מערכות מידע בשירותי מערכות מידע בשירותי הבריאותהבריאות

מערכת הנמ"רמערכת הנמ"ר

ERPERP - התפיסה של מערכותERP כמערכת המספקת פתרון מחשובי

כולל לניהול המשימות העיקריות של ארגון, גובש בתחומי התעשייה, כאמצעי לשליטה טובה יותר בתהליכי העבודה: ייצור, רכש, ניהול

אמורים לספק סל של תוכנות המתאימות ERPכוח אדם וכו'. מוצרי למשימות העיקריות של הארגון, תוך התאמה קלה יחסית לתחומי

עיסוקו הספציפי של הארגון. לאור יישום פתרונותERP בחברות בתעשייה הוחל בבחינת

האפשרות ליישם פתרון מחשובי כולל זה עבור בתי החולים הממשלתיים באמצעות מערכת נמ"ר ובהמשך עבור משרדי

הממשלה באמצעות מערכת מרכב"ה.

פרויקט ניהול מערכת רפואית פרויקט ניהול מערכת רפואית )נמ"ר()נמ"ר(

ליישום פרויקט נמ"ר 1998. בשנת 1995היוזמה להקמת פרויקט נמ"ר החלה כבר בשנת הגרמנית, כדי למחשב את "רצפת הייצור" של בתי- SAP של חברת ERPנבחרה מערכת

החולים.

מטרתו העיקרית של פרויקט נמ"ר היא לתת מענה מחשובי לצד האדמיניסטרטיבי-רפואי:

קבלת המטופלרישום ומעקב על השירותים הרפואיים הניתנים שחרור והוצאת חשבון לחיוב עבור הטיפול.מעבדות הבדיקה של בתי החולים, חדרי הניתוח, דימות ומערכת שיבוץ בהיבט הקליני המערכת אמורה לסייע באנמנזה קלינית וסיעודית, בניהול הרשומות

ובייעוץ

, וכו'CT, MRI הרפואי. רנטגן, אולטרא סאונד,

מערכת מידע ממוחשבת זו נועדה ליעל את מערכת הבריאות, לספק מענה לניהול האדמיניסטרטיבי והקליני של המטופל, לחסוך בזמן וזמינות מידע רלוונטי .

.עד היום לא הושלם הפרויקט והוא מתקדם לאט תוך כדי השקעה כספית גבוהה מאוד

על מה המערכת אמורה להתגברעל מה המערכת אמורה להתגבר

.הפיכת מידע לנגיש, זמין ועדכני.ייעול תהליכי עבודה וקבלת החלטות בזמן אמת.מתן שירות איכותי ללקוח יצירת סטנדרטיזציה בתהליכי עבודה ושקיפות מידע המייעלים תהליכי בקרה

וניהול. מחשוב הוראות רפואיות והנפקת מרשמים, מפחית טעויות רפואיות ומשפר את

איכות הטיפול בחולה..הנתונים יהוו בסיס יעיל לקידומם של מחקרים בהקלדת זהות המטופל ניתן לקבל מידע רב על המטופל במקום אחד בצורה

מאובטחת. אבטחת מידע- מכלול האמצעים באים להבטיח כי הנתונים יהיו אמינים וזמינים

למי שזכאי להם ואינם זמינים למי שאינו זכאי לכך לדוגמא שימוש על ידי סיסמא..מתן אפשרות למטפלים להגיע למידע חיוני ועדכני מניעת טעויות קליניות – המחשב מראה התרעות לדוגמא: חולים המגיעים לבית -

חולים הנושאים חיידקים עמידים המחשב מתריע את המטפלים וכך נערכים בהתאם.

השילוש המערכתיהשילוש המערכתי

6

גורמים המעכבים אינטגרציה

מורכבות ומשך פרויקט ההטמעה

עלות הצטיידות ותחזוקה

הפסד השקעה ותועלת ממערכות קיימות

חוסר ידע טכנולוגי

התנגדות עובדים

פוליטיקה ותרבות ארגונית

הצלחה /כשלון הפרויקט נמדדים הצלחה /כשלון הפרויקט נמדדים לפי: לפי:

עמידה בתקציבעמידה בלוח הזמניםתוצר איכותי – מערכת מידע טובה

20102010דוח מבקר המדינה דוח מבקר המדינה קובע המבקר בדו"ח, 2004 - "הפרויקט היה אמור להסתיים ולפעול כבר בתחילת שנת זמנים ,"

"ביצועו ויישומו התמשכו מעבר ללוח הזמנים המתוכנן. עם זאת יש להביא בחשבון, כי הפרויקט היה כרוך בהתמודדות עם שינויים טכנולוגיים ועם שינויים בדרישות הלקוח ובצורך להתגבר על

תוספת להסכם שבה הוארך 2001חיכוכים עם ספקים". הוא הוסיף כי "לאחר שנחתמה בשנת , לא עמדו מבצעי הפרויקט 2003לוח הזמנים לסיום פרישת תתי-המערכות של הפרויקט לסוף

, י.ה.( 2009גם בלוח זמנים זה וחרגו ממנו בשש שנים נוספות. עד מועד סיום הביקורת )סוף תתי-מערכות מסוימות טרם הותקנו. התמשכות הפרויקט גרמה לייקורו".

קבע המבקר, כי "במהלך הפרויקט לא עקב המשרד אחר עלויות לגבי תקצוב הפרויקט ,הפרויקט על מרכיביו השונים, מעקב שהיה צריך להתנהל באופן שיטתי וסדור, בהשוואה

למקורות המימון התקציביים שעמדו לרשותו. המשרד חרג בהתחייבויותיו מן האישורים שקיבל מיליון 38 היו לו התחייבויות שחרגו ב-2009. בשנת 2006להתקשרויות בפטור ממכרז החל בשנת

שקלים". בנוסף, ציין המבקר, כי גדלו התחייבויות של המשרד לספק, בסכום כולל של יותר משמונה מיליון שקלים, מסיבות שונות של צורך בעוד רישוי, שינוי מודל הרישוי ותחזוקה.

.האתר המרכזי הוקם המשרד קבע שהאתר המרכזי של נמ"ר יוקם בבעלותו, בניהולו ובהפעלתו עבור שירותים שהאתר המרכזי סיפק לו שילם המשרד במתקן של הספק ומופעל בידי עובדיו.

מיליון שקלים, ואז הצוות המנהל החליט, משיקולי עלות תועלת, לרכוש 2.8 2008 ו-2007בשנים שירותי אתר מרכזי מהספק. "רכישת השירותים לא נעשתה על פי ההליכים המתחייבים מחוק

חובת המכרזים", קבע המבקר.

,"המשרד ובתי החולים לא נערכו לשלב התפעול השוטף לאחר השלמת הפיתוח של נמ"ר""הידע המקצועי על פרויקט נמ"ר ומערכותיו נצבר בידי גורמים חיצוניים נכתב,

על הנהלת המשרד להיערך כראוי לתפעולה . ששירותיהם נרכשו לתקופה קצובהולתחזוקתה של המערכת, ולפעול לגיבוש צוות מקצועי של עובדי המשרד שירכז ידע על

הפרויקט, ויסייע בהמשך תפעול המערכת".

20102010דוח מבקר המדינה דוח מבקר המדינה תקצוב הפרויקט - במהלך הפרויקט לא עקב המשרד אחר עלויות הפרויקט על מרכיביו

השונים, מעקב שהיה צריך להתנהל באופן שיטתי וסדור, בהשוואה למקורות המימון התקציביים שעמדו לרשותו. המשרד חרג בהתחייבויותיו מן האישורים שקיבל להתקשרויות

. מיליון ש"ח38 היו לו התחייבויות שחרגו ב-2009בשנת . 2006בפטור ממכרז החל בשנת

-היה על המשרד 1998תשלומים בגין תחזוקת תכנות נמ"ר שפיתח הספק - לפי ההסכם מ לקבל מהספק מדי שנה דיווחים על תכנות נמ"ר שהותקנו והחלת שנת האחריות לגביהן,

ובסיומה היה על המשרד לשלם לספק מדי שנה תמורת תחזוקתן. חלק זה של ההסכם העביר המשרד לספק תשלומים 2003. מ-2006 ו-2001נשאר בתוקף גם לאחר התוספות מ-

מיליון 40 הסתכמו התשלומים הללו בכ-2009 עד 2006בגין תחזוקת תכנות נמ"ר. בשנים . הביקורת העלתה כי המשרד לא קיבל דיווחים אלה מהספק ולא דרש את קבלתםש"ח.

הדיווחים נועדו לשמש אסמכתה לבדיקה ואישור התשלומים שדרש הספק בגין תחזוקת תכנות נמ"ר.

.המשרד ובתי החולים לא נערכו לשלב התפעול השוטף לאחר השלמת הפיתוח של נמ"רהידע המקצועי על פרויקט נמ"ר ומערכותיו נצבר בידי גורמים חיצוניים ששירותיהם נרכשו

לתקופה קצובה. לפיכך על הנהלת המשרד להיערך כראוי לתפעולה ולתחזוקתה של לתפעול השוטף ואת אומדן המערכת ולהחליט על כך לאחר עבודת מטה שתבחן חלופות

עלויותיהן. בד בבד על המשרד לפעול לגיבוש צוות מקצועי של עובדי המשרד שירכז ידע על הפרויקט, ויסייע בהמשך תפעול המערכת ובקבלת החלטות בנושא.

מן הראוי התקציב לפרויקט מחשוב צריך לבטא את סך כל המקורות שמאושרים למימונו .שהתקציב המאושר יהיה לכל תקופת ביצוע הפרויקט ויכיל את כל מרכיביו כפי שבאו

מן הראוי לביטוי באומדנים שגובשו בעבודת המטה עליה התבססו באישור תקציב הפרויקט.שהתקציב שיאושר לפרויקט מחשוב וההרשאה להתחייב ישמשו מסגרת רב-שנתית שתאפשר

מעקב ובקרה על העמידה ביעדים התקציביים.

לסיכום -דוח מבקר המדינה לסיכום -דוח מבקר המדינה 20102010

נמ"ר הוא פרויקט מורכב לפיתוח ולהקמה של מערכת ממוחשבת שאמורה לסייע בניהולפעולות מינהליות וקליניות בבתי החולים ולתרום לייעול מערכת הבריאות הממשלתית",

סיכם המבקר, "כדרכם של פרויקטים מסוג זה הפרויקט רווי טכנולוגיות וכרוכים בו שינויים ותוספות. יחד עם זאת, על הפרויקט להתנהל באופן תקין, במסגרת החלטות מאושרות

כדין ותוך בקרה שוטפת והפקת לקחים מכשלים שאירעו. המקורות התקציביים למימון כל מרכיביו של פרויקט מחשוב צריכים להיות מוצגים במלואם מראש בעת אישורו ולהכיל את

עלויות פיתוח התוכנה, עלויות תחזוקתה, עלויות תשתיות החמרה והתקשורת, עלויות תחזוקתן ועלויות העסקת יועצים. על המשרד לפתח מנגנוני בקרה ומעקב אחר פרויקטי

מיחשוב שהוא יוזם ומבצע. חובה עליו להקצות את המשאבים הדרושים לשימור הידע הנצבר במהלך הייזום, התכנון והביצוע של פרויקטים מורכבים אלה

http://www.pc.co.il/ דו"ח מבקר המדינה

סוף מעשה במחשבה תחילהסוף מעשה במחשבה תחילהאנשי 2010 ,במהלךHP ישראל שדרגו את המערכת, מסוג SAP . השדרוג מאפשר את

, ובראשם שילוב של עוד יישומים קליניים המשך פיתוח השלבים הבאים בפרויקט הנמ"רלמערכת המידע המרכזית. במסגרת הפרויקט פותחו מחדש היכולות האדמיניסטרטיביות של

המערכת, כך שיתאימו לתשתיות החדשות. בעתיד, צפויה המערכת להשתלב עם פרויקט מזו"ר, .התקוע זה שנים רבות

אחת מדרישות היסוד 2010לפרויקט קדם תהליך תכנון שארך כחצי שנה ונעשה במהלך .בפרויקט הייתה מניעת השבתה של המערכת, המוגדרת קריטית, ומתן האפשרות ליותר

המשתמשים מקרב צוותי בתי החולים, להמשיך ולפעול באופן רגיל מבלי לאבד יכולות 10,000מ-ביצעו העתקה של כל המידע לשרת זמני, אשר HPאו זמן לאורך ביצוע השדרוג. לשם כך, אנשי

שימש את הצוותים לאורך ביצוע השדרוג, והעתקה חוזרת של המידע המעודכן לשרתים המשודרגים עם סיומו. בדרך זו נמנע אובדן מידע.

,הפרויקט הושלם בהצלחה, עמד בלוח לדברי שמואל רום, מנהל הפרויקט במשרד הבריאות" HPב- Enterprise Services". ריקי אביב, מנהלת חטיבת הזמנים ובעלויות שהוקצו לו

ישראל, ציינה, כי "המעבר לגרסה החדשה של סאפ מאפשר להרחיב את מערכת נמ"ר במגוון פתרונות מתקדמים, ובכך להעצים את המוסדות הרפואיים ולהעניק שירות טוב ומהיר יותר

למטופלים".

המרכז הרפואי "הלל יפה"- מידע המרכז הרפואי "הלל יפה"- מידע כלליכללי

בבעלות ממשלתית, 1957בית החולים הלל יפה נוסד בשנת ,המעניק שירותי רפואה מקיפים ומשרת אוכלוסייה המונה

תושבים. בניין בית החולים החדש הגדיל את 380,000כ- מיטות .495מספר מיטות האשפוז ל-

עובדים במקצועות שונים : רופאים, 1,565בבית החולים אחיות ואחים, עובדי מעבדות, טכנאים, עובדים

פרא-רפואיים, עובדי משק, תחזוקה ושירותים ועובדי מינהל.מטרות הארגון ויעדיו

לנוכח כלכלת המחסור והמשבר המתמשך במערכת הבריאות, וכאשר מנגד מתפתחת סביבה תחרותית הן

בהיבטים המקצועיים, והן המלונאיים, יש משנה חשיבות להפיכת השירות הרפואי לממוקד ללקוח והתאמה למציאות

המשתנה באופן מהיר. המרכז הרפואי נערך להתמודדות במצבים אלה על ידי התערבות יסודית בתהליכים והצטיידות

במערכות מידע ומחשוב, מכשור רפואי משוכלל.

תהליך הפיתוח והיישום תהליך הפיתוח והיישום

השלב הראשון של הפרויקט התמקד במודל האדמיניסטרטיבי, הקשור בניהולרשומות החולה. למשל, תהליך הקבלה והשחרור מבית החולים )לביתם, למוסד

אחר, פטירה(, שיבוץ מטופל בחדר ומיטה, מעבר בין מחלקות וכו'. בשלב השני של הפרויקט בוצעו פונקציות כמו הזמנות של בדיקות ושירותים , שינוע

מטופלים ועוד. בשלב השלישי הפרויקט מתקדם לעבר לניהול ממוחשב של התיק הרפואי של

החולה, כולל אבחנה, גורמי סיכון, אנמנזה סיעודית ורפואית מכתב שחרור וכו'. במסגרת שלב זה חשיבותו המיוחדת של הנמ"ר מנקודת המבט של הסיעוד, הוא ישום ממוחשב של הסטאטוס הסיעודי של החולה, והאפשרות להשתמש בנתונים

ככלי ניהולי לאומדן ברמת המחלקה וברמת בית החולים.

SAPSAPתפריט תפריט

,מערכת ניהול מטופל )נתוני מטופל, נתוני מקרה, פסיכיאטריה, התחשבנותקופה,לשכה משפטית,דוחות, ממשקים)ביטוח לאומי, קופ"ח(.

מערכת קלינית - מעבדות, מחלקה - תחנת עבודה רפואית סיעודית,מערכתרדיולוגיה, חדר ניתוח.

רשומה רפואית – מרפאות חוץ, זימונים, אשפוזיםדוחות והתפלגויות

תאור מערכת יישום-מודולים תאור מערכת יישום-מודולים ופונקציותופונקציות

)'הצגת מצבת המטופלים במחלקה )תפוסה, הגעות, שחרורים וכו

מאפשרת תיעוד תנועות המטופלים במחלקה, שיבוצם לחדרים ומיטות, העברתם, היעדרותם וכו'

.קבלת מידע ואיתור מיקומו של המטופל בבית החולים תצוגת פרטים דמוגרפים של המטופל ופרטי המקרה בגינו אושפז

המטופל. צפייה באבחנות שהוזנו למטופל במקרה הנוכחי במחלקה הנוכחית

ובמחלקות אחרות בהן שהה..צפייה בשירותים שהוזנו למטופל במהלך המקרה עדכון סטאטוס סיעודי – עדכון מצבו הסיעודי של המטופל, הסטאטוס

הסיעודי מלווה את המטופל וניתן לצפות בו ולעדכן אותו גם לאחר העברת המטופל לחדר או למחלקה אחרת.

שיבוץ מטופל המגיע למחלקה, לחדר ולמיטה או העברת המטופל בתוךהמחלקה.

קבלה ושחרור סיעודי/ רפואי, מתן ייעוצים שחרור אדמיניסטרטיבי- פעולת השחרור האדמיניסטרטיבי הינה חלק

מתהליך השחרור. ניתן ליצור את התנועה משער הקבלה או מהמחלקה..הדפסת מדבקות עם פרטי המטופלים או הדפסת טפסים עבור המחלקה /הפקת דוחות המציגים היעדרויות, נפטרים, ריכוז מטופלים בחתך אגף

מחלקה רפואית, מחלקה סיעודית, חתך תאריכים וכו'.

ממשקים למערכות אחרותממשקים למערכות אחרות

ניתן לבצע גישה ישירה למערכת PACS ׁ (isite ) דרך נמ"ר וצפייה בבדיקות וצילומים של מטופל

מסוים. הגישה לתמונות ותיעוד הבדיקות מתאפשרת בשתי רמות שהראשונה מבניהן היא כל הבדיקות

למטופל והשנייה היא גישה ממוקדת לבדיקה מסוימת. בנוסף קיימת אפשרות של צפייה בפענוח הממצאים.

ניתן לצפות בתוצאות , ממשק למערכת של מעבדהמעבדה ולהדפיסן. קיימת אפשרות לקבלת דו"ח עם

ממצאים מצטברים כלומר להציג את כל הבדיקות הקשורות למקרה וכן לבחור במעבדה מסוימת ו/או

בדיקה מסוימת. מערכת "פרומטאוס" מיועדת למידע רפואי. מערכת זו

מקושרת לנמ"ר ומשמשת לכתיבת מכתבי קבלה/שחרור כאשר הנתונים נלקחים ממערכת נמ"ר

ומעקב יומי לעת עתה רפואי.

טכנולוגיית המידע כסוכן שינוי ארגוניטכנולוגיית המידע כסוכן שינוי ארגוני

היבטי הדרכה והטמעת המערכת היבטי הדרכה והטמעת המערכת בהלל-יפהבהלל-יפה

קשיים בתהליכי היישוםקשיים בתהליכי היישום.תהליך היישום ארוך ויקר הכנסת הפרויקט לתהליכי עבודה דרש הכנסת שנויים לדפוסי החשיבה והעבודה. למרבית הצוות

לא היה ניסיון בעבודה מקצועית מול מחשב. במידה מסוימת היה גם חוסר רצון להשתמש במחשב בטענה כי העבודה מול המחשב גוזלת זמן "יקר" של טיפול במטופל ויותר מכך, ציבור האחיות תפס את העבודה מול המחשב כעול שנוסף על ריבוי המשימות הנדרשות מהן מתוקף

מקצוען. עיכובים בשלבי הדרכה והטמעה מפני שהמשתמשים לא היו בעלי ניסיון בשימוש במערכת

ובמחשבים בכלל לכן שלב ההטמעה היה ארוך ולווה בתקלות ובעיות תפעול. יישום השלב השלישי עדיין לא הושלם. כל הגיליון הרפואי עם המדדים היומיומיים והמהלך

יוגשו נתונים ממוחשבים 2015הסיעודי עדיין נעשים ידנית. אך חוזר מנכ"ל דורש כי עד סוף בנושא התיק הרפואי.

תקלות בעקבות הכנסת הנמ"ר. כך למשל, התהפכו נתונים של בדיקות מעבדה, וכן בעיותברישום של חולים שכבר שוחררו גרמו לקרובי משפחתם לחפש אותם בבתי החולים )מפני

שעדיין היו רשומים במחשב(. .גם למצוא מאושפזים שהועברו בין מחלקות בבית החולים הפך לאתגר כשהמחשב היה צריך לבחור אוטומטית תרופות למטופלים מתוך רשימת תרופות ממוחשבת

לפעמים נבחרה בטעות התרופה בשורה מעל או מתח ת לתרופה הדרושה. ברמה הניהולית נמצא שפעולת רישום ושחרור המאושפזים התעכבה, כך שימים שבהם החולים

כבר היו בבית נרשמו כימי אשפוז נוספים ונוצרו בעיות בתשלומים מקופות החולים. .קיימת בעיה של דרישה מהשטח מול הסטנדרט. לפעמים ניתן לתת מענה ולפעמים לא.אין תקשורת בין מרכז רפואי אחד לשני או בין מרכז רפואי לקופות החולים.לכל בית חולים אפשרו להחליט איזו מודולה קלינית הוא רוצה מה שגרם לשפה לא אחידה

פרויקט "מזור"פרויקט "מזור"

,המודולים של "מזור" אמורים לתת מענה לבתי החולים, זה מודול לוגיסטימודל פיננסי, מודול של כוח אדם ומודול של ניהול נכסים.

בשל העיכוב בביצוע פרויקט מזור חלק מבתי החולים החלו בביצועשדרוגים למערכות מחשוב ישנות שמזור אמור היה להחליף. עקב כך נוצר

מצב של הוצאות כספיות לא מבוטלות לצורך שדרוגים זמניים, עד ביצוע פרויקט מזור.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, כי "אין מדובר במערכת שתחליףאת מזור, ולכן אין כאן בזבוז, אלא הטעמת מערכות משלימות".

התקשרויות עצמאיותהתקשרויות עצמאיות

במרכז הרפואי הלל יפה שמו דגש מרכזי על אבטחת מידע, זאת לאחר שלפני כשנה וחצי נפלהמערכת המחשוב של בי"ח בעקבות ווירוס, והמקום נוטרל למשך שבוע שלם. זכתה במכרז חברת

אנטרסיס ישראל - יוון לשם שדרוג ושיפור מערכות המחשוב, כולל : שיפור מתגים שדרתיים לבעלי קצב תעבורה גדול יותר, אפליקציות אבטחת מידע ורשת מקיפה ומערכת ניהול מרכזית

. כחלק מתהליך $200,000אחידה למערכות התקשורת והאבטחה. היקף העסקה הוא מעל ל לרשת המחשבים במקרה של תקלה. back upהשדרוג, אנטרסיס בנתה מערכת

חטיבת מערכות עסקיות של מטריקס הטמיעה במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה אתהפתרון שלה לניהול מרכזיים רפואיים, המבוסס על מערכת תפנית לניהול מרכזים

. בין מרכיבי המערכת שהטמיעה מטריקס נכללים ניהול מלאי ומחסנים, ציוד רפואי רפואייםוניהול בתי המרקחת. בעתיד ייושמו מרכיבי מערכת נוספים של ניהול מחסנים מחלקתיים, ניהול מערך המזון, ניהול מערך הטקסטיל, ניהול מערך הסטריליזציה ועוד. היקפו הכספי של הפרויקט

אלף שקלים לשלוש שנים.500נאמד בכ-

תוכנית חדשה של מערכת תוכנית חדשה של מערכת הבריאותהבריאות

,עיקרי התוכנית מדברת על כך שכל בית חולים וכל קופה יבנו לעצמם תיק רפואי לחולים שלהםמשרד הבריאות יקבע תקנים אחידים לגבי מה יכלול שירכז את כל המידע הרפואי על החולה.

, כאשר בשלב הראשון ידובר על מודולים בסיסיים ביותר. המשרד גם יקבע את כל תיק רפואיהתקן שבאמצעותו יועבר המידע על גבי פלטפורמה מאובטחת מבית החולים לרופא הקהילה,

כאשר העברת המידע תתבצע באופן שיאפשר קריאה בלבד. כך, לגורם המקבל לא תהיה אפשרות לבצע פעולה שקשורה בעיבוד המידע.

לוח הזמנים של התוכנית החדשה קובע שאת השלב הזה - שבו כל בית חולים יפתח לעצמו תיק. בתאריך היעד הזה גם יתקבלו החלטות לגבי ההמשך. זה משליך 2015רפואי לחולה, יבצעו עד

על עשייה בשטח ומקנה מדיניות כי הוא נותן את התקציב.

במרכז הרפואי הלל-יפה מתקדמים למחשוב ריצפת הייצור במחלקה ורוב התשומות בעקבות כך מופנות לפרויקט זה.

.פרויקט מתוכנן נוסף – מחשוב מערך מיילדות שייתן מענה ממוחשב ייחודי וכולל

לסיכוםלסיכום שימוש במערכת דורשת הערכה יסודית מראש כולל תקלות אפשריות

בדרך, למידה, הדרכה והטמעה מתמשכת בקרב הצוות . המערכת נכון להיום עדיין לא מממשת את כל הפונקציות שלה היות

והיא נכנסת לשימוש בשלבים, התמקדות הפרויקט במודל האדמיניסטרטיבי הקשור בניהול רשומות החולה וכן הזמנות של

בדיקות, ורק לאחרונה התקדם הפרויקט בבית החולים לעבר מחשוב רצפת הייצור במחלקה,כיום רוב התשומות מופנות לפרויקט הזה

כלומר- מחשוב תהליך האשפוז, תרופות,מדדים, גרפים ועוד... קופת חולים כללית ובתי החולים הממשלתיים שניהם בחרו במערכת

SAP על מנת להוביל את המערכת האינטגרטיבית שלהם. בתיהחולים הממשלתיים התחילו מרצפת הייצור הקלינית

והאדמיניסטרטיבית, קופת חולים התחילה מהצד של המערכות הלוגיסטיות, פיננסיות. יש היגיון גדול בלקיחת המערכת שנבנתה

בקופת חולים ולהשלים איתה את המודלים שחסרים במערכת הנמר ולהפך.

שתי המערכות האלה יכולות להחליף, לתת אחת לשנייה את מהשחסר לה וכולנו נצא נשכרים.

ביבליוגרפיהביבליוגרפיה

חומר מתוך מצגות השיעורים מערכות מידע בשירותי הבריאות. המכללה האקדמית ישראל

– מרצה ד"ר יצחק שמר.מרכזת יחידת המחשוב בנושא הנמ"ר במרכז הרפואי הלל יפה א – תקציר 58 מבקר המדינה

http://www.mevaker.gov.il/serve/folderAdmin.asp?id=57משרד ,בנובמבר 5 מרכז המחקר והמידע, "מחשוב בתי החולים הממשלתיים", רועי גולדשמידט

07

http://www.knesset.gov.il/mmm/heb/index.asp " ,הפרויקט למחשוב בתי החולים הממשלתיים יוצא לדרך – בפעם אור הירשאוגה

2009 בנובמבר The Marker IT, 5",השנייהhttp://it.themarker.com/tmit/article/8675

אתר המרכז הרפואי הלל-יפה http://hy.health.gov.il/