ןינע ןיבהל הרות תחמש - simply...

ענין להבין

-ח"תשל -

LeHavin Inyan Simchas Torah

5738

תורה שמחת

ב"ה

About Simply Chassidus

Simply Chassidus releases one ma’amar of the Rebbe each month with

English translation and commentary. Each ma’amar is divided into

three sections, each of which can be learned in approximately one

hour. By learning one section per week, usually on Shabbos morning,

participants can finish one ma’amar per month, with time to review the

ma’amar on Shabbos Mevarchim.

Simply Chassidus is written by Simcha Kanter and is a project of

Congregation Bnei Ruven in Chicago under the direction of Rabbi

Boruch Hertz.

The translation of the ma’amar was reviewed with Rabbi Fischel Oster

in the zechus of refuah shleima for . רבקה שרה בן יהודה 'ארי

Made possible by

The ma’amar “LeHavin Inyan Simchas Torah 5738” from Sefer Hamaamorim Volume 1 is copyrighted by Kehot Publication Society, a division of Merkos

L’inyonei Chinuch, and is reprinted here with permission.

3 תורה שמחת ענין להבין ה"ד

Section One

The Rebbe said this ma’amar on the night following Simchas Torah in

5738 (1977). This ma’amar is based on ma’amarim of the Frierdiker

Rebbe and explains both the way that we celebrate Simchas Torah as

well as the time of the year that we celebrate Simchas Torah.

השמחה שאופן מה 1983בזה הדיוק וידוע, 1982תורה שמחת ענין להבין ומכוסה כרוכה שהיא כפי תורה ספר שלוקחים הוא( תורה דשמחת)

חכמתכם היא כי 1985כתיב שבתורה היות דעם. עמה ומרקדין 1984במפה ריקוד י"ע א"כ ועיון לימוד י"ע לא הוא זו שמחה אופן מ"מ’ גו ובינתכם

.דוקא

The Rebbe begins by referencing a question asked by the Frierdiker

Rebbe:

Question One:

If the Torah is described as “your wisdom and your understanding in

the eyes of the [other] nations”, why do we celebrate Simchas Torah

by dancing with the sefer torah while it is closed (rolled up and covered

by its decorative cloth) rather than [opening it up and] learning Torah?

The Rebbe points out that the fact that we celebrate with the Torah

while it is closed enables more people to be involved in the

celebration:

פשוטים אצל גם, ישראל כל אצל היא תורה דשמחת השמחה שלכן השמחה שבעת, מזו ויתירה] והבנה להשגה שייכים שאין ביותר

ימי שבשאר כאלו גם( צוגעצויגן ווערן) נמשכים דהקפות וריקודים כמו, התורה[ עניני] עם שלהם וההתאחדות הקשר ניכר אין השנה

[.במוחש שרואים

The fact that we dance with the Torah while it is closed enables all Jews

(regardless of their familiarity with the “wisdom and understanding” of

the Torah) to join in the celebration. Furthermore, we see that even

http://chabadlibrary.do-server.com/admur/mlukat/1/29/210#_ftnref_1982_*

http://chabadlibrary.do-server.com/admur/mlukat/1/29/210#_ftn_1983_1



4 ח"תשל'ה – בחדרו – תורה שמחת מוצאי

people who don’t have any apparent connection to the (wisdom and

behaviors contained in the) Torah during the rest of the year are drawn

into the joyous celebration of Simchas Torah.

מתבטא( מישראל אחד בכל היא תורה דשמחת שהשמחה) זה וענין זה שאפילו, דוקא שבכתב תורה – תורה ספר עם שמרקדין בזה גם

ומכיון. 1986כ"בתושב כשקורא התורה ברכת מברך קאמר מאי ידע שלא פשוט הרי, אמת תורת ציווי פ"ע הוא התורה ברכת שמברך מה שזה ועד ס"אוא ממשיך קאמר מאי ידע שלא זה שגם, המציאות היא שכן

.שלומד בהתורה( התורה נותן) ומהות עצמות

The fact that the joy of Simchas Torah is connected to all Jews is also

reflected in the fact that we dance with the written Torah (as opposed

to the oral Torah, such as the Mishna and Gemara).

Halacha states that a Jew needs to make a brocha (Blessed are You…

Who gives the Torah) before reading from the written Torah even if he

doesn’t understand what he is reading. (This is in contrast to the oral

Torah, in which case it is only considered a mitzvah if the person

understands what he is reading.)

Since the Torah of Truth states that a Jew needs to make a brocha

even if he doesn’t understand what he is reading, this means that he

is truly performing a mitzvah when he reads. This includes the spiritual

accomplishment of the mitzvah – he draws down (implied by the word

“boruch", which can also mean “to draw down”) the ohr ein sof – and

even Hashem’s essence (as the phrase in the brocha “Who gives us the

Torah” can also be translated as “the Giver of the Torah”, referring to

His essence) – into the Torah that he “learns” (reads).

The Rebbe adds an additional question (asked by the previous

Rabbeim):

ל"ובחו) עצרת בשמיני תורה שמחת ןעושי למה הדיוק 1987ידוע גם מתן זמן השבועות בחג ל"צ’ הי דלכאורה(, עצרת דשמיני שני ט"ביו

.תורתינו




Question Two:

Why do we celebrate Simchas Torah on Shmini Atzeres (and, outside of

Israel, on the second day of Shmini Atzeres)? Wouldn’t it be more

appropriate to celebrate it on Shavuos, the Yom Tov that celebrates the

Giving of the Torah?

The Rebbe explains these questions based on an answer given by the

Frierdiker Rebbe:

היתה’ ראוי 1989במדרש דאיתא מה פ"ע 1988בזה הביאור ומובא (ב אלא פסח של העצרת כנגד יום חמשים רחוקה שתהא חג של העצרת

דיזלון ביומייהו לית לחורף הקיץ מן יוצאין שהן י"ע חג של עצרת ,וייתון

The Frierdiker Rebbe answers this question by quoting the following

Midrash:

It would be more fitting for the “Atzeres of Sukkos” (Shmini

Atzeres) to be fifty days after Sukkos just like the “Atzeres of

Pesach” (Shavuos, which is called “Atzeres” in the Torah) is fifty

days after Pesach.

However, since the season changes from summer to winter

during the time of Sukkos, these days make traveling more

difficult. (Meaning, the Jews would need to return from

Yerushalayim to their homes after Sukkos and then travel back

again to Yerushalayim during the winter, which is more

difficult.)

קרוב למקום נשואות מהן, הרבה בנות לו שהיו למלך ד"למה משל המלך שלום לשאול כולן באו אחד יום, רחוק למקום נשואות ומהן

למיזל בעונתן אית קרוב במקום שנשואות אלו לךהמ אמר, אביהם עד, ולמיתי למיזל בעונתן לית רחוק במקום שנשואות ואילין, ולמיתי ,עמן ונחדי ט"יו חד כולן נעביד הכא אצלי כולן דאינון




The Midrash then explains this through an analogy:

This can be compared to a king who has many daughters;

some of them are married and live far away, and some of them

are married and live close by.

One day, all of them came to greet their father the king. The

king said, “The married daughters who live nearby have the

ability to travel back and forth, [but] the married daughters

who live far away don’t. Since they are all here, I will make one

yom tov and rejoice with all of them.”

אית ה"הקב אמר לקיץ מחורף נפקין דאינון עד פסח של עצרת כך לחורף מהקיץ יוצאין שהן י"ע חג של עצרת אבל, ולמיתי למיזל ביומא

נעביד הכא דאינון עד אלא ולמיתי למיזל ביומא לית ה"הקב אמר’ כו .ונחדי ט"יו חד כולן

The Midrash concludes:

So too, on “Atzeres of Pesach” (Shavuos), since the summer is

coming and the Jews will have the ability to travel [they can

return in fifty days for Shavuos]. But on “Atzeres of Sukkos”,

since the winter is coming… they won’t be able to travel.

Instead, Hashem said, “Since they are all here, I will make one

yom tov and rejoice [with them].”

The Rebbe explains the meaning of the “one day” on which all the

daughters came to greet their father the king:

שבו "אחד יום"ה כי, עצרת בשמיני תורה שמחת שעושין מה וזהו לשאול [1990ישראל נשמות היינו, וירושלים ציון בנות] הבנות כל באים כולן נעביד אומר ז"ולאח, הכפורים יום על 1991קאי אביהם המלך שלום

שהוא(, עצרת בשמיני שנקבע) תורה שמחת 1991הוא, ונחדי ט"יו חד .הכפורים דיום "אחד יום"ה בדוגמת "ט"יו חד"





The “daughters of the king” are the “daughters of tzion and

Yerushalayim”, which refer to the souls of the Jewish people. All of

them come to “greet their Father the King” on the “one day” of Yom

Kippur.

The “one yom tov” which the King makes for the Jews refers to the day

of Simchas Torah (which was established on the “Atzeres of Sukkos”,

Shmini Atzeres). This day of Simchas Torah is “one day” which

corresponds to the “one day” of Yom Kippur (as will be explained

throughout this ma’amar).

In order to explain the unique connection between the “one day” of

Yom Kippur and Simchas Torah, the Rebbe reviews how the theme of all

the holidays in Tishrei have the theme of “one” (as the Rebbe explained

in another ma’amar that year before Sukkos):

המועדים שכל( 1992תשבו בסוכות ה"ד) ל"שנת מה פ"ע זה ויובן (ג תמצו 1993ל"ארז השנה ראש על דהנה. אחת של’ בבחי הם תשרי דחודש

משאר חלוק הוא השנה דראש שהיום מה דזה, היינו. בשופר היום .שופר מצות(, מצוה איינציקע און איין) אחת במצוה הוא המועדים

Regarding Rosh Hashanah, the Mishnah says, “The mitzvah of the day

[of Rosh Hashanah] is the shofar.” Meaning, even though the day of

Rosh Hashanah is extremely holy, its it only has one mitzvah – the

mitzvah of the shofar.

. מטעם למעלה הכתוב גזירת שהיא 1994ם"הרמב כותב גופא זו ובמצוה בענין נעלים הכי ענינים על מרמזת גם דשופר שהמצוה דהגם

הוא ענינה מ"מ’( כו בדבר יש רמז 1994ם"הרמב שממשיך כמו) התשובה .מטעם למעלה הכתוב גזירת

Furthermore, the Rambam comments on the mitzvah of blowing the

shofar saying that “it is a scriptural decree” which is beyond human

logic. Even though the Rambam goes on to explain that the mitzvah

of blowing the shofar hints to many lofty concepts of teshuva,






nevertheless, the mitzvah itself is a simple decree of the King which

transcends human logic.

[Editor’s note: Throughout this section, the Rebbe refers to examples

of things that are “one” because they are either singularly unique,

express the concept of unity, or are beyond limitation. These three

concepts are all connected, as they all express the concept of the

essence (the aspect of “oneness”) which is uniquely beyond limitation,

and can therefore affect unity within other things.

In this example, the mitzvah of blowing the shofar is “one” because it

is beyond the limits of human intellect, as human intellect

understands concepts by defining them and breaking them down into

multiple details.]

ראש שבין ימים העשרת סיום] הכפורים ליום בנוגע גם הוא ז"ועד. נפש שנה דעולם’ בחי’ הג דכל אחת’ בחי שהיא[, הכפורים ליום השנה

אחת’ בחי הקדשים בקודש היא הכפורים דיום המיוחדת שהעבודה’ בחי, בשנה אחת םבש 1995שנקרא הכפורים דיום ביום(, מקום) דעולם

בתור זה עושה ג"שהכה אלא] ג"כה י"ע ונעשית(, זמן) דשנה אחת קודש להקדישו אהרן ויבדל’ בי 1996דכתיב[ ישראל כל של שלוחם .דנפש אחת’ בחי, קדשים

Similarly, Yom Kippur (the completion of the “Ten Days from Rosh

Hashanah to Yom Kippur”) has within it the concept of “one” on the

three dimensions of space, time, and “people”:

• The unique service of Yom Kippur is performed in the Kodesh

HaKadoshim (the “Holy of Holies”, the most inner chamber of

the Bais HaMikdash), the ultimate example of “one” within the

dimension of space.

• The Torah refers to Yom Kippur as “achas ba’shana” (the

“singular day of the year”), the ultimate example of “one” within

dimension of time.




• The service of Yom Kippur is performed by the Kohen Gadol

(as an emissary of the entire Jewish people), and the Torah says

that Aaron (the first Kohen Gadol) “was separated, to be

sanctified as most holy”, the ultimate example of “one” within

the dimension of people.

בסוכה ישיבה שמצות] הסוכה שבענין, לסוכות בנוגע גם הוא ז"ועד[ שבהתחלתם הראשון מרגע, הסוכות ימי שבעת כל במשך היא

כל ראוים 1997ל"כמרז ישראל דכל( אחת’ בחי) האחדות ענין מודגש .אחת בסוכה לישב ישראל

Similarly, the main mitzvah of the Yom Tov of Sukkos has within it the

concept of “one”, as seen in the main mitzvah of dwelling in a sukkah

(which starts at the first moment of the holiday and lasts throughout

the entire festival). Commenting on the fact that a Jew is also able to

fulfill his obligation to dwell in a sukkah by using a communal sukkah,

the Gemara states, “(By taking turns,) all of Yisroel is fitting to dwell in

one sukkah.”

המקיף להמשיך הוא שענינה] מינים’ ד נטילת במצות גם הוא כ"וכמו ומודגש ניכר אלו מינים’ מד אחד שבכל[, 1998בפנימיות( אחת דסוכה)

,האחדות ענין

This concept of “one” can also be seen in the mitzvah of the daled

minim (the “four species” – the lulav, esrog, hadassim, and aravos).

Chassidus explains that the concept of “one” is reflected in each one

of these four species:

• The lulav leaves need to be bound together as one.

• The hadassim leaves need to be three leaves in each group that

grow from one point.

• The aravos come from branches that grow together (all

pointing up in the same direction, and not branching out in

“separate” directions).




(The esrog will be explained in the following paragraph.)

[The mitzvah of the daled minim also reflects this on a spiritual level, as

the spiritual accomplishment of this mitzvah is to draw down the level

of makkif (the level of “one” which is beyond limitation) into the level of

pnimius (the limits of creation).]

’ הד בסדר שלכן] יותר עוד האחדות ענין מודגש שבו, באתרוג ובפרט היא ההתחלה( תורה הוא בתורה סדר שגם) 1999שבכתוב מינים

עץ פרי בשם בכתוב נקרא שאתרוג מה דזה[, הדר עץ פרי מאתרוג שינויי את סובל שהוא היינו, 2000לשנה משנה באילנו שדר לפי הוא הדר

כל את סובל שהוא רק לא) אשר ועד, השנה שבמשך האוירים’ ד זה גם נמשך שבאתרוג האחדות ומענין. מהם גדל הוא( אלא האוירים

.2001מאתרוג למדים המינים’ שבג דהדר הענין שלכן, מינים’ הג בשאר

This idea of unity is stressed to an even greater degree in the esrog,

which is mentioned in the Torah as the first of the four species (and

the order of something in Torah is also significant), showing that it is

the primary example of this unity.

The Torah calls the esrog a “pri eitz hadar” (a “beautiful fruit”), and the

Gemara comments that the word hadar (“beautiful”) can also be

interpreted as “that dwells”, implying that an esrog is a fruit “that dwells

on its tree from year to year”. (Unlike other fruits, the esrog remains

on the tree throughout all the seasons of the entire year – and

throughout multiple years.) In addition to being able to tolerate all

four seasons, it also grows from all four seasons. (Therefore, the esrog

contains within it the unity of growth from all four seasons.

This is greater than the unity of the other three species, as they are the

unity of multiple units – leaves or branches – that are bound or joined

together, whereas the esrog unites (and grows from) the different (and

opposite) seasons, and joins them into a single entity.

Additionally, this higher degree of unity is drawn down from the esrog

into the other three species, as reflected in the fact that the Gemara





learns that all of the four species needs to be “hadar” (“beautiful”,

which also represents the unity of the growth from “dwelling” for

multiple seasons within a single entity) from their association with the

esrog.

המצוה הנה, האחדות ענין על מורה מינים’ מהד אחד שכל לזה ונוסף הסוגים’ ד על שמורים, המינים’ ד כל את לאחד היא מינים’ ד בנטילת

.שלם בלבב רצונך לעשות אחת אגודה כולם וייעשו’ שיהי, 2002י"שבבנ

Furthermore, in addition to the fact that each one of the daled minim

individually represent the concept of unity, the mitzvah of the daled

minim is to bind them together. As explained elsewhere in Chassidus,

the four species in the daled minim represent four different types of

Jews, and binding them together represents the unity of the Jewish

People who become “a single group to do Your will with a complete

heart”.

The Rebbe explains how this level of unity – which is reflected in the

celebration of the “one day” of Simchas Torah – can be achieved:

של( קיימא ובת) האמיתית ההתאחדות להיות שיוכל בכדי והנה (ד הוא התשובה ענין דהנה. התשובה י"ע הוא, דישראל סוגים’ הד כל

. 2003חדא וברגע חדא בשעתא היא שלכן, תחלקותמה למעלה

This unity of all the Jewish people can be achieved in a true and

permanent way through the service of teshuva. The concept of teshuva

is beyond all limitations, as seen in the fact that it can be accomplished

in “one moment and one second”. (In contrast, within the limits of

nature, bigger accomplishments take a longer time to achieve. Since

teshuva is an extreme change, it should “naturally” take a very long

time to achieve. The fact that teshuva can be accomplished in a single

moment shows that it is beyond the limits of creation.)




ע( ללוחות "דזהו ההפרש שבין לוחות הראשונות )ענין התורה מצמשה בהר ’ ר הי"תשובה(, שבכדי לקבל לוה י"השניות )ענין תורה ע

’ ארבעים יום, נוסף על ההכנה דשבעה שבועות תספר לך שהי .2004ז"לפנ

This amazing power of teshuva can be seen in the difference between

the first and second luchos (tablets with the Ten Commandments) that

were given to the Jewish People.

The first set of luchos, which represent the Torah “on its own” (the

Giving of the Torah without the teshuva of the Jewish People), were

only “earned” because Moshe Rabbeinu spent forty days on Har Sinai

to receive them – and this was in addition to the seven weeks of sefiras

ha’omer which also prepared them for the Giving of the Torah.

הוא בהר משה’ שהי יום הארבעים הרי, השניות בלוחות כ"משא, 2005שלם ובלב בשמחה לישראל ה"הקב שיתרצה לפעול בכדי( בעיקר)

.חדא בשעתא הלוחות ניתנו ז"ולאח

The second set of luchos, which represent the Torah which is earned

through teshuva, were earned in a single moment (as a result of the

Jews’ teshuva for the sin of the Golden Calf). Even though Moshe also

spent forty days on Har Sinai before receiving the second luchos (which

would seem like a preparation to receive the Torah), the (main) focus

of these forty days from Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur was (not

to prepare for the Torah, but rather) to have Hashem forgive the Jews

“with joy and a complete heart”.

מדגיש[ חדא וברגע חדא בשעתא היא שהתשובה מה] זה ענין והנה שתשובה מפני, 2006והגבלה מדידה מכל למעלה הוא ובההתש שענין

היא זו שבחינה, הנפש ועצמות בפנימיות( דערנעמט) מגעת אמיתית .דנפש( חדא וברגע חדא בשעתא) אחת’ בחי, מהתחלקות למעלה

The fact that teshuva is beyond all limitations (as seen from the fact

that it can be accomplished in a single moment) is a result of that fact





that teshuva reaches the innermost essence of the soul, which is

beyond all limitation. This is the level of “one” (which causes teshuva

to be accomplished in “one moment”) within the soul.

This explains why teshuva is able to unite all the types of Jews together

as one:

, דישראל הסוגים כל של ההתאחדות נעשה התשובה י"שע מה וזהו דאתם ובאופן, מימיך ושואב עציך חוטב עד שבטיכם מראשיכם

לכיםמ נעשים שישראל, 2008מלך 2007נצב מלשון נצבים’, גו כולכם נצבים נכתבים שהם מזה מתחיל, דעולם המציאות כל על בתים בעלי און

הנראה בטוב ומתוקה טובה לשנה טובה וחתימה בכתיבה ונחתמים ,הגשמיים בענינים גם טפחים מעשרה למטה והנגלה

Teshuva is able to unite all Jews “from the heads of your tribes to your

woodchoppers and water-drawers” in a way that “you all stand

together” and become “kings” over the limits of creation. (The phrase

“nitzav melech” literally means “a nitzav [governor] was king”, but here

is interpreted as “you stand [nitzav] as a king”.)

This starts with the fact that the Jews are written and sealed for a good

and sweet year – one in which the good is expressed in an obvious and

revealed way in the physical world and within everyday life.

מעלה ובין לגשמיות רוחניות בין לחלק שייך אין זו’ בחי שמצד מכיון מה וגם ההשתלשלות סדר כל את דורך נעמט דאס און, למטה

.ההשתלשלות מסדר שלמעלה

When this level of unity is reached through teshuva – revealing the

essence of the soul – the resulting revelation doesn’t differentiate

between spirituality and physicality or higher and lower things (as they

are all considered equal in comparison to the essence). Therefore, it

equally effects things which are within the limits of creation and things

which are beyond the limits of creation.




We are now able to understand the meaning of the “one day”

mentioned in the Midrash which corresponds to Yom Kippur and

Simchas Torah:

נעביד’ כו אביהם המלך שלום לשאול כולן באו אחד יום ענין וזהו המלך שלום לשאול כולן באו שבו) אחד יום, עמן ונחדי ט"יו חד כולן

ומזה(, ודנפש דעולם אחת וגם) דשנה אחת, הכפורים יום הוא( אביהם כ"ג שהוא, תורה שמחת על שקאי’ כו ט"יו חד כולן נעביד כ"אח נמשך

.אחת’ בחי(, ט"יו חד) אחד יום

When the Midrash says that “One day, all of them came to greet their

father the king”, this refers to Yom Kippur – the “one day of the year”

(and also the level of “one” within the dimensions of “space” and

“people”, as explained earlier). Because on Yom Kippur the Jews serve

Hashem with teshuva, revealing the essence of their souls which unites

them together, therefore the King responds, “Since they are all here

[and have united as one], I will make one yom tov and rejoice [with

them].

We are now able to answer both of the questions from the beginning

of the ma’amar:

Question One:

If the Torah is described as “your wisdom and your understanding in

the eyes of the [other] nations”, why do we celebrate Simchas Torah

by dancing with the sefer torah while it is closed (rolled up and covered

by its decorative cloth) rather than [opening it up and] learning Torah?

Answer to Question One:

When Hashem makes “one day” to rejoice with all the Jews equally (as

they are all united by the level of “one” within them – their essence),

we celebrate with the essence of the Torah (the level of “one” within

the Torah) as it exists beyond the intellect, as every Jew’s connection


to this level is equal. Therefore, we all dance with the Torah while it is

closed on Simchas Torah.

Question Two:

Why do we celebrate Simchas Torah on Shmini Atzeres (and, outside of

Israel, on the second day of Shmini Atzeres)? Wouldn’t it be more

appropriate to celebrate it on Shavuos, the Yom Tov that celebrates the

Giving of the Torah?

Answer to Question Two:

The celebration of the “one day” of Simchas Torah happens as a result

of the Jews being united by connecting to the level of “one” (the

essence of the soul) within them. Because this revelation happens

during the month of Tishrei – specifically through the “one day” of Yom

Kippur – Simchas Torah is celebrated during Tishrei (on Shmini Atzeres).

Even though this level of unity exists beyond the limits of creation, it

also needs to be brought into the limits of creation:

מהתחלקות שלמעלה שבנפש אחת’ דבחי ההתעוררות והנה (ה מה ובדוגמת] התחלקות שבבחינת דנפש בהדרגות להמשיכה צריך

’ בהעשי וכמו, גשמית’ בעשי קשורה להיות צריכה זו שהתעוררות [.ברגלים ריקוד, מינים’ ד נטילת, בסוכה דישיבה

This inspiration of the essence of the soul which is beyond all limitation

needs to be drawn down into the limited aspects of the soul as well.

(This parallels the way that the essence is revealed is through limited

physical actions as well – physically dwelling in the sukkah, taking the

daled minim, and dancing with one’s feet on Simchas Torah.)

הם ישראל שכל’ גו כולכם’ גו נצבים אתם שנאמר שלאחרי מה דזהו העשר כל כ"אח מונה, שבהם אחת בחינת מצד "2009כולכם"ד באופן



, מימיך ושואב עציך חוטב עד שבטיכם מראשיכם, בפרטיות סוגים בהם ניכר להיות צריך דישראל( אחת בחינת) דכולכם שהענין היינו

.התחלקות בבחינת שהם כמו גם

This is why the Torah first says that “you are all standing today”

(referring to Rosh Hashanah), representing the Jews as they are all

united through their essence (regardless of their external differences),

and then lists the ten different categories of Jews from “the heads of

your tribes” to “your woodchoppers and water-drawers”. This implies

that the unity that comes from the essence of the Jews also needs to

be evident within them as they each exist with their own unique

qualities.

הכפורים דיום אחד יום שבחינת, בשנה גם הוא ז"עד בנפש שהוא וכמו מתחיל) השנה ימי אלע מיט אן פירט און פועלת תורה ודשמחת

אז ניכר(, דרכיך ובכל מעשיך בכל) עשיותיו פרטי שבכל(, חג מאסרו .תורה ודשמחת הכפורים דיום אחד מיום געקומען ערשט אט איז ער

Just like this is true on the dimension of “people” (the fact that we are

united in essence needs to be expressed through our unity as we are

individuals), so too this needs to be accomplished on the dimension of

“time”.

The “one day” holidays of Yom Kippur and Simchas Torah need to

affect all the days of the year (starting with the day after Simchas

Torah, the day that this ma’amar was said). Even within a Jew’s

everyday life (even his mundane activities) he should always be

obvious that he “just came from the ‘one day’ of Yom Kippur and

Simchas Torah”.

ימים וכמה כמה עברו שכבר דאף, כולה השנה כל במשך הוא זה וענין ההתעוררות כ"אעפ, תורה ושמחת הכפורים מיום וחדשים שבועות

מבחינה שבאה מכיון, עומדת ובתקפה כלל נחלשת אינה אחד דיום .שניתי לא’ הוי 2010אני בחינת, והשינויים ההתחלקות מענין שלמעלה



Despite the fact that many days, weeks, or months may have passed

since Yom Kippur and Simchas Torah, the inspiration of the “one day”

holidays of Yom Kippur and Simchas Torah should not fade away and

needs to remain in their full intensity. This is possible because the Jew

is coming from a level of “one day” which is beyond division or changes,

the level of “I am Havayah – I have not changed.” (The level of “I am

Havayah” reflects the essence of G-dliness which is not changed or

affected by the existence of creation.)

ימי בכל נמשכת מהתחלקות שלמעלה אחד דיום שהבחינה ידי ועל בהבחינה גם עילוי נעשה ז"עי, ושינויים התחלקות שבבחינת השנה

סובל שהוא רק לא אשר הדר עץ פרי בענין ל"שנת מה ד"ע, אחד דיום .מהם גדל שהוא אלא האוירים שינויי כל

When the “one day” which is above all limitation affects all the days of

the year (representing the limitations of time), this also brings the “one

day” to a higher level. (In addition to the fact that it is beyond the limits

of creation when it is beyond creation, it can also express the fact that

it is beyond creation when it is within the limits of creation.)

This parallels the unity of the esrog explained in the previous section –

the esrog grows from (and not only tolerates) all the different seasons,

showing that it can express the concept of unity within the limits of

creation.

The Rebbe then gives a brocha to all the Jewish People:

, ישראל כלל בתוככי ואחת אחד בכל יתקיים ל"הנ שכל, רצון ויהי (ו מעשרה למטה והנגלה הנראה בטוב ומבורכת טובה שנה’ שתהי

והן כפשוטם ומזוני חיי בבני הן, רויחי ובכולם ומזוני חיי בבני, טפחים הענינים משתלשלים שמהם) 2011ברוחניות ומזוני חיי בבני

(,2012כפשוטם




May it be Hashem’s will that all of the above will be fulfilled for each

and every Jew within the Jewish People – that they should have a good

and blessed year with obvious and revealed practical goodness in this

physical world. They should have abundant blessings for children,

health, and livelihood – both on a physical and spiritual level (as the

physical results from the spiritual).

העבודה תורה שמחת לאחרי מיד’ תהי לבב וטוב שמחה מתוך אשר הלך ויעקב שענין] הרשות לעניני בהנוגע גם 2013לדרכו הלך דויעקב

’ בד שהרי, המצוות בענין "דרכו"ב הוא 2014הכפורים יום שאחרי לדרכו. 2015במצוות עסוקים ישראל כל לסוכות הכפורים יום שבין הימים גם "דרכו"ב הוא תורה שמחת שלאחרי לדרכו הלך ויעקב ענין כ"משא

[,הרשות בעניני

Immediately after Simchas Torah, the Jews will begin the service of

“and Ya’akov went on his way” with joy and a glad heart, which

represents the transition into everyday mundane activities after the

holidays of Tishrei.

(The concept of “and Ya’akov went on his way” also applies to a certain

extent after Yom Kippur (the first “one day”), but primarily focuses on

mitzvos, as all Jews are involved in the mitzvah of preparing for Sukkos

during the four days between Yom Kippur and Sukkos. In contrast,

after the second “one day” of Simchas Torah, a Jew transitions into

everyday mundane life.)

ראש גם כולל) ט"ויו בשבת כ"ועאכו החול בימי הן, ויום יום שבכל הכללים ענינים הן, עניניו כל דורכגענומען זיינען(, הכפורים ויום השנה

ועצמות ימיותדפנ והפנימית העיקרית בנקודה, הפרטים ענינים הן .ה"ב ס"א ועצמות בפנימיות קשורה שהיא, הנשמה

This means that on every single day – weekdays and certainly on

Shabbos and Yom Tov (including Rosh Hashanah and Yom Kippur) – all

of his activities (both his general approach as well as his individual





actions) will be infused with the essential point of the innermost core

of his soul, which is connected to the innermost essence of G-dliness.

The Rebbe concludes:

, הגדרים כל פורצת ששמחה, תורה משמחת בא שזה ומכיון (ז הגדרים כל ומבטל פורץ זה הרי, 2016והגבלה ממדידה למעלה

, כפשוטו דגלות וההגבלות הגדרים וכן, הפנימי דגלות וההגבלות, ברחמים לציון בשובך עינינו ותחזינה’ יהי ממש שבקרוב וזוכים

קוממיות ויוליכנו יבוא, צדקנו משיח י"ע והשלימה האמיתית בגאולה ויקבץ במקומו המקדש בית 2017ויבנה, ממש בימינו במהרה לארצנו

’ וגו ברורה שפה עמים אל אהפוך 2018אז( אשר ועד)’ וכו ישראל נדחי .המלוכה’ לה 2020והיתה, אחד שכם 2019ולעבדו

Since this approach comes from Simchas Torah, and “joy breaks all

boundaries” and is above all limitations, it will break through and

eliminate each person’s individual galus (limitations) as well as the

actual galus of the entire Jewish People.

May we speedily merit “may our eyes see Your return to Tzion with

mercy” with the complete and true geula through Moshiach Tzidkeinu,

and he will come and speedily (in our days) lead us to our land, build

the Bais HaMikdash in its place, and gather all the Jews scattered

throughout the world – until Hashem will “transform the nations (to

speak) a pure language… and serve Him with a single purpose”, and

“kingship will belong to Hashem.”







Footnotes from Original Hebrew

."ח"תשל’ה בראשית ק"עש", ח"תשל’ה – תורה שמחת מוצאי בקונטרס לאור יצא( 1982

.ו"ותש ה"תש ת"שמח ענין להבין ה"ד. ט"תרצ חיים עץ ה"ד. ט"תרפ צ"השמע ביום ה"ד( 1983

אתה אי שבכתב דדברים( ב, ס גיטין) ל"מרז פ"ע ובפרט. אותה ללמוד שייך אין שאז( 1984 .פ"בע לאומרן רשאי

.ו, ד ואתחנן( 1985

.נ"וש. יג-ב"סי ב"פ ז"לאדה ת"ת’ הל( 1986

.ו"ותש ט"תרפ צ"ביוהשמע ה"ד. ואילך תשעט’א’ ע צ"שמע ת"אוה( 1987

.שם צ"ביוהשמע ה"ד( 1988

(.ב) ב, ז"פ ר"שהש( 1989

.ואילך פט’ ע ש"שה ת"אוה. ב, כב. ג, ו ש"שה ת"לקו( 1990

.ו"תש ת"שמח ענין להבין ה"סד, ט"תרפ צ"ביוהשמע ה"סד( 1991

(.ואילך קלד’ ע לעיל) ח"תשל( 1992

.ב, כו ה"ר משנה( 1993

.ד"ה, ג"פ תשובה’ הל( 1994

.לד, טז אחרי( 1995

.יג, כג א-הימים דברי( 1996

.ב, כז סוכה( 1997

.מ"ובכ. לב ע"ס ו"תרס המשך. ואילך א"סע, רסה סדור( 1998

.מ, כג אמור( 1999

.א, לה סוכה( 2000

פ"ע הרי – כפשוטו להדר בנוגע הוא ששם ואף. ב"ס ה"סתרמ ז"אדה ע"שו. א, לא סוכה( 2001 .מהם גדל כפשוטו הדר שגם מובן מהם שגדל הביאור

.יב, ל"פ ר"ויק( 2002

.א"סע, קכט א"זח( 2003

מקור הוא תורה מתן עד מצרים שמיציאת השבועות’ ז שענין פסחים’ מס סוף ן"ר ראה( 2004 והעבודה ההכנה ל"צ הייתה מצרים שביציאת( ב, צז) ג"זח וראה. לך תספר שבועות שבעה ענין

.התורה לקבלת קודם שבועות’ דז

.יא, לג תשא י"פרש( 2005

.א, סה שובה שבת ת"לקו ראה( 2006

.מח, בכ א-מלכים – הכתוב לשון( 2007

.רא’א’ ע נצבים ת"אוה( 2008

.נצבים פ"ר ת"לקו ראה( 2009

http://chabadlibrary.do-server.com/admur/mlukat/1/29/210#_ftnref_1982_*

http://chabadlibrary.do-server.com/admur/mlukat/1/29/210#_ftnref_1983_1




























.ו, ג מלאכי – הכתוב לשון( 2010

1510’ ע ד כרך בראשית) פקד’ והוי ה"ד צ"להצ ת"אוה. בסופו לנער מחנוך להעיר( 2011 (.ואילך

.ג"רפ בתניא המבואר ד"ע( 2012

’ ע א"תשי מ"בסה נדפסה) ה"תרצ פסח של אחרון שיחת וראה. ב, לב ויצא הכתוב לשון( 2013240.)

.ו"רפצ ז"תרל וככה( 2014

.ז, ל"פ ר"ויק( 2015

.ואילך 49’ ע ז"תרנ תשמח שמח ה"ד ראה( 2016

.א"ספי מלכים’ הל ם"רמב( 2017

.ט, ג’ צפני( 2018

הערה וראה(. ו"בוא) ולעבדו :(ודוע) שם ם"ברמב אבל(. ו"וא בלא) לעבדו :שם’ בצפני( 2019 (.414’ ע ד"חי ש"לקו) ו"תשל תשרי ג"י במכתב

.כא, א’ עובדי( 2020













Also Available Online

BaYom Ashtei Assar 5731

🙧🙥

Ani L'Dodi 5732

🙧🙥

V'Chag Ha'Asif 5743

🙧🙥

V’Yihiyu Chayei Sara – 5741

🙧🙥

Podoh B’Shalom – 5741

🙧🙥

V’Eileh HaMishpatim 5738

🙧🙥

V'Kibel HaYehudim 5738

🙧🙥

HaChodesh HaZeh LoChem 5735

🙧🙥

Kedoshim Tihiyu 5721

🙧🙥

VaYidaber Elokim 5729

🙧🙥

Havayah Li B'Ozroy 5717

🙧🙥

Ani L'Dodi V'Dodi Li 5726

🙧🙥

V'Haya BaYom HaHu 5728

🙧🙥


BaSukkos Teishvu 5740

🙧🙥

Mayim Rabim 5738

🙧🙥

Margela B'Pumeh D'Rava 5740

🙧🙥

Basi LeGani 5717

🙧🙥

BaChodesh HaShlishi 5734

🙧🙥

BaLayla HaHu 5744

🙧🙥

Matzah Zu 5749

🙧🙥

Kol Yisroel 5733

🙧🙥

Roni V'Simchi 5727

🙧🙥

Yehi Hashem Elokeinu Imanu 5724

🙧🙥

V’Atah Yisroel 5737

🙧🙥

Es Havayah He'Emarta 5730

Sign up online to receive weekly translations as they are released.

www.simplychassidus.com

ב"ה

לע"נ

הרה"ח הרה"ת אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

ע"ה דניאל יצחקר'

בן יבלחט''א ר' אפרים שליט''א

מאסקאוויץ

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע

למדינת אילינוי

נלב"ע ב' אדר שני ה'תשע"ד

ת.נ.צ.ב.ה

🙧🙥

DEDICATED IN MEMORY OF

RABBI DANIEL ל"ז MOSCOWITZ

LUBAVITCH CHABAD OF ILLINOIS

REGIONAL DIRECTOR

🙧🙥

המלך מלאכת את ואעשה ואקום ...נהייתי דניאל ואני

AND I, DANIEL ... ROSE AND DID THE KING'S WORK

(DANIEL 8:27)

ןינע ןיבהל הרות תחמש - simply...

Documents