גלות דהיי~ו בתים~ הש~שה~ב~ין ~או~~ורה קב~

כמ"~ ~שמות

ג~ל"ב~ מ~רים העם את בהוציאך

ת~ד~ את

ה~לקי~ ~~ר הזה ההר על

~י~י~ שיכ~סו וכדי

ל~~ לב~ות

ב~ בי~~~שו~

על כי שמות בפ~ הכתובים אלו בכל כמ"ש ~ט~ ~

~ז ~~ש ~בבל הב~ הגלות מגרים~בגאו~ת

ומדי~ ב~ין לתכלית ה~

וזהו ש~י הב~ שבעים ~בל ~למלאת תכ~~וה~

ש~ים~ למל~~ ~~י בלשן~ מרדכי ש~~

ובו~י גולה ~ולי וה~בגלותם~ ב~~

~וא הש~ישי והג~ות ש~י בית והמר הארוך הזאת אדוםגלות

~בעוה"ר~ ~ירור

ה~יצוצ~ בשלימות

ולכלות ולמ~

העו~ות את ו~~~

בית הגדול ב~ין ~כלית הגמור קמא ג~ות כ~גד שהוא קמא בבא ~יום ~הובביאגצב"ב~

משום בהם אין אב~י"ם מ~תת"ית"ר ~~ם~ ~גל~ גז~

כ~ש היי~ו ב~מי~

חכמים

~~ ~~~ א~נ~~ ~ל~~~ פס~ל~ ~ ~י~~ד~ ~נ~~ר

גזל משוםבזה ~~ חלי~

תכל~ ה~ ~הו ~ת בהוציאך כ~ש ~רים גלות

הזה ההר על האלקים את תעבדון מ~ריםהעם~ בקב~ ~ ב~יום ב~רי~ו ~ועי~ בידו משה הורידאב~ים ~ח~ וש~י ב~~

~יום וה~ה ל~ ~מט~ אפריון הוא ~יעא בבאל~~

~~ם שהוא ש~ון ~ש~

~דף במגילהשאמר רשב~י יב~~

לצלם שהשתחוו ~~י ו~~ להם אמר כל~ דור ש~ותו ישראלשל ~חייבו~שו~איה~ ~ ~~י תלמידיו ששאלוהו ע"מ~ אף לפ~ים אלא עשו לאהם א~

הקב~ וכתב~ו ~~ים אלא ע~ם עשה לא

ששו~~ ימי ~במ~מר יששכר בש~ר בעה"י~ה לפורים~

~י~ו~~

~י~ו מותר ~כוין שא~ו דבר ד~"לדייקא

ע~ גם

ב~ ~ם ~מחל

~ו ~~ כי~

~ ~ ~ם~ ~~~~~ ~~~ ם~~~~~~~

~ו~

ולא ~~ים בכו~

ו~ה עי~ש~ ח"ו הלב חורב~ ע~

ראשון בית ובד"ה ב~ביאים כ~~א ~זה~

ס~דר~ ובש~ עד

כ~ מש~עים היו

~ל בע~

על ~לה של בדין חייבים יוצאים היו ואם ע~

בי~י אז ע"ז ~כב ה~אחשורוש

הגאו~ וב~ין

גלו ~~ז כיון ש~י ב~ ובק~

אשר~כמר

וכ~ וכמבואר

במדרש~ ז~ת רשב~י על~ם למד לאשר רק וב~ד

לשי~ו ע~

זו בשיטה ל~~

אז זכו תפ~ והועי~

מה~ה ו~גא~ו ~דכי~י

ב~~ ב~א בסוף וז"ש כ~"ל ב~

~י~ הגלות כ~גד ~שהוא

ש~י בית~ו~כלית ה~~ כ~~~

~מטייה אפריון ל~

מםיים ו~כ כ~"~~ לשי~ו שמעון ~ירושלמי ~ידחז"ל והעל"~ הב~ת והל~ת בפרק מציע"א בב"א~~

פ"דברכות שביה~ ה~~

כ~גד מכוון ~לה של ביה~

ש~א~ מטה של הגלות ימי כשישלמו אמ~ם ידיך כו~~ו ה~~דש

ה~ ימות ב"ב ו~חילו

בת~א בב"א כ~גד שהםהמשיח ב~ וב~~

ו~ד יבא אז ג~ ותו~ ברש"י כדא~למטה הביה~

~~א סוכה ~א~

פ~ לה םל~א ~כ ש~ים עוד יהיו שלאוהע~~ הב~

~~ ~ביה~ק

שלמטה~ ~של והעל"~

מעלה~ להיות באש ומשוכלל ב~וי ל~ה תבוא והעלי~ א~ ~כל יה~ רק

למטה א~ והכ~ ~ב~ חו~

שהוא ~~א בב"א במם~ ו~כ םביב~ אש וםיום כ~"ל המשיח ימותכ~גד

~ש~ח~ב הרביעי ~שהוא השלישי הג~~ ויון~ מצרים עםגליות ~

ואכ~ל~ב בהאי הםיום מכולם והגדול הארוך ~

דב~ ~היי~ו ד~ן

אבי~ו~ יצח~ ר~ בשבת כדא~ ~ש"~ ומשעבד גמר

יצח~שיא~ תכ~ית יה~ וזהו ב"י י~צ~ו וע~ז גבך ~פש"י ~רבית הא

בב~~ השליש~הגאו~ ~ בעה~י ו~כון וא~ש שם כ~~ ג~ בית

~~ם~~~ ~ם~

בסיומא~~ ~~~~~~~ ם~~~ ~~~~~ ~~~ ~~ דג~

ה~אה דב~יא ק~ין בעי לא דב"ד ערב ב"ב ג~ל~ דמהי~

ב~~~ והת~~ה לי~ ומ~בד השותפ~

~שות ש~ו ~מוך ש~ב~ו ~~מ ~ל ו~~בחצר מחי~

וב"מ~ דב~ ~ב~יו~ בשם

א~ו כיחכמים הסמי~ ה~

ובבא ש~י א~י השית כ~גד הם בבות~~

כ~ד ה~יחימות

עי~~ ~~"~ כיון שפיר ו~וז מובן ו~ה

שרו~ המס~

~בש~ס וא~"ל ב"ב והתע~וג הגמול לעולם~את~~

~ף~ מחופתו ~כוה אחדכל ~~

ש~ חב~ו

רו~ ע~ המה ~ותפין כי המש~ה

ב~ש~ם ועטרות~ם שיושביםה~ד~ים ו~ה~~

הי~ו ~שכי~ה~ ~יו ועבודתן תו~ן ~של~רותיה~ן

שעשו~ בראש~ן

ו~ה~~ ~יו

וכדי ל~שם זכו אשר וחלקו ה~ו ~י~א השכי~ ש~

בחו~ו ~כוה יה~ היי~וח~~ו ~

ש~ ~~תו ~ ~י בח~רו ו~י~ שהשיג מה~לה יבוש

~אי בג~ וכד~מר~ בי~יהם~ ~יצה ~שותרצו ~~~~~

~יצת~ ה

אל ~~~י~יי~~ ~דג~ ~י~~ ~~

א~ה ~לי~ ~ה~~ של~

~ ~~~של~ ה~~ ל~ ~מ~י~ דמ~ש~~ ה~א

~י~~ת~ ~~ שלא

בח~ו ש~

וא"כ כ~ל חבירו עד~~

תי~שי ש~ כ~

~~ה וא~~

לפוםעבידת~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~

קור~ ל~ מ~ל~~ ע~דן~בי~~ וא~ו השו~פ~ן או~ן

~ שו~פו~ ~ ו~ז שם ~הבגוי~ רמ~

ב~ף המ~

שמטעם היי~ו דב"ד ע~ב בי~יהםיש ע~~

שותפו~ בשם עוה"ב השכר מקבלי לצדיקים ק~ום ~כ

של דב"ד ערב והיי~ו~שו~פי"ן ~ל~

~פשם על שקבלו מה היי~ו ל~ ד~ימן ה~אה בההוא חבירועל כ~ ערבו~

שערבו~ ל"ש

~ ז~ז ~צדיקים

בימי~ו ובפרט רב ה~רב לרשעים כן~לא אלו~

דייקא ~פש~ מ~בד ל~ דמהימן ח~

~ו עכ"ז השו~פ~ם~ קראוה ו~כ כ~~ הערבי~ ע"י ~פשו

לעשו~ וא~ ל~א ויש חב~רו של בחופתו ~כוה צדיקים ~~ שלא מחיצהמ~יצה

בפ~ וכ~"ל ז"ל כמ~~ם

~עו~ ושפ~ ~ ב~ח~ה ~ופה

~~ ~~ו~ שא~י

ה~~ ה~ה ברבים שלמדו ב~רא בבא מ~~ ~יום

ע~ בהלכו~ ב~~~ מ~יי~הזא~ חי~ום לאחר היוצא

שערו~גיב~

ובג~ חורין~ ב~י מ~כ~ים ~ההיח ק~ין בעי לא דב"ד ערב ~~יים

ה~אה דמהי~

כבר שהבא~י מה עפ"י ו~ל נ~~ ומשעבד גמר ל~ הגאון בשם לעד~מוכים במא~

~מיכו~ בהקדמ~ו ז"ל חכמים

ל~מ~ חכמים

~ג~ מ~~ השלשה~א~ו בבו~~

רו~ים ש~י~ אלפי ל~~

וב~ הראשון החלק

א~פים ב~ כ~גד ~שלישיהחלק וב~ ~ו~~ אלפים ש~י כ~גד וב"מ ~הו~ אלפים ב~ כ~גד ש~י אלפימש~ המשי~ ימו~

~~ ~יום כי ~~א עי~ש ב~

ה~~ג~ ה~י~ י~~~ סי~~ ~~~ה~ ~ה~ שאז ~ש~י~~ ~אלף ~~א ל~~ד

~ביום הד~

הגדול וה~ורא~

ב~~ כדאמר~ או~~ו המצדיק אבי~ו יצ~ק

ש~ פ"ט ~דף

ע"ב~ ויע~ו חטאו ב~יך ויעקב לאברהם הקב"ה שיאמר

ימחוו~מרו ע~

ולא הם ב~י וכי א"ל חטאו ב~יך ליצחק א"ל שמך קדוש כו~ וכו~ב~יך

~וימל~ עליהם

~יי"ש~ ~כוחו~ בטע~ו~ ~ובל א~ה אם

א~ מוטב כולם

וכ~ הא עלי כולם ו~~"ל

כי וע~ו פ~חו קמך ~פשי קריבי~ ~גד הראו להם א~ והוא אמרו~ יצחק כ~גד ~פירש"י אבי~וא~ה

ש~וא ה~ב~ אביכם~

ע~ל הש"~

ב"ב ~~ ו~וף ב~יום רמוז שפיר יובן ובזהשהוא

רו~ ובא יוצא ו~וא בע~ו הע~ב אבי~ו יצחק שאז כ~ז~ ל~"ל על

ולהיו~להמל~ הא כד~יים ערב

ב~וף קמך ~פשי קריב~ אלפי הש~

ל~~ל ולאחריהםש~י וב~

ח~ום ע~ ש~ו~

שיצאו חוב שטרי הע~ב ~ולם הוא ה~ לא כ"י עלהדור ב~~ו~

להטו~ לח~ד

~ ו~קב אב~ם

במ~ו אב~ם~היי~ו במד~

ו~קב הח~ד מ~

~מים מ~~

החסד לצד יצחקמשא"כ

מעולם~ הגבו~ מ~ ~~ש

ע~ ~היי~ו

יצח~ וגם כ~ל

הוא ע~ב כי רו~

או~יו~ לפ~ות בשדה לשוח יצחק ויצא כ~ש ~ב

~ בת~וכמבואר ~וה~

~סוף ל~~ ~~ו~

~ ויהי הה~ד ~~ל יום ב~ר ויהי א~ד

ואינ~ ע~ב

~~ דיצח~ דאברהם

ו~ עכל~ ~ס

אדםיצא ~~ ת~ו~ ~בס~ לפע~

ע~ב עדי ולעבו~ו~ ע~ב עדי

~ דמ~ה צלותא

~וח ~ח~ק ו~א בה~~מר ~~ לפנ~ בש~

היוצא לאח~

חיתום

~ ~דו~ תו~ מ~~י ה~ק~ אות

~~ ש~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~

~ ~

~~ום ל~~ר לעת"ל ובא יוצא אבי~ו יצ~ק הוא ~ה~השטרות השטר~ כ~

ש~~ בעדם לע~ב ~ולם עמד ולא ישראל על ~יו ~ל וק~וגים וד~ים

לטובה לעת"ל אזעד~~~

~ת~ל ~הייגו ~ור~ן ב~י מ~כסים גובה עלמא ב~~הוא ש~

ד~יר~ מב~י ~~ים עו~ב

~ור~~ בעדם גובה והוא

ולהצד~ם לזכותם מ~טאתםלהצילם מש"ס כ~ז~ ב~שפ~

שבת~ ~הו

ש~יים הג~

~קרא ע~ב ~היי~ו ד~ן דב~ת ע~ב יצ~~

וב~ת כגז~ הבית הואסתם ד~

ד~ לעוה"ב וה~ורא הגדול העיקר

כ~"~ הוא ~~ שאז

וכגז~ לבדוה~ב~~

שבת ע~

יכי~ו לא ויש~ל ידע~ו לא אברהם

יצ~ק~~ אבי~ו אברה"ם ~כמו ~~ן בעי לא

ב~~ כדא~ ק~~~ ש~~אבות

~~~ו~ זכה והוא ה~סד מדת במדתו אב~ם המצדיק היה ו~ולם

~קב או ישראלאת כ~~

~ם כלל בעי לא אז אבל~~

~וא ~א~

ד~י~ ~לה~~ ל~

לזכות~ו במדה~ד ב~נותיו אבי~ו יצ~ק ~א לטובהו~לם לקב~ מהי~

כ~ ויצ~ק אברהם

ויאמר כ~ל ~~ו שא~~ הקב~

לא עצה בדרדקי ולא ~אבסבי

וגם בלבד יצ~ק ל~~ות יש~ ~ מהי~

בטע~ותיו שיצילם בשביל גואל~ו אבי~ו אתה לומר שי~ו ישראללעם ל~ ~ת שיאמרו להם י~~א ו~

להקב~ לו ולא

ואת~~ ~דא~ ~ש~ו~עבד ג~ הוא~ ~י~ ע~ הא עלי ~לם

~~ש"י קריב~ ק~

~יי~ו ~ש~~מ~ב"ד

~מרי~ ~ו

~ו~ ש~~ ו~ ~~ ב~ ~~ ~יום

~גלה

היו ~~ק ~ל הגבורות כל כי~~~ בשו~ וחסד~ ~דוש~ גבור~

ו~ו הגאולה~~

~~ ~~ ועי~ ~ג

ה~~ ~ז

ב~ ~ו~~א מהר~ל

ו~~~~ יש~ר ובב~י

~ ~~~~ ~~~ ש~ ~~ אות

א~ ובדברי

~ס~ תפא~ צבי בש~ ז~~א~ ~ט~

ב~י~ן וב~יבו~ו ~~י ב~

~ב~~י

ה~~~~~~~~ עתה א~י ה~וראים בימים

בע~ אלול באד~ח

~ד~י רבתיבישיבה ת~~ ב~ תשובה~

שסיימ~ו מ~

בבא בת~

~ו~ לטובה ו~~ל~ו

מ~ ה~ דברים~ ~ומי ~הואכתוב וה~ר~ ~~י~~ בקישור בעה"י כתובות ~~לת ~ובות ~~

בתו~ ליום ~שאת

ב"ד בשבת ~~ים ה~מישי ל~ם ואלמ~ההרביעי בעייר~ יושב~

ביום ו~ ה~מ~י וב~םהש~י

~~ה לכאו~

הדברים צר~~

ביאור ל~

~א אלו י~םלב~

ת~~ ~ד ש~יו ~רא

יושב~ ~יתי א~ם בעיירות

~~~ע~קות ב~~ עקב~

הטעם שכ~ כיו~

ביום ה~ להר משה דעליית כי ~

פס~ ו~ד ~ בי~ ה~ ~רים ש~או

ביוה~ ~לסוף

יום~ ~ ~ם ~ל שה~

ו~~~ ב~ יום ~נו

לימי ו~~

היו ~עילא ב"ד כי ~~ ~ קב~~

הי~ח~ במדבר

~ ~צות אם

ול~~ ~~ל את

בתשובה~ ו~ל עי~ש

~ה~ד ~ש~

ש~ינו~ ~~ בבר~ ~~

במ~א~ ~ ו~ ~~~א

כמו~

~ה של ב~ד~~

של ~ד ~גד

~~ ה~~ ~ ת~ ~ ~

~~ אות

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~

~ ~

~ו~ ~~ו

~ז~~ ב~י~ קיימו

~ ל~~ שק~לו

ל~ הג~ל ~"ד היי~ו

אז כ~"גא~שי ואכ~ל~

א~ו וכן או~~

ב~וסח~ וח~~ ~דר~ ~~ ב של בב"ד ~ירין שא~ח~ו~ם

מ~ ~יו כך

~ר~ וכן ~לה של בב~ד

~דרי כלב~וסח ~~ודם~

של בישיבה~~

של וב~יבה מ~

א~ול~פלל ~~

~~ ובא~ ה~בריי~~~ ~ ~~ש ~~"ל גם

~ק~~ ש~ בש~~ב~

~ ש~ מי ז~ת

של ~ש~ד וחמ~י בש~י ~ ~~ אב~~~

וב"דשל

שם ז~ל ופ~י כאח~ שו~ מ~ דכי~

שב"ד בד~ ~שב~

בב~ ו~

~~ת

~~ ~ם וא~כ

ופקי~ הד~ ~~ותיו הוא

ב~למי א~ו גם ~י~ ~כר~~פ"ג

א~~ ה~ הקב~ ~~ ה~ם ב"ד א~ו

ה~מידו הש~ למלאכי אומר ב~

~מדו וכ~ ס~יג~~

ב~ד ~מלכו~ ל~ ~~ ה או~

בי~ ה~י~ למ~"ש ק~יגור~ ~~ ס~יג~ין ~רו

ש~מלכו ל~~ב~י

א~"ל ~ן ~חר ~ד~ ~~ ~תח~ במ~

לו אשר א~~

אל~~~ב~ מ~~ כש~כ~ס~

ואי~י ~~ אי~י לו~ הקב~ לפ~י הקב~יוה~

~ לי ~~ אומר אתם

ש~~ ב"ד ~ל ~לך ואתם א~י

~~ו ~השל~ בד~~ רב~

חכ~ל חשו ה~ ב~~

וא~ו~דף בת~~~

ס~~ ~~ג ~ס~ בא~ להל~ ו~~ ~~ ~יד~ דא~ ~~

לפ~י~~ה

~ ר~ן ~ב~ו למי

~~~ ~א ושלא

~ שם

~ שפל וש~~ בילדותו

~~ ~~ת ו~יל

ו~~~ ~~~ בתו~ והיי~ו

וכ~ואר ~י~ו~~א ש~חי ד~~י מ~~~ ~~ ול~ ~~ ~~~ ב~יד~~~ ~ ז~ הצד~~ קדמאי תק~י~אב~~ו ~~~~

בשבת ה~מוד לפ~י ש~פללו

~ וכ~ הב~~~ ה~~א~ ב~~ ובפ~וי~~ ~ ב אות ~~ד~ ב~ ס~~

וכל~~

הקהל שמי~והו וב~

ב~ות ~סכ~

של ב~ד

מ~ ג~כ ו~ו

הסכ~ של ב"ד

~~ כ~ל

ששו~ כא~

ו~ כל

מאוד ~ ~~ יוגד~

וכאשר מ~ו ~ה של ה~ד ~~והו אשר מי א~ ~כ~

של ב"ד ~גדמ~ון~~

~~י ו~תח~ן ~~ד~ ה

ב~ד ב~י ~

הוא לכו~ צר~

לבו בכל שיחו ~שפוך מ~ במ~ ו~פ~

~ו~ש

ב~~ דרוש ~ח"א דבש

~ תפ~ ב~~ א~~ ול~של~ בב~ ואת

ל~~ כ~ שמ~ו~ ו~צ~ ביאת של ה~י~ב בשבילי ~ם אז

צ~~ מש~~ ~של~וב~~

~~ת ב~

דוד~ הנ~י ל~ו~ נ~י

~ל ~ ש~ קדו~

ש~א כדי ~אל~ צ~~ מש~

היום ~~ ~ו~ ~ד~

ז~ משי~או~ה~~~ ~~ מדברי דיבר כאשר ה ~~ ~

~א ~לה ~ד~ותם

~זהר י~ לא אשר מי וא~~ ו~י~ וידו~~ ~~~והדב~ ~~ כד~~ ~~~ ~ ~~~ ~~ ~א~ ~ ~דו~ בד~

~ונם בצחות ח~ל~ בס~

לא ~ד ~ב ~ב~ ~~ ב~ ~~ה

ד~~ ~ו

ג~~ ~ב~ ~ו~ ~פש~ ו~ד ~ ב ~ ~ד ~ות ב~ו~ת~ד חכמ~ בם~ דה~ ב~~י~

~ה~~ו~דף ה~~

~ ~ מ~ום ~ג

~ ~~~ ב~ ה~ דא~ ~ ~ש~~ ~~י

~~יש~י~ ~~~ ~ל~

~א~ ~~ אלפ~ ~ ~ ה~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~~והח~ ה~ ~גד

~ א~ים

ה~ ב~ ~ו~ג~ תו~ כ~ד

~ א~~

ה~יח ימות ו~ בא~ עי~

םיום~ מ~ ~ ~ו~ ה~ ~ הג~תםיום

ו~~ וה~ה ~~גצ~ב~

~ ד~ד

~~~ על

~~ ~~ל

~ה של מ~ד~~ות~~

ועליהם ~לה של ~ד כ~גד~ ~ ~י~

מל~ על ~~יו ~שו ו~פוך ו~פלל

~~ ~ בעי

ק~~ אב~ם ~כמו

אבי~ו ק~~ ש~~~

ו~ו~ באב~ כ~~ במ~ו ה~דיק הוא ה~

זהו אבלהחםד מ~ ה~~

~ בא~ כי ז~תו ~כיר א~צ א~ו

צד~~ו~ ו~

~~ ה~אה ~אי

ד~י~ו ~~ה ~היי~ו ל~ ~ וכ~ם שליח

פא~ גם

הו~ א~תו ~ב

ג~ ו~יו~ ~ב~ וחב~~ ית~ שמו קידוש ~ורממש ~ב~~ ~ש~ ~~ ומ~ד

ומ~~ תפ~ו תקובל

~ב~ ו~שיב יש~ל ~~י

~ו~ושכי~תו ב~ב~

בםיום ~י~ וה~ה~

~ת~ ב

~ג ~~ים קדשי ~ית י~א ש~ל ש~וו~י ו~ב~

~חי~ ב~ים הן

מצחק אתה ~ ~י וא~ל מצחקה~ ו~ ו~

~~ ~~

~חק א~י ~ך ז~~ ואת ה~ן אור~ את ~א~ים עדים ליואעידה ~~

~ וכ~ ב~~

עד

~תקיי~ש~ ש~ ~יי~ הייתי אור~ של ~בואתו

של ~בואתו תתקיים ~יוז~~

~ת~י~ ~שוטו ביאור ~יךוה~ר ~קיי~ ז~~ של ש~בוא~ו בידוע ~ור~ של ~בואתו

אמ~ י~ור אולי י~ ~~ ב~תו כ~~ה

~ ~

ש~לים ~אה אבל הל~

~דשים ~דשי מ~ום בו ~~ וא~

~ד~~ ~ינו

~ ל~ שא~ ח~~ גדו~ ~ה

וחי~ל כ~ ~ ב~~ חו~~ אי~ו ~מ ~~ ש~

~ ח~ ~בטיח מ~~ה

~~ ל~~ו

ש~בביאג~ ~ו יחזור

~ וכמ~ בב~ת

~~ ~~ ~ יוח~ ~ום

ו~ר דבור כל י~י~ ~י שי~

~ אפ~ ל~ו~ ~

ת~אי~

~ר~

~ אמ~~ ית~ די~~ יקיים שבו~י ~ח~י ~יבא

ו~~הב~~ בי~

~הו ל~ ~~

~ובות בריש ~תח~ו ~ ב~

~ד יושב~

~א

מ~~ של ב~ד ~גד

~~ מ~רי וכ~~

ע~~ המג~ וגם

ה~ מ~ בשבת

~דף ~~ כ~ ק~~

לא~ן ש~~

הממו~ים~ ~ הוי בו~י ד~~

~ש~חי ~ ~~ ~~ל

מ~ ~בה ~בה

~~ ~ י~ ~ודאי ~ א~~~ ו~בצ~ ~פ~~ ~~

וי~ל~ו~ ~~~ ~~ ל~

~ י~ח~ ~ ש~ ~ם~~~ ה~~~~~ ~~~~~ ~~~~ ~~ ~~~~~~ ~~~~~~ ו~~ י~ו

~ח~~ ~~~~ ד~י ~~ ~ח~ ~ו~~ו~ ו~ בש~

~ד

~~ ~ ~ ~~ ~ ~~ד

~ ר~ ~ ~ מ~ו ~חמ~ו

~ ~ל ~ ~ ~

~~ י~ ~ ה~ וח~~~~

ה~י ת~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ו~ ~ ~

~~~~~א~~~~רד~ם~~~~~~ו~~י~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~םל~~~~~~~~~~~~~~ח~~~~~ם~~~~~~~~~~~~~ר~~ל~~~~~~~ה~ל~~~~~~~~~~~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~~ה היכןעד תו~

משצריך בגזל ב~ לד~

~בירו אדם תו~ ~קפי~

וכ~ שפיר וזהו עיי"ש ע~ל

~~ ~ציל ~בירו אדם שבין ממו~ות די~י היי~ובש~ה" ~~~ "די~י ב~~~ בתח~ה סופה

עש~ עו~ו מיד

של ב~ד לפ~י ש~יהם דבר יבא האלקים עד ~ה כדין פ~טהודין

~של~ ~ ~~~~~~

~~~ ש~ה ~בעת משחק ~ק שה~ בע~ין מכות מס~סיום ~~~~~

הצ~ של

יוצאשועל קה~~ מב~

הי~י אור~ של ~בואתו ~~יי~ שלא עד~י~

זכר~ של ~בואתו תתקיים שלא ש~~יי~ עכש~

~ח~~ו ~יבא לו א~ו הזה בלשון ~קיי~ זכר~ של ש~בואתיבידוע אור~ של ~בואתו ~וסמוך ~ח~~ועקיבא

הד~ ל~~ הן אלו עלך

וסל~ הל~~ לה

~ מכ~

בפ~ ה~ס עפ~ד ~ל ח~

כ~ כשיה~ כי אופ~ים ובכמה פעמים

מס~ בסוף הוא ~וכן ז~ז תכופות באים ~ות שהצרותהדור ביאת קודם דבז~י ~וזישיה~ ~וב~

ו~ המשיח~ לביאת קרוב הוא

ג~ ב~ב

ו~ הוא

בת~וה~ וכן

בז~~ ~דף

ר~ב~~ פ~ ~סוף

ב~~ בתר~תין כשיה~ כי

ע~~ מלכא ייתי כדין ~גב~ן יש~ל ושו~אי

משי~ ~הו

הד~ הן אלו עלך

הל~~ ובאים ~~רים ~כשי~ו

המכ~ ב~"י ויה~ האלו

מא~ו ה~~ ה~

זל"ז תכ~ות כ~ ו~דרי~

ה~~ יום קרוב כי י~ו אזוסליקא ש~~~

~ מס~

מכ~ ~ב~ ביאג~ ~י ישועתי~ו ~בבוא

~ו לדברי המס~לסוף הה~

~ מבית יוצא שועל כש~ה ששחק

קה~ היי~ו

כד~~ ~ת~יימה שלא עד כ~ז~

~ וכ~ ב~ו~ת כ~ל ובחז"ל ובד~יאל ה~ביאיםש~יבאו מש~ החבלי ~תקיימו שלא עד הוא

א~ ~~ ~ר

י~ים~יי~ו שעדי~

~וק~ הגאו~

~ הרי ש~תקיימו ועכשיו א~ו

רוא~ ב~ת גם יתקיים שבודאי

הגאו~ אד~א בימי~ו בק~ב

הצר~ ~ברו

~א סימ~א הם בזהעלי~ו להתק~~

הגואל ~ כ~ ב~ צ~

~~~~~~~~ ~~~

ובזה~~ ~~~~~~ ~~ ~~~~~~ ~~~~ י~~

~מיכות~ התח~ שבו~

לסיום~ ~ ~~

בג~ מ~ת ת~א מכדי ש~ת בריש

סל~ וכבר שבועות ~~י ~ש

בזהעמד בסמי~

חכמים ~ די~ דל~

הסיום על~ ~יל~ ד ת ת~א~די ~ר~ ~

~ל~ ולא

~א~י~ ~~ל ~~ א~ שב~ ת~י סתם

דלכך בזה ~~ים ~~ת~~ד~ ה~ ~~ ~ ~

~יר כי ה~~לים בשםהי~ ~ על

~ ה~ו~ פו~ם

~וא ב~ ב~~~ מ~ ~ ~ ממ~ ~

~הי~ו~ ~ ~ ו~~~ ~~~ ~~ ~ ה~יע~ מ~ ~~ מ ~ ~ ~~~ ל~

~~~~~ ~ עי~ ~~י~~ו ~ו

~~ ~~~ ~ ~~ם ה~ ~~~ ~ ~ ~ ~וכ~

שם ~~~ל ~~ו~ ~ ~ ~~ ~ ~

~ ~~ ו~בל~ שלי~ ~גאו~ ~יל~ ~ בא~~~ ב~תו ~ו~ ~~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

מ~ות דקא~~ ~וביאתו סל~

~הסיום כ~~~

ו~חיל שבועו~

~כ~שהסמיכות

חכמים~ ~מ~ בי~ בח~ ש~ו

השב~ית כ~ל~

יובל שהוא

~פק~ דת~עלי~ די~ין מ~ה ובי~~ה ~י~ן עבדין

~ ~ער~ יתעו~ו

קודם משיח בחבליהדי~ים הגאו~

כ~~~ ש~ים ז~ הם ~יח ו~לי ~ס~דר~בג~

צ"ז~

ג~כ והוא שביע~ מ~

~ו מלכות עד~~

בשם ~ ~ז~ ש~ו~מס~~~~~~

~~~ ו~ה~~ ~~~ ~~~ ~~~~~

~~ ~ ~תח~ ה~ ~~י ~שב~ות ע"ז מס~ סמ~ות

~ז איד~ן דת~ימאן בג~

~ ~ידות וחש אידם יום קרוב כי ש~א~ משתבש

ל~ ומ~

עידיהן דת~י וכ~

~תיד על קאי ד~ז ויצ~ו עיד~ן ית~ו ~ש~~ ב~

עד~ן ~~ו וכן~

שיטע~ו כ~ א~ ~

שם דמבואר ~ו ע~זבתחלת בג~

על ~אי שבו~ת ~~ הסמי~ הג~ו~

ב"ב ~תיד ~כ~ל

בסיום~~ ~~~~~~ ~~~ ~~~ ~~~~~ ~~~~~~ ~~~~~~~~ ~ו איבעיא הוריות~ מ~

זי~ ~ בר ו~ה

עדיף ~י~ הי ~~ ~ זי~ ~

חריף ור~ ו~~

בר~

~~ה ו~~ ~~

ת~ו ~י פליגי מי~~ ~ילוה~ה

לע~~ סי~י אי הרים ו~קר סי~י

עד~ ע~ר או

~~ ו~לחו

~~ ~~ ~ם

ס~~ ~~ ~לח~ ~~~ הכ~ ~ ~~ ~ד~

~ר~~ ופ~ו ח~יא ~י

ב~~ ~ האחרו~ים

ק~ו~ ~~ א~ בש~ ~ו~ ~~~~~

~ודם ~ג~ ~יף~ ~~ בקי ת~

~ ~כ~בא מב~די ~ל

~~ ב~ ~דיק

~ הש~ לב~ו~ ו~ל

~~ ד~ הכל

ד~~י~י ~~~ ~ ~י~ ~

~~בים ה~ שלא בימיהם וה~ הה~~

~~תל~ל ~ריכ~ משא~

ש~כתבו ב~ו ~ל~

~~ו וגם~

קודם החריף לחדש יכול שהוא~ום

~~ בלבד~~ ה~י ~~א~ בהל~ או~ ו~וס~~

ללמוד ~בקי כי~ ממ~

הוא שגם יוכ~

ב~יום ~ל ~הו ע~דו~פש~ים ~~ב~ ב~ר~ ול~ות לעיין ה~

~~ הי ~~ו ד~ר כ~ ~~~ ~ו~ ק~ו~~~ עד~

דסי~י ~ל וע~

שם עדיף ס~י ~ים~ל

למא~ צריכ~ דח~יא

א~ ו~ ~ד עד~~ ~ף

~~ב~סדר דב~~ כי~ ק~ ה~~ בשם~~ל ~חזי ~ר ~ייתי ל~ ~~ ~ אשי ~ב רב~א ~י הש~

~ ~ ~ ~ ו ~~ כ~~ עדי~ ~ר

~ה~~בעי~ ~ו~ם ב~~ו

~י~ ~~ד הו~ ה~ ד~חי~ ~ עפ~~ זה

~ א~ על

~~ הא~ ~~ ~~ וה~

~ ~~י~ על ~~ ~ פ~ ~~ וא~

~ם~ ~~~ ע~ חייב~ א~ ~~

~ר~ א~ם

~ ~~ ~ ~~~ ~~ פ~ הר~ ~ ~~ ה~ופ~ ~~~ב~

~ג ~דף~~

~אעל ~~ ~~

~ ~ א~ שה~ ח~ו ~ו~ל ~יר

על~~ ~~ ~ ~~

ועל~ ~

ו~ה~ ~~~

עי~ש~~ ~ ~ ~ ה~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ת מדבריו ~אה וה~ צד לכל פ~ים ו~אה ודורש יושב ~מ חריףחכם שאמר

~ ~~ת ושיכלו ~ות שמ~ר אומר כאלו איסור להתיר א~

ב~ד ~ך היתר כדרך סביב ~ולך ~יפך פ~ים מראה ה~ואח~ והשומעוכיו~א הא~ו~

ש~ ובירר לה~ר טעם החריף החכם שהראה בעת ו~ה

~חלט ד~ו כאלו ולייפותו לחזקו ~הה~ם ואח~ כ~

~יפך ~ים הראהאולם

השו~ ב~תיים הלך

לדר~ ~שאר כי וחשב

~ח~ ב~ אז ~ר ולא

יש האיך ~~ך ~ם ~ראותב~ריו ~ד~

לצד שאמר הסברא וגם ב~~ ~חלט כמו שאמר זה אולם ש~תיישבו אחר בטעות אח"כ ה~ההיתר פ~ים ומראה~יתר

בא~ כי ~שומע ה~"ל ב~ת ה~ ~ הוא החכם

~אה מי~ ~וחזר פ~~

לא~~רא ~שו~

לא ~ ש~

אז עד וכיוצא בדרשתוהחכם ~צ~ ~

ו~ו~ ה~ד או החכם חייב אם ב~תיים לו הלך

כיון ק~ן~ביא שבא~

הוא~

ה~ם אז החליט כיון דלמאאו כ~~ ~~יתר~ ~~איסור~

ש~ שהשו~ ~ז אז ההיתר מ~ו

צר~ זה יארע לאאך צ~ור~ ק~ן ~ביא

השא~ בש~ו וח~ף חכם אצל רק ש~סתפ~תי

כ~~ל ~~ו~ לפ~

יש ה~ הח~~

שיוכלו ו~שה בחריף ל~

~ל ~~אתווגמר

פ~ החל~ו

בא~ אי~ו

~ חריף שא~ו ובבקי כ~~

ו~~~ יוכל לא

~ליא~ מכשול יבא ולא

~ לידו

~ ~ה ~לה יש שפיר

מיושב שפי~ ו~כ~ ו~~ ~~~

בםיומא בת~ו ~שאר~~ ~~~

ו~ה חריף

ומס~ו~ו~ כדברי עדיף דחריף ל~ פשוט ולא

~ר~ היי~ו ~ל ~ראדי

כי~ שיש

~~ ה~ ~~~ ~~ ו~~ ל~~~ ~~ ה~ד ה~ו

שאי~ו מיכי ו~ חר~

ש~י~ו ~ה מ~ול לידי לבא יוכל לא~ ב

מ~ריושאו~

כ~~ ~ות א~ם ~תרים ~ם ו~

~ך יש וגם ו~כ~~

~~ורי~~ ב~ד~מ~ בסיום בס~ך

~~ ה~ אחרים

ש~~ מא~~

שלא היי~ו יכ~

ש~ה חר~ו ~ב ~ו סוף על ~ד חבריופ~ים

ל~ ~ ~~ל צד

~~~~~~ ~ת

~~יות בסיום שא~י מ~~ בס~ ~ז~~ הורי~~

מ~ר ת~

ל~ג קודם הא~ ~

והיי~ו התו~ ~~

גם~אי~ו

מיוח~ ~ו~ ~חוסי בי~ר הגדול ה~וחס ~וא ~ג יותר

~ ~יותו

~ אי~ו ~א כי ל~דו ראוי אי~~ ~~ ~~

גוד~ ה~~~ו

~ג פ~

~ל~ ~

~~יים ~ר~ם שהוא~ ב

ו~ל ~גל ויוכל ~ם ו~י~וו~~ל

ל~ ה~~ י~ו

~~ ~~ ~~ ~~~ קדוש ~~ ~ ~~

~ מדבר

שא~ ז~ על

~ ש~~אוי ~~~ בקי שא~ו עליו ש~פקו

וא~ ~~~ ~~ ~ שי~ל

~~ ~בילות

~~~ ~~~ ~~

ל~~ בא~ו

ע~~ ה~ים ~ד א~י

~ בשם

~י ~~ אדמור~ אשר ~~ ~~ ~~~~

~ ~~ר

~ ~ ~ ~~~ ~ ~דוש ~~ושל כי ז~ ~~מל~ ~

~ למ~ ~~ ב ~ ~~~ ~ ~ ~

~ ~~ ~~ ~ ~ד~ ~ו~ ~~ ~ו~

~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~

ב~ ה~ כי י~~ ו~~ו~ו~~ ~ז קבלה ובעל

~ר ~פ~ א~ת~

כ~ג היי~ו ~ם קודם ~מיוחס~

עם ה~~

~~ו ~ז ה~ ~ ~~

~~~~ הו~ יק~ ה~~ב~ מ~ג

~ ~~ו~~ פ~ימי~ בח~~~י~~ם ~י~ ולפ~ים ~~י ~~כ~ ~דעים

~ם יודע ומי בפ~ימי~

~~ בפ~ם

~ ל~ ~ק~ו ~ל ~הות ~י~לים ת"ח

כ~ב~ ~~תגלי~ ~~~

~~~~~~~~

~~~~~~ ~~הד~

עלך פ~

ח~ת ~ וסל~

כידוע ~ל זבח~~ ~~בסוד בה~ר~

שהו~ ~דו~ פ~ בסוד

הפ~ ~~קתן די~ים

~יד ~מ~ ב~~ בת~~ ~

הג~ר ל~

יצ~ו כי ~דו~ לפ~

מת~ ~~י ~~ ל~ ב~ב~

יבער ה~מ~ה ~ח ו~ת ל~ח ה~ת עוד ~~ ל~ ו~ ה~~ ~

מצדח~~ים יע~הו כי היצ~

ול~ ~~ עוד י~~ו

~~~ ב~י~ו

~ ~ ~יחוח ריח

~ ב~~ ~~ מי בבח~

~~~ל בשבת י~כל ~~~ם יו~בים צד~ים ב~לימות הגמול ~לםבבח~ ~ו~

~הו ה~י~ה~יו ו~~ ב~~י~ הד~

עלך~ פ~ ח

ויתק~ו בתשובה ~~~~ו ב~~

ה~~ו~~ ~~פלו

~~ וסליק~ ~ז~ ח~~ ומבח~ פ~ ~~ הדי~ים

~ זבחים

~ד ~רי~ ~ל~ ~כ~~ ~ב~ ~ ~ח~י בת~~

כ~~~~מל~~ ~~ ~~ ~~~ ~~ח~~~ ~~~~ ~~ ~~~~~ ~~~~ ~~~~~~~~~~ ~ ~ ~ ~ ~ו~ ~ו~ ~ בן ~ח~ ~ ~ ~ ~

~ם ב~

בידי~ו ~ ~ א~ בקרלעכב הו~

~ ת~ מ~~ ~ תזב~ו

~ ~ זבחו

~ ו~חיל

בחול~ הכל

~~~ ש~ מח~ ח~ ~~ ו~י~~~וח~~ ~לן ~~ן ~ת

~~~ ~~~ו~ח~

~ותן ב~ ה~י~ ~סמ~ ד~ש~ ~ ~~ ~חי~~

~ ~~ ~~ דבק~~ ל~~חול~ ד ~ פס~ ~ בחו~~ ~ ~~~ ~

ב~ל ו~~

~~ו~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ח~ ~~

~~ ~~~ ~~~ ~~~

~ן~~~ ~~ ~ ~~

~~ ~~~~ ~~ ~~ ~ד

~ ~ ~ ח~~ ~ ~ו

ב~ ~י~~~

~ ב ~ ~ ~~~~~ ~ ~ ~~ה

~ ~ ~ ~ ה~~~~ ~ ~~~ ~ ~ ~~ ~~~ ~ ~ ~~

~~~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~~ו ה~~ו

~~ ~

~ ~ו

~ ד ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~~ ~~ ב~

~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~י~ ~ ~~ ~~ ~~ ~~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~

~~ ב~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ד

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

ושארי א~ ~~יו"ד ~חר~ים~

ת~~ ~

~וס~ א"י ה~ות על שהקשו קדשים ד~א~י ~ז ות~ שוחטות ד~שים ~דשים ~קשו ישחטו לא~שים

~~ ~דשים לק~ל שלא ~הירות יותר ~חמ~ות

בחו~~ משא~ שלא ~ל

עור ~~~י מ~כשי~זהירי כ~

ואכ~ל ה~ן ~~ ה~ וא~

~קדשים

~א~~ משא"כ קדשים בע~ין ~יל דלא משום

ד~~ מ~~ בחול~ ~א

הטעם ~כ ודאיאלא ד~א~

~א בש~י~

בידו שהוא משום~ הוא דגז~כ הבקר בן את מו~חט י~פי~ן דאי לומר יש ו~"מ בחוליןגם ~א~

חולין על גם~י~

ששחטו חש"ו גם ו~

~ג ~אה ~א~

~עיד ~א ~שחיטה דגזה"כ כיון שפירששחטו

גא~ א~חזק ~וי ~אפ~

א~סורא~ ~כ בלבד בידו מ~ם אי מש~כ

בחש~ שחיטה ק~ול ואין ר~ש~ה א~ר~ פ~ח כששחטובשלמא~ רואים ואחרים ששחטו

~~ מבר

~כ לשחוט בידווהוי ד~ ~א~

~ש~ן דרובן בחש"ו מש~כ ~א ~ולקל~

שי~וא~ בידו

ול~ ~א

~א~ בפ~ג זו קושיא ~ע~ ~וגן ששחטו

~א ס~ ח~ב א~ר מ~חת ו~שו~ י~בובישועת ~ש~

לומר וב~כדאח~ם

ד~ דג~ ליש~י בדיוק

כ~ש ~אמ~ים ~כ ש~ים הי~ו ד~

זו הבקר בן ~ת ושחט מ~חות בסוף הסמוכין יובן שפיר ו~הבאחרו~~~ ב~~ים מיירי ~חך ועל בכו~ה זביחהשת~א

בחול~ ו~ קשה שוב א"כ

איך בא~ ~א~

~א בחולי~

~ך כיון ושח~

~ש ו~"ו בחולין מיירי לא לעיל ~ז~~ילף

~ וב~ בידו מ~ם

~ ~ ודאי אלא ששחטו בחש~ו

צריכ~ד~~ בח~ו ~ד ש~ים

ש~~ ~וגן

~ הכל ל~ ס~ך ~יר

שוחטין ו~

וכולן ~ח~

ואחרים ~א~

~חרים" ~י~ ~~תו א~ו

~~~רבים~ ששחטו בח~ו "ש~~~

~ ~

~~~~~~~~

~~~~ ~~~~~ ~~~~~~ ~~ ~~~~~~~ ~~~~

שילוח עלך~~

ו~ל~א~

~ל חול~~ ~~ ~י~~ו~

~ת~ו~א

~~ ש~ח ב~ד

שה~ ה~ ~ ~~ ידי ועל כ~י ג~ת סוד

~~ח

שה~ה~ פ~ח

ב~~ ע~ ו~י~ כבי~ל ה~~ה

~ ב~יו על ~מים

ב~ ב~ו~~~~ ~יא

וכ~ וגם

~ן ה~לא כי ~ו~~~

הוא יבא אשר צדקי~ו~ משי~חהיכל

~ ב והוא ו~א~ו~

ה~~ בח~ צפו"ר

~ ~~~~ ~ ~ הד~ ~ן ש~וח ~ך

~ ~~ישו~ היי~ול~ומו צפו~ ~ ~ ~ל~ ~~~ ~ ~ו~~ ~ ק~ ~~ סיום~~י חו~~ וס~

ה~~ ~~י ויה~ חול~ן ש~א

~ בח~ קודש ~ח~

א~ ה~

~~ם ~י ו~וחה שבת ש~ ב~ ~~ ~~

~וא ~כ~ ח~

בש~~ ~ו

~ ~ ~ ~ ~י בח~ ~וא ב~~~ ל~ ב ~ל

~~ ~ל

~ ב~~ הי~~ ~ ~ ח~ ב~ ~ ~

~ד ~ח~

~בה~~ ~ ~ ~ א~ו

~~ ~ ~ל ~~ל ה~~

~ ~~ ~ ב ~~תם

~ ב~ ~~ מש~~ ~~ ~ ~~ד ~ ~~ ב~ בח~ ~~

~ם~~ ~ ב~~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

סיום הג~

התם ~ש~~ עשירי ~~ר לעגין ב~רות ~הייגו וכו~ אמדתיך~הכי א~ ~בתרומה~

בביגוג~~ לא אמר היא טעותא הכא

ו~תח~ת ~י~י~ ~ךאיבעי~

~ריכין הכל ע~ין בג~ ואמר~ וכ~

הכל אם ש~ה ~ב בן היי~ו לאיש סמוך מופלא לא~ויי מא~ לאיתויי~ריכין הך והגה שם~ ברש"י עי~ הקדי~ מי ולשם גדר ~י לשם ~פ~ות~ודע

~בסיוםדאמר~ בכורות~

משום הייגו למיטעי לך איבעי לא~~

ד~ה ברכד~~~

~בב~ ג~ דף

ע"ב~ וה~ לעולם~ מ~ד אדם

לדקדק יש לכאורה בהתח~ דמש~~מה

סמוך מופלא לא~ויי ~~כין הכל ~רכין ~~ האלאיש

כי~ ~גין ~ם ~רא בגדה שם דילפ~~ן

לומר ת~~ ~יכי ג~ ~אדבעירוכין

בעירוכ~ דה~ ~~כ גערך הייגו קטן אפי~ גידור

~ופלא עכ~ ~מו~

לערוך יוכל ל~יש ~ל אולם ~ריך דלא הקס"ד ~~ ול~

דמסיים~~מ כג"~

בעיגן ד~ה בר דאדם משום בתרומ~

ומעשרות ~קיגן וה~ה ודומיהןיהקד~ות

בחול~ ~~ג

א~ ק~ ~א~ מחשבה ~ו

~ג שגת קודם קטן התורה עפ"י הוא לאיש סמוך המופלא ~הו~כיון הער~ו מה~י דלא הקס"דוה~

מה~ מופלא ~~י בזה דגם אש~~ ~כ

~אחרי ה~ג לשגת כשגכגס לאיש~סמוך ה~ב~

~ הגז~ ה~~ משולבים ושפיר

~~~~~~~~

~ס~ם~~ ~~~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~ ~~~~~~

~ג~א הא תגיא כי תמורה ~רו~

תגיא ה~ן ~זר שלא וש~ו כולוושמו ו~

ו~ח~ הכל ה~~

~ ~יר~ אגשים

המיר שאם אלא לה~ר ~אי שאדם לא~שים ו~ מו~

האר~ים את וסופגע~~

השכיגה דהגה יובן העגין הקדוש~

בשם גקראת ת~~

~כמבואר רפ"א דף תצא פ~ב~מ

~ והפר~ ~א~ ~דףבת~וגים ו~ מט"~ בח~ שהוא

ס~~ ~ת~ון

~~ ~א~ דאיהי תתאה שכיגתא דא הת~רה

תמורה בהה~

החרב להט בח~ שהוא בק~י ~~ בו תמיר~ו אל דא~מר מחסדה~~פכת

לד~ ת~ה~ בח~ ~~ו

וה~~ העבודה ~ד ו~ל ~בן

~וא ע~ו~

ו~לים גש~ים בעג~ים שעובדים ה~ להוצ~

~ולל ~ר ע~~ה גדולה בבח~ו~עמים

ו~ לש~ ששם תתאה שכיגתא לבח~ ~ו

אמגם ~ודה ע~ז ולהעל~ה שבעשי~ בעשי~ ל~ה עד כבי~ל~שכגה בעצמו ל~ות ח"ויוכלו

הגמו~ בעבו~ לש~ העביר~ בבח~ ובפרט

צ~כ~ ל~את יעשו שלא ~ר ב~תר

תאו~ ~מו

~מ~בח~ ~~~ ~ו~ ~ל

~ ת כ~~ ב~ ~ש~ה

בת~ ~ד תא~ו

העב~ הש~י בעיגי חשוב כ~ הגםח~ו הי~~ ~~א ~ן כי ~שמ~ות

ב~~ הת~ ~~ ~~ ב~

ע~ר ~~ ~ א~ ~~~ ה~~

~עמים וא~ ~~ ~י~ה מה עו~

ולאק~ הגצ~~ להעל~ כדי בי~ר שכ~תא

~ ~ ב~ג~א ו~ ~

ע~ ~שם

לש~ ~~ אבל

ד~ כשיו~ ~ש

~ע~ ~~תו

~ ~לח

~ ו פ~ ל~בה

ל~ אס~ ל~ח~ א~ ב~שו

~הו

~ ~ ~

~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~

דשכי~תא בתיקו~ים ~~ד רמוז~הו ~בד ב~וש~ ~לב~

בין ה~מיים ~חבו~ת בנ"א ב~ודת שאית~שתהיי~ו ו~ח~ ה~ל~~

כ~ל פחותה ~ודה מבח~ השפחה ~ת~ות תמו~~ בח~ ~לבושים~הווגם

~~ מ~~ בבח~ דאיתל~ת עבד בח~

~וב בבח~ דאיתלבש בח~ ו~

תמו~ יח~~~ו לא

ב~ ~~ וכ~~ל

~ ~ות זהו

~ ~ יחל~~ו

אותוימיר י~ וג~

עבירה ~בבח~ י~ר~ המר ואם כ~~ ~~

הוא וה~ ב~ותו ה~דושה ~ד ~כ השמאלי מצד שיכ~יס ~היי~ו קודשותמו~ו לש~ הש~י~ון

~ודש ~ול תמ~ה תקרא ע~ז כ~~~

~ו ב~~~ רמ~

המ~תח~ הכל

ממיר~ ~וא ~ו עבודה ~בבח~

כ~ ~מה ~ירה

~ בבח~ הן ~היי~ו ~שים ואחד א~יםאחד כ~ל~ בבח~ והן בא~ים ש~והג

~ ב~שים גם ש~והג

לי~ יוכ~ בדרך

~ה~ ~כי להמיר רשאי שאדם לא

ל~ח~ כ~"ל ב~ה ב~פשו ~כן אסור בודאי

ש~~ ~ירה

~~~ שאם אלא

המיר מו~

תמו~ו שיה~ ל~ובה לו ~~~ה~

~דושה ~~יסו קודש

~~ל~ בבח~ ~~אה ~~ועא ו~ה שסבל ~אם הארבעים את וסופג ~~ שה~~י~

וע~ז~ ~

ב~~ ע~ה

לו~ ש~יים ~ו

ה~ בגדים וברש~י בת~ כדא~~ פחותה ~ודה ~~ ~~ הד~בתרו~ בהםשבי~ל

ק~י~ בהן י~וג אל ~ו

~ כ~ ~פיר

~ל דא~~~ ~ ~~~~

~~~ת ~ד~

~~ד מ~י~ ~~

בגדים ~י~וי התו~ ~

ש~א~ יש~~ ~ דבי ~~א אחרים בגדים ו~ש בגדיואת ופש~

~רך ~~ ~י~~ך

א~ בה שב~ל בגדים

קד~ בהן י~~ אל ~ו

~ דהו~ת דומיא קדרהבהן שביש~ ופ~~י ~ו

ועי~ הד~ ~~ ~ בר~י עוד

שאמרו~ בגד~שי~וי ב~ ~ד מלבושי בח~ היי~

~~ ~~~שת

שכי~~~~~

ת~~ בח~ שהוא חשובה שאי~ה ~ודה בח~ והוא

כ~~ ו~ו

תה~ד ~~ כ~~

~יותו אך~~

~ורה~ ל~ח~ ~א~

בדיוק ל~~ג איך פחותלא

ו~ דת~יא י~ר

וש~ ב~חת

וש~ ~לו

וש~ ~היי~ו י~ר

בד~ק ~א~ ~~

~ו~ים שאי~ן המ~בשות הפחו~ות ב~ודותבהם בתו~

אס~ ~חלה

~ כ~ ~~עו~ ס~ו

בתח~ו~ הכל ~חיל

להמיר רשאי שאדם לא~ל ממיר~ ~ש~

א~ור ל~~~~

~ר שאם ~א~~~ ו~

כ~~~~~ קו~ ~~ ~מ~~ ה~

~~~~~~~~~

~~~~~~ ~~~~ ~ ~ סיום~~ ~~~~~~ ה~

שלום ~ים ת~ח ת~ א~ ו~ ב~~

~יך א~

~ו~יך~ ~ש ש~ים~ת~~ה

~ ~ ~ בת~ ~ח ~~ ~~ ~~~ ~~ ע~ דב~ ~א~

~~ם ש~~ר~ ~ ~ו~

שי~ו~ ב~ ~

~~ ~~ר אי~ו ~~חה

~ ~~ א~ ~ ו~ ~~א

~ ב לי~בתיק~

שב~ת ~~ד~ תפ~~

~~ם~ ~~ בלי~ ~~ ~

~~ ~~ ש~~ ת~ ~ ש~ ו~~

~~~ד~~

~~ א~ יו~א~ ב~~

ת~ח~ ~ ~

של ב~~י~ו~ ת~~ ~ ~~ ~י~~ ~מ~~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~

~לם ~ו~י הם~ו~ם ~ג~ להי~ ה~~ לד~~

ו~~צל עד עדי ~רי~

~ו ושגי דיומיוכ~ ג~~

ל"ו ~ח~ו ס~ושהת"ח היי~ ~~ ש~תו~ ~~~

~כ~ ~ת~~ העו~~ ה~ו~~ ~ת~ר

~ ~ כ~~ ~~ות ה~ו

~~~~~~~~

~י~~ ~~סיום~~ ~~~~~~ ע~ הד~

~י~ ~~ לה וסל~א הש~יח ו~ל

~~ילה זו ~מס~~ידחז~ל ~א~ ~

~ל ת~ל כי א~ ו~

~ל ש~ויאלא

ו~ הוא

תש~ כי א~ א~ או~ אשתו

ו~~ ~ל ~ו

ואו~ ~גה עי~ש ה~~ים אחר ~~ג"ו א~ות~ם ~א~י וי~~ו

~~ום ~ו~ת ~ו ~מד~ר ~ה אותוד~י ~~ ~ו~~

~~ז ~א~~ל

מד~~ שש~ר ~~ז

~ הלוח~ וממי~ ~~וי~ ~אום

שלא הח~א ~~ן~יו

~ו~~ אשת

~ א~ ~ו ~גו~

ב~ ~~ ~ד~~ רמ~ זו

אשתו תש~הכי וג~

ש~~ום ~ו~~

~ה~ ה~ל~ אחריו~~ו א~~~ ~אל~י ו~לו וגם זה ~ל ~ז חטא

~ק~ ~~ן ו~ל ~י~~

זאת~ ו~ ~~יאג~

~יגו ~ו~

~~ש גול~

ו~~גו כד~י~ לא~

וי~~ ~ ~סו~~מ~ ~י~ו ו~ה

~~ ~"ש ~י~ו שהוא השליח ~ם

התו~ ~~~ל~י~ והלוחות

וכ~ עלך הד~ן ~הו

~~ג~ השל~ ~ש~~ו ~י~א ה~יא היד~לה~~

~~~ ~ומ~~ ואז~

וסל~אלה

~ ~לה

~~ו~

ח~א עוד ~~ ולא ש~ת כי ~י~ ש~~ ה~

ה~עלים~

ואת עוד תז~י רו~

ה~ו~ה ~א~ ~~ ~ ~ב~

~ש~ה

~~ וכג~~~ ~י~ל הראשון א~י

סיום~~ ~~~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~ ~~~~~~~~~ ~~ ה~

ליום ש~ ~מ~ הש~~

ליום ~וא ~יד~ת ש~~

לח~ ומ~ו~~~~

הוא ~ח~ה ה~ג~ ~ו~ ~ש~

~~~~~~ ה~דש

ו~ ו~ ~~ ת~ ה~~ ~מ~י~ ~~ ~ כי

~ ע~~~~~~

לח~ ~הי~ ~~~~ ה~ ~~ל ת~ו ~ר

~ ~~~ לש~

~ה גם ~~~ ס~ ~~ה~ ~~~~

~~ים ~וא~ ~ א~~י~ו

ול~ זה ~~ס

~ח~~ על~ א~~ ו~~ ד~ ~ ~~ על

~ תמיד

~~~ ~ ~ ~ ~יד תה~ ~~~ ב~~~ ~

ה~~~וה~

ל~ו~ ~

~מיד~~ ~ ~~~ וא~

ה~~ ~~ ~~ים~~ ~ ו~~ ~ ~ס~ ~מ~

ה~~ ה~~ כי ~~ו ל~ה

~ ~~ו~ל~ י~ ו~ ~ ע~ ~א~ ~ש~~

~~ל~ ~~לה י~ר ~יו ~~יםה~ף ~ ~~

~ ה~ ~ו~ ~כה~~ ~ ~ ~ ~ה ~ ~ ~ לו~ ~ח~

~ ו ~ ~ד~ ~~ ~ ~ ה~~

~~~~ ~ תחלת ~ר

~~ ~ ~~ ש~~ ~~~ ~לו

~ ~ ל~יומ~ ~ ~ יה~ ~ ~~

~~ו~~ ~ ~ סיום ~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~דב~א ~דה מס~סיום כ~

השו~ה בכ~ הלכו~

וכו~ יום ו~ח~~~

שמח~ הצדיקים בס~ ו~מצא ש~~ן דיין ה~ש~ם כל~ו~ר

שע~ן דיין יהי~ה~שים שכ~ הר~ כי ז"~ ו~

ע~ן ~הזדקק יו~ר~

בליל שב~

נקיים וטבי~ה~צו~

ש~ק~ו ע~ין והוא ש~~ן~ וז~ו עו~ה טביל~

~"ח יה~ ~לא כדי ~רא

מצו~ ~יזהר ~ע~ן דיין ב~~ וזהי כ~ר~~ו~ים ~ש~יהן אצל

בכ~ ולימ~האפשרו~

שמסיים ~ו ~~דב~

כל ה~כו~ ~שו~~

~עוסק ב~~~ דמיירי יום בכל ב~ו~

הש~ס בסיום זה במאמרי~ו שכ~ב~ו ~מו בן ובין ל~וה"ב ח~ק ביןהוא ו~חי~~ ל~חל~~

עוה"~ בן ~~ח שזהו

~מלכא בג~ז~ המחפ~ ~ויין יה~ ש~א וכדי ישגה ~מ~ד באהב~ואבוהי

~"~ ~ וכי~

זהו המ~~~חל~ משו~

~עבדו וע~י~~ו ~בב~ו יט~ר ה~ כ~~~ שע~ן דיין ה~שים כל

~ ובכ~בא~ ~~~~יו~

~ ~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~ ~~~~~~~ ~~~~~ ~~~ ~י~ו ~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~

~~~~~~~~ ~~~~~~~ ב~יום ~~מ~ימה ~~~~~~~~ ~~~~ ~~~~

ה~"~ בנ~ה ~רו~~מי

"~דר~ ומ~יי~ בגות ~~ך

כו~~ם~ ו~עו~

מס~ ב~~ל~ו ב~רב~ן ~~ א~ קורין מאימ~י ברכו~

לעד סמוכים מאמרבריש עפי~~ ב~~"י הדבר~ם שילוב י"ל ~רומ~ן~ לאכול ~כ~סים ~הכה~יםמשעה ה~חברו~ א~~ ~או~

בבל~ ה~~~ס ~עו~

סופו ש~יה רב א"ל ~דה מס~ בסיוםב~ח~ו

~ זבה ~~וי ביממא חימא אבא

בליל~ הקדמו~ עפ"י עיי"ש~ ~דה ~הוי

~ז ~דף ~יר מש"ס זבהיוסי ל~ ע~~

היכא ק~ן דמיי~י גמו~ ~ משכח~

ה~וס~ ~פי"ד~

~דף~

~א~ ו~וס~

~י~ ~דף

~~ דלא מה על שהק~ו

~ מ~~ משכחת יוסי

קס"ד הך על בלילה ~ראתהלה ד~

בסוף ש~יה ג~

כ~ל ספי~ ה~י ~אלילה דספיר~

בא~ע ל~רה הך על ד~לי ~~

ק~ ד~~א

יוסי ~ בתוס~ עי~ש ~מעת~יה אמרככותאי

~ ~~ ~ ו~ ~ ע~ שחלקו

ו~~ הת~ זהעל הת~ ו~ כ~תאי בזה יו~י ~ שי~ יה~ דלא כדי

וגם שי~

לפ~ד ~יירי בעצמותה י~י~ הג~

~דה ב~~ ועי~~ י~ ג~ כל ב~~ת ~ל"ג~~

דא~ו לקרא דשב~~ דקא~~ דחי~

בשופעת וגם א~פש~ ומו~יכל

~ ימים

הפ~ ב~ גדול ד~ק הוא כלל

~שאר מ~יא~ ~~~ וגם ~~~~ ~~הבחיותה~

אל~~ ~~ ~~~~ ב~ ברוא~ ד~~~ ~ ד~~~~

~ודא ~~~ ~~ד~

שלא ~כ ת~~

~ע אפ~~

מ~פע

~ ~~ו~ ~~

~~ו רצ~ א~ ה~~~ ~ ~ ~~

ק~ו ~~~ ה~

~ ~ ~ד תו~~ יר~ל~ב ע~

~י~ו לא~ ב ~~ ~~~

~

~ ~ ~ ~ם~~~ ~~~ ם~~~~~~ ~~ם

~~~~~~~~ ~~~

ז~כ~ אולה הבי~~ש

ב~~ שבי~ר~ו כמו

~ע~~~ ~~ ב~ות

א~~ ~ה~י~~

לשיטתו יוסי~ ~שב~

דף ל"ד~~

בין ~~ל ד~וא השמ~ו~

עין כהרף וב~יעור יוצא וזה~כ~ס ז~

~~ ר~ ~וכל

ל~~~ בריר

הרף בלי ~ש~ עלךה~ן וז"~

~~ו~ ~~יין ~~ים

בשי~ הוי לא שוב א~ בהפסק כ~ים

א~יבא אוקמי וע"כזבה וזה כ~"ל עיןכהרף ש~~ ביהש~~ש בשיעור ברואה לשי~ו יוסי ד~ ש~חיל~

שמע את קורין מאי~י בס~כים שם שביאר~ו כמו ~דהיי~ו ב~רומ~ן לא~ל ~כנסיםשהכה~ים משע~ ב~ב~

אליבא ~מ מ~~~ ~ם ~אי בע"כדזה לע~ בביהש~ש יוסי ד~

כהר~ עין

כמבואר שם~

~ ו~~ן וא~ש אמר~יעוד~~

~ ~בדרך

מ~ ר~~מאימתי ~~~ח~~ ~~~ מס~ סליק דמסיים

ש~ א~ קור~ בערבין

~~ ע"~ ~א~ באיכה

האו"ה בין ~והיי~ו בי~יהםל~~ה ירו~~~ ה~~~ ~~ דגלו~~

והוא ~~ט~ ~בתה~י~ כ~"~

רבי~ י~וש~י~~ מלכו~ בבח~ ~היי~ו בחיקישא~י ~~א~ ו~ו~ ~מים

~ושפיר נדה מס~ ~ליקלהיות כ~~וצי~ ~~ טומא~ ~ק~

~הם שיש ה~דה ט~ר~

במ~וה

המטהר~ ע~מא בי~ה בב~~ לי~ר~ל

ב~~~~~ב"ב~ ~חירו~ הגאולה ו~~ה~~

מאימ~י ~~~ ל~~ ~~י~~ ~~~~~ ~ו~י~

את ~גם ~מ~

כשהיא~ ב~בין

בסו~ לג~ולה םמוך יומיא

~~ובו~ והצרות ה~~א

צרור~ ומבו~ה ב~ה

ובלבולועירוב הד~

במא~י~ו כבר שכתב~ו וכמו והאמו~ה בעה"י~

משעה ~עובדישהכה~ים

השם~ ~חל~ם~ ~גם ~כ~סים

~ם~ ~רו~ן לאכול

ה~שובה ע"י אלא ~אלים ישראל ~ין כי דרכם ול~~ן~בטהרה ~שובה~~ בהל~ הרמב"ם כ~ש ~גאלים מיד~שובה ש~ו~~ וכי~

~~ ~ ~א~ו~

~מס~ בסוף ~ירושל~ ~דה~

ב~בא ה~ה אם ההלכה~גיע

~~ כן דפסק~ כמו והיי~ו טהורה וס~ה

בטוש~ ~ס~ יו"ד

קפ"ד~ ח~~

במחבא בהי~ה ~ שא~

שם הורגלה רק פ~אום פחד

והור~ו ה~~א במחבא ~ארוך בג~~י~ו א~ח~ו וכן במחבא~באי~~

ב~ ו~צי~ו בעוה"ר

~ומא~ וב~ט ~ל ה~דה

בסו~ הפחד ~ז יו~י

מ~ל~

משלים קישוי ~כ~

ו~~ ה~~בוד~ ~ול~י~ו ול~ר

מגלו~ החל

~~~ מאי~י ~~ ב~ח~ ז~

וכ~ ש~ א~ קור~ ק~ש שזהו

~ אחד

רק ~גלהשזה בב~~~~

~בפ~ ~~י כ~ש ש~ עה~ וא~~ן~

י~לעיי"ש

~ ~~ ב~ח~ו סופו

~ כ~

אל ~~ ~יי~ו~ש~~~~ ~

ה~ת ~~פ~

ק~ים~ ~~שלמי~ ב~~ה~~

~~ מ~ו~למי~ ~ו ~~ף ~ו

שב~ ה~ב

ב~ י~~לים~ ~~ם ש~לו

~ ו~ בע~יו~ן

~ ~~ ב~~ ס~ ~ח~ד