11_________________________________________________כללי.1

12________________________________________ממצאים עיקריים.212_______________________נפגעי עבריינות – עבירות כלפי הפרטא.25____________________נפגעי עבריינות – עבירות כלפי משקי ביתב.30______________________משקי בית עם ילדים שנפגעו מעבריינותג.35____________________________________תחושת ביטחון אישיד.47_______________________________________עבירות נוספותה.

54_________________________________מונחים, הגדרות והסברים.3

55_____________________________________שיטות )מתודולוגיה(.4

57______________________________________מהימנות האומדנים.557_________________________________________טעויות דגימה5.158_____________________________________טעויות לא מדגמיות5.259________________________________________תוצאות הפקידה5.360________________________________________תקופת החקירה5.460________________________________________תהליך הפקידה5.560_________________________________________איסוף הנתונים5.6

כללי.1

הוא החמישי בסדרת סקרים שנתיים שוטפים שהלשכה המרכזית2018סקר ביטחון אישי

לסטטיסטיקה מבצעת בהזמנת המשרד לביטחון הפנים ובמימונו. לפני הסקר הראשון

ו-1991, 1990, 1981, 1979, נערכו בלמ"ס סקרים דומים בשנים 2014בסדרה, שנערך בשנת

2001.

המטרה המרכזית של סקר ביטחון אישי היא להציג אומדן סטטיסטי בלתי מוטה של היפגעות

אוכלוסיית ישראל מעבירות שונות )עבירות כלפי הפרט, כלפי רכוש משק הבית וכלפי ילדים

במשק הבית(, וכן לספק אומדן של תחושת הביטחון האישי בקרב אוכלוסיית ישראל.

הסקר הוא פועל יוצא של מדיניות המשרד לביטחון הפנים לחיזוק ביטחונו האישי של האזרח

בישראל, והוא כלי תכנוני מרכזי לפעילות המשרד.

מאחר שהסקר נערך במתכונת שנתית קבועה הוא מאפשר מעקב אחר שינויים בכמה

תחומים, ובהם: שיעור נפגעי עבריינות בישראל, כמות הפגיעות, סוג הפגיעה, דיווח לגורמים

ממסדיים ובכלל זה המשטרה.

ומעלה שחולקו לשתיים עשרה מנות חודשיות שוות20 בני 7,300לצורך הסקר נדגמו כ-

2017. הסקר החל בתחילת אוקטובר 73% עמד על כ-2018ומאוזנות. שיעור ההשבה בסקר

(.84%. מרבית השאלונים נאספו באמצעות ראיונות טלפוניים )כ-2018ונמשך עד ספטמבר

( – השאלונים הממוחשבים16%יתר השאלונים מולאו על ידי הנדגמים באופן עצמאי )כ-

הושבו על ידי שליחתם באינטרנט, ושאלוני הנייר, שהיו מעטים הושבו באמצעות הדואר.

הדגימה שנערכה לצורך סקר זה היא דגימה המייצגת את האוכלוסייה בישראל וכוללת הבחנה

לפי מגזר, מין, דת, גיל, השכלה, מצב כלכלי ועוד. זאת לשם בניית אומדנים על מספר נפשות

החודשים שקדמו12ומשקי בית אשר נפגעו מעבירות מסוימות כלפי רכוש או נפש, במשך

לסקר. בסקר נשאלו משקי בית שנפגעו מעבירות אלו בין שדיווחו ובין שלא דיווחו עליהן

למוסדות המדינה, כגון משטרת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך

ועוד.

- 11 -

ממצאים עיקריים.2

הממצאים שמוצגים להלן מחולקים לחמישה פרקים. הפרק הראשון עוסק בעבירות כלפי

הפרט, ומציג את הממצאים לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים שונים. כמו כן, מוצגים ממצאים

לגבי דיווח למשטרה ולגורמים נוספים.

הפרק השני עוסק במשקי בית שנפגעו מעבירות רכוש כלפי דירה ורכב. הממצאים מוצגים לפי

אזור מגורים ולפי דיווח למשטרה ולגורמים נוספים.

20הפרק השלישי עוסק במשקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות, כפי שדיווח בן משק הבית בן

ומעלה במשק בית שנדגם להשיב על הסקר. ממצאים אלו מוצגים לפי קבוצת אוכלוסייה

והמקום שהתבצעה בו העבירה, וכן מוצגים ממצאים לגבי דיווח למשטרה ולגורמים נוספים.

הפרק הרביעי מציג ממצאים בנושא תחושת הביטחון האישי משלוש זוויות עיקריות: ביטחון

אישי ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה, חשש להיפגע מאלימות באזור המגורים

ותחושת ביטחון אישי כללי. הממצאים לגבי כל אחת מהשאלות הללו יוצגו בפילוח לפי גיל,

מין, אזור מגורים וקבוצות אוכלוסייה.

הפרק החמישי והאחרון מציג ממצאים לגבי עבירות נוספות – עבירות זיוף ומרמה, עבירות

הפוגעות באיכות החיים ובריונות בכביש.

החודשים שקדמו לסקר.12יצוין כי כל השאלות הנוגעות להיפגעות מעבירות מתייחסות ל-

יוצאות מן הכלל הן השאלות בנושא תחושת הביטחון האישי, שבהן נשאל הנדגם לגבי

תחושותיו בעת מילוי השאלון.

נפגעי עבריינות – עבירות כלפי הפרטא.

ומעלה, לפי חמישה סוגים20 מספק נתונים על נפגעי עבריינות בני 2018סקר ביטחון אישי

של עבירות כלפי הפרט:

גנבה – גנבה ללא שימוש בכוח וללא איום בשימוש בו, כגון גנבת ארנק או טלפון נייד. לא.1

כולל גנבה מדירה ומרכב.

אלימות או איום באלימות – כגון תקיפה פיזית, איום, חטיפת תיק, שוד וכדומה..2

הטרדה מינית – הטרדה מינית הנעשית במילים או בהתנהגות, הן כלפי גברים והן כלפי.3

נשים, כגון רמיזות מיניות, הערות מיניות, הצצה, לא כולל הטרדה מינית באמצעות

אינטרנט או רשתות חברתיות.

עבירת מין – כגון ביצוע מעשה מגונה, ניסיון לאונס או אונס..4

- 12 -

( – עבירות המבוצעות באמצעות מערכות ממוחשבות, כגוןCyber-crimeעבירה מקוונת ).5

אינטרנט, פייסבוק או ווטסאפ. הכוונה לעבירות מכוונות ולא אקראיות, ובהן גנבת מידע

דרך אתרי אינטרנט, התחזות, איום או השפלה באמצעות מערכות ממוחשבות.

ומעלה.20כל הנתונים המוצגים בחלק זה, אלא אם כן צוין אחרת, מתייחסים לבני

מאוכלוסיית ישראל בגילים אלו, נפגעו מאחת או יותר11.7% ומעלה, 20 אלף בני 649כ-

מהעבירות הפליליות הנחקרות בסקר זה.

יש להזכיר כי אפשר להיפגע מכמה סוגים של עבירות ולכן בפרסום זה סך כל הנפגעים

מהסוגים השונים של העבירות גדול מסך כל אוכלוסיית הנפגעים המחושבת.

נפגעי עבריינות, לפי מאפיינים שונים

(1.1נפגעי עבריינות, לפי סוג עבירה )לוח החודשים שקדמו לסקר.12 ומעלה נפגעו מעבירה כלפי הפרט במהלך 20 מבני 11.7%

( נפגעים.3.6% אלף )199העבירה הנפוצה ביותר מבין העבירות שנבחנו היא גנבה – כ-

(. 3.5% אלף נפגעים )195עבירה מקוונת היא העבירה השנייה בשכיחותה – כ-

( נפגעו2.7% אלף )153( נפגעו מעבירת אלימות או איום באלימות, כ-3.4% אלף )191כ-

( נפגעו מעבירת מין. 0.3% אלף )19מהטרדה מינית, וכ-

0.0

5.0

0.1

5.1

0.2

5.2

0.3

5.3

0.4

ʢʰʡʤ ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺ ʠʬʩʮʥ ʺʠʥʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʤʨʣyʤʮʩʩh ʺ ʲʡʩʥy ʺʮʩʯ

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥh ʺʬʩɹʥɦʢ ʲʡʩ ʤy

- 13 -

בחינה לעומק של עבירת האלימות והאיום באלימות והפרדתה לרכיביה – אלימות פיזית ללא

איומים, איומים ללא אלימות פיזית ואיומים וגם אלימות פיזית, מגלה כי:

o68.2%מכלל הנפגעים מעבירת אלימות או איום באלימות נפגעו מאיומים ללא

ומעלה.20 מכלל אוכלוסיית בני ה-2.3%אלימות פיזית. אלו הם

o9.9%מכלל הנפגעים מעבירת אלימות או איום באלימות נפגעו מאלימות פיזית ללא

ומעלה.20 מכלל אוכלוסיית בני ה-0.3%איומים. אלו הם

o18.5%מכלל הנפגעים מעבירת אלימות או איום באלימות נפגעו גם מאיומים וגם

ומעלה.20 מכלל אוכלוסיית בני ה-0.6%מאלימות פיזית. אלו הם

חלק מנפגעי האלימות לא ציינו את סוג האלימות שננקטה כלפיהם. קטגוריה זו לא הוצגה

(.3.4% ומעלה )20בתרשים ולכן הנתונים אינם מסתכמים לשיעור האלימות הכולל בקרב בני

0.0

5.0

0.1

5.1

0.2

5.2

ʠʬʩʮʥ ʺʩɹʦʩ ʺʬʬʠʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺʬʬʠʠʬʩʮʥ ʺʩɹʦʩ ʺ

ʠʬʩʮʥ ʺʩɹʦʩ ʺʥʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮʠʬʩʮʥ ʺʠʥʮʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺʬʩɹʥɦʢ ʢɹʩ ʤ̡

עבירת האלימות והאיום באלימות מתייחסת גם למקרים של שוד, שבהם במהלך האירוע

מהנפגעים מעבירות9.2%האלים נגנב משהו, או היה ניסיון לגנוב משהו, מהאדם שנפגע.

אלימות או איום באלימות נשדדו.

(1.1נפגעי עבריינות לפי קבוצת אוכלוסייה )לוח 12.7%שיעור נפגעי עבריינות בקרב יהודים ואחרים גבוה מהשיעור בקרב הערבים. כ-

ומעלה נפגעו במהלך השנה האחרונה מאחת או יותר מהעבירות20מהיהודים ואחרים בני

- 14 -

מהערבים. עם זאת, חשוב לציין כי מספר הנפגעים מסוגי7%שנבדקו בסקר, לעומת כ-

העבירות השונים בקרב הערבים נמוך יחסית, ולכן הנתונים חשופים בדרך כלל לטעויות דגימה

יחסית גבוהות.

ממצאי הסקר מלמדים על כך ששיעור הערבים הנפגעים מעבירת גנבה דומה לשיעור

, בהתאמה(, אולם בעבירות של אלימות או איום3.6% ו-3.5%הנפגעים בקרב יהודים ואחרים )

באלימות ובעבירות מקוונות, שיעור הערבים הנפגעים הוא כמחצית משיעור היהודים ואחרים

3.8% מהערבים נפגעו מעבירות אלימות או איום באלימות לעומת 1.9%הנפגעים: כ-

מהיהודים ואחרים. 3.9% מהערבים נפגעו מעבירות מקוונות לעומת כ-1.8%מהיהודים, וכ-

מהיהודים והאחרים נפגעו מהטרדה מינית. שיעור הנפגעים הערבים מהטרדה מינית3.2%

מהיהודים,0.4%. מעבירות מין נפגעו כ-30%לא מוצג עקב טעות דגימה יחסית הגבוהה מ-

ואילו לגבי האוכלוסייה הערבית לא חושב אומדן מאחר שאף לא אחד מהנדגמים הערבים

דיווח על פגיעה מעבירה מסוג זה.2018בסקר

0.0

5.0

0.1

5.1

0.2

5.2

0.3

5.3

0.4

ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺ ʠʬʩʮʥ ʺʠʥʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʢʰʡʤ ʤʨʣyʤʮʩʩh ʺ ʲʡʩ ʸ ʺʮʩʯ

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥh ʺʬʩɹʷʡʥʶ ʺʠʥʫʬʥʩɦʩʤʥʥɦʢ ʲʡʩ ʤy

ʩʤʥʣʩʭʥʠ ʧʩyʭ ʲ ʸʡʩʭ

ʤʰʥ̋ʯ ʲʡʥ ʸ ʲ ʸʡʩʭ ʧ ʱ ʸ ʲʷʡʨʥ̡ ʣ̋ʢʩʮʤʩ ʧʩɦ ʢ̋ʡʥʤʤʮ -ʬʠʣʥʥ ʧʥ ʴʢʩʥ̡ ʺʡʷ ʸʡ ʲ ʸʡʩʭ

(1.2נפגעי עבריינות יהודים לפי סוג עבירה, ומידת דתיות )לוח עולה כי בקרב2018הנדגמים בסקר התבקשו להגדיר את מידת דתיותם. מממצאי סקר

(. שיעורים דומים13.9%היהודים, שיעור נפגעי העבריינות הגבוה ביותר נרשם בקרב חילונים )

( ומסורתיים-לא כל כך דתיים )12.8%(, מסורתיים-דתיים )12.9%נמצאו בקרב דתיים )

- 15 -

(. השיעור הנמוך ביותר של נפגעי העבריינות, בפער ניכר, נרשם בקרב החרדים )12.7%

8.7% .)

מהנפגעים היו מסורתיים-דתיים. שיעור הנפגעים השני4.5%בעבירות גנבה, -

נפגעים. 4.1%בשכיחותו נמצא בקרב החרדים, עם

בעבירות אלימות או איום באלימות שיעור הנפגעים הגבוה ביותר הוא בקרב-

(.4.1%( וחילונים )4.2%מסורתיים-לא כל כך דתיים )

(4.0%בעבירות הטרדה מינית, השיעור הגבוה ביותר של נפגעים דווח בקרב חילונים )-

(.3.6%ודתיים )

( ולאחר4.6%בעבירה מקוונת, השיעור הגבוה ביותר של נפגעים הוא בקרב חילונים )-

(.4.4%מכן בקרב מסורתיים-דתיים )

0

3

6

9

21

51

ʬʠʣʩ̋ʩʭʧʩʬʥʩhʭ ʮʥɦ ʸʩ̋ʩʭ-ʬʠʫʬʫʪʣʩ̋ʩʭ

ʮʥɦ ʸʩ̋ʩʭ-ʣʩ̋ʩʭ ʣʩ̋ʩʭ ʧʣyʩʭ

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʩʤʥʣʩʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥh ʺʬʩɹʮʩʣ ʣ̋ʩ̋ʥ ʺ

(1.3נפגעי עבריינות לפי סוג עבירה, גיל ומין )לוח

( ו-11.6% אלף גברים )313 החודשים שקדמו לסקר נפגעו מעבירות כלפי הפרט כ-12במהלך

(. שיעור הנפגעים מעבירות אלימות או איום באלימות בקרב גברים11.8% אלף נשים )337

, בהתאמה(. פער זה נשמר גם2.4% לעומת 4.5%גבוה באופן ניכר מהשיעור בקרב נשים )

מהגברים נפגעו1.3%כאשר בוחנים פגיעות שכללו אלימות פיזית, ללא איומים בלבד –

מהנשים. גם בעבירת גנבה שיעור הנפגעים בקרב גברים גבוה0.6%מאלימות פיזית לעומת

- 16 -

, בהתאמה(. לעומת זאת, מהטרדה מינית נפגעו3.3% לעומת 3.9%מהשיעור בקרב נשים )

מהגברים(. מעבירה0.5% מהנשים לעומת 4.9%באופן משמעותי יותר נשים מאשר גברים )

3.4% מהגברים לעומת 3.6%מקוונת נפגעו שיעורים דומים יחסית של גברים ונשים )

מהנשים(.

מהנשים נפגעו מעבירות מין. הנתון לגבי גברים הנפגעים מעבירות0.5%עוד עולה מהסקר כי

. 30%אלו חסר עקב טעות דגימה יחסית גבוהה מ-

0

1

2

3

4

5

ʠʬʩʮʥ ʺʩɹʦʩ ʺ ʤʨʣyʤʮʩʩh ʺ ʲʡʩ ʸ ʺʮʩʯ

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥh ʺʬʩɹʮʩʯʥʥɦʢ ʲʡʩ ʤy

ʢʡʩyʭ ʰ ʩ́ʭʴʢʩ ʤ̡ʩɹʦʩ ʺʲʭʠʥʬʬʠʠʩʥʮʩʭ

ʤʰʥ̋ʯ ʲʡʥ ʢyʡʩyʭ ʧ ʱ ʸ ʲʷʡʨʥ̡ ʣ̋ʢʩʮʤʩ ʧʩɦ ʢ̋ʡʥʤʤʮ -

נפגעו34–25בניתוח הנתונים של כלל האוכלוסייה לפי קבוצת גיל אפשר לראות שצעירים בני

( לפחות מאחת מהעבירות שנבדקו.15.8%במהלך השנה האחרונה בשיעור הגבוה ביותר )

ככל שהגיל עולה, אפשר לראות כי שיעור ההיפגעות מהעבירות המדווחות בסקר יורד, כך

ומעלה.65( נמצא בקרב מבוגרים בני 6%ששיעור ההיפגעות הנמוך ביותר )

- 17 -

0

2

4

6

8

01

21

41

61

81

02 –42 52 –43 53 –44 54 –45 55 –46 +56

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥh ʺʬʩɹʢʩʬ

34–20בניתוח הנתונים בחתך עבור גיל ומין יחד, קובצה אוכלוסיית הסקר לשתי קבוצות גיל:

ומעלה. ככלל, שיעורי ההיפגעות מעבריינות בכל סוגי העבירות גבוהים יותר בקרב קבוצת35ו-

ומעלה(, הן בקרב נשים והן35( מאשר בקבוצת הגיל המבוגרת יותר )34–20הגיל הצעירה )

בקרב גברים. בקרב נשים, הפער גדול יותר מאשר בקרב הגברים.

- 18 -

0

2

4

6

8

01

21

41

61

81

ʪɦʤʫʬ 02 –43 +53 ʪɦʤʫʬ 02 –43 +53

ʢʡʩyʭ ʰ ʩ́ʭ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥh ʺʬʩɹʮʩʯʥʢʩʬ

ממצא נוסף אשר עולה מהסקר מתייחס לשיעור ההיפגעות של נשים מהטרדה מינית. כאמור,

, אולם כאשר לוקחים4.9% ומעלה הוא 20שיעור הנשים שנפגעו מהטרדה מינית בקרב בני

. זהו השיעור9.6% מזנק ל-34–20בחשבון גם את הגיל, השיעור עבור נשים צעירות בנות

הגבוה ביותר של היפגעות מעבריינות בכל קבוצות המין והגיל.

(1.4נפגעי עבריינות לפי סוג עבירה ורמת השכלה )לוח (.43.4%מממצאי הסקר עולה כי מתוך כלל נפגעי העבירה, מרביתם הם בעלי תואר אקדמי )

(, והקבוצה הקטנה ביותר כוללת21.4%הקבוצה השנייה בגודלה כוללת בעלי תעודת בגרות )

(.4.2%בעלי תעודת סיום של בית ספר יסודי או חטיבת ביניים )

- 19 -

0

01

02

03

04

05

ʬʬʠ ʺʥ̡ʣ ʺʡʢʥy ʺ

ʺʥ̡ʣ ʺʡʢʥy ʺ ʺʥ̡ʣ ʺʩɦʥʭʡʩ ʺʱ ʴ ʸ ʲʬ-ʩ̋ʫʥʯ

ʹʠʩʤh ʺʥ̡ʣʤʠʣ̫ʮʩ ʺ

ʥ̋ʠ ʸʠʣ̫ʮʩ ʠ ʧ ʸ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥh ʺʬʩɹ ʮy ʤ̋ ʫ́ʬʤ

ʫʥʬʬʡ ʲʬʩ ʺʥ̡ʣ ʺʩɦʥʭʡʩ ʺ ʱ ʴʩyʥɦʣʩʠʥʧʨʩʡ ʺʡʩʩhʩʭʠʥ ʺʥ̡ʣ ʺʩɦʥʭ ʩ̋ʫʥʯ ʹʠʩʤh ʺʥ̡ʣ ʺʡʢʥy ʺʫʥʬʬʡ ʲʬʩʥ̋ʠ ʸʠʣ̫ʮʩʸʠʥ́ʯʹhʩʠʥ ʹʬʩ ʩ́

ʫʥʬʬ ʺʥ̡ʣʤʠ ʧ ʸ ʺʬʬʠ ʺʥ̡ʣʤʥʬʠʩʣʥ ʲ

דיווח למשטרה

(1.5נפגעי עבריינות לפי דיווח למשטרה )לוח נשאלו נפגעי עבריינות האם דיווחו על הפגיעה למשטרת ישראל.2018בסקר ביטחון אישי

החודשים שקדמו לסקר, השאלה מתייחסת12עבור מי שנפגע מיותר מעבירה אחת במהלך

לעבירה האחרונה בלבד.

מהנתונים עולה כי מרבית נפגעי העבריינות כלל לא מדווחים למשטרה על הפגיעה.

עבירות אלימות או איום באלימות הן המדווחות ביותר למשטרת ישראל, אולם מרבית

( אינם פונים למשטרה. בחינה מעמיקה של עבירת האלימות והאיום55.7%הנפגעים )

באלימות מגלה כי אחוזי הדיווח עולים כאשר העבירה היא "אלימות פיזית וגם איום באלימות",

( מהנפגעים ממנה פונים למשטרה. 50.8%שכמחצית )

(.68.6%כאשר מדובר באירוע שוד, אחוזי הדיווח עולים אף יותר, בצורה ניכרת )

- 20 -

0

01

02

03

04

05

06

07

ʠʬʩʮʥ ʺʩɹʦʩ ʺʬʬʠʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺʬʬʠʠʬʩʮʥ ʺʩɹʦʩ ʺ

ʠʬʩʮʥ ʺʩɹʦʩ ʺʥʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʹʰ ʢɹʥ̡ʮʠʬʩʮʥ ʺʠʥʮʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʬʩɹʥɦʢ ʢɹʩ ʤ̡ʥʣʩʥʥʧʬʮ ʨ́ ʤy

ʣʩʥʥ ʧʥʬʮ ʹʨ ʤy ʬʠʣʩʥʥ ʧʥʬʮ ʹʨ ʤy

העבירה השנייה בשכיחות הדיווח למשטרה היא עבירת גנבה, אולם גם במקרה זה מרבית

(. בעבירות מין, עבירות מקוונות58.6%הנפגעים אינם מדווחים על הפגיעה למשטרה )

,94.6% ו-89.2%, 73%ועבירות הטרדה מינית עולים אחוזי אי-הדיווח באופן משמעותי )

בהתאמה(.

- 21 -

0

02

04

06

08

001

ʤʨʣyʤʮʩʩh ʺ ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺ ʲʡʩ ʸ ʺʮʩʯ ʢʰʡʤʠʬʩʮʥ ʺʠʥʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥhʥ̋ʬʠʣʩʥʥʧʥʬʮ ʨ́ ʤy

ʬʩɹʥɦʢ ʲʡʩ ʤy

(1.5נפגעי עבריינות לפי שביעות רצון מטיפול המשטרה )לוח

בין העבירות כלפי הפרט, עבירת אלימות או איום באלימות היא כאמור המדווחת ביותר

(, וזו גם העבירה שלגביה שיעור המרוצים מטיפול המשטרה מבין44.3%למשטרת ישראל )

61.8% 1(. מבין אלו שלא היו מרוצים מטיפול המשטרה,43.8%אלו שדיווחו הוא הגבוה ביותר )

לא היו מרוצים מגישת המשטרה – התייחסות לא רצינית, חוסר נימוס או התעכבות בהיענות

לא היו מרוצים מתוצאות הטיפול – המשטרה לא מצאה או לא תפסה את53.2%לקריאה ו-

הפוגע או שלא דאגה ליידע את המדווח כראוי.

( ציינו כסיבה33.4%מרבית נפגעי האלימות או האיום באלימות שלא דיווחו למשטרה )

ציינו סיבה אחרת34.4%לאי-הדיווח את חוסר היכולת של המשטרה לטפל במקרים כאלה, ו-

שאינה מופיעה בין אפשרויות התשובה בסקר.

מהם היו מרוצים מטיפול36.8% מהנפגעים. 41.4%על עבירות גנבה דיווחו למשטרה

לא היו מרוצים מתוצאות78.5%המשטרה. מבין אלו שלא היו מרוצים מטיפול המשטרה,

לא היו מרוצים מגישת המשטרה. בדומה לעבירות אלימות, מרבית הנפגעים68.3%הטיפול ו-

שלא דיווחו למשטרה ציינו כסיבה לאי-הדיווח את חוסר היכולת של המשטרה לטפל במקרים

(.34.1%(, או ציינו סיבה אחרת שאינה מופיעה בין אפשרויות התשובה בסקר )30.5%כאלה )

לא63.7% דיווחו למשטרה על האירוע האחרון. מתוכם, 10.8%מבין נפגעי עבירה מקוונת,

ציינו כי74.2%היו מרוצים מטיפול המשטרה. מבין אלו שלא היו מרוצים מטיפול המשטרה, אפשר לציין מספר סיבות.1

- 22 -

ציינו כי לא היו מרוצים מתוצאות הטיפול. מרבית32.3%לא היו מרוצים מגישת המשטרה, ו-

הנפגעים שלא דיווחו למשטרה ציינו כסיבה לאי-הדיווח את חוסר היכולת של המשטרה לטפל

(, או ציינו סיבה אחרת שאינה מופיעה בין אפשרויות התשובה בסקר )24%במקרים כאלה )

31.5%.)

(. מרביתם ציינו כי לא94.6%כמעט כל נפגעי הטרדה מינית לא דיווחו למשטרה על הפגיעה )

( או ציינו סיבה אחרת שאינה מופיעה בין22.1%דיווחו מאחר שמדובר במקרה קל ערך )

(.44.1%אפשרויות התשובה בסקר )

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥhʥ̋ʬʠʣʩʥʥʧʥʬʮ ʨ́ ʤyʬʩɹʥɦʢ ʲʡʩ ʤyʥʩɦʡʤʬʠʩ -ʣʩʥʥʧ

ʤʰʥ̋ʯ ʧ ʱ ʸ ʲʷʡʨʥ̡ ʣ̋ʢʩʮʤʩ ʧʩɦ ʢ̋ʡʥʤʤʮ -

ʮʷ ʤyʷʬʲ ʪy

ʧʥ ʱ ʸʩʫʥʬ ʺ ʹʬʤʮ ʨ́ ʤy

ʬʨ ʴʬ

ʧʥ ʱ ʸ ʸʥʁʯʹʬ

ʤʮ ʨ́ ʤyʬʨ ʴʬ

ʣʩʥʥ ʧʬʢʥ ʸʭ

ʠ ʧ ʸ

ʩɦʡʤʠ ʧ ʸ ʺ

ʤʨʣyʤʮʩʩh ʺ

ʮʷ ʤyʷʬʲ ʪy

ʧʥ ʱʩyʫʥʬ ʺʹʬ

ʤʮ ʨ́ ʤyʬʨ ʴʬ

ʧʥ ʱ ʸ ʸʥʁʯʹʬ

ʤʮ ʨ́ ʤyʬʨ ʴʬ

ʣʩʥʥ ʧʬʢʥ ʸʭʠ ʧ ʸ

ʩɦʡʤʠ ʧ ʸ ʺ

ʠʬʩʮʥ ʺʠʥʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʮʷ ʤyʷʬʲ ʪy

ʧʥ ʱ ʸʩʫʥʬ ʺ ʹʬʤʮ ʨ́ ʤy

ʬʨ ʴʬ

ʧʥ ʱ ʸ ʸʥʁʯʹʬ

ʤʮ ʨ́ ʤyʬʨ ʴʬ

ʣʩʥʥ ʧʬʢʥ ʸʭ

ʠ ʧ ʸ

ʩɦʡʤʠ ʧ ʸ ʺ

ʢʰʡʤʮʷ ʤyʷʬ

ʲ ʪy

ʧʥ ʱʩyʫʥʬ ʺʹʬ

ʤʮ ʨ́ ʤyʬʨ ʴʬ

ʧʥ ʱ ʸ ʸʥʁʯʹʬ

ʤʮ ʨ́ ʤyʬʨ ʴʬ

ʣʩʥʥ ʧʬʢʥ ʸʭʠ ʧ ʸ

ʩɦʡʤʠ ʧ ʸ ʺ

ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺ

- 23 -

פנייה לגורמים שונים )חוץ משטרתיים(

נערך שינוי בצורת חישוב אחוזי הפונים לגורמים השונים בהשוואה2018יש לציין כי בסקר

לשנים הקודמות, כך שהם מחושבים מתוך סך כל הפונים לגורמים השונים ולא מתוך סך כל

.1.8.1 אפשר למצוא בלוח 2017–2014הנפגעים. נתונים שחושבו באופן זה גם לגבי השנים

נפגעי עבריינות לפי סוג הנזק שנגרם ופנייה לגורמים שונים חוץ משטרתיים(1.7, 1.6)לוחות

( שנגרם67.9% אלף )130 אלף נפגעי עבירות אלימות או איום באלימות השיבו 191מתוך כ-

2(.56.6%להם נזק. מתוכם, הנזק השכיח ביותר, בפער ניכר, הוא נזק נפשי )

חוץ3 מאלה שהשיבו כי נגרם להם נזק מעבירת אלימות דיווחו על כך לגורמים שונים46.8%

פנו לגורם אחר שאינו קשור לטיפול41.8% ציינו כי פנו לטיפול רפואי, ו-8.8%משטרתיים:

רפואי או לשירותי רווחה.

0

01

02

03

04

05

06

07

08

ʢh ʸʭʦh–̫ʪɦʤʫʬ

ʦhʷʰ ʴ ʩ́ ʦh ʢ̫ʥ ʴʩh ʦhʷʬ ʫyʥ ʹ ʦhʷʡ ʲʡʥʣʤ ʦhʷʠ ʧ ʸ

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʹʰ ʢɹʥ̡ʮʠʬʩʮʥ ʺʠʥʮʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺʬʩɹʥɦʢʤʦhʷ ʹ ʢh ʸʭ

( שנגרם להם נזק. גם54.6% אלף )83 אלף נפגעי עבירת הטרדה מינית השיבו 153מתוך כ-

(. 52.5%בעבירה זו, הנזק השכיח ביותר שציינו הנפגעים הוא נזק נפשי )

יש להביא בחשבון כי תיתכן פגיעה מכמה1.8 ו-1.7, 1.6 בנתונים המתייחסים ללוחות 2סוגי נזק.

יש להביא בחשבון שאפשר לפנות לכמה1.8 ו-1.7, 1.6בנתונים המתייחסים ללוחות 3גורמים.

- 24 -

מהנפגעים שציינו שנגרם להם נזק מההטרדה המינית דיווחו על הפגיעה לגורמים64.4%

פנו לגורם אחר שאינו קשור60.2% ציינו כי פנו לטיפול רפואי, ו-6%שונים חוץ משטרתיים:

לטיפול רפואי או לשירותי רווחה.

נפגעי עבירה מקוונת לפי סוג עבירה ופנייה לגורמים שונים חוץ משטרתיים )לוח 1.8)

ומעלה השיבו שנפגעו במהלך השנה האחרונה מעבירה מקוונת. סוגי20 אלף בני 195כ-

(, עבירות גנבה או32.5%העבירות המקוונות השכיחות ביותר היו: התחזות או גנבת זהות )

(.17.9%( ו עבירה כנגד מחשב )וירוס, תולעת( )27.2%הפצת מידע )

מאלו שנפגעו מעבירה מקוונת ציינו כי פנו לגורמים שונים חוץ משטרתיים. מתוכם,62%

פנו לספק שירותי האינטרנט,12.6% פנו לחברים, 25.7% פנו לקרובי משפחה, 36.8%

פנו לגורמים אחרים. 39.6% פנו לאתר האינטרנט, ו-11.2%

0

5

01

51

02

52

03

53

ʤ ʺ ʧʦʥ ʺʠʥʢʰʡ ʦ̋ʤʥ ʺ

ʢʰʡʤʠʥʤ ʴʶ ʺʮʩʣ ʲ

ʲʡʩ ʤyʫ ʢhʣʮ ʧ ʹʡʥʩʥy ʱ

ʥ̋ʬ ʲ ʺ

ʱ ʧʩʨʤʤʨʣyʤʮʩʩh ʺ ʠʩʥʮʩʭ ʠ ʧ ʸ

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺʬʩɹʥɦʢ ʲʡʩ ʤy

ʠ ʴ ʹ ʸʬʤʩ ʴʢ ʲʮʫʮʤʥɦʢʩ ʲʡʩʥy ʺ

נפגעי עבריינות – עבירות כלפי משקי ביתב.

מציג נתונים על משקי בית שנפגעו מעבירות רכוש.2018סקר ביטחון אישי

עבירות כלפי דירת מגורים:

גנבת רכוש – גנבת רכוש של משק הבית מדירת המגורים או מחוצה לה.(1

פריצה – פריצה לדירה או ניסיון פריצה )ללא גנבה(.(2

- 25 -

עבירות כלפי רכב:

הסקר בודק האם עמד לרשות משק הבית כלי רכב )מכונית ו/או אופנוע או קטנוע( והאם אירעו

החודשים האחרונים אחת או יותר מהעבירות הבאות:12במהלך

עבירות כלפי מכונית:

פריצה למכונית – פריצה למכונית עם או ללא גנבת חפצים או חלקים מהמכונית, גרימת(1

נזק לרכב מבלי לפרוץ או גנבת חפצים או חלקים מהמכונית מבלי לפרוץ.

גנבת מכונית.(2

עבירות כלפי אופנוע או קטנוע:

גנבת אופנוע או קטנוע.(1

גרימת נזק לאופנוע או לקטנוע וגנבת חלקים מהם.(2

סוג עבירה

(2.1משקי בית נפגעי עבריינות לפי סוג עבירה )לוח

מיליון משקי2.7 מיליון נפש, משויכת לכ-5.56 ומעלה בישראל, המונה כ-20אוכלוסיית בני

אלף( נפגעו מעבירת רכוש כלשהי225 ממשקי הבית )כ-8.4%בית. על פי ממצאי הסקר,

החודשים שקדמו לסקר )עבירה כלפי דירת המגורים או כלפי כלי רכב שעומד12במהלך

החודשים שקדמו לסקר מעבירה כלשהי12 ממשקי הבית נפגעו ב-5.8%לרשות משק הבית(.

ממשקי הבית נפגעו מגנבת רכוש מהדירה או מחוץ לדירה וכ-4.3%כלפי דירת המגורים.

4 ממשקי הבית נפגעו מפריצה או מניסיון פריצה לדירה )ללא גנבה(.1.9%

3.2% מיליון( הם בעלי כלי רכב – מכוניות, אופנועים או קטנועים. 1.9 ממשקי הבית )69.2%

נפגעו מעבירה כלפי2.7% אלף( נפגעו מעבירה הקשורה לכלי רכב – 86ממשקי הבית )כ-

נפגעו מעבירות כלפי אופנוע או קטנוע. 0.6%מכונית ו-

מבין העבירות הקשורות לכלי רכב, העבירה השכיחה ביותר היא פריצה למכונית וגנבת חלקי

מכלל משקי0.6% אלף משקי בית )15.6 מכלל משקי הבית(. 2.1%רכב וחפצים ממכונית )

הבית( נפגעו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה מגנבת מכונית. מבין משקי הבית שברשותם

מהם נפגעו לפחות פעם אחת בשנה שקדמה לסקר מגנבת מכונית.0.9%מכונית, נמצא כי

אלף מקרים של גנבת כלי רכב. 15.9 החודשים שקדמו לסקר, נספרו 12ב-

יש לציין כי משק בית עשוי להיפגע מכמה סוגי עברות.4

- 26 -

מכלל משקי הבית( נפגעו מעבירה כלפי אופנוע או קטנוע )גנבה,0.6% אלף משקי בית )15

גרימת נזק או גנבת חלקים(. בחינה של משקי הבית שברשותם אופנוע או קטנוע מעלה כי

מהם נפגעו לפחות פעם אחת בשנה שקדמה לסקר מעבירה כנגד אופנוע או קטנוע.11.7%

0.0

5.0

0.1

5.1

0.2

5.2

0.3

5.3

0.4

5.4

0.5

ʢʰʡʤʮʣʩ ʤy ʴʩy ʤʁʬʣʩ ʤyʬʬʠʢʰʡʤ

ʢʰʡ ʺ ʧʬʩ̫ ʫyʡʥ ʧ ʴʩʁʭʮʮʫʥʩh ʺ

ʢʰʡ ʺʮʫʥʩh ʺʲʡʩʥy ʫ̋ʬʩɹʠʥ ʴʥh ʲʠʥʷʨʥh ʲ

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʮ ʹʩ̫ʡʩ ʺ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩʥy ʺ ʫyʥ ʹʬʩɹʥɦʢ ʲʡʩ ʤy

(2.2משקי בית נפגעי עבריינות לפי מחוז ויישוב מגורים )לוח

השיעור הגבוה ביותר של משקי הבית שנפגעו מעבירות כלפי מכונית נמצא במחוז תל אביב )

2.9%(, ולאחריו מחוז הדרום, מחוז המרכז ומחוז ירושלים עם שיעורים דומים הנעים בין 3.3%

. בעיר ירושלים שיעור היפגעות משקי הבית מעבירה כלפי מכונית גבוה מהשיעור3.1%ל-

. במחוז הצפון שיעור משקי הבית שנפגעו מעבירות כלפי3.2%במחוז ירושלים כולו, ועומד על

(. שיעורי משקי הבית שנפגעו מעבירות כלפי מכונית באזור1.9%מכונית הוא הנמוך ביותר )

. 30%יהודה והשומרון ובמחוז חיפה אינם ניתנים לפרסום עקב טעות דגימה גדולה גבוהה מ-

( נרשמו6.7%( ובמחוז המרכז )7%בעבירות כלפי דירת המגורים, נמצא שבמחוז הדרום )

השיעורים הגבוהים ביותר של משקי בית שנפגעו מעבירות מסוג זה. בעיר באר שבע שיעור

היפגעות משקי הבית מעבירה כלפי דירה גבוה מהשיעור במחוז הדרום כולו, ועומד על

. השיעור הנמוך ביותר של משקי בית שנפגעו מעבירה כלפי דירה נמצא במחוז11.5%

(. 4.4%(, עם שיעור זהה גם בעיר ירושלים עצמה )4.4%ירושלים )

- 27 -

0

1

2

3

4

5

6

7

8

ʩʥy ʹʬʩʭ ʤʶʥɹʯ ʧʩ ʤɹ ʤʮ ʫyʦ ʺʬʠʡʩʡ ʤʣʥyʭ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʮ ʹʩ̫ʡʩ ʺʰ ʢɹʩ̡ ʲʡʩyʩʥh ʺʬʩɹʥɦʢ ʲʡʩ ʤyʥʮʧʥʦʮʢʥʩyʭ

ʫʬʩɹʣʩ ʤy ʫʬʩɹʮʫʥʩh ʺ

ʤʰʥ̋ʯ ʲʡʥ ʸʰ ʢɹʩ̡ʲʡʩʥy ʫ̋ʬʩɹʮʫʥʩh ʺʧ ʱ ʸ ʲʷʡʨʥ̡ ʣ̋ʢʩʮʤʩ ʧʩɦ ʢ̋ʡʥʤʤʮ -

דיווח למשטרה

(2.3משקי בית נפגעי עבריינות לפי דיווח למשטרה )לוח בדומה לעבירות כלפי הפרט, גם בעבירות רכוש כלפי משק הבית מרבית הנפגעים אינם נוטים

ממשקי85.4%לדווח על הפגיעה למשטרה. חריג לכלל זה הוא בעבירות של גנבת כלי רכב –

ממשקי הבית שנגנב מהם אופנוע או קטנוע דיווחו על כך86.4%הבית שרכבם נגנב ו-

במקרים של עבירה של גנבת חלקי רכב וחפצים ממכונית, שיעור הדיווח למשטרה5למשטרה.

. 39.8%יורד באופן חד ל-

ממשקי43.4%אחוזים דומים נתגלו בקרב משקי הבית שנפגעו מעבירות כלפי דירה. רק

הבית שנפגעו מפריצה או מניסיון פריצה לדירה, ללא גנבה, מדווחים על כך למשטרה. אחוזי

הדיווח הנמוכים ביותר, מבין כלל עבירות הרכוש, נרשמו במקרי גנבת רכוש מהדירה או

(.38.5%מחוצה לה )

החודשים שקדמו לסקר.12 השאלה מתייחסת לעבירה האחרונה שממנה נפגעו ב-5

- 28 -

0

02

04

06

08

001

ʴʩy ʤʁʬʣʩ ʤyʬʬʠʢʰʡʤ

ʢʰʡʤʮʣʩ ʤy ʢʰʡ ʺʠʥ ʴʥh ʲʠʥʷʨʥh ʲ

ʢʰʡ ʺʮʫʥʩh ʺ ʢʰʡ ʺ ʧʬʩ̫ ʫyʡʥ ʧ ʴʩʁʭʮʮʫʥʩh ʺ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʮ ʹʩ̫ʡʩ ʺ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩʥy ʺ ʫyʥʥ́ʣʩʥʥʧʥʬʮ ʨ́ ʤy

ʬʩɹʥɦʢ ʲʡʩ ʤy

ʣʩʥʥʧʥ ʲʬʤ ʲʡʩ ʤyʤʠ ʧʥyʤh

(2.3משקי בית נפגעי עבריינות, לפי שביעות רצון מטיפול המשטרה )לוח ( ציינו כי62.4% ממשקי הבית שרכבם נגנב דיווחו על כך למשטרה, ומרביתם )85.4%כאמור,

לא היו74% 6היו מרוצים מטיפול המשטרה. מבין אלו שלא היו מרוצים מטיפול המשטרה,

מרוצים מתוצאות הטיפול – המשטרה לא מצאה או לא תפסה את הפוגע או שלא דאגה ליידע

לא היו מרוצים מגישת המשטרה – התייחסות לא רצינית, חוסר61.6%את המדווח כראוי, ו-

נימוס או התעכבות בהיענות לקריאה.

באופן דומה, גם בעבירות של פריצה או ניסיון פריצה לדירה )ללא גנבה(, מרבית משקי הבית

(. מבין אלו שלא היו מרוצים מטיפול57%שדיווחו על הפגיעה היו מרוצים מטיפול המשטרה )

לא היו מרוצים מגישת71.8% לא היו מרוצים מתוצאות הטיפול ו-58.1%המשטרה,

ציינו כסיבה לאי-הדיווח את חוסר29.8%המשטרה. מבין הנפגעים שלא דיווחו למשטרה,

ציינו כי לא דיווחו מאחר שמדובר במקרה קל ערך.25.1%-היכולת של המשטרה לטפל ו

בעבירות של גנבת חלקי רכב וחפצים ממכונית ובעבירות של גנבת רכוש מהדירה או מחוצה

,34% ו-43.8%לה, שביעות הרצון של משקי הבית שדיווחו למשטרה יורדת באופן ניכר )

בהתאמה, היו מרוצים מטיפול המשטרה(.

מבין משקי הבית שנפגעו מגנבת חלקי רכב וחפצים ממכונית ולא היו מרוצים מטיפול

לא היו מרוצים מגישת70.1% לא היו מרוצים מתוצאת הטיפול ו-75.3% 7המשטרה,

אפשר לציין מספר סיבות.6 אפשר לציין מספר סיבות.7

- 29 -

את חוסר היכולת34.5%המשטרה. מבין אלו שלא דיווחו למשטרה על עבירות מסוג זה, ציינו

17.8% ציינו את חוסר הרצון של המשטרה לטפל ו-24.5%של המשטרה כסיבה לאי-הדיווח,

ציינו כי לא דיווחו מאחר שמדובר במקרה קל ערך.

מבין משקי הבית שנפגעו מגנבת רכוש מהדירה או מחוצה לה ולא היו מרוצים מטיפול

ציינו כי לא היו מרוצים59.5% ציינו כי לא היו מרוצים מתוצאת הטיפול ו-83.9%המשטרה,

ציינו כסיבה38%מגישת המשטרה. מבין אלו שלא דיווחו למשטרה על עבירות מסוג זה,

ציינו את חוסר הרצון של המשטרה11.9%לאי-הדיווח את חוסר היכולת של המשטרה לטפל,

ציינו כי לא דיווחו מאחר שמדובר במקרה קל ערך. 22.6%לטפל ו-

שנפגעו מעבריינותמשקי בית עם ילדים ג.

, שנפגעו מאחת או18 מספק נתונים על משקי בית עם ילדים עד גיל 2018סקר ביטחון אישי

יותר מהעבירות הבאות:

גנבה – גנבה ללא שימוש בכוח פיזי או איום בשימוש בו, לדוגמה: גנבת ארנק וטלפון נייד(1

)לא כולל גנבה של רכוש מהדירה או מהמכונית של משק הבית(.

עבירות של אלימות או איום באלימות – לדוגמה: איום, הכאה, דקירה ועוד.(2

הטרדה מינית – הטרדה מינית הנעשית במילים או בהתנהגות, הן כלפי גברים והן כלפי(3

נשים, לדוגמה: רמיזות מיניות, הערות מיניות, הצצה ועוד.

עבירת מין – לדוגמה: ביצוע מעשה מגונה, ניסיון לאונס או אונס.(4

( – עבירות המבוצעות באמצעות מערכות ממוחשבות כגוןCyber-crimeעבירה מקוונת )(5

הפצת מידע אישי ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או ווטסאפ, איום או השפלה, גנבת

מידע והתחזות באתרי אינטרנט.

בריונות ברשת וביוש )שיימינג( – למשל: קריאות בשמות גנאי, חרמות וכד'.(6

ומעלה, ולא הילדים20יש לזכור שעל שאלות הסקר עונים הנדגמים במשקי הבית, שהם בני

עצמם.

עוד חשוב לציין כי בעבירות כנגד ילדים במשק הבית, המידע הנאסף אינו מתייחס לכל ילד

בנפרד, אלא לכלל הילדים בגילים הרלוונטיים במשק הבית. לפיכך, הנתונים המוצגים

מהילדים במשק הבית, גם אם יותר מילד אחד נפגעלפחות אחדמתייחסים לפגיעה של

מעבירה מסוימת.

סוג עבירה

משקי בית עם ילדים שנפגעו מעבריינות, לפי סוג עבירה ומספר הפעמים שנפגעו (3.5 ו-3.1)לוחות

- 30 -

מיליון הם משקי בית עם ילדים1.19 ומעלה, 20 מיליון משקי בית שיש בהם בני 2.7מתוך

)אלו הגילים הרלוונטיים17–2 מיליון משקי בית ישנם ילדים בני 1.11. ב-18שטרם מלאו להם

אלף משקי בית ישנם ילדים בני877בסקר לפגיעה מעבריינות מסוג גנבה, אלימות או מין(. ב-

)אלו הגילים הרלוונטיים בסקר לפגיעה מהטרדה מינית, עבריינות מקוונת ועבירות של17–6

8בריונות ברשת וביוש(.

( נפגע לפחות ילד אחד במשק הבית7.3% )17–2 אלף ממשקי הבית עם ילדים בני 80.6ב-

מעבריינות במהלך השנה האחרונה. מספר הפגיעות הכולל כלפי ילדים במשק הבית עמד על

אלף. 120כ-

28.1העבירות השכיחות ביותר כלפי ילדים במשק הבית הן עבירות אלימות או איום באלימות )

(. מנתוני הסקר2.4% אלף משקי בית, 19.3( ובריונות ברשת וביוש )2.7%אלף משקי בית,

אלף מקרים של אלימות או איום באלימות כנגד ילדים במשק הבית. 49עולה כי התרחשו כ-

עבירה מקוונת כלפי ילד )לא כולל בריונות ברשת וביוש( היא העבירה השכיחה פחות כלפי

( ממשקי הבית38% )3,300 ממשקי הבית(. אולם כ-1.1% אלף, 8,800ילדים במשק הבית )

פגיעות2שבהם היו ילדים שנפגעו מעבירה מסוג זה דיווחו כי אותו ילד שנפגע מהעבירה חווה

החודשים שקדמו לסקר. אפשר לראות זאת גם על פי מספר הפגיעות12או יותר במהלך

אלף מקרים של עבירה מקוונת כנגד ילדים15הכולל – נתוני הסקר מעלים כי התרחשו כ-

במשק הבית, מספר גבוה בהרבה ממספר הנפגעים.

, ולכן30%שיעורי ההיפגעות מעבירות מין כנגד ילדים חשופים לטעות דגימה יחסית גבוהה מ-

אי אפשר להתייחס לנתונים אלו.

בכל החלקים המתייחסים לעבירות כלפי ילדים במשק הבית, האחוזים מחושבים מתוך8משקי הבית עם ילדים בקבוצת הגיל הרלוונטית, כפי שתואר לעיל.

- 31 -

0

01

02

03

04

05

06

ʠʬʩʮʥ ʺʠʥʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ

ʢʰʡʤ ʤʨʣyʤʮʩʩh ʺ ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺʡʩyʥʥh ʺʡ ʸ ʹʥ̋ʡʩʥ ʹʩ́ʩʮʩ ʢh

ʠʬʩɹ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʮ ʹʩ̫ʡʩ ʺ ʲʭʩʬʣʩʭ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥhʥ̋ʮ ʱ ʴ ʤy ʢɹʩʥ̡ ʺ

ʬʩɹʥɦʢ ʲʡʩ ʤy

ʮ ʱ ʴ ʸʮ ʹʩ̫ʡʩ ʺ ʲʭʩʬʣʩʭ ʹʰ ʢɹʥ̡ ʮ ʱ ʴ ʸ ʢɹʩʥ̡ ʺ

ʡ ʹʠʬʤʤʮ ʩ̋ʩ ʧ ʱ ʺʬʡʩyʥʥh ʺʡ ʸ ʹʥ̋ʡʩʥ ʹʩ́ʩʮʩ ʢhʬʠʰ ʹʠʬʩʭ ʲʬʮ ʱ ʴ ʤy ʴʢʩʥ̡ʥ̋ʬʫʯʰʥ̋ʯʦʤ ʧ ʱ ʸ

משקי בית עם ילדים שנפגעו מעבריינות, לפי סוג עבירה וקבוצת אוכלוסייה )לוח 3.1)

התבצעה עבירה17–2( ממשקי הבית של יהודים ואחרים עם ילדים בני 8.3% אלף )73.1ב-

כלפי ילד אחד לפחות במשק הבית. עבירות בריונות ברשת וביוש )שיימינג(, אלימות או איום

ממשקי הבית, בהתאמה(.2.6% ו-2.7%, 3%באלימות וגנבה הן העבירות השכיחות ביותר )

ממשקי הבית של יהודים ואחרים נפגעו ילדים מהטרדה מינית. בדומה לאוכלוסייה2%ב-

הכללית, העבירה השכיחה פחות במשקי בית יהודיים ואחרים עם ילדים היא עבירה מקוונת,

(. 1.4%לא כולל בריונות ברשת וביוש )

התבצעה עבירה כלפי לפחות17–2( ממשקי הבית הערביים עם ילדים בני 3.3% )7,600ב-

ילד אחד במשק הבית. עם זאת, התפלגות הנפגעים בעבירות השונות חסרה עקב טעות

.30%דגימה יחסית גבוהה מ-

- 32 -

0

02

04

06

08

001

021

ʮ ʱ ʴ ʸʮ ʹʩ̫ʡʩ ʺ ʲʭʩʬʣʩʭ ʹʰ ʢɹʥ̡ ʮ ʱ ʴ ʸ ʢɹʩʥ̡ ʺ

ʠʬʩɹ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʮ ʹʩ̫ʡʩ ʺ ʲʭʩʬʣʩʭ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥhʥ̋ʮ ʱ ʴ ʤy ʢɹʩʥ̡ ʺ

ʬʩɹʷʡʥʶ ʺʠʥʫʬʥʩɦʩʤ

ʩʤʥʣʩʭʥʠ ʧʩyʭ ʲ ʸʡʩʭ

משקי בית עם ילדים שנפגעו מעבריינות, לפי סוג עבירה והמקום שהתבצעה בו (3.2העבירה )לוח

בהסתכלות על סך העבירות כלפי ילדים במשק הבית, ללא התייחסות לסוג העבירה, נמצא כי

ממשקי הבית שבהם היו ילדים שנפגעו מעבריינות )לא כולל נפגעי עבירה מקוונת(,40.4%-ב

העבירה האחרונה התרחשה בבית הספר.

(, ואילו58.9%מרבית הפגיעות מעבירות של אלימות או איום באלימות התרחשו בבית הספר )

(.34.8%בעבירות של הטרדה מינית, פחות ממחצית מהפגיעות התרחשו בבית הספר )

- 33 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

ʪɦʤʫʬ ʢʰʡʤʠʬʩʮʥ ʺʠʥʠʩʥʭʡʠʬʩʮʥ ʺ ʤʨʣyʤʮʩʩh ʺ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʮ ʹʩ̫ʡʩ ʺ ʲʭʩʬʣʩʭ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩyʩʥh ʺ

ʬʩɹʥɦʢ ʲʡʩ ʤyʥʤʮʥ̫ʭ ʤ́ ʺʡʶ ʤ̡ʡʥʤ ʲʡʩ ʤy

ʡʩ ʺ ʱ ʴ ʸ ʠ ʧ ʸ

ʤʰʥ̋ʯ ʲʡʥ ʤy ʲʡʩʥy ʺ ʤ́ ʺʡ ʶʥ̡ʡʡʩ ʤ̋ ʱ ʴ ʸ ʧ ʱ ʸ ʲʷʡʨʥ̡ ʣ̋ʢʩʮʤʩ ʧʩɦ ʢ̋ʡʥʤʤʮ -

דיווח למשטרה

(3.3משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות לפי דיווח למשטרה )לוח

ממשקי הבית עם ילדים שבהם לפחות ילד אחד נפגע מעבירת גנבה, לא דיווחו על כך81.2%

למשטרה. הסיבה העיקרית לאי-הדיווח שצוינה הייתה חוסר יכולתה של המשטרה לטפל

ממשקי הבית שבהם ילדים שנפגעו מעבירת אלימות או איום78.2%(. ב-41.8%במקרה )

באלימות לא דיווחו על כך למשטרה, אולם במקרה זה, הסיבה העיקרית שצוינה לאי-הדיווח

(.41.1%הייתה דיווח לגורם אחר )

(3.3משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות ושביעות הרצון מטיפול המשטרה )לוח

ממשקי הבית שפנו למשטרה עקב פגיעה מעבירת גנבה של לפחות ילד אחד ציינו כי67.9%

לא היו מרוצים מתוצאת הטיפול – המשטרה72.8% 9אינם מרוצים מטיפול המשטרה. מתוכם

ציינו כי59.7%לא מצאה או לא תפסה את הפוגע או שלא דאגה ליידע את המדווח כראוי, ו-

אינם מרוצים מגישת המשטרה – התייחסות לא רצינית, חוסר נימוס או התעכבות בהיענות

לקריאה.

אפשר לציין מספר סיבות.9

- 34 -

לעומת זאת, בקרב משקי הבית שפנו למשטרה עקב פגיעת אלימות או איום באלימות כלפי

ממשקי הבית לא היו מרוצים מטיפול32%ילדים, שביעות הרצון הייתה גבוהה באופן ניכר. רק

מהפונים( ציינו כי לא היו מרוצים מגישת המשטרה.87.9%המשטרה, ומרביתם )

פנייה לגורמים שונים )חוץ-משטרתיים(

(3.4משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות לפי פנייה לגורמים שונים )לוח

56.7%. 18 אלף משקי בית נפגעו מעבירת אלימות או מאיום באלימות כלפי ילדים עד גיל 28

מהפניות היו לבית הספר. 73.2%מהם פנו עקב כך לגורמים חוץ משטרתיים. מתוכם,

מהם פנו61.2%. 18 אלף משקי בית נפגעו מעבירת הטרדה מינית כלפי ילדים עד גיל 13

עקב כך לגורמים חוץ משטרתיים.

תחושת ביטחון אישיד.

ומעלה בזמן מילוי20 מספק נתונים על תחושת הביטחון של בני 2018סקר ביטחון אישי

הסקר בשלושה מישורים:

תחושת ביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה..1

חשש להיפגע מאלימות באזור המגורים..2

תחושת ביטחון אישי כללי באזור המגורים..3

כמו כן הסקר מספק נתונים לגבי שינוי בתחושת הביטחון בהשוואה לשנה הקודמת, וכן נתונים

הנוגעים לחשש להיפגע מעבירה מקוונת כתוצאה משימוש באינטרנט.

תחושת ביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה

(4.1.1לפי גיל ומין )לוח

ומעלה חשים ביטחון במידה רבה או במידה רבה מאוד ללכת לבד באזור20 מבני 84.4%

91.2% שחשים ביטחון במידה מועטה או כלל לא. 15.6%המגורים בשעות החשכה, לעומת

מהגברים חשים ביטחון במידה רבה או במידה רבה מאוד, וזאת בפער ניכר מהנשים )

77.7% .)

בחינה של תחושת הביטחון האישי לפי קבוצת גיל, בכלל האוכלוסייה או לפי מין, מגלה כי

ומעלה( שיעורם של אלה החשים ביטחון במידה45בקרב קבוצות הגיל המבוגרות יותר )בני

(. 44–20רבה או במידה רבה מאוד גבוה יותר לעומת קבוצות הגיל הנמוכות יותר )בני

נמצא כי השיעור הנמוך ביותר של פרטים החשים ביטחון במידה רבה או במידה רבה מאוד

(, ואילו השיעור הגבוה ביותר, בפער לא גדול, הוא בקרב בני81.8% )34–25הוא בקרב בני

55–64( 86.8% .)

- 35 -

בחינה של ההתפלגות לפי גיל ולפי מין מגלה כי בקרב נשים, ההתפלגות דומה לאוכלוסייה

ומעלה, כך שהשיעור הנמוך ביותר של נשים החשות ביטחון במידה רבה20הכללית של בני

(, ואילו השיעור הגבוה ביותר הוא בקרב72.9% )34–25או במידה רבה מאוד הוא בקרב בנות

(. בקרב גברים, לעומת זאת, השיעור הנמוך ביותר של אלו החשים82.1% )64–55בנות

(, ואילו השיעור הגבוה89.4% )44–35ביטחון במידה רבה או במידה רבה מאוד הוא בקרב בני

(. 94.1% )45-54ביותר הוא בקרב בני

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

02 –42 52 –43 53 –44 54 –45 55 –46 +56

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʤʧʩ́ʭʡʩʨʧʥʯʬʬʫ ʺʬʡʣʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭʡ ʹʥ̡ ʤ̋ʧ ʫ́ʤʬʩɹʮʩʯʥʢʩʬ

ʪɦʤʫʬ ʢʡʩyʭ ʰ ʩ́ʭ

ʡʮʩʣʤ ʸʡʤʮʠʥʣʠʥʡʮʩʣʤ ʸʡʤʡ ʹh ʺʥh ʱ ʤɹʠʥ ʴhʥ ʺʬʠ ʸʬʥʥ ʨhʩʠʥ ʴhʥ ʦ̋ʥ ʫ́ʩ ʧʤʡʩ̡ʷ ʸʡʢʩʬʩʭʤʮʡʥʢʩyʭʰʥ̋ʩhʤʣhʢʮʩʭʤʮ ʩ́ʡʩʭʬʠ ʸʬʥʥ ʨhʩ

ʠʩʰʭ ʫhʬʬʩʭʡ ʧʩʥ́ʡʤʠ ʧʥʦʩʭ

(4.1.2לפי מחוז ויישוב מגורים )לוח

באזור יהודה והשומרון נמצא השיעור הגבוה ביותר של אנשים החשים ביטחון ללכת לבד

בלבד במחוז80.9% ומעלה, לעומת 20 מבני 89.2%באזור המגורים בשעות החשכה –

הדרום, שבו נמצא השיעור הנמוך ביותר. שיעור החשים ביטחון ללכת לבד באזור המגורים

.86.5 ל-81.6בשעות החשכה בשאר המחוזות נע בין

- 36 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʩʥy ʹʬʩʭ ʤʶʥɹʯ ʧʩ ʤɹ ʤʮ ʫyʦ ʺʬʠʡʩʡ ʤʣʥyʭʠʦʥʩyʤʥʣʤʥʤʥ́ʮʥyʯ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʤʧʩ́ʭʡʩʨʧʥʯʬʬʫ ʺʬʡʣʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭ

ʡ ʹʥ̡ ʤ̋ʧ ʫ́ʤʬʩɹʮʧʥʦʮʢʥʩyʭ

ʡʮʩʣʤ ʸʡʤʮʠʥʣʠʥʡʮʩʣʤ ʸʡʤʩʩʥ́ʡʩʭʩ ʹ ʸʠʬʩʩʭ

בין הערים הגדולות, בבאר שבע נמצא השיעור הנמוך ביותר של אנשים החשים ביטחון ללכת

(. זאת בפער ניכר מנתניה, שבה נמצא השיעור73.5%לבד באזור המגורים בשעות החשכה )

(. בירושלים, בחיפה ובראשון לציון נמצאו שיעורים דומים של אנשים84.4%הגבוה ביותר )

לערך(. 83%החשים ביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה )

- 37 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʰ ʺʩhʤyʠʥ́ʯʬʩʁʥʯ ʩʥy ʹʬʩʭ ʧʩ ʤɹɹ ʺ ʧ ʺʥ̫ʥʤ ʺʬʠʡʩʡ-ʩʥɹ ʠ ʣ́ʥʣ ʡʠ ʸ ʹʡ ʲ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʤʧʩ́ʭʡʩʨʧʥʯʬʬʫ ʺʬʡʣʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭ

ʡ ʹʥ̡ ʤ̋ʧ ʫ́ʤʬʩɹʩʩʥ́ʡʮʢʥʩyʭ

ʡʮʩʣʤ ʸʡʤʮʠʥʣʠʥʡʮʩʣʤ ʸʡʤʲʩyʭ ʹʡʤʯʥ̋ ʹʡʩʭʥʩʥ ʺ ʸ

חשש להיפגע מאלימות באזור המגורים

(4.2.1לפי גיל ומין )לוח חוששים במידה90.3% ומעלה – 20החשש להיפגע מאלימות באזור המגורים נמוך בקרב בני

אשר חוששים במידה רבה או רבה מאוד. נשים9.7%מועטה או שאינם חוששים כלל, לעומת

, בהתאמה(.7.7% לעומת 11.6%חוששות יותר מגברים )

ומעלה נמצא65בחינה של תחושת הביטחון לפי קבוצת גיל או לפי מין, מגלה כי בקרב בני

בכלל92%השיעור הגבוה ביותר של אלו שאינם חוששים להיפגע מאלימות באזור המגורים –

בקרב נשים.90.3% בקרב גברים ו-94.1%האוכלוסייה,

בקרב כלל האוכלוסייה נמצא כי השיעור הנמוך ביותר של אלו שאינם חוששים להיפגע

(. בקרב גברים, השיעור הנמוך ביותר89% )44–35מאלימות באזור המגורים הוא מתוך בני

( ואילו בקרב נשים השיעור הנמוך ביותר הוא דווקא מתוך בנות90.1% )24–20הינו מתוך בני

55–64( 87.5%.)

- 38 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

02 –42 52 –43 53 –44 54 –45 55 –46 +56

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʠʩʰʭʧʥ ʹʩ́ʭʬʤʩ ʢɹ ʮ̡ʠʬʩʮʥ ʺ

ʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭʬʩɹʮʩʯʥʢʩʬ

ʪɦʤʫʬ ʢʡʩyʭ ʰ ʩ́ʭ

ʬʠ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʫʬʬʠʥ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʡʮʩʣʤʮʥ ʨ̡ʤ

(4.2.2לפי מחוז ויישוב מגורים )לוח

ומעלה, שאינם חוששים להיפגע מאלימות באזור מגוריהם20השיעור הגבוה ביותר של בני

(, ואילו השיעור הנמוך ביותר, בפער קטן, נמצא במחוז חיפה )91.7%נמצא במחוז ירושלים )

89%.)

- 39 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʩʥy ʹʬʩʭ ʤʶʥɹʯ ʧʩ ʤɹ ʤʮ ʫyʦ ʺʬʠʡʩʡ ʤʣʥyʭʠʦʥʩyʤʥʣʤʥʤʥ́ʮʥyʯ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʠʩʰʭʧʥ ʹʩ́ʭʬʤʩ ʢɹ ʮ̡ʠʬʩʮʥ ʺ

ʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭʬʩɹʮʧʥʦʮʢʥʩyʭ

ʬʠ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʫʬʬʠʥ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʡʮʩʣʤʮʥ ʨ̡ʤʩʩʥ́ʡʩʭʩ ʹ ʸʠʬʩʩʭ

ומעלה שאינם20בין הערים הגדולות, בפתח תקווה נמצא השיעור הגבוה ביותר של בני

(. זאת לעומת תל אביב-יפו, שבה נמצא92.5%חוששים להיפגע מאלימות באזור המגורים )

(.85.3%השיעור הנמוך ביותר בפער ניכר )

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʴ ʺ ʧ ʺʥ̫ʥʤ ʸʠʥ́ʯʬʩʁʥʯ ʰ ʺʩhʤ ʠ ʣ́ʥʣ ʩʥy ʹʬʩʭ ʧʩ ʤɹ ʡʠ ʸ ʹʡ ʲ ʺʬʠʡʩʡ-ʩʥɹ

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʠʩʰʭʧʥ ʹʩ́ʭʬʤʩ ʢɹ ʮ̡ʠʬʩʮʥ ʺʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭʬʩɹʩʩʥ́ʡʮʢʥʩyʭ

ʬʠ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʫʬʬʠʥ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʡʮʩʣʤʮʥ ʨ̡ʤʲʩyʭ ʹʡʤʯʥ̋ ʹʡʩʭʥʩʥ ʺ ʸ

- 40 -

תחושת ביטחון אישי כללי באזור המגורים

(4.3.1לפי גיל ומין )לוח

ומעלה מרגישים ביטחון באזור המגורים באופן כללי במידה רבה או רבה20 מבני ה-90%

, בדומה91.5% ל-88.9%מאוד. בחלוקה לפי גיל, אפשר לראות כי השיעורים נעים בין

לשכיחות הכללית. בחלוקה לפי מין אפשר לראות כי גברים מרגישים תחושת ביטחון גבוהה

, בהתאמה(. 87.7% לעומת 92.5%יותר בהשוואה לנשים )

בקרב גברים, השיעור הגבוה ביותר של פרטים החשים ביטחון אישי כללי באזור המגורים

, ואילו אצל הנשים,94.3% ועומד על 64–55במידה רבה או רבה מאוד נרשם בקרב בני

. 89.2% ומעלה – 65קבוצת הגיל הרלוונטית היא של בנות

השיעור הנמוך ביותר של החשים ביטחון במידה רבה או רבה מאוד בקרב גברים נמצא

(. 85.6% )34–25(, ובקרב נשים – בקבוצת בנות ה-90.8% )44–35בקבוצת בני ה-

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

02 –42 52 –43 53 –44 54 –45 55 –46 +56

ʠʧʥʦʩ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʤʧʩ́ʭʡʩʨʧʥʯʠʩʩ́ʫʬʬʩʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭʬʩɹʮʩʯʥʢʩʬ

ʪɦʤʫʬ ʢʡʩyʭ ʰ ʩ́ʭ

ʡʮʩʣʤ ʸʡʤʮʠʥʣʠʥʡʮʩʣʤ ʸʡʤ

(4.3.2לפי מחוז ויישוב מגורים )לוח

השיעור הגבוה ביותר של אלו החשים ביטחון אישי כללי במידה רבה או רבה מאוד, נמצא

(.88.9%(. השיעור הנמוך ביותר, בפער קטן, נמצא במחוז הדרום )91.5%במחוז הצפון )

במחוזות ירושלים, חיפה, הדרום והמרכז נמצאו שיעורים דומים של אנשים החשים ביטחון

לערך(.89%כללי באזור המגורים )

- 41 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʩʥy ʹʬʩʭ ʤʶʥɹʯ ʧʩ ʤɹ ʤʮ ʫyʦ ʺʬʠʡʩʡ ʤʣʥyʭʠʦʥʩyʤʥʣʤʥʤʥ́ʮʥyʯ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʤʧʩ́ʭʡʩʨʧʥʯʠʩʩ́ʫʬʬʩ

ʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭʬʩɹʮʧʥʦʮʢʥʩyʭ

ʡʮʩʣʤ ʸʡʤʮʠʥʣʠʥʡʮʩʣʤ ʸʡʤʩʩʥ́ʡʩʭʩ ʹ ʸʠʬʩʩʭ

ומעלה20בין הערים הגדולות, בערים אשדוד וראשון לציון נרשם השיעור הגבוה ביותר של בני

, בהתאמה(. הערים שבהן נרשם90.6% ו-90.7%החשים ביטחון אישי כללי באזור המגורים )

(.85.7%( ובאר שבע )85.8%השיעור הנמוך ביותר של החשים ביטחון הן תל אביב-יפו )

- 42 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʠ ʣ́ʥʣyʠʥ́ʯʬʩʁʥʯ ʧʩ ʤɹɹ ʺ ʧ ʺʥ̫ʥʤ ʰ ʺʩhʤ ʩʥy ʹʬʩʭ ʺʬʠʡʩʡ-ʩʥɹ ʡʠ ʸ ʹʡ ʲ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʤʧʩ́ʭʡʩʨʧʥʯʠʩʩ́ʫʬʬʩ

ʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭʬʩɹʩʩʥ́ʡʮʢʥʩyʭ

ʡʮʩʣʤ ʸʡʤʮʠʥʣʠʥʡʮʩʣʤ ʸʡʤʲʩyʭ ʹʡʤʯʥ̋ ʹʡʩʭʥʩʥ ʺ ʸ

תחושת ביטחון אישי באזור המגורים

(4.4לפי קבוצת אוכלוסייה )לוח

בכל השאלות המתייחסות לתחושת הביטחון האישי באזור המגורים, אפשר לראות כי תחושת

הביטחון בקרב יהודים ואחרים גבוהה באופן עקבי מזו של הערבים.

שיעור היהודים והאחרים שדיווחו על תחושת ביטחון רבה או רבה מאוד ללכת לבד באזור

.82.1%, לעומת השיעור בקרב הערבים – 84.9%המגורים בשעות החשכה עומד על

בקרב יהודים90.7%הפער גדל כשמתייחסים לתחושת ביטחון כללי באזור המגורים –

בקרב ערבים. 86.6%ואחרים לעומת

הפער הגדול ביותר נרשם במידת החשש להיפגע מאלימות באזור המגורים. בקטגוריה זו, ציינו

מהערבים.84.4% מהיהודים שהם חוששים במידה מועטה או כלל לא, וזאת לעומת 91.5%

- 43 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʧ ʩ́ʭʡʩʨ ʧʥʯʬʬʫ ʺʬʡʣʡ ʹʥ̡ ʤ̋ ʧ ʫ́ʤ

ʠʩʰʭ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʬʤʩ ʢɹ ʲʮʠʬʩʮʥ ʺ

ʧ ʩ́ʭʡʩʨ ʧʥʯʠʩ ʩ́ʫʬʬʩ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʬʩɹ ʺʧʥ ʹ ʺʡʩʨʧʥʯʠʩʩ́ʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭ

ʥʬʩɹʷʡʥʶ ʺʠʥʫʬʥʩɦʩʤ

ʩʤʥʣʩʭʥʠ ʧʩyʭ ʲ ʸʡʩʭ

ʡʮʩʣʤ ʸʡʤʮʠʥʣʠʥʡʮʩʣʤ ʸʡʤʬʠ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʫʬʬʠʥ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʡʮʩʣʤʮʥ ʨ̡ʤ

(4.5לפי היפגעות קודמת מעבירה )לוח

בפרסום הנוכחי נעשתה השוואה של תחושת הביטחון האישי בין אנשים שנפגעו מעבירת

החודשים שקדמו לסקר,12גניבה, אלימות או איום באלימות, הטרדה מינית או עבירת מין ב-

לבין אנשים שלא נפגעו מעבירה מסוגים אלו באותה תקופה.

בכל השאלות המתייחסות לתחושת הביטחון האישי באזור המגורים, אפשר לראות כי תחושת

הביטחון נמוכה באופן עקבי, ובהפרש ניכר, בקרב אלו שנפגעו מעבירה לעומת אלו שלא נפגעו

מעבירה.

שיעור נפגעי העבירה שדיווחו שהם חשים תחושת ביטחון רבה או רבה מאוד ללכת לבד באזור

מאלו שלא נפגעו. 85.4%, וזאת לעומת 74.6%המגורים בשעות החשכה עומד על

מנפגעי78%הפער הגדול ביותר מתגלה בתחושת הביטחון האישי הכללי באזור המגורים –

מאלו שלא נפגעו91.2%העבירה דיווחו על תחושת ביטחון רבה או רבה מאוד, לעומת

מעבירה.

שיעור נפגעי העבירה שדיווחו שאינם חוששים להיפגע מאלימות באזור המגורים עומד על

מאלו שלא נפגעו מעבירה. בחינה של מידת החשש של אלו שנפגעו91.2%, לעומת 81.7%

באופן ספציפי מעבירת אלימות או איום באלימות מול אלו שלא נפגעו מעבירה מסוג זה מגלה

מאלו שנפגעו מעבירת אלימות דיווחו כי אינם חוששים להיפגע77.2%פער עמוק יותר –

מאלו שלא נפגעו מעבירת אלימות. 90.8%מאלימות באזור המגורים, לעומת

- 44 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʧ ʩ́ʭʡʩʨ ʧʥʯʬʬʫ ʺʬʡʣʡ ʹʥ̡ ʤ̋ ʧ ʫ́ʤ

ʠʩʰʭ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʬʤʩ ʢɹ ʲʮʠʬʩʮʥ ʺ

ʧ ʩ́ʭʡʩʨ ʧʥʯʠʩ ʩ́ʫʬʬʩ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʬʩɹ ʺʧʥ ʹ ʺʡʩʨʧʥʯʠʩʩ́ʡʠʦʥ ʤyʮʢʥʩyʭ

ʥʬʩɹʤʩ ʢɹʥ̡ ʺʥ̫ʣʮ ʺʮ ʲʡʩ ʤy

ʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩ ʤy ʬʠʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩ ʤy

ʡʮʩʣʤ ʸʡʤʮʠʥʣʠʥʡʮʩʣʤ ʸʡʤʬʠ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʫʬʬʠʥ ʧʥ ʹ ʩ́ʭʡʮʩʣʤʮʥ ʨ̡ʤ

חשש להיפגע מעבירה מקוונת כתוצאה משימוש באינטרנט, לפי היפגעותקודמת מעבירה מקוונת

סקר ביטחון אישי מספק נתונים גם על מידת החשש להיפגע מעבירה מקוונת כתוצאה

משימוש באינטרנט, כגון גניבת מידע דרך האינטרנט, התחזות או איום באמצעות מערכות

ממוחשבות.

ומעלה מרבית האנשים אינם חוששים להיפגע20מהסקר עולה כי מתוך אוכלוסיית בני ה-

ציינו כי הם חוששים במידה מועטה או כלל לא. התמונה משתנה76.7%מעבירה מקוונת –

כאשר בוחנים את מידת החשש בקרב אנשים שהעידו כי נפגעו מעבירה מקוונת בשנה

שקדמה לסקר לעומת אנשים שלא נפגעו מעבירה מסוג זה. בקרב אלו שלא נפגעו מעבירה

ומעלה, כך20מקוונת, התפלגות מידת החשש דומה לזו של האוכלוסייה הכללית של בני ה-

ציינו כי הם חוששים במידה מעטה או כלל לא. ואילו בקרב אלו שנפגעו מעבירה78%ש-

( ציינו כי הם חוששים להיפגע מעבירה מקוונת57.6%מקוונת התמונה משתנה, ומרביתם )

.במידה רבה או רבה מאוד

- 45 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺ ʬʠʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʬʩɹʤʩ ʢɹʥ̡ ʺʥ̫ʣʮ ʺʮ ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺ

ʥʧ ʹ ʹʬʤʩ ʢɹ ʮ̡ ʲʡʩ ʤyʮʥ̫ʥʰ ʺ

ʧʥ ʹ ʹʡʮʩʣʤ ʸʡʤʠʥ ʸʡʤʮʠʥʣ ʧʥ ʹ ʹʡʮʩʣʤʮʥ ʲʨʤʠʥʫʬʬʬʠ

שינוי בתחושת הביטחון האישי בהשוואה לשנה הקודמת, לפי מחוז ויישוב מגורים )לוח4.6)

נשאלו המשיבים אם חל שינוי בתחושת הביטחון האישי שלהם2018בסקר ביטחון אישי

לעומת השנה שעברה. אפשרויות המענה היו: חל שינוי לטובה, חל שינוי לרעה או לא חל שינוי

ומעלה, נראה כי עבור מרבית האנשים לא חל20כלל. באופן כללי, בקרב אוכלוסיית בני ה-

חל שינוי7.4% חל שינוי לטובה ואצל 9.2%(, אצל 83.4%שינוי בתחושת הביטחון האישי )

לרעה.

בחלוקה לפי מחוז נראה כי במרבית המחוזות, שיעור אלו שציינו כי חל שינוי לטובה גבוה מאלו

שציינו כי חל שינוי רעה, ובמחוז הצפון דווח על השיעור הגבוה ביותר של אלו שעבורם חל שינוי

(11.9%(. חריג לכלל זה הוא מחוז חיפה, שבו שיעור הדיווח כי חל שינוי לרעה )14.3%לטובה )

(.8.3%היה גבוה בהשוואה לדיווח כי חל שינוי לטובה )

- 46 -

0

2

4

6

8

01

21

41

61

ʩʥy ʹʬʩʭ ʤʶʥɹʯ ʧʩ ʤɹ ʤʮ ʫyʦ ʺʬʠʡʩʡ ʤʣʥyʭʠʦʥʩyʤʥʣʤʥʤʥ́ʮʥyʯ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʩ́ʥhʩʡ ʺʧʥ ʹ ʤ̋ʡʩʨʧʥʯʤʠʩʩ́ʡʷ ʸʡʡʩhʥʮ ʲʬʤ

ʬʥ̡ʮ ʤ̋ ʹʤhʤʥ̫ʣʮ ʺʬʩɹʮʧʥʦʮʢʥʩyʭ

ʧʬ ʩ́ʥhʩʬʨʥʡʤ ʧʬ ʩ́ʥhʩʬ ʸ ʤ̡

ʩʩʥ́ʡʩʭʩ ʹ ʸʠʬʩʩʭʤʰʥ̋ʯʬʢʡʩʠʦʥʩyʤʥʣʤʥʤʥ́ʮʥyʯ ʧ ʱ ʸ ʲʷʡʨʥ̡ ʣ̋ʢʩʮʤʩ ʧʩɦ ʢ̋ʡʥʤʤʮ -

בערים הגדולות ההתפלגות שונה מעט. בירושלים דיווחו יותר כי חל שינוי לטובה בתחושת

הביטחון האישי שלהם לעומת השנה הקודמת, בהשוואה לאלו שדיווחו כי חל שינוי לרעה )

על שינוי לרעה(. באשדוד נרשם השיעור הגבוה ביותר של5% דיווחו על שינוי לטובה ו-9.5%

(, אולם אי אפשר לדווח על אחוז אלו שדיווחו כי חל11.2%אלו שדיווחו כי חל שינוי לטובה )

.30%שינוי לרעה בשל טעות דגימה יחסית גבוהה מ-

בערים תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה ובאר שבע, לעומת זאת, שיעור אלו אשר

דיווחו על שינוי לרעה היה גבוה מאלו שדיווחו על שינוי לטובה. בבאר שבע ובתל אביב-יפו

, בהתאמה(.9.1% ו-10.3%נצפו השיעורים הגבוהים ביותר של פרטים שחשו שינוי לרעה )

- 47 -

0

2

4

6

8

01

21

ʠ ʣ́ʥʣ ʩʥy ʹʬʩʭ ʡʠ ʸ ʹʡ ʲ ʺʬʠʡʩʡ-ʩʥɹ ʧʩ ʤɹ ʸʠʥ́ʯʬʩʁʥʯ ʴ ʺ ʧʺʥ̫ʥʤ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʩ́ʥhʩʡ ʺʧʥ ʹ ʤ̋ʡʩʨʧʥʯʤʠʩʩ́ʡʷ ʸʡʡʩhʥʮ ʲʬʤ

ʬʥ̡ʮ ʤ̋ ʹʤhʤʥ̫ʣʮ ʺʬʩɹʩʩʥ́ʡʮʢʥʩyʭ

ʧʬ ʩ́ʥhʩʬʨʥʡʤ ʧʬ ʩ́ʥhʩʬ ʸ ʤ̡ʲʩyʭ ʹʡʤʯʥ̋ ʹʡʩʭʥʩʥ ʺ ʸ

ʧʬʷʮʤʰʥ̋ʩhʭ ʧ ʱʩyʭ ʲʷʡʨʥ̡ ʣ̋ʢʩʮʤʩ ʧʩɦ ʢ̋ʡʥʤʤʮ -

עבירות נוספותה.

מספק נתונים על מספר עבירות נוספות, מלבד אלו שהוצגו בפרקים2018סקר ביטחון אישי

הקודמים:

עבירות זיוף: מתייחסות להיפגעות הפרט מעבירות זיוף של מסמכים, שיקים וכדומה.(1

עבירות איכות חיים: מתייחסות לתדירות היפגעות הפרט מרעש בסביבת המגורים לאחר(2

בלילה, כאשר מקור הרעש הוא לא תחבורה ציבורית.11השעה

עבירות תנועה ודרך: מתייחסות לתדירות היפגעות הפרט מהתנהגות אלימה בכביש, כגון(3

קללות, איומים, חסימת מעבר או נהיגה מסכנת, בין אם כנהג, כנוסע או כהולך רגל.

- 48 -

היפגעות מעבירות זיוף

ומעלה נפגעו מעבירות20( מאוכלוסיית בני ה-1.2% אלף איש )69.3, 2018על פי נתוני סקר

( כי לא דיווחו על הפגיעה למשטרה. 80.8% אלף איש )52.5זיוף. מתוכם ציינו

0

01

02

03

04

05

06

07

08

ʰ ʢɹʥ̡ ʬʠʣʩʥʥ ʧʥʬʮ ʹʨ ʤy ʣʩʥʥ ʧʥʬʮ ʹʨ ʤy

ʠʬʩɹ

ʭ

ʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤ ʹʰ ʢɹʥ̡ʮ ʲʡʩʥy ʦ̋ʩʥ ʳʬʩɹʣʩʥʥʧʬʮ ʨ́ ʤy

ʫʥʬʬʮʷʩyʭʠ ʹ ʸʡʤʭʬʠʩʣʥ ʲʠʭʤʰ ʴʢʣ̡ʩʥʥʧʠʥʬʠʣʩʥʥʧ

היפגעות מרעש בסביבת המגורים

לפי דיווח למשטרה

ומעלה נפגעו במהלך השנה האחרונה מרעש לאחר20( מבני 34.6% מיליון איש )1.9כ-

13.3% נפגעו כל יום או כמעט כל יום, 8.4%השעה אחת עשרה בלילה בסביבת מגוריהם.

נפגעו בתדירות נמוכה יותר. 12.8%נפגעו פעם או פעמיים בחודש וכ-

( כי לא דיווחו על הפגיעה84.1% מיליון )1.6מבין הנפגעים מרעש בסביבת המגורים, ציינו כ-

( היו שבעי רצון מטיפולה של המשטרה.56% אלף )169למשטרה. מבין המדווחים, כ-

- 49 -

0

01

02

03

04

05

06

07

ʠ ʳ ʴ ʲʭ ʴ ʧʥ ʺʮ ʴ ʲʭʡ ʧʥʣ ʹ ʴ ʲʭʠʥ ʴ ʲʮʩʩʭʡ ʧʥʣ ʹ ʫʬʩʥʭʠʥʫʮ ʲʨʫʬʩʥʭ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʬʩɹ ʣ̋ʩʥy ʤ̋ʩ ʢɹʥ̡ ʺʮ ʸ ʲ ʹ

ʬʠʧ ʤy ʹ ʤ̡ʠʧ ʺ ʲ ʹ ʤyʡʬʩʬʤʡ ʱʡʩʡ ʤ̋ʮʢʥʩyʭ

(5.1לפי אזור מגורים )לוח

ציינו כי לא נפגעו מרעש כלל58.4%בחלוקה לפי מחוז מגורים, עולה כי במחוז תל אביב רק

בשנה האחרונה. יתרה מכך, במחוז תל אביב נמצא השיעור הגבוה ביותר של פרטים שנפגעו

(. זאת בהבדל ניכר ממחוז הצפון וממחוז ירושלים, שבהם9.9%מרעש על בסיס יום-יומי )

נמצא השיעור הגבוה ביותר של פרטים שלא נפגעו מרעש אף לא פעם אחת בשנה שקדמה

, בהתאמה(. 71.4% ו-72.3%לסקר )

- 50 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʩʥy ʹʬʩʭ ʤʶʥɹʯ ʧʩ ʤɹ ʤʮ ʫyʦ ʺʬʠʡʩʡ ʤʣʥyʭʠʦʥʩyʤʥʣʤʥʤʥ́ʮʥyʯ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʬʩɹ ʣ̋ʩʥy ʤ̋ʩ ʢɹʥ̡ ʺʮ ʸ ʲ ʹ

ʬʠʧ ʤy ʹ ʤ̡ʠʧ ʺ ʲ ʹ ʤyʡʬʩʬʤʡ ʱʡʩʡ ʤ̋ʮʢʥʩyʭʥʬʩɹʮʧʥʦʮʢʥʩyʭ

ʠ ʳ ʴ ʲʭʴ ʧʥ ʺʮ ʴ ʲʭʡ ʧʥʣ ʹ ʴ ʲʭʠʥ ʴ ʲʮʩʩʭʡ ʧʥʣ ʹ ʫʬʩʥʭʠʥʫʮ ʲʨʫʬʩʥʭ

ʩʩʥ́ʡʩʭʩ ʹ ʸʠʬʩʩʭ

בחינה של הערים הגדולות מעלה כי בעיר פתח תקווה קיים השיעור הנמוך ביותר של אלו שלא

(, בהבדל ניכר מהעיר ירושלים, שהציגה את השיעור הגבוה ביותר57.6%נפגעו כלל מרעש )

(.70.4%של פרטים שלא נפגעו )

בדומה לנתונים שעולים לגבי מחוז תל אביב, בעיר תל אביב-יפו נמצא השיעור הגבוה ביותר

(, שהוא גבוה גם בהשוואה לשיעור במחוז11.7%של פרטים שנפגעו מרעש על בסיס יום-יומי )

כולו. העיר שבה נמצא השיעור הנמוך ביותר של פרטים שנפגעו מרעש על בסיס יום-יומי היא

(.7.6%באר שבע )

- 51 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

09

001

ʩʥy ʹʬʩʭ ʠ ʣ́ʥʣʡʠ ʸ ʹʡ ʲ ʧʩ ʤɹ ʰ ʺʩhʤyʠʥ́ʯʬʩʁʥʯ ʺʬʠʡʩʡ-ʩʥɹ ʴ ʺ ʧ ʺʥ̫ʥʤ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʬʩɹ ʣ̋ʩʥy ʤ̋ʩ ʢɹʥ̡ ʺʮ ʸ ʲ ʹ

ʬʠʧ ʤy ʹ ʤ̡ʠʧ ʺ ʲ ʹ ʤyʡʬʩʬʤʡ ʱʡʩʡ ʤ̋ʮʢʥʩyʭʥʬʩɹʩʩʥ́ʡʮʢʥʩyʭ

ʠ ʳ ʴ ʲʭʴ ʧʥ ʺʮ ʴ ʲʭʡ ʧʥʣ ʹ ʴ ʲʭʠʥ ʴ ʲʮʩʩʭʡ ʧʥʣ ʹ ʫʬʩʥʭʠʥʫʮ ʲʨʫʬʩʥʭ

ʲʩyʭ ʹʡʤʯʥ̋ ʹʡʩʭʥʩʥ ʺ ʸʤʰʥ̋ʯʬʠ ʣ́ʥʣʬ ʨ̫ʢʥʩyʤʫʬʩʥʭʠʥʫʮ ʨ̡ʫʬʩʥʭʧ ʱ ʸ ʲʷʡʨʥ̡ ʣ̋ʢʩʮʤʩ ʧʩɦ ʢ̋ʡʥʤʤʮ -

(5.2, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה )לוח היפגעות מהתנהגות אלימה בכביש

ומעלה נפגעו לפחות פעם אחת מהתנהגות אלימה בכביש, כגון קללות,20 מבני 51.7%

ציינו15.6%איומים, חסימת מעבר או נהיגה מסוכנת, בהיותם נהגים, נוסעים או הולכי רגל.

כי נפגעו מהתנהגות כזו על בסיס יום-יומי.

- 52 -

0

01

02

03

04

05

06

ʠ ʳ ʴ ʲʭ ʴ ʧʥ ʺʮ ʴ ʲʭʡ ʧʥʣ ʹ ʴ ʲʭʠʥ ʴ ʲʮʩʩʭʡ ʧʥʣ ʹ ʫʬʩʥʭʠʥʫʮ ʲʨʫʬʩʥʭ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʬʩɹ ʣ̋ʩʥy ʤ̋ʩ ʢɹʥ̡ ʺ

ʮʤ ʺʤhʢʥ ʺʠʬʩʮʤʡʫʡʩ ʹ

בחלוקה לפי מין, אפשר לראות כי גברים נפגעים מהתנהגות אלימה בכביש בשיעור גבוה יותר

מהנשים. מבין13.5% מהגברים דיווחו כי נפגעו על בסיס יום-יומי, לעומת 17.9%מנשים –

אלו שנפגעו בתדירות נמוכה יותר, הפער הולך ומצטמצם, כך שגברים ונשים מדווחים על

מהנשים19.8%שיעור דומה של היפגעות מהתנהגות אלימה בכביש, עם רוב קל לנשים –

מהגברים. 18.1%דיווחו כי נפגעו פחות מפעם בחודש לעומת

- 53 -

0

01

02

03

04

05

06

ʠ ʳ ʴ ʲʭ ʴ ʧʥ ʺʮ ʴ ʲʭʡ ʧʥʣ ʹ ʴ ʲʭʠʥ ʴ ʲʮʩʩʭʡ ʧʥʣ ʹ ʫʬʩʥʭʠʥʫʮ ʲʨʫʬʩʥʭ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʬʩɹ ʣ̋ʩʥy ʤ̋ʩ ʢɹʥ̡ ʺ

ʮʤ ʺʤhʢʥ ʺʠʬʩʮʤʡʫʡʩʥ́ʬʩɹʮʩʯ

ʢʡʩyʭ ʰ ʩ́ʭ

בחלוקה לפי קבוצת אוכלוסייה, יהודים מדווחים באופן עקבי על שיעורי פגיעה גבוהים באופן

,11.3% לעומת 20.5%ניכר בהשוואה לערבים, הן בתדירויות הנמוכות של היפגעות )

לעומת16.8%בהתאמה, נפגעו פחות מפעם בחודש( והן בתדירויות הגבוהות של היפגעות )

, בהתאמה, נפגעו על בסיס יום-יומי(.10.2%

- 54 -

0

01

02

03

04

05

06

07

08

ʠ ʳ ʴ ʲʭ ʴ ʧʥ ʺʮ ʴ ʲʭʡ ʧʥʣ ʹ ʴ ʲʭʠʥ ʴ ʲʮʩʩʭʡ ʧʥʣ ʹ ʫʬʩʥʭʠʥʫʮ ʲʨʫʬʩʥʭ

ʠʧʥʦʩ

ʭʺ ʸ ʩ́ʭʡʩhʥʮ ʲʬʤʬʩɹ ʣ̋ʩʥy ʤ̋ʩ ʢɹʥ̡ ʺ

ʮʤ ʺʤhʢʥ ʺʠʬʩʮʤʡʫʡʩʥ́ʬʩɹʷʡʥʶ ʺʠʥʫʬʥʩɦʩʤ

ʩʤʥʣʩʭʥʠ ʧʩyʭ ʲ ʸʡʩʭ

מונחים, הגדרות והסברים.3

– התנהגות אסורה ובת-עונשין על פי הוראות החוק, מעשה הכרוך בהפרת חוק אועבירה בהפרת תקנה. מעשה או מחדל אשר בעצם עשייתו, יש עבירה על החוק ועל הכללים שנקבעו

בחוקי המדינה.

– פעילות הנעשית בניגוד לחוק.עבריינות

– קורבנות או נפגעים כתוצאה מפעילות עבריינית.נפגעי עבריינות

– פשיעה או מעשה עבריינות אשר דווחו ו/או תועדו במשטרת ישראל.פשיעה מדווחת הפשיעה המדווחת היא חלק מהסטטיסטיקה הפלילית של משטרת ישראל. הסטטיסטיקה

מהווה חלק יחסי של הפשיעה הקיימת בחברה בישראל.

– אירועי פשיעה המתרחשים ואינם מדווחים לאף גורם ממוסד או רשמי,פשיעה לא מדווחתובכלל זה למשטרת ישראל.

– תחושה סובייקטיבית של האדם המבטאת את הסטטוס שלתחושת הביטחון האישי ביטחונו האישי. תחושת הביטחון האישי קשורה להגנה על גופו, נפשו ורכושו של האדם מפני

קשת רחבה מאוד של איומים בחיי היום-יום, וביניהם פגיעה מפשיעה וחשיפה לעבריינות.

- 55 -

שיטות )מתודולוגיה(.4

אוכלוסיית הסקר

ומעלה במשקי בית. אוכלוסיית הסקר כוללת20האוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל, בגיל

גם את דיירי המוסדות אשר שוהים במוסד שלא לצרכים טיפוליים, כגון מעונות סטודנטים,

מרכזי קליטה ותוכניות דיור מוגן לאוכלוסייה המבוגרת. עולים חדשים נכללים באוכלוסיית

הסקר רק אם עלו ארצה חצי שנה או יותר לפני ביצוע הפקידה.

קבוצות שאינן נכללות באוכלוסיית הסקר: דיירים במוסדות טיפוליים או דיירים שלא אפשר

ליצור אתם קשר )כגון, בתי אבות, בתי חולים למחלות כרוניות, בתי סוהר(, תושבים ישראלים

אשר שהו בחו"ל למעלה משנה ברציפות בעת הסקר, דיפלומטים וזרים השוהים בישראל שנה

או יותר ברציפות, עולים חדשים אשר עלו ארצה פחות מחצי שנה לפני מועד הריאיון, בני

שבטים בדווים ותושבים אחרים הגרים מחוץ ליישובים מוכרים )גמ"ל(.

מסגרת הדגימה

מסגרת הדגימה לסקר ביטחון אישי מבוססת על קובץ מרשם התושבים שמעודכן לאפריל

. איכותה של מסגרת דגימה נבחנת בעיקר לפי טיב הכיסוי שלה את אוכלוסיית הסקר:2017

כיסוי חסר של האוכלוסייה עלול ליצור הטיות באומדנים וכיסוי יתר עלול לגרום למאמץ חקירה

מיותר של אנשים שאינם נכללים בהגדרת הסקר ולהגדלת העלויות. לכן נוכו מקובץ מרשם

התושבים רשומות אשר אינן שייכות לאוכלוסיית הסקר. זיהוי הרשומות המיועדות לניכוי לגבי

חלק מקבוצות האוכלוסייה שאינן חלק מאוכלוסיית הסקר הוא פשוט ונגזר ישירות מהמידע

ומטה. אך לגבי חלק19בקובץ מרשם התושבים, כך למשל לפי קריטריון הגיל נוכו כל בני

מהתכונות המגדירות אי-שייכות לאוכלוסיות הסקר, אשר המידע מהמרשם לגביהם איננו

מושלם, או איננו קיים, זיהוי הרשומות בעלות התכונות היה מורכב וחשוף לטעויות. כך למשל,

ישראלים החיים באופן קבוע בחו"ל )גם אם מפעם לפעם מבקרים לתקופות קצרות בארץ(

אינם מהווים חלק מאוכלוסיית הסקר ובתהליך הכנת המסגרת לדגימה נעשו פעולות מיוחדות

כדי לאתרם ולנכותם. מסגרת הדגימה חשופה לאי-כיסוי קטן של עולים חדשים שעלו ארצה

לאחר עדכון מרשם התושבים והשייכים לאוכלוסיית הסקר על פי ההגדרה לעיל.

שיטת הדגימה

ומעלה. שלוש תכונות20 בני 5,000גודל המדגם תוכנן כך שמספר המשיבים הצפוי יהיה כ-

( קבוצת אוכלוסייה )ערבים ממזרח ירושלים,1 קבוצות התכנון: )56דמוגרפיות קבעו את

ואילך, ויהודים ילידי הארץ או שעלו לפני1990ערבים שלא ממזרח ירושלים, יהודים עולי

–55, 54–45, 44–35, 34–25, 24–20( קבוצת גיל )3( קבוצת מין )גברים ונשים(, )2(, )1990

קבוצות נוספות של בוגרי20+(. מתוך קבוצות התכנון שתוארו לעיל, פוצלו 75, 74–65, 64

השנים האחרונות )על פי מקורות מינהליים(, כך שבסך הכל10אוניברסיטאות וסטודנטים ב-

- 56 -

קבוצות תכנון. גודל מדגם המשיבים הצפוי לקבוצה תוכנן להיות יחסית לגודל הקבוצה76יש

.5,000)מספר הנפשות במסגרת בקבוצת תכנון(, ותחת האילוץ של מספר משיבים צפוי –

על סמך ההנחות לשיעורי אי-ההשבה )נקרא נפל( ואי-שייכות לאוכלוסיית הסקר )נקרא אפס(,

בכל קבוצה התקבל הגודל הדרוש לדגימה. מסיבות תפעוליות הוחלט להקדים את פרסום

אומדני הסקר בשלושה חודשים, על כן אומדני הסקר התבססו על הנדגמים שנפקדו בין

, ולא על מדגם של שנה קלנדרית שלמה. אצל הנדגמים2018 ועד ספטמבר 2017אוקטובר

, הסתברות הדגימה המקסימלית הייתה1:789 הסתברות הדגימה הממוצעת הייתה 2017של

הסתברות הדגימה הממוצעת הייתה2018. אצל הנדגמים של 1:803 והמינימלית 1:765

. מכיוון שעשויה1:897 והמינימלית 1:1,146, הסתברות הדגימה המקסימלית הייתה 1:1,070

מנות חודשיות מאוזנות בגודלן12להיות השפעה עונתית על הדיווחים, חולק המדגם ל-

ובתכונותיהן המייצגות את אוכלוסיית הסקר, וכל אחת מהן יועדה לחודש חקירה נפרד.

נפשות.7,293בסך הכל כלל המדגם

שיטת האמידה

הנתונים הנאספים בסקר ביטחון אישי מבוססים על מדגם של נפשות מהאוכלוסייה. כדי

להפיק אומדנים עם תכונות נחקרות מהסקר לכלל האוכלוסייה ולתת-קבוצות באוכלוסייה, יש

לחשב לכל משיב בסקר שני מקדמי ניפוח, המבטאים את אומדן מספר הנפשות באוכלוסייה

ומספר משקי הבית "המיוצגים" על ידו. שיטת האמידה קשורה לשיטת הדגימה ולבעיות שונות

באיסוף הנתונים. אחת הבעיות השכיחות היא שלא כל מי שנדגם השיב לסקר ויחידות אשר

לא השיבו לסקר אינן בהכרח דומות בתכונותיהן ליחידות המשיבות )אי-השבה אינפורמטיבית(

ולכן עלולות לגרום להטיה באומדני הסקר. שיטת האמידה מיועדת לצמצם בעיקר את ההטיות

העלולות לנבוע מאי-השבה אינפורמטיבית, מתת-כיסוי של האוכלוסייה ומשונות בגודלי

המדגם לפי תכונות אשר לא השתתפו בתכנון מדגם הסקר.

תהליך האמידה כולל שלושה שלבים: )א( בשלב הראשון כל משיב קיבל מקדם ניפוח ראשוני

שהוא היפוך הסתברות הדגימה, המבטא את שלב תכנון המדגם; )ב( בשלב השני מכפילים

את מקדמי הניפוח הראשוניים במקדמי תיקון עבור אי-ההשבה בסקר. חישוב מקדמי התיקון

לאי-השבה מביא בחשבון את שיעורי ההשבה לפי משתנים מינהליים הידועים לכל הנדגמים –

משיבים ולא משיבים, והוא נעשה בעזרת "ניתוח עץ בינארי" שבוחן אילו משתנים מינהליים

ואילו חלוקות מבטאים בצורה הטובה ביותר את הדיפרנציאליות של שיעורי ההשבה. )ג(

בשלב השלישי נערכת התאמה של האומדנים המנופחים של השלב הקודם לשוליים קבועים

(. שוליים אלה הן תכונות של הפרטיםRakingשל נתונים חיצוניים בצורה איטרטיבית )

המשיבים ובנוסף שול של תכונות משק הבית:

קבוצות.13 – 19אומדני משקי בית לפי דת יישוב * גודל מ"ב * יש/אין ילדים עד גיל

- 57 -

קבוצות.35+ לפי קבוצות גאוגרפיות – 20אומדני נפשות בגיל

קבוצות.24+ לפי דת יישוב * מין * קבוצת גיל – 20אומדני נפשות בגיל

בסוף השלב השלישי מתקבל מקדם ניפוח לכל פרט שהשיב לסקר שישמש לאמידת תכונות

הפרטים בסקר. בנוסף חושב מקדם ניפוח לאמידת תכונות משקי הבית, והוא התקבל על ידי

ומעלה במשק הבית.20חלוקת מקדם הניפוח לפרט במספר בני

אומדני הסקר מחושבים על ידי שקלול במקדם הניפוח המתאים – לפי התכונות הנאמדות

)פרט או משק בית(.

כתוצאה מאילוצי תזמון של פרסום הנתונים, מקדמי הניפוח והאומדנים מחושבים לתקופה

7,293. בתקופה זו היו 2018 עד ספטמבר 2017שאינה שנה קלנדרית, אלא לשנה מאוקטובר

איש. אילוצים אלו לא השפיעו ולא שינו דבר בשיטת5,169נדגמים, מהם השיבו לסקר

הדגימה והאמידה בסקר.

מהימנות האומדנים.5

לטעויותהאומדנים של סקר ביטחון אישי מבוססים על סקר מדגמי ועלולים להיות חשופים שונות.

טעויות דגימה 5.1

נובעות מכך שנחקר רק מדגם ולא כלל אוכלוסיית הסקר )ראה פרקטעויות מדגמיות

אוכלוסיית הסקר לעיל(. המדגם שהסקר הנוכחי מבוסס עליו הוא רק אחד מתוך מספר רב של

מדגמים אפשריים, שהיו יכולים להתקבל באותה שיטת דגימה ובאותו גודל. ברור כי אומדנים

המבוססים על מדגמים שונים יהיו שונים זה מזה, וכמעט כולם יהיו שונים מהערך שהיה

( ולא ממדגם.Xמתקבל אילו נאסף המידע מכל האוכלוסייה )יסומן ב-

האומדןΧ̂

הוא הערך הנאמד לפי המדגם המסוים של הסקר לערך שהיה מתקבל אילו נאסף

המידע מכל האוכלוסייה.

של האומדן טעות דגימהσ ( Χ̂ )

היא מידה ממוצעת של השוני בין כל האומדנים השונים שהיו

יכולים להתקבל מכל המדגמים האפשריים באותו גודל ובאותה שיטה, לבין הערך המתקבל

מאיסוף המידע מכל האוכלוסייה, באותם תנאים של איסוף הנתונים שנעשה בסקר. אפשר

לאמוד את טעות הדגימה מנתוני הסקר. עבור האומדנים מסקר ביטחון אישי, חושבו אומדנים

לטעויות הדגימה.

)או בקיצור טד"י( המוגדרתטעות הדגימה היחסיתלעתים נוח להעריך את דיוק האומדן לפי

σכטעות הדגימה של האומדן, חלקי הערך הנאמד – ( Χ̂ )/ Χ̂כדי להזהיר משימוש באומדנים .

שהם בעלי רמת30% ל-15%החשופים לטעויות דגימה גבוהות, האומדנים עם טד"י בין

- 58 -

ומעלה שהם ברמת מהימנות30%מהימנות נמוכה מוצגים בסוגריים ואילו אומדנים עם טד"י

נמוכה מאוד אינם מוצגים כלל ובמקום נרשם ".." בתא המתאים בלוח.

- 59 -

טעויות לא מדגמיות 5.2

טעויות לא-מדגמיות יכולות לנבוע מגורמים רבים בכל שלבי איסוף הנתונים ועיבודם, והן

מצויות גם בתהליך בו אוספים מידע מכלל האוכלוסייה ולא רק ממדגם של יחידות.

טעויות לא-מדגמיות עיקריות בסקר הן:

טעויות הנובעות מכך שפרטים שנדגמו לסקרטעויות הנובעות מאי-השבה:.1

אינם משיבים עקב היעדרות, סירוב, או סיבות אחרות. דבר זה עלול לגרום

להטיה מסוימת באומדנים, משום שתכונותיהם של המשיבים עלולות להיות

שונות מאלה שלא השיבו לסקר. שיטת האמידה מיועדת לצמצם הטיה זו.

טעויות הנובעות מאי-הבנת השאלות, מחוסר רצון או מחוסרטעויות תשובה:.2

יכולת להשיב נכון או מהצגת שאלה בדרך לא נכונה.

תשובות המשיבים מוקלדות על ידי הסוקר והןטעויות בהקלדת הנתונים:.3

חשופות לטעויות, אשר חלקן מאותרות ומתוקנות באמצעות ביקורות הנערכות

בעזרת תוכנת ניהול הסקר.

טעויות בתהליך עיבוד הנתונים. חלק מהטעויותטעויות בשלבי העיבוד השונים:.4

מתוקנות באמצעות ביקורות הנערכות על הנתונים המתקבלים.

בעוד שטעויות הדגימה ניתנות לאמידה מתוך נתוני הסקר, קשה )ולרוב בלתי אפשרי( להעריך

טעויות לא-מדגמיות ואין כאן הערכות כמותיות לגבי הטעויות הלא-מדגמיות. יש להדגיש

שבתכנון הסקר ובביצועו נעשו מאמצים להקטין ככל האפשר את מספר הטעויות.

- 60 -

תוצאות הפקידה 5.3

סיכום תוצאות עבודת השדה בסקר:

מספריםתוצאות הפקידה בסקראחוזים*מוחלטים

7,293100.0סך הכל נדגמים7,04896.6שייכים להגדרת אוכלוסיית הסקר

2453.4לא שייכים להגדרת אוכלוסיית הסקר640.9נפטר

1401.9בחו"ל מעל שנה

380.5במוסד

30.04אחר )כולל גר מחוץ ליישוב(

5,16973.3משיבים1,87926.7לא משיבים

2403.4נעדר

3525.0קושי זמני

2994.2סירוב

340.5קשיי שפה

1261.8קושי קבוע )מוגבלות(

50.1אי-זיהוי נדגם השיב באופן חלקי מאוד )לא אפשר לעבד את

360.5הנתונים(4876.9לא אותר

3004.3אחר )כגון בעיית טלפון(

* אחוזי המשיבים והלא-משיבים הם מתוך השייכים לאוכלוסיית הסקר.

- 61 -

תקופת החקירה 5.4

, נשאלו הנדגמים על היפגעות2018–ספטמבר 2017בתקופת החקירה בסקר, אוקטובר

2017 החודשים שקדמו לסקר. תקופת החקירה החלה באוקטובר 12מעבירות שונות במהלך

)איסוף השאלונים של כל תת-מדגם חודשי מתבצע במשך2018והסתיימה בנובמבר

כחודשיים וחצי, כך שהפקידה של החודש האחרון בסקר – ספטמבר – הסתיימה בנובמבר

(. שאלות הביטחון האישי לנדגמים מתייחסות לתחושת הביטחון העדכנית לזמן הנוכחי2018

–נובמבר2017של הריאיון – כלומר פרק הזמן המכוסה הוא כמעט שנה וחודשיים )אוקטובר

2018.)

תהליך הפקידה 5.5

תתי-מדגם,12. מדגם הסקר חולק ל-2017 החל באחד באוקטובר 2018סקר ביטחון אישי

ובכל חודש החלה חקירה של תת-מדגם חדש.

ביום הראשון של כל חודש נשלחו מכתבי פנייה עם הסבר על הסקר והפניה להשבה

באינטרנט. בהמשך, נשלחות לנדגם שתי תזכורות באמצעות הדואר.

בהשוואה לסקרים הקודמים, זמן ההשבה שהוקדש לאינטרנט הורחב ועמד על שלושה

2016 ניתנו שבועיים, רק החל מסקר 2015 אפשר שבוע אחד, בסקר 2014שבועות )בסקר

ניתנו שלושה שבועות(. לאחר שלושה שבועות מתחילה פקידה טלפונית של נדגמים שלא

השיבו באינטרנט.

– פקידה של כל תת-מדגם חודשי מתבצעת במשך כחודשיים וחצי וזאת כדיסיום הפקידה

למצות את פוטנציאל ההשבה, הן עבור המשיבים בשפה העברית והן עבור המשיבים בשפה

הערבית.

, שיעור גבוה משיעור ההשבה73% – שיעור ההשבה בסקר הנוכחי עמד על כ-שיעור השבה

(.2017 בסקר 68%בסקר הקודם )כ-

איסוף הנתונים 5.6

הנתונים נאספו בשילוב של שלוש שיטות איסוף שונות: מרבית השאלונים נאספו באמצעות

( –16%(, ויתר השאלונים מולאו על ידי הנדגמים באופן עצמי )כ-84%ריאיון טלפוני )כ-

השאלונים הממוחשבים הושבו על ידי שליחתם באינטרנט, ושאלוני הנייר, שהיו מעטים בלבד,

הושבו באמצעות הדואר.

- 62 -