מאז שאני הייתי תלמיד וחשבתי שאני חייב להגיע לתלמידים דרך העולם שלהם", הוא מספר בהתלהבות. לצורך העניין יצר סרטונים שבהם הוא מדגים פתרון בעיות מתמטיות שלימד בכיתה, העלה

־אותם לאינטרנט ואיפשר לתלמידיו להיעזר בהם באמצעות הס־מארטפון שלהם. "תחום החינוך הוא מסורתי מאוד וטכניקות הל

מידה מיושנות, אבל עכשיו מתחילים להבין את חשיבות הכלים המתוקשבים וזה טיימינג מעולה להכניס שינויים".

־התיכוניסטית גילי, כמו רבים מחבריה, לא חיכתה עד שהמערכת תתקן את עצמה. מתחילת השנה התייצבה פעמיים בשבוע אצל מורה פרטי, ובשבועיים שלפני הבגרות השתתפה במרתוני מתמטיקה שנערכו בקבוצות של שישה תלמידים. תמורת התענוג שילמו הוריה 150 שקל לשעת שיעור ו־200 שקל לארבע שעות מרתון. "יש פחד מטורף מהבגרות במתמטיקה שלא מתקרב לאף בחינה במקצוע אחר", היא אומרת. "זה נחשב למקצוע שהכי קשה להצליח בו. באחד המבחנים קיבלתי 60 והמורה אמרה שלא כדאי

שאגש למועד ב' כי הציון בסדר. לי זה לא נראה.אחד מילד חוץ פרטיים שיעורים לקחו אצלנו כולם "כמעט שהייתה לו בעיה לממן. אבל אין ברירה, המורה בכיתה לא מסבירה מספיק טוב, רצה מהר כדי להספיק את החומר וכיוון שהיא יודעת שכולם בעניין של מורים פרטיים, היא אפילו המליצה על שמות. כשקרה שלא הספיקה לסיים ללמד נושא מסוים, אמרה שהיא נותנת לנו את הבסיס ואת החסר נשלים עם המורה הפרטי שלנו. זה הזוי".

ומשתדלת הפרטיים המורים סוגיית את היטב מכירה כהנא שתלמידיה לא יפרנסו אותם. "אין טעם שייקחו מורים פרטיים אם

־מתרגלים מספיק בכיתה", היא קובעת. "יש בתים עם יכולת כלכלית, שחושבים שמורה פרטי זה נורמה ואז התלמידים לא טורחים לקום בבוקר כי הם יודעים שאחר הצהריים ילמדו הכל אצל המורה

הפרטי. לרוב זה ממש מיותר".ברק ברבי )47( מלמד מתמטיקה ברמת חמש יחידות בבית הספר לשיפור בגרויות של יואל גבע, והוא דווקא רואה את כל היתרונות של הלימודים מחוץ למערכת. "בבית הספר, גם אם מורה רוצה ללמד בצורה שונה, הוא כמעט לא יכול כי יש רכזת מתמטיקה

־שמכתיבה מתי לומדים, מה ואיך. יש מבחן שכבתי וכולם צריכים ללמוד אותו דבר ובאותו קצב, כך שמורה נכנס בעל כורחו לסד. במסגרת כזו, גם אם למורה יש יכולות הוראה מדהימות, הוא שם אותן בצד. כשהוא מלמד את משפט פיתוגרס ואחד התלמידים מבקש להעמיק יותר, לרוב הוא יבקש מהתלמיד לעזוב את זה,

־יסביר לו שהמבחן לא בודק איך ולמה נוצר המשפט ואיזה עוד מש

פטים מעניינים יש למתמטיקה להציע. המורה יבקש ממנו לפתור את המשוואה הבאה ולא להיתקע עם פיתגורס, למרות שבתוכו הוא

יודע שחשוב שהתלמיד יעמיק".מבחינת ברבי, אגב, דווקא השבוע שלפני בחינת הבגרות היה הרגוע ביותר. "אם עבדתי נכון אין לתלמיד סיבה להילחץ – יש לו הרגלי עבודה נכונים וביטחון עצמי שנרכש בחמשת חודשי הלימוד שלפני הבגרות", הוא מסביר בחיוך מרוצה. "השבוע התלמידים

־כמעט לא הגיעו לכיתה, הם תירגלו בחינות מתכונת בבית וכשנתקעו דיברו איתי".

לחשוב, לא לחשבברבי גם מותח ביקורת על הדגש הגדול מדי לטעמו שנותנים לבחינות במתמטיקה במערכת הממלכתית ועל השימוש הלא נכון שעושים בציונים. "ומה עם התלמיד שלא הצליח לפתור משוואות, שקיבל אפס במבחן ומתויג כאפס, מה זה עושה לאישיותו ולביטחונו העצמי?" הוא מתרגז. "אני לא הייתי יכול ללמד ככה. נכון שמפחדים מהבחינה במתמטיקה כי כולם נכנסו למקום שהכישלון הורג אותך.

"ברוב הכיתות כשתלמידים לא מצליחים לפתור תרגיל מסוים, ־המורה כותב את הפתרון על הלוח, ונגמר. זו לא שיטת לימוד שתפ

תח חשיבה מתמטית. מורה לנהיגה לוקח את ההגה לידיים בכל פעם שהתלמיד שלו נהג לא נכון? מטעות לומדים. גם אני עושה מבחנים לתלמידים, אבל אני לא צריך להעביר תוצאות להנהלה ולא לדווח ציונים להורים. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא שהתלמיד ילמד איך להתגבר על קושי. במבחן אני רואה דברים טובים שעשה ואומר לו ובכך מעצים אותו. כשבחלק מהמבחנים יש טעות שחוזרת על

עצמה, אני מבין שלא הסברתי מספיק טוב ומשפר את עצמי."אני לא רואה את תפקיד המורה כמי שמסמן מה התלמיד פתר לא נכון, זה רק מנציח את הטעות. אני מזמין אותו לעשות את

התרגיל לידי ורואה את אופן החשיבה שלו. מורים מודדים את עצמם לפי ציוני תלמידיהם, אלא שהציונים משקפים מעט מאוד מהיכולת הפדגוגית. שום דבר רע לא יקרה אם בכיתה ז' לא ייתנו

־ציונים במתמטיקה והתלמידים ילמדו את המקצוע להנאתם הצרופה, אבל ברור לי שכדי להכניס שינוי קטן כזה צריך מורים עם תעוזה. המערכת הוותיקה מתקשה לצאת מהתלם שבו היא הולכת

עשרות שנים וקשה לה לתת יותר אוטונומיה למורים."אם אנחנו רוצים ללמד לחשוב ולא רק לחשב, צריכה להיות בשיעור יצירתיות, סקרנות, עבודת צוות ולא מבחן כל שבועיים. ללמד אחוזים לוקח דקות, אבל להסביר לתלמידים איך זה קשור לעולם שלהם, כשלוקחים הלוואה בבנק או איך מסתבכים בגלל

־הלוואות בשוק האפור שבו גובים אחוז ליום, זה הערך המוסף המשמעותי. מי מלמד ככה?"

וזה מה שאתה עושה באקסטרני?"כל הזמן. התלמידים שואלים אותי מה תלמד אותנו היום ולא מתכוונים רק למתמטיקה. שיטה כזו הופכת אותם למפלצות למידה – הם מוכנים ללמוד לא רק לבחינה אלא למען הידע. הציונים הגבוהים

הם תוצר של למידה אמיתית, לא כזאת שנמחקת אחרי הבחינה".־גם רון עשת מנסה להחדיר את התפיסה החינוכית הזו בתלמי

דיו כבר בבית הספר היסודי. הוא הגיע להוראת מתמטיקה בבית ־הספר הניסויי "עין הים" בחיפה לאחר שסיים תואר ראשון בפסי

כולוגיה. העבודה החינוכית משכה אותו ולפני כשש שנים החליט לעשות הסבה להוראה. עשת )33( מלמד בכיתות ה'־ו' ומרכז את

־לימודי המתמטיקה בבית הספר. "אני רוצה להפוך את המתמטיקה למעניינת ומסקרנת", הוא אומר. "השיעורים בנויים כמרחבים משחקיים. כשלומדים שברים אפשר לפתור תרגילים על הלוח, אבל אפשר לצאת לחוף הים ולהבין את משמעות החלק מהשלם באמצעות חול וצדפים. החוויה הרגשית משמרת בזיכרון את חומר הלימוד, וכשילד משחק במרחב למידה ולא רק סופג חומר שהמורה

־מרצה לו, הוא רוכש מעבר לידע גם כישורים קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים. לכן היציאה לחצר בית הספר, לחורשה ולחוף היא

חלק מובנה בתוכנית הלימודים שלנו".ואז מגיעים לחטיבה ולתיכון ושם מתמטיקה זה לא משחק.

הרחב שהבסיס הנחה מנקודת יוצאים אנחנו אבל "נכון, וסקרנות גבוהה עמידות להם מקנה כאן מקבלים שהילדים ללמידה. הרי בית ספר יסודי הוא באמת היסוד. אני רוצה להניח את היסודות לא רק לידע המתמטי, אלא לבני האדם הסקרנים

והבטוחים בעצמם שהם יהיו". ¿

ברק ברבי. "מורים לא מסבירים, רק מתקדמים"

איריס כהנא. "פרבולות ופונקציות מבוקר עד ערב"

21המוסף לשבת23.05.2014

רון עשת מלמד על חוף הים, בתמונה למטה: לוח הכפל בצדפים.

"אפשר ללמד שברים על הלוח בכיתה, אבל אפשר גם לצאת

ולהבין את זה בשטח"

פהחי

ם" הי

ין "ע

ר ספ

הת

בית

בודי

באר,

שחל

טלן,

גול

אוש

ם: מי

לוצי

לו שיש שאומר מישהו פגשתי לא פעם "אף ־מורה נהדר למתמטיקה", פוסקת גילי, תלמי

דת י"א בתיכון רמת־גני, בייאוש שלפני בחינת מהבוקר תירגלה השבוע המלחיצה. הבגרות תיזזה כשנתקעה מבחנים, אינסוף הלילה עד את חבריה בקבוצות הווטסאפ ואת המורה הפרטי, ובין לבין חלמה על הרגע שאחרי. "בטח הדבר הראשון שארצה לעשות זה לשרוף את ספר המתמטיקה של בני גורן ולא לראות אותו יותר לעולם", הצהירה יום לפני הבחינה. אתמול עשתה את הבגרות בשלוש מתוך חמש היחידות שלקחה על עצמה, לא שרפה את הספר כמובטח, רק

חזרה לנשום כרגיל ודיווחה על תחושת הקלה ענקית.התי של הפדגוגית אבחנתה את ציטטנו שבאוזניהם ־מורים

כוניסטית לא התייחסו אליה כמנותקת מהמציאות. איריס כהנא, שמלמדת 25 שנים מתמטיקה בתיכון "שרת" בנתניה, היא מדריכת מתמטיקה במחוז תל־אביב וזוכת פרס קרן טראמפ, שמטרתה להניע שיפור בהישגי החינוך הציבורי. כהנא, אחת מהמורות המוערכות

־במערכת החינוך, עבדה בשבוע האחרון סביב השעון. אחרי שתירגלה את תלמידיה לקראת הבחינה, התפנתה לעזור למורי הכיתות החלשות הלחוצים, ואז הגיעו הטלפונים מחברותיה שביקשו עזרה אחרונה לילדים שלהן. "הן אמרו לי, 'צריך הנשמה מפה לפה ורק

־את יכולה'", היא צוחקת, "אז אני מתגייסת ומהבוקר עד הערב מתעסקת רק בפרבולות, פונקציות, משוואות ואחוזים".

בשבוע שעבר תיאר מבקר המדינה תמונה עגומה של לימודי המתמטיקה בבתי הספר ואת עיקר הביקורת הפנה לרמת המורים: כ־60 אחוז מהמורים בבתי הספר היסודיים לא הוכשרו ללמד את 16 אחוז מהם לא הוכשרו ללמד מתמ־ המקצוע, בחטיבות הביניים

טיקה ובתיכונים מדובר ב־17 אחוז. "הדו"ח מציין דברים נכונים", אומרת כהנא, "אבל בתפקידי כמדריכת מתמטיקה אני רואה כמה באוניברסיטאות, בוגרי מתמטיקה מבין המצב. קשה לשנות את

־מספר קטן ביותר מהם הולכים להוראה ויש קושי למצוא מורים טובים. גם לא כל אלה שעושים הסבה מקצועית להוראה באים דווקא

מאהבת המקצוע."בתוך המערכת מעט מורים למתמטיקה הם בעלי תואר ראשון,

־כשממורה בתיכון נדרש תואר שני ומעלה. יש מחסור אדיר במורים לארבע־חמש יחידות, וכבר הוחלט במשרד החינוך לפתוח קורס השלמה למורי מתמטיקה במערכת שיכשיר אותם לכך, אלא שזה כרוך בתהליך ארוך ומסורבל של אישורים. למשל, קשה להוציא מורה ליום לימודים ביום החופשי שלו. מורים ותיקים שסיימו את

־ימי ההשתלמות שלהם לא יבואו להשתלמות על חשבון ימי החופשה שלהם, וכך קורה שהמערכת צועדת במקום".

תגדירי מורה טוב למקצוע הכי מפחיד במערכת השיעורים."הוא צריך להיות מורה ממש־ממש כובש. אני יודעת שהרבה פעמים התלמידים לומדים בשבילי ולא מוותרים למרות שלא קל

־להם. אני מתאמצת כדי להפוך את המתמטיקה לחוויה כיפית. לפעמים הם מסיימים את התרגילים עם הלשון בחוץ, אבל מסיימים — כי אני לא נכנעת לקושי שלהם. מורה טוב הוא זה שלא עושה

־לתלמידים חיים קלים ולא מאפשר להם לרדת מחמש יחידות לשלוש רק בגלל שקשה וצריך לתרגל המון. הילדים של היום מאוד

־עסוקים, יש להם חוגים, תנועת נוער, תחביבים והם צריכים לעשות ויתורים כדי להיות תחת עול המתמטיקה. לא פעם מורה צריך לעמוד גם מול הורים שדוחפים את הילד לשלוש יחידות רק כדי

שיהיה לו יותר קל".איך משלבים מתמטיקה וחוויה כיפית?

"לדוגמה, כשלימדתי את המושג המתמטי 'יחס הזהב', שמייצג מידות וגדלים בטבע, רציתי שיבינו את המושג החשוב הזה לעומק וביקשתי שיעשו עבודה. אחד כתב על יחס הזהב במוזיקה, אחרים ושלושה תלמידים ובארכיטקטורה, על הופעתו ברפואת שיניים מצאו תוכנה שמחשבת את יפי פניו של אדם לפי היחס המיוחד. הם צילמו פנים של חברים, חישבו את יחס הזהב שלהם מול פניהם של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי ועשו מהמושג המופשט פאן אדיר. אין

סיכוי שמישהו מהמחזור ההוא ישכח מה זה 'יחס הזהב'".

60 זה מספיק טוב־אבל חוץ מהכיף, כהנא גם מכירה מקרוב את הבעיות ואת הק

שיים שבמקצוע. "הטענה הרווחת היא שלמורים למתמטיקה אין ־זמן. יש תכנים רבים ללמד, צריך לתרגל הרבה ולחבר ולבדוק מב

חנים, ובכיתות שמגישים לבגרות הכל מנותב להספיק את החומר. אחת הדרכים לשנות את המרוץ הזה היא למשל לעבוד יותר עם

־חומר מתוקשב, אלא שמורי מתמטיקה רבים עדיין פוחדים להתקרב למחשב. יש כאלה שלא אוהבים את הבלגן שכרוך בלחפש את המפתח לכיתת המחשב הנעולה ולצאת עם כל התלמידים לשם, שלא לדבר על בתי ספר שאין בהם כיתת תקשוב. אין ספק שלימוד

־מתוקשב מוסיף עוד ממד להוראה, אבל לצערי ישנם מורים שמרנים שלא מרימים את כפפת החדשנות. מבחינתם זה אני והלוח ומה

שהיה הוא שיהיה".אלי נצר )45(, מורה למתמטיקה ב"תיכון חדש" בתל־אביב, הוא

־מאלה שדווקא נענו לאתגר התקשוב. כיוון שהשנה הוא מלמד כיתות ט'־י' ולא מגיש לבגרות, מצא זמן בתחילת השבוע להיפגש עם

־צעירים בבר תל־אביבי במסגרת התוכנית "מורים על הבר" בניסיון לשכנע אותם לעשות הסבה להוראת מדעים. "למדתי הנדסת אלקטרוניקה, עבדתי הרבה שנים בהיי־טק והרגשתי מיצוי. הוראה ועבודה עם נוער משכו אותי תמיד, עד שלפני חמש שנים החלטתי

לעשות מעשה והגעתי לתיכון.־"כמורה חדש קיבלתי כיתה קשה ומצאתי עולם די כאוטי. אמר

תי לעצמי שלא ייתכן שלא השתנה כלום באופן הוראת המתמטיקה

60 אחוז מהמורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים לא הוכשרו ללמדאת המקצוע, התלמידים מתרגלים לשנוא פעולות חשבוניות, וגם ההורים כבר לא דוחפים להצלחה רגע אחרי הבגרות שנחשבת לקשה מכולן,

יש מי שדואג לשינוי בתפיסה של דור העתיד סרטונים מקוריים, הדגמת אחוזים דרך ריביות של השוק האפור וחישוב שטחים לפי יחס הפנים

של בראד פיט המורים שמצאו את הנעלם במשוואה

ענת מידן

המורה אלי נצר )בתמונה(: "כלום לא השתנה בהוראת המתמטיקה

מאז שהייתי תלמיד. מדובר בתחום עם טכניקות מיושנות,

והגיע הזמן לשינויים. לתלמידים שלי אני מגיע דרך סרטונים שהם רואים באינטרנט או בסמארטפון"

מנצחתנוסחה

מאז שאני הייתי תלמיד וחשבתי שאני חייב להגיע לתלמידים דרך העולם שלהם", הוא מספר בהתלהבות. לצורך העניין יצר סרטונים שבהם הוא מדגים פתרון בעיות מתמטיות שלימד בכיתה, העלה

־אותם לאינטרנט ואיפשר לתלמידיו להיעזר בהם באמצעות הס־מארטפון שלהם. "תחום החינוך הוא מסורתי מאוד וטכניקות הל

מידה מיושנות, אבל עכשיו מתחילים להבין את חשיבות הכלים המתוקשבים וזה טיימינג מעולה להכניס שינויים".

־התיכוניסטית גילי, כמו רבים מחבריה, לא חיכתה עד שהמערכת תתקן את עצמה. מתחילת השנה התייצבה פעמיים בשבוע אצל מורה פרטי, ובשבועיים שלפני הבגרות השתתפה במרתוני מתמטיקה שנערכו בקבוצות של שישה תלמידים. תמורת התענוג שילמו הוריה 150 שקל לשעת שיעור ו־200 שקל לארבע שעות מרתון. "יש פחד מטורף מהבגרות במתמטיקה שלא מתקרב לאף בחינה במקצוע אחר", היא אומרת. "זה נחשב למקצוע שהכי קשה להצליח בו. באחד המבחנים קיבלתי 60 והמורה אמרה שלא כדאי

שאגש למועד ב' כי הציון בסדר. לי זה לא נראה.אחד מילד חוץ פרטיים שיעורים לקחו אצלנו כולם "כמעט שהייתה לו בעיה לממן. אבל אין ברירה, המורה בכיתה לא מסבירה מספיק טוב, רצה מהר כדי להספיק את החומר וכיוון שהיא יודעת שכולם בעניין של מורים פרטיים, היא אפילו המליצה על שמות. כשקרה שלא הספיקה לסיים ללמד נושא מסוים, אמרה שהיא נותנת לנו את הבסיס ואת החסר נשלים עם המורה הפרטי שלנו. זה הזוי".

ומשתדלת הפרטיים המורים סוגיית את היטב מכירה כהנא שתלמידיה לא יפרנסו אותם. "אין טעם שייקחו מורים פרטיים אם

־מתרגלים מספיק בכיתה", היא קובעת. "יש בתים עם יכולת כלכלית, שחושבים שמורה פרטי זה נורמה ואז התלמידים לא טורחים לקום בבוקר כי הם יודעים שאחר הצהריים ילמדו הכל אצל המורה

הפרטי. לרוב זה ממש מיותר".ברק ברבי )47( מלמד מתמטיקה ברמת חמש יחידות בבית הספר לשיפור בגרויות של יואל גבע, והוא דווקא רואה את כל היתרונות של הלימודים מחוץ למערכת. "בבית הספר, גם אם מורה רוצה ללמד בצורה שונה, הוא כמעט לא יכול כי יש רכזת מתמטיקה

־שמכתיבה מתי לומדים, מה ואיך. יש מבחן שכבתי וכולם צריכים ללמוד אותו דבר ובאותו קצב, כך שמורה נכנס בעל כורחו לסד. במסגרת כזו, גם אם למורה יש יכולות הוראה מדהימות, הוא שם אותן בצד. כשהוא מלמד את משפט פיתוגרס ואחד התלמידים מבקש להעמיק יותר, לרוב הוא יבקש מהתלמיד לעזוב את זה,

־יסביר לו שהמבחן לא בודק איך ולמה נוצר המשפט ואיזה עוד מש

פטים מעניינים יש למתמטיקה להציע. המורה יבקש ממנו לפתור את המשוואה הבאה ולא להיתקע עם פיתגורס, למרות שבתוכו הוא

יודע שחשוב שהתלמיד יעמיק".מבחינת ברבי, אגב, דווקא השבוע שלפני בחינת הבגרות היה הרגוע ביותר. "אם עבדתי נכון אין לתלמיד סיבה להילחץ – יש לו הרגלי עבודה נכונים וביטחון עצמי שנרכש בחמשת חודשי הלימוד שלפני הבגרות", הוא מסביר בחיוך מרוצה. "השבוע התלמידים

־כמעט לא הגיעו לכיתה, הם תירגלו בחינות מתכונת בבית וכשנתקעו דיברו איתי".

לחשוב, לא לחשבברבי גם מותח ביקורת על הדגש הגדול מדי לטעמו שנותנים לבחינות במתמטיקה במערכת הממלכתית ועל השימוש הלא נכון שעושים בציונים. "ומה עם התלמיד שלא הצליח לפתור משוואות, שקיבל אפס במבחן ומתויג כאפס, מה זה עושה לאישיותו ולביטחונו העצמי?" הוא מתרגז. "אני לא הייתי יכול ללמד ככה. נכון שמפחדים מהבחינה במתמטיקה כי כולם נכנסו למקום שהכישלון הורג אותך.

"ברוב הכיתות כשתלמידים לא מצליחים לפתור תרגיל מסוים, ־המורה כותב את הפתרון על הלוח, ונגמר. זו לא שיטת לימוד שתפ

תח חשיבה מתמטית. מורה לנהיגה לוקח את ההגה לידיים בכל פעם שהתלמיד שלו נהג לא נכון? מטעות לומדים. גם אני עושה מבחנים לתלמידים, אבל אני לא צריך להעביר תוצאות להנהלה ולא לדווח ציונים להורים. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא שהתלמיד ילמד איך להתגבר על קושי. במבחן אני רואה דברים טובים שעשה ואומר לו ובכך מעצים אותו. כשבחלק מהמבחנים יש טעות שחוזרת על

עצמה, אני מבין שלא הסברתי מספיק טוב ומשפר את עצמי."אני לא רואה את תפקיד המורה כמי שמסמן מה התלמיד פתר לא נכון, זה רק מנציח את הטעות. אני מזמין אותו לעשות את

התרגיל לידי ורואה את אופן החשיבה שלו. מורים מודדים את עצמם לפי ציוני תלמידיהם, אלא שהציונים משקפים מעט מאוד מהיכולת הפדגוגית. שום דבר רע לא יקרה אם בכיתה ז' לא ייתנו

־ציונים במתמטיקה והתלמידים ילמדו את המקצוע להנאתם הצרופה, אבל ברור לי שכדי להכניס שינוי קטן כזה צריך מורים עם תעוזה. המערכת הוותיקה מתקשה לצאת מהתלם שבו היא הולכת

עשרות שנים וקשה לה לתת יותר אוטונומיה למורים."אם אנחנו רוצים ללמד לחשוב ולא רק לחשב, צריכה להיות בשיעור יצירתיות, סקרנות, עבודת צוות ולא מבחן כל שבועיים. ללמד אחוזים לוקח דקות, אבל להסביר לתלמידים איך זה קשור לעולם שלהם, כשלוקחים הלוואה בבנק או איך מסתבכים בגלל

־הלוואות בשוק האפור שבו גובים אחוז ליום, זה הערך המוסף המשמעותי. מי מלמד ככה?"

וזה מה שאתה עושה באקסטרני?"כל הזמן. התלמידים שואלים אותי מה תלמד אותנו היום ולא מתכוונים רק למתמטיקה. שיטה כזו הופכת אותם למפלצות למידה – הם מוכנים ללמוד לא רק לבחינה אלא למען הידע. הציונים הגבוהים

הם תוצר של למידה אמיתית, לא כזאת שנמחקת אחרי הבחינה".־גם רון עשת מנסה להחדיר את התפיסה החינוכית הזו בתלמי

דיו כבר בבית הספר היסודי. הוא הגיע להוראת מתמטיקה בבית ־הספר הניסויי "עין הים" בחיפה לאחר שסיים תואר ראשון בפסי

כולוגיה. העבודה החינוכית משכה אותו ולפני כשש שנים החליט לעשות הסבה להוראה. עשת )33( מלמד בכיתות ה'־ו' ומרכז את

־לימודי המתמטיקה בבית הספר. "אני רוצה להפוך את המתמטיקה למעניינת ומסקרנת", הוא אומר. "השיעורים בנויים כמרחבים משחקיים. כשלומדים שברים אפשר לפתור תרגילים על הלוח, אבל אפשר לצאת לחוף הים ולהבין את משמעות החלק מהשלם באמצעות חול וצדפים. החוויה הרגשית משמרת בזיכרון את חומר הלימוד, וכשילד משחק במרחב למידה ולא רק סופג חומר שהמורה

־מרצה לו, הוא רוכש מעבר לידע גם כישורים קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים. לכן היציאה לחצר בית הספר, לחורשה ולחוף היא

חלק מובנה בתוכנית הלימודים שלנו".ואז מגיעים לחטיבה ולתיכון ושם מתמטיקה זה לא משחק.

הרחב שהבסיס הנחה מנקודת יוצאים אנחנו אבל "נכון, וסקרנות גבוהה עמידות להם מקנה כאן מקבלים שהילדים ללמידה. הרי בית ספר יסודי הוא באמת היסוד. אני רוצה להניח את היסודות לא רק לידע המתמטי, אלא לבני האדם הסקרנים

והבטוחים בעצמם שהם יהיו". ¿

ברק ברבי. "מורים לא מסבירים, רק מתקדמים"

איריס כהנא. "פרבולות ופונקציות מבוקר עד ערב"

21המוסף לשבת23.05.2014

רון עשת מלמד על חוף הים, בתמונה למטה: לוח הכפל בצדפים.

"אפשר ללמד שברים על הלוח בכיתה, אבל אפשר גם לצאת

ולהבין את זה בשטח"

פהחי

ם" הי

ין "ע

ר ספ

הת

בית

בודי

באר,

שחל

טלן,

גול

אוש

ם: מי

לוצי

לו שיש שאומר מישהו פגשתי לא פעם "אף ־מורה נהדר למתמטיקה", פוסקת גילי, תלמי

דת י"א בתיכון רמת־גני, בייאוש שלפני בחינת מהבוקר תירגלה השבוע המלחיצה. הבגרות תיזזה כשנתקעה מבחנים, אינסוף הלילה עד את חבריה בקבוצות הווטסאפ ואת המורה הפרטי, ובין לבין חלמה על הרגע שאחרי. "בטח הדבר הראשון שארצה לעשות זה לשרוף את ספר המתמטיקה של בני גורן ולא לראות אותו יותר לעולם", הצהירה יום לפני הבחינה. אתמול עשתה את הבגרות בשלוש מתוך חמש היחידות שלקחה על עצמה, לא שרפה את הספר כמובטח, רק

חזרה לנשום כרגיל ודיווחה על תחושת הקלה ענקית.התי של הפדגוגית אבחנתה את ציטטנו שבאוזניהם ־מורים

כוניסטית לא התייחסו אליה כמנותקת מהמציאות. איריס כהנא, שמלמדת 25 שנים מתמטיקה בתיכון "שרת" בנתניה, היא מדריכת מתמטיקה במחוז תל־אביב וזוכת פרס קרן טראמפ, שמטרתה להניע שיפור בהישגי החינוך הציבורי. כהנא, אחת מהמורות המוערכות

־במערכת החינוך, עבדה בשבוע האחרון סביב השעון. אחרי שתירגלה את תלמידיה לקראת הבחינה, התפנתה לעזור למורי הכיתות החלשות הלחוצים, ואז הגיעו הטלפונים מחברותיה שביקשו עזרה אחרונה לילדים שלהן. "הן אמרו לי, 'צריך הנשמה מפה לפה ורק

־את יכולה'", היא צוחקת, "אז אני מתגייסת ומהבוקר עד הערב מתעסקת רק בפרבולות, פונקציות, משוואות ואחוזים".

בשבוע שעבר תיאר מבקר המדינה תמונה עגומה של לימודי המתמטיקה בבתי הספר ואת עיקר הביקורת הפנה לרמת המורים: כ־60 אחוז מהמורים בבתי הספר היסודיים לא הוכשרו ללמד את 16 אחוז מהם לא הוכשרו ללמד מתמ־ המקצוע, בחטיבות הביניים

טיקה ובתיכונים מדובר ב־17 אחוז. "הדו"ח מציין דברים נכונים", אומרת כהנא, "אבל בתפקידי כמדריכת מתמטיקה אני רואה כמה באוניברסיטאות, בוגרי מתמטיקה מבין המצב. קשה לשנות את

־מספר קטן ביותר מהם הולכים להוראה ויש קושי למצוא מורים טובים. גם לא כל אלה שעושים הסבה מקצועית להוראה באים דווקא

מאהבת המקצוע."בתוך המערכת מעט מורים למתמטיקה הם בעלי תואר ראשון,

־כשממורה בתיכון נדרש תואר שני ומעלה. יש מחסור אדיר במורים לארבע־חמש יחידות, וכבר הוחלט במשרד החינוך לפתוח קורס השלמה למורי מתמטיקה במערכת שיכשיר אותם לכך, אלא שזה כרוך בתהליך ארוך ומסורבל של אישורים. למשל, קשה להוציא מורה ליום לימודים ביום החופשי שלו. מורים ותיקים שסיימו את

־ימי ההשתלמות שלהם לא יבואו להשתלמות על חשבון ימי החופשה שלהם, וכך קורה שהמערכת צועדת במקום".

תגדירי מורה טוב למקצוע הכי מפחיד במערכת השיעורים."הוא צריך להיות מורה ממש־ממש כובש. אני יודעת שהרבה פעמים התלמידים לומדים בשבילי ולא מוותרים למרות שלא קל

־להם. אני מתאמצת כדי להפוך את המתמטיקה לחוויה כיפית. לפעמים הם מסיימים את התרגילים עם הלשון בחוץ, אבל מסיימים — כי אני לא נכנעת לקושי שלהם. מורה טוב הוא זה שלא עושה

־לתלמידים חיים קלים ולא מאפשר להם לרדת מחמש יחידות לשלוש רק בגלל שקשה וצריך לתרגל המון. הילדים של היום מאוד

־עסוקים, יש להם חוגים, תנועת נוער, תחביבים והם צריכים לעשות ויתורים כדי להיות תחת עול המתמטיקה. לא פעם מורה צריך לעמוד גם מול הורים שדוחפים את הילד לשלוש יחידות רק כדי

שיהיה לו יותר קל".איך משלבים מתמטיקה וחוויה כיפית?

"לדוגמה, כשלימדתי את המושג המתמטי 'יחס הזהב', שמייצג מידות וגדלים בטבע, רציתי שיבינו את המושג החשוב הזה לעומק וביקשתי שיעשו עבודה. אחד כתב על יחס הזהב במוזיקה, אחרים ושלושה תלמידים ובארכיטקטורה, על הופעתו ברפואת שיניים מצאו תוכנה שמחשבת את יפי פניו של אדם לפי היחס המיוחד. הם צילמו פנים של חברים, חישבו את יחס הזהב שלהם מול פניהם של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי ועשו מהמושג המופשט פאן אדיר. אין

סיכוי שמישהו מהמחזור ההוא ישכח מה זה 'יחס הזהב'".

60 זה מספיק טוב־אבל חוץ מהכיף, כהנא גם מכירה מקרוב את הבעיות ואת הק

שיים שבמקצוע. "הטענה הרווחת היא שלמורים למתמטיקה אין ־זמן. יש תכנים רבים ללמד, צריך לתרגל הרבה ולחבר ולבדוק מב

חנים, ובכיתות שמגישים לבגרות הכל מנותב להספיק את החומר. אחת הדרכים לשנות את המרוץ הזה היא למשל לעבוד יותר עם

־חומר מתוקשב, אלא שמורי מתמטיקה רבים עדיין פוחדים להתקרב למחשב. יש כאלה שלא אוהבים את הבלגן שכרוך בלחפש את המפתח לכיתת המחשב הנעולה ולצאת עם כל התלמידים לשם, שלא לדבר על בתי ספר שאין בהם כיתת תקשוב. אין ספק שלימוד

־מתוקשב מוסיף עוד ממד להוראה, אבל לצערי ישנם מורים שמרנים שלא מרימים את כפפת החדשנות. מבחינתם זה אני והלוח ומה

שהיה הוא שיהיה".אלי נצר )45(, מורה למתמטיקה ב"תיכון חדש" בתל־אביב, הוא

־מאלה שדווקא נענו לאתגר התקשוב. כיוון שהשנה הוא מלמד כיתות ט'־י' ולא מגיש לבגרות, מצא זמן בתחילת השבוע להיפגש עם

־צעירים בבר תל־אביבי במסגרת התוכנית "מורים על הבר" בניסיון לשכנע אותם לעשות הסבה להוראת מדעים. "למדתי הנדסת אלקטרוניקה, עבדתי הרבה שנים בהיי־טק והרגשתי מיצוי. הוראה ועבודה עם נוער משכו אותי תמיד, עד שלפני חמש שנים החלטתי

לעשות מעשה והגעתי לתיכון.־"כמורה חדש קיבלתי כיתה קשה ומצאתי עולם די כאוטי. אמר

תי לעצמי שלא ייתכן שלא השתנה כלום באופן הוראת המתמטיקה

60 אחוז מהמורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים לא הוכשרו ללמדאת המקצוע, התלמידים מתרגלים לשנוא פעולות חשבוניות, וגם ההורים כבר לא דוחפים להצלחה רגע אחרי הבגרות שנחשבת לקשה מכולן,

יש מי שדואג לשינוי בתפיסה של דור העתיד סרטונים מקוריים, הדגמת אחוזים דרך ריביות של השוק האפור וחישוב שטחים לפי יחס הפנים

של בראד פיט המורים שמצאו את הנעלם במשוואה

ענת מידן

המורה אלי נצר )בתמונה(: "כלום לא השתנה בהוראת המתמטיקה

מאז שהייתי תלמיד. מדובר בתחום עם טכניקות מיושנות,

והגיע הזמן לשינויים. לתלמידים שלי אני מגיע דרך סרטונים שהם רואים באינטרנט או בסמארטפון"

מנצחתנוסחה