השבועבגליון

ומבורך שלום שבת בברכתישראל בית לכל

ח' פרק הרך בגיל משמעת2 חנוך לנער עמ‘

- אדם זאת התורהימים טובים היו לא בן-גמליאל: רבן שמעון מרהכיפורים. וכיום באב עשר כחמישה לישראל,באב, בט"ו שמחים שאנחנו לכך מהסיבות אחתוהטעם עצים למערכה, לכרות פסקו שביום זה משום היאתורה ללמוד הכהנים יוכלו שמעתה משום היא לשמחה,בלימוד להוסיף כל אחד צריך זה למדנו, שמיום ומכאן יותר.יותר תורה, יותר ללמוד - באיכות והן בכמות הן התורה,

בהבנה! ויותר בכח, יותר שעות,

שהאדם התורה, החשובים ביותר ללימוד מהאופנים אחדזהו כי פה. בעל הלימוד הוא אותו, לקנות להשתדל צריך שעסוקים וטרודים, בימים גם תמיד, בו שקל להחזיק לימודכשאדם כי וכו'. החגים וכו' גם בתקופת הזמנים', ב'בין גםבשולחן וסעיפים פה, בעל גמרא של שלמים דפים יודעלחזור לו אזי בנקל פה, בעל וכו', וכו' של רבנו ותורות ערוךוכמה כמה עוד זו בשיטה ויש שנמצא. מקום בכל עליהם

דשמיא: בסיעתא חלקן שנבאר יתרונות,

לו...אחת שנותנים מה המאבד זה שוטה? איזהו חז"ל: אמרובאופן לחסר דעה, נחשב לדעת מי של חכמינו, מההגדרותמאבד שהוא רואים אם אנחנו הוא - מהמצוות, פטור שהואעצמנו על להתבונן צריכים אנחנו ומזה לו. שנותנים מהאת שמבין עד לו יש יגיעות כמה תורה, שלומד אחד כל –ועוד דף עוד ומוסיף ידע חתיכת עוד שאוסף ועד הלימודאינו הוא בו, שעמל הזה העמל כל אחר והנה, וכו', הלכההקודש שבלשון ידוע וזה הכל! שוכח ופשוט לימודו על חוזרכל איבד את אדם 'אבידה'. נמצא שאותו קוראים לשכחה

שוטה? זה האין – כך כל בו ויגע שעמל מה

- הזה העולם של במושגים לעצמו זאת ימחיש אחד כל מנוחה בלי ועבד ועבד שלימה, שנה במשך ויגע שעמל אדםואחר אלף שקל, מאה שאסף עד משרות, ולילה בכמה יומםמי הוא כך שוטה? זה האין – ברשלנותו אותם איבד כך, גדול שוטה זהו לימודו! על חוזר ואינו בתורה ויגע שעמלגדולה הצלחה שאין התורה, ידיעות את שמפסיד יותר, עודואינו הלומד נאמר: ועליו המדות. בספר כמובא לנפש, מזו

קוצר... ואינו כזורע – חוזר

בלימוד לדוגמא - הלימוד על לחזור ביותר הנכונה השיטהבעל הדף היטב את היטב לכתחילה היא ללמוד - הגמראזה. על ולשמור לחזור ימיו כל להפסיק לא כך ואחר פה,לחזור לו בנקל אזי פה, בעל הדף את יודע שכבר אחרי כיוכך לאבדו. ולא שלמד מה על לשמור רק כדי במהירותיחזור וחלק בלימודו יתקדם מהזמן חלק – תמיד יעשהוכך האדם הלימוד, את לשמור נקרא זה יודע. מה שכבר על

לאבד הכל. שוטה שלומד ולא נעשה מה כל קונה את

ברבות אבל לאט, יתקדם שהוא בהתחלה נראה אמנםמה כל – והעיקר מהר, מתקדם שהוא יראה הוא הזמן,אמיתית. התקדמות נקראת ורק זו בידו! נשאר לומד, שהואיקבל שכר שאמנם בודאי הזה, העמל על כל חבל פשוט חבלשזה התורה ידיעת מפסיד את אבל הוא שלמד, רגע כל עלותלמודו לכאן שבא מי אשרי חז"ל: זה אמרו ועל העיקר.שאחרי עצמם העידו על חכמים וכמה תלמידי כמה בידו.למעשה אינם יודעים הם מעמיק, של לימוד שנים עשרותחזרה של ידי השיטה ואילו על שלמה בתורה. ידיעה שוםונעשו כשרון, זכו חסרי בתחילה שהיו גם אנשים פה, בעל

אמיתיים. חכמים תלמידי

בחינה בו יש פה, בעל שהלימוד היא, חשובה, נקודה עודבלשון ומעמיק שהאדם חופר עיון יש כי בעיון. לימוד שלויש וכו', ובמסקנות בצדדיה ומעיין אותה ומפרק הסוגיההלימוד על וששולט פה, בעל לומד שהאדם אחר, עיוןכך שרק מיוחדת הבנות מגלה הוא ואז מלאה, בשליטה

אותם. לו לגלות היה אפשר

החשובים מהדברים אחד הוא שהעיון לדעת, יש וזאת

בליקוטי הקדוש רבנו שכותב כמו האדם. תיקון לצורך ביותרהתורה הקדושה לימוד מעלת וחיוב על ק"א, מוהר"ן, תורהעול את ממנו שמעבירים זוכה האדם זה ידי שעל בעיון,כראוי, בעיון לומד כאשר אינו ואילו ח"ו כולן, הרעות המדות

הרעות. המדות עול תחת נופל הוא

פנים שבעים של בחינה התורה בלימוד שיש שם, ומבאר ומבין מה ומעיין היטב לומד האדם כאשר - שהם מאיריםכאשר - חשוכים שהם פנים שבעים של בחינה ויש שלומד.התורה, שאז את ולהבין לעיין צרכו כל משתדל האדם אינושיש הכוחות שני בחינת וזה אצלו. חשוכה נשארת היאעל עב:) (יומא לברכה זכרונם רבותינו, שדרשו בתורה,סם נעשה לו זכה - אשר שם משה" התורה הפסוק: "וזאתהפנים הם - חיים' 'סם מות. סם לו נעשה זכה לא חיים,למי החשוכים הפנים הם מות', ו'סם התורה. של המאירים

נכון. אותה לומד שלא

בעיון כראוי תורה לומד לא שאדם ידי שעל רבנו, ומבארהמדה וכפי הרעות, שולטות בו כל המדות זה ידי על והבנה,אותה תחת ונכפף נכנע כן הוא ביותר, בו ששולטת הרעהלו. שיש רעה מדה או תאווה אותה אחר שכרוכה אומה וגזילה, גניבה אחר ביותר שנמשכת אומה יש לדוגמא:נכנע הוא וגזילה, גניבה של הרעה המדה את לו שיש ומישיש לו זאת, לראות יכול שהוא ופעמים אומה, תחת אותה

יסורים מבני אותה אומה.

עול ממנו הפורק 'כל ג): (פרק אבות בפרקי שמובא מה זהשמי דהיינו – ארץ' דרך ועל מלכות על עליו נותנין תורה זה שלה, המאירות הפנים בבחינת התורה את לומד שאינוהמדות שולטות בו זה ידי ועל תורה, עול שהוא פורק נקראוגם מלכות על בחינת שזהו בגשמיות, והשעבוד הרעות,בחינת תורה, שהיא על ממנו שפרק ידי על- ארציות. כי דרךבחינת עליו מתגברים ידי-זה על- מאירים, פנים שבעיםשל רעות והמדות השעבוד שהם חשוכים, פנים שבעים

כנ"ל. ארץ דרך מלכות ועל בחינת על שזהו העכו"ם,

מלכות ממנו על מעבירין תורה על עליו 'כל המקבל - אבלחכמות ומבין שמעיין בעיון, שלומד מי הינו ארץ', דרך ועלח): "חכמת (קהלת בחינת נהירין, אנפין בחינת התורה, שזהוועל מלכות על ממנו מעבירין על-ידי-זה פניו", תאיר אדםרעות והמדות והתאוות השעבוד ממנו נתבטל כי ארץ, דרךעל עליו שקבל על-ידי חשוכין, אנפין בחינת שהם שלהם,

נהירין כנ"ל. אנפין בחינת תורה, שהיא

דהינו אותה, להבין שיזכה עד בהתורה להתיגע צריך כיוהסתרת חשכות בחינת שהם חשוכין, אנפין מבחינת שיצאוהשגת ידיעת בחינת שהם נהירין, אנפין לבחינת הידיעה,הוא אדם, בחינת עקר אדם...כי נקרא ואז כנ"ל. התורההתורה חכמות דהינו להשיג, שזוכין האמתי השכל בחינתהקדוש רבנו של קדשו מדברי חלק כאן עד הקדושה!

מוהר"ן. בליקוטי והטהור

את ומאיר אותנו שמלמד הקדוש, רבנו של הזו ההגדרהנקרא זה אותה, בלי להבין את התורה שלומד שמי עינינו,ואחד, אחד כל את לזעזע צריכה תורה, עול ממנו שפורק

שלו. התורה לימוד על נפש חשבון לערוך

שמתיגע בתורה ידי רבנו הקדוש, שעל כותב ובתורה ע"ד,נפשו! מרפא זה ידי על ולהבינה, אותה לידע שזוכה עדלזכות לצאת בשביל לו לימוד בעיון יהיה צריך נמצא, שאדםבעל פה - והלימוד נפשו את הרעות ולרפאות מכל המדות

בו תמיד. להחזיק לאדם שקל עיון של סוג כאמור, הוא

לימים ובמיוחד תמיד, שמועיל התורה לימוד של אופן עודלהחזיק הוא וכד', חגים של ותקופות וטרדות, בלבולים שלספרים. ובעוד בגמרא יומי' 'דף של בקיאות, של בסדריםוערימת כשהוא יושב, זצ"ל יצחק לוי את הרב ראינו תמידאו דף לומד השולחן בצד אחד, ובכל ספר היה על ספריםעוברת היתה היום סוף ועד השני, לצד אותו ומעביר עמוד,מצד ומעביר לומד היה ולמחרת השני, לצד הערימה כלימיו היה בקי בהרבה שבסוף עד ימיו, וכך כל לצד שני זה

פה ממש. ספרים קדושים בעל

מעשיות בסיפורי שכתוב מה על מליץ היה תמיד וכןוראה חלום, שחלם מלך שהיה ועכביש', 'מזבוב במעשה זה הזה, שהדף – האויבים מכל עליו שמגן אחד דף שיש ספרים מיני בכל בו מחזיק שהאדם ליום דף של הסדרהאויבים מכל עליו מגן שזה בגמרא, ובעיקר קדושים,

ובגשמיות. ברוחניות

בדף שכשמחזיק היא גם בפשיטות, היומי הדף של ההגנהמסוגל ללמוד ממש בצורה שלא היומי, אזי אפילו בזמניםודף בזה יומי דף פנים כל על לו יש ומעמיקה, מסודרתללימוד. וגם קשור אותו שמחזיק סדר לו יש וכך יומי בזה,הוא תמיד איך בחוש, רואה הוא כך, שלומד מי בעמקות,למה ישיר באופן ששייכים מסרים שלומד, בדף מוצא ממש להדהים. מדויק באופן הזמן, באותו עליו שעוברשמיישרת אותו הלימוד, בזכות עליו שיש השגחה פרטיתמה שצריך, שמוצא את מגלגלים ומכוונת אותו, שמשמים

וכו'. העצה את החיזוק, את

של לימוד אלו דרכים את עצמו בשתי לחנך ישתדל כל אחד לכןהרגיל הלימוד מלבד יומי, דף ולימוד פה, בעל לימוד התורה: בתורה ועבודה, ימיו שימלא לו מובטח וכך או בישיבה, בכוללמעבירין תורה, עול עצמו על המקבל 'כל בו: שיתקיים ויזכההרעות המדות מכל וינצל ארץ', דרך ועול מלכות עול ממנוהתורה לימוד שבזכות רצון ויהי ובנפש! בגוף השעבודים ומכלבמהרה וברחמים בחסד לגאולה כאחד, כולנו נזכה הקדושה,

ואמן. אמן בימינו

א

הלב ערלת את למול3 עמ' הפרשה בנתיבי

לאומן הנסיעה על המניעות את לשבור כיצד4 שואל ומשיב עמ'

האמונה: בגן לשבוע הקרוב ספר היומי בגןאב מנחם כ"ז קודש שבת יום עד אב מנחם כ"א א' יום

של"א שי"ט- עמודים:ּלֹא ׁשֶ ִנְרֶאה ּה, ָבּ ִרים ַהְמֻסּפָ אָֹרעֹות ּוַבּמְ ה דֹוׁשָ ַהְקּ ּתֹוָרה ַבּ ִנְתּבֹוֵנן ר ֲאׁשֶ "ַכְּפֲעלּו ִיּ ׁשֶ ֶחְסרֹונֹות, ֲעֵלי ַבּ ים ֲאָנׁשִ ַבּ ְוָקא ַדּ ַהּבֹוֵרא ַחר ָבּ ֲעַמִים ּפַ ְולֹא ַעם ּפַ

של"ג) עמ' (בגן האמונה ָרֵאל" ְלַעם ִיְשׂ ְיׁשּועֹות baganhayomi.gmail.com 077-3203904 אימייל יומי: קשר

31) • גליון: 181אב תש''ע (2010\07\

בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת: עקב• כ' ב

בנייך“ משמעת בגיל הרך פרק ח' מחנך בת“ת ”שלום | הרב יצחק. א. לנער חנוך

ונושך שמכה דודי על סיפרנו שעבר בשבועפעמי חד מקרה לא שזה לאמא סיפרה הגננת בגן. ילדים מתי או מסוים, לו חפץ שמגיע שדודי מחליט הפעמים וברובדודי מתרגז, יפה. נגמר לא זה איתו" "מתחיל שלטענתו חברזה "הקרב וכאילו פצועה כחיה ממש ומתנהג משתולל וצורחמדרכי ההגנה חלק רק הם ונשיכות הכאות חייו" האחרון עלכיצד מהשיחה וממש לא ידעה אמא של דודי נבהלה שלו...בגן ילדים ונושך שמכה ילד לו גדל שלה לאף מתחת להגיב.וכמעט יפה מתנהג כלל הוא בבית בדרך לב, שמה לא והיא

לעשות??? מה יודעת אמא לא התפרצויות לו ואין

ילד שרע לו אם כי אין ילד רע

עם ולשוחח לבדוק שצריך נראה פניו על יקרים! הוריםרק לא שזה לדעת עלינו אך האלימות. בעיית על דודילפעמים היא חריגה התנהגות התנהגות. בעיית של ענייןאת להביע כדי ילד של לרשותו העומדת היחידה הדרךשל משפטו את לזכור תמיד חשוב ומצוקתו. קשייוכי אם רע "אין ילד כי שליט"א: כתב שלום המחנך הרה"צנובעת אינה ילדים אצל נזק וגרימת אלימות לו" שרע ילדוהושטת מצוקה כקריאת יותר משמשת אלא מ"רוע"חינוך וכאנשי כהורים וזכותנו חובתנו וסיוע. לעזרה יד

חזרה. יד ולהושיט זו לקריאה להיענות

הרסנות, זעם, התקפי מוחצנים, התנהגות קשייאירועים בהחלט הם וויכוחים מריבות בחברים, פגיעהבגן ובמיוחד בבית התקין החיים למהלך המפריעים

ובבית הספר.

בעיני הנתפסים שילדים היא- ביותר החמורה הבעיה"מופרעים כילדים חבריהם ובעיני החינוכי הצוותהתנהגותם את להפוך מהרה עד עשויים ומפריעים" ברגע לטיפול. הקשה ולבעיה קבוע התנהגות לדפוסמתחיל הוא מופרע, ילד של סטיגמה מקבל שהילדמפנים הוא עליו, שחושבים חושב שהוא למה להאמין התודעה בתוכו מתחזקת לאט ולאט עליו הקביעה אתהוא שעובר יום כל לכן, לעשות. מה ואין כזה שהוא רגוע" "לא קצת שהילד יודעים אתם ואכן ובמידה קריטילגבש ולנסות החינוכי הצוות את לשתף מאוד חשובהילד. ההתנהגות של עם לעשות אפשר עמדה מה איתםלילד שידביקו האפשרות את תוריד הצוות עם השיחה לשיתוף פעולה מוכנה תהיה וגם "מפריען" סטיגמה שלשל וידוע פעולה שיתוף כדי תוך הילד. לטובת פורהדרך בכל לנסות ולאתר מאוד עד החינוכי, חשוב הצוותלהתפלל ואז החריגה להתנהגות הסיבה את אפשרית, בבעיה ולטפל מקצועית ועזרה יעוץ לקבל הילד, על הרבה

החינוכי. הצוות של מלא פעולה שיתוף כדי תוך

לילדים גורמים אשר אלו הם רגשיות- בעיות מגווןתסכול, הרגשת דחייה, ביטחון, למשל: חוסר התפרצות,הן גם אלו לרגשות הסיבות ועוד. לב בתשומת חוסרכלל בדרך היא הסיבה והבנת מאחר ומגוונות, מרובותמספר למנות אפשר ולהצלחתו לטיפול הדרך מחצית

התנהגות. לקשיי מרכזיות סיבות

התנהגותיות לבעיות סיבות

התפתחותיים: קשיים •

הבנה- או שפה קשיי מוטורית, בהתפתחות קשייםהגן. ילדי שאר לבין המתקשה הילד בין פער יוצריםמה ולהסביר להתבטא יהיה קשה שפה בעיות עם לילדקשה יהיה להשתלב מוטוריות בעיות לו, לילד עם קשהקשה יהיה הבנה עם קשיי חבריו ולילד עם במשחק שוטףמעבר בד"כ סיפור. או למידה בזמן עניין ולגלות להתרכזוחוסר תסכול רגשות גם הפער איתו מביא עצמו לקושי

ביטחון.

רגשיים: קשיים •

הדוק בקשר מחוברים ילדים ומשפחתו- הילד .1מתח עימו הנושא המשפחתי בתא שינוי כל למשפחתם,במסגרת בהתנהגות הילד מיידי יתבטא באופן וכעסים

הגן.

משפחתי ממודל מגיע ילד כל כי לזכור חשוב בנוסףיתרגמו מסוימת התנהגות בביתם הרואים ילדים שונה,אשר ילדים בגן. תואמת להתנהגות מיידי באופן אותה יתקשו להסתגל ברורים גבולות בפניהם לא מוצבים בבית

החינוכי. הצוות וגבולות לחוקי

הגן, המערכתי של בעיה בארגון הגן- כל וצוות הילד .2המטפלות, בין לקוי קשר גבוהה, בתדירות צוות חילופיהגדרת אי יומי, וארגון סדר חוסר המלמד, הגננות,בעיות מיידי להחרפת באופן יביאו ברורה וכו' תפקידים

התנהגותיות.

רגשות חשים גננת/מלמד והגננת/מלמד- כאשר הילד .3המסר. את יקלטו הילד של חושיו מסוים ילד כלפי כעסנושמת הגננת לגן מגיע אינו "מפריע" ילד פעם כאשר לאבהתנהגותו שיפור אפשרות מכלל מוציא זה מצב לרווחה.הילד. הגננת והילד אחראים באותה המידה לתופעות שללבקש חינוך כאשת הגננת של חובתה החריגות.את ולשפר לנסות מנת על לעצמה ועזרה סיוע מההנהלה

ה"מפריע". הילד כלפי הרגשתה

הגן במסגרת בנושא לטיפול רעיונות

וויכוחים מריבות כעס, אלימות, מפגעי כי לזכור חשוב

חריגים. רק של ילדים ולא הגן של כל ילדי חלקם מנת הםבנו שטבע הרע היצר מכח אדם כבני חלקנו מנת הםלעולם אלו למגר תופעות כמה שננסה ועד ב"ה הבורארעיונות בזאת מצורפים לגמרי. להעלימם נצליח לאהאלימות התופעות ולהפחית את כמות לסייע העשויים

בגן.

למכה: התרופה הקדמת •

מן חלק ימנעו בה בדרך הגן ומשחקי הגן פינות תכנוןפריט מהכנסת הימנעות התחלתו, לפני עוד המריבותמריבות, בעקבותיו גורר אשר במיוחד אטרקטיבי בודדמודעים הילדים כאשר וקבוע, ברור יום סדר קביעת

וכדו'. קטנות עבודה בקבוצות הקבוע. יום לסדר

פעילות מרגיעה וממתנת: •

פעילות הכנסת לפעילות, כרקע מרגיעה מוסיקה שילובעיניים, שימוש מזרנים, עצימת (שכיבה על גופנית מרגיעהטון הנמכת בגן, היום משגרת כחלק מודרך) בדמיוןובמיוחד היום כל סיפור בשקט במשך או בשיחה הדיבור

להתחמם. כי האווירה מתחילה מרגישים כאשר

בקביעות: בנושא עיסוק •

מדרשי לנושא, המוקדשות בגן תוכן פינות ע"י אפשרישילוב תפקידים, ומשחקי דרמה משחקי תמונה, בריכוז, או במפגש הנושאים והעלאת שיחות אומנויות,קלטות שמיעת בפרט, צדיקים וסיפורי בכלל סיפורים ע"ימרדכי ואסתר, עיניים, יפה דוד הקטן, נחמן ודיסקים (כמוגם בהחלט אפשרי הרב שליט"א) מו"ר של הצדיק- יוסףסיפור יש למשל לילד, אותם ולספר סיפורים להמציא רצה שלא האפרוח בכוח" לא "אפרוח שנקרא: יפההמדגים לסיפור תקציר בזאת (מצורף מהביצה. לצאתבדרך הכוח) צ'יקי התרנגולת ניתן לפתור בעיות ולא כיצד"תנקרי קרה. לא כלום אך ודגרה, דגרה ביצה. הטילהמייעצות אותה..." "תטלטלי עליה.." "תצעקי אותה..." ובמרכזו (בקיצור-סיפור הצלחה! ללא אך חברותיה לההביצה) מן לצאת רוצה שלא אפרוח על מטרידה בעיההבעיה את לפתור נלאה בלתי ניסיון ישנו הסיפור במהלךיותר להתבצר לאפרוח שגורם מה כוחניים רעיונות ע"יויותר יותר להיכנס השומעים (ולילדים בקליפתו, ויותרפתרונות על באה המצוקה – דאגה אל אך למצוקה), כי לנו מזכירה אשר וחכמה זקנה תרנגולת של בדמותהצעקות, ניקורים מלבד בעולם אפשרויות עוד הרבה ישנןבבקשה, המילה עם שמגיעות אפשרויות וטלטוליםכי לנו שמראות אפשרויות ושיר. חיבוק עם לטיפה, עםסוף וכמובן באהבה! אלא בכוח טמון לא לסיפור הפתרוןאוהבים, חברים בחוץ לו שמחכים שמרגיש האפרוח טוב,

ובוקע מהביצה. את הקליפה מנקר

עקב פרשתהשבוע פרשת על נבחרים ופתגמים רעינות פנינים

ה..." ָהֵאּלֶ ִטים ּפָ ׁשְ ַהּמִ ֵאת ְמעּון ׁשְ ּתִ ֵעֶקב "ְוָהָיהי"ב) ז' (דברים

דש שאדם מצוות אלו "עקב"- שמחה, לשון "והיה"רוצה אם השמחה. מצות היא שבהן והעיקרית בעקביו,זה העקביים מן השמחה מצות את לגאול לזכות האדםששופט ע"י אותם" האלה...ועשיתם המשפטים "את ע"ייזכה ע"י השמחה ועוד נפש. חשבון עצמו ועושה את ודןעוזרו ה' השמחה שע"י הברית"- את לך "ושמרתי ל

בריתו. לשמור

י"ב) ז' ה..." (דברים ָהֵאּלֶ ִטים ּפָ ׁשְ ַהּמִ ֵאת ְמעּון ׁשְ ּתִ ֵעֶקב "ְוָהָיההיינו לעקב זוכה שהאדם ידי על היינו עקב והיהזוכה הוא אזי ה',, יראת ענוה "עקב שנאמר: כמו ענווה,מי כל שהרי התורה פנימיות את להבין היינו ְמעּון' ׁשְ ל'ּתִזוכה משתכח ממנו ואינו לימוד גסות הרוח אזי בו שיש

(אור תורה) ה'. תורת להבין את

י"ט) ח (דברים ֱאלֶֹקיָך..." ה' ח ֶאת ּכַ ׁשְ כַֹח ּתִ ׁשָ ִאם "ְוָהָיההשמחה היינו אם לשון ספק, שמחה, 'ִאם' 'ְוָהָיה' לשוןאזי עליך, שעובר מה בכל שמח אתה ואין מגומגמת, שלך

(אור חדש) ה'. לשכחת ח' ּכַ ׁשְ ּתִ ֹכַח 'ׁשָ ל סופך שתגיע

ֵרם ּבְ ָוֲאׁשַ ָיָדי י ּתֵ ׁשְ ֵמַעל ִלֵכם ָוַאׁשְ חֹת ַהּלֻ ֵני ׁשְ ּבִ "ָוֶאְתּפֹׂשי"ז) (דברים ט' ְלֵעיֵניֶכם"

'חרות דכתיב: מאי אלעזר רבי "אמר בגמרא: מובאלא הראשונות לוחות נשתברו לא אלמלי הלוחות', על

מישראל", תורה נשתכחהמשתכחת התורה היו הייתה שלא ידי יכול להיות שעלשזכירת ידוע כי העניים, בשמירת מתרשלים ישראלאחרי תתורו 'ולא שנאמר: כמו בעיניים, תלויה התורה לזכירה, כלל נצרכים היו לא הם והרי ..וזכרתם', עיניכםכל מה ְלֵעיֵניֶכם', היינו ֵרם ּבְ 'ָוֲאׁשַ להם משה וזה שאמרהתיקון עיקר שהוא עיניכם, עניין בשביל זה ששברתיאת לימודו לאבד יפחד האדם שכחה ידי שתהיה שעל

בשמירת יותר יתחזק ולכןדעת) (נתיבות העיניים.

ִיְהֶיה..." ָלֶכם ּבֹו ַרְגְלֶכם ף ּכַ ְדרְֹך ּתִ ר ֲאׁשֶ קֹום ַהּמָ ל "ּכָכ"ד) י"א- (דברים

בעבודת ענין מקום- כל כל ודרש, בדרך רמז לפרשו יראהבאותו עניין שיהיה פירוש ּבֹו, ַרְגְלֶכם ף ּכַ ְדרְֹך ּתִ אשר ה'רגליכם" כף "תדרך במילים מרומזת שהיא ענוה לאדםשהיא מצוה כזו רק היא "לכם יהיה" זו מצווה ועשייה אזי

(נחל חכמה) לנצח. לאדם נשארת גאוה של רבב מכל נקיה

ה' ֶאת ְלִיְרָאה ִאם י ְך ּכִ ה' ֱאלֶֹקיָך ׁשֵֹאל ֵמִעּמָ ָמה ָרֵאל ִיׂשְ ה ְוַעּתָיב) י' (דברים ֱאלֶֹקיָך..."

במשנה: וכתוב מאיתנו להיות בבחי' מה, דורש הקב"הליראת תזכה הענווה שע"י היינו ה',, יראת ענוה עקבשע"י ֱאלֶֹקיָך', ה' ֶאת 'ְלִיְרָאה כתוב: אשר וזה שמים,

(נחל חכמה) טהורה. ה' ליאת תזכה שתהיה מה,

מפניניהפרשה

ה..." ָהֵאּלֶ ִטים ּפָ ׁשְ ַהּמִ ֵאת ְמעּון ׁשְ ּתִ ֵעֶקב "ְוָהָיהי"ב) ז' (דברים

דש שאדם מצוות אלו "עקב"- שמחה, לשון "והיה"רוצה אם השמחה. מצות היא שבהן והעיקרית בעקביו,זה העקביים מן השמחה מצות את לגאול לזכות האדםששופט ע"י אותם" האלה...ועשיתם המשפטים "את ע"ייזכה ע"י השמחה ועוד נפש. חשבון עצמו ועושה את ודןעוזרו ה' השמחה שע"י הברית"- את לך "ושמרתי ל

בריתו. לשמור

י"ב) ז' ה..." (דברים ָהֵאּלֶ ִטים ּפָ ׁשְ ַהּמִ ֵאת ְמעּון ׁשְ ּתִ ֵעֶקב "ְוָהָיההיינו לעקב זוכה שהאדם ידי על היינו עקב והיהזוכה הוא אזי ה',, יראת ענוה "עקב שנאמר: כמו ענווה,מי כל שהרי התורה פנימיות את להבין היינו ְמעּון' ׁשְ ל'ּתִזוכה משתכח ממנו ואינו לימוד גסות הרוח אזי בו שיש

(אור תורה) ה'. תורת להבין את

י"ט) ח (דברים ֱאלֶֹקיָך..." ה' ח ֶאת ּכַ ׁשְ כַֹח ּתִ ׁשָ ִאם "ְוָהָיההשמחה היינו אם לשון ספק, שמחה, 'ִאם' 'ְוָהָיה' לשוןאזי עליך, שעובר מה בכל שמח אתה ואין מגומגמת, שלך

(אור חדש) ה'. לשכחת ח' ּכַ ׁשְ ּתִ ֹכַח 'ׁשָ ל סופך שתגיע

ֵרם ּבְ ָוֲאׁשַ ָיָדי י ּתֵ ׁשְ ֵמַעל ִלֵכם ָוַאׁשְ חֹת ַהּלֻ ֵני ׁשְ ּבִ "ָוֶאְתּפֹׂשי"ז) (דברים ט' ְלֵעיֵניֶכם"

'חרות דכתיב: מאי אלעזר רבי "אמר בגמרא: מובאלא הראשונות לוחות נשתברו לא אלמלי הלוחות', על

מישראל", תורה נשתכחהמשתכחת התורה היו הייתה שלא ידי יכול להיות שעלשזכירת ידוע כי העניים, בשמירת מתרשלים ישראלאחרי תתורו 'ולא שנאמר: כמו בעיניים, תלויה התורה לזכירה, כלל נצרכים היו לא הם והרי ..וזכרתם', עיניכםכל מה ְלֵעיֵניֶכם', היינו ֵרם ּבְ 'ָוֲאׁשַ להם משה וזה שאמרהתיקון עיקר שהוא עיניכם, עניין בשביל זה ששברתיאת לימודו לאבד יפחד האדם שכחה ידי שתהיה שעל

בשמירת יותר יתחזק ולכןדעת) (נתיבות העיניים.

ִיְהֶיה..." ָלֶכם ּבֹו ַרְגְלֶכם ף ּכַ ְדרְֹך ּתִ ר ֲאׁשֶ קֹום ַהּמָ ל "ּכָכ"ד) י"א- (דברים

בעבודת ענין מקום- כל כל ודרש, בדרך רמז לפרשו יראהבאותו עניין שיהיה פירוש ּבֹו, ַרְגְלֶכם ף ּכַ ְדרְֹך ּתִ אשר ה'רגליכם" כף "תדרך במילים מרומזת שהיא ענוה לאדםשהיא מצוה כזו רק היא "לכם יהיה" זו מצווה ועשייה אזי

(נחל חכמה) לנצח. לאדם נשארת גאוה של רבב מכל נקיה

ה' ֶאת ְלִיְרָאה ִאם י ְך ּכִ ה' ֱאלֶֹקיָך ׁשֵֹאל ֵמִעּמָ ָמה ָרֵאל ִיׂשְ ה ְוַעּתָיב) י' (דברים ֱאלֶֹקיָך..."

במשנה: וכתוב מאיתנו להיות בבחי' מה, דורש הקב"הליראת תזכה הענווה שע"י היינו ה',, יראת ענוה עקבשע"י ֱאלֶֹקיָך', ה' ֶאת 'ְלִיְרָאה כתוב: אשר וזה שמים,

(נחל חכמה) טהורה. ה' ליאת תזכה שתהיה מה,

סיפורלשולחן

שבתההלכתי ספרו שהופיעיעקב, רבינו של המקיףבכל נתקבל ה'טורים', בעלעל מאוד ונתחבב ישראל תפוצותלחיבתם זכה במיוחד התורה. גדוליחיברו שאף ישראל, גאוני שני שליוסף רבי עליו: מיוחדים חיבוריםשהתיישב ספרד, מגולי קארו,ה'טורים' על לחיבורו וקרא בצפת,של קראקוב- ורבה 'בית יוסף'; בשםנקרא שחיבורו על ה'טורים' הרמ"א,אלו ישראל גדולי שני משה'. 'דרכיועסקו שלו בפינתו אחד כל ישבועל אחד שידע מבלי קודש בעבודת

רעהו.

תורתם את אסף שהרמ"א לאחרוהוסיף ואשכנז פולין גדולי שללדברי והשגותיהם חידושיהם אתלחבר במחשבתו עלה ה'טורים',הדינים כל את שיגיש חדש, ספרלמעשה. הלכה מסודרת, בצורהניגש לאיש החלטתו את לגלות בלי

העצומה. למלאכה

עמד שכבר שעה הימים, באחד לביתו נזדמן המוגמר, על לברךהקודש מעיר [=שליח-דרבנן] שד"ררבה שמחה הרמ"א שמח ת"ו. צפתלארח בחלקו שנפלה הזכות עלמבני כאחד לו שנתגלה זה, יהודי להכין לאורח ציווה צפת. העלייה שלבכל וכיבדו טוב. כל ערוך שולחן

ידו. סיפקה אשר

השליח הודה הסעודה בגמרהלבבי, האירוח על לרמ"א הצפתיהשד"ר הוציא והוקרה, תודה וכאותלרמ"א הושיטו ספר, מילקוטובשולחן שכיבדתני "לאחר לו: ואמראותך אני אף אכבד טוב, בכל ערוךהלכות ספר – ערוך' ב'שולחןלאחד בא אשר למעשה, ופסקים

ישראל. כלל את

יוסף רבי הגאון חיבר הספר אתצפת. בעיר עתה המתגורר קארווליבו את דברי השד"ר הרמ"א שמעפתחו, הספר, את נטל בחזקה. פעםגילה הרמ"א של פניו על בו, ועיין שמחה של תערובת בהן השד"ר

בזה. זה מעורבים ותוגה

***

הרמ"א הגה הלילה אותו כל במשךאותו והשווה מצפת, שהגיע בספרתחילה, עתה. זה שסיים לחיבורו זה מאוד דומים הדברים את ראה מצא נוסף עיון אחרי אולם לזה, בייחוד הבדלים, יש זאת שבכלהדעות מחילוקי הנובעים כאלהרבי אשכנז. לחכמי ספרד חכמי בין

מקומות בכמה הכריע קארו יוסףהרמ"א בעוד ספרד, חכמי כדעת

אשכנז. גדולי כשיטת הכריע

את להוציא עכשיו? לעשות מהמה'שולחן- לגמרי ולהתעלם ספרולקבוע מצפת? הרב של ערוך'אשכנז? חכמי דעת לפי רק מסמרותשלעם-ישראל הדבר משמעות הריאשר הלכה ספרי שני מעתה יהיו

לשניים! העם של לפילוגו יגרמו

בשאלה. הרמ"א התחבט הלילה כלההחלטה: בליבו גמלה לבסוףעץ על נפל מבטו ספרו! את לגנוזבית-העלמין באמצע שעמד בודד,שמאחורי ביתו. למחרת,

הרמ"א יצא מאוחרת, לילה בשעתכה היטב הביט בית-העלמין. אל

חפר ליד איש, אין כי וכה, וכשראהלשורשיו, מתחת עד עמוק, בור העץומילאו וחזר הכתבים, את בו טמן

עפר.

מקום קבורתם של ידע את איש לאהנאמן השמש את למעט הכתבים,במעשהו בית-העלמין, שהבחין שללפני בלבו. היטב ושמרו הרב שלשירש לאיש הסוד את מסר מותו

העץ. על כדי שישמור תפקידו, את

הרמ"א ישב ספרו, את שגנז אחרישל ל'שולחן-ערוך' הגהות לכתובאת בהן ולהוסיף קארו, יוסף רבי

ופולין. אשכנז חכמי ופסקי מנהגי

שנית. שד"ר בביתו אותו ביקר לימים

זה נפרדו בטרםהשד"ר אל הרמ"א פנה מזה

הקודמת "בפעם לו: ואמרערוך' במתנה. לי 'שולחן הבאת

'מפה' במתנה לך מחזיר הנני כעת." הערוך' ל'שולחן שערכתי

לשד"ר חיבורו את הרמ"א הגישיוסף לרבי אותו מסור "אנא, והוסיף:מפה זו נוצרה עוד קארו ואמור לו כימידתה הכנת אך השולחן, לפני

מכן"... לאחר נעשתה

ה'מפה' את יוסף רבי כשקיבלהרמ"א מגדולת עמוקות התרשםהמעשה את מאוד והעריך ידידו, הערכה, כאות והענווה. הגבורהדינרים במאה קארו יוסף ר' קנהבמתנה ספר תורה ושלחו וכתב קלף

לרמ"א.

***

מיוםשגנזהרמ"א אתחיבורומתחתהתפשטו לכל וענפיו העץ לעץ, גדלברכת סוד את ידע לא איש עבר,הרמ"א ביקש פטירתו לפני גידולו.נעשה, כדבריו העץ. ליד להיקבר העץ תחת טמנוהו פטירתו וביום

טמונים כתביו. בו היו אשר

והגנו השניים נתאחדו השנים עםעל העץ, והעץ הגן – הקבר על זה זהכשהמוני פעם, אירע הקבר. על הגןיום לרגל לקבר הרמ"א עלו יהודיםרצו וברוגזם בעץ, נתקלו פקודתו,את לכרות לכל הפחות או לעוקרו,ואזהרותיו מחאותיו על-אף ענפיו.סופת התרגשה והנה השמש. שללכל אותם שהניסה איומה, רעמיםהשמים הכול ראו בכך אות מן עבר.

לרעה. בעץ לגעת מישהו יעז לבל

תודה על מקומו וכאות נשאר העץלקבר על כך למיטיבו- שילם הוקרה,הנאצים כשנכנסו הצדיק. טמון בוהיהודי הרובע את והחריבו לקרקובבית- אל הגיעו בתי-הכנסת, ואתהקברים את חיללו העתיק, העלמיןקבורת מצבות כל את וניתצו העץ הוריד הזמן באותו היהודים.את והסתיר לאדמה עד ענפיו אתהרשעים, והם מעיני מצבת הרמ"א

בה. לפגוע המקום בלי את עזבו

המלחמה יהודי פולין אחרי כשחזרודרכם הייתה לקרקוב, והגיעוומה לבית-העלמין, הראשונהמצבת את במוצאם השתוממושלמה שנשארה הרמ"א, רבםהמנופצות המצבות רבבות מביןומצל מחפה כשהעץ והמחוללות,

נוטים למטה. עליה, וענפיו

ְרִאין ּמַ ׁשֶ ֶרְך ַהּדֶ ֲאַזי ם, ֵ ַהּשׁ ֲעבֹוַדת ּבַ ִנְכָנס ָאָדם ׁשֶ ,ּכְ ח"ב): מ"ח (ליקו"מ כותב הקדוש בינוַלֲעבֹוַדת ֵנס ִלּכָ ָלל אֹותֹו ּכְ יִחין ַמּנִ ְוֵאין ִמְלַמְעָלה, אֹותֹו ְרִחיִקין ּמַ ׁשֶ ְוִנְדֶמה לֹו ִהְתַרֲחקּות. לֹו

ם". ֵ ַהּשׁלאדם להראות יתברך ה' של הדרך שזו כתב בתחילה הרי (א) עניינים: (ב) בזה להבין ויש

כלל? זה אמת ואין נדמה לאדם שזה רק לאחמ"כ כתב התרחקות, ואילומתקרב? כשאדם אמר ולא נכנס כשאדם בלשון נקט רבינו מדוע להבין צריך ועוד (ב)

"ְוָהָיה אומר: הקב"ה הפרשה כי בתחילת הכתוב בפרשתינו, פי על זה ענין את לבאר יש אלאִרית ַהּבְ ֶאת ְלָך אלוקיך ה' ַמר אוָתם ְוׁשָ יֶתם ַוֲעׂשִ ם ַמְרּתֶ ּוׁשְ ה ִטים ָהֵאּלֶ ּפָ ׁשְ ַהּמִ ֵאת ְמעּון ׁשְ ּתִ ֵעֶקבחסד מבלי עמנו הברית ויעשה את לנו ישמור שה' משמע ַלֲאבוֶתיָך", ע ּבַ ר ִנׁשְ ֲאׁשֶ ְוֶאת ַהֶחֶסדֵאת ָעְרַלת ְלַבְבֶכם ם "ּוַמְלּתֶ נאמר: י' בפרק ואילו יתברך, בעבודתו נצטרך להתייגע הרבה שאנוערלת את ולמול בעצמו ולהתייגע לעבוד חיב שהאדם משמע ומכאן עֹוד" ַתְקׁשּו לֹא ֶכם ְוָעְרּפְ

בעצמו? לבבועקב והיה בבחינת: ה' לעבודת כעת שהתקרב באדם עוסקת הפרשה תחילת כי לפרש יראה אלאבעקביו היינו שמדובר דש המצוות שהאדם על עקב מרמזת שהמילה תשמעון" ופירש רש"יובהמשך ה', את דבר ולרמוס בעקבו לדוש מפסיק והוא ה' את שמתחיל כעת לעבוד באדםָעְרַלת ֵאת ם ּוַמְלּתֶ עליו נאמר ולכן ה' בעבודת רגיל כבר שברוך ה' באדם עוסקת התורה הפרשהלו האדם ומסייע על חומל שמו יתברך והקב"ה מתחיל הוא שהראשון ביניהם ְלַבְבֶכם, וההבדלבא מסיוע הכל אלא מעצמו שום התעוררות עושה כמעט לא שהאדם כך כדי עד בתחילת דרכוה' אזי התשובה בדרך הראשונה שלו הדרך כברת את עשה השני שכבר לעומתו אך מעלה, שלאם ירבה באדם תלוי ואז הלב היצר הרע וערלת להתמודד לבד עם לו ונותן אותו יתברך בוחןכבר בנפשו שהוא האדם יחליט אם אך ה', בעבודת ויתעלה יעלה הוא אזי ולא ישבר בתפלהשזכה מה כל את ויאבד לעצבות יפול אזי הוא מסייעים לו לא כבר משמים שהרי ראוי, אינורוח שיש להקב"ה מהאיש עיקר הנחת כי לדעת, עלינו זאת ה'. כי בתקופת ההתחלה שלו בדרךמה פי רוב על כי בנקל שהכל הולך ולא מתגבר, והוא לו שהאדם קשה זה העולם הישראלי בזהע"י מה רק זה רבים ימים לאדם שעומדים והמצוות התורה עיקר אלא בנקל, הולך גם שבא בנקלשהאדם זה שאילולא ידע יתברך ה' כי ודע ה', לפני ותחנונים בתפילה עליהם ועמל התייגע שהואהטוב ומשום דרך אל ולשוב הרע לסור מדרכו קשה יהיה לו אזי דרכו בתחילת יסתייע מלמעלהוקשה בעקבו דש פירוש עקב" "והיה בבחינת: בתשובה ששב מי שכל גזר הרבים ברחמיו כךלזמן אך זה העבודה עיקר את שה' עושה לו היינו ה' אזי ושמר לך עצמו בכוחות עדיין ללכת לויש לבאר ומתגבר, ומעתה לו שקשה מי כמו ה' לפני ממש לרצון יחשב לא זה לנצח כי מוגבל ולאעוד הכניסה לפני שיש ללמדנו זה בא ִנְכָנס" ָאָדם ׁשֶ "ּכְ שכתב ומה בפשיטות רבינו דברי אתהוא בבחינת אז כי הרחקה שום לא מראים לאדם ובמעבר זה הקדושה דלתות עד לפתח מעברמן לו מסיעים ולכן בעקיבו, בבחינת מדשדש הוא ללכת שהרי כוח עדיין לו ואין בעקביו דשלתוך הקודש רוצה להיכנס כבר הקדושה והוא מתקרב לפתח ממש הוא כבר כאשר השמים, אךהאדם, מעבודתו של נחת יתברך לה' אין זה בלי כי ִהְתַרֲחקּות, לֹו ְרִאין ּמַ ׁשֶ ֶרְך ַהּדֶ אזי פנימהיזכה הוא הדרך בזאת כי רק הנצחית היא לטובתו ההתרחקות לדעת שכל האדם חייב כאן אבלרק שזה ִמְלַמְעָלה, אֹותֹו ְרִחיִקין ּמַ ׁשֶ לֹו ְוִנְדֶמה כותב מיד רבינו ולכן האמיתיים, הצדיקים למעלותאותו ולא מקרבים שבעצם הוא יבין בס"ד שכתבנו במה יתבונן בעצמו האדם אם שהרי נדמה לוכל בפני לעמוד שהוא ראוי בו ובוטחים מאמינים כבר מהשמים אלא אדרבא כלל אותו מרחקיםאל קרא ה' הראשונות שהלוחות נזכור ותמיד בהם, לעמוד יזכה הוא ירצה אם ורק ניסיונות מינישניות ה' לבסוף, אך לוחות הם נשברו אלא כלום לא נשאר ומהם בעבורו את הכול משה ועשהבעצמו מתייגע ומה שהאדם בעצמך, אתה ותתייגע אתה תעבוד לך היינו פסל למשה אמר כבר אכי"ר. על ידי ריבוי התפילה עומד ונשאר לו לנצח נצחים

ר

הפרשה בנתיביהפרשה. מתוך מוסר לקחי

כ

מה הקשר? עץ וקבר- שולחן ומפה,

ַהֶחֶסד" ְוֶאת ִרית ְלָך ֶאת ַהּבְ אלוקיך ה' ַמר "ְוׁשְָלַבְבֶכם" ָעְרַלת ֵאת ם "ּוַמְלּתֶ

חסד" מוסדות "חוט של יו“ל ע“יי-ם ת.ד. 57669 13 ירושלים הנביא שמואל רח'

פקס 02-5812252 02-5812210 טל‘ 052-7680002 נייד

לנו: כתבו ולתגובות בדוא“ל לקבלה להצטרפות5812210@gmail.com

כתובתינו באינטרנט

הדעת בדיחותדשטותא מילתא ע“י אם כי שמחה לידי לבוא א“א כמעט

בא“שחיפהת“אי-ם

19:0219:1819:1019:18כניסה

20:1620:1920:2020:17יציאה

20:5320:5620:5720:54לר“ת:

מ"ט) (ישעיה ציון" הפטרה: "ותאמר

זמנים|פרשת עקב תש"ע

מוסדות

”חוט של חסד“ אוָֹתְך מזמינה

לנסיעה להצטרףשל לקברו

באומן. מברסלב נחמן רביתליט“א ארוש מרים הרבנית עם

הבעל“ט. אלול בא‘! ! נותרו מקומות בודדים !

02-5812210 עכשיו: חייגי

נשכחת! בלתי רוחנית חוויה

לאביו רבי חיים תרנ"ט בשנת נולד ישראל הגאון רבי יעקבהורונסטייפל. בעיירה פרץ

רבו את כיבד טברסקי דב מרדכי רבי של נלהב חסיד שהיה אביו זקנו, ע"ש שמו את קרא ורבו ישראל יעקב רבי של בבריתו בסנדקאות

מטשרקאס. ישראל יעקב רבייעקב רבי את ילד פגש בהיותו מאביו. יעקב ישראל רבי 11 התייתם בגילכידוע הסבא נובהרדוק. ישיבת תלמיד בחור, עליונה ישראל בהשגחהללמוד כדי להביאם ילדים מוכשרים לאתר שלח בחורים מנובהרדוקישראל יעקב ורבי אותו לשלוח הסכימה רבינו של אמו בישיבתו. תורהכישרונותיו העילאיים התגלו בישיבה לימודיו מעת ללמוד בישיבה. נסעאו מהורונסטייפל" "העילוי נקרא מהרה ועד המופלאה וקדושתו

"הסטייפלר". בקיצוריחס מבחינת להדרדר בישיבה הלומדים מצב החל תרע"ו בשנת באוכל חמור וממחסור מרדיפות סבלו הם אליהם. הבולשביקיםשלהם השם בעבודת והמשיכו נפשם מסרו הם המצב למרות ובביגוד.אותם גייסו כנקמה הבולשביקים המצוות, דקדוקי על שמירה תוך

יעקב. ישראל רבי וביניהם גם את האדום לצבאוהעול הטרדה ולמרות הצבאי בשירותו נפשו במסירות בלט רבינופעם כי מסופר המצוות. שמירת למען בגאון עמד עליו שהיה הכבד שלו לשמור, המשמרת עת הגיעה שבת בליל הצבאי, בעת שרותו אחתשמנע על העץ, מה החורפי המעיל את הניח השומר שקדם לרבינו אךרבע שעה - בלבו אמר רבינו עלים. שמא יתלשו מחשש ממנו להורידואמר שעה רבע שעברה לאחר המעיל. ללא לשרוד אפשר הרוסי בחורףלרבע שעה רבע כך ללא המעיל. אפשר לשרוד שעה רבע עוד - בלבוגרם שם ששרר האדיר שהקור ואומרים, שלימה. לשבת הצטרפו שעה

חייו. כל ימי למשך לליקוי בשמיעה לובערי ונדד רבו בנוסח התורה להפצת התמסר מהצבא שחרורו עםלביאליסטוק ברח חיים סכנת לו ארבה כאשר כך. לשם רוסיהשל מקומו ומ"מ חתנו יפה'ן, אברהם רבי ישיבת מקום שבפולניה,

מנוברדהוק. הסבאהראשון ספרו את בן עשרים ושש שנים, הוציא בהיותו תרפ"ה, בשנתרבי של לידיו הספר הגיע כאשר הש"ס. סוגיות על תבונה" "שעריאיש החזון החל התפעל ממנו מאוד. ה"חזון איש" זצ"ל קרליץ, ישעיהוכי בלבו חשב החזון איש אישה, נשא לא עדיין כי אודותיו ונודע לו לבררהציע וממחשבה למעשה גדול, כה באוצר תזכה שאחותו הרווקה ראויהשידוכין בעת לאחותו איש אמר החזון מסופר כי אחותו. עם שידוך לו

בכל הארץ! ממנו ישמעו עוד אבל שמיעה כבד הוא אם כי כיובשנת ופינסק סטיאמיץ בישיבת כר"מ רבינו שימש נישואיו לאחראיש החזון גיסו ביוזמת ישראל לארץ עלה תרצ"ד

הקדוש.ברק אולם בבני נוברדהוק בישיבת כרב מה זמן שימש בבואו לארץ

אשר יעקב" "קהילות חיבוריו לכתיבת כולו כל התמסר הזמן במרוצתבאשר הם. לכל שוחרי התורה יסוד רבה ונעשו לספרי זכו לתפוצה

מוהר"ן ליקוטי מברסלב נחמן רבי של הקדוש בספרו תדיר למד רבינוביום כי רואה ואני (ליקו"מ) מעורר אותי ליראת שמים. זה "ספר והתבטא:

שמים". ביראת אני חסרון זה חש בספר לומד שאינירגיל היה איש, הוא החזון עצמו כתלמיד של את החזיק רבינו ימיו כלהחזון איש, של דעתו דעתו מפני הלכתיות וביטל שאלות לשאול אותולממלא רבינו גיסו הפך פטירת לאחר הגדול. גיסו מידו של ידו זזה ולאתמים וקדוש כאחד כצדיק נתפרסם בעולם שמו מקומו הבלתי רשמי.טהרה קדושה, תורה, הפיץ ברק בבני הצנוע ביתו ומתוך הקדמונים

ובגולה. בציון ישראל תפוצות לכל חיים ודרכיבית בכרם פרצות גדר ובתעצומות, בעוז השם מלחמת לחם הסטייפלרהיראים מחנה בקרב שחדרו זרות ורעות רוחות בפני בפרץ עמד השם,בנות, גיוס שמיטה, ההפלות, חוק - שנלחם המאבקים בין השם. לדברשבת חילולי קברים), (חילולי שכבי חיטוטי קהל, פסולי לאומי, שירותספריו בסדרת למצוא ניתן הללו בעניינים והשקפותיו דעותיו את ועוד.

הרבים. ומכתביו מאמריו מקובצים שם דאגרתא", "קריינאמכיוון כסדרן. תמידין אצלו התרחשו וניסים גדול מופת כבעל ידוע היהשכתב באחד הבקשה. מעשה את לו כותבים שמיעה, היו כבד שהיההייתה לא דעתו משפחה, קרוב עבור לרפואה בקשה המועד בחול לודבר לצורך אך המועד, בחול לכתוב שאסור כיוון המעשה עם נוחה השלימה כדי לרפואתו להתפלל עתה הוא מוכרח כן ואם האבד מותר,

וכך הווה. האבד. דבר זה היה שאכן שיתברר למפרעבימות קבע דרך המוצב השלט "ותן ברכה" את שנטל באחד מעשה עודמאד אשר לרבינו זה עם ונגש הכנסת בית של המזרח בכותל הקיץ

וברכו. מהרעיון נהנהאת כיום ממשיך שליט"א קנייבסקי חיים רבי הצדיק הרב יחידו בנו שליט"א שלום אלישיב יוסף הרב של הצדקת נישא לביתו הוא דרכו.

ושקדן עצום. גאון וידוע כמקובל,רבי – מובהקים חכמים לתלמידי איש החזון בעצת נישאו בנותיו שתי

ברמן. שלמה ורבי ברזם שאולאת אראלים נצחו עשרה אחת לשעה קרוב מנחם-אב כ"ג קודש, שבת בלילליוצרה. נשמתו יעקב ישראל את רבי השיב ארון הקודש - ונשבה המצוקיםללוות כדי שזרם אליה מהמון אדם ברק בני הושחרו רחובותיה של בהלוויתוכיתומים, אבלים הלכו האחרונה, רבבות רבבות אנשים בדרכו הסטייפלר אתבעל לגיסו בסמוך נקבר שם ברק, שבבני החיים בית לכיוון רבה באטיות

בעדנו. מליץ טוב שיהא רצון איש. יהי החזון

שליט"א הישיבה ראש למו"ר שאלותלאומן לנסוע מונעים ההורים

שואלומשיב

הקדוש ה"סטייפלר" קנייבסקי ישראל יעקב רביאב מנחם כ"ג

של המופלא מעולמה מזעיר מעט ולטעום להתקרב זכיתי ב''ה שאלה: מזה לי יש אבל השנה, בראש באומן להיות גם זכיתי וב''ה ברסלב חסידותהקדוש, רבינו ובזכות השי''ת בחסדי זה את עובר גם אני וב''ה מניעות הרבהשל כיבוד השאלה עם להסתדר אפשר איך מאוד לי מפריע דבר אחד רקעלי כועס מאוד שלי הרגשה שאבא לי דברות, ויש מעשרה אחד שזה אבזה בעניין מעט להדריך אותי יוכל הרב כבוד אם נסיעתי לאומן, אז עניין על

לנהוג. כיצד

לקבל אותנו להורים ולכל הסובב יעזרו כמה עצות אשר נביא בע"ה, תשובה:בכלל: דבר בעבודת ה' וכל בפרט, ר"ה לאומן של הנסיעה העניין הזה אתצריך לכן ע"י תפילה, אפשר לשנותו דבר שאי אין לדעת כי צריך ראשית,הן כלל, לבני הבית מכך צער יהיה שלא כך הכוח על בתפילה בכל להתחזקלהשקיע צריך השנה ראש לפני הרבה ועוד וילדיו, לאשתו והן ואמו לאביוכי לזכור צריך זאת כי לנסוע, שיזכה אליו שיתרצו כך על ותחנונים, בתפילותעם ישב העניין, על באריכות שהתפלל אחר בתפילה. לשנות ניתן טבע אפילולהלן ונביא לר"ה, הנסיעה של החשיבות את להם ויסביר אשתו, או הוריו,רבינו ז"ל של הפלגותיו עוצם את לתאר, היריעה תכלה בעניין: מספר חיזוקיםאנשים לקבל אז "שיכולין אמר השנה" שעל כך ראש על אצלו בענין "להיותאופן בשום להם תיקון שיהיה באפשר היה לא שבכל השנה מה תיקונים,שבכל פי על תיקון, אף לקבל הם, אפילו יכולים השנה, כן, בראש פי על אף –יכולים הם גם בר"ה, אבל לתקנם. יכול היה לא ז"ל בעצמו הוא אפילו השנה,השנה שבכל ותיקונים, מה עניינים בר"ה עושה שהוא אמר תיקונים. כי לקבלהשנה ראש של כוחו גדול מה מעתה, צא וראה לעשות". יכול אינו הוא גםואם חז"ל, אמרו מבחייהם" יותר במיתתם צדיקים "גדולים - רבינו אצלאצלו הסתלקותו ישנו חיוב להיות לאחר שאף ור' יודל וכו' הבינו מוהרנ"תממשיך עלינו שרביה"ק ועצמו התיקונים הנוראים גדלו מה יודע – מי בר"הרבינו אמר הכל" – עולה על שלי השנה "הראש בראש השנה... היום גםואמר: ענה שוב מאד" מאד לשמוח לו ראוי ר"ה על להיות שזוכה "ומי ז"ל:רבינו התבטא כאלה וכאלה בביטויים גדול". הוא חידוש שלי השנה "הראשאנשיו, בכל על הדבר כן, כה נתייקר ונתחבב כי על שלו. הר"ה אודות ז"ל, על"אם מכן בחייו לאחר לרביז"ל נפש בחירוף נסעו ומרחוק מקרוב הדורות.שלא אם להתפלל אם לישון, שלא אם לישן, אם לאכול, שלא אם לאכול,וכו') מחמת טרדות לו אלא הכוונה אפי' אם לא יוכל להתפלל כראוי להתפלל הכוונה לא להתפלל" (איןדרש אותה זו מסירות נפש השנה. בראש להיות אצל רבינו והעיקר (חיי"מ)

למעשה, הלכה אמנם התבצעה לר"ה, אליו הבאים מאנשיו במפגיע רבינובחי"מ, אלה דברים המעתיק שהעיר מה את לציין כדאי אך היום. עד מאזכי דבר, הבעל של דמיונות ופיתויים רק אלו הם דברים כל "ובאמת באמרוהקדוש הקיבוץ בכוונה בכלל יותר מתפללין הרוב שעל פי בחוש נראה תמידממוהרנ"ת מסורת מופלאה בביתו"... מתפלל ממה שהיה השנה, ראש עלהשנה. הנסיעה לאומן בראש חשיבות בדבר נחמן, ר' אברהם ב"ר לנו מוסרלה יהיה ואחד אחד כל של ונסיעה נסיעה "שכל נכתב: אור כוכבי בספרועל כל הן מוהרנ"ת. בן שכנא ב"ר נחמן מר' שמע כך - הגאולה" חלק בקץרבינו ציס"ע של מתיקוניו מן המעט למדנו מעט מאלו יותר הרבה ועוד אלהוכי לאומן הנסיעה בדבר איסור שום אין כי להסביר צריך ועוד הננמ"ח...

הצדיק. למצוה יחשב לשמוע בקול דברי אדרבאיחווה שו"ת בספרו שליט"א יוסף עובדיה הרב הראשל“צ מרן שמביא כמולארץ כדי ישראל לחוץ מארץ לצאת ”ולכן מותר וז“ל שם: (ח"ה סי' נז) דעתובשדה ישראל" לארץ לחזור שדעתו כיון הצדיקים, קברי על להשתטח הארץ (ח"ג כתב בפרי וכן מיד. לחזור דדעתו להתיר כיוון הארץ (ח"ג סי' י“א) כתב(תפילה לזיארא לחו“ל ישראל מארץ דלצאת ”זאת” המתחיל דיבור ז') סי' יו“ד לחו“ל לצאת דשרי מסחורה גרע דלא שרי לחזור שהוא כל צדיקים) בקברותקברות על להשתטח ישראל מארץ לצאת מותר כי ואמר לחזור מנת עלכ) ובמעיין סי' תשובה (שם ובשערי -י"א) תקס"ח החיים (אור יוסף בברכי והובא צדיקיםב) נ"ז סי' (ח"א יוסף א) במשנת אות ישראל ארץ (מערכת דינים אסיפת חמד ובשדי גניםרק לתורה ישראל מארץ לצאת שמותר והתוספות הרמב"ם גם לדברי כתבהיתר בטעם השולחן יש לומר על פי מה שכתב פאת ולסחורה, אישה ולשאגם כן אם חיי נפש של עניין הסחורה הוא שעצם היציאה לסחורה משוםבעניין גדול עוד להאריך מקום ויש מסחורה. פחות חיי נפש לא הוא בתפילה

זה.עבורם היא רק נסיעתו מטרת כל להם כי להסביר הוא נוסף וחשוב ודבראך מאחר בבית, להישאר מעדיף היה מבחינתו הוא וכי ישראל, ועבור כללנחמן כמו רבי לו עורך דין גדול לקחת יום דין והוא רוצה עומד לפני והואבדין זכאי יוציאו הוא אזי על ראש השנה אליו שיבוא שמי שאמר: מברסלב

עליו. כדי להתפלל רוצה לנסוע הוא לכןאותו מונעים יהיו או עליו יכעסו שלא באריכות הדבר על יתפלל א. לסיכום:כל כי להם יבהיר ג. העניין. חשיבות את ובנועם באהבה יסביר ב. מהנסיעה.

יהפכו לנעימות. המניעות שכל יעזור וה' לטובתם. זה במיוחד מעשיו

למות הלך בחו"ל דר שהיה אחד משכיל יהודי מדבקת. ממחלה

נשיא את אליו שיביא ממנו וביקש לבנו קרא הואאתה "נשיא המדינה? ושאל: הבין הבן לא המדינה.

רבי?" מתכוון לאאתה מה המדינה, נשיא את "בטח האב: לו ענה

ממני? שהרבי ידבק רוצה

02-5812210 עכשיו: חייג

משמחת!!! בשורהההרשמה החלה

כרטיסים לרכישתארוש הרב שלום האוכל של לחדר

באומן לימי ראש השנה ושבת.לאדם. $ 130 המחיר הינו

! מוגבלים המקומות וריכשו הזדרזו

ים.... קִּ ַמְמתַּ תּו ּושְׁ ים ַמנִּ ַמשְׁ "ִאְכלּוֶכם" ָמֻעזְּ ִהיא ה' ֶחְדַות י כִּ

חתת בלתי נשכ

חוויה רוחני

למשמעתו שסר מי כל כי "וציווה

השנה" בראש אצלו יהיה

הגדולה לנסיעה ההרשמהלאומן לראש השנה

מסלולים, מגוון בעיצומה,מיוחד, מחירים, שירות מגוון

מקומכם. והבטיחו הזדרזו02-5812210 : חייג