ע''תש רהשמיני עצרת ושמחת תוזמני

לעילוי נשמת ה" עמרת חיה ראכלאמי

ל" זיצחק צבי' רח "בת הרה מ"ח תשרי תשד"ע כ"נלב

.ה. ב. צ. נ. ת נדבת בנה

ו" הימןמרדכי איסר אקר' רח "הרה

הגליון השבועי של טשארטקוב''תפארת ישראל''קלויז

א''ין שליט'ם לבית רוז''ק האדמורי''בנשיאות כitÇ _xÜ|âááàÜA FJ „ gxÄA CFBEFEALHADC אנטווערפען

Q תפארת האיתנים R

ק לפי סדר המועדים"מלוקטים מספה' אמרות צדיקים ושיחותיהם הק עתה העת האחרונה למחילה, נפרדים מראיית פני המלך

הקדושת ה "ק אבא מארי זלה"אומר המשל שכהנני , היה רגיל לומר תמיד בזה היום הושענא רבהט"יומכריזין הכרוזים שהמלכות , למלך שבא העירה ]משל[

וכל מי שצריך איזה דבר יכול לילך עתה , יבוא העירה ומי שחטא נגד המלך יכול לילך עכשיו ,ולבקש

ויכולין להבין דכל בר שכל , ולהתחנן אליו שימחול לוומי , מקדים לרוץ לקראת המלך עוד טרם בואו לעיירה

אבל כשהמלך היא כבר בעיר , שאינו מבין זאתאבל מי שאין , הוא רץ ונופל לפני רגליו, והכרוזים הולכיןמ האלט שוין ביים "אבל כשבא לבסוף , בו גם זה השכל

מי אינו נופל לו בדעתו , ]אוחזים כבר בפרידה[" גיזעגענעןואם , שהוא היום האחרון, פ אז להתחנן לפניו"לילך עכ

.לא עכשיו אמתי )ה"ר תשכ"הושע, סאטמער, דברי יואל(

הפירוד שביניכם, פרידתכם, קשה עלי

, ג"ויקרא כ(' וגועצרת הוא', וגוהשמיני מקרא קודש ביום

י עצרתי אתכם אצלי כמלך שזימן בניו "ובפרש. )ו"לקשה עלי , עכבו עמי עוד יום אחד', לסעודה וכו

מנוהג שבעולם דאב , ל בדרך משל"וי. פרידתכם, באהבה ואחדות, המדריך את בניו שיהיו נוחין זה לזה

ו בין הבנים יש לו לאב "הנה כשיארע לפעמים פירוד חהעצה , ר האהבה ביניהםוכשרוצה להחזי, צער גדול מזה

כ ידבר בפניהם מענין "ואח, שיקראם לסעודה גדולהכי אז יש , כאשר ייסר איש את בנו, הפירוד והמחלוקת

והכל , באב כח להכניס בלב הבנים אחדות גמורהעד שעל כל , י הסעודה"באמצעות האהבה שנולדה ע

ה "וענין זה הוא ביותר אצל הקב, פשעים תכסה אהבה, ד דייקא"אח, ל עכבו עמי עוד יום אחדהאומר לישרא

כלומר יהא עיקר העיכוב לשם השרשת האחדות קשה עלי מאוד , פרידתכם, כי קשה עלי, בלבכם

.ל"וד, הפירוד שיש ביניכם )לשמיני עצרת, קאסוב, אהבת שלום(

מינים' עצרו את האחדות אף ללא הד

עצרת היא' וגוהשמיני מקרא קודש יהיה לכם ביוםבבקשה ', עצרתי אתכם אצלי וכו - י"רש וב.)ו"ל, ג"רא כויק(

.קשה עלי פרידתכם, מכם עכבו עמי עוד יום אחדעל פי , על דרך מליצה" פרידתכם" לבאר לשון נראה

כתות של ' מה שידוע שהארבעה מינים מרמזים על דימי סוכות בני ' יוצא שכל ד, כמובא במדרש, בני אדם

אבל ביום השמיני , יניםמ' ישראל מאוחדים על ידי דו "שכבר נפסקה מצות ארבעה מינים יצא ששוב יהיה ח

.פירוד בין בני ישראל, זהו יום השמיני-" עכבו עמי עוד יום אחד"' אמר ה לכן

ולא יתפרדו , ה"שהוא יום היחוד כלל ישראל עם קב" עכבו עמי עוד יום אחד"וזה מה שנאמר , לעולם

מטעם שקשה עלי , רלעשות מקרא קודש באחדות גמו

, זהו יום השמיני-" עוד יום אחדעכבו עמי "' אמר ה לכןולא יתפרדו, ה"שהוא יום היחוד כלל ישראל עם קב

לעשות" עכבו עמי עוד יום אחד"וזה מה שנאמר , לעולםמטעם שקשה עלי פרידתכם, מקרא קודש באחדות גמור

. מינים' שלא תהיו מופרדים מחמת שנפסקה מצות ד-ל"לים זצד ירוש"צ רבי יוסף צבי דושינסקי גאב"הגה(

,)לשמחת תורה, ץ"תורת מהרי

הכרת הטובה על שמלמדת ומתקנת אותנו, שמחת התורה

שהרי אמרו, צריכין לשמוח בשמחת תורה ולכבדהמאודומה נעשה, הלומד מחברו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד

אל התורה עצמה אשר מלמדת אותנו תמיד איך לעבוד .גית בה יומם ולילהוה, ומה הכבוד אל התורה, י"את הש

)ה"בתרס' עי, ד"תרס, ת"שמח, שפת אמת (

שמחת תורה כולל את כל הרגלים

כמאמר, הוא כולל את כל הרגלים, החג הקדושזה... ,ונראה בדרך רמז, "חג דכל חגים מתחגין ביה"ק "הזוה

ושבועות זמן מתן, דחג הפסח נקרא זמן חירותינו,ת הוא"נוטריקון שמח, וסוכות זמן שמחתינו, תורתינו

להראות שזה החג, מחתינו'ורתינו ש'תן ת'רותינו מ'חכ נקרא בשם"ע, שמחת תורה הוא הכולל כל הרגלים

.ל"לרמז על כל הנ, ]תורה[ת "שמח)ה הנה"ד, ת"לשמח, אמרי נועם(

ת מבקש שנתנהג כראוי ויוכל להשפיע כל הטובות''השי, הקפות

ת מסבבים אנו את הספרשבכל ימי הסוכו, ההקפותעניןובשמיני עצרת מסבבים את, תורה עד שמיני עצרת

כי עיקר החותם הוא בשמיני עצרת, הספר תורה אותנות"ועד שמיני עצרת אנו מסבבים את הס, כידוע

,ת"דהיינו הס, ת"ומבקשים כל הטובות מאת השי,והסיבוב הוא בבחינת תפלת עני המסבב על הפתחים

ומעתה כביכול, נעשה החותם לטובהובשמיני עצרת כבר 'לבקש מאתנו שנהי, מסבב אותנו כעני הסובב על הפתחים

והוא, בכדי שנוכל לקבל כל הטובות, טובים מעתה והלאה .ל"וד, יקבל מאתנו כל הנחת רוח

,ע"יחזקאל מקאזמיר זי' ק ר"הרה()ליקוטים בסוף הספר, דברי ישראל

ל מאודאם מחזיקים זאת בחוזקה הרי זה ק

שפעם חינכו ספר תורה חדשה, ל" מאדוני אבי זשמעתי,ע" זיר הזקן מטשארטקוב"אדמוק "כבבית מדרשו של

פ שהרבי היה כבר זקן וחלש לקח הספר תורה בידו"ואעבאמצע הרקידה ניגש אליו. לרקוד בשמחה של מצוה

אחד מהחסידים והציע לקחת הספר ממנו בחששו שכבד הרבי סרב לתת לו התורה ואמראולם, הספר להרבי

מען נאר אז, שווער איז'אז ס דוכט זיך, א פלא: אליוזה נדמה שזה[ גאר לייכט איז זי, עס גאר פעסט האלט

,וכוונתו. ]אך אם מחזיקים זאת בחוזקה הרי זה קל מאוד, קשה)'משך בעמוד גה (

נ"הדה

ק"מוצש

ת"ר

אנטווערפען

18.44

19.48

20.10

ירושלים

4.38

5.50

6.30

בני ברק

4.53

5.51

6.27

לאנדאן

6.05

7.05

7.28

ניו יארק

6.44

7.11

7.33

à

לעילוי נשמת צ באמונה בעירנו אנטווערפען"ח עוסק בצ"הרה

פיקסלערל "ז משה' ר ד" היישראל דובר "ב דחג הסוכות ' ע יום א"נלב

ט"ו תשרי תשנ"ט .ה. ב. צ. נ. ת

ב" ב–ו " היחיים פיקסלער' ח ר"נדבת נכדו הרה

זעיריןמילין תורה כשהכל המתינו -שבליל שמחת, על אחד הצדיקים מסופר

, בהקפה הראשונה, בכליון עינים שהרבי יתחיל לרקוד עם התורההוא ביקש לקרוא אליו את ". איני מוכן עדיין"קרא הרבי ואמר

וכשהגיע ביקשו לספר על , סחורות-אחד החסידים שהיה סוכןכל שיטת עבודתו : סידאמר הח.סחורות-שיטת עבודתו של סוכן

הוא לוקח בהקפה . הסחורות היא באמצעות האשראי-של סוכןכן בהקפה לסוחרים -ומחלקה גם, סחורה מהעיר הגדולה

וכאשר הם משלמים לו עבור הסחורה שלקחו בפעם . הקטניםואז הוא שמלם , הוא נותן להם בהקפה סחורה חדשה, הקודמת

– סיים החסיד –ה ללא הקפ, לסוחרים הגדולים בעיר הגדולה . אין מסחר

אחרי . 'הקפות'זהו עניין ה, אם כן: ואמראותו צדיק נענהשני , ימי הסליחות, בעבודה של חודש אלול' משלמים במזומן'ש

ארבעת הימים , כיפור-יום, עשרת ימי תשובה, השנה-ימי ראש-שמחת בית, סוכות, כיפור לסוכות-בין יוםשנקנים בעמל רב

אפשר ללכת מיני עצרת ושמחת תורה בהם מגיע ש, השואבה !!!...'הקפה' לקחת ב-' הקפות'ל

.וייתכן שזהו ביאורה, עמוקה טמונה במעשה זה כוונהכי לא יצדק לפניך " לא מכבר אמרנו בתפילות הימים הנוראים הן

היצר , ת"אי אפשר לבשר ודם לעמוד למשפט לפני השי, "כל חיסה לשמרו שלא ינטה ולא היצר הטוב מנ, הרע מושכו לצד אחד

, כל חייו של האדם מלאים בעליות ומורדות, יסור מדרך המלךולפעמים חלילה , פעם צדיק גמור הוא, עירבוב של טוב ורע

זהו –ק בעל התניא בספרו "וכפי שמבאר זאת הרה, ...ההיפך ... !מידת בינונים

הוא רק , ולא ליפול חלילה, לא להתייאש, שלנו להמשיךהכחת אינו חפץ להעניש את "שהשי, כי יודעים אנו נכוחה, "קפההה"

לראותו חוזר , אלא אדרבא ימתין לו ויקווה לתשובתו, הנופל .ומתעלה ומתקרב אליו ביתר שאת ועוז

כל העבודה הנשגבה של חודש הרחמים והסליחות וירח אחר, בגשם וברוח, באים אנו ומבקשים השפעות טובות, האיתנים

מחלים אנו פני , בשמיני עצרת-" תפילת גשם"מתפללים אנו והברכה תשרה , שברוב טובו וחסדו ישפיע עלינו כל טוב, אדון

.באסמינו ובכל משלח ידינואף שאכן , רומזים אנו בזה–" הקפות"אך מיד עומדים אנו לערוך אחר העבודה הנעלה של הימים –לפי מצבינו הרוחני כעת

עם , אנו לכל ההשפעות הטובותראויים, וימי הסוכות, הנוראיםט טומנת בחובה "השנה הבעל, ה"כל זה מבקשים אנו מהקב

.יהיו ירידות ונפילות, נסיונות כבדים מנשוא, קשיים רביםאנו נשתדל , "בהקפה"תן לנו , גם אם לא נהיה ראויים אז, ולכך

אך , אחרי הירידה לשאוף ולעלות ולהתקרב, להחזיר הכל ...!תשפיע עלינו ברוב טובך בקרדיט, "בעבורו אל תמנע מים"

אכן שואף ורוצה , רק כשהאדם בליבו פנימה, זה נכון וראויכלאך הרצון , שלפרקים נופל ויורד, רק מה יעשה הבן, להתעלות

.ה"ושאיפת הלב היא להשתפר ולהתקרב אל הקבדרך אנשים מלומדה גורמת לו שאף לא , חלילה הלב אטוםבאםת הבוחן לבות וכליות יודע את "והלא השי, ואף לא ירצה, ישאף

???" הקפות"היאך יבקש , מחשבות לב האדםע נהג לומר במוצאי שמחת " הדברי בינה מביאלא זיק"הרה

אחר כל –רבונו של עולם משיב הרוח ומוריד הגשם "תורה ת "עשי, ה"ר, ימי הסליחות, העבודה הנעלה של חודש אלול

מ ושמיני עצרת ושמחת "חוה, תוסוכו, ערב חג הסוכות, פ"יוכ קח בעבורך את כל – משיב הרוח, הננו מבקשים ממך, תורה

– ומוריד הגשם, שנעשתה בעבורך, הרוחניות של עבודה זו .גשמיות פרנסה ברווח וכל טוב סלה, ותשפיע לע עמך ישראל

!!!ולחיים , לשובע, לברכה, הרוח ומוריד הגשםמשיב

ט" יון'א לעכטיגן און א פריילעכ

08.45: ' הקח"האו – 19.15 :ט והקפות"ש ויו"מנחה ע :י החג בקלויזזמנ 18.40: ע"מנחה שמ – 10.45: יזכור - 09.15 : שמיני עצרתשחרית

08.00: ת"שחרית שמח – 19.50: ת והקפות"ערבית ליל שמח 19.50: ט"ערבית מוציו – 18.40: ת ונעילת החג"מנחה שמח

ע"ג תשרי תש" כ-ב "כ , שמחת תורה–ויום ראשון , שמיני עצרת- שבת קודש

לעילוי נשמת ה" עאלטר ישראל אלימלךח "הבה

ו" הי מאיר אריה'א ר"בן יבלחט א"ו תשרי תשס"ע כ"נלב

.ה. ב. צ. נ. ת נדבת אביו

ו" הימאיר אריה לייבוביץ' רח "הרה

עצרת תהיה לכם שמחת תורה-ט אחרון "ביו

ה סעודת"תתקיים אי

נעילת החג 18.40מנחה בשעה

כל ' ר שימלא ה"ויה משאלות לבנו לטובה ולברכה

á

, ע" זיין'ק מרוז"הסע נהג לחזור ולומר פעמים רבות בשם זקנו מרן " זיזקני מבוהושק "כ

.כבר מעוררים רחמים וחסדים על עם ישראל" בארדיטשוב"שרק בהזכרת השם רבי לוי יצחק ק " מאתיים שנה להסתלקותו של סנגורן של ישראל הרהלרגל

.ת חייו הקדושיםנאריך קמעה בפרשת תולדו, ע" זימבארדיטשוברב ל " זצמאירר "לאביו הג ,שבגאלציהב אסקאבעיירה ה, ק"נולד בשנת ת, ע" זירבינו. שהייתה מפורסמת בזמנה ברוב חכמתה וצדקתה שרה סאשע ולאמו הרבנית ,העיר

דורות 26 שבמשך בן אחר בן היה לגדולי ישראל ורבנים, מגזע היחס חוצבה משפחתואמו היתה ו, לא הוסר כתר תורה ממנה

משה בירוהגאון , א"המהרשממשפחת .אב בית דין בטארניגראד, מרגליתנתמלא מרן אור שבעת ,רבינו שנולד בשעה מאד ע בשמחה גדולה"זי' הקט"הבעשהימים

ברגע זה ירדה מן": חבריא קדישא"ואמר לשעתידה להמליץ טוב , השמים נשמה גדולה

בעד רדת: ט הוסיף לספר"הבעש. על ישראל ת"שי וטען לפני המ"עמד הס, נשמה זו

תהיה ייתם כוחי ולא, כשתרד נשמה זו לעולםכי היא תחזיר את כל העולם , לי שליטה בעולם

" רב"נשמה זו תהיה לת "השינחמהו . למוטבצדיקים אחרים . ותהיה טרודה בצרכי ציבור

שנשמתו של רבינו חצובה היתה , אמרו . עקיבאמנשמתו של התנא הקדוש רבי

ור צעיר הלך שמו לפניו וכונה בפי כל חכבד " שם בישיבת האב–" העילוי מירופלב"

ס "וכבר בגיל צעיר אחר שמילא כרסו בש, כ למד עם אביו"כמו. הסתופף ולמד .הכניסו אביו בסוד לימוד תורת הנסתר, ובפוסקים

ישראל פרץבירהמפורסם נגיד הבתו של , הקים את ביתו עם הרבנית לפרקו בהגיעוברטוב הייתה על. ורבינו הגיע לדור שנים מספר סמוך לחותנו,יןבפולאשר ברטובעמל

מצא , לוי יצחק אחרי חתונתו לגור שם' כשבא ר. תורה נודעת אז לעיר של חכמים וגדולי אריה ליבוש ביר, ק זלאטשוב"שלימים נעשה לאבדר ע יששכר בביר: את הגאוניםשם יוסף תאומים בעל בי מאיר תאומים ורבירדולים והאחים הג, חותנוו שלאחי – פרץ

פרי "ורבי יוסף תאומים ה, בבית מדרש אחד ישבו קבוצה נבחרת זו".פרי מגדים" .היה החברותא של רבינו" מגדים

ולא נטל , לא אבה רבינו לשמש בכתרה של תורה, ששמו הלך לפניו כגאון מופלאאףוהיה משמש , וי לעניים בלעברטובהוא אף הקים בית תמח, לעצמו אף שררה ומשרה

.ומציע להם את מיטותיהם בכל ערב, את העניים שהגיעו לאכול שם, חש הוא שנשמתו הכמהה משתוקקת לעוד, על אף כל הגדולה הרוחנית של רבינואך

וביקש למצוא את , הוא החל לחפש לדרוש ולחקור, ועדיין לא באה כלל על סיפוקה .החסר לו

' התגורר רב העיירה גאון וקדוש היה הרבי רוואלי בעיר ריצ,ברטובע מלהרחק לאהיה אחד שמעלקא ' הרבי ר .ק ניקלשבורג"שלימים נהיה כאבד, שמעלקא הורביץ

השפעתו על כל . ע" הגדול ממעזריטש זימתלמידיו היותר מפורסמים של המגיד . אל המגיד, ורבים נסחפו באמצעותו למעזריטש, הגלילות היתה רבה ועצומה

ונפשו אוותה , של רבינו היושב בלעברטוב גונבה השמועה על רבה של ריציוואללאזניו, אך הלה שהיה מתנגד חריף, הוא הציע את הדבר לפני חותנו רבי ישראל. להיפגש עמו

רבינו נחלה בגופו מרוב . שחלילה לו מלהעלות על דעתו כדבר הזה, הודיע לו מפורשות, שמעלקא תמצא נשמתו את מזונה וסיפוקה הראוי' ריען חש והרגיש שאצל הרבי, צער

וחשש , כשראה חותנו שנחלה הוא מכך. ובמשך ימים לא היה מסוגל להכניס מזון לפיו .נתן את רשותו והסכמתו לנסיעה, שלא יגיע חלילה לשערי מות

ראה עליו שנשמה עילאית וגבוהה שוכנת , שמעלקא' כשהגיע רבינו אל הרבי רמידאלא עליו לנסוע היישר אל מקור הקדושה , היר לו שאין לו מה ללמוד אצלווהב, בקרבו

.יעלה ויתעלה מעלות רמות ונשגבות, שם במקום השראת השכינה, למעזריטששם גילה רבינו את . שמעלקא נסע מעזריטשה' ויחד עם הרבי ר, לא היסס כללרבינו

רבינו דבק ברבו , להעילאית שאליה כה השתוקק וייח' את עבודת ה, שורש נשמתושרבינו רשם , ע שח פעם"זיז מטשארטקוב "אדמוהק מרן "וכ, ע בעוז"המגיד הגדול זי

.ודייק בהם סודות ורמזים נשגבים, בפנקס מיוחד כל שיחת חולין ששמע מהמגידעסקיו של חותנו רבי ישראל פרץ , חלו תמורות בהאסקאב, יושב במעזריטשבעודו

אך העסקים המשיכו , ם לווה סכום עתק מהפריץ המקומיוכדי להציל, נקלעו למשבררצה , וכיון שלא היה לו להחזיר את החוב עם הריבית הגבוהה שעליה התחייב, להדרדר

הרבנית של –התו ל רבי ישראל . ו"הפריץ להשליכו לבור הכלא עד שתצא נשמתו חרי באם תשליך ה"באמרה לו , ובתחנונים ביקשה על נפש אביה, הלכה אל הפריץ, רבינו

ותוך שנתיים , אני מוכנה לערוב לך בכתב על החוב. לא יהיה לך את הכסף, את אבי לבורוהרבנית , הפריץ הסכים". ובאבי אל תיגע, את נפשי תטול, ובאם לאו, אשלם זאת

.חתמה לו על השטרכשרבינו חזר ורק אחר כך , כי לא רצתה שאביה ידע על כךהזה עשתה בסוד הדבראת

אבל . הדבר הזה נקל להבין את גודל צערו אחרי שנודע לו. הודיעה זאת לבעלה, ולבית, לכסות את חובות חותנו מעיר לעיר לקבץ נדבות רבינולפיכך סבב . הנעשה אין להשיב

במלואות , ואכן. שעמל בההנלהבה' העבודתו שתוממו הכל על ובכל מקום בואו ה .השיבו לפריץו, הצליח רבינו לסלק את כל החוב, שנתיים

והוריו של רבינו כעסו עליו עד , חותנו עני מרוד היה, מעתה לא היה מי שיתמוך בואךבלית ברירה הסכים רבינו להענות להצעות הרבנות שהציעו , מאוד שהצטרף לחסידות

ע שעבר "שמעלקא זי' הרבי רבמקום , ריצוואלוהוא התקבל לרב העיר , לו מערים רבות .ק זעליכוב"ומשם כעבור שנה עבר רבינו לכהן כאבד. כרבישינאלאז לכהן בעיר

ושמו ההולך לפניו הגיע , פרנסתו היתה דחוקה ביותר, זמן רב כיהן רבינו שם כרבלאוערים , שהיתה עיר ואם בישראל בימים ההם, לאזניהם של קהילת פינסק המעטירה

הן שם כרב העיר ורבינו עקר מושבו לפינסק לכ, וכפרים רבים היה תחת גלילותיה . והגלילות

על , להפריך סיפור הנפוץ בפי העם, ולהקדיש שורות ספורות, הראוי לעצור כאןמן: בחרמות ובביזוים, גירושו כביכול של רבינו מפינסק

בית "הינו ספר בן למעלה ממאה שנה , הסיפור" מקור"' י הסופר ר"ע, ס"ל בבארדיטשוב בשנת תר"שיו" רבי

אשר , שהיה מחסידי ליובאוויטשן חיים מאיר הילמלקונטרסי " מענה"חלק נכבד מספרו מוקדש ל

ונקראו נגד החסידות הפאשקוויל שהפיצו המשכילים אלעקסניץ שנדפסו ב" זמיר עריצים וחרבות צורים"

אף שאכן את : מן הראוי לחדד ולהוסיף[ ב"תקלא " הגר- עשו המתנגדים , כנגד החסידים' החרמות וכדו

אך את הקונטרסים שנפוצו . ל ותלמידיו"קמוילנא זצולא הדפיסו , מלאים בניבול פה ובדברי כפירה, אז בארץ

, אלא להבדיל המשכילים צוררי היהדות, המתנגדיםולהגדיל את הלהבה , שמצאו בקעה להתגדר בה

, "זמיר עריצים"ולהפוך אותה ל, שהוצתה לשם שמיםוכמובן –וראשיהם דרו בוילנא , שמות המחברים ידועים

מן החובה . שלא היה להם כל קשר עם המתנגדיםשהוציא לאור , אליאך. ד" משכיל"היען , להדגיש זאת

ובו הקדיש , ל"א זצוק"לפני שנים ספורות ספר על הגריען כולם , לא מביא את מקורותיו, וכנגד מלאכי עליון קרבניטיה, כרך שלם נגד החסידות

ועליהם בונה הוא את מאמריו , המשכיליםהם מאותם חוברות וקונטרסים שהוציאו .]שכוונתו ככוונתם הם אז בימים ההם, ובזה גילה את צפונות לבו, הארסיים

היות ודבריו אלו מלבד שהם , חיים מאיר הילמן' נאריך להביא את כל אשר מביא ראנו" המקור"הם אף , ע מפינסק"ק מבארדיטשוב זי"לגירושו כביכול של הרה" המקור"

יד החסידים תהיה על העליונה בכל מחלוקת "ע אמר ש"יד הגדול ממעזריטש זישהמג, אך היות וחלק מהסיפור מופרך מעיקרו, אף שלדברים אלו אין פירכא, "כנגד המתנגדים

:יתכן שכל הסיפור כולו דמיון הוא, כפי שיחזה הקורא להלן גדולה וממש לא בצרהרב המגידט וה"היו כל תלמידי הבעש"": בית רבי" הספר ל"וז

והנה מתלמידי הרב המגיד . ע לטכס עצה" נרב המגידיכלו לישב בבתיהם ונתועדו להשם עליו ' והיק פינסק "אבד' ואז הי, י מברדיטשוב"לוי יצחק נ' גם הגאון הקדוש ר' ע הי"נ

ובאשר התפשטה השמועה . ע"מחלוקת גדולה מאנשי עירו על שנתקרב להרב המגיד נ. ונסע גם הוא מביתו להרב המגיד. תגברה עליו המחלוקת ביתר שאתמאסיפת שקלאוו ה

הרב . רב אחר במקומו את הרב אביגדור פנסקועד שלא שב לעירו קבלו אנשי העיר של ני ביתוכ עשה רדיפות לב"יבא ויתבע חזקתו עלוי יצחק ' רק "החדש חשש שהרה

ני קו להם מאד שלחו בויהי כי הצי. ק"ק למען יעקרו דירתם משם טרם שיבא הרה"הרהק "והסכימו כולם שבש, סיפר הדבר לחבריוק"ההר, ק להודיעו מזה" מכתב להרהביתו

ר לוי יצחק את "יקרא הר) ע"שהיו אז כל התלמידים אצל הרב המגיד נ(בעת הסעודות ק "כ במוצש"ע. אך הרב המגיד לא השיב מאומה. המכתב בפני הרב המגיד וכן עשה

ד לטכס עצה בעצמם ולא מצאו שום עצה רק להפך החרמות נתועדו התלמידים ביחוביחוד על הרב החדש , שמחרימים אותם שלא כדת על המחרימים בעצמם כי כן הדין

תלמידים ' והם היו שם ט. 'ת כו"פ ד"ב שמגיע לו זה ע"ק וב"שמבזה את הרה, דפינסקאם ירצה רבינו והיו מסופקים . עמהם בעת שנתעודו' והוא לא הי. עשירי' ורבינו הי

ר לוי יצחק בקראו "ת שהרב המגיד לא השיב מאומה להרמלהשתתף עמהם מחכ המציא אחד מהתלמידים שישאלו "ע. 'והם ידעו ברבינו שחזק הוא בדעתו כו. המכתב

ת וכשישיב כך וכך אז יאמרו לו קריינא דאגרתא "פ ד"מרבינו מה צריך לעשות להם עאה זאת הצליחה להם שנשתתף רבינו עמהם ועשו וכן עשו והמצ. איהו להוי פרוונקא

ישן כי הבין שהרב ' כ שכבו התלמידים לישן וגם רבינו שכב אך לא הי"אח. מה שעשו בתוך כך שמע רבינו קול הקאווילעס. איזה חדשות' המגיד הרגיש בזה ושבודאי יהי

ועשה רבינו ) כי הרב המגיד בסוף ימיו חלה את רגליו( של הרב המגיד דופקים ]הקביים[=. מהתלמידיםל אחד ואחד הרב המגיד נכנס ונר בידו ויבט בפני כ. כאלו ישןת עצמוא

היהודי . כ ויאמר כמתפלא" מלאדי ויבט בפניו גז"ר הזקן מהרש"נו אדמוכ בא לרבי"אחולקולו הקיצו התלמידים וגם רבינו עשה . 'רב בכל מדינות רייסין כו' יהי' הקטן הזה כו

, "? מה עשיתם בלילה זויבני"ויאמר להם הרב המגיד . קיץ משנתוכאלו הת עצמו אויאמר להם הרב המגיד . כ כזאת וכזאת עשינו"והשיבו התלמידים הנה כשל כח הסבל ע

אך זאת הרווחתם ) ע"שנגזר שיסתלק הרב המגיד נ(תדעו שבזה הפסדתם הראש שלכם ל "עכ, "ידים על העליונהיד החס' מחלוקת בין החסידים והמנגדים יהי' שבכל עת שיהי

נו שרבי, המחבר אף יודע להוסיף בהערה, "בית רבי"חיים מאיר ליהמן בספרו ' רתורת "על מקום הגאון בעל , א" נתקבל לרבנות בפינסק בשנת תקלמבארדיטשוב

. רבי רפאל מהמבורג-" יקותיאלל להפריך שהראשון שהח, אך תחילה נציין[מכמה וכמה טעמים , מופרך מעיקרוהסיפור

אך , ם"ניו יארק תש" אהל רחל"בספרו , אף הוא חסיד ליובאוויטש–סיפור זה היה הרב חיים ליברמן ייתכן שהוא לא , שהוא לא ציין מי הטעה את העולם והביא לראשונה את הסיפור הדמיוני" חבל"

"].בית רבי"אחרים שמביא בספר " סיפורים"רצה שיפקפקו ב

. ג"תקלט כסלו שנת "ע נסתלק בי"דול ממעזריטש זיהמגיד הג: לעובדותתחילהק "הרה. ב"תקל התקיימה בשנת ]גורש רבינו מפינסק" כביכול"שאחריה [האסיפה בשקלוב

הוא נהיה שם רב , מבארדיטשוב כלל לא כיהן כרב בפינסק בחיי המגיד ממעזריטש .ו"תקלבשלהי שנת

Q àé÷éãöã àìåìéä R

äøä"éæ áåùèéãøàáî ÷çöé éåì éáø ÷" ò'éåì úùåã÷ ' /à' מאתיים שנה להסתלקותו-ע"ה תשרי תק"כ

z

האהל על הציון בבארדיטשוב' הק

)'המשך בעמוד ד(

וכי , הריהו מתיישב בדעתו וחושב, ם בעת השמחה ביום זהכי האד. פרשת בראשיתויכול לבוא לידי עצבות . ושמרתי עצמי מהלא תעשה כראוי, קיימתי התורה כולה כראוי

ומזה , כלומר הא לך התורה מחדש וקיימה מעתה כראוי, על כן מתחילין בראשית, ו"ח .באה השמחה לשמחת התורה

)ו"ע' עמ, פאשקאן, ברכת משה(

ם אלורבות בלימוד התורה בימילה

כדי , חייב אדם לטהר עצמו ברגל:) ז"ה ט"ר (אמר רבי יצחק. שהמועדים ימי דינאולפי ואחר שהוא מבואר שהימים . כמו ראש השנה ויום הכיפורים, שיכנס בטהרה ליום הדין

כפי , אין ראוי שיתעצל אדם מלבקש על נפשו בתפילה ובתחנונים, טובים הם יומי דדינא . כמו שאין ראוי להתעצל בימים נוראים, משפט היום

, ולאו דווקא שישן. 'האי בר נש דדמיך בריש שתא ודיינין יתיה וכו: בירושלמי ואמרינןהואיל ואינו עושה מעשה טוב , ישן קרי ליה, פ שהוא ער"אע, אלא כל שהוא יושב בטל

. ביום הדיןואין טוב , )ה חדש"ד(כמבואר לעיל , דדינאשהם כולי יומי , הדין לשאר ימים טובים והוא

כי לה משפט , ואין טוב אלא תורה, ויראה את נפשו בטוב, לאדם כי אם לאכול ולשתות לפי, וכפליים לתושיה בענין הלימוד וההתלמדות ביום טוב יותר משאר הימים, הבכורה

וחזקה ללמוד אשר זה סבה גדולה , וימי מנוחה פנויים מכל מלאכה, שהם ימי מקראי קודשכמו שהארכתי קצת בזה בריש חיבורי הקטן אשר , בכוונה שלימה יותר מימי המעשה

.]'וכו[... קראתיו ברית אברהם )ריש מסכת סוכה', ה הק"של(

לחדר אחר בבית הכנסת–טלטול ספר תורה

לעשות בתים הרבה בכל מבואות בית , ת ישראלבשמחת תורה נהגו בתפוצו, ולכאורה בהשקפה ראשונה, כדי שהכל יוכלו לעלות לתורה, הכנסת והחצר

, הציבורנוחיותהיות ועושים זאת למען , אין היתר לטלטל את הספר תורהאך נביא שלושה , היריעה קצרה. חובת קריאהולא בגלל שיש בחדר ההוא

:טעמים להתיר זאתבני : "ל"וז, )ד"ה סעיף י"סימן קל(ח "ע או"ר טלטול ספר תורה מובא בשודין איסו

". כ"ה וביו"בר' ת אפי"אדם החבושים בבית האסורים אין מביאין אצלם סאבל אם מכינים לו , והיינו דווקא בשעת הקריאה לבד: "א שם מוסיף"והרמ

ואם הוא אדם , )ק דברכות"אור זרוע הגהות אשרי פ( מותר -ת יום או יומיים קודם "ס ". בכל ענין שרי-חשוב

הירושלמיה הלומד דין זה מן "ק דר"המרדכי בספמדברי הוא המקור לאיסורת ונותנו לראש "חזן הכנסת נוטל ס: "במשנה שם תנן. )א"ה' יומא פרק ז' מס(

: ובירושלמי שם..." והסגן נותנו לכהן הגדול , וראש הכנסת נותנו לסגן, הכנסתאמר הולכין אחר התורה והכא את אמר מוליכין את התורה בכל אתר את "

שהכהן הגדול והסגן הם (התורה מתעלה בהן , י שהן בני אדם גדולים" אלא ע-? אצלן

והא תמן מייבלין אורייתא גבי . )שתבוא על ידם, בני אדם גדולים וחשובים ולכן כבוד הוא לתורהכך בתורה -פ שלפעמים אינם חשובים כל"עוהלא מביאים ספר תורה לריש גלותא א(? ריש גלותא

אינון , י שזרעו של דוד משוקע שם"תמן ע: ר יוסה בי רבי בון" א- )?ובמצוות, עושין להן כמנהג אבותיהם, הואיל וריש גלותא הוא מזרעו של דוד(". עבדין כמנהג אבותיהם

.)כמלכי בית דודאלא היכא , יה כללואיני רואה מכאן רא: "ל"וז, מעיר על כך )שם(הפרי חדש

והם חבושים בבית אבל היכא דלא אפשר, דאפשר שילכו אחר התורהכדי שיצאו חיוב היום , ת לילך אצלם" אפשר דניחא ליה לס-האסורים , )"אין מביאין"ה "שם ד(וכן הקשה בבאור הלכה ". ע"ולעניין דינא צ. ת"מקריאת ס

חולק על , וס הואשאנ, ת לחולה"זרוע שהתיר לטלטל ס-ומוכיח שם שהאור . דמאי שנא, המרדכי ומתיר גם בשביל החבושים

דמן , אלא כשאין שם בבית האסורים עשרהדגם המרדכי , ומסיק שם לדינא בזה -ויש צורך לאסוף להשלים לעשרה , הדין לא חל עליהם חובת קריאה

כיוון שחלה עליהם חובת קריאה והם אינם , אבל כשיש שם עשרה. אסר גם המרדכי יודה שצריך להביא - משם וללכת אחר ספר התורה יכולים לצאת

ל דהמרדכי מיירי "ואחרי שכתב שם דגם האליהו רבה ס. ת לקרות בו"להם ס .ד לדינא" כנלע-מסיק שם , כשלא היו שם עשרה

ץ "ק מיכילשיק ודומ"ש פיינברג אבד"הגרהבאור הלכה בהרחבה ל כבר קדמוו, ושם רצה להוכיח דבר זה, )שם( ח"על או ל בספרו אפיקי מגינים"וילנא זצ

והיינו , ת ממקום למקום"ס שהיו מביאים ס"ממה שמבואר בכמה מקומות בשת "שהיה דרכם להביא ס: " ... ")להפשיט"ה "ד, ב"ט ע"דף ל(י בסוטה "כמו שכתב רש

. )ב"ו ע"ובערובין פ, ב"ז ע"ע בסוכה דף ט"ע(" מבית אחר שמשתמר בו לבית הכנסתוהבית שספר התורה היה מונח בו היה צר ל הואיל "ה צ"ולדעת המרדכי ע

ולכן מותר היה להם להביאו , מהכיל את כל המתפללים הרי הם כאנוסיםכנסת -דדילמא מבית לבית, ל"בהמשך דבריו דוחה הוא את הראיות הנ. אליהם .ל"ובכל אופן לדינא מסיק כדברי הבאור הלכה הנ, שאני

הגאון ראיתי שמביא בשם )א"ע' ח סי"חאו(ל "פ פרנק זצ" להגרצצבי- הרת"בשוול דלא משמע כן מן "שכתב על דברי האליהו רבה הנ, ל"רבי מאיר אריק זצ

וכעין , והיינו דשם היו הרבה עשרות שחלה עליהם חובת הקריאה, הירושלמיי "ויישב שם עפ". ובכל אתר את אמר הולכין אחר התורה "-זה מקשים שם

כ לא " דקריאת פרשת כהן גדול ביוה)ב"ח ע"דף ס(הגבורות ארי דיומא דברי .ש"עי, רמיא על כל יחיד אלא על כהן גדול בלבד

כשנצטווה

â

" ... !!!בתוכינו"וחיי עולם נטע

ם "על שמחת בית השואבה כותב הרמב. הרי שמחת תורה כהרי שמחת בית השואבה לאולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי . מצוה להרבות בשמחה זו :)ד"ח הי"הלכות לולב פ(

נים ואנשי אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והמהדרין והחסידים והזק, שירצה, אבל כל העם, מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות

.כולן באין לראות ולשמוע, האנשים והנשיםדבר זה מוגבל לתלמידי . כל אחד יכול להשתתף באופן פעיל בשמחת בית השואבהלא

שאר העם . שראל של עם יסלתה ושמנה ל–לזקנים ולאנשי מעשה , לחסידים, החכמיםיש ערך ותועלת לעצם ההתבוננות בשמחה ": לראות ולשמוע"משתתף בכך שהוא בא

.מיוחדת זו מפני שלכל אחד ואחד מישראל -משתתפים ושמחים הכול , לעומת זאת, תורהבשמחת

.יש חלק בתורהלבוש בו אדם אחד שהיה ופגש . היה מהלך בדרךינאירבי ש: מספר)' ג',ויקרא רבה ט( המדרש

ישים נא רבי אל לבו : אמר לו. םי וחשבו לתלמיד חכאכאדם עשיר ביותר וטעה בו רבי ינבדקו במקרא . הכניסו לתוך ביתו .אעשה מה שיהנה אותך: אמר לו האורח. להתארח בביתי

כיבדו רבי . ולא מצאו-בהגדה ; ולא מצאו- בתלמוד ; בדקו במשנה ולא מצאו; ולא מצאושאפילו ברכת המזון לא [=י בביתו איברך ינ: השיבו האורח בהשתמטות. י בברכת המזוןאינ

אכל : אמור: אמר לו. הן: אמר לו? התוכל לחזור אחר מה שאומר לך: יאאמר לו רבי ינ .]ידעירושתי אצלך ואתה מונה אותי , מה: אמר לו, יאתפסו האורח לרבי ינ. יאהכלב פתו של ינ

שהתינוקות : אמר לו? ך זו שאתה אומר שהיא אצליומהי ירושת: יאשאלו רבי ינ! ?בדבריךקהלת 'אלא , לא נאמר כאן' יאקהלת ינ '-' קהלת יעקבמורשהתורה צוה לנו משה 'קורין במה זכית : יאמשנתפייסו זה לזה אמר לו רבי ינ .שהתורה ירושה היא לכל ישראל', יעקב

ו והחזרתיה לבעליה מימיי לא שמעתי מילה רעה על מישה: אמר לו? לאכול על שולחניומימיי לא ראיתי שניים המתקוטטים זה עם זה ולא עשיתי שלום , ]לא הלכתי רכיל: כלומר[

!? ואני קראתיך כלב-דרך ארץ במידה כזו יש בידך : יאאמר לו רבי ינ. ביניהםהתורה היא מורשה לכל : של רבי יניי גילה לו דבר מה שמעולם לא שם לב אליואורחו

!!לו למי שלא למד דבר הימנה ואפי-ישראל כך . שגילה לו אף הוא פשט בפסוק שהיה מוכר לו היטב, יא אורח נוסף היה לו לרבי ינעוד

מי האיש החפץ חיים אוהב ' :)ב" נקפיטלבמדרש תהילים וכן ; ה'סימצורע (תנחומא במדרש איתאד שהיה מסבב בעיירות מעשה ברוכל אח: אמרו רבותינו... )ג"י, ד"תהילים ל(' ימים לראות טוב

רוכל אחד : אמרה לאביה, שמעה בתו של רבי ינאי. מי מבקש סם חיים: והיה מכריז ואומרהלכה וקראה לו אצל רבי . לכי וקראי לו: אמר לה. מי מבקש סם של חיים: מסבב ואומר

וכי אין אתה יודע מה : אמר לו אותו הרוכל? איזהו סם של חיים שאתה מוכר: אמר לו. ינאי, הביאו לו וגיללו. ליםהיהבא לי ספר ת: אמר לו. הודיעני, אפילו כן: אמר לו! ?סם הזהה

מה עשה רבי . 'וגו' נצור לשונך מרע' מי האיש החפץ חיים וגו'והוא מראה לו מה שאמר דוד : אמר להם! ?לא היית יודע הפסוק הזה, רבי: אמרו לו תלמידיו. נתן לו ששה סלעים, ינאי

. וביררו בידיאלא שבא זה, הןעד שבא אותו רוכל , ואף על פי כן לא נתברר לו, י את המקרא הזהא ימיו קרא רבי ינכל

!י על פשט שהוא לא עמד עליו מעצמואהרוכל העמיד את רבי ינ. וביררו בידוהם חידשו , נזקק להם, ואף על פי כן רבי ינאי גדול הדור, לאו גברא רבה היו, והרוכל, האורח

. דוש שלא ידע זאת תחילהלו הלכה וחי "יעקבקהלת "אלא , אין כתיב כאן'ישראלמורשה קהלת ': הראשון נאמר אף אנווכאורח

לכל יען . ] הרומז אף על הנמוכים–" יעקב"ל, הרומז לחלק הנכבד בעם–" ישראל"וידוע ההבדל בין [ התורה לטעום את טעםגם מי שמעולם לא זכה , כל יהודי. אדם בישראל יש חלק בתורה

אף הוא יראה ש, להצטרף לשיעור תורה, וכשרק יתחיל ללמוד, אף לו יש חלק בה ,עדיין . שהתורה ירושה היא לכל ישראל-זוכה לגלות בתורה דברים שאיש לפניו לא הבחין בהם

. לכל אחד ואחד– עוז ואורה לנוכי היא , ולכך נגיל ונשיש בזאת התורה

Q ישמע חכם R וסר מפרשת השבועדרך חיים ולקחי מ

Q דברים ערבים R פניני הלכה ומנהג בעניני דיומא

אין,אבל אחר שמקבלים על עצמו לקיים את כל דברי התורה, שאמנם כל התחלות קשות .זה קשה

)ערך תורה, מעדני יוסף, ל ממנשסטר"יוסף הלפרן ז' ג ר"הרה(

שכרו רב, נו מסתכל על כבודו בשמחת תורהמי שאי

שראה באיש אחד ששמח , "ישמח ישראל"בעל ע "ר זי"ק מרן אדומו"בשם כ שמעתיעד , ועשה מעשים משונים לכבוד התורה מחמת שמחה, עצמו מאד מאד בשמחת תורה

שעשה מעשים שהמה בזיון לאדם שעושה את מעשיו , שכמעט היה נראה שיצא מדעתועל , ה"דמיכל בת שאול מחמת שביזתה לדוד המלך ע, ע"ר זי" ואמר אדומו,ביישוב הדעת

וכיון דמידה טובה , היה עונשה דלא היה לה ולד עד יום מותה, שביזה עצמו לכבוד התורה, ראוי שיהיה לו ישועה שיזכה לבן זכר, ממילא מי שמבזה עצמו לכבוד התורה, מרובה

. נפקד האיש בבן זכרשבאותה שנה, ע"ר זי"ונתקיימו דברי אדומו )ז"אות נ, ת"שמח, אלכסנדר, אמונת משה(

בשמחת הריקודים–כתר שם טוב

שכתר , ובין הדברים אמר, דרוש חסידות]ע"רבי שניאור זלמן מליאדי זי[ אמר רבנו הזקן פעם .תורה- בשמחת-וכתר תורה , הכיפורים- ביום- כהונה כתר, השנה-מלכות נמשך בראש

טוב נמשך -שם-כתר: "השיב הרבי? טוב-כתר שם מדוע אינו מונה גם את: שאלוהו בניו ."תורה-ידי הריקודים של שמחת-על

)308' ו עמ"השיחות תרצ ספר(

ת''טעם התחלת קריאת פרשת בראשית בשמח

טעם שמתחילין בשמחת תורה לקרות:ל" זצ]נחום בערניו מסאדיגורא'ק ר''הרה[ח"ממו

Q תפארת האיתנים R ' המשך מעמוד א–'אמרות צדיקים ושיחותיהם הק

ã

מובא בראש , ו"שיצא לאור בדיהרנפורט בשנת תקס" ערכי הכינויים"בספר : הראיות . ק זעליכאוו"פ ק"לוי יצחק חווהוא חותם עליה , ה"תקלהספר אגרת שכתב רבינו בשנת

הגאון האמיתי רבי לוי יצחק מלפנים "שהכתרתו של , מובאברשימותיה של העיר פינסק .ו"אלול תקל' דהתקיימה ביום , "ק זעליכאוו לרב דמתא"אבדאחרי האסיפה , שאף אם סיפור הגירוש לא אירע בחיי המגיד הגדול, נאמראולי

אך אולי הסיפור אירע אחרי האסיפה השניה , ב"הראשונה בשקאלאוו בשנת תקל ? א"תקמנת בש" 'חוהחלטת ה"

מובאת , ז"תקמשיצא לאור בוילנא בשנת " הלכה פסוקה"כי בהסכמה לספר , זה אינואף . פינסקק"ורבינו חותם עליה חונה פה ק, ה"תקמהסכמה מרבינו הנושאת את התאריך

כי בהסכמה , ובכלל לא גורש. !)עדיין לא ישב בה(ב " כן הוא לא גורש לא בשנת תקלאם, א"אחרי החרם החמור של שנת תקמ (ה"תקממשנת , צבי הירשר "של רבי אליעזר ב

הוא , ל"הנ" הלכה פסוקה"לספר ) ...שרבי אליעזר צבי עצמו מראשי החותמים עליו ר לוי יצחק "אנהרנא לעיינין מכתב יד פתוחי חותם של הרב הגאון החסיד מוה: "כותב

לרב רבינו נתקבל שנה זווב, (!)א"והוא היה מהחותמים על חרם תקמ" ד פינסק"אב . בברדיטשוב

אלא , לא היו אלו מהמתנגדים, שאף אם היו לרבינו רדיפות בפינסק, עוז ונאמרנאזוררבי פארה של יהדות ליטא הגאון , א"של שנת תקמ' שנה אחרי החכי , מהמשכילים

בנאוידוואהר שנדפס " יסוד ושורש העבודה " בספרואלכסנדר זיסקינד מהורודנא .מ פינסק והגלילות"ד ור"את הסכמתו של רבי לוי יצחק אבמביא , ב"תקמ

סביר להניח שהיות , רבינו לא גורש מפינסק, לא מיניה ולא מקצתיה, הדבריםתמציתאף זה , "בית רבי"הוא מ, על החרם כביכול שהחסידים השיבו למתנגדים" מקור"וכל ה

!!! הפצת החסידות –התשובה החסידית היחידה להתנגדות הייתה , לא היה ולא נבראעיר מלאה , ק בארדיטשוב"ה נתעלה רבינו לכהן פאר כאבד"בשנת תקמ, כאמור

היה זה אחר שהמגיד של העיר , וצוקי ארץ ישבו בה, יראים ושלימים, בחכמים וסופרים, נסתלקו, ל"ד של העיר הגאון רבי יוסף חריף זצוק"והאב, ע"ק רבי ליבער הגדול זי"הרה

.את מקום שניהםורבינו נקרא למלא ה שנים "ובמשך כ, החלו תלמידים רבים לנהור לחצרו של רבינו, בבארדיטשובשם

היה מתרפק בתחנונים בתפילותיו , וכבן המתחטא לפני אביו, הנהיג רבינו בבארדיטשובבלמדו כל העת דברי סנגוריא וזכות , והיה הוא למליץ יושר בעבור ישראל', ובעבודתו הק

.עליהםכי מי שיש לו עיניים , ו צדיקי הדורע אמר"תק'שנת הה תשרי "כקותו ב הסתללאחר

.אור שלא יאיר שוב עד ביאת המשיח, פקוחות רואה כי כבה אור העולםרדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי אקהילת ב, הערצה לרבםמרוב

.התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראהביניהם התפילה הידועה , חיבר ניגונים וזמירות רבים, ורגשותיו העזים בדביקותורבינו

ולימוד , ופיוטים אחרים המלאים געגוע עז לבורא העולמים, ק"הנאמרת בכל מוצאי שב לאמירא בייט , מאכען א בייטלאמיררבונו של עולם : נביא אחד מהם, זכות על ישראל

טאמער וועסטו ! אוי וויי טאטע, שעיםאיך וועל דיר געבן חטאים עוונות ופ! מאכעןמחילה וסליחה , די וועסט מיר געבן! זאג איך דיר? דערפארוויל איךפרעגן וואס די

די ! זאג איך דיר, ניין, טאמער וועסטו מיינען גלייך אויף גלייך! אוי וויי טאטע, וכפרהו פרעגן וואס בני טאמער וועסט! אוי וויי טאטע, מזוניובני חיי , וועסט מיר נאך צוגעבן

טאמער ! אוי וויי טאטע, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות! זאג איך דיר?הייסט! אוי וויי טאטע, חי חי יודוך וישבחוך , זאג איך דיר?וועסטו פרעגן וואס חיי הייסט

' ואכלת ושבעת וברכת את ד! זאג איך דיר?טאמער וועסטו פרעגן וואס מזוני הייסט! זאג איך דיר, ניין, אז זייער גאט איז א גאט, די מצריים שרייען! י וויי טאטעאו, אלוקיך

די מינים ואפיקורסים ! זאג איך דיר, ניין, אז זייער גאט איז א גאט, די פרסיים שרייעןאבער איך לוי יצחק בן ! זאג איך דיר, יא, נישט דא קיין גאטס ושלוםאיז ח'ס, שרייען

.ה רבא-ויתקדש שמייתגדל : שרייטשרה סאשע )ה"המשך יבוא אי(

אמן, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

ר יעקב משה דוד "הג –ג "קמ'ת: ב תשרי" כ– ]י"ת בא"שמחע ו"שמ[ שמיני עצרת – שבת קודש .'עבודת הלוי'אהרן הורביץ מסטראשלי ' ק ר" הרה– ט"קפת .ק מיינץ"טעבלי הכהן שייאר אבד

"בית שלמה"סקאלא ק "אבדר שלמה " הג– ג"תרל. שרגא פייביל מגריצא' ק ר" הרה– ט"תריוסף ' ק ר" הרה– ג"שסת .רבי משה חיים רביקוב" הסנדלר הנסתר "– ז"תשכ. "ישרש יעקב"

.)ת"פ(לייפער מנדבורנה

– ג"תקס. רבינו חנוך מקורדובה– ה"תשע'ד: ג תשרי" כ– ]י"אסרו חג בא[ת " שמח– ראשוןיום . "אור דוד "ד ירושלים"ר דוד יונגרייז ראב" הג– ב"תשל. מנחם מנדל מלינסק' ק ר"ההר

תולדות יעקב "יעקב יוסף הכהן מפולנאה ' ק ר"הרה – ב"תקמ: תשריד" כ– אסרו חג – שנייום ר "הגר " הג– ד"תרמ. ק גריידיץ"ר אליהו גטמכר אבד"הג – ה"רלת. ועוד" כתונת פסים" "יוסף

חיים זאנוויל ' ק ר" הרה– ו"שנת". קול אריה"ק מאד "לייב שווארץ אבדאברהם יהודה . אברומוביץ מריבניץ

ר "הג – ה"תקנ .ועוד" תורי זהב"ק זאלאוויץ "ר בנימין אבד"הג – ב"תקנ: תשריה" כ– שלישייום לוי יצחק מבארדיטשוב ' ק ר"הרה – ע"תק. "ט" מלאכת יו–ט "קדושת יו"ט ליפמן הלפרן "יו – ח"תקצ ."טיב גיטין"ק זאמושטט "ר צבי הירש חריף הלר אבד"הג – ה"תקצ ."שת לויקדו"

ק "רבינו משה סופר אבד מרנא – ר"ת ."שיבת ציון"] בן הנודע ביהודה[ר שמואל הלוי לנדא "הג . "להבת דוד"מביאלא ' דוד מתתי' ק ר" הרה– ח"שנת ."חתם סופר"פרעשבורג

] הראשון[אשר ' ק ר"הרה – ז"פתק. אהרן מזיטומיר' ק ר"הרה – ז"תקע :ו תשרי"כ – יום רביעי .מסטולין

- ג"ש' ה. 'ש מבעלי התוס" ריב–ר שמואל "רבינו יצחק ב – ט"תתקמ' ד: ז תשרי"כ - חמישייום . "מעשה רוקח"ק אמסטרדם "ר אלעזר רוקח אבד"הג – ב"קת .ק פראג"אברהם אבדר "הג

. ד טשאבא"ר שרגא שאול שניצלר אב"הג – מ"תש

אברהם ' ק ר"הרה – ג"תשס ."תבואות שור"ר אפרים זלמן "הג - ד"שצ: תשריח"כ - שישייום .אייגר מלובלין

á .ïäëä

מעשה שהיה" / תפילת גשם"

מה מהפמליה שהופיעה -היו מופתעים במידת, שבעיר טבריההרובע היהודי תושביימיו של היישוב היהודי המתחדש . הסוכות-הכיפורים לחג-בין יום, פתאום בעיר

רק כעשרים וחמש שנים קודם לכן שבו כמה עשרות . בטבריה לא היו מרוביםימו והק, עמר-בעידודו של המושל המוסלמי דהר אל, כולן ספרדיות, משפחות יהודיות

וכך , היהודים התגוררו בכמה חצרות סמוכות. קודש זו-מחדש את היישוב היהודי בעיר .יצרו רובע שכולו יהודי

שעלו זה עתה , הייתה של חסידים אשכנזים, היהודים החדשה שבאה לטבריהקבוצת -הבדלי העדות לא מנעו מיהודי טבריה לנהוג בבני הקבוצה האורחת הכנסת. לארץ

.כיד המסורת הטובה עליהם, בביתאורחים חמה ולבראשם ניצב הצדיק . מעלה-עד מהרה נוכחו היהודים המקומיים כי האורחים הם אנשי

ועם בואו זכה , גדולתו של רבי נחמן ניכרה גם בחזותו המרשימה. רבי נחמן מהורדנקהתושבי המקום סייעו לאורחיהם לשכור משכניהם . מיד ליחס של כבוד והערצה

.וכך נתרחבו תחומי הרובע, רות סמוכות לרובע היהודיהמוסלמים דינתכבד רבי נחמן לגשת אל , תורה-בהגיע תפילת המוסף של שמחת, שנהבאותה

תפילתו של רבי , ואמנם. שהייתה שמורה למכובד שבחבורה, התיבה בתפילת הגשםוהציבור , "זכור אב נמשך אחריך כמים"בקול גדול קרא את . נחמן הרקיעה שחקים

פרץ רבי נחמן בבכי , "בעבורו אל תמנע מים"אולם כשהגיע למילים . ולו נסחף אחריוכ, "לחיים ולא למוות", "לברכה ולא לקללה"בהזכירו את הבקשות . שהלך ונתעצם, רם

.ויהי הדבר לפלא בעיני כול. נפש עזה- זעק בסערת-" לשובע ולא לרזון"הבצורת החלה . לטיפה אחת של גשםועדיין לא היה זכר , חלפו- וכסלו עברומרחשוון

.אולם אז התרגשה על הקהילה צרה גדולה מהבצורת. להדאיג את התושבים ומהתבססותה של הקהילה היהודית לא נשאו חן בעיני תושבי טבריה התרחבותה

שהיה , אולם המושל. אחת ניסו להוציא את דיבתם רעה באוזני המושל-לא. המוסלמים את דברי הדיבה והוסיף לרחוש יחס חם לבני הקהילה לא אבה לקבל, מתון וסבלן

.היהודית, כמה מיועצי המושל דאגו לטפטף באוזניו. ישראל- סיפקה הבצורת נשק לשונאיעתה

בעיקר הירבו להשמיץ את התושבים . כי היהודים הם האשמים בבצורת הקשהישפו ובמעשיהם כ, התנהגותם של אלה מוזרה ביותר. "האשכנזים שזה מקרוב באו

כראיה ציינו את העובדה שכבר שנים רבות לא הייתה בצורת . אמרו, "את השמים ...אך הגיעו אלה והרי התוצאה, והנה, כזאת

-החליט בכל, אף שלא קיבלם כאמת מוחלטת. נתקבלו הדברים באוזני המושלהפעםאם : אמר בליבו, אחת מהשתיים. זאת להטיל על היהודים את האחריות לבצורת הקשה

יישאו תפילה לאלוקיהם אשר , אדרבה, ואם נקיים הם מעוון; יישאו בעונש, שמים הםא .יחוש להצלתם

ובקול , יוסוף-יהודי ושמו אבו, הוא שלח לקרוא לראש הקהילה הספרדית. ועשהאמרלא הועילו כל . פני האדמה-מאיים תבע ממנו להפסיק את הבצורת ולהוריד גשם על

יסולקו , כך אמר, ולא. צב שלושה ימים להבאת הגשםהמושל ק. ההסברים והתחינותובשלב השני יישקל סילוקם , בשלב ראשון מהעיר כל המתיישבים האשכנזים החדשים

!המוחלט של כל היהודים מטבריהשמיהר להרגיע את הקהילה המקומית , הגיעו לאוזני רבי נחמן מהורדנקההדברים

כי למחרת , נס את תלמידיו והודיע להםעוד באותו יום כי. ולנסוך בה תקווה ואמונה .עם שחר יעלו להתפלל על קברו של רבי עקיבא

חג רבי נחמן עוגה על הארץ וסידר את תלמידיו בתוכה , כחוני המעגל בשעתו, ואכןכל אותה שעה היכה בהם . הם פתחו בתפילות לפי הסדר שהורה להם. כשהוא במרכז

.ןוהשמים נראו צחים מכל פיסת ענ, שרב כבדאולם כל סימן , ארוכות עמדו רבי נחמן ותלמידיו על עומדם והעתירו בתפילהשעות

הפסיק רבי נחמן את סדר , כשהחלה השמש לערוב. מבשר טובה לא נראה באופק, עולם-של-ריבונו: "בקול רווי תחנונים שפך את תחינתו לפני קונו. התפילה הכללית

כשסיים ". ול כי יש לך אהובים בעולמךהודע לכ. רחם על בניך ופתח לנו שערי שמים .פנה לאחוריו ובפסיעות זריזות החל לצעוד במורד ההר, לומר מילים אלה

. לא הבחינו בשינויים שחלו בשיפולי הרקיע, שהיו שקועים במחשבותיהם, התלמידים, כשהגיעו לתחתית ההר. אט החלו עננים מתקשרים ורוחות החלו מנשבות בחוזקה-אט

.ים מכוסים עננים אפוריםכבר היו השממהר עברה -חיש. ובראשם המושל המוסלמי, לעיר המתין להם קהל רבבהגיעם, אותם תושבים אשכנזים שהואשמו בגרימת הבצורת, כי רבי נחמן ותלמידיו, השמועה

.והכול יצאו לקבל את פניהם, הם שחוללו את הנסרובות השמים והגשם ניתך כבר נפתחו א, רבי נחמן ותלמידיו אל תוך העירכשנכנסו

ברגשי הכנעה ירד . אך עד מהרה ירד גשם סוחף, תחילה ירדו טיפות מעטות. ארצההוא אף הפציר בו לעלות על סוסו . המושל מעל סוסו והשתחווה אפיים לפני רבי נחמן

בקרב כל ' שנים רבות הוסיף דבר המעשה הזה לקדש את שם ה. ולרכוב עליו עד ביתו .יושבי הסביבה

w חסידים מספרים N

gmail.com@ruzien - 00.32.486.738.104: הולקבלת הגליון או רשות העתקלהערות והנצחות ©כל הזכויות שמורות

Q הילולא דצדיקיא R ' המשך מעמוד ב–ע "ק מבארדיטשוב זי"הרה

Q תפארת אבות R אמן, זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל